שיווק לעורכי דין לישראלים בחו״ל

ישראלים שגרים בחו״ל הם קהל שמשרד יכול לשרת בלי שאף אחד מהם ייכנס אליו. התיק נמצא בישראל, בטאבו, בבית המשפט לענייני משפחה, ברשם הירושות או ברשות המסים, והלקוח יושב בלונדון, בברלין או בלוס אנג׳לס. הוא מדבר עברית ומכיר את המערכת, אבל הוא לא יכול לקפוץ למשרד כדי לחתום, ושעות הפעילות של המשרד הן לפעמים הלילה שלו. העמוד הזה הוא חלק מסדרת העמודים לפי סוג משרד. הוא שונה מהעמוד על שיווק לעורכי דין לעולים חדשים, שעוסק במי שעובר לגור בישראל ומחפש בשפה אחרת. כאן הלקוח עבר לכיוון ההפוך, והאתגר הוא המרחק ולא השפה.

כמה ישראלים גרים בחו״ל, ומה זה אומר למשרד

אין מספר רשמי אחד של ישראלים שגרים מחוץ לישראל, אבל יש נתון על התנועה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם באוקטובר 2025 מסמך שמבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי המסמך, בשנים 2009 עד 2021 יצאו מישראל לטווח ארוך כ־40,500 ישראלים בממוצע בשנה. ב־2022 היו 59,400 יוצאים, גידול של 44%, וב־2023 היו 82,800, גידול של 39% נוסף. בשמונת החודשים הראשונים של 2024 המספר נשאר דומה לחודשים המקבילים ב־2023, כ־50,000 בכל אחת מהתקופות.

ההגדרה חשובה כדי לקרוא את המספרים נכון. לפי המסמך, ב־2023 שינתה הלמ״ס את שיטת החישוב, ולפי השיטה החדשה יוצא לטווח ארוך הוא ישראלי ששהה בחו״ל לפחות 275 ימים בתוך שנה ממועד היציאה, ו־90 הימים הראשונים מהם ברציפות. הנתונים של השנים הקודמות חושבו מחדש לפי אותה שיטה, כך שההשוואה בין השנים עקבית. המסמך מציין שאת חלק מהגידול ב־2022 אפשר לייחס לעולים שעלו בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ויצאו אחרי זמן קצר, אבל שמספר ילידי ישראל שיצאו גדל באותה שנה באופן דומה, ולכן זה לא מסביר את כל הגידול. לפי אותו מסמך, ב־2023 מספר החוזרים היה 29% בלבד ממספר היוצאים.

למשרד, המספר המעניין הוא לא כמה עזבו אלא מה הם השאירו אחריהם. כמעט כל מי שעבר לגור בחו״ל השאיר בישראל משהו שעוד יצריך עורך דין. הורים מבוגרים שיזדקקו לייפוי כוח מתמשך ובהמשך לצו ירושה. דירה שמושכרת או עומדת ריקה. חשבון בנק, קרן פנסיה, נכס משותף עם אחים. ולפעמים בן או בת זוג לשעבר שנשארו בישראל עם הילדים. גל היציאה של 2022 ו־2023 יוצר ביקוש שיגיע בהדרגה, לאורך שנים.

מה הלקוח בחו״ל צריך מעורך דין בישראל

התיקים של הקהל הזה מתרכזים בכמה תחומים חוזרים. בכל אחד מהם השאלה המשפטית מוכרת, והשאלה המעשית, איך עושים את זה מרחוק, היא מה שמבדיל משרד אחד מאחר:

ההבדל בין התחומים הוא בדחיפות. ירושה ומכירת דירה הן תיקים שהלקוח יודע עליהם חודשים מראש ומחפש בנחת, משווה בין משרדים וקורא. גירושין עם ילדים שעוברים בין מדינות הם תיק דחוף, והלקוח פונה לראשון שעונה. משרד שעוסק בירושה יכול לבנות על תוכן אורגני שיביא פניות לאורך שנים. משרד שעוסק בדיני משפחה צריך גם פרסום ממומן וזמן מענה קצר. הנתונים של כל תחום מפורטים בעמוד על שיווק משרד לירושות וצוואות ובעמוד על שיווק משרד למקרקעין ונדל״ן.

שאלות המס דורשות זהירות מיוחדת בתוכן. לפי סקירה של משרד רואי החשבון BSH על פקודת מס הכנסה, התושבות נקבעת לפי מבחן מרכז החיים, שבוחן את בית הקבע, המשפחה, מקום העבודה והקשרים הכלכליים והחברתיים. תיקון 168 הוסיף חלופה של שהייה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בשנת המס ובשנה שאחריה, כשמרכז החיים לא היה בישראל בשתי השנים שלאחר מכן. לפי אותה סקירה, העמדה של רשות המסים בחוזר מס הכנסה 1/2011 היא שרק תקופה של ארבע שנים בחו״ל עשויה להבטיח ניתוק תושבות ממועד העזיבה. הכללים האלה משתנים ונבחנים לגופו של כל מקרה, ולכן עמוד באתר של משרד צריך להסביר את השאלה ולא להבטיח תשובה. משפט כמו ״נדאג שלא תשלם מס בישראל״ הוא בדיוק סוג ההבטחה שכלל 2א אוסר.

איך הלקוח מחפש, בעברית ובאנגלית

לקוח שגר בחו״ל מחפש לפעמים בעברית ולפעמים באנגלית, ולפעמים מחפש בשבילו קרוב משפחה שגר בישראל. בדקנו באוקטובר 2026 את ההשלמות של גוגל, בממשק עברי ובהגדרת ישראל, לחיפושים הבסיסיים של הקהל הזה. ההשלמות לא מראות כמה אנשים מחפשים, אבל הן מראות איך הם מנסחים את החיפוש:

שלוש מסקנות עולות מהטבלה. הראשונה היא שהקהל הזה מחפש את הדרך ולא רק את התחום. ״אימות חתימה בהיוועדות חזותית בחו״ל״ הוא ביטוי ארוך ומדויק, ומי שמקליד אותו כבר החליט שהוא לא טס לישראל. עמוד שעונה בדיוק על השאלה הזו, עם רשימת המסמכים שהמשרד מאמת מרחוק, יכול להופיע בחיפוש כזה גם בלי תקציב פרסום גדול.

השנייה היא שחלק מהחיפושים לא שייכים למשרד בישראל. מי שמחפש ״עורך דין ישראלי בניו יורק״ רוצה בדרך כלל מישהו שמוסמך בניו יורק. משרד ישראלי שמפרסם על הביטוי הזה ישלם על קליקים של אנשים שיעזבו. בקמפיין הוא נכנס לרשימת מילות השלילה, כמו שמוסבר במדריך על מילות שלילה לעורכי דין.

השלישית היא שבאנגלית החיפוש מתחיל במידע. ״power of attorney israel sample״ ו״inheritance tax in israel״ הם חיפושים של מי שעוד לא מחפש עורך דין. עמוד שמסביר את התהליך באנגלית, בלי להבטיח תוצאה, הוא הדרך להגיע אליו לפני שהוא פונה למישהו אחר. איך בונים גרסה באנגלית לצד האתר העברי מוסבר במדריך על אתר רב לשוני לעורך דין.

מה Keyword Planner מראה, ומה הוא מפספס

הייצוא של Google Keyword Planner שעליו מבוסס העמוד מכוון לישראל, לתקופה שבין אוקטובר 2025 לספטמבר 2026. הנפחים הם הטווחים של גוגל, כמו 50 או 500 חיפושים בחודש, והמחירים הם הערכה של הצעת המחיר לראש העמוד בשקלים. אלה הביטויים הכלליים הרלוונטיים ביותר לקהל הזה שמופיעים בייצוא:

שני דברים בולטים. הראשון הוא שהביטויים של חתימה מרחוק זולים בהרבה מהביטויים של התחום. הטווח הגבוה של ״אימות חתימה מרחוק לשכת עורכי הדין״ הוא ₪17.29, לעומת ₪59.20 ב״עורך דין ירושה מומלץ״. גם מדד התחרות של גוגל מראה את הפער. לביטוי של החתימה מרחוק הוא 4 מתוך 100, לעומת 68 ב״עורך דין ירושה מומלץ״, כלומר מעט מפרסמים מתחרים עליו. אבל לקוח שמאמת חתימה מרחוק על ייפוי כוח למכירת דירה הוא לפעמים לקוח של עסקת מכירה שלמה. ההשוואה למחירים בתחומים אחרים נמצאת בעמוד מחיר קליק משפטי.

השני הוא מה שחסר. בייצוא אין אף ביטוי עם ״חו״ל״ או ״תושב חוץ״, ובהשלמה של ״עורך דין לתושבי חוץ״ גוגל לא השלימה את הביטוי, והציעה במקומו חיפושים על ״תושב חוזר״ ועל ״תושבות״. זה לא אומר שאין ביקוש. זה אומר שהכלי, כשהוא מכוון לישראל, סופר את החיפושים שנעשים מישראל. הלקוח שיושב בברלין לא נספר. לכן מריצים את Keyword Planner פעם נוספת עם המדינות שבהן גרים הלקוחות של המשרד, באנגלית ובעברית, ומשווים. איך עושים את המחקר הזה בשלבים מוסבר במדריך על מחקר מילות מפתח למשרד.

פרסום בגוגל לפי מיקום

הגדרת המיקום היא ההחלטה הראשונה בקמפיין של משרד כזה, כי היא קובעת אם הלקוח בברלין יראה את המודעה בכלל. גוגל אדס מציעה שתי הגדרות מיקום. לפי עמוד העזרה של גוגל, ״Presence or interest״ מגיעה לאנשים שנמצאים במיקום המטורגט וגם לאנשים שהביעו בו עניין, וגוגל ממליצה עליה כפרקטיקה מומלצת בחיפוש. ״Presence״ מתאימה למי שרוצה להגיע רק למשתמשים שנמצאים במיקומים שבחר.

למשרד כזה הפתרון הוא להפריד בין שני קמפיינים עם תפקידים שונים:

1. קמפיין מקומי. הגדרת ״Presence״ עם ישראל או אזור המשרד. הוא מביא את קרובי המשפחה שמחפשים בשביל מי שגר רחוק, ואת הלקוחות הרגילים של המשרד.
2. קמפיין לישראלים בחו״ל. טירגוט ישיר של המדינות שבהן גרים הלקוחות, למשל ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וקנדה, רק עם ביטויים שמזכירים את ישראל או פעולה מרחוק. ״inheritance lawyer in israel״, ״selling inherited property in israel״, ״אימות חתימה מרחוק״ ו״צו ירושה״ בעברית. כל ביטוי כללי כמו ״divorce lawyer״ בלי ישראל יביא את מי שמחפש עורך דין בעיר שלו. משרד שמשרת עולים בונה מבנה דומה ללקוח שעוד לא עלה, וההבדלים מוסברים בעמוד על שיווק לעורכי דין לעולים חדשים.

הקמפיין השני דורש עוד כמה החלטות. הראשונה היא לוח הזמנים של המודעות. מודעה שמבטיחה ״חוזרים תוך שעה״ ורצה בשעות שבהן המשרד סגור מבטיחה משהו שלא יקרה, ולכן או שהמודעות רצות בשעות שבהן מישהו עונה, או שהן לא מבטיחות זמן מענה. השנייה היא תוספי השיחה. מספר ישראלי שמופיע במודעה בחו״ל הוא שיחה בינלאומית, ולכן כדאי לתת לצדו גם וואטסאפ וטופס. השלישית היא עמוד הנחיתה, שצריך להסביר את התהליך מרחוק לפני שהוא מבקש פרטים.

המחיר לקליק במדינות אחרות לא נמדד במדד BoostIt, שמתייחס לישראל. לכן מתחילים בתקציב נמוך לקמפיין בחו״ל, ובודקים בחודש הראשון את המחיר האמיתי ואת דוח מונחי החיפוש כל שבוע. ניהול הקמפיין כולו מפורט בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין.

האתר, הפגישה והחתימה מרחוק

לקוח בחו״ל לא בודק אם המשרד קרוב אליו. הוא בודק אם המשרד יודע לעבוד איתו מרחוק. האתר צריך לענות על השאלות האלה לפני שהוא שואל אותן:

החתימה היא הנקודה הרגישה ביותר. לפי עדכון לקוחות מ־26 ביוני 2025 שסיכם את גילוי הדעת, עד גילוי הדעת את/105/25 ישראלי בחו״ל שהיה צריך לאמת חתימה פנה בדרך כלל לשירותים הקונסולריים, שהעדכון מתאר כמוגבלים מאוד, או לנוטריון מקומי עם אפוסטיל. גילוי הדעת החדש מתיר לעורכי דין בישראל לאמת מרחוק חתימות של אזרחים ישראלים ששוהים בחו״ל. לפי אותו עדכון, ההיתר לא חל על תצהירים שמיועדים לבית משפט ולא על מי שאינו אזרח ישראלי.

לשיווק יש לזה שתי השלכות. הראשונה היא הזדמנות. ההשלמה האוטומטית מראה שהלקוחות כבר מחפשים ״אימות חתימה בהיוועדות חזותית בחו״ל״ ו״אימות חתימה על ייפוי כוח בחו״ל״, ומשרד שכותב עמוד מדויק על התהליך עונה לחיפוש שמעט עונים לו. השנייה היא גבול. עמוד שמבטיח ״כל מסמך בזום, בלי לצאת מהבית״ מטעה את מי שצריך תצהיר לבית משפט או את בן הזוג שאינו אזרח ישראלי. את רשימת המסמכים ואת התנאים כותב עורך דין מהמשרד, אחרי שקרא את נוסח גילוי הדעת עצמו, ולא את הסיכום שלו בבלוג של משרד אחר.

איך מנהלים את הפגישה עצמה, מהזמנה בלוח שנה ועד ההסכם החתום, מוסבר במדריך על ייעוץ משפטי בזום. איך בונים מערכת שבה הלקוח בוחר שעה בעצמו, לפי אזור הזמן שלו, מוסבר במדריך על תיאום פגישות אונליין.

פניות שמגיעות בלילה

הכסף במשרד כזה הולך לאיבוד בעיקר בפער השעות. לקוח בטורונטו שכותב אחרי ארוחת הערב שולח את ההודעה באמצע הלילה לפי שעון ישראל. לקוח בלוס אנג׳לס שמתקשר אחרי העבודה מגיע לתא קולי. כשהמשרד עונה בבוקר, הלקוח כבר ישן, ושיחה שהייתה צריכה לקחת יום לוקחת שלושה. בינתיים הוא פנה לעוד שני משרדים.

המחשבון שמתחת לעמוד מוגדר לדוגמה כזו. 20 פניות בחודש מלקוחות שגרים בחו״ל, 30% מהן נענות רק למחרת או בכלל לא, 25% מהפניות שנענות בזמן הופכות ללקוחות, ושכר טרחה ממוצע של 12,000 ש״ח. כל הערכים הם הנחות לדוגמה. החישוב ביד:

1. פניות שהולכות לאיבוד. 20 כפול 30% הן 6 פניות בחודש.
2. תיקים שהולכים לאיבוד. 6 כפול 25% הם 1.5 תיקים בחודש.
3. שכר טרחה בחודש. 1.5 תיקים כפול 12,000 ש״ח הם 18,000 ש״ח.
4. בשנה. 18,000 כפול 12 הם 216,000 ש״ח.

זו הערכה עליונה, כי היא מניחה שהפניות שנענו מאוחר היו נסגרות באותו שיעור כמו האחרות. גם אם רק חלק מהן היו נסגרות, הפער גדול מהריטיינר של רוב המשרדים. המחשבון המלא, עם הסבר על כל שדה, נמצא בעמוד מחשבון פניות שהולכות לאיבוד.

מה עושים בפועל:

• תשובה אוטומטית בוואטסאפ מחוץ לשעות. עם שעת חזרה אמיתית לפי שעון ישראל, וקישור לבחירת מועד לשיחה. ההבדל בין שיחת שירות לבין רשימת תפוצה מוסבר במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד.
• חלון שעות מוקדם או מאוחר. יום אחד בשבוע שבו עורך דין זמין בערב לפי שעון ישראל, לשיחות עם לקוחות במערב ארצות הברית ובקנדה.
• טופס שמקבל כל מספר. שדה טלפון שמאמת רק קידומת ישראלית חוסם את הלקוח בשקט. ההנחיות לטופס נמצאות במדריך על טופס יצירת קשר באתר.
• יעד זמן מענה נפרד. פנייה מחו״ל שנכנסה בלילה נענית ראשונה בבוקר, לפני הפניות המקומיות. איך קובעים יעד ומודדים אותו מוסבר במדריך על זמן מענה לפניות.

קהילות בחו״ל ומה הכללים מתירים

ישראלים בחו״ל מתארגנים בקבוצות לפי עיר, בפייסבוק, בוואטסאפ ובטלגרם. שם נשאלות שאלות כמו ״מישהו מכיר עורך דין לירושה בישראל?״, ושם מגיעות ההמלצות. זה ערוץ חזק, והכללים של לשכת עורכי הדין חלים עליו גם כשהקבוצה נמצאת בברלין:

שני כללים נוספים נוגעים ישירות לקהל הזה. כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים, וזה כולל מודעה שרצה רק בגרמניה או פוסט בקבוצה בטורונטו. לפי עמוד העזרה של גוגל אדס, מפרסם שמטרגט אזור שבו העסק לא נמצא לא יראה את המודעה כשהוא מחפש בגוגל, ויכול לבדוק אותה רק בכלי התצוגה המקדימה. לכן שומרים צילום של כל מודעה ושל כל גרסה שלה ברגע שהיא עולה. הכלל השני הוא שכר הטרחה. כלל 3(ב)(14) מתיר טקסט חופשי רק בלי התייחסות לשכר טרחה, ולכן ״צו ירושה מחו״ל ב־X ש״ח״ לא נכנס למודעה, גם כשהלקוח בחו״ל רוצה לדעת מחיר לפני שהוא מתקשר.

הגבול השלישי הוא המידע. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וחובת היידוע חלה כבר כשמבקשים מאדם פרטים בטופס באתר. לקוח בחו״ל שמשאיר פרטים, ולפעמים גם פרטים של אחים ושל הורה שנפטר, צריך לדעת מה נעשה בהם. כל הפרטים בעמוד על תיקון 13, והסדרים של תשלום על הפניות, כולל הסדרים עם יועצי רילוקיישן, מפורטים בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין. כללי ההודעות בוואטסאפ ובטלגרם מפורטים בעמוד על חוק הספאם למשרד, וכללי ההמלצות בעמוד על המלצות לקוחות.

תקציב ותמהיל ערוצים, דוגמה מחושבת

הדוגמה היא משרד של שני עורכי דין במרכז, שעוסק בירושה ובמקרקעין, ושחלק גדל והולך מהלקוחות שלו גרים בחו״ל. נניח לצורך הדוגמה ריטיינר של 4,500 ש״ח ו־3,000 ש״ח מדיה בחודש. אלה מספרים לדוגמה, לא המלצה.

אין מדד פומבי למחיר הקליק בחיפושים משפטיים על ישראל שנעשים מחו״ל. לכן הדוגמה מתחילה ממדד BoostIt לתחום המשפטי בגוגל בישראל. המחיר החציוני לקליק הוא ₪16.4, והטווח המקובל ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. העלות החציונית לפנייה היא ₪108, לעומת ₪105 בכל הענפים, ושיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%. לתכנון לוקחים את העלות לפנייה, 108 ש״ח:

החישוב לכל שורה הוא המדיה חלקי העלות לפנייה. למשל, 1,200 חלקי 108 הם 11.1 פניות בחודש. בשיעור סגירה של 20%, שהוא הנחה, 27.8 פניות הן כ־5.6 לקוחות חדשים בחודש. העלות השיווקית החודשית היא 7,500 ש״ח, ריטיינר ומדיה יחד, כלומר כ־1,350 ש״ח ללקוח חדש (7,500 חלקי 5.56). הנתון של הקמפיין בחו״ל הוא הנחה עד שהחודש הראשון מראה את המחיר האמיתי. הוא יכול להיות זול יותר, כי פחות משרדים מפרסמים שם, או יקר יותר, כי חלק מהקליקים יהיו של אנשים שמחפשים עורך דין במדינה שלהם.

מחוץ לגוגל, התמהיל למשרד כזה כולל עוד שלושה ערוצים:

הערוץ השלישי חזק במיוחד בקהל הזה. ירושה בישראל של משפחה שגרה בחו״ל כוללת כמה יורשים, ולפעמים בכמה מדינות. כל יורש שעבד עם המשרד הוא מקור להפניה הבאה, בתנאי שלא משלמים לו עליה. איך בונים מידעון שעומד בכללים מוסבר בעמוד על ניוזלטר למשרד עורכי דין, ואיך מקדמים את העמודים האורגניים בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין.

מדידה, ומה רואים בדוח

ללקוח בחו״ל יש מסלול ארוך יותר מלקוח מקומי. הוא קורא עמוד באנגלית, חוזר אחרי שבוע ומתקשר מהטלפון, או שקרוב משפחה בישראל מתקשר בשבילו. כדי לראות את זה צריך לרשום שלושה דברים לכל פנייה:

1. המדינה של הלקוח. לא המדינה שממנה הגיע הקליק, אלא המקום שבו הלקוח גר. גוגל אנליטיקס מראה את מיקום הגולש, אבל לא את הקרוב שמתקשר בשבילו.
2. שעת הפנייה לפי שעון ישראל, וזמן המענה. כך רואים כמה פניות הגיעו בלילה וכמה מהן הפכו ללקוחות.
3. התוצאה. אם הפנייה הפכה לתיק, ומה שכר הטרחה.

אחרי שלושה חודשים אפשר לחשב עלות לתיק לכל קמפיין, ולראות אם הקמפיין בחו״ל מביא לקוחות או רק קליקים. איך מגדירים מעקב המרות שמבדיל בין שיחה, וואטסאפ וטופס מוסבר במדריך על מעקב המרות למשרד. איך הפניות נרשמות ומנותבות, כולל השדות האלה, מוסבר בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

טעויות שחוזרות במשרדים שמשרתים ישראלים בחו״ל

1. קמפיין אחד לכל העולם. הגדרת מיקום רחבה בלי ביטויים שמזכירים את ישראל מביאה את מי שמחפש עורך דין גירושין בעיר שלו. הקמפיין בחו״ל נפרד, עם ביטויים מדויקים.
2. הבטחה גורפת על חתימה מרחוק. ״הכול בזום״ לא נכון לתצהיר לבית משפט ולא למי שאינו אזרח ישראלי, לפי העדכון על גילוי הדעת את/105/25. רשימה מדויקת של מסמכים במקומה.
3. הבטחות במס. עמוד שמבטיח פטור או ניתוק תושבות מבטיח דבר שנבחן לגופו של כל מקרה. מסבירים את השאלה ומפנים לבדיקה.
4. טופס שלא מקבל מספר זר. הלקוח ממלא, השדה מסרב, והוא מוותר בלי שהמשרד יודע.
5. מודעות שרצות כשאין מי שעונה. בלי לוח זמנים למודעות, המשרד משלם על קליקים בלילה ומחזיר את השיחה כשהלקוח ישן.
6. פנייה פרטית למי ששאל בקבוצה. זה מרגיש כמו עזרה לישראלי רחוק, אבל זו פנייה יזומה לאדם מסוים בגלל הבעיה שלו, ועלולה להיחשב שידול לפי סעיף 56.
7. מודעות בחו״ל בלי עותק שמור. המשרד לא רואה אותן מישראל, ושלוש שנים אחר כך אין לו מה להציג אם הלשכה שואלת.

תוכנית ל־90 יום

אחרי 90 יום מחליטים אם להגדיל את הקמפיין בחו״ל, להוסיף מדינה או תחום, או להעביר את הכסף לעמודים אורגניים. ההחלטה מתקבלת לפי העלות לתיק, לא לפי העלות לקליק.

איך אנחנו עובדים עם משרד שמשרת ישראלים בחו״ל

העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על האתר, על הטופס, על חשבון הפרסום אם יש, ועל מה שקורה לפנייה שמגיעה מחו״ל בשעה שבה המשרד סגור. אחריה מגיע ריטיינר חודשי, בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח לפי היקף העבודה. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי תיק.

מה כלול, לפי מה שהמשרד צריך:

1. פרסום בגוגל עם קמפיין מקומי וקמפיין נפרד לישראלים בחו״ל, לוח זמנים למודעות לפי שעות המענה, ודוח עלות לפנייה ולתיק לכל אחד מהם.
2. קידום האתר עם עמודים על התהליך מרחוק בתחומים שבהם המשרד עובד, בעברית ובאנגלית.
3. בניית אתר או התאמה של האתר הקיים, עם טופס שמקבל מספר זר ותיאום פגישות לפי אזור הזמן של הלקוח.
4. ניהול פניות עם שדות ״מדינה״ ו״שעת פנייה״, ומעקב אחרי מה שקרה לכל פנייה.

המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד לפני שהם עולים. בכל חודש מגיע דוח על הפניות החדשות לפי מקור ולפי מדינה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי או מיסויי. את התאמת כל פרסום לכללי האתיקה, ואת הדרך לאמת חתימה של לקוח בחו״ל בכל סוג מסמך, בודק עורך דין מהמשרד לפני שהם מופיעים באתר או במודעה.

מקורות

• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים על הגירת ישראלים, עדכון (16 באוקטובר 2025, על בסיס נתוני הלמ״ס)
• גורניצקי, הקלה בהליך אימות חתימה עבור ישראלים השוהים בחו״ל (גילוי דעת את/105/25, יוני 2025)
• BSH רואי חשבון, הגדרת ״תושב חוץ״ בפקודת מס הכנסה
• Google Keyword Planner, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026 (ייצוא של הבעלים, ישראל)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• Google Ads, אפשרויות מיקום מתקדמות (Presence ו־Presence or interest)
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״lawyer in israel״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״inheritance in israel״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״power of attorney israel״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״אימות חתימה בחו״ל״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״מכירת דירה בירושה״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״ניתוק תושבות״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין ישראלי ב״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״israeli lawyer in״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין בזום״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״selling property in israel״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין לתושבי חוץ״, אוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־28.10.2026