דילוג לתוכן הראשי
Reboost

שיווק לעורכי דין לחדלות פירעון

שיווק לעורכי דין לחדלות פירעון פונה לאדם שמתבייש בחובות שלו, מחפש לבד ובשקט, ולרוב מגיע לגוגל אחרי שההוצאה לפועל כבר עיקלה לו חשבון או הגבילה לו את הדרכון. המשרד צריך להופיע ברגע הזה עם הסבר ברור של ההליך, להבדיל את עצמו מחברות ״מחיקת חובות״ ומהסיוע המשפטי, ולעשות את זה בלי להבטיח תוצאה ובלי לשדל.

השוק בתחום, במספרים

  • גוגל משלים את ״עורך דין חדלות פירעון״ עם ״מומלץ״ ועם ערים ואזורים, בהם באר שבע, תל אביב, הצפון, ראשון לציון, אשקלון, חיפה, ירושלים ואשדוד.
  • המונח הישן עדיין חי. גוגל משלים את ״עורך דין פשיטת רגל״ עם הקריות, נהריה, רמת גן ובאר שבע, ועם ״כמה עולה עורך דין פשיטת רגל״.
  • לפני עורך הדין מחפשים את ההליך ואת הדרך לעקוף אותו: ״חדלות פירעון מה זה״, ״מתי מקבלים הפטר״, ״הסדר חובות ללא חדלות פירעון״, ״מחיקת חובות ללא דיון בבית משפט״.

מה שונה בשיווק לתחום

  • המתחרים על אותו חייב הם הסיוע המשפטי, ההליך המקוון אצל רשם ההוצאה לפועל, וחברות שמפרסמות ״מחיקת חובות״ בלי להיות עורכי דין.
  • בגוגל, מצב כלכלי שלילי הוא קטגוריה רגישה. אין רימרקטינג ואין רשימות לקוחות, והעבודה נעשית בחיפוש עצמו.
  • המסר נבנה על הסבר של ההליך ושל התנאים להפטר. הבטחה למחוק חובות היא גם פרסומת שעלולה להטעות וגם מה שהמתחרים הזולים כבר אומרים.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיכום פעילות 2025; אינדקס עורכי הדין של topdin.co.il; השלמה אוטומטית בגוגל, אוקטובר 2026.

אדם עם חובות מגיע לעורך דין לחדלות פירעון אחרי שנים של דחייה. בדרך כלל משהו קרה השבוע. המשכורת עוקלה, הבנק החזיר הוראות קבע, או שבשדה התעופה התברר שיש לו עיכוב יציאה מהארץ. הוא לא מספר לאיש, ולכן הוא שואל את גוגל. השיווק של משרד לחדלות פירעון בנוי סביב הרגע הזה, וסביב העובדה שבאותו רגע מחכים לו גם הסיוע המשפטי, הליך מקוון של רשות האכיפה והגבייה וחברות שמבטיחות למחוק לו את החובות.

מתי החייב מחפש עורך דין, ומה הקפיץ את החיפוש

החוב עצמו כמעט אף פעם לא מניע את החיפוש. מה שמניע אותו הוא פעולה של ההוצאה לפועל. לפי הדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה לשנת 2025, ניתנו באותה שנה 11,080,079 צווי עיקול צד ג׳ ו־1,335,955 צווים לרישום עיקול על רכב. בסוף השנה היו פעילות 692,134 הגבלות דרכון, מתוכן 135,904 שניתנו בשנת 2025. כל אחד מהצווים האלה הוא רגע שבו אדם מגלה שהבעיה כבר לא נשארת בתוך הבית.

הטבלה הבאה היא הכלי המרכזי בעמוד. היא מחברת בין מצב הלקוח, האירוע שגרם לו לחפש, מה הוא מקליד בפועל לפי ההשלמה האוטומטית של גוגל (אוקטובר 2026), ומה העמוד שהוא נוחת בו חייב לענות עליו.

מצב הלקוח מה הקפיץ את החיפוש מה הוא מקליד מה העמוד חייב לענות
שכיר עם כמה תיקים בהוצאה לפועל עיקול משכורת או חשבון בנק ״עיקול חשבון בנק הוצאה לפועל״, ״איחוד תיקים הוצאה לפועל״, ״חדלות פירעון בהוצאה לפועל״ מה ההבדל בין איחוד תיקים להליך חדלות פירעון, ומתי כל אחד מתאים
מי שמתכנן נסיעה עיכוב יציאה או הגבלת דרכון ״עיכוב יציאה מהארץ בדיקה״, ״עיכוב יציאה מהארץ איך בודקים״ מה קורה להגבלות כשנפתח הליך. לפי עלון רשות האכיפה, הרשם רשאי להטיל עיכוב יציאה גם בתוך ההליך, וזה צריך להיכתב בגלוי
חייב שמבין שהחוב לא ייגמר חשבון פשוט של ריבית מול תשלומים ״חדלות פירעון מה זה״, ״חדלות פירעון בדיקה״, ״הסדר חובות ללא חדלות פירעון״ מה סף החוב, מי מטפל בבקשה, ומה החלופות לפני הליך מלא
בעל דירה פחד לאבד את הבית ״חדלות פירעון עם נכס״ מה בודקים לגבי הדירה, בלי הבטחה שהיא תישאר
מי שכבר בתוך הליך דוח נאמן, דרישת תשלום, דיון על צו שיקום ״חדלות פירעון תשלום חודשי״, ״חדלות פירעון אזור אישי״ רוב החיפושים האלה הם ניווט לאתר הרשמי. מי שמחפש עורך דין בשלב הזה רוצה להחליף ייצוג או לא עומד בתשלומים
מי שמתקרב לסוף סוף תקופת התשלומים ״מתי מקבלים הפטר חדלות פירעון״, ״הפטר לאלתר״, ״קבלת הפטר״ התנאים להפטר, ואילו חובות לא נמחקים גם אחריו
בעל חברה קטנה ספקים, בנק או רשויות המס לוחצים ״חדלות פירעון חברה בע״מ״, ״הליך חדלות פירעון של חברה״, ״צו פתיחת הליכים לחברה״ ההבדל בין חובות החברה לחובות הבעלים, וערבויות אישיות
מי שמכיר רק את המונח הישן כל אחד מהמצבים שלמעלה ״עורך דין פשיטת רגל״ ועיר, ״כמה עולה עורך דין פשיטת רגל״ שפשיטת רגל היא השם הקודם של ההליך, ושהעמוד מדבר עליו

שלושה דפוסים עולים מהטבלה. הראשון הוא שחיפושי ״עורך דין״ מגיעים כמעט תמיד עם שם של עיר או עם ״מומלץ״. גוגל משלים את ״עורך דין חדלות פירעון״ עם באר שבע, תל אביב, הצפון, ראשון לציון, אשקלון, חיפה, ירושלים ואשדוד. השני הוא שהרבה מאוד חיפושים הם של שירות עצמי, כמו ״חדלות פירעון אזור אישי״, ״חדלות פירעון תשלום״ ו״חדלות פירעון טלפון״. השלישי הוא שחלק מהחיפושים מנסים לעקוף את ההליך, כמו ״הסדר חובות ללא חדלות פירעון״ ו״מחיקת חובות ללא דיון בבית משפט״. אלה בדיוק הביטויים שבהם מפרסמות החברות שמבטיחות פתרון מהיר.

לפי הדוח של רשות האכיפה, בסוף 2025 היו 33,220 חייבים שהוכרזו מוגבלים באמצעים, ומתוכם 8,471 היו בהליך חדלות פירעון פעיל. כלומר, רוב החייבים שכבר הגיעו לשלב הזה עוד לא פתחו הליך. הם לקוחות פוטנציאליים שנמצאים כרגע בעמוד אחר, עמוד ההוצאה לפועל. מי שעובד בשני התחומים יכול לחבר ביניהם, ופירטנו את הצד השני בעמוד על שיווק לעורכי דין להוצאה לפועל.

השוק במספרים

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מפרסם כל שנה סיכום פעילות. אלה הנתונים העיקריים לשנת 2025:

נתון 2025 הערה
בקשות יחיד לצו פתיחת הליכים 16,698 בקשות שהגיש החייב עצמו
בקשות נושה לצו פתיחת הליכים נגד יחיד 499 כמעט כל ההליכים נפתחים ביוזמת החייב
צווי פתיחת הליכים ליחידים 15,113 לא כולל צווים שנתנה רשות האכיפה והגבייה
הליכים פעילים של יחידים 56,878 57,260 ב־2024, 60,658 ב־2023
הליכים שבהם ניתן צו שיקום כלכלי 10,114 10,728 ב־2024
צווי הפטר 8,665 8,806 ב־2024, 8,720 ב־2023
הליכים שנסגרו 15,551 מתוכם 6,524 בוטלו
תביעות חוב שהוגשו בהליכים של יחידים 145,026 בסכום כולל של כ־24.3 מיליארד ש״ח
דיבידנד ששולם לנושים של יחידים כ־991 מיליון ש״ח דרך מערכת התשלומים החדשה
בקשות של תאגידים לצו פתיחת הליכים 1,058 1,632 ב־2024, לפי גלובס
בקשות לצו פתיחת הליכים נגד יחיד, 2025
  • בקשת החייב עצמו16,698
  • בקשת נושה499

סיכום הפעילות של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשנת 2025

הפילוח האזורי של צווי הפתיחה ליחידים מסביר את ההשלמות האוטומטיות. מחוז חיפה של הממונה נתן 6,417 צווים, תל אביב 4,249, באר שבע 2,603 וירושלים 1,606. מחוז חיפה מוביל גם בהליכים הפעילים, עם 21,109. זה מתאים לחיפושים שגוגל משלימה, עם הצפון, הקריות, נהריה, באר שבע, אשקלון ואשדוד. משרד בצפון פועל באזור שבו נפתחו ב־2025 יותר הליכים של יחידים מאשר בכל מחוז אחר, ועמודי העיר שלו צריכים לשקף את זה.

שני נתונים חשובים במיוחד לשיווק. הראשון הוא הייצוג. מתוך החייבים שקיבלו צו פתיחת הליכים ב־2025, 9,163, כלומר 62%, יוצגו בידי עורך דין פרטי, ו־5,697, כלומר 38%, בידי הסיוע המשפטי. השוק של עורכי הדין הפרטיים הוא כ־9 אלף צווים בשנה דרך הממונה, ולזה מצטרפים ההליכים אצל רשמי ההוצאה לפועל. השני הוא שיעור הביטולים. 6,524 מתוך 15,551 ההליכים שנסגרו בשנה בוטלו ולא הגיעו להפטר. לקוח שמבין מראש מה ההליך דורש ממנו נשאר בו, ולקוח שקיבל הבטחה מגלה באמצע שהיא לא מתקיימת.

הליכים אצל רשם ההוצאה לפועל. לפי עלון המידע של רשות האכיפה והגבייה, יחיד שסך חובותיו נמוך מ־172,335 ש״ח מגיש את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל, והסכום המינימלי להגשה הוא 57,445 ש״ח, אלא אם הרשם מצא טעמים מיוחדים. האגרה עמדה על 900 ש״ח מינואר 2025, ומתעדכנת מדי שנה. לפי הדוח השנתי של הרשות, מאז 15 בספטמבר 2019 הוגשו אליה 35,680 בקשות. ב־2025 התקיימו 4,782 ישיבות הסדר, 2,079 אסיפות נושים ו־1,443 דיוני שיקום כלכלי, ו־1,277 חייבים קיבלו הפטר. לפי כלכליסט, בשנת 2024 הגיעו להסדר 46% מהתיקים שבהם נוסה הסדר, לעומת 28% ב־2023. אלה לקוחות עם חוב בינוני, שהרבה מהם מגישים לבד דרך האתר של הרשות.

כמה עורכי דין מתחרים. באינדקס של טופדין, שמבוסס על מאגר הנהלת בתי המשפט ועל ספר עורכי הדין של הלשכה, 451 עורכי דין הצהירו על חדלות פירעון ושיקום כתחום עיסוק. זה מספר קטן מול כ־15 אלף צווים בשנה, אבל הוא לא מתאר את כל השוק. עורכי דין שמגדירים את עצמם בהוצאה לפועל וגבייה, 1,119 באותו אינדקס, מטפלים גם בחייבים, ומשרדים מסחריים מטפלים בחברות.

מי עוד מתחרה על אותו חייב

החייב שמקליד ״חדלות פירעון״ בגוגל רואה לפני כל משרד את האתר הרשמי, ואחריו מודעות של גופים שונים מאוד זה מזה. העמוד של המשרד צריך להכיר כל אחד מהם בשמו.

המתחרה מה הוא מציע מה העמוד של המשרד צריך לומר
הסיוע המשפטי ייצוג בחינם למי שעומד במבחני הזכאות. 38% מהחייבים שקיבלו צו ב־2025 יוצגו כך שהסיוע קיים, ולמי הוא מתאים. מי שלא זכאי, או שרוצה לבחור את מי שמייצג אותו, הוא הלקוח של המשרד
הגשה עצמית אצל רשם ההוצאה לפועל בקשה מקוונת לחובות בטווח שבין 57,445 ל־172,335 ש״ח מה קורה בישיבת ההסדר ובאסיפת הנושים, ומתי מקרה שנראה פשוט מסתבך, למשל כשיש דירה, עסק או ערבות
חברות להסדרי חובות ול״מחיקת חובות״ הבטחה לפתרון מהיר, לעתים ״בלי בית משפט״ מה מותר רק לעורך דין לעשות, ומה ההבדל בין משא ומתן עם נושים לבין הליך שמחייב את כולם
משרדים גדולים שעובדים בהיקף מודעות על ״מחיקת חובות״ בכל הארץ זמינות של עורך הדין עצמו, היכרות עם הרשם או המחוז המקומי, ושיחה ראשונה בלי לחץ
משרדי הוצאה לפועל טיפול בתיקים, איחוד תיקים אם המשרד עוסק בשני התחומים, לומר את זה. אם לא, להסביר מתי איחוד תיקים מספיק ומתי לא

החברות להסדרי חובות דורשות תשומת לב מיוחדת. חוק לשכת עורכי הדין שומר לעורכי דין את הייצוג בהליכים משפטיים ואת הייעוץ המשפטי, ואוסר על מי שאינו עורך דין לבצע אותם. חברה יכולה לנהל משא ומתן עם נושים, אבל לא לייצג חייב בבית המשפט או בפני הרשם. מכאן נגזר המסר. לא ״אנחנו זולים יותר״ ולא ״הם רמאים״, אלא הסבר עובדתי של מה עורך דין עושה בכל שלב של ההליך, ולמה זה חשוב כשההליך נמשך שנים. לפי כלכליסט, הליך מלא נמשך בממוצע כארבע שנים.

איך כותבים לאדם שמתבייש בחובות שלו

רוב הלקוחות בתחום מסתירים את המצב מהסביבה, לפעמים גם מבני הזוג. זה משפיע על כל פרט בשיווק, מהתמונה בעמוד ועד הטקסט בכפתור. העיקרון פשוט. לכתוב כמו מישהו שמסביר הליך, לא כמו מישהו שמוכר חלום.

במקום לכתוב למה
״נמחק לך את כל החובות״ ״ההליך יכול להסתיים בהפטר, כשהחייב עומד בתנאי צו השיקום״ ההפטר תלוי בהחלטה של הרשם או של בית המשפט, וחלק מהחובות לא נמחקים בכלל
״התחלה חדשה תוך שנה״ תיאור השלבים לפי עלון רשות האכיפה, תביעות חוב בתוך 6 חודשים ודוח נאמן בתוך 9 חודשים מצו הפתיחה לוח זמנים מתוך מקור רשמי בונה אמון, והבטחה שלא מתקיימת שוברת אותו
״בלי לשלם שקל״ לא לכתוב על שכר טרחה במודעה בכלל כללי הפרסומת מתירים מלל חופשי רק בלי התייחסות לשכר הטרחה
״אל תתנו להם להרוס לכם את החיים״ ״אם יש לך תיקים בהוצאה לפועל ואתה לא רואה איך החוב נגמר, זה ההליך שהחוק קבע למצב הזה״ הלקוח לא צריך עוד לחץ. הוא צריך להבין שיש מסלול מסודר
תמונה של אדם מיואש מול ערימת חשבונות תמונה של המשרד, של עורך הדין או בלי תמונה הלקוח לא רוצה לראות את עצמו בתמונה הזאת
״פשיטת רגל״ בלבד שני המונחים, עם משפט שמסביר את השינוי אנשים מחפשים בשניהם, וההליך החדש שונה מהישן

כבוד בפרטים הקטנים. הטופס באתר לא מבקש את סכום החוב כשדה חובה. כפתור הוואטסאפ מאפשר לפנות בכתב, למי שלא מסוגל לדבר על זה בטלפון. ההודעה החוזרת מהמשרד לא כוללת את המילים ״חדלות פירעון״ בשורת הנושא, כי לפעמים מישהו אחר רואה את המסך. מספר הטלפון של המשרד מופיע בשיחות הנכנסות של הלקוח, ולכן שואלים בשיחה הראשונה אם נוח לחזור למספר הזה ובאילו שעות. על הגדרות הוואטסאפ למשרד כתבנו במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד עורכי דין.

מה כן לכתוב. העמוד שמביא פניות בתחום הזה הוא עמוד שמסביר. מה זה צו פתיחת הליכים, מה עושה הנאמן, מה זה צו שיקום כלכלי, מה זה הפטר לאלתר, ואילו הגבלות הרשם רשאי להטיל. לפי עלון רשות האכיפה, ההגבלות האפשריות כוללות הגבלה על כרטיסי אשראי, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על דרכון, הגדרה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק והגבלה על הקמת חברה. אדם שקרא את זה באתר של המשרד ולא הופתע אחר כך, ממליץ על המשרד.

מה אסור לפרסם בתחום הזה

הכללים חלים על כל משרד, אבל בחדלות פירעון הפיתוי לעקוף אותם גדול, כי המתחרים שאינם עורכי דין לא כפופים להם.

  • שידול. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל לקוחות, בעצמו או דרך אחר. צו פתיחת הליכים מתפרסם, ושמות של חייבים זמינים. פנייה יזומה אליהם, במכתב, בטלפון או בהודעה, היא בדיוק מה שהסעיף אוסר. אותו דין חל על ״נציג״ שמציע את שירותי המשרד בקבוצות של חייבים ברשתות החברתיות.
  • תשלום לפי הפניה. בהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה שתגמול שקשור להפניה של לקוח הוא שיתוף אסור. חברת הסדרי חובות, יועץ כלכלי או סוכן משכנתאות שמקבלים סכום על כל חייב שהעבירו, נמצאים בדיוק במצב הזה. סעיף 58 לחוק אוסר שיתוף בהכנסות עם מי שאינו עורך דין. הפירוט בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.
  • שכר טרחה במודעה. כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר מלל חופשי רק בלי התייחסות לשכר הטרחה. ״תשלום נוח״, ״בלי מקדמה״ ו״פגישה ראשונה חינם״ הם התייחסות לשכר הטרחה.
  • אחוזי הצלחה ומספרי הפטרים. בהחלטה 83/24 קבעה ועדת האתיקה שפרסום שיעורי הצלחה עלול להטעות. ״95% מהלקוחות שלנו קיבלו הפטר״ ו״מחקנו מיליונים בחובות״ הם אותו דבר בניסוח אחר.
  • פרטי לקוחות. לפי כללים 3(ה) ו־3(ט), שם או תמונה של לקוח רק בהסכמתו בכתב. בתחום הזה גם עם הסכמה עדיף לתאר הליך ולא אדם, כי גם סיפור בלי שם יכול לזהות לקוח בעיר קטנה. הפרטים בעמוד על פרסום המלצות לקוחות.
  • המשרד אחראי למה שהסוכנות כתבה. בהחלטה 361/2024 נדחה ניסיון של עורך דין להטיל על חברת הפרסום את האחריות למודעה. כל נוסח עובר את אישור המשרד לפני שהוא עולה.

כללי הפרסומת המלאים, כולל החובה לשמור עותק של כל פרסום שלוש שנים לפי כלל 3א, מרוכזים בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

אילו עמודים האתר צריך

כל שלב בהליך הוא חיפוש נפרד, וכל מצב בטבלה שבראש העמוד צריך עמוד שעונה עליו. העמודים נבנים לפי מה שמתואר במדריך על כתיבת תוכן שמביא פניות. התשובה לשאלה בפסקה הראשונה, אחריה הפרטים, ובסוף דרך ליצור קשר בלי לחץ.

העמוד החיפושים שהוא עונה עליהם מה הופך אותו לשימושי
חדלות פירעון ליחיד ״חדלות פירעון מה זה״, ״עורך דין חדלות פירעון״ ועיר, ״עורך דין פשיטת רגל״ השלבים לפי המקור הרשמי, שני המונחים, ומה בודקים בשיחה הראשונה
חדלות פירעון בהוצאה לפועל ״חדלות פירעון בהוצאה לפועל״, ״חדלות פירעון בקשת יחיד״ סף החוב, ההליך אצל הרשם, ומה קורה בישיבת ההסדר
איחוד תיקים מול חדלות פירעון ״איחוד תיקים הוצאה לפועל״, ״איחוד תיקים חוק חדש״, ״חייב מוגבל באמצעים״ טבלת השוואה בין שני המסלולים, ומתי כל אחד מתאים
הפטר ״מתי מקבלים הפטר״, ״הפטר לאלתר״, ״צו הפטר״ התנאים, החובות שלא נמחקים, ומה קורה אחרי
הגבלות בהליך ״עיכוב יציאה מהארץ״, ״חדלות פירעון השלכות״ אילו הגבלות הרשם רשאי להטיל, ואיך מבקשים לנסוע
דירה ונכסים ״חדלות פירעון עם נכס״ מה הנאמן בודק, בלי להבטיח תוצאה
חדלות פירעון של חברה ״חדלות פירעון חברה בע״מ״, ״צו פתיחת הליכים לחברה״ ההבדל בין החברה לבעלים, ערבויות אישיות, ומתי פונים
הסדר חובות מחוץ להליך ״הסדר חובות ללא חדלות פירעון״, ״הסדר חובות מול בנקים״ תשובה כנה מתי זה אפשרי, ומה הסיכון בהסדר שלא מחייב את כל הנושים

עמוד שכר טרחה. החיפוש ״כמה עולה עורך דין חדלות פירעון״ קיים, והשאלה לגיטימית. עמוד מידע שמסביר מה משפיע על המחיר, מה האגרה הרשמית ומתי יש זכאות לסיוע משפטי, שונה ממודעה שמבטיחה מחיר. עדיין, את הנוסח כדאי לבדוק מול כללי הפרסומת לפני פרסום.

עמודי עיר. גוגל משלים את ״עורך דין חדלות פירעון״ ואת ״עורך דין פשיטת רגל״ עם יותר מעשר ערים ואזורים. עמוד עיר נבנה רק במקום שבו המשרד מקבל לקוחות בפועל, ועם תוכן שנוגע למקום, כמו המחוז של הממונה שמטפל בעיר ולשכת ההוצאה לפועל הקרובה. איך מחליטים מוסבר במדריך על עמודים לפי תחום ועיר. את העבודה על הדירוג האורגני עצמו, עמוד אחרי עמוד, אנחנו עושים במסגרת קידום אתרים לעורכי דין.

פרסום בגוגל, מה לקנות ומה לחסום

במדיניות הפרסום המותאם אישית של Google, מצב כלכלי שלילי הוא קטגוריה רגישה, ושירותי פשיטת רגל מופיעים בין הדוגמאות. מפרסם בקטגוריה כזו לא יכול להשתמש בקהלים שבנה בעצמו, כמו רשימות של מבקרים באתר, העלאת רשימת לקוחות או קהלים דומים. מה שנשאר הוא חיפוש, מיקום וקהלים מוגדרים מראש של Google. בפועל זה מספיק, כי בתחום הזה הכוונה נמצאת במילים שהאדם מקליד.

ההשלמה האוטומטית נותנת את רשימת השלילה הראשונה:

  • שירות עצמי וניווט. ״אזור אישי״, ״טלפון״, ״תשלום״, ״תשלום חודשי״, ״תיקים״, ״איתור תיקים״, ״הממונה על חדלות פירעון טלפון״.
  • חיפושים שאין להם קשר למשפט. ״תשחץ״, ״6 אותיות״, ״רגליים״, ״במכונה״, ״באנגלית״. את כולם ההשלמה מציעה ל״פשיטת רגל״.
  • שמות של נושים ספציפיים. ״מחיקת חובות הקיבוצים״, ״הסדר חובות המושבים״. אלה חיפושים על הסדרים ציבוריים, לא על עורך דין.

הביטויים ששווה לשלם עליהם הם אלה שבהם האדם כבר מחפש מישהו שילווה אותו: ״עורך דין חדלות פירעון״ עם עיר או עם ״מומלץ״, ״עורך דין פשיטת רגל״ עם עיר, ״עורך דין חובות״ ו״עורך דין חובות בהוצאה לפועל״. ״חדלות פירעון בהוצאה לפועל״ ו״הפטר חדלות פירעון״ הם ביטויי ביניים. הם מביאים גם אנשים שרוצים לפעול לבד, ולכן כדאי לבדוק אחרי שבועיים אילו חיפושים הביאו פניות בפועל. השיטה המלאה במדריך על מילות שלילה לעורכי דין.

״מחיקת חובות״ כמילת מפתח. זה הביטוי שבו החברות להסדרי חובות מפרסמות. משרד יכול להופיע בו, בתנאי שהמודעה והעמוד לא מבטיחים מחיקה. מודעה כמו ״הליך חדלות פירעון בליווי עורך דין, הסבר על השלבים והתנאים להפטר״ מושכת פחות קליקים מ״מחקו את החובות שלכם עכשיו״, אבל הקליקים שהיא מושכת הם של אנשים שמוכנים להליך אמיתי.

חשבון לדוגמה. לפי מדד BoostIt, העלות החציונית לקליק בקטגוריה המשפטית בגוגל בישראל היא ₪16.4, והעלות החציונית לליד היא ₪108. המדד לא מפרק לפי תחום. נניח, לצורך החשבון בלבד, שמשרד חותם עם פונה אחד מכל חמישה. אז עלות המדיה לתיק חתום היא כ־₪540. המספר הזה נראה קטן, אבל בתחום שבו 42% מההליכים שנסגרו בשנה בוטלו, משרד צריך לבדוק גם כמה מהתיקים שלו מגיעים בפועל לצו שיקום ולהפטר, ולא רק כמה נחתמו. את החשבון עם הנתונים של המשרד עושים במחשבון עלות לפנייה ולתיק, ואת התקציב החודשי במחשבון תקציב פרסום בגוגל.

כל מודעה רצה בשם המשרד ובחשבון של המשרד, והמשרד מאשר את הנוסח. מה כלול בניהול הקמפיינים מפורט בעמוד פרסום בגוגל לעורכי דין.

ביקורות, פרופיל עסק ותשובות AI

מי שמחפש ״עורך דין חדלות פירעון מומלץ״ רוצה לדעת שאחרים סמכו על המשרד. אבל בתחום הזה מעט לקוחות יכתבו את זה בשמם. ביקורת בגוגל מוצגת עם שם הכותב, ולקוח שעבר הליך חדלות פירעון לא בהכרח רוצה שהשכנים יידעו. לכן מצפים לפחות ביקורות מאשר בתחומים אחרים, ומבקשים מכל לקוח בסיום הטיפול, בלי תמורה ובלי לבחור רק את המרוצים, כפי שמדיניות הביקורות של Google דורשת.

שלושה דברים עוזרים. הבקשה לביקורת אומרת במפורש שאפשר לכתוב בלי לפרט את המצב הכלכלי, למשל רק על הזמינות או על ההסבר שקיבל. התשובה של המשרד לביקורת לא מאשרת שהכותב הוא לקוח ולא מזכירה פרט מהתיק. ופרופיל העסק עצמו מלא, עם שעות פעילות, אזורי שירות ותמונות של המשרד, כדי שגם בלי הרבה ביקורות יהיה ברור שמדובר במשרד פעיל. איך עושים את זה בפועל מפורט בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.

תשובות AI. הרבה מהשאלות בתחום הן שאלות ידע, כמו מה ההבדל בין איחוד תיקים לחדלות פירעון, מה זה הפטר לאלתר או מה קורה לדירה. מנועי AI עונים עליהן בעצמם, ומצטטים מקורות שהם מכירים. אדם שמתבייש לשאול אדם אחר שואל את ChatGPT. משרד שכתב את התשובה הברורה ביותר לשאלה כזו, עם מקורות רשמיים, מגדיל את הסיכוי שיצוטט. השיטה בעמוד על קידום עורכי דין בבינה מלאכותית.

השיחה הראשונה ומה מודדים

פונה בחדלות פירעון מגיע לרוב עם ערימה של מכתבים, ולפעמים בלי לדעת כמה הוא חייב בדיוק. השיחה הראשונה צריכה לברר חמישה דברים לפני שקובעים פגישה:

  1. סך החובות בקירוב. מתחת ל־57,445 ש״ח ההליך בדרך כלל לא פתוח, ומתחת ל־172,335 ש״ח הבקשה מוגשת לרשם ההוצאה לפועל, לפי עלון רשות האכיפה. מעל זה ההליך מתנהל מול הממונה ובית המשפט.
  2. תיקים בהוצאה לפועל והגבלות. כמה תיקים, אם יש עיקול על משכורת או חשבון, ואם יש עיכוב יציאה או הגבלת דרכון.
  3. הכנסה ומשק בית. כמה נכנס בחודש, ומי עוד תלוי בהכנסה הזו.
  4. נכסים. דירה, רכב, חלק בעסק.
  5. הליכים קודמים ואופי החובות. אם היה הליך קודם, ואם יש חובות שלא נמחקים בהפטר, כמו מזונות לפי פסק דין או קנסות.

אם מהשיחה עולה שהפונה זכאי לסיוע משפטי, אומרים לו את זה. זה לא מפסיד לקוח. זה בונה את השם של המשרד אצל מי שיספר לחבר.

הטופס באתר. הטופס מבקש רק את מה שצריך כדי לחזור לפונה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מגדיר נתוני שכר ופעילות פיננסית של אדם כמידע בעל רגישות מיוחדת. לפי סעיף 11 לחוק ליד הטופס צריכה להופיע הודעה על מטרת האיסוף. הפירוט בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. על המהירות שבה חוזרים לפונה, שבתחום הזה אולי כבר מדבר עם חברת הסדרי חובות, כתבנו במדריך על זמן מענה לפניות.

מה נמדד. הדוח החודשי מפריד פניות לפי מצב, למשל עיקול, עיכוב יציאה, חברה או הפטר, ולפי המקור, חיפוש אורגני, מודעה, פרופיל עסק או הפניה של לקוח. כל פנייה שהפכה לתיק נרשמת עם תאריך החתימה, וכשניתן צו פתיחת הליכים, צו שיקום או הפטר, הוא נרשם מול אותה פנייה. רק כך אפשר לראות איזה ערוץ מביא לקוחות שמשלימים את ההליך, ולא רק לקוחות שחותמים. את המעקב הטכני מתארים במדריך על מעקב המרות לעורכי דין, ואת ניהול הפניות עצמו בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

חברה קטנה בקשיים, קהל אחר עם אותו חוק

החוק חל גם על תאגידים, והקהל שם שונה לגמרי. לפי גלובס, בשנת 2025 הוגשו 1,058 בקשות של חברות לצו פתיחת הליכים, ירידה של 35% מ־1,632 ב־2024. לפי סיכום הממונה ניתנו 952 צווים לתאגידים, ומחוז תל אביב נתן 519 מהם, יותר ממחצית. ההליכים הפעילים של תאגידים ירדו ל־7,854, לעומת 9,825 ב־2024.

בעל חברה קטנה מחפש אחרת מאדם פרטי. הוא מקליד ״חדלות פירעון חברה בע״מ״, ״הליך חדלות פירעון של חברה״ או ״צו פתיחת הליכים לחברה״, ולרוב מתייעץ קודם עם רואה החשבון שלו. ההשלמה ״בדיקת חדלות פירעון חברה״ מראה גם צד שני, ספקים ונושים שבודקים אם לקוח שלהם נכנס להליך. אלה שני קהלים שצריכים עמודים שונים.

שלושה דברים מאפיינים את השיווק לצד הזה:

  • הקשר לבעלים. רוב בעלי החברות הקטנות חתמו על ערבויות אישיות לבנק. חוב של החברה הופך לחוב אישי, והתיק של החברה מוביל לתיק של יחיד. משרד שמטפל בשניהם צריך לומר את זה בעמוד.
  • רואי חשבון כמקור. רואה החשבון רואה את המצב לפני כולם. מותר לבנות איתו קשר מקצועי, להרצות בפני רואי חשבון ולכתוב להם תוכן, אבל לא לשלם לו על כל חברה שהפנה, לפי אותה החלטה 218/24.
  • ערוצים אחרים. בעלי עסקים קוראים תוכן מקצועי, ניוזלטר ופוסטים בלינקדאין. ניוזלטר נשלח רק למי שהסכים לקבל אותו, לפי חוק הספאם, גם כשהנמען הוא עסק.

משרד שעוסק גם בליווי חברות בשגרה ימצא את הצד הזה בעמוד על שיווק לעורכי דין למסחרי וחברות.

מה אנחנו עושים למשרד לחדלות פירעון

  1. קידום האתר בגוגל עם עמוד לכל שלב בהליך, עמוד לחברות אם המשרד מטפל בהן, ועמודי עיר רק במקומות שבהם המשרד מקבל לקוחות.
  2. פרסום בגוגל על ביטויים של אנשים שמחפשים ייצוג, עם רשימת שלילה של שירות עצמי, תשחצים ושמות של נושים, בלי רימרקטינג ובלי הבטחות במודעה.
  3. פרופיל עסק וביקורות עם בקשה מכל לקוח בסיום הטיפול, בניסוח שלא מחייב לחשוף מצב כלכלי.
  4. ניהול פניות עם ערוץ כתוב, שאלות סינון לפי סכום ומצב, וחזרה מהירה לפונה.
  5. דוח חודשי על פניות חדשות לפי מצב ומקור, עם מעקב אחרי התיקים עד צו השיקום וההפטר.

הכול נעשה בשם המשרד, והמשרד מאשר כל עמוד ומודעה. אנחנו עובדים בריטיינר חודשי, לא לפי ליד או לפי תיק, ולא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מתחילים בבדיקת המשפך במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. משרדים שמטפלים גם בחובות מזונות, שלא נמחקים בהפטר, ימצאו את הצד הזה בעמוד על שיווק משרד לדיני משפחה.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על הליכי חדלות פירעון הם מידע כללי לפי פרסומי הממונה ורשות האכיפה והגבייה, ואינם ייעוץ משפטי. הסכומים מתעדכנים מדי שנה.

מקורות

עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

מותר לכתוב במודעה ״מחיקת חובות״?

הביטוי עצמו מתאר תוצאה אפשרית של ההליך, ולכן הוא לא אסור כשלעצמו. הבעיה מתחילה כשהוא מנוסח כהבטחה, כמו ״נמחק לך את החובות״ או ״התחלה חדשה תוך שנה״. כללי הפרסומת של הלשכה אוסרים פרסומת שעלולה להטעות, וההפטר ניתן רק אחרי שהחייב עמד בתנאי צו השיקום, ולא על כל חוב. קנסות, חובות מזונות לפי פסק דין וחובות שנוצרו במרמה לא נכללים בו, לפי עלון המידע של רשות האכיפה והגבייה. נוסח זהיר מתאר את ההליך ואת התנאים, ומשאיר את התוצאה לשיחה עם הלקוח.

איך מתחרים בחברות שמפרסמות הסדרי חובות בלי עורך דין?

לא במחיר ולא בהבטחות גדולות יותר. העמוד של המשרד מסביר מה קורה בכל שלב, מי מחליט, ומה תפקיד עורך הדין בישיבת ההסדר, מול הנאמן ובדיון על צו השיקום. ייצוג בהליך משפטי שמור לעורכי דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, וזה ההבדל שאפשר להסביר בלי להשמיץ איש. מי שמחפש ״הסדר חובות ללא חדלות פירעון״ צריך עמוד שעונה בכנות מתי הסדר מחוץ להליך אפשרי ומתי לא. אדם שקיבל תשובה ישרה על השאלה שלו נוטה לחזור למי שנתן אותה.

אפשר לשלם לחברת הסדרי חובות על כל לקוח שהיא מעבירה למשרד?

לא. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 218/24 שתשלום שקשור להפניה של לקוח הוא שיתוף אסור, גם כשהוא לא מנוסח כאחוז משכר הטרחה. סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שיתוף בהכנסות עם מי שאינו עורך דין. בתחום הזה ההצעות מגיעות לעתים קרובות מגופים שמגייסים חייבים בפרסום אגרסיבי ומחפשים משרד שיחתום על הבקשות. הסדר כזה חושף את המשרד לתלונה משמעתית, ולעתים גם לאחריות על פרסום שלא הוא כתב. הפירוט המלא בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.

האם כדאי לפרסם גם על ״פשיטת רגל״, כשהמונח כבר לא קיים בחוק?

כן. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החליף את המונח בשנת 2019, אבל ההשלמה האוטומטית של גוגל באוקטובר 2026 עדיין מציעה ״עורך דין פשיטת רגל״ עם ערים כמו הקריות, נהריה, רמת גן ובאר שבע, ואת ״כמה עולה עורך דין פשיטת רגל״. אנשים כותבים במילים שהם מכירים. העמוד הראשי משתמש בשני המונחים ומסביר בפסקה אחת שפשיטת רגל היא השם הישן של ההליך. בגוגל אדס מכניסים את שני הניסוחים לאותה קבוצת מודעות, ומוסיפים מילות שלילה כמו ״תשחץ״ ו״רגליים״, שההשלמה מציעה גם הן.

מותר לפנות לאנשים שפורסם לגביהם צו פתיחת הליכים?

לא. צו פתיחת הליכים מתפרסם, ולכן קל להגיע לשמות, אבל פנייה יזומה לאדם שלא פנה למשרד היא שידול, וסעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל לקוחות בעצמו או דרך אחר. אותו דין חל על פנייה לחייבים לפי רשימות שנאספו מאתרים או מקבוצות ברשתות החברתיות. לאדם בהליך כבר יש עורך דין או סיוע משפטי, ופנייה כזו מגיעה אליו ברגע הכי פגיע שלו. מה שמותר הוא להופיע כשהוא מחפש בעצמו, עם עמוד שעונה על השאלה שלו.

כמה ביקורות אפשר לצפות לקבל בתחום כל כך רגיש?

פחות מאשר בתחומים אחרים, ולא כדאי להילחץ מזה. ביקורת בגוגל מוצגת עם שם הכותב, ומעט אנשים ירצו שמכריהם יידעו שעברו הליך חדלות פירעון. מבקשים ביקורת מכל לקוח בסיום הטיפול, בלי תמורה ובלי לבחור רק את המרוצים, כפי שמדיניות הביקורות של Google דורשת. בבקשה מציינים שאפשר לכתוב בלי לפרט את מצבו הכלכלי. תשובה של המשרד לביקורת לא מאשרת שהכותב הוא לקוח. משרד עם מעט ביקורות מפצה בעמודים שמסבירים את ההליך היטב, ובנוכחות בפורטלים משפטיים.

האם עמוד אחד לחדלות פירעון מספיק?

לרוב לא. ההשלמה האוטומטית מראה שאנשים מחפשים לפי השלב שבו הם נמצאים, למשל ״חדלות פירעון בהוצאה לפועל״, ״איחוד תיקים הוצאה לפועל״, ״מתי מקבלים הפטר״, ״הפטר לאלתר״, ״חדלות פירעון עם נכס״ ו״חדלות פירעון חברה בע״מ״. לכל שלב יש שאלות משלו. עמוד אחד שמנסה לענות על כולן לא מדורג טוב באף אחת. מצד שני, עמודים שמחליפים רק את שם העיר או את שם השלב פוגעים באתר כולו מאז עדכון הליבה של Google במרץ 2026. כל עמוד צריך לענות על השאלה שלו, עם הפרטים שלו.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.