משרד של בין 6 ל־30 עורכי דין כבר לא משווק את עצמו כמו עורך דין אחד. יש בו כמה תחומים, ולכל אחד לקוחות אחרים, חיפושים אחרים ושכר טרחה אחר. יש בו מזכירות או צוות קליטה, כלומר מי שעונה לפנייה הוא לא מי שיטפל בתיק. ולפעמים יש בו סניף שני, עם כתובת משלו ושוק מקומי משלו. כל אחד מהדברים האלה הוא יתרון על משרד קטן, ובאותה מידה מקום שבו כסף הולך לאיבוד בלי שאף אחד רואה.
העמוד הזה עוסק בשאלות שמשרד בגודל הזה שואל, ולא חוזר על מה שכתוב בעמודי השירותים. אם המשרד שלכם קטן יותר, העמודים על שיווק למשרד בוטיק ועל עורך דין עצמאי מתאימים יותר.
מה משתנה כשהמשרד עובר שישה עורכי דין
ההבדל בין משרד של שלושה עורכי דין למשרד של חמישה עשר הוא לא רק בכמות. הוא במבנה ההחלטות. במשרד קטן אדם אחד מחליט על השיווק, רואה כל פנייה, ויודע מה קרה איתה. במשרד בינוני ההחלטה מתחלקת בין שותפים, כל שותף אחראי על תחום, והפניות עוברות דרך אנשים שלא תמיד יודעים לאיזה תחום הן שייכות.
| נושא | משרד קטן | משרד בינוני |
|---|---|---|
| מי מחליט על התקציב | עורך הדין או השותף היחיד | כמה שותפים, כל אחד עם תחום ואינטרס |
| מי עונה לפנייה | עורך הדין עצמו, או מזכירה אחת | מזכירות או צוות קליטה, ולפעמים מוקד |
| כמה תחומים משווקים | אחד או שניים | שלושה ומעלה, עם קהלים שונים |
| כמה כתובות | אחת | לפעמים סניף שני או שלישי |
| איך יודעים מה עובד | זוכרים | צריך דוח, אחרת כל שותף בטוח שהתחום שלו מביא |
| הסיכון העיקרי | אין זמן לשיווק | תקציב אחד שמכסה על תחום שמפסיד |
השורה האחרונה היא הסיבה לרוב העמוד. משרד בינוני יכול להיראות רווחי בשיווק כשמסתכלים על הממוצע, ובאותו זמן לממן תחום אחד שלא מחזיר את עצמו, מתוך תחום אחר שמחזיק את כולם.
גם התחרות שונה מתחום לתחום. לפי אינדקס טופדין, שמבוסס על מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025 ועל ספר עורכי הדין של הלשכה מינואר 2023, יש 66,359 עורכי דין פעילים. בספירה של טופדין לפי תחום מוצהר יש בכל התחומים יחד רק 20,167 הצהרות, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. בדיני משפחה הצהירו 1,252, בדיני עבודה 1,323, ובמקרקעין כ־3,500. משרד שעוסק בשלושתם מתחרה בשלושה שווקים בגדלים שונים, ואין סיבה להניח שאותה שיטה ואותו תקציב יעבדו בכולם.
ממוצע אחד מסתיר תחום שמפסיד, דוגמה מחושבת
זה משרד לדוגמה, לא משרד אמיתי. יש בו שנים עשר עורכי דין ושלושה תחומים, דיני משפחה, דיני עבודה ומקרקעין. המשרד מוציא על שיווק 24,000 ש״ח בחודש, מתוכם 17,000 ש״ח מדיה בגוגל ו־7,000 ש״ח ריטיינר לסוכנות. בחודש נכנסות 150 פניות, 16% מהן הופכות ללקוחות, ושכר הטרחה הממוצע לתיק הוא 11,000 ש״ח.
החשבון למשרד כולו נראה טוב:
- לקוחות חדשים בחודש. 150 × 16% הם 24 תיקים.
- עלות לפנייה. 24,000 ÷ 150 הם 160 ש״ח.
- עלות לתיק. 24,000 ÷ 24 הם 1,000 ש״ח.
- שכר טרחה על כל שקל שיווק. 24 × 11,000 הם 264,000 ש״ח, וחלקי 24,000 יוצא 11.
אלה בדיוק הערכים שמופיעים במחשבון מתחת לכתבה. עכשיו מפרקים את אותם מספרים לפי תחום. הריטיינר מחולק לפי חלק העבודה של כל תחום, וגם זו הנחה לצורך הדוגמה.
| דיני משפחה | דיני עבודה | מקרקעין | המשרד כולו | |
|---|---|---|---|---|
| מדיה בגוגל | 8,000 ש״ח | 5,000 ש״ח | 4,000 ש״ח | 17,000 ש״ח |
| חלק בריטיינר | 3,000 ש״ח | 2,000 ש״ח | 2,000 ש״ח | 7,000 ש״ח |
| הוצאה כוללת | 11,000 ש״ח | 7,000 ש״ח | 6,000 ש״ח | 24,000 ש״ח |
| פניות בחודש | 80 | 50 | 20 | 150 |
| אחוז סגירה | 15% | 18% | 15% | 16% |
| תיקים חדשים | 12 | 9 | 3 | 24 |
| שכר טרחה ממוצע | 12,500 ש״ח | 10,000 ש״ח | 8,000 ש״ח | 11,000 ש״ח |
| מדיה לפנייה | 100 ש״ח | 100 ש״ח | 200 ש״ח | 113.3 ש״ח |
| עלות כוללת לתיק | 916.7 ש״ח | 777.8 ש״ח | 2,000 ש״ח | 1,000 ש״ח |
| שכר טרחה על כל שקל | 13.6 | 12.9 | 4 | 11 |
- דיני משפחה₪917
- דיני עבודה₪778
- מקרקעין₪2,000
- המשרד כולו₪1,000
ערכים לדוגמה מהחישוב בעמוד
חישוב בעמוד
החשבון של כל שורה פתוח. בדיני משפחה 80 × 15% הם 12 תיקים, ו־11,000 ÷ 12 הם 916.7 ש״ח לתיק. בדיני עבודה 50 × 18% הם 9 תיקים, ו־7,000 ÷ 9 הם 777.8 ש״ח. במקרקעין 20 × 15% הם 3 תיקים, ו־6,000 ÷ 3 הם 2,000 ש״ח. שכר הטרחה מסתכם ב־150,000, 90,000 ו־24,000 ש״ח, יחד 264,000 ש״ח, כמו בחשבון הכולל.
שלושה דברים עולים מהטבלה, ואף אחד מהם לא נראה בממוצע. הראשון, תיק במקרקעין עולה למשרד פי שניים וחצי בערך מתיק בדיני עבודה. השני, המדיה לפנייה במקרקעין היא 200 ש״ח, כמעט פי שניים מהחציון של התחום המשפטי במדד BoostIt, שעומד על 108 ש״ח, בזמן ששני התחומים האחרים קרובים לחציון. זה סימן לבדוק את הקמפיין עצמו, את מילות המפתח ואת עמוד הנחיתה, לפני שמחליטים שהתחום לא משתלם. השלישי, גם במקרקעין כל שקל מחזיר 4 שקלים של שכר טרחה, כך שהתחום לא מפסיד. הוא פשוט מקבל כסף שהיה מביא יותר בתחומים האחרים.
אפשר להריץ את החשבון הזה לכל תחום במשרד שלכם במחשבון עלות לפנייה ולתיק, פעם לכל תחום. התנאי היחיד הוא שכל פנייה נרשמת עם התחום שלה, ועל זה בהמשך.
איך קובעים תקציב לכל תחום
במשרד בינוני התקציב נבנה מלמטה. לא ״כמה אנחנו מוכנים להוציא על שיווק״, אלא כמה פניות כל תחום צריך, ומה הן עולות. לפי מדד BoostIt לקמפייני חיפוש בישראל, אלה המספרים של התחום המשפטי. המחיר לקליק והעלות לפנייה נמדדו בין אוגוסט 2025 ליולי 2026, ושיעור ההמרה בין אפריל לספטמבר 2026:
| מדד | התחום המשפטי | כל הענפים |
|---|---|---|
| מחיר חציוני לקליק | 16.4 ש״ח, ובטווח הטיפוסי 12 עד 29 ש״ח | 8.7 ש״ח |
| עלות חציונית לפנייה | 108 ש״ח | 105 ש״ח |
| עלות לפנייה ברבע הטוב | 67 ש״ח | 47 ש״ח |
| שיעור המרה חציוני | 18.4%, כולל לחיצות על כפתורי שיחה ווואטסאפ |
- התחום המשפטי₪108
- כל הענפים₪105
מדד BoostIt לקמפייני חיפוש בישראל, אוגוסט 2025 עד יולי 2026
המדד מראה שהקליק המשפטי יקר כמעט פי שניים מהממוצע, אבל הפנייה עצמה לא יקרה בהרבה מבשאר הענפים, והתחום המשפטי לא נמצא בראש הטבלה של עלות לפנייה. עם המספרים האלה בונים את התקציב בארבעה צעדים:
- יעד תיקים לכל תחום. כמה תיקים חדשים בחודש כל שותף רוצה מגוגל, ולא מהפניות של לקוחות קיימים.
- פניות נדרשות. מחלקים את יעד התיקים באחוז הסגירה של התחום. אם עוד אין נתון, מתחילים בהערכה ומתקנים אחרי שלושה חודשים של רישום.
- מדיה. מכפילים את הפניות בעלות לפנייה. לתכנון שמרני משתמשים ב־108 ש״ח, ולתרחיש טוב ב־67 ש״ח.
- ריטיינר. מוסיפים את דמי הניהול, ומחלקים אותם בין התחומים לפי היקף העבודה.
דוגמה לתחום אחד. שותף בדיני עבודה רוצה 9 תיקים בחודש, והמשרד סוגר 18% מהפניות בתחום. 9 ÷ 18% הם 50 פניות. לפי החציון, 50 × 108 הם 5,400 ש״ח מדיה בחודש. ברבע הטוב, 50 × 67 הם 3,350 ש״ח. הפער של 2,050 ש״ח בחודש בין שני המספרים הוא מה שמילות שלילה, עמודי נחיתה לפי שירות ומעקב המרות אמורים לסגור. אם רוצים להתחיל מקליקים ולא מפניות, המחשבון תקציב פרסום בגוגל עושה את אותו חשבון ממחיר הקליק ושיעור ההמרה, ונותן מספר נמוך יותר, מסיבות מתודולוגיות שמוסברות שם.
שני כללים מונעים את רוב המריבות בין שותפים על תקציב. כל תחום מקבל קמפיין נפרד עם תקציב יומי משלו, כדי שתחום עם קליקים יקרים לא יגמור את התקציב של תחום אחר עד הצהריים. והחלוקה נבחנת מחדש פעם ברבעון לפי העלות לתיק בפועל, לא לפי מי מהשותפים מדבר חזק יותר בישיבה.
תמהיל הערוצים למשרד בינוני
למשרד בגודל הזה יש נכס שאין למשרד קטן, מספר גדול של לקוחות קודמים ושל עורכי דין שאנשים מכירים בשמם. התמהיל צריך לנצל את זה, ולא רק לקנות קליקים. הטבלה היא ההמלצה שלנו, לא תוצאה של מחקר.
| ערוץ | מה הוא עושה למשרד בינוני | מה הוא דורש | מתי הוא מתחיל להחזיר |
|---|---|---|---|
| פרסום בגוגל | פניות מיידיות בכל תחום, עם תקציב נפרד לכל אחד | קמפיין לכל תחום, מילות שלילה, מעקב שיחות | מהשבועות הראשונים |
| קידום אתרים | פניות בלי עלות לקליק, ומשקל גדל עם הזמן | עמוד לכל שירות בכל תחום, כתיבה קבועה | לרוב אחרי כמה חודשים |
| פרופיל בגוגל וביקורות | נוכחות במפה בכל עיר שבה יש סניף | פרופיל לכל סניף, בקשת ביקורת מכל לקוח | לפי קצב הביקורות |
| מידעון ללקוחות שביקשו | חזרה של לקוחות קיימים, והפניות מהם | רשימה עם הסכמה מתועדת | כשהרשימה גדלה |
| פרופילים בפורטלים | נוכחות במקורות שמנועי AI מצטטים | פרופיל מלא ועקבי לכל עורך דין | משתנה בין פורטלים |
| ניהול פניות | לא מביא פניות, אלא מונע את איבודן | מערכת אחת, ניתוב לפי תחום, דוח | מהחודש הראשון |
השורה האחרונה איננה ערוץ, ובכל זאת היא בטבלה. במשרד בינוני הפניות כבר מגיעות, והשאלה הגדולה היא כמה מהן מגיעות לפגישה. על זה בסעיף על מי עונה לפנייה.
ההחלטה כמה להשקיע בכל ערוץ תלויה גם בתחום. בדיני משפחה הלקוח מחפש עורך דין בעיר שלו, והפנייה רגישה ודורשת דיסקרטיות כבר בשיחה הראשונה, כפי שמפורט בעמוד על שיווק משרד לדיני משפחה. בדיני עבודה יש שני קהלים שונים לגמרי, עובדים ומעסיקים, והם מקבלים קמפיינים נפרדים, כמו שמוסבר בעמוד על שיווק לעורכי דין בדיני עבודה. במקרקעין חלק מהעסקאות מגיע מאנשי מקצוע סביב העסקה ומלקוחות חוזרים, ולכן שווה לבדוק שם את המידעון ואת הקשרים לפני שמוסיפים קליקים, בלי שום תמורה על הפניה, כמו שמוסבר בעמוד על שיווק משרד למקרקעין ונדל״ן.
אתר אחד, עמוד לכל תחום ולכל סניף
הטעות הנפוצה במשרד בינוני היא אתר שבנוי כמו כרטיס ביקור מורחב. עמוד בית, ״אודות״, ״הצוות״, ועמוד אחד לכל תחום שמפרט עשרה שירותים בפסקה אחת. האתר הזה לא מדורג לאף חיפוש של לקוח, כי לקוח לא מחפש ״דיני עבודה״. הוא מחפש ״פיטורים בהריון״, ״הלנת שכר״ או ״עורך דין לפיטורים בחיפה״.
המבנה שעובד הוא אתר אחד, עם תיקייה לכל תחום, עמוד לכל שירות שיש לו ביקוש, ועמוד לכל סניף. כך נראית ההחלטה:
| מה | מתי מקבל עמוד | מה חייב להיות בו |
|---|---|---|
| תחום | תמיד, כעמוד ראשי של התיקייה | מה המשרד עושה בתחום, מי מהשותפים אחראי, קישורים לכל השירותים |
| שירות בתוך תחום | כשיש לו חיפושים משלו ותוכן שאפשר לכתוב עליו לעומק | תשובה לשאלות שהלקוח שואל, תהליך, מסמכים, מה קורה בפגישה הראשונה |
| סניף | כשיש בו משרד אמיתי עם שילוט וצוות | כתובת, שעות, הגעה וחניה, מי עובד בו, אילו תחומים מטופלים בו |
| עיר בלי סניף | רק כשיש ביקוש מוכח ותוכן שלא עובר לעיר אחרת בהחלפת השם | הסבר מה מיוחד בטיפול בעיר הזו, למשל בית המשפט שבו מתנהלים התיקים |
| עורך דין | לכל עורך דין שעובד בפועל במשרד | תחומים, השכלה, שנת הסמכה, שפות |
העמוד של עורך הדין נשען על כללי הפרסומת. סעיף 3(ב)(7) מתיר לפרט את עורכי הדין שעובדים בפועל במשרד, וסעיף 3(ב)(9) מתיר להציג שמות של שותפים שפרשו או נפטרו ושל עורכי דין שכירים לשעבר, רק לצד שנות הפעילות שלהם במשרד. במשרד בינוני יש תחלופה, ועמוד צוות שלא עודכן חצי שנה הוא בדיוק המקום שבו מתחיל רושם מטעה.
עמודי עיר הם הנושא שבו הכי קל לטעות. מדיניות הספאם של גוגל מגדירה ״דפי מעבר״ כעמודים שנבנו כדי לדרג על חיפושים ספציפיים ודומים זה לזה, ומביאה כדוגמה עמודים שמכוונים לערים שונות ומפנים לאותו יעד. משרד בינוני מתפתה לבנות עמוד לכל עיר בארץ. ההחלטה מתי עיר מקבלת עמוד מפורטת במדריך קידום אתר עורך דין לפי עיר. הכלל הקצר הוא עמוד לכל סניף אמיתי, ועמוד לעיר בלי סניף רק כשיש מה לכתוב בו שלא נכון גם לעיר השכנה. את הבנייה עצמה, כולל נגישות ומהירות בטלפון, מפרט העמוד על בניית אתר לעורך דין.
פרופיל בגוגל לכל סניף ולכל עורך דין
גוגל מדרגת תוצאות מקומיות בעיקר לפי שלושה דברים, רלוונטיות, מרחק ובולטות. למשרד עם סניף אחד זה אומר שהוא מופיע במפה בעיקר למי שמחפש קרוב אליו. למשרד עם שני סניפים בערים שונות זה אומר שיש לו שתי הזדמנויות, אחת בכל עיר, בתנאי שלכל סניף יש פרופיל משלו. גוגל כותבת במפורש שאין דרך לבקש או לשלם על דירוג מקומי טוב יותר. מה שכן משפיע על הבולטות, לפי גוגל, הוא בין היתר מספר הביקורות והדירוג.
ההנחיות של גוגל קובעות כמה כללים שנוגעים ישירות למשרד בינוני:
- פרופיל אחד לכל מיקום. לא יותר מפרופיל אחד לכל סניף, בין אם הם בחשבון אחד ובין אם בכמה חשבונות.
- כתובת אמיתית. סניף שמוצג בגוגל צריך שילוט קבוע עם שם המשרד. משרד וירטואלי אינו זכאי לפרופיל, וחלל עבודה משותף זכאי רק אם מקבלים בו לקוחות ויש בו צוות של המשרד בשעות הפעילות.
- פרופיל אישי לעורך דין. גוגל מונה עורכי דין בין בעלי המקצוע שרשאים לפתוח פרופיל משלהם אם הם פונים לציבור. השם בפרופיל האישי הוא שם עורך הדין בלבד.
- לא פרופיל לכל תחום. עורך דין לא פותח כמה פרופילים כדי לכסות כמה תחומים, ומזכירות וצוות תומך לא פותחים פרופילים.
- השם האמיתי. השם בפרופיל הוא השם שבו המשרד פועל, בלי שירותים, בלי ערים ובלי סיסמאות.
הכללים האלה יוצרים בעיה מעשית שמשרדים קטנים לא מכירים. כשלמשרד יש פרופיל לכל סניף ופרופיל לחלק מהשותפים, מישהו צריך לענות לביקורות בכולם, לבקש ביקורות מלקוחות של כל סניף, ולשמור על שעות ופרטים מעודכנים. לפי סקר BrightLocal לשנת 2026 בקרב צרכנים בארצות הברית, 74% רוצים לראות ביקורות משלושת החודשים האחרונים, ו־47% נמנעים מעסק עם פחות מ־20 ביקורות. הסקר לא נערך בישראל, אבל הוא מראה איך צרכנים קוראים ביקורות. סניף שני עם שש ביקורות בנות שנתיים מפסיד פניות לסניף הראשון של אותו משרד ולמתחרים בעיר.
שאלה אחת שכדאי לסגור לפני שפותחים פרופיל אישי לשותף או לעורך דין שכיר היא מה קורה כשהוא עוזב. הפרופיל נושא את שמו ולא את שם המשרד, ולכן מסכמים מראש, בכתב, מי מחזיק בהרשאות הניהול ומה נעשה בפרופיל ביום שהוא עוזב. את ההקמה, ההרשאות והטיפול בהשעיה מפרט המדריך על פרופיל עסק בגוגל לעורך דין, ואת מה שמותר לעשות עם ביקורות ועם המלצות באתר העמוד על פרסום המלצות לקוחות.
מי עונה לפנייה, ומה עולה פנייה שנופלת
במשרד בינוני מי שמרים את הטלפון הוא כמעט אף פעם לא עורך הדין שיטפל בתיק. זה לא חיסרון. זה מאפשר לענות מהר יותר ממשרד של עורך דין אחד שנמצא בדיון. אבל זה מוסיף שלוש נקודות שבהן פנייה יכולה ליפול, בקליטה, בהעברה לעורך הדין, ובחזרה ללקוח.
המחיר של פנייה שנופלת גבוה יותר ממה שנדמה. בסקר הלקוחות של Clio משנת 2019, שנערך בארצות הברית, 57% ממי ששכרו עורך דין פנו ליותר ממשרד אחד, ו־42% אמרו שאם עורך הדין הראשון עשה עליהם רושם טוב, הם מפסיקים לחפש ולא פונים לאחרים. המשרד שחוזר שני מתחרה על מה שנשאר.
חשבון לדוגמה, על אותו משרד מהדוגמה הקודמת. נניח ש־20% מ־150 הפניות לא נענות או נענות מאוחר, למשל וואטסאפ שהגיע בערב ונענה למחרת בצהריים. 150 × 20% הן 30 פניות. אם הן היו נסגרות באותו שיעור כמו האחרות, 30 × 16% הם 4.8 תיקים. כפול שכר טרחה ממוצע של 11,000 ש״ח, זה 52,800 ש״ח בחודש, ו־633,600 ש״ח בשנה. זו הערכה עליונה, כי לא כל פנייה שנענתה מאוחר הייתה נסגרת. אבל היא גדולה פי שניים ויותר מכל תקציב השיווק של המשרד, ולכן תיקון הקליטה בא לפני הגדלת התקציב. אפשר לבדוק את המספרים של המשרד שלכם במחשבון פניות שהולכות לאיבוד.
מה צריך להיות במקום כדי שזה לא יקרה:
- מקום אחד לכל הפניות. שיחות, וואטסאפ וטפסים מכל הסניפים נרשמים באותה מערכת, ולא בטלפון של כל מזכירה.
- בעלים לכל פנייה. ניתוב לפי תחום, כך שפנייה על פיטורים לא מחכה בתור של צוות המשפחה.
- דף תשובות לכל תחום. עורכי הדין כותבים מה שואלים בשיחה הראשונה, מה עונים, ומתי מעבירים לעורך דין.
- בדיקת ניגוד עניינים לפני הפגישה. כלל 14 לכללי האתיקה אוסר לייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. במשרד עם כמה צוותים, בן זוג אחד יכול לפנות לצוות המשפחה בזמן שהצד השני כבר לקוח של המשרד. החיפוש בשם הצד שכנגד נעשה בקליטה, לפני שמישהו שומע את הפרטים.
- יעד זמן מענה שנמדד. אישור אוטומטי מיד, ושיחה אנושית באותו יום עבודה, לפי מה שמפורט במדריך על זמן מענה לפניות.
את בחירת המערכת, השדות שצריך להגדיר ובדיקת הניגוד בתוכה מפרט המדריך על CRM לעורכי דין. ואם צוות הקליטה משתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לסכם פניות או לנסח תשובות, ועדת האתיקה הארצית קבעה בגילוי דעת את/60/24 מספטמבר 2026 שברירת המחדל היא לא להזין מידע של לקוחות לכלי AI פתוח. הפרטים בעמוד על בינה מלאכותית במשרד עורכי דין.
כללי האתיקה כשכמה אנשים מפרסמים בשם המשרד
במשרד קטן מי שמפרסם הוא עורך הדין עצמו. במשרד בינוני מפרסמים כמה שותפים, מנהלת משרד, סוכנות ולפעמים עורך דין צעיר שמנהל את הלינקדאין של הצוות. כל אחד מהם יכול להפר כלל בלי לדעת, והאחריות נשארת על המשרד. בהחלטה 361/2024 דחתה ועדת האתיקה ניסיון של עורך דין להטיל על חברת הפרסום את האחריות למודעה. לכן במשרד בגודל הזה צריך נוהל, לא רק כוונה טובה.
| מצב שכיח במשרד בינוני | הכלל | מה עושים |
|---|---|---|
| שותף מעלה פוסט עם ״הצלחנו ב־95% מהתיקים״ | החלטה 83/24, פרסום של אחוזי הצלחה עלול להטעות | מתארים את השירות ואת דרך העבודה, לא תוצאות |
| מודעה שמציינת ״פגישה ראשונה בחינם״ או מחיר | סעיף 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי רק בלי התייחסות לשכר הטרחה | המודעה מדברת על השירות, והמחיר נאמר בשיחה |
| תמונה של לקוח עם צוות המשרד | סעיפים 3(ה) ו־3(ט), רק בהסכמה בכתב שמציינת היכן ולכמה זמן | טופס הסכמה, ובדיקה שהיא עדיין בתוקף |
| כתבה ממומנת על אחד השותפים | סעיף 3(י), במקום הפרסום ייכתב במפורש שזו פרסומת | המילה ״פרסומת״ על הכתבה עצמה |
| מידעון לכל אנשי הקשר של כל השותפים | סעיף 3(יג), רק ללקוחות ולמי שביקש | רשימה אחת עם הסכמה מתועדת |
| שיתוף פעולה עם רואי חשבון ומתווכים שמפנים לקוחות | סעיף 58 לחוק, והחלטה 218/24 שקבעה שכל תגמול בזיקה להפניה אסור | בלי תמורה על הפניה, משום כיוון |
| כל שותף מפרסם בנפרד | סעיף 3א, שמירת עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהפסיקה, עם מקום ומועד | ארכיון מודעות אחד למשרד כולו |
סעיף 2א אוסר כל פרסומת שעלולה להטעות, גם אם היא עומדת בשאר התנאים. בפועל זה אומר שמישהו אחד במשרד מאשר כל מודעה, כל עמוד וכל פוסט שנושא את שם המשרד. אצלנו כל מודעה עולה בשם המשרד ורק אחרי שהמשרד אישר אותה. את הכללים המלאים, עם ההחלטות של ועדות האתיקה, ריכזנו בעמוד על כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.
שני חוקים נוספים חשובים במיוחד למשרד עם רשימת לקוחות גדולה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וחובת היידוע בסעיף 11 חלה כבר כשמבקשים מאדם את הפרטים, כלומר בכל טופס פנייה בכל עמוד תחום. הפרטים בעמוד על תיקון 13. וחוק התקשורת, בסעיף 30א, מאפשר לתבוע עד 1,000 ש״ח על כל הודעה פרסומית שנשלחה בלי הסכמה, בלי להוכיח נזק. מידעון שנשלח לאלפי אנשי קשר שנאספו לאורך שנים, בלי הסכמה מתועדת, הוא סיכון ממשי. הפרטים בעמוד על חוק הספאם.
הדוח החודשי שהשותפים צריכים לראות
דוח של קליקים, חשיפות ואחוז הקלקה לא עוזר לשותפים להחליט כלום. מה שהם צריכים לדעת הוא כמה פניות נכנסו לכל תחום, כמה מהן הגיעו לפגישה, כמה הפכו לתיק, ומה כל אחד מאלה עלה. לכן הדוח מחולק לפי תחום ולפי סניף, ולא לפי ערוץ.
אלה השדות שצריך לרשום על כל פנייה כדי שהדוח יהיה אפשרי:
- תחום. משפחה, עבודה, מקרקעין וכן הלאה. בלי השדה הזה אין טבלה כמו זו שלמעלה.
- סניף. לאיזה סניף הפנייה הגיעה, ואיזה סניף יטפל בה.
- מקור. חיפוש ממומן, חיפוש אורגני, פרופיל בגוגל, פורטל, הפניה מלקוח, לקוח חוזר.
- זמן עד מענה ראשון. בדקות, לפי השעה שבה הפנייה נכנסה.
- פגישה נקבעה, ותיק נפתח. שני שדות נפרדים, כי הפער ביניהם מראה אם הבעיה בשיווק או בשיחה.
- סיבת סגירה. לא רלוונטי, מחיר, ניגוד עניינים, בחר משרד אחר, לא ענה.
כך כדאי שייראה דוח חודשי למשרד בינוני. טבלה אחת לכל תחום, עם פניות לפי מקור, פגישות, תיקים, מדיה וחלק בריטיינר, עלות לפנייה ועלות לתיק. מתחתיה טבלה לפי סניף, עם זמן מענה חציוני ומספר ביקורות חדשות. ובסוף שלוש החלטות לחודש הבא, לא עשרים. את החיבור הטכני בין השיחות, הוואטסאפ והטפסים לבין גוגל אדס מפרט המדריך על מעקב המרות.
תוכנית ל־12 חודשים
התוכנית הזו מניחה משרד עם שלושה תחומים וסניף אחד או שניים, שכבר יש לו אתר ופרופיל בגוגל, אבל אין לו נתונים לפי תחום. הסדר חשוב יותר מהקצב.
| תקופה | מה עושים | מה צריך להיות בסוף התקופה |
|---|---|---|
| חודש 1 | בדיקת משפך, מערכת פניות אחת, שדות תחום וסניף, מעקב שיחות | כל פנייה נרשמת עם תחום, סניף ומקור |
| חודשים 2 עד 3 | קמפיין נפרד לכל תחום, מילות שלילה, עמוד נחיתה לכל תחום, דף תשובות לקליטה | עלות לפנייה ולתיק לכל תחום, לראשונה |
| חודשים 4 עד 6 | עמודי שירות בתחום החזק, עמוד לכל סניף, פרופיל מלא לכל סניף, בקשת ביקורות קבועה | חלוקת תקציב ראשונה לפי עלות לתיק |
| חודשים 7 עד 9 | עמודי שירות בשאר התחומים, עמודי צוות מעודכנים, פרופילים אישיים לשותפים שרוצים | פניות אורגניות בכל תחום, נמדדות בנפרד |
| חודשים 10 עד 12 | מידעון ללקוחות שהסכימו, פרופילים בפורטלים, בחינה אם להוסיף תחום או סניף | השוואה של שנה, עלות לתיק לפי תחום ולפי ערוץ |
מה לא עושים ברבעון הראשון. לא מוסיפים תחום רביעי, לא פותחים עמודים לעשרים ערים, ולא מגדילים תקציב מדיה לפני שיש עלות לתיק לכל תחום. כל אחד מהצעדים האלה מגדיל את ההוצאה לפני שיש דרך לדעת אם היא מחזירה את עצמה.
טעויות שחוזרות במשרדים בגודל הזה
- קמפיין אחד לכל המשרד. גוגל מוציאה את התקציב איפה שהקליקים זולים או הרבים, לא איפה שהתיקים שווים יותר. כל תחום צריך קמפיין ותקציב יומי משלו.
- כל שותף עם ספק משלו. שלושה ספקים, שלושה חשבונות, שלושה דוחות שלא מדברים זה עם זה, ומודעות שמתחרות זו בזו על אותו חיפוש.
- מספר טלפון אחד בלי ניתוב. כל הפניות מגיעות לאותה מזכירה, שלא יודעת להבדיל בין שאלה על ירושה לשאלה על פיטורים.
- סניף בלי פרופיל. או גרוע מזה, סניף עם פרופיל שנפתח פעם מחשבון של עובד שעזב, ואף אחד במשרד לא מנהל אותו.
- עמוד צוות שלא מתעדכן. עורך דין שעזב לפני שנה עדיין מופיע באתר ובמודעות.
- מדידה לפי ממוצע. עלות לתיק של המשרד כולו נראית טובה, ותחום אחד מקבל רבע מהתקציב ומביא שמינית מהתיקים, כמו המקרקעין בדוגמה שלמעלה.
- רשימת דיוור מאוחדת בלי הסכמות. אנשי קשר של כל השותפים נאספו לרשימה אחת, ואיש לא יודע מי מהם הסכים לקבל דיוור.
- תקציב שמוגדל לפני שהקליטה מתוקנת. כל שקל נוסף מביא עוד פניות לאותו צוות, שכבר מפספס חלק מהן.
מה אנחנו עושים למשרד בינוני
אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי שנע בין 3,000 ל־7,000 ש״ח לפי היקף השירותים ומספר התחומים, ולא לפי ליד או לפי תיק. במשרד בינוני זה כולל בדרך כלל את רוב הדברים שבעמוד הזה:
- פרסום בגוגל לפי תחום, עם קמפיין ותקציב לכל אחד, מילות שלילה ומעקב שיחות.
- קידום האתר, עם עמוד לכל שירות שיש לו ביקוש ועמוד לכל סניף אמיתי.
- פרופיל בגוגל לכל סניף, ותהליך קבוע לבקשת ביקורות ולמענה עליהן.
- הקמת ניהול הפניות, עם ניתוב לפי תחום, דף תשובות לצוות הקליטה ושדה לבדיקת ניגוד עניינים בטופס הקליטה.
- דוח חודשי על פניות חדשות, פגישות ותיקים, לפי תחום ולפי סניף.
כל מודעה וכל עמוד עולים בשם המשרד, והמשרד מאשר כל אחד מהם לפני הפרסום. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר, כך שהמשרד לא מתחרה בתקציב שלו מול לקוח אחר שלנו. מתחילים בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. משרד שפועל מחוץ למרכז ימצא את ההבדלים בעמוד על שיווק למשרד בפריפריה.
הדוגמאות המספריות בעמוד הן להמחשה בלבד, עם החשבון גלוי. הן לא נתונים של משרד אמיתי ולא תחזית. העמוד הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
מקורות
- טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025, וספר עורכי הדין של הלשכה, ינואר 2023)
- BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
- Google, איך גוגל קובעת את הדירוג המקומי
- Google, הנחיות לייצוג העסק בגוגל
- Google Search Central, מדיניות הספאם של חיפוש Google (דפי מעבר)
- BrightLocal, Local Consumer Review Survey 2026
- Clio, Legal Trends Report 2019 (סקר לקוחות ומבחן לקוח סמוי)
- Lawyers Mutual, סיכום ממצאי Clio 2019 על לקוחות שבודקים כמה משרדים
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כלל 14
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־58
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
- לשכת עורכי הדין, גילוי דעת את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026)
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (סעיף 11)
- הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א