שיווק למשרד עורכי דין חדש

משרד ותיק שמשפר את השיווק שלו מתחיל ממספרים. הוא יודע כמה פניות הגיעו בחודש שעבר, מאיפה, וכמה מהן הפכו לתיק. משרד חדש מתחיל מאפס בכל אחד מהמספרים האלה, וגם בדברים שמשרד ותיק לא שם לב שיש לו, כמו ביקורות בגוגל, דומיין שגוגל כבר מכירה, ולקוחות קודמים שממליצים. העמוד הזה מראה מה מביא פניות כבר בחודשים הראשונים, מה מתחיל לעבוד רק אחרי שנה, וכמה זה עולה בחישוב לדוגמה עם החשבון גלוי.

מה חסר למשרד בשנה הראשונה

הקושי של משרד חדש אינו רק תקציב קטן. הוא חסר כמה נכסים שכל ערוץ שיווקי נשען עליהם, וכל אחד מהם נבנה בקצב אחר.

המשותף לכל השורות הוא הזמן. אין דרך לקנות ביקורות או דירוג במפה, וגוגל כותבת במפורש שאי אפשר לשלם על דירוג מקומי טוב יותר. מה שאפשר לקנות בשנה הראשונה הוא נראות בפרסום הממומן. לכן התוכנית למשרד חדש מחלקת את הכסף לשני חלקים, פרסום שמביא פניות עכשיו, ועבודה על פרופיל, אתר וביקורות שמתחילה להחזיר את עצמה מאוחר יותר. כשהחלק השני מתחיל לעבוד, מורידים בהדרגה את החלק הראשון.

מתי כל ערוץ מתחיל להביא פניות

השאלה הראשונה של עורך דין שפותח משרד היא בדרך כלל מתי יגיעו הלקוחות הראשונים. התשובה שונה לכל ערוץ, ורוב הטעויות בשנה הראשונה נובעות מציפייה לתוצאה מהירה מערוץ איטי.

גוגל עצמה לא נותנת לוח זמנים לקידום אורגני. במדריך למתחילים היא כותבת שחלק מהשינויים נכנסים לתוקף תוך שעות ואחרים יכולים לקחת כמה חודשים, ושכדאי לחכות כמה שבועות לפני שבודקים אם שינוי עזר. היא כותבת שם גם שהיא מוצאת עמודים בעיקר דרך קישורים מעמודים שכבר סרקה. לאתר חדש אין קישורים כאלה, ולכן בחודשים הראשונים הוא תלוי בפרופילים, בפורטלים ובמאמרים שמקשרים אליו. איך בוחרים את השאלות שכדאי לכתוב עליהן מוסבר במדריך על מחקר מילות מפתח.

המסקנה המעשית פשוטה. משרד שצריך פניות ברבעון הראשון לא יכול לבנות רק על קידום אורגני ועל המפה. הוא צריך ערוץ ממומן לגשר על החודשים האלה, והוא צריך להתחיל את הערוצים האיטיים באותו שבוע, כי כל שבוע שבו הפרופיל לא מאומת הוא שבוע שבו הביקורות לא מתחילות להיצבר.

בחירת התחום והעיר לפני הקמפיין הראשון

משרד חדש נוטה לקבל כל תיק שמגיע, וזה הגיוני כשאין עדיין הכנסה קבועה. בשיווק זה עובד הפוך. תקציב שמתפזר על ארבעה תחומים מביא כמה קליקים לכל תחום, ולא מלמד דבר על אף אחד מהם.

לפי מאגר עורכי הדין של הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, כפי שהוא מוצג באינדקס טופדין, יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים, ל־42,062 מהם יש כתובת משרד ידועה ב־864 יישובים, ובספירה של טופדין לפי תחום מוצהר יש בכל התחומים יחד רק 20,167 הצהרות. עורך דין אחד יכול להצהיר על כמה תחומים, ולכן מספר עורכי הדין שהצהירו על תחום כלשהו קטן עוד יותר, פחות משליש מעורכי הדין הפעילים. מספרי ההצהרה לפי תחום הם הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, שנלקחה ממדריך עורכי דין חיצוני. ההצהרות לא אומתו.

למשרד חדש יש כאן הזדמנות. רוב עורכי הדין לא אומרים במאגרים החיצוניים במה הם עוסקים, ומשרד שמגדיר תחום אחד בבירור, באתר, בפרופיל ובפורטלים, בולט כבר מההתחלה מול חלק גדול מהמתחרים בעיר. ההחלטה על התחום שמשווקים לא מחייבת לסרב לתיקים אחרים. היא רק קובעת על מה הולך הכסף.

שלוש שאלות עוזרות לבחור:

1. באיזה תחום יש לכם ניסיון שאפשר להסביר. לקוח שבודק משרד חדש מחפש סיבה לסמוך עליו. ניסיון של כמה שנים כשכיר במשרד שעסק בתחום מסוים הוא סיבה כזו, וכלל 3(ב)(13) מתיר לפרסם גם את תאריך ההסמכה.
2. כמה מהר הלקוח מחליט. בתחומים דחופים, כמו משפט פלילי, הפרסום הממומן עובד מהיום הראשון אבל דורש מענה מיידי. בתחומים מתוכננים, כמו ירושות וצוואות, התוכן עובד גם כשאתם בדיון, אבל לוקח זמן להיבנות.
3. מה שכר הטרחה הממוצע לתיק. זה המספר שקובע אם פרסום בתשלום משתלם בכלל, כפי שמראה החישוב בהמשך.

תחום כמו דיני משפחה מתאים לרוב המשרדים החדשים מסיבה נוספת. הלקוח בוחר משרד קרוב לבית ובודק כמה משרדים לפני שהוא מחליט, ולכן אתר שמסביר את ההליך בבהירות יכול לפצות בחלקו על מעט הביקורות. העיר נבחרת לפי הכתובת שבה אתם מקבלים לקוחות בפועל, כי גוגל מדרגת תוצאות מקומיות גם לפי המרחק מהמחפש.

תקציב לשנה הראשונה, חישוב לדוגמה

נקודת הפתיחה של התקציב היא לא סכום אלא מספר תיקים. נניח משרד חדש שרוצה 3 לקוחות חדשים בחודש מפרסום בגוגל, מעבר למה שמגיע מהרשת המקצועית. החישוב משתמש במחיר החציוני לקליק בקטגוריה המשפטית במדד BoostIt, ₪16.4. שני המספרים האחרים הם הנחות, ושתיהן נמוכות בכוונה.

• שיעור סגירה. 15%, כלומר תיק אחד מכל כשבע פניות. אין לנו נתון ישראלי על שיעור סגירה, ומשרד חדש עוד לא יודע את שלו. ההנחה הנמוכה מכסה את החודשים שבהם עורך הדין לומד לסנן פניות בשיחה הראשונה.
• שיעור המרה מקליק לפנייה. 15%, מתחת לחציון של 18.4% בקטגוריה המשפטית במדד. החציון כולל גם לחיצות על כפתור חיוג ועל כפתור וואטסאפ, ולכן הוא אופטימי מעט, ומשרד בלי ביקורות ובלי היסטוריה צריך להניח שחלק מהגולשים יבדקו עוד משרד לפני שיתקשרו.

עם ההנחות האלה:

• פניות נדרשות. 3 ÷ 15% הן 20 פניות בחודש.
• קליקים נדרשים. 20 ÷ 15% הם כ־133 קליקים בחודש.
• תקציב מדיה. 133.3 × 16.4 הם כ־₪2,187 בחודש.
• תקציב יומי ממוצע. 2,187 ÷ 30.4 הם כ־₪71.9 ביום, כי גוגל עובדת עם תקציב יומי ממוצע.

אלה בדיוק הערכים שמוגדרים במחשבון בתחתית העמוד. בדיקה מהכיוון השני מראה שההנחות סבירות. 2,187 ÷ 20 הם כ־₪109 מדיה לפנייה, קרוב מאוד לעלות החציונית לפנייה בקטגוריה המשפטית במדד, ₪108. אם המשרד היה מגיע לשיעור ההמרה החציוני, 18.4%, היה צריך כ־109 קליקים בלבד, וכ־₪1,783 מדיה בחודש. הפער של כ־₪404 בחודש הוא המחיר של משרד שעוד לא בנה אמון ברשת, והוא מצטמצם ככל שהעמוד והפרופיל משתפרים. את החישוב עם מספרים אחרים עושים במחשבון תקציב פרסום בגוגל.

מה עולה השנה כולה

מעל תקציב המדיה יש עלות הקמה ועלות ניהול. במחירונים שאספנו במדריך כמה עולה אתר לעורך דין, דף נחיתה לתחום אחד מתחיל בכ־₪2,500 עד ₪3,500. בדוגמה נניח דף נחיתה ב־₪3,500, הקצה העליון של טווח הפתיחה, ריטיינר של ₪3,000 בחודש, ופרסום שמתחיל בחודש השלישי, אחרי שהעמוד, המעקב והפרופיל מוכנים. כל הסכומים לדוגמה ולפני מע״מ.

בממוצע זה 61,370 ÷ 12, כלומר כ־₪5,114 בחודש. החודשים הראשונים זולים יותר והאחרונים יקרים יותר, וזה הסדר הנכון. מי שמפעיל מדיה לפני שיש עמוד ומעקב משלם על קליקים שלא נספרים.

שלושה תרחישים לחודשים 3 עד 12

השאלה הבאה היא כמה תיקים יביא אותו תקציב מדיה אם ההנחות לא יתממשו. בטבלה שכר טרחה ממוצע של ₪6,000 לתיק, גם הוא ערך לדוגמה, ואותו תקציב מדיה של ₪2,187 בחודש לאורך עשרה חודשים.

המחיר של ₪29 לקליק הוא הקצה העליון של הטווח הטיפוסי בקטגוריה המשפטית במדד, ₪12 עד ₪29. בתרחיש השלישי שכר הטרחה מהפרסום, כ־₪45,200, נמוך מעלות השנה, ₪61,370. זו הסיבה לבדוק את המספרים האמיתיים אחרי החודש הראשון של פרסום ולא אחרי שנה. אם המחיר לקליק קרוב לקצה העליון וההמרה נמוכה, הפתרון הוא לרוב בעמוד, במילות השלילה ובשעות, ולא בהגדלת התקציב. כל השכר בטבלה הוא הכנסה לפני הוצאות המשרד, ולפני השאלה אם יש זמן לטפל בשלושה תיקים חדשים בחודש.

נקודת האיזון החודשית

בחודשים 3 עד 12 העלות החודשית בדוגמה היא 3,000 + 2,187, כלומר ₪5,187.

• תיקים לאיזון. 5,187 ÷ 6,000 הם כ־0.9 תיק בחודש.
• פניות לאיזון. 0.86 ÷ 15% הן כ־5.8 פניות בחודש.
• העלות הכוללת המקסימלית לפנייה. 6,000 × 15% הם ₪900. בדוגמה העלות הכוללת לפנייה, ריטיינר ומדיה, היא 5,187 ÷ 20, כלומר כ־₪259.

בתיקים של כמה אלפי שקלים נקודת האיזון נמוכה, וזה נכון גם למשרד חדש. אבל משרד שגובה ₪1,500 לתיק צריך 5,187 ÷ 1,500, כלומר כ־3.5 תיקים בחודש רק כדי לכסות את העלות, וזה כבר מצב שבו כדאי להתחיל בערוצים שעולים בעיקר זמן. את החישוב עם המספרים שלכם עושים במחשבון החזר על ריטיינר.

הקמפיין הראשון בחשבון בלי היסטוריה

לחשבון מודעות חדש אין היסטוריית המרות, ושיטות הבידינג שמכוונות להמרות נשענות על נתונים כאלה. לפי גוגל, אפשר להתחיל להשתמש בעלות יעד להמרה גם בלי היסטוריית המרות, ואז היעד נקבע לפי המטרות העסקיות ולא לפי נתוני עבר. אבל גוגל ממליצה גם לבחון ביצועים על פני 30 הימים האחרונים, עם לפחות 30 המרות.

במשרד שמקבל 20 פניות בחודש מהפרסום, כמו בדוגמה, 30 המרות מצטברות רק אחרי כ־45 יום, 30 ÷ 20 × 30. המשמעות למשרד חדש היא שהחלטות על הקמפיין בחודש הראשון מתקבלות על מעט נתונים, ולכן הן צריכות להיות שמרניות. כמה כללים שעובדים בחשבון חדש:

1. תחום אחד, עיר אחת, קבוצת מודעות קטנה. כל פיצול מחלק את מעט ההמרות בין כמה קבוצות, ואף אחת לא מגיעה לנתונים שאפשר ללמוד מהם.
2. מעקב המרות לפני השקל הראשון. שיחה מהמודעה, שיחה מהאתר, טופס ווואטסאפ, כל אחד נספר בנפרד. ההגדרות מפורטות במדריך על מעקב המרות.
3. מילות שלילה מהיום הראשון. בחשבון בלי היסטוריה כל קליק של מי שמחפש ״עבודה כעורך דין״ או ״סטאז׳״ הוא כסף שהולך על הנתונים הלא נכונים. רשימה מסודרת נמצאת במדריך על מילות שלילה.
4. שעות שבהן עונים. משרד חדש הוא בדרך כלל משרד קטן, ומודעה שמציגה מספר טלפון בשעות שבהן אף אחד לא עונה משלמת על פניות שלא ייסגרו.

עוד דבר שמשרדים חדשים לא מצפים לו הוא אימות המפרסם. לפי גוגל, כל המפרסמים יידרשו בסופו של התהליך לאמת את זהותם, וחלק נבחרים מוקדם יותר. עדכון הסטטוס יכול לקחת עד חמישה ימי עסקים, ובלי השלמת האימות חלק מהמודעות עלולות להיות מוגבלות או שהחשבון יושהה. שם המפרסם המאומת יכול להופיע בגילוי הנאות של המודעה ובמרכז השקיפות של גוגל. לכן כדאי שהחשבון ייפתח על שם המשרד מההתחלה ולא על שם ספק, כך שהשם שמופיע ליד המודעה הוא שם המשרד. הנושא המלא של הקמת קמפיין לעורכי דין מפורט בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין, וטווחי העלויות במדריך כמה עולה פרסום בגוגל לעורך דין.

פרופיל בגוגל וביקורות, מאפס

הפרופיל בגוגל הוא הנכס האיטי ביותר של משרד חדש, ולכן הוא מתחיל בשבוע הראשון. לפי גוגל, בדיקת האימות נמשכת עד חמישה ימי עסקים אחרי שהשלמתם את השלבים, ולפעמים יותר. שיטת האימות נקבעת בידי גוגל ולא בידי בעל העסק, ובשיחת וידאו צריך להיות במשרד ולהראות את המיקום ואת הבעלות עליו. למשרד חדש זה אומר שהשלט בכניסה צריך להיות תלוי לפני האימות. כלל 3(א) לכללי הפרסומת מתיר שלט, ובלבד שהוא על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד.

שלוש החלטות מתקבלות לפני הפתיחה. לפי גוגל, שינוי שם אחרי האימות עלול לחייב אימות נוסף, ומעבר לכתובת חדשה מחייב אותו תמיד:

1. השם. בדיוק כמו בשלט ובנייר המכתבים. ההנחיות של גוגל אוסרות להוסיף לשם מידע מיותר, כמו סלוגן או פרטי מיקום, ומפרות עלולות להוביל להשעיית הפרופיל. מה מותר בשם של משרד עורכי דין לפי חוק הלשכה מפורט בעמוד על מיתוג לעורכי דין.
2. הכתובת. כתובת שבה מקבלים לקוחות בפועל, או אזור שירות בלי כתובת. ההנחיות מונות עורכי דין בין בעלי המקצוע שזכאים לפרופיל, ופוסלות כתובת וירטואלית.
3. הקטגוריה הראשית. לפי התחום שבחרתם לשווק, לא לפי כל מה שהמשרד מוכן לעשות.

ההגדרות שדה אחרי שדה, כולל מה לעשות אם כבר קיים כרטיס על הכתובת מדייר קודם, נמצאות במדריך על פרופיל עסק בגוגל לעורך דין.

כמה מהר מצטברות ביקורות

לפי סקר הצרכנים של BrightLocal לשנת 2026, שנערך בארצות הברית, 47% מהצרכנים לא ישתמשו בעסק עם פחות מ־20 ביקורות, ורק 9% ישתמשו בעסק עם חמש ביקורות או פחות. 74% מתחשבים רק בביקורות משלושת החודשים האחרונים. אין סקר ישראלי מקביל, אבל המספרים מסבירים למה משרד חדש לא יכול להישען על המפה בשנה הראשונה.

חישוב לדוגמה מראה כמה זמן זה לוקח. נניח שמהחודש הרביעי מסיימים טיפול 2 לקוחות בחודש, ושמחצית מהלקוחות שמתבקשים אכן כותבים ביקורת. שני המספרים הם הנחות.

• ביקורות בחודש. 2 × 50% היא ביקורת אחת בחודש.
• עד סוף השנה הראשונה. חודשים 4 עד 12 הם 9 חודשים, כלומר כ־9 ביקורות.
• עד 20 ביקורות. חסרות עוד 11, כלומר עוד כ־11 חודשים באותו קצב, סביב החודש ה־23.

המשמעות היא ש־20 ביקורות הן יעד לשנה השנייה, ושהפרסום הממומן והאתר נושאים את השנה הראשונה. אין קיצור דרך חוקי. מדיניות התוכן של גוגל אוסרת ביקורות בתשלום או בתמורה, אוסרת לבקש ביקורות רק מלקוחות מרוצים, ומונה קשר אישי או מקצועי ויחסי העסקה בין סוגי ניגוד העניינים שבגללם ביקורת מוסרת. ביקורת של בן משפחה, של חבר מהתואר או של שותף לחדר היא בדיוק זה. מה שכן אפשר לעשות הוא לבקש מכל לקוח, בנקודה טבעית בטיפול, ולענות לכל ביקורת. על ניהול הביקורות לאורך זמן כתבנו בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.

אתר ודומיין למשרד שנפתח עכשיו

משרד חדש לא צריך לבנות את כל האתר לפני הפתיחה. הוא צריך עמוד שעונה על השאלה של מי שלחץ על מודעה, ובסיס שאפשר להוסיף עליו. סדר הבנייה שאנחנו מציעים:

1. עמוד נחיתה לתחום ולעיר עם טלפון ווואטסאפ לחיצים בנייד, הסבר על ההליך, ומי מטפל בתיק בפועל.
2. עמוד אודות שמתאר את הניסיון לפני פתיחת המשרד. כלל 5 לכללי הפרסומת מתיר לתת ללקוחות ולמי שמבקש מידע על המשרד ועל הניסיון של עורך הדין, בתנאי שאינו יוצר רושם מטעה.
3. טופס עם הודעת פרטיות. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וחובת היידוע בסעיף 11 חלה כבר כשמבקשים מאדם את הפרטים, כפי שמפורט בעמוד על תיקון 13.
4. עמוד לכל הליך עיקרי, שנכתב בחודשים 3 עד 12 לפי השאלות שחוזרות בטלפון.

שני פיתויים חוזרים אצל משרדים חדשים, וכדאי להימנע משניהם. הראשון הוא דומיין עם מילת מפתח, כמו שם התחום והעיר. לפי המדריך של גוגל למתחילים, למילים בשם הדומיין כמעט אין השפעה על הדירוג, וגוגל ממליצה לבחור שם לפי מה שטוב לעסק. דומיין שמבוסס על שם המשרד ילווה אותו גם כשיתרחב לתחום שני. הפיתוי השני הוא לקנות דומיין ישן של עסק אחר בגלל הקישורים שיש לו. מדיניות הספאם של גוגל מגדירה ניצול לרעה של דומיין שפג תוקפו כקנייה של דומיין והסבתו בעיקר כדי להשפיע על הדירוג, עם תוכן שלא מוסיף ערך למשתמשים. גם כשהכוונה טובה, דומיין כזה מגיע עם היסטוריה שלא בדקתם.

את סוגי האתרים והמחירים שפורסמו מפרט המדריך כמה עולה אתר לעורך דין, ואת השירות עצמו העמוד על בניית אתר לעורך דין. כשהאתר גדל לעמוד לכל הליך, העבודה עוברת לקידום אתרים, ומשם מתחיל הערוץ שאמור להחליף בהדרגה חלק מתקציב המדיה.

הרשת שהבאתם מהמשרד הקודם, ומה הכללים מתירים

רוב עורכי הדין שפותחים משרד עבדו קודם כשכירים או כשותפים במשרד אחר. הרשת שנבנתה שם היא המקור המהיר ביותר לתיקים הראשונים, וגם המקום שבו קל לטעות. כללי הפרסומת וחוק הלשכה חלים על הודעת הפתיחה בדיוק כמו על כל פרסום אחר.

כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת ושל כל מידעון, עם המקום והמועד, שלוש שנים מיום שהפרסום הופסק. במשרד חדש זה הזמן לפתוח את התיקייה, כי כל מודעה מהשבוע הראשון תצטרך להישמר עד שנת הפעילות הרביעית לפחות. התמונה המלאה של הכללים נמצאת בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

מי עונה לפניות כשהמשרד עוד קטן

משרד חדש הוא כמעט תמיד משרד של עורך דין אחד או שניים, בלי מזכירה. הפניות הראשונות מגיעות בדיוק בתקופה שבה עורך הדין גם מקים את המשרד, גם מופיע בדיונים וגם עונה לטלפון. פנייה שלא נענית בחודש הראשון יקרה במיוחד, כי היא גם מבזבזת תקציב וגם מקלקלת את הנתונים שעליהם מחליטים איך להמשיך.

לפני שהקמפיין עולה, מחליטים על שלושה דברים. מה הפונה שומע כשאי אפשר לענות, הודעה קולית שאומרת מתי יחזרו אליו. מה קורה בוואטסאפ, הודעת פתיחה והודעת היעדרות מחוץ לשעות הפעילות. ומתי חוזרים, חלון קבוע ביום שבו עורך הדין עובר על כל הפניות. ההגדרות והנוסחים מפורטים במדריכים על וואטסאפ עסקי למשרד ועל זמן מענה לפניות, ואת הצד המלא של השירות מתאר העמוד על ניהול פניות.

גיליון אחד שבו נרשמת כל פנייה, מאיפה הגיעה, אם נענתה באותו יום ומה קרה איתה, הוא הכלי החשוב ביותר בשנה הראשונה. ממנו מגיע שיעור הסגירה האמיתי שמחליף את ההנחה של 15% במחשבון, וממנו יודעים אם כדאי להגדיל תקציב או לטפל קודם במענה. משרד שרושם פניות מהיום הראשון יודע בחודש השלישי דברים שמשרדים ותיקים לא יודעים אחרי עשר שנים.

תוכנית ל־12 חודשים

התוכנית בנויה כך שהערוצים האיטיים מתחילים מיד, והערוץ המהיר מתחיל רק כשיש לו על מה לעמוד.

בסוף השנה מסתכלים על שלושה מספרים. כמה מהפניות הגיעו מערוצים שלא משלמים עליהם לקליק, המפה, האתר והרשת. כמה עלה תיק מהפרסום. וכמה ביקורות נצברו. אם הערוצים האורגניים כבר מביאים חלק נכר מהפניות, אפשר להוריד את תקציב המדיה או להפנות אותו לתחום שני. אם כמעט הכול עדיין מגיע מהמודעות, השנה השנייה מתמקדת בתוכן ובביקורות. נראות בפורטלים המשפטיים, שגם מנועי AI מצטטים, מפורטת במדריך על פורטלים משפטיים.

טעויות שחוזרות במשרדים חדשים

1. אתר גדול לפני פנייה ראשונה. חודשים של כתיבה ועיצוב לפני שיש נתון אחד על מה הלקוחות שואלים. עמוד אחד טוב והרחבה לפי שאלות אמיתיות עולים פחות ונכתבים טוב יותר.
2. ארבעה תחומים בתקציב של תחום אחד. כל תחום מקבל כמה עשרות קליקים בחודש, ואחרי שלושה חודשים אין מספיק נתונים להחליט על אף אחד מהם.
3. פרסום לפני מעקב. קמפיין שרץ חודש בלי ספירת שיחות וטפסים מבזבז את החודש היקר ביותר, זה שבו החשבון היה אמור ללמוד.
4. ביקורות מחברים ומשפחה. זה מרגיש כמו התחלה, אבל מדיניות גוגל מסירה ביקורות של מי שיש לו קשר אישי לעסק, וחשבון שנבנה כך מתחיל עם סיכון.
5. הודעת פתיחה לכל אנשי הקשר. מידעון מותר רק ללקוחות ולמי שביקש, ובלי הסכמה כל הודעה חשופה לתביעה לפי חוק הספאם.
6. דומיין ישן של עסק אחר. חיסכון בזמן שעלול להתברר כהיסטוריה של ספאם או כתוכן של מישהו אחר שמופיע בשם המשרד.
7. שינוי שם או כתובת אחרי האימות. לפי גוגל, שינוי שם עלול לחייב אימות מחדש ומעבר כתובת מחייב אותו, ולכן מחליטים עליהם לפני שפותחים את הפרופיל.
8. ציפייה שהמפה תביא את רוב הלקוחות בשנה הראשונה. החישוב בעמוד מראה ש־20 ביקורות הן בדרך כלל יעד לשנה השנייה. מי שבונה את התזרים על המפה מגלה את זה מאוחר.

איך אנחנו עובדים עם משרד חדש

משרד חדש צריך שני דברים בו זמנית, פניות בחודשים הקרובים ובסיס שיחזיק בשנה השנייה. אלה השירותים שרלוונטיים בשנה הראשונה:

• פרסום בגוגל בתחום אחד ובעיר אחת, בחשבון על שם המשרד, עם מעקב המרות ומילות שלילה מהיום הראשון.
• פרופיל עסק בגוגל וביקורות מהשבוע הראשון, עם החלטה נכונה על שם, כתובת וקטגוריה, ותהליך קבוע לבקשת ביקורות.
• בניית אתר שמתחיל בעמוד נחיתה אחד וגדל לפי השאלות של הפונים.
• מיתוג כשהשם, הלוגו והשלט עוד לא נקבעו, כי זה הזמן היחיד שבו שינוי לא עולה כלום.
• ניהול פניות כדי שהפניות הראשונות לא ייפלו בזמן שעורך הדין בדיון.

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי בטווח של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא לפי ליד או לפי תיק. המודעות מתפרסמות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. בכל חודש מקבלים דוח על הפניות החדשות לפי מקור, ולא נעבוד עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מתחילים בבדיקת משפך הפניות, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. במשרד חדש הבדיקה מתמקדת במה שעוד אפשר לקבוע נכון מההתחלה, ולפעמים התשובה היא שכדאי לחכות כמה חודשים עם הריטיינר.

משרד שנפתח בידי עורך דין אחד, בלי שותפים ובלי צוות, ימצא את ההמשך בעמוד על עורך דין שעובד לבד. משרד שנפתח עם שותף או מתכנן לצרף עורכי דין בשנה הראשונה ימצא את שלב הצמיחה בעמוד על משרד בוטיק של שניים עד חמישה עורכי דין. ומשרד שנפתח מחוץ למרכז ימצא את ההבדלים בעמוד על משרד בפריפריה.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ועל כללי הפרסומת, ואינו ייעוץ משפטי. כל הסכומים, שיעורי הסגירה ושכר הטרחה בדוגמאות הם ערכים לדוגמה עם החשבון גלוי, לא נתוני שוק ולא תחזית.

מקורות

• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)
• BoostIt, מדד גוגל אדס ישראל לפי ענפים
• Google Ads, על הצעת מחיר לפי עלות יעד להמרה (Target CPA)
• Google Ads, אימות מפרסמים
• Google, אימות פרופיל העסק
• Google, איך משפרים את הדירוג המקומי בגוגל
• Google, עריכת פרטי העסק בפרופיל
• Google, הנחיות לייצוג העסק בגוגל
• Google Maps, מדיניות תוכן אסור ומוגבל (ביקורות)
• Google Search Central, מדריך למתחילים בקידום אתרים
• Google Search Central, מדיניות הספאם של חיפוש Google (ניצול לרעה של דומיין שפג תוקפו)
• BrightLocal, Local Consumer Review Survey 2026 (סקר צרכנים בארה״ב)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961 (סעיפים 56 ו־58)
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־22.10.2026