המחשבון עובד הפוך מהשאלה הרגילה. במקום לשאול כמה פניות יביא תקציב מסוים, הוא מתחיל ממספר הלקוחות החדשים שהמשרד צריך וחוזר אחורה לתקציב. הוא חלק מהעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין, שמסביר איך בונים את הקמפיין עצמו. כאן מוסבר מה המחשבון מחשב, מאיפה המספרים, ואיך משתמשים בתוצאה.
איך החישוב עובד
המחשבון מקבל ארבעה נתונים ומחשב אותם בשלושה צעדים, לפי הסדר:
- פניות נדרשות בחודש. מספר הלקוחות החדשים שרוצים, כפול 100, חלקי אחוז הפניות שהופכות ללקוחות. משרד שרוצה 4 לקוחות וסוגר 15% מהפניות צריך 4 כפול 100 חלקי 15, כלומר כ־26.7 פניות.
- קליקים נדרשים בחודש. מספר הפניות כפול 100, חלקי אחוז הקליקים שהופכים לפנייה.
- תקציב מדיה חודשי. מספר הקליקים כפול המחיר לקליק.
ממנו נגזרת תוצאה רביעית, התקציב היומי הממוצע, שהוא התקציב החודשי חלקי 30.4. זה המספר שמזינים בהגדרות הקמפיין. לפי גוגל, הקמפיין יכול להוציא ביום מסוים עד פי שניים מהתקציב היומי, אבל בסוף החודש החיוב לא עובר 30.4 פעמים התקציב היומי.
התקציב שהמחשבון מחזיר הוא מה שמשולם לגוגל בלבד, בלי דמי ניהול, ובלי הקמת עמוד נחיתה.
המחשבון מעגל את התוצאות לתצוגה. סכום בשקלים מתחת ל־100 עם ספרה אחת אחרי הנקודה, ומעל זה בשקלים שלמים, וספירה של פניות או קליקים מתחת ל־10 עם ספרה אחת אחרי הנקודה, ומעל זה במספרים שלמים.
דוגמה מחושבת צעד אחר צעד
נניח משרד לדיני עבודה שרוצה 5 לקוחות חדשים בחודש מגוגל. מהיומן שלו בשלושת החודשים האחרונים עולה שאחת מכל חמש פניות מהאינטרנט חותמת, כלומר 20%. הקמפיין רץ כבר, ובחשבון גוגל רואים מחיר קליק ממוצע של 22 ש״ח, ושבממוצע 15% מהקליקים הפכו לטופס, שיחה או לחיצה על וואטסאפ. אלה מספרים לדוגמה, לא נתוני שוק.
- פניות. 5 כפול 100 חלקי 20 הם 25 פניות בחודש.
- קליקים. 25 כפול 100 חלקי 15 הם 166.67, והמחשבון מציג 167 קליקים.
- תקציב חודשי. 166.67 קליקים כפול 22 ש״ח הם 3,666.67, והמחשבון מציג 3,667 ש״ח.
- תקציב יומי. 3,666.67 חלקי 30.4 הם 120.61, והמחשבון מציג 121 ש״ח.
מהדוגמה אפשר לגזור גם עלות לפנייה, 3,667 חלקי 25, כלומר כ־147 ש״ח, ועלות מדיה ללקוח, 3,667 חלקי 5, כלומר כ־733 ש״ח. את המספר האחרון משווים לשכר הטרחה בתיק ממוצע בתחום. אם הוא נמוך בהרבה, התקציב מחזיר את עצמו גם אחרי דמי ניהול. כדי לחשב את זה על הנתונים האמיתיים של המשרד יש מחשבון עלות לפנייה ולתיק.
ומה מראות ברירות המחדל, עם 4 לקוחות, 15% סגירה, 18.4% המרה ו־16.4 ש״ח לקליק:
| תוצאה | חישוב | מה המחשבון מציג |
|---|---|---|
| פניות נדרשות | 4 כפול 100 חלקי 15 | 27 |
| קליקים נדרשים | 26.67 כפול 100 חלקי 18.4 | 145 |
| תקציב מדיה חודשי | 144.93 כפול 16.4 | 2,377 ש״ח |
| תקציב יומי ממוצע | 2,376.81 חלקי 30.4 | 78.2 ש״ח |
מאיפה מגיעים מספרי ברירת המחדל
שני השדות האחרונים מבוססים על מדד גוגל אדס ישראל של BOOSTIT, שפורסם בספטמבר 2026, בענף ״משפט, נוטריונים ואזרחות״. נתוני המחיר והעלות לפנייה בו הם מקמפייני חיפוש בלבד, בין אוגוסט 2025 ליולי 2026, מחשבונות עם 100 קליקים לפחות. כל מספר הוא חציון בין חשבונות, וכל ענף מבוסס על שלושה עסקים לפחות. טבלת שיעורי ההמרה במדד מתייחסת לאפריל עד ספטמבר 2026.
| מדד | ענף משפט, נוטריונים ואזרחות | כל הענפים במדד |
|---|---|---|
| מחיר קליק חציוני | 16.4 ש״ח | 8.7 ש״ח |
| טווח טיפוסי לקליק | 12 עד 29 ש״ח | לא פורסם |
| שיעור המרה חציוני | 18.4% | לא פורסם |
| שיעור המרה ברבע הטוב | 27.2% | לא פורסם |
| עלות חציונית לפנייה | 108 ש״ח | 105 ש״ח |
| עלות לפנייה ברבע הטוב | 67 ש״ח | 47 ש״ח |
הקליק בתחום המשפטי יקר כמעט פי שניים מהחציון הכללי, אבל העלות לפנייה קרובה לחציון של כל הענפים, והתחום אינו היקר ביותר במדד. בענף החינוך והקורסים החציון הוא 109 ש״ח לפנייה, ובמסחר מקוון 117 ש״ח לרכישה.
הבדל אחד במתודולוגיה משפיע ישירות על המחשבון. בשיעור ההמרה של המדד נספרות לחיצות על כפתור חיוג ועל וואטסאפ. בעלות לפנייה הן לא נספרות. לכן ברירות המחדל נותנות עלות של כ־89 ש״ח לפנייה, 16.4 חלקי 18.4%, ולא 108 ש״ח. אם רוצים חישוב שמרני, מכפילים את מספר הפניות הנדרשות ב־108 ש״ח. בברירות המחדל זה 26.67 כפול 108, כלומר כ־2,880 ש״ח בחודש במקום 2,377.
השדה של אחוז הסגירה, 15%, הוא מספר להמחשה בלבד. לא מצאנו מקור ישראלי שמפרסם שיעור סגירה של פניות במשרדי עורכי דין, והוא משתנה מאוד בין תחומים ובין משרדים. אל תשתמשו בתוצאה לפני שהחלפתם אותו בנתון של המשרד.
כמה התוצאה רגישה לכל שדה
אותו יעד של 4 לקוחות בחודש, כשמשנים שדה אחד בכל פעם וכל השאר בברירת המחדל:
| שינוי | תקציב חודשי | תקציב יומי |
|---|---|---|
| ברירות המחדל | 2,377 ש״ח | 78.2 ש״ח |
| קליק ב־12 ש״ח, הקצה הזול של הטווח | 1,739 ש״ח | 57.2 ש״ח |
| קליק ב־29 ש״ח, הקצה היקר של הטווח | 4,203 ש״ח | 138 ש״ח |
| המרה של 27.2%, הרבע הטוב במדד | 1,608 ש״ח | 52.9 ש״ח |
| המרה של 10% | 4,373 ש״ח | 144 ש״ח |
| סגירה של 10% | 3,565 ש״ח | 117 ש״ח |
| סגירה של 25% | 1,426 ש״ח | 46.9 ש״ח |
- ברירות המחדל₪2,377
- קליק ב־12₪1,739
- קליק ב־29₪4,203
- המרה 27.2%₪1,608
- המרה 10%₪4,373
- סגירה 10%₪3,565
- סגירה 25%₪1,426
ערכים לדוגמה מהחישוב בעמוד
חישוב בעמוד לפי מדד BOOSTIT
הטבלה מראה ששלושת השדות פועלים באותו כוח. ירידה מ־15% ל־10% סגירה מייקרת את היעד בדיוק כמו קליק יקר בחצי. קל להתמקד במחיר הקליק, שעליו למשרד יש הכי פחות שליטה, ולהזניח את שני האחוזים, שתלויים בעמוד הנחיתה ובמענה לפניות. הפער בין המרה חציונית להמרה של הרבע הטוב לבדו מוריד את התקציב בכשליש.
מהכיוון ההפוך, מה קונה תקציב קבוע
הרבה משרדים מתחילים מסכום שהם מוכנים להוציא ולא מיעד של לקוחות. גם אז עובדים עם אותם שלושה צעדים בסדר הפוך. התקציב חלקי מחיר הקליק נותן קליקים, הקליקים כפול שיעור ההמרה נותנים פניות, והפניות כפול אחוז הסגירה נותנות לקוחות. בברירות המחדל של המחשבון, עם 16.4 ש״ח לקליק, 18.4% המרה ו־15% סגירה, התוצאה היא כזו:
| תקציב חודשי | קליקים | פניות | לקוחות | לקוחות לפי 108 ש״ח לפנייה |
|---|---|---|---|---|
| 1,500 ש״ח | 91 | 16.8 | 2.5 | 2.1 |
| 3,000 ש״ח | 183 | 33.7 | 5.0 | 4.2 |
| 5,000 ש״ח | 305 | 56.1 | 8.4 | 6.9 |
העמודה האחרונה מחשבת את הפניות לפי העלות החציונית לפנייה במדד, 108 ש״ח, שלא כוללת לחיצות על חיוג ועל וואטסאפ, ולכן היא שמרנית יותר. ב־3,000 ש״ח הפער בין שתי העמודות הוא כמעט לקוח אחד בחודש. זה בערך מה שמשרד מניח בלי לשים לב כשהוא סופר כל לחיצה על וואטסאפ כפנייה אמיתית.
בתקציב של 1,500 ש״ח יש עוד בעיה. על 17 פניות בחודש, ההבדל בין 10% ל־20% סגירה הוא בין 1.7 ל־3.4 לקוחות, כלומר לקוח או שניים. חודש אחד לא יספיק כדי לדעת מה אחוז הסגירה של המשרד, ולכן בתקציב כזה מודדים אותו על שלושה חודשים ביחד.
שלושה תרחישים לאותו יעד
לפני שמאשרים תקציב, כדאי להריץ את אותו יעד בשלוש גרסאות מתוך מספרי המדד. הנה 4 לקוחות בחודש עם 15% סגירה, כלומר 26.67 פניות, בשלוש רמות של עלות לפנייה:
| תרחיש | עלות לפנייה | חישוב | תקציב חודשי | תקציב יומי |
|---|---|---|---|---|
| שמרני, חציון המדד בלי לחיצות | 108 ש״ח | 26.67 כפול 108 | 2,880 ש״ח | 94.7 ש״ח |
| ברירת המחדל של המחשבון | 89.1 ש״ח | 26.67 כפול 89.1 | 2,377 ש״ח | 78.2 ש״ח |
| הרבע הטוב במדד | 67 ש״ח | 26.67 כפול 67 | 1,787 ש״ח | 58.8 ש״ח |
- שמרני, 108 ש״ח לפנייה₪2,880
- ברירת המחדל, 89.1₪2,377
- הרבע הטוב, 67₪1,787
ערכים לדוגמה מהחישוב בעמוד
חישוב בעמוד לפי מדד BOOSTIT
התרחיש השמרני הוא התקציב שכדאי לאשר מראש, כי הוא מניח שרק טפסים ושיחות מדודות הם פניות. התרחיש של הרבע הטוב הוא יעד לשאוף אליו אחרי שהמדידה, עמוד הנחיתה ורשימת מילות השלילה מסודרים, ולא נקודת פתיחה. ההפרש בין הקצוות הוא כ־1,100 ש״ח בחודש על אותם 4 לקוחות.
המדד עצמו ממליץ להשוות חשבון לנתונים שלו על פני 12 חודשים, כי עונתיות של חודש אחד יכולה לעוות את התמונה. לכן לא עוברים מתרחיש לתרחיש אחרי חודש טוב אחד, ולא מורידים תקציב אחרי חודש חלש אחד.
איך מוציאים את המספרים של המשרד
מחיר לקליק. בחשבון Google Ads, בעמודת העלות הממוצעת לקליק של קמפייני החיפוש, על שלושה חודשים אחרונים לפחות. משרד שעוד לא מפרסם יכול לבדוק את הביטויים שלו במתכנן מילות המפתח של גוגל, שמציג עלות ממוצעת ותחזית קליקים לפי תקציב. לפי גוגל התחזית מתעדכנת כל יום ומבוססת על 7 עד 10 הימים האחרונים. כמה זה יוצא בפועל בתחום המשפטי פירטנו במדריך כמה עולה פרסום בגוגל לעורך דין.
אחוז הקליקים שהופכים לפנייה. מספר ההמרות חלקי מספר הקליקים, באותה תקופה. המספר נכון רק אם ההמרות נמדדות כמו שצריך. טפסים, שיחות מהמודעה, שיחות למספר שבאתר ולחיצות על וואטסאפ נמדדים כל אחד כפעולה נפרדת. בשיחות למספר שבאתר, גוגל סופרת שיחה כהמרה רק אם עברה אורך מינימלי שהמשרד קובע, כדי לסנן שיחות קצרות. איך מגדירים את זה כתבנו במדריך על מדידת שיחות וטפסים מהמודעות.
אחוז הפניות שהופכות ללקוחות. מה־CRM, או מיומן השיחות ורשימת הלקוחות החדשים. ספרו רק פניות שהגיעו מהאינטרנט. אם הרבה פניות לא נענות באותו יום, האחוז נמוך ממה שהוא יכול להיות, וכדאי לקרוא את המדריך על זמן מענה לפניות לפני שמגדילים תקציב.
כמה קליקים ופניות זה ביום
תקציב חודשי נשמע כמו הרבה כסף, אבל בחשבון עובדים לפי יום. כך נראים ארבעה תקציבים בברירות המחדל של המחשבון, כשמחלקים אותם ל־30.4 ימים:
| תקציב חודשי | תקציב יומי | קליקים ביום | פניות ביום | פניות בשבוע |
|---|---|---|---|---|
| 1,500 ש״ח | 49.3 ש״ח | 3.0 | 0.55 | 3.9 |
| 2,377 ש״ח | 78.2 ש״ח | 4.8 | 0.88 | 6.1 |
| 3,000 ש״ח | 98.7 ש״ח | 6.0 | 1.11 | 7.7 |
| 5,000 ש״ח | 164.5 ש״ח | 10.0 | 1.85 | 12.9 |
בפחות מפנייה אחת ביום בממוצע, יהיו ימים בלי אף פנייה גם כשהקמפיין עובד כרגיל. מי שבודק את החשבון כל בוקר ומשנה הגדרות אחרי יום ריק מקבל החלטות על מספרים קטנים מדי. היחידה הנכונה לבדיקה היא שבוע, וההחלטות על תקציב מתקבלות על חודש לפחות.
אותה טבלה אומרת גם כמה זמן לחכות אחרי שינוי. כדי לצבור 30 פניות אחרי החלפת עמוד נחיתה או הוספת מילות שלילה, צריך כ־8 שבועות בתקציב של 1,500 ש״ח וכ־4 שבועות בתקציב של 3,000 ש״ח. משרד בתקציב קטן שמשנה משהו כל שבועיים לא יוכל לדעת איזה שינוי עבד.
החודש הראשון ושינוי תקציב באמצע החודש
שני כללים של גוגל משנים את מה שרואים בחשבון בפועל, והמחשבון לא מכיר אף אחד מהם.
קמפיין שמתחיל באמצע החודש. לפי גוגל, אם קמפיין מתחיל במהלך חודש קלנדרי, מגבלת החיוב החודשית נספרת רק לפי הימים שבהם הוא רץ. קמפיין בתקציב של 78.2 ש״ח ליום שעולה ב־20 בנובמבר רץ 11 ימים באותו חודש, והחיוב שלו מוגבל לכ־860 ש״ח ולא ל־2,377. בברירות המחדל זה כ־52 קליקים, כ־9.6 פניות ופחות משני לקוחות. מי שמשווה את החודש הזה ליעד של 4 לקוחות יחשוב שהקמפיין נכשל, כשבפועל הוא קנה בדיוק את מה שהתקציב החלקי יכול לקנות.
העלאה או הורדה של התקציב במהלך החודש. לפי גוגל, אחרי שינוי התקציב היומי, יתרת החודש מתנהלת לפי התקציב החדש כפול מספר הימים הקלנדריים שנשארו בחודש, ולא לפי מספר הימים שבהם הקמפיין מתוזמן לרוץ. משרד שרץ על 78.2 ש״ח ליום ומעלה ל־120 ש״ח ב־16 באוקטובר מקבל לימים 16 עד 31, שהם 16 ימים, מסגרת של 1,920 ש״ח. אם במחצית הראשונה הקמפיין הוציא כ־1,173 ש״ח, החודש יסתיים סביב 3,093 ש״ח. את המספר הזה מזינים בדוח החודשי, ולא את התקציב שהמחשבון חישב בתחילת החודש.
בשני המקרים התקרה היומית נשארת פי שניים מהתקציב היומי. לפי גוגל, אם בפועל הוגשו קליקים בסכום גבוה מהמגבלה היומית או מהמגבלה החודשית, ההפרש לא מחויב.
תקציב לכמה תחומים או ערים
המחשבון מחשב יעד אחד בכל הרצה. משרד שמפרסם בשני תחומים מריץ אותו פעמיים, כי כל תחום מגיע עם מחיר קליק, שיעור המרה ואחוז סגירה משלו. דוגמה עם מספרים להמחשה בלבד:
| דיני משפחה | דיני עבודה | ביחד | |
|---|---|---|---|
| יעד לקוחות בחודש | 3 | 2 | 5 |
| אחוז סגירה | 20% | 25% | |
| פניות נדרשות | 15 | 8 | 23 |
| שיעור המרה | 15% | 20% | |
| קליקים נדרשים | 100 | 40 | 140 |
| מחיר קליק | 20 ש״ח | 14 ש״ח | |
| תקציב חודשי | 2,000 ש״ח | 560 ש״ח | 2,560 ש״ח |
| תקציב יומי | 65.8 ש״ח | 18.4 ש״ח | 84.2 ש״ח |
גוגל מאפשרת להגדיר תקציב משותף, סכום יומי אחד לכמה קמפיינים. לפי גוגל, כשקמפיין אחד לא מנצל את חלקו, היתרה יכולה לעבור לקמפיין אחר כדי למקסם את התוצאה הכוללת. המשמעות היא שהכסף זז לפי התנועה ולא לפי היעד שהמשרד קבע לכל תחום. בדוגמה, אם שני התחומים יושבים על 84.2 ש״ח משותפים, אין שום דבר שמבטיח שדיני עבודה יקבלו את ה־18.4 ש״ח שלהם.
| מצב | מה מתאים | למה |
|---|---|---|
| שני תחומים, יעד לקוחות נפרד לכל אחד | תקציב נפרד לכל קמפיין | כל תחום מקבל את הסכום שחושב לו |
| כמה ערים באותו תחום, עם יעד אחד משותף | תקציב משותף | יתרה מעיר שקטה עוברת לעיר שהגיעה לתקרה |
| קמפיין בניסוי או בקבוצת קמפיינים | תקציב נפרד | לפי גוגל, תקציב משותף לא עובד איתם |
| תחום חדש בלי נתונים | תקציב נפרד וקטן | כך הוא לא לוקח כסף מתחום שכבר מביא לקוחות |
בתקציב קטן התשובה הנכונה לרוב היא לא לחלק בכלל. 560 ש״ח בחודש לדיני עבודה הם כ־40 קליקים, ובקצב כזה כל מסקנה על הביטויים או על עמוד הנחיתה תיקח חודשים. עדיף להתחיל בתחום אחד, להגיע אצלו למספרים של המשרד, ורק אז להוסיף את השני.
טעויות נפוצות בשימוש במחשבון
- שיעור המרה שסופר גם פעולות שאינן פנייה. אם החשבון מגדיר כהמרה גם צפייה בעמוד יצירת קשר או לחיצה על כתובת המשרד, שיעור ההמרה מנופח והתקציב שיוצא נמוך מדי. לפני שמעתיקים את המספר מהחשבון, בודקים אילו פעולות נספרות בו, כמו שמוסבר במדריך על מדידת שיחות וטפסים מהמודעות.
- מחיר קליק ממוצע של כל החשבון. המדד מבוסס על קמפייני חיפוש בלבד. ממוצע שמערבב חיפוש עם קמפיינים מסוגים אחרים, או כמה תחומים יחד, לא מתאים להשוואה ולא להרצה של תחום אחד.
- תקציב חודשי בשדה של התקציב היומי. בהגדרות הקמפיין מזינים תקציב יומי ממוצע. משרד שמזין שם 2,377 ש״ח במקום 78.2 נותן לגוגל מסגרת חודשית של יותר מ־72,000 ש״ח.
- ספירת לקוח בחודש החתימה במקום בחודש הפנייה. פנייה מספטמבר שחתמה באוקטובר שייכת לתקציב של ספטמבר. אחרת אחוז הסגירה של כל חודש נמדד מול פניות של חודש אחר, וזה בולט כשהחתימה מגיעה שבועות אחרי הפנייה.
- שיפוט לפי חודש ראשון חלקי. כמו שראינו, קמפיין שעלה באמצע החודש מוגבל לימים שבהם רץ. משווים אותו ליעד יחסי, לא ליעד המלא.
מה המחשבון לא יודע
המחשבון מניח שכל השדות קבועים כשהתקציב משתנה, ובפועל זה לא כך. כשמגדילים תקציב בתחום ובעיר מסוימים, המודעות מופיעות גם בחיפושים יקרים יותר או רלוונטיים פחות, ומחיר הקליק או שיעור ההמרה יכולים להשתנות. גם סינון של חיפושים לא רלוונטיים עם מילות שלילה משנה את שיעור ההמרה, ולכן מעדכנים את השדות אחרי כל שינוי גדול בחשבון.
הוא גם לא יודע כמה חיפושים יש. משרד בעיר קטנה בתחום נישה יכול לגלות שאין מספיק חיפושים כדי לקנות 167 קליקים בחודש בשום מחיר. התחזית במתכנן מילות המפתח עונה על השאלה הזו טוב יותר.
והוא לא מבדיל בין סוגי פניות. פנייה על הסכם ממון ופנייה על תביעה של 3,000 ש״ח נספרות אותו דבר. לכן כדאי להריץ את המחשבון בנפרד לכל תחום שהמשרד מפרסם בו.
מה עושים עם התוצאה
אם התקציב שיצא סביר, התחילו בו לחודשיים, ובסוף כל חודש החליפו את ברירות המחדל בנתונים מהחשבון ומה־CRM. אחרי חודשיים המחשבון כבר עובד על המספרים של המשרד, ולא על חציון.
אם התקציב גבוה מדי, אל תורידו אותו ותשאירו את היעד. הורידו את היעד, או שפרו אחד משני האחוזים. ואם מישהו מציע במקום זה פניות במחיר קבוע לכל פנייה, קראו קודם את העמוד על רכישת לידים לעורכי דין, כי תשלום לפי פנייה או לקוח מתנגש בכללי האתיקה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי ולא לפי ליד, ותקציב המדיה משולם ישירות לגוגל.
כדי לקבל את מחיר הקליק ואת שני האחוזים מהנתונים האמיתיים של המשרד, מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, אנחנו מתחילים כל עבודה בבדיקת משפך הפניות, במחיר קבוע.
מקורות
- BOOSTIT, מדד גוגל אדס ישראל לפי ענפים (פורסם בספטמבר 2026)
- Google Ads, תקציב יומי ממוצע ומגבלת החיוב החודשית
- Google Ads, מתכנן מילות המפתח ותחזיות
- Google Ads, מדידת שיחות למספר שבאתר כהמרות
- Google Ads, מגבלות החיוב היומית והחודשית, החודש הראשון ושינוי תקציב באמצע החודש
- Google Ads, תקציב משותף לכמה קמפיינים