דילוג לתוכן הראשי
Reboost

שיווק לעורכי דין מסחריים

שיווק לעורכי דין מסחריים פונה ללקוח אחר מזה של התחומים הצרכניים. הוא בעל עסק, מנהל כספים או יזם, שבודק כמה משרדים במקביל, קורא כל מילה ולא ממהר. הוא מחפש לפי סוג העסקה ולא רק לפי עיר, והוא חוזר אם המשרד עבד טוב.

בדיקת משפך פניות למשרדלשיחת היכרות

השוק בתחום, במספרים

מה לקוח בתחום מחפש

  • לפי סוג העסקה או המסמך: ״הסכם מייסדים״ מוצע בהשלמה יחד עם ״לדוגמא״, ״להורדה״, ״סטארט אפ״ ו״מחיר״, ו״עורך דין חוזים״ עם ״מסחריים״ ו״עסקיים״.
  • לפי סוג הלקוח: ״עורך דין לעסקים קטנים״, ״עורך דין סטארט אפ״, ״עורך דין לחברת הייטק״.
  • לפי עיר ושפה: ״עורך דין מסחרי בתל אביב״, ״בחיפה״, ״בירושלים״, וגם ״עורך דין מסחרי באנגלית״.

מה שונה בשיווק לתחום

  • עמוד לכל סוג עסקה או מסמך, עם הסבר אמיתי, עונה על החיפושים שכבר קיימים ומביא את בעל העסק בשלב שבו הוא עוד בוחר.
  • גרסה באנגלית לעמודים המרכזיים, למשרד שעובד עם לקוחות זרים או עם יזמים שמעדיפים אנגלית.
  • רשימת לקוחות ולוגואים רק בהסכמה בכתב, לפי כללי הפרסומת של הלשכה.

המחקר של Reboost, אוקטובר 2026: מאגר רשם החברות ב־data.gov.il (ספירה לפי שנת התאגדות, כל הסטטוסים), מרשם עורכי הדין של הנהלת בתי המשפט (אוגוסט 2025) והשלמה אוטומטית בגוגל.

איך לקוחות עסקיים מחפשים עורך דין

בעל עסק שמחפש עורך דין מסחרי לא מחפש באותה דרך כמו מי שמחפש עורך דין גירושין. בדקנו את ההשלמה האוטומטית של גוגל באוקטובר 2026, והיא מראה שלושה דפוסי חיפוש שונים.

לפי עסקה או מסמך. ״הסכם מייסדים״ מוצע בהשלמה יחד עם ״לדוגמא״, ״להורדה״, ״סטארט אפ״, ״שותפות״, ״באנגלית״ ו״מחיר״. ל״הסכם בעלי מניות״ גוגל מציע את ״דוגמא״ ואת ״הסכם הצבעה״, ול״עורך דין חוזים״ את ״מסחריים״, ״עסקיים״ ו״בינלאומיים״. חלק מהמחפשים רוצים תבנית, וחלק כבר רוצים לדעת כמה זה עולה. שניהם לקוחות פוטנציאליים בשלבים שונים.

לפי סוג הלקוח. ״עורך דין לעסקים קטנים״, ״עורך דין סטארט אפ״, ״עורך דין לחברת הייטק״ ו״עורך דין מסחרי הייטק״. בעל עסק מחפש מישהו שמכיר עסקים בגודל שלו.

לפי עיר ושפה. ״עורך דין מסחרי״ מוצע בהשלמה יחד עם תל אביב, חיפה, ירושלים, הרצליה ועפולה, וגם עם ״באנגלית״ ו״בינלאומי״. חיפוש לפי עיר קיים, אבל הוא רק אחד משלושת הדפוסים.

המשמעות למשרד היא שעמוד אחד שנקרא ״משפט מסחרי״ לא עונה על אף אחד מהחיפושים האלה. צריך עמוד לכל סוג עסקה שהמשרד באמת עושה, שעונה על השאלות של מי שמחפש אותה. את התהליך של מציאת החיפושים האלה, מהשלמה אוטומטית ועד בחירת עמודים, מפרט המדריך למחקר מילות מפתח למשרד עורכי דין.

מה כל חיפוש אומר, ואיזה עמוד עונה

ההשלמות שבדקנו באוקטובר 2026 מתחלקות לפי השלב שבו נמצא בעל העסק. הטבלה מרכזת את מה שגוגל השלים, ואת העמוד שעונה על כל שלב:

מה מחפשים (השלמה אוטומטית) מי מחפש ובאיזה שלב איזה עמוד עונה
״הקמת חברה״, ״הקמת חברה פרטית״, ״תהליך הקמת חברה בע מ״ בעל עסק שעוד לא החליט אם להתאגד או איך עמוד הסבר על השלבים, ומה מהם דורש עורך דין
״הקמת חברה רשם החברות״, ״הקמת חברה מקוון״ מי שמנסה לעשות את זה לבד אותו עמוד, עם חלק כן על מתי זה סביר לבד
״עלות הקמת חברה בעמ״, ״הסכם מייסדים מחיר״ מי שכבר משווה בין הצעות עמוד שמסביר ממה מורכבת העבודה, בלי מחירון
״הסכם בין בעלי מניות״, ״הסכם הצבעה בין בעלי מניות״ שותפים בחברה קיימת, לרוב אחרי שמשהו השתנה עמוד לפי סוג ההסכם, עם הסעיפים שבדרך כלל שנויים במחלוקת
״הסכם שותפות עסקית״, ״הסכם שותפות לא רשומה״ שני אנשים שמתחילים עסק בלי חברה עמוד שמשווה שותפות לחברה, ומה ההסכם צריך לכסות
״פירוק חברה מרצון בהליך מזורז״, ״פירוק חברה עם חובות״ בעל חברה שרוצה לסגור אותה שני עמודים נפרדים, כי מצב של חובות הוא שאלה אחרת
״מכירת עסק מיסוי״, ״מכירת עסק פעיל״ בעל עסק לפני מכירה עמוד על ליווי המוכר, עם הפניה לייעוץ מס חיצוני
״הסכם זכיינות עורך דין״ זכיין או בעל רשת לפני חתימה עמוד לפי סוג ההסכם, אם המשרד עוסק בזה
״עורך דין לחברת הייטק״, ״עורך דין מסחרי הייטק״ מייסדים ומנהלי כספים בחברות טכנולוגיה עמוד לקהל הזה, בעברית ובאנגלית
״עורך דין מסחרי מומלץ״ מי שכבר בוחר משרד עמוד המשרד, פרופיל בגוגל וביקורות

שני דברים בולטים בטבלה. רוב החיפושים לא כוללים את המילה ״עורך דין״ בכלל. ומי שמחפש ״פירוק חברה עם חובות״ ומי שמחפש ״פירוק חברה מרצון״ נמצאים במצבים הפוכים, ועמוד אחד על ״פירוק חברות״ לא יענה טוב לאף אחד מהם. הכלל שאנחנו עובדים לפיו הוא לבנות עמוד רק לסוג עבודה שהמשרד היה לוקח מחר, ולא לכל ביטוי שמופיע בהשלמה.

השוק במספרים

לפי הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, 4,265 עורכי דין הצהירו על התחום המסחרי, יותר מכל תחום אחר שבדקנו. זה כ־21% מ־20,167 ההצהרות על תחום שטופדין סופר, מתוך 66,359 עורכי דין פעילים, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. רוב עורכי הדין לא הצהירו על תחום בכלל, כך שמספר העוסקים בפועל גבוה יותר.

בצד של הלקוחות, ספרנו את החברות במאגר הפתוח של רשם החברות ב־data.gov.il, לפי שנת ההתאגדות. במאגר יש 732,481 חברות, מהן 407,123 בסטטוס פעילה. כך נראו ההתאגדויות בשנים האחרונות:

שנת התאגדות חברות שהתאגדו
2019 17,641
2020 17,214
2021 20,515
2022 20,647
2023 17,817
2024 17,815
2025 17,786
2026 (עד 21 באוקטובר) 15,264
חברות שהתאגדו בישראל לפי שנה
  • 201917,641
  • 202017,214
  • 202120,515
  • 202220,647
  • 202317,817
  • 202417,815
  • 202517,786

2026 לא נכללת כי השנה עוד לא הסתיימה

המאגר הפתוח של רשם החברות ב־data.gov.il

הספירה כוללת חברות שהתאגדו באותה שנה ונמחקו מאז, כי השאלה היא כמה חברות נפתחו. החשבון הפשוט אומר שבשנת 2025 התאגדו כ־4.2 חברות חדשות על כל עורך דין שהצהיר על התחום המסחרי (17,786 ÷ 4,265), ושיש כ־95 חברות פעילות על כל אחד מהם (407,123 ÷ 4,265). לא כל חברה צריכה עורך דין מסחרי, ולא כל לקוח מסחרי הוא חברה, אבל המספרים מראים זרם קבוע של כ־17 עד 20 אלף עסקים חדשים בשנה, וכל אחד מהם הוא לקוח אפשרי.

ערוצי השיווק שעובדים למשרד מסחרי

ההבדל המרכזי מול התחומים הצרכניים הוא אורך ההחלטה. לקוח מסחרי משווה, מבקש הצעה ולעתים מחכה לישיבת דירקטוריון. לכן הערוצים צריכים לבנות אמון לאורך זמן ולא רק לתפוס רגע.

ערוץ מה הוא עושה למשרד מסחרי העמוד אצלנו
קידום אורגני עמודים לפי עסקה ומסמך שעונים על החיפושים מהסעיף הקודם קידום אתרים לעורכי דין
אתר וגרסה באנגלית המקום שבו מנהל או יזם בודק את המשרד, לעתים באנגלית בניית אתר לעורך דין
נראות בתשובות AI מופיע כשמישהו שואל צ׳אטבוט על עורך דין לעסקה מסוימת נראות בתשובות AI
פרסום בגוגל חיפושים עם כוונה ברורה, כמו הסכם מייסדים או עורך דין לעסקים קטנים פרסום בגוגל לעורכי דין
זהות ושם אחיד אותו שם באתר, בגוגל, בלינקדאין ובמצגת מיתוג למשרד עורכי דין
קליטת פניות ומעקב פנייה עסקית לא נסגרת בשיחה אחת, וצריך לעקוב אחריה ניהול פניות למשרד

תוכן לפי עסקה. עמוד על הסכם מייסדים שמסביר מה צריך להיות בו, מה קורה כשמייסד עוזב ומתי צריך עורך דין, עונה על חיפוש קיים ומביא את היזם לפני שהוא בחר משרד. עמוד כזה צריך להיכתב או להיבדק על ידי עורך דין מהמשרד, כי לקוח מסחרי מזהה מיד טקסט כללי. הדרך לכתוב עמודים כאלה בלי לייצר תוכן גנרי מתוארת במדריך לכתיבת תוכן לאתר של משרד.

תבניות ומסמכים. ההשלמה האוטומטית מראה ש״הסכם מייסדים לדוגמא״ ו״להורדה״ הם חיפושים נפוצים. משרד שמציע הסבר על סעיפי המפתח, ולא מסמך מלא להורדה, נותן ערך בלי לייתר את עצמו, ומזמין את הקורא לפנות כשהוא מגיע לעסקה אמיתית.

נראות בתשובות AI. לקוח עסקי יכול לשאול צ׳אטבוט על עורך דין לעסקה מסוימת ולקבל רשימה קצרה של שמות. התשובה נבנית ממה שכתוב על המשרד ברשת, באתר שלו ובפורטלים המשפטיים (הנתונים בסעיף על פורטלים למטה), כפי שמוסבר במדריך על האופן שבו ChatGPT בוחר עורך דין.

פרופיל עסק בגוגל. גם לקוח מסחרי שמחפש ״עורך דין מסחרי בתל אביב״ רואה קודם את המפה. הפרופיל צריך שם משרד אמיתי, בלי מילות מפתח, וקטגוריה ראשית שמתאימה לעיסוק המרכזי. ההנחיות המלאות נמצאות במדריך על פרופיל העסק של משרד עורכי דין.

שאלת המחיר, ומה מותר לענות עליה באתר

בעל עסק רוצה לדעת כמה זה יעלה לפני שהוא מרים טלפון. ההשלמה האוטומטית מראה את זה ישירות, ״עלות הקמת חברה בעמ״, ״הסכם מייסדים מחיר״ ו״ריטיינר חודשי עורך דין״. במחירון מסודר בעמוד השירות הבעיה היא אתית ולא שיווקית.

כללי הפרסומת מונים את אתרי האינטרנט בין אמצעי הפרסומת המותרים (כלל 3(א)(5)), ומפרטים מה פרסומת יכולה לכלול. אחד הפריטים הוא מלל חופשי שמציע שירות משפטי, ״שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״ (כלל 3(ב)(14)). מחירון, ״החל מ…״ או השוואה למחיר של משרד אחר לא נכנסים לגדר הזה.

אפשר לענות על השאלה בלי סכום, וזה מה שמחפש המחיר צריך בפועל:

  • ממה מורכבת העבודה. הקמת חברה עם בעל מניות אחד, והקמה עם שלושה מייסדים, השקעה צפויה והסכם מייסדים, הן שתי עבודות שונות. עמוד שמפרט את הרכיבים עוזר לקורא להבין לאיזו קבוצה הוא שייך.
  • מה כלול בליווי שוטף. לקוח שמחפש ״ריטיינר״ רוצה לדעת אילו שאלות מכוסות, תוך כמה זמן עונים, ומה נחשב לעבודה נפרדת.
  • איך מקבלים הצעה. שיחה קצרה, רשימת מסמכים להכין מראש, והצעה בכתב. המחיר עצמו נמסר ללקוח שפנה, כחלק מההצעה האישית.

עמוד כזה מסנן גם את הפניות. מי שקרא מה הסכם מייסדים צריך לכסות ומה משפיע על היקף העבודה מגיע לשיחה עם ציפייה נכונה, ופחות שיחות נגמרות בהשוואה של מחיר בלבד.

פרסום בגוגל למשרד מסחרי, החשבון

המדד של BoostIt לשוק הישראלי מדווח על הקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ כולה, בלי פירוק לפי תחום. מחיר חציוני לקליק ₪16.4, בטווח הנפוץ של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים (אוגוסט 2025 עד יולי 2026). עלות חציונית לליד ₪108, ו־₪67 ברבע היעיל ביותר של המפרסמים. התחום המשפטי אינו היקר ביותר לליד. במדד, ליד בחינוך עולה ₪109, ובקטגוריית B2B ₪278.

דוגמה לתקציב של ₪4,000 בחודש:

  1. קליקים. ₪4,000 ÷ ₪16.4 ≈ 244 קליקים במחיר החציוני. בקצוות הטווח הנפוץ, בין ₪4,000 ÷ ₪29 ≈ 138 ל־₪4,000 ÷ ₪12 ≈ 333.
  2. פניות לפי החציון. ₪4,000 ÷ ₪108 ≈ 37 פניות.
  3. פניות ברבע העליון. ₪4,000 ÷ ₪67 ≈ 60 פניות, באותו תקציב.

במסחרי השלב הבא בחשבון חשוב יותר מהמספר של הפניות. העלות ללקוח היא העלות לפנייה חלקי שיעור הסגירה. אין לנו נתון שוק לשיעור הסגירה בתחום, ולכן הטבלה מציגה את החשבון בשלוש הנחות, על בסיס הליד החציוני:

הנחה לצורך החשבון עלות ללקוח חדש
פנייה אחת מכל 5 הופכת ללקוח ₪108 × 5 = ₪540
פנייה אחת מכל 10 ₪108 × 10 = ₪1,080
פנייה אחת מכל 20 ₪108 × 20 = ₪2,160
עלות ללקוח חדש לפי שיעור הסגירה
  • אחת מכל 5₪540
  • אחת מכל 10₪1,080
  • אחת מכל 20₪2,160

ערכים לדוגמה מהחישוב בעמוד, לפי שלוש הנחות

חישוב בעמוד על בסיס העלות החציונית לליד במדד BoostIt

הנתון שמכריע אם הפרסום משתלם הוא כמה שווה לקוח מסחרי למשרד לאורך הקשר, והוא ידוע רק למשרד. לקוח שפותח חברה וחוזר לחוזים, לסבב השקעה ולהסכם עם עובד בכיר שווה כמה תיקים. את החשבון עם המספרים שלכם אפשר לעשות במחשבון העלות לפנייה ולתיק, ולקבוע ממנו תקציב במחשבון תקציב הפרסום. שיעור ההמרה החציוני במדד, 18.4% (אפריל עד ספטמבר 2026), סופר גם לחיצה על כפתור שיחה או וואטסאפ, ולכן הוא לא אומר כמה פניות אמיתיות הגיעו.

הביטויים שמבזבזים תקציב במסחרי

בתחום המסחרי יש בהשלמה האוטומטית יותר רעש מבתחומים אחרים, כי המילים ״חברה״, ״עסק״ ו״הסכם״ משמשות גם צרכנים, גם רואי חשבון וגם מחפשי עבודה. אלה הדוגמאות שמצאנו באוקטובר 2026:

ביטוי שגוגל משלים מה המחפש רוצה בפועל מה עושים
״עורך דין חברות ביטוח״, ״עורך דין חברות תעופה״, ״עורך דין חברות סלולר״ צרכן שרוצה לתבוע חברה, לא בעל חברה מילות שלילה, אלא אם המשרד מייצג גם צרכנים
״הקמת חברה חברת החשמל״ חיבור חשמל, לא התאגדות מילת שלילה
״הקמת חברה בחשבשבת״ פתיחת חברה בתוכנת הנהלת החשבונות מילת שלילה
״הקמת חברה בקפריסין״ התאגדות בחו״ל שלילה, אלא אם המשרד עושה את זה
״מכירת עסקים יד 2״, ״מכירת עסקים תיווך״ לוח מודעות או מתווך עסקים מילת שלילה
״הסכם שותפות word״, ״pdf״, ״doc״, ״להורדה בחינם״ קובץ מוכן שלילה בפרסום, אפשר עמוד הסבר אורגני
״עורך דין הייטק שכר״, ״עורך דין הייטק דרושים״ עורך דין שמחפש עבודה מילות שלילה
״הסכם סודיות לעובד״ לרוב מעסיק, לפעמים עובד לבדוק בדוח מונחי החיפוש לפני החלטה

הביטויים האלה לא מופיעים בהכרח ברשימת מילות המפתח שהמשרד בחר. הם נכנסים דרך התאמה רחבה, ומתגלים רק בדוח מונחי החיפוש. לכן את רשימת השלילה בונים לפני שהקמפיין עולה, ובודקים את הדוח כל שבוע בחודש הראשון.

פרופיל עסק וביקורות כשהלקוח הוא חברה

גוגל מדרג תוצאות מקומיות לפי שלושה גורמים, רלוונטיות, מרחק ובולטות. גם כשחלק מהעבודה נעשית בזום ובמייל, מי שמחפש ״עורך דין מסחרי בחיפה״ עדיין רואה קודם את המפה.

הביקורות הן החלק הקשה. לפי סקר הצרכנים של BrightLocal לשנת 2026, שנערך בארצות הברית בקרב צרכנים, 97% קוראים ביקורות, 68% שוקלים רק עסקים עם 4 כוכבים ומעלה, ו־47% נמנעים מעסק עם פחות מ־20 ביקורות. לא מצאנו סקר מקביל על לקוחות עסקיים בישראל, אבל משרד מסחרי עם שלוש ביקורות ישנות נראה רע ליד משרד עם עשרים עדכניות.

לקוח עסקי מסתייג מביקורת מסיבות משלו. הוא לא רוצה שמתחרה ידע שהוא מגייס הון, או שספק ידע שהוא בסכסוך. מה שעובד:

  • לבקש מכל לקוח בסיום עבודה מוגדרת, כמו הקמת חברה או חתימה על הסכם, ולא רק ממי שנראה מרוצה. מדיניות הביקורות של גוגל אוסרת לבקש ביקורות חיוביות רק מלקוחות נבחרים, ואוסרת לתת תמורה כמו הנחה או שירות חינם בעד ביקורת.
  • לבקש ביקורת על השירות ולא על העסקה. זמינות, הסבר ברור, עמידה בלוחות זמנים. לקוח יכול לכתוב את זה בלי לחשוף דבר על העסק שלו.
  • לא לפרסם מחדש ביקורת עם שם חברה באתר או במודעה בלי הסכמה בכתב לפי כלל 3(ט), גם אם הלקוח כתב אותה בעצמו בגוגל. הפירוט נמצא בעמוד על המלצות של לקוחות בפרסום.
  • לענות לכל ביקורת בלי לאשר שהכותב היה לקוח ובלי להתייחס לפרטי העבודה. 89% מהנשאלים בסקר של BrightLocal מצפים לתגובה. איך מנסחים תגובה כזו מוסבר במדריך לתגובה על ביקורת שלילית.

מאמרים, פורטלים ותוכן ממומן

מאמר מקצועי הוא דרך טבעית להראות ללקוח עסקי איך המשרד חושב. כללי הפרסומת מתירים לעורך דין לפרסם בפרסומת ספרים, מאמרים ועבודות מחקר שחיבר (כלל 3(ב)(15)), ולפרסם מאמרים וראיונות בלי לשלם עליהם (כלל 3(י)(1)). מאמר שהמשרד שילם עליו, למשל כתבה ממומנת באתר עסקי, מותר רק אם כתוב במקום הפרסום במפורש שמדובר בפרסומת (כלל 3(י)(2)).

שלושה כללים נוספים חלים על האתר עצמו, ומשרדים מסחריים נתקלים בהם יותר מאחרים, כי הם עובדים צמוד לרואי חשבון, לבנקים ולקרנות:

  • בלי פרסומות של אחרים באתר. כלל 3(ח) קובע שאתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים. באנר של רואה חשבון שותף לא שייך לשם.
  • קישורים רק בזיקה מקצועית. לפי כלל 3(ו), קישור מהאתר לאתר אחר מותר אם הוא נוגע ישירות לעיסוק המקצועי של עורך הדין.
  • שפות וכשירות בחו״ל. פרסומת יכולה לכלול את השפות שעורך הדין דובר ואת כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל (כללים 3(ב)(12) ו־3(ב)(6)). למשרד שעובד עם משקיעים מחו״ל, אלה פרטים ששווה להציג בגרסה האנגלית.

בפורטלים המשפטיים התמונה דומה לתחומים אחרים. במחקר שלנו, לפי נתוני Semrush, האתרים המשפטיים שמנועי AI הזכירו הכי הרבה היו din.co.il (518 אזכורים), lawreviews.co.il (153) ו־mishpati.co.il (127). כדאי שהפרופיל שם יפרט את סוגי העסקאות שהמשרד עושה, ולא רק ״משפט מסחרי״. איך בוחרים פורטל ומה למלא בו מוסבר במדריך על פורטלים משפטיים.

ועוד הערה לפני שכותבים פוסט על עסקה בעזרת צ׳אטבוט. גילוי הדעת של הלשכה על בינה מלאכותית, בנוסח שעודכן בספטמבר 2026, קובע כברירת מחדל איסור להזין מידע של לקוחות לכלי AI פתוח. טיוטה שכוללת את שם החברה, את סכום ההשקעה או את שם המשקיע לא נכנסת לכלי כזה. הפירוט נמצא בעמוד על בינה מלאכותית וסודיות.

כללי האתיקה שחשובים במיוחד במסחרי

הכללים זהים לכל התחומים, אבל במסחרי יש כמה שמתנגשים עם הרגלי שיווק שמקובלים בעולם העסקי.

  • רשימת לקוחות ולוגואים. בעולם העסקי מקובל להציג ״לקוחות שעבדו איתנו״. לפי כללי הפרסומת של הלשכה, שם של לקוח מותר רק בהסכמה בכתב שמבהירה שהוא חופשי לסרב, שהשירות לא הותנה בה, ואיפה ולכמה זמן הפרטים יפורסמו.
  • עסקאות ו״טומבסטונים״. הודעה על עסקה שהמשרד ליווה היא פרסום של שם לקוח לכל דבר. בלי הסכמה, אפשר לתאר את סוג העסקה בלי פרטים מזהים.
  • שיעורי הצלחה. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 83/24 שפרסום של ״אחוזי הצלחה גבוהים״ עלול להטעות, כי הוא מציג תוצאה ולא את השירות שניתן. לפי אותו היגיון, ניסוח כמו ״מאות עסקאות מוצלחות״ הוא סיכון.
  • תשלום לפי הפניה. ועדת האתיקה פסלה בהחלטה 218/24 תשלום לפי עסקה או לפי לקוח. לפי המבחן של ההחלטה, אותה בעיה עולה בהסדר עם רואה חשבון, יועץ עסקי או פלטפורמה שמחברת בין יזמים לעורכי דין, אם התשלום נעשה לפי הפניה. הפירוט נמצא בעמוד על רכישת לידים ותשלום לפי לקוח.
  • ניוזלטר. מותר רק למי שביקש לקבל אותו (כלל 3(יג)), ובהסכמה מפורשת לפי חוק הספאם. גם עדכון חקיקה שנשלח ללקוחות עסקיים הוא פרסומת אם הוא מזמין לפנות למשרד.
  • אחריות על הסוכנות. בהחלטה 361/2024 לא קיבלה ועדת אתיקה מחוזית את הטענה של עורך דין שהאחריות למודעה מטעה היא של חברת הפרסום שניסחה אותה. לכן אצלנו המשרד מאשר כל מודעה, כל עמוד וכל פוסט לפני שהם מתפרסמים, והמודעות רצות בשם המשרד.

הסקירה המלאה של הכללים נמצאת בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

טופס הפנייה, גם כשהפונה הוא חברה

משרדים מסחריים נוטים לחשוב שחוק הגנת הפרטיות פחות רלוונטי אליהם, כי הלקוח הוא חברה. אבל מי שממלא את הטופס הוא אדם, עם שם, טלפון ומייל, ולעתים גם פרטים על השותפים שלו ועל סכסוך ביניהם. כללי הפרסומת מתירים טופס פנייה מקוון לייעוץ משפטי בתנאי שהמשרד עומד בהוראות חוק הגנת הפרטיות (כלל 3(יב)).

תיקון 13 לחוק נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. לפי סעיף 11, מי שמבקש מאדם מידע למאגר צריך להודיע לו אם מסירת המידע היא חובה או רשות, למה המידע נאסף, מי המשרד ואיך פונים אליו, למי המידע יועבר ולמה, ושיש לו זכות לעיין בו ולבקש לתקן. בטופס של משרד מסחרי זה אומר שלושה דברים מעשיים:

  1. משפט הודעה ליד כפתור השליחה, עם קישור למדיניות פרטיות שמפרטת את כל הסעיפים.
  2. שדה פתוח עם הנחיה. ״תארו בקצרה את סוג העסקה, בלי פרטים על צד שלישי״ מונע ממי שפונה להעלות לטופס את כל הסכסוך עם השותף שלו.
  3. רשימה של מי מקבל את הפנייה. מערכת הטפסים, תיבת המייל, מערכת ה־CRM. כל אחד מהם מקבל את המידע, וכולם צריכים להופיע במדיניות.

הפירוט, כולל גובה העיצומים, נמצא בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.

מה אנחנו בונים למשרד מסחרי

  1. מיפוי של העסקאות. אילו סוגי עסקאות המשרד עושה ורוצה לעשות יותר, ואילו חיפושים קיימים לכל אחד מהם.
  2. עמוד לכל סוג עסקה. הסכמי מייסדים, הסכמי בעלי מניות, חוזים מסחריים, הקמת חברה, או כל תחום שהמשרד עוסק בו בפועל. כל עמוד עם תוכן שעורך דין מהמשרד בדק.
  3. גרסה באנגלית לעמודים שבהם יש לקוחות דוברי אנגלית.
  4. שם אחד בכל מקום. אתר, פרופיל עסק בגוגל, פורטלים משפטיים ולינקדאין, באותו כתיב. מה מפרסמים בלינקדאין אחרי עסקה בלי להפר סודיות מוסבר במדריך על פרופיל ופוסטים בלינקדאין למשרד.
  5. פרסום בגוגל ממוקד על חיפושים עם כוונה ברורה, עם מילות שלילה שמסננות את מי שמחפש רק תבנית חינמית. ההסבר נמצא במדריך על מילות שלילה למשרדי עורכי דין.
  6. מעקב אחרי כל פנייה. פנייה עסקית עוברת כמה שיחות לפני שהיא נסגרת. מערכת פשוטה שמתעדת כל שלב עוזרת לא לאבד אותה, כפי שמוסבר במדריך על מערכת CRM למשרד.

מה מודדים

במסחרי, ספירה של פניות לבד מטעה. פנייה אחת של חברה שמחפשת ליווי שוטף שווה יותר מעשר פניות של מי שחיפש הסכם להורדה. לכן הדוח החודשי מפריד בין פניות לפי סוג העסקה, ובודק כמה מהן הגיעו לפגישה וכמה הפכו ללקוח.

הדוח בנוי משלבים, וכל שלב נמדד בנפרד:

שלב מה סופרים מאיפה הנתון
פנייה טופס, שיחה או וואטסאפ, לפי ערוץ ולפי עמוד מעקב המרות באתר ובמודעות
פנייה רלוונטית פניות בתחום שהמשרד עושה, בלי מחפשי תבניות ומחפשי עבודה סיווג ידני או במערכת הפניות
פגישה פגישת היכרות או שיחת הצעה יומן המשרד
הצעה בכתב כמה הצעות נשלחו, ולאיזה סוג עבודה מערכת הפניות
לקוח הצעה שנחתמה המשרד
לקוח חוזר לקוח שהזמין עבודה נוספת בתוך שנה המשרד

השלב האחרון הוא מה שמבדיל את המסחרי. ערוץ שמביא מעט פניות, אבל כאלה שהופכות ללקוחות חוזרים, שווה יותר מערוץ זול שמביא פניות חד פעמיות. כדי לראות את זה צריך לרשום מאיזה ערוץ הגיע כל לקוח, ולשמור את הרישום גם שנה אחרי. איך מגדירים את המעקב כך שגם שיחות ווואטסאפ נספרות מוסבר במדריך על מעקב אחרי המרות.

טעויות שחוזרות במשרדים מסחריים

  • עמוד אחד ל״משפט מסחרי ודיני חברות״. הוא לא עונה על אף חיפוש מהטבלאות למעלה, ולקוח שמחפש הסכם בין בעלי מניות לא מוצא בו את עצמו.
  • רשימת לוגואים בלי הסכמות בכתב. לוגו מציג את שם הלקוח, ולכן חל עליו כלל 3(ט).
  • אתר באנגלית שהוא תרגום מכונה של העברית. מי שקורא את הגרסה האנגלית בודק את המשרד בשפה שלו, וטקסט מתורגם במכונה מחליש בדיוק את הרושם שהעמוד אמור לבנות.
  • התאמה רחבה בלי רשימת שלילה. התקציב הולך על ״עורך דין חברות ביטוח״ ועל ״הקמת חברה בחשבשבת״.
  • ספירה של פניות בלי סיווג. חודש עם הרבה פניות של מחפשי תבנית נראה בדוח כמו חודש מצוין.
  • מחירון בעמוד השירות. מתנגש עם כלל 3(ב)(14), ומושך בעיקר את מי שמשווה רק מחיר.
  • הסדר תשלום עם רואה חשבון לפי לקוח. נראה כמו שיתוף פעולה עסקי רגיל, אבל נבחן לפי החלטה 218/24.
  • אין מי שעונה בזמן. לקוח עסקי בודק כמה משרדים במקביל, ופנייה שלא קיבלה מענה באותו יום עלולה להיסגר אצל משרד אחר. כמה פניות הולכות לאיבוד כך אפשר להעריך במחשבון הפניות שהולכות לאיבוד.

תחומים קרובים

משרד מסחרי עוסק לעתים קרובות גם בתחומים סמוכים, ולכל אחד מהם לקוח וחיפושים משלו. מעסיקים שהם לקוחות מסחריים צריכים גם ייעוץ בדיני עבודה, כפי שמוסבר בעמוד על שיווק למשרד לדיני עבודה. עסקאות במקרקעין מתנהגות אחרת לגמרי בחיפוש, ויש להן עמוד משלהן, שיווק למשרד מקרקעין ונדל״ן. בעל חברה שמחפש ״פירוק חברה עם חובות״ נמצא כבר בעולם של חדלות פירעון, ועל השיווק לקהל הזה כתבנו בעמוד על משרדים שמטפלים בחדלות פירעון. ובעלי עסקים מתכננים לעתים קרובות גם את העברת העסק, נושא שמפורט בעמוד על שיווק בתחום הירושות והצוואות.

כל עבודה מתחילה בבדיקת המשפך, שעוברת על האתר, על הפרופיל בגוגל ועל הדרך שבה פניות נקלטות במשרד. Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי, ומחיר הבדיקה הקבוע מקוזז מהחודש הראשון.

מקורות

עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

למה משרד מסחרי צריך שיווק דיגיטלי, אם רוב הלקוחות מגיעים מהמלצות?

גם לקוח שקיבל המלצה בודק את המשרד ברשת לפני שהוא מתקשר. הוא נכנס לאתר, מחפש את השם בגוגל ולעתים שואל מנוע AI. אם האתר דל, או שהשם מופיע בצורות שונות במקומות שונים, ההמלצה נחלשת. בנוסף, ההשלמה האוטומטית של גוגל מראה שבעלי עסקים מחפשים עורך דין מסחרי לפי עיר, לפי שפה ולפי סוג העסקה. משרד שאין לו עמוד על הסכם מייסדים או על חוזים מסחריים פשוט לא נמצא בחיפושים האלה, גם אם הוא עושה את העבודה הזו כל יום.

מותר לפרסם באתר עסקאות שליווינו?

סעיף 5 לכללי הפרסומת מתיר למסור ללקוחות ולמי שפונה למשרד מידע על ניסיונו של עורך הדין ועל התיקים שבהם היה מעורב, באופן שאינו מטעה. אבל שם של לקוח באתר, ולכן גם שם של חברה שליוויתם, מותר לפרסם רק בהסכמה בכתב לפי כלל 3(ט). ההסכמה צריכה להבהיר שהלקוח חופשי לסרב ושהשירות לא הותנה בה, ולפרט איפה ולכמה זמן הפרטים יפורסמו. בלי הסכמה כזו אפשר לתאר את סוג העסקה בלי פרטים מזהים. בכל מקרה, חובת הסודיות קודמת לשיווק.

מותר לשלם לרואה חשבון על לקוחות שהוא מפנה?

זה מסוכן מאוד. ועדת האתיקה פסלה בהחלטה 218/24 מודל שבו עורכי דין שילמו לפי עסקה או לפי לקוח שהגיע, גם כשהתשלום לא היה אחוז משכר הטרחה. הסדר שבו משלמים לרואה חשבון או ליועץ עסקי על כל לקוח שהעביר מעורר את אותה בעיה. שיתוף פעולה מקצועי בלי תשלום לפי הפניה הוא דבר אחר. הניתוח המלא נמצא בעמוד על רכישת לידים, ובמקרה גבולי כדאי לשאול את ועדת האתיקה מראש.

כדאי לבנות גרסה באנגלית לאתר?

למשרד שעובד עם לקוחות מחו״ל, עם חברות בינלאומיות או עם יזמים שמעדיפים אנגלית, כן. ההשלמה האוטומטית בגוגל מציעה לחיפוש ״עורך דין מסחרי״ גם את ״באנגלית״ ו״בינלאומי״, כלומר יש מי שמחפש את זה. לא צריך לתרגם את כל האתר. עדיף להתחיל בעמודים של התחומים שבהם יש לקוחות דוברי אנגלית, כתובים מחדש באנגלית ולא בתרגום מכונה, עם אותו שם משרד בדיוק כמו בעברית.

מותר לשלוח ניוזלטר ללקוחות עסקיים?

כן, בשני תנאים. כללי הפרסומת מתירים מידעון רק למי שביקש לקבל אותו, לקוח של המשרד או אחר. וחוק התקשורת דורש הסכמה מפורשת מראש לדבר פרסומת בדוא״ל, עם סימון ״פרסומת״ בתחילת ההודעה. לעסק מותר לשלוח פנייה אחת שמציעה לו להסכים, והיא צריכה להיות ניטרלית ובלי תוכן פרסומי. בית משפט רשאי לפסוק עד 1,000 ש״ח לכל הודעה בלי הוכחת נזק, ולכן את רשימת התפוצה בונים מהסכמות מתועדות. הפירוט נמצא בעמוד על חוק הספאם.

כמה עולה ליד בתחום המשפטי?

לפי מדד BoostIt לחיפוש בגוגל בישראל, שמכסה את אוגוסט 2025 עד יולי 2026, העלות החציונית לליד בקטגוריה המשפטית היא 108 ש״ח, והעלות החציונית לקליק היא 16.4 ש״ח. המדד לא מפרק את הקטגוריה לפי תחום, ולכן אין לנו נתון נפרד למסחרי. בתחום שבו לקוח אחד יכול להישאר עם המשרד שנים, החשבון הנכון הוא לא כמה עולה ליד אלא כמה עולה לקוח שנשאר.

אפשר לכתוב באתר כמה עולה הקמת חברה או הסכם מייסדים?

לפי כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת, מלל חופשי בפרסומת של עורך דין מותר רק אם אין בו כל התייחסות לשכר הטרחה, ואתר אינטרנט הוא אחד מאמצעי הפרסומת שהכללים מונים. לכן מחירון או ״החל מ…״ בעמוד השירות הם סיכון. גוגל משלים חיפושים כמו ״עלות הקמת חברה בעמ״ ו״הסכם מייסדים מחיר״, ואפשר לענות עליהם בלי סכום. מה קובע את היקף העבודה, מה כלול בליווי, אילו מסמכים צריך להכין, ואיך המשרד נותן הצעה אחרי שיחה קצרה. את המחיר עצמו מוסרים בהצעה האישית ללקוח שפנה.

השירותים שלנו

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.

בדיקת משפך פניותלשיחת היכרות