שיווק לנוטריונים ומגשרים

נוטריון ומגשר עובדים לא פעם באותו משרד, ולפעמים זה אותו עורך דין. אבל מבחינת שיווק אלה שני עסקים שונים. לנוטריון אין שליטה על המחיר, והלקוח שלו מחפש בעיקר מקום קרוב, שפה ושעה. למגשר יש שליטה מלאה על המחיר, והלקוח שלו מחפש מישהו ששני בני הזוג יסכימו לשבת מולו. העמוד הזה מפריד בין השניים, ומראה איפה הם נפגשים.

שני שווקים באותו משרד

ההבדלים מתחילים בשאלה מי בכלל רשאי לתת את השירות. לפי סעיף 2 לחוק הנוטריונים, נוטריון הוא עורך דין שעסק במקצוע לפחות 10 שנים, מהן חמש וחצי שנים לפחות בישראל (או 10 שנים מהן שנתיים בישראל, למי שהגיש בקשה לרישיון בתוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל), וקיבל רישיון. גישור, לעומת זאת, אינו שמור לעורכי דין. תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים) מאפשרות להירשם ברשימה הכללית עם תואר אקדמי או השכלה מקבילה, חמש שנות ניסיון, קורס של 60 שעות לפחות, התמחות מודרכת ולפחות 18 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות. ברשימה לענייני משפחה רשאים להירשם גם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, לצד עורכי דין, טוענים רבניים ושרעיים ושופטים בדימוס.

השורה האחרונה קובעת את כל השאר. בנוטריון השיווק צריך להביא הרבה לקוחות בעלות נמוכה, ולכן הוא נשען על המפה בגוגל, על שעות פעילות ועל שפות. בגישור השיווק צריך להביא מעט לקוחות שמחליטים לאט, ולכן הוא נשען על תוכן שמסביר את התהליך ועל אמון.

מה הכללים מתירים לנוטריון לפרסם

סעיף 23 לחוק הנוטריונים קובע שנוטריון לא יפרסם את עיסוקו, במישרין או בעקיפין, אלא לפי הכללים שהותקנו לפי סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין. כלומר, כללי הלשכה (פרסומת) חלים על הנוטריון במלואם, גם כשהוא מפרסם רק את השירות הנוטריוני. סעיף 3(ב)(3) לכללים מונה את ״דבר היותו נוטריון״ בין הפרטים שמותר לכלול בפרסומת. סעיף 24 לחוק הנוטריונים אוסר על נוטריון לשדל, בעצמו או דרך אחר, למסור לו עבודה, בדומה לאיסור השידול על עורכי דין בסעיף 56 לחוק הלשכה.

השורה של שמות לקוחות נשמעת תיאורטית אצל נוטריון, אבל היא עולה בכל פעם שמשרד רוצה לכתוב ״אימתנו מסמכים עבור חברה מסוימת״. גם זה פרסום של שם לקוח, והוא דורש הסכמה בכתב. את כל הכללים, עם ההחלטות של ועדות האתיקה, ריכזנו בעמוד על המלצות לקוחות, מה מותר לפרסם.

המחיר קבוע בתקנות, ומה זה עושה לשיווק

תקנות הנוטריונים (שכר שירותים) קובעות סכום לכל שירות, ונוטריון גובה אותו בתוספת מע״מ. הסכומים מתעדכנים ב־1 בינואר בכל שנה לפי מדד המחירים לצרכן של נובמבר שלפניו. אלה חלק מהסכומים בנוסח המעודכן ל־2026, לפני מע״מ:

שתי תוספות משנות את החשבון. שירות שניתן בין 19.00 ל־08.00 או ביום מנוחה מוסיף 50% לשכר הקבוע של רוב הפעולות, כמו אימות, תרגום, תצהיר והסכם ממון, ואישור שנערך בשפה זרה שאינה ערבית או אנגלית מוסיף 104 ש״ח. סעיף 34(5) לחוק סוגר את הדלת מהצד השני. נוטריון שגובה יותר מהקבוע, או פחות ממנו בלי טעם מספיק, עובר עבירת משמעת. התקנות מתירות לוותר על השכר, כולו או חלקו, רק במקרים מוגדרים, כמו מבקש חסר אמצעים, עולה חדש בשבע השנים הראשונות או תושב חוזר עם אישור ממשרד העלייה והקליטה, וטעות של הנוטריון עצמו.

מה זה אומר לשיווק:

• אין תחרות על מחיר. כל מודעה שמבטיחה ״מחיר משתלם״ מבטיחה משהו שכל נוטריון אחר נותן באותו סכום. מה שכן אפשר להבדיל הוא מיקום, שפה, שעות, זמן המתנה, וחניה או נגישות.
• יש חיפוש על המחיר. ההשלמה האוטומטית של גוגל (אוקטובר 2026) מציעה אחרי ״נוטריון מחיר״ את ״נוטריון מחירון 2026״, ״מחירון נוטריון משרד המשפטים״ ו״מחירון נוטריון תרגום״, ואחרי ״נוטריון אימות״ את ״נוטריון אימות חתימה מחיר״ ו״שכר נוטריון אימות חתימה״. אנשים שואלים כמה זה יעלה לפני שהם מגיעים.
• התשובה צריכה להיות מדויקת ועדכנית. עמוד שמסביר שהשכר קבוע בתקנות, איך מחשבים תרגום לפי מספר מילים, ומה מוסיפה הגעה בערב, עונה על השאלה. עמוד עם טבלה מ־2024 מטעה, ולכן מעדכנים אותו בכל ינואר.

כאן צריך זהירות. סעיף 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר טקסט חופשי על השירות רק בלי התייחסות לשכר הטרחה. השכר של נוטריון קבוע בדין ואינו מחיר שהוא בוחר, ובחיפוש ״מחירון נוטריון 2026״ מופיעים אתרים של משרדים שמפרסמים את טבלת התקנות. ועדיין לא מצאנו החלטת אתיקה שעוסקת בזה במפורש. לכן ההמלצה שלנו היא להסביר את השיטה ולהפנות לנוסח הרשמי, לא לכתוב סכום בתוך מודעה ממומנת, ולבדוק עם ועדת האתיקה לפני שמפרסמים טבלה מלאה.

איך מחפשים נוטריון בגוגל

החיפוש של נוטריון הוא חיפוש מקומי ומעשי. ההשלמה האוטומטית של גוגל, שנבדקה באוקטובר 2026, מראה חמש משפחות של חיפושים:

שתי שורות דורשות תשומת לב. בשורת השפה, ההשלמה של ״נוטריון תרגום״ כוללת גרמנית, רומנית, ספרדית ופולנית, ככל הנראה אנשים שצריכים מסמכים לאזרחות זרה, ללימודים או לעבודה בחו״ל. משרד שעובד עם קהל כזה ימצא הרחבה בעמוד על שיווק לעולים ולדוברי שפות זרות, ומשרד שעובד בערבית בעמוד על שיווק לקהל דובר ערבית. בשורת המסמכים, ״נוטריון אפוסטיל״ מופיע עם ״אפוסטיל דיגיטלי״ ועם שמות ערים. מי שמחפש את זה רוצה לדעת מה הנוטריון עושה ומה השלב שאחריו, ועמוד שעונה על זה בדייקנות, עם הפניה למקור הרשמי, שווה יותר ממודעה.

הסכם ממון וצוואה בפני נוטריון הם נקודת חיבור לתחומים אחרים של המשרד. מי שמאמת הסכם ממון נמצא לפעמים באמצע הליך משפחתי, ומי שחותם על צוואה עשוי להזדקק לייפוי כוח מתמשך. משרד שעוסק גם בתחומים האלה יקשר מעמודי הנוטריון לעמודים על שיווק משרד לדיני משפחה ועל שיווק משרד לצוואות ולירושות. מי שמחפש אימות נוטריוני לעסקת דירה יגיע לפעמים גם מתוך העבודה של משרד שעוסק במקרקעין.

פרופיל עסק בגוגל, הערוץ הראשון לנוטריון

גוגל מדרגת תוצאות מקומיות לפי שלושה גורמים, רלוונטיות, מרחק ובולטות. בחיפוש ״נוטריון קרוב אלי״ המרחק עושה חלק גדול מהעבודה, ולכן נוטריון לא יכול להופיע בכל העיר מכתובת אחת. מה שהוא כן שולט בו הוא הרלוונטיות, כלומר כמה הפרופיל מתאר את מה שהוא עושה, והבולטות, שנבנית מביקורות, מאזכורים ומאתר שמדורג היטב.

ההנחיות של גוגל לפרופיל עסק קובעות כמה דברים שנוגעים ישירות לנוטריון:

1. השם בפרופיל הוא השם האמיתי. אסור להוסיף לשם מילות מפתח, כמו ״נוטריון תרגומים בחולון״, אם זה לא השם שמופיע על השלט ועל המסמכים. פרופילים עם שם כזה עלולים להיות מושעים.
2. כתובת אמיתית שבה מקבלים לקוחות. כתובת וירטואלית או תיבת דואר לא מתאימות לפרופיל.
3. פרופיל אחד לכל בעל מקצוע. עורך דין שהוא גם נוטריון רשאי לפרופיל אישי משלו, לצד הפרופיל של המשרד, אבל ההנחיות לא מתירות פרופילים נפרדים לכל התמחות. ״עו״ד כהן״ ו״נוטריון כהן״ באותה כתובת הם בדיוק מה שההנחיות אוסרות.

החיפוש ״נוטריון פתוח עכשיו״ מראה שאנשים מחפשים לפי השעה, ולכן שעות הפעילות בפרופיל צריכות להתאים למה שקורה בפועל, כולל שעות ערב אם הן קבועות. את השירות בערב, עם התוספת של 50% שהתקנות קובעות, מסבירים באתר, כדי שהלקוח לא יופתע. הדרכה מלאה על הגדרת הפרופיל יש במדריך על הקמה וניהול של פרופיל עסק בגוגל, והעבודה על המפה ועל הביקורות היא חלק מהשירות שלנו של ניהול הנוכחות בגוגל מפות. מי שרוצה להבין למה משרד אחד מופיע במפה ומשרד ברחוב הסמוך לא, ימצא את ההסבר במדריך על דירוג מקומי בגוגל.

פרסום בגוגל לנוטריון, מתי הוא מחזיר את עצמו

המדד של BoostIt לפרסום בגוגל בישראל נותן לקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ מחיר חציוני לקליק של 16.4 ש״ח, ובדרך כלל בין 12 ל־29 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל הענפים יחד (אוגוסט 2025 עד יולי 2026). העלות החציונית לפנייה היא 108 ש״ח, והרבע היעיל של המפרסמים מגיע ל־67 ש״ח. המדד לא נותן מספר נפרד לנוטריונים, אבל הוא כותב ששירותים אישיים כמו נוטריון וצוואות נמצאים בתחתית הטווח, ותחומי ליטיגציה תחרותיים בראשו. הוא גם מציין שהנתונים מגיעים מחשבונות שהחברה מנהלת, ולכן אינם מדגם מייצג של כל המפרסמים.

הקליק אולי זול יותר, אבל ההכנסה מלקוח נמוכה בהרבה מתיק משפטי. לכן השאלה הנכונה לנוטריון היא לא כמה עולה קליק, אלא איזה שירות הקמפיין מביא. אלה שלושה לקוחות לדוגמה, לפי סכומי התקנות ל־2026 ולפני מע״מ:

ההבדל בין השורה הראשונה לשנייה הוא פי 5.5 בערך (1,093 חלקי 197). קמפיין שמביא בעיקר אימותי חתימה בודדים צריך פי 5.5 לקוחות כדי להכניס אותו סכום. לכן בקמפיין לנוטריון כותבים מודעות וקבוצות מילים נפרדות לתרגומים, להסכמי ממון ולשירות מחוץ למשרד, ומסננים חיפושים שלא מביאים עבודה. ״קורס נוטריון״, ״איך להיות נוטריון״ ו״נוטריון מה זה״ הם דוגמאות למילים שכדאי לבדוק ולהוציא, כפי שמוסבר במדריך על מילות שלילה בקמפיין של משרד. איך בונים את החשבון עצמו מפורט בעמוד על ניהול קמפיין חיפוש למשרד, וכמה תקציב צריך לפי מספר הלקוחות במדריך על עלות פרסום בגוגל למשרד.

נקודת האיזון של נוטריון, חישוב לדוגמה

נניח משרד עם נוטריון שמשלם ריטיינר של 3,000 ש״ח ועוד 2,000 ש״ח מדיה לגוגל, ומכוון את הקמפיין לתרגומים ולאימותים. ההנחה היא שלקוח שמגיע מהקמפיין מכניס בממוצע 1,000 ש״ח לפני מע״מ, מעט פחות מהלקוח של שני המסמכים בטבלה, ושחצי מהפניות הופכות ללקוחות. אלה הנחות לדוגמה, לא נתוני שוק, ואותם מספרים מוזנים במחשבון שבהמשך העמוד.

• עלות השיווק בחודש היא 3,000 ועוד 2,000, כלומר 5,000 ש״ח.
• נקודת האיזון היא 5,000 חלקי 1,000, כלומר 5 לקוחות בחודש.
• כדי לקבל 5 לקוחות כשחצי מהפניות הופכות ללקוחות, צריך 5 חלקי 50%, כלומר 10 פניות בחודש.
• העלות המקסימלית לפנייה, ריטיינר ומדיה יחד, היא 1,000 כפול 50%, כלומר 500 ש״ח.

האם 2,000 ש״ח מדיה מביאים 10 פניות? לפי החציון של המדד, 108 ש״ח לפנייה, 2,000 ש״ח קונים כ־18.5 פניות (2,000 חלקי 108). לפי המחיר החציוני לקליק, 2,000 חלקי 16.4 הם כ־122 קליקים, ובשיעור ההמרה החציוני של המדד, 18.4%, יוצאות כ־22.4 פניות. אלה מספרים של כל הקטגוריה המשפטית ולא של נוטריונים, שיעור ההמרה כולל לחיצות על כפתורי שיחה ווואטסאפ, והוא נמדד בחלון זמן אחר (אפריל עד ספטמבר 2026), ולכן הם נקודת פתיחה לבדיקה ולא תחזית.

עכשיו אותו חישוב כשהקמפיין מביא אימותי חתימה בודדים. 5,000 חלקי 197 הם כ־25.4 לקוחות בחודש, וכשחצי מהפניות הופכות ללקוחות צריך כ־50.8 פניות. העלות המקסימלית לפנייה יורדת ל־98.5 ש״ח (197 כפול 50%), כלומר מתחת לחציון של המדד עוד לפני שהריטיינר נכנס לחשבון. זו הסיבה שנוטריון שעובד רק על אימותים בודדים כמעט לא יכול להצדיק ריטיינר, ונוטריון שבונה את הקמפיין סביב שירותים מורכבים יותר יכול. את החישוב עם המספרים של המשרד אפשר לעשות במחשבון ההחזר על ריטיינר ומדיה.

שיווק גישור, תחרות מול מי שאינו עורך דין

מגשר שהוא עורך דין נכנס לשוק שבו חלק מהמתחרים אינם כפופים לכללי הלשכה. מגשר שהוא עובד סוציאלי או פסיכולוג מפרסם לפי הדין הכללי. חוק הגנת הצרכן אוסר על כל עוסק להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, אבל כללי הלשכה לא חלים עליו. הוא יכול להזכיר מחיר בטקסט חופשי, והדרישה להסכמה בכתב שבסעיפים 3(ה) ו־3(ט) לא חלה עליו. עורך דין לא יכול להעתיק את המודעות שלהם. סעיף 3(ב)(4) לכללים מתיר לו לציין את הכשרתו כמגשר, וכל השאר עובר דרך אותם כללים שחלים על כל פרסומת של המשרד.

ההשלמה האוטומטית של גוגל מראה מה מחפשים. אחרי ״גישור גירושין״ מופיעים ״גישור גירושין מחיר״, ״גישור גירושין חינם״, ״גישור גירושין מטעם המדינה״ ושמות ערים כמו חיפה, תל אביב, ראשון לציון, מודיעין וירושלים. אחרי ״מגשר״ מופיעים ״מגשר גירושין״, ״מגשרת לענייני משפחה״ ו״מגשר גירושין מומלץ״. ״גישור עסקי״ ו״גישור בין שכנים״ מופיעים גם הם, אבל עם פחות הצעות המשך.

החיפושים ״חינם״ ו״מטעם המדינה״ קשורים לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. לפי סעיף 3 לחוק, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך, והצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו״ת), שמתקיימות בתוך 45 יום. היחידה רשאית להציג לצדדים גם גישור כדרך ליישוב הסכסוך. מי שמחפש ״גישור מטעם המדינה״ שמע על השלב הזה, ועמוד של מגשר שמסביר אותו בפשטות, ומה ההבדל בינו לבין גישור פרטי, עונה על שאלה שהקורא באמת שואל.

כמה שווה תיק גישור, חישוב לדוגמה

המחיר בגישור פרטי חופשי, עם חריג אחד. מגשר שרשום ברשימת המגשרים של בתי המשפט מתחייב שהשכר בגישור שאחרי פגישת מהו״ת לא יעלה על התקרה שבתוספת הראשונה לתקנות. בנוסח המעודכן ל־2026 התקרה היא 478 ש״ח ועוד מע״מ לשעת גישור לכל צד, ולא יותר מ־1,434 ש״ח ועוד מע״מ כשמשתתפים יותר משלושה צדדים.

נניח גישור גירושין של חמש פגישות, שעה וחצי כל אחת, בין שני צדדים, לפי התקרה. 5 כפול 1.5 הם 7.5 שעות. 7.5 כפול 478 הם 3,585 ש״ח לכל צד, וכפול שני צדדים 7,170 ש״ח לפני מע״מ. זו דוגמה בלבד, ומגשר פרטי שאינו פועל לפי הרשימה קובע מחיר אחר.

עם אותה עלות שיווק של 5,000 ש״ח בחודש:

• נקודת האיזון היא 5,000 חלקי 7,170, כלומר כ־0.7 תיק בחודש.
• אם 20% מהפניות הופכות לתיק, הנחה לדוגמה, צריך כ־3.5 פניות בחודש (0.7 חלקי 20%).
• העלות המקסימלית לפנייה היא 1,434 ש״ח (7,170 כפול 20%).

כלומר, בגישור הכלכלה הפוכה מבנוטריון. מעט פניות מכסות את העלות, אבל כל פנייה דורשת זמן. בגירושין צריך ששני בני הזוג יסכימו לגשר, ובדרך כלל רק אחד מהם הוא שחיפש בגוגל. לכן העמוד צריך לתת לפונה משהו להעביר לבן או לבת הזוג, כמו הסבר קצר על מהלך הגישור או שאלות נפוצות, ומישהו במשרד צריך לחזור לכל פנייה ביום שהיא הגיעה. מה עולה פנייה שלא חזרו אליה מוסבר בעמוד על מעקב וניהול פניות במשרד.

המלצות, ביקורות ופרטיות של מי שפנה

סעיף 3(יא) לכללי הפרסומת מתיר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוגים, כל עוד אין בהם רושם מטעה. אצל נוטריון זה פשוט יחסית. השירות קצר, הלקוח יוצא עם מסמך ביד, וביקורת מספרת אם היה תור, אם התרגום הוכן בזמן ואם קל היה למצוא חניה. אלה בדיוק הדברים שמבדילים בין נוטריונים כשהמחיר זהה.

בגישור גירושין המצב רגיש יותר. ביקורת בשם מלא אומרת לכל מי שמחפש את המגשר שהכותב התגרש, ולפעמים מזהה גם את בן או בת הזוג. לכן מבקשים ביקורות בזהירות, אומרים ללקוח שהוא יכול לכתוב בלי פרטים, ולא מציגים שם או תמונה באתר בלי הסכמה בכתב לפי סעיף 3(ה) או 3(ט). על כל ביקורת עונים בלי לאשר שהכותב היה לקוח ובלי פרטים מהגישור.

הפרטיות נוגעת גם לפנייה עצמה. לקוחות של נוטריון שולחים בוואטסאפ צילומי דרכונים, תעודות ומסמכים לתרגום, ולקוחות של מגשר כותבים בטופס פרטים על סכסוך משפחתי. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מחדד את חובת ההודעה לפי סעיף 11 כשאוספים מידע אישי, ולכן ליד כל טופס צריכה להופיע הודעה ברורה על מטרת האיסוף ועל מי שיקבל את המידע. איך מיישמים את זה באתר של משרד מפורט בעמוד על תיקון 13 וטופס הפנייה.

הפניות ממשרדים אחרים, בלי לשלם עליהן

לנוטריון יש מקור לקוחות שאין לרוב עורכי הדין. משרדים שאין בהם נוטריון מפנים אליו לקוחות שצריכים אימות, תרגום או צוואה בפני נוטריון. המקור הזה טוב, אבל הוא מוגבל בכללים. סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות, וועדת האתיקה קבעה בהחלטה 218/24 שתגמול בזיקה להפניה של לקוח הוא שיתוף אסור, גם כשהוא לא אחוז מהשכר. ההחלטה עסקה באתר שגבה עמלה מעורכי דין, אבל המבחן שלה רחב. גם הסדר כספי עם משרד עורכי דין מפנה בודקים מול כללי האתיקה לפני שמסכימים עליו. סעיף 24 לחוק הנוטריונים אוסר על נוטריון לשדל, בעצמו או דרך אחר, למסור לו עבודה.

מה כן עובד:

• זמינות ידועה מראש למשרדים שמפנים, למשל שעות קבועות שבהן אפשר לשלוח לקוח בלי לתאם.
• דף הסבר קצר לכל שירות, שהמשרד המפנה יכול לשלוח ללקוח, עם מה מביאים ומה השלב הבא.
• עדכון למשרד המפנה כשהעבודה הושלמה, בלי פרטים שהלקוח לא הסכים למסור.

הצעות לקנות לידים לנוטריון, או לשלם לפי לקוח שהגיע, מופיעות גם בתחום הזה. למה ההסדר הזה בעייתי לעורך דין, ואיך מזהים אותו, מוסבר בעמוד על קניית לידים והכללים שחלים עליה.

טעויות שחוזרות אצל נוטריונים ומגשרים

1. קמפיין אחד לכל השירותים הנוטריוניים. אימות חתימה של 197 ש״ח ותרגום של אלף שקלים מתחרים על אותו תקציב, והקמפיין קונה את מה שזול יותר להשיג ולא את מה שמכניס.
2. מודעה שמבטיחה מחיר טוב. השכר אחיד בתקנות, ושכר נמוך ממנו בלי טעם מספיק הוא עבירת משמעת.
3. מילות מפתח בשם הפרופיל. ״נוטריון תרגומים זול בתל אביב״ כשם עסק מנוגד להנחיות של גוגל ועלול להוריד את הפרופיל.
4. טבלת תעריפים שלא עודכנה. הסכומים משתנים בכל ינואר, ולקוח שמגיע עם סכום מטבלה ישנה מתחיל את הפגישה בוויכוח.
5. שעות פעילות שלא תואמות את המציאות. מי שחיפש ״נוטריון פתוח עכשיו״ והגיע לדלת נעולה כותב ביקורת.
6. עמוד גישור שכתוב כמו עמוד ליטיגציה. מי שמחפש מגשר רוצה להפחית את הסכסוך, ומילים כמו ״להילחם על הזכויות״ מבריחות אותו.
7. התעלמות מיחידת הסיוע. עמוד גישור שלא מסביר את שלב המהו״ת לא עונה על אחת השאלות הנפוצות ביותר.
8. ביקורות גישור בשם מלא, שהמשרד ביקש בלי להסביר. לקוח שמתחרט על החשיפה לא יפנה אחרים.

תוכנית ל־90 יום

בסוף 90 הימים המשרד צריך לדעת שני מספרים לכל שירות. כמה הכניס לקוח ממוצע מהשירות הזה, וכמה עלתה פנייה לשירות הזה. בנוטריון ההחלטה היא איזה שירות לפרסם. בגישור ההחלטה היא כמה פניות המשרד מסוגל לטפל בהן כמו שצריך. עמודי השירות עצמם נכתבים לפי מה שמתואר בעמוד על קידום אתר משרד בחיפוש האורגני, ומשרד שבו עורך הדין הוא גם הנוטריון וגם המגשר, בלי צוות, ימצא את סדרי העדיפויות בעמוד על שיווק למי שעובד לבד.

איך אנחנו עובדים עם נוטריונים ומגשרים

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין. בתחום הזה זה אומר עורך דין שהוא גם נוטריון, משרד שיש בו נוטריון, או עורך דין שעוסק גם בגישור. העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על הפרופיל בגוגל, על האתר, על הקמפיין אם יש, ועל מה שקורה לפנייה מהרגע שהיא מגיעה. אחריה מגיע ריטיינר חודשי, בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי לקוח.

כשהבדיקה מראה שהשירותים הנוטריוניים של המשרד לא יכולים להחזיר ריטיינר, כמו במשרד שעושה בעיקר אימותי חתימה בודדים, אנחנו אומרים את זה, וממליצים להתחיל מהפרופיל בגוגל ומהאתר. המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד לפני שהם עולים. בכל חודש מגיע דוח על הפניות החדשות לפי שירות ולפי מקור. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מי שרוצה לראות איך בונים את האתר עצמו ימצא את הפירוט בעמוד על בניית אתר למשרד.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי. סכומי השכר מתעדכנים ב־1 בינואר בכל שנה, ולפני פרסום כל מודעה בודקים את הנוסח העדכני של התקנות ואת התאמת המודעה לכללי האתיקה.

מקורות

• חוק הנוטריונים, התשל״ו 1976
• תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל״ט 1978, בנוסח המעודכן ל־2026 (הודעה ק״ת תשפ״ו 508)
• תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשנ״ג 1993, כולל התוספת הראשונה
• חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה 2014
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• חוק הגנת הצרכן, התשמ״א 1981
• BoostIt, מדד גוגל אדס ישראל לפי ענפים, אוגוסט 2025 עד יולי 2026
• Google, איך נקבע הדירוג המקומי בגוגל
• Google, הנחיות לייצוג העסק בפרופיל עסק בגוגל
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• השלמה אוטומטית בגוגל לחיפושי נוטריון וגישור, אוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־22.10.2026