דילוג לתוכן הראשי
Reboost

שיווק לעורכי דין לתביעות מול משרד הביטחון

שיווק לעורכי דין לתביעות מול משרד הביטחון פונה לנכה צה״ל, לאיש מילואים שחזר עם פוסט טראומה או לבן משפחה שמחפש בשבילו, ברגע שבו הוא מבין שההכרה באגף השיקום היא הליך ארוך עם ועדות ומועדים. המשרד צריך להופיע כשהוא מחפש את ההליך, להסביר בשפה פשוטה מה קורה בכל שלב ומה אומר החוק החדש על שכר הטרחה, ולתת לו דרך שקטה לפנות.

בדיקת משפך פניות למשרדלשיחת היכרות

השוק בתחום, במספרים

מה לקוח בתחום מחפש

  • גוגל משלים את ״עורך דין משרד הביטחון״ עם ״המלצות״, ״מומלץ״, ״פוסט טראומה״ ושמות של ערים ואזורים, בהם הצפון, באר שבע, חיפה, ירושלים ואשדוד.
  • לפני שמחפשים עורך דין מחפשים את ההליך: ״הכרה משרד הביטחון חרבות ברזל״, ״תהליך הכרה בפוסט טראומה משרד הביטחון״, ״ערעור ועדה רפואית משרד הביטחון״, ״התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון״.
  • החוק החדש כבר בחיפוש: ״חוק שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ ו״הגבלת שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״.

מה שונה בשיווק לתחום

  • השוק גדל בבת אחת אחרי 7 באוקטובר. רוב הפונים לאגף השיקום פנו בשל מצוקה נפשית, ורובם אנשי מילואים. העמודים צריכים לדבר אל אדם בתהליך הכרה, לא אל חייל לפני משפט.
  • שכר הטרחה מוגבל עכשיו בחוק, ורובו משולם רק אחרי שהנכה מקבל תשלום ראשון. עלות השיווק לתיק נמדדת מול התקרה ומול התזרים, לא מול ממוצע ענפי.
  • הקליק כאן זול בהרבה מאשר ב״עורך דין צבאי״, אבל המחפשים משווים משרדים לאורך שבועות. ביקורות ותוכן הסבר מכריעים יותר ממודעה.

סרוגים, נתוני משרד הביטחון, 2.7.2026. Google Keyword Planner, ייצוא של המשרד לישראל, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026, רמות חיפוש מעוגלות של גוגל. השלמה אוטומטית בגוגל, 28 באוקטובר 2026.

מה מחפש מי שצריך עורך דין מול משרד הביטחון

ההשלמה האוטומטית של גוגל מאוקטובר 2026 מראה שאדם בתהליך הכרה לא מתחיל בחיפוש של עורך דין. הוא מתחיל בהליך עצמו. לחיפוש ״הכרה משרד הביטחון״ גוגל מציע ״חרבות ברזל״, ״פוסט טראומה״, ״טופס הכרה״, ״הכרה זמנית״ ו״תהליך הכרה״. לחיפוש ״ועדה רפואית משרד הביטחון״ הוא מציע ״פוסט טראומה״, ״פרוטוקול״, ״תשובות״, ״ערעור״, ״ועדה רפואית עליונה״ ושמות של בתי חולים שבהם מתקיימות ועדות. רק אחר כך מגיע ״עורך דין משרד הביטחון״, ואיתו ״המלצות״, ״מומלץ״, ״פוסט טראומה״ ושמות של ערים ואזורים.

הטבלה מתרגמת את הדפוסים לעמודים. כל שורה היא שלב אחר בהליך, ואדם אחר מבחינת מה שהוא כבר יודע:

מה מחפשים (השלמה אוטומטית) איפה האדם נמצא מה הוא צריך לקרוא
״הכרה משרד הביטחון חרבות ברזל״, ״טופס הכרה משרד הביטחון״, ״הגשת הכרה משרד הביטחון״ לפני הגשה, לרוב איש מילואים או בן משפחה מה מגישים, למי, ומה קורה אחרי ההגשה
״תהליך הכרה בפוסט טראומה משרד הביטחון״, ״אבחון פוסט טראומה משרד הביטחון״ מתלבט אם לפנות בכלל הסבר רגוע של השלבים, בלי לחץ
״ועדה רפואית משרד הביטחון פוסט טראומה״, ״תשובות ועדה רפואית משרד הביטחון״ הוזמן לוועדה או מחכה לתשובה איך מתכוננים לוועדה ומה מביאים
״ערעור ועדה רפואית משרד הביטחון״, ״ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון״ קיבל אחוזים נמוכים מהצפוי המועדים, הערכאות ומה עורך דין מוסיף
״קצין תגמולים אחוזי נכות״, ״טבלת תגמולים משרד הביטחון 2026״, ״מחשבון תגמולים משרד הביטחון״ מנסה להבין כמה יקבל הסבר על דרגות נכות ותגמולים, בלי הבטחה לסכום
״החמרת מצב נכות משרד הביטחון״ מוכר כבר, מצבו הורע עמוד החמרה נפרד
״התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון״ שוחרר לפני שנים עמוד על מועדים ועל תביעות מאוחרות
״עורך דין משרד הביטחון המלצות״, ״עורך דין נכי צהל מומלץ״ כבר בוחר משרד ביקורות, דרך העבודה, מי מטפל בתיק
״חוק שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״, ״הגבלת שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ בודק עלות לפני שיחה עמוד על החוק החדש, בשפה פשוטה

במתכנן מילות המפתח של Google Ads, בייצוא של המשרד לישראל לתקופה אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026, ״עורך דין משרד הביטחון״ ו״תביעה נגד משרד הביטחון״ נמצאים כל אחד ברמת חיפוש של 500 בחודש. ״שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״, ״עורך דין משרד הביטחון בצפון״, ״עו ד משרד הביטחון״ ו״עורכי דין המתמחים בתביעות נגד משרד הביטחון״ נמצאים כל אחד ברמה של 50. יחד זה כ־1,200 חיפושים בחודש בביטויים שכוללים עורך דין או תביעה. גוגל מעגל את הנפחים לרמות, כך שהמספר הוא סדר גודל ולא ספירה. הנפח האמיתי של התחום גדול יותר, כי רוב החיפושים בטבלה למעלה לא כוללים את המילה ״עורך דין״ בכלל.

שני דפוסים חשובים לשיווק. הראשון הוא שמות של עורכי דין, שמופיעים בהשלמות של ״עורך דין משרד הביטחון״ ושל ״עורך דין משרד הביטחון ב…״. כלומר חלק מהמחפשים כבר שמעו על משרד מסוים ומחפשים אותו בשמו. משרד שבנה שם בתחום מקבל חיפושים שלא עולים לו בפרסום. השני הוא חיפושים שאין בהם כוונה לשכור עורך דין, כמו ״אגף השיקום טלפון״, ״אגף השיקום אזור אישי״, ״נכי צהל הטבות״ ו״אגף השיקום דרושים״. מי שמחפש אותם רוצה את האתר של משרד הביטחון או משרה, ומשרד שמפרסם על ״אגף השיקום״ בלי רשימת שלילה משלם עליהם. איך בונים את הרשימה מוסבר במדריך על מילות שלילה, ואיך ממפים את כל הביטויים לפני שכותבים מוסבר במדריך למחקר מילות מפתח.

השוק אחרי 7 באוקטובר, ומי הלקוח היום

התחום השתנה בשלוש שנים יותר מאשר בעשור שלפניהן. לפי נתוני משרד הביטחון שפורסמו בסרוגים ב־2 ביולי 2026, כ־26,200 פצועים מכוחות הביטחון פנו לטיפול באגף השיקום מאז 7 באוקטובר. כ־65% מהם פנו בשל מצוקה נפשית, ובהם פוסט טראומה, חרדה, קשיי הסתגלות ודיכאון. כ־17,000 מתמודדים עם פציעה נפשית, ומתוכם כ־7,700 גם עם פציעה פיזית. לפי אותו דיווח, המשרד מעריך שעד 2028 יגיע מספר הפצועים המטופלים לכ־100,000, מהם כ־50,000 עם פגיעות נפשיות.

הפילוח של אותם נתונים משנה את מי שהעמודים צריכים לדבר אליו:

נתון (פונים מאז 7 באוקטובר) שיעור השערה לבדוק מול הפניות של המשרד
אנשי מילואים 62% מי שחזר לעבודה ולבית, ואולי קורא בערב או בסוף שבוע
שירות חובה 21% צעירים, ולפעמים גם הורה מחפש בשבילם
משטרת ישראל 10% קהל שכדאי לבדוק אם המשרד מטפל בו
שירות קבע 7% שאלות שמשלבות פנסיה וזכויות של משרתי קבע
מתחת לגיל 30 48% כדאי לבדוק כמה מהפניות מגיעות מהטלפון ובוואטסאפ
בני 30 עד 39 30% כדאי לבדוק כמה עמודים נקראים לפני פנייה
מעל גיל 40 22% כדאי לבדוק כמה פניות מגיעות בחיוג ולא בטופס

המקור לכל השורות הוא הדיווח בסרוגים מ־2.7.2026, לפי נתוני משרד הביטחון. הטבלה מתארת את מי שפנה לטיפול, לא את מי שפנה לעורך דין. העמודה השלישית היא השערה ולא נתון, וכל משרד בודק אותה מול הפניות שלו.

הצד הכספי של השוק בא מכלכליסט, שדיווח ב־9 ביוני 2026 על אישור חוק הגבלת שכר הטרחה. לפי הכתבה מדובר בשוק של כמעט 100,000 תביעות של נכי צה״ל ונפגעי פעולות איבה, ולפי ההנחה שהובאה בה החוק יפחית את שכר הטרחה בשליש. לפי אותה כתבה הוגשו לביטוח הלאומי כ־39,000 תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה מאז 7 באוקטובר, וכרבע מהן מיוצגות בידי עורך דין. הנתון הזה נוגע לנפגעי איבה ולא לנכי צה״ל, אבל הוא מראה שרוב התובעים בתחומים האלה מגישים בלי עורך דין. השוק שמשרד יכול לגדול בו הוא לא רק לקוחות של משרדים אחרים. הוא בעיקר אנשים שעוד לא החליטו אם הם צריכים ייצוג.

התחרות על החיפוש, ומה עולה קליק

התחרות בתחום מגיעה משלושה כיוונים. הראשון הוא משרדים שהתמחו בתביעות מול משרד הביטחון שנים לפני המלחמה, ושמם כבר מופיע בהשלמה האוטומטית. השני הוא משרדי נזיקין, ביטוח לאומי ורשלנות רפואית שהוסיפו את התחום אחרי 7 באוקטובר. השלישי הוא גורמים שמסייעים בהגשת תביעות ואינם עורכי דין. החוק החדש מכיר בהם במפורש, וקובע להם תקרות נמוכות יותר, בשורה של ״טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין״.

המחיר של הקליק מראה שהתחום הזה, לפחות בביטויי ״עורך דין״, זול מהתחומים הסמוכים. הגרף מציג את הצעת המחיר הגבוהה לראש העמוד בייצוא של מתכנן מילות המפתח, בחמישה ביטויים.

הצעת המחיר הגבוהה לראש העמוד בגוגל, לפי ביטוי
  • עורך דין צבאי₪88.8
  • עורך דין נכות כללית₪58.5
  • עורך דין ביטוח לאומי₪38.7
  • עורך דין משרד הביטחון₪37.7
  • תביעה נגד משרד הביטחון₪32.2

Google Keyword Planner, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026, ייצוא לישראל

ההצעה הנמוכה לראש העמוד ב״עורך דין משרד הביטחון״ היא ₪10.77, וב״תביעה נגד משרד הביטחון״ ₪7.22. ב״שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ הטווח הוא ₪2.38 עד ₪10.89. אלה הערכות של גוגל לראש העמוד, לא מחיר בפועל. לשם השוואה, מדד BoostIt מדווח על עלות חציונית לקליק של ₪16.4 בענף המשפטי בישראל, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. הפירוט של כל התחומים נמצא בעמוד מחיר קליק לפי תחום משפטי.

המשמעות היא שהקליק כאן לא קובע את הרווחיות. מה שקובע הוא כמה מהקליקים הם של אנשים שבאמת מחפשים ייצוג, וכמה זמן עובר עד שהם בוחרים. מחפש של ״עורך דין משרד הביטחון המלצות״ לא ממלא טופס בביקור הראשון. הוא חוזר, קורא ביקורות ומשווה. משרד שמודד רק עלות לפנייה בחודש הראשון יחשוב שהקמפיין נכשל, כשבפועל חלק מהפניות יגיעו בחודש השלישי, דרך חיפוש של שם המשרד. ההבדל בין חיפושי ״עורך דין צבאי״ לבין חיפושי משרד הביטחון מוסבר גם בעמוד שיווק לעורכי דין צבאיים, שעוסק בחיילים לפני דיון ובהורים שלהם.

חוק הגבלת שכר הטרחה, ומה הוא משנה בשיווק

ב־9 ביוני 2026 התקבל בכנסת חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו 2026. החוק קובע תקרות בשקלים לכל סוג טיפול, ובנפרד לעורך דין ולמי שאינו עורך דין. התוספת לחוק כבר שונתה בצו (ק״ת תשפ״ז, 179), ולכן כל עמוד שמסביר את החוק צריך תאריך עדכון ובדיקה תקופתית. בנוסח שבדקנו לא מופיע תאריך יום התחילה עצמו, ויש לבדוק אותו ברשומות.

הנה התקרות לעורך דין שנוגעות ישירות לשיווק, לפי הנוסח בוויקיטקסט, בתביעה לפי חוק הנכים:

סוג הטיפול דמי פתיחת תיק תשלום מרבי אם התקבלה החלטה לפי סעיף
הכרה וגם ועדה רפואית, נכות קבועה עד 19% ₪4,000 ₪7,360 ל־10%, ועוד ₪600 לכל אחוז נוסף 3
הכרה וגם ועדה רפואית, נכות קבועה 20% ומעלה ₪4,000 ₪16,000 ל־20%, ועוד ₪800 לכל אחוז נוסף 3
הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, נכות קבועה 10% ומעלה לפי השורות למעלה תוספת של עד ₪8,000 3(ג)
בקשה להכרה בלבד, אם אושרה ₪2,000 ₪7,000, ועוד עד ₪8,000 במורכבות מיוחדת 5
החמרת מצב, אם הוגדלה הנכות ₪1,000 ₪800 לכל אחוז שנוסף, או ₪3,000, לפי הגבוה 6

לפי סעיף 16 מוסיפים מע״מ לכל הסכומים, ולפי סעיף 17 הם מתעדכנים. לפי סעיף 8, אם כבר נקבעה דרגת נכות קודם, התשלום מחושב רק על ההפרש. ההגבלה חלה גם על ערעורים, לפי סעיף 11, בסכומים נפרדים.

המורכבות המיוחדת, ומה היא אומרת על פוסט טראומה

התוספת לחוק מונה את הנסיבות של ״הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת״, שבהן מותר לעורך דין לגבות את התוספת. אחת מהן נוגעת ישירות לקהל של התחום. לפי פרט 2, חבלה שקרתה בשירות וחלפו יותר משלוש שנים מהשחרור ועד הפנייה הראשונה למטפל, ואם ההחלטה נקבעה רק בשל הפרעה בתר־חבלתית, יותר מחמש שנים. כלומר החוק עצמו מניח שיש אנשים שפונים בעניין פוסט טראומה שנים רבות אחרי השחרור. זה קהל שלא מחפש ״חרבות ברזל״. הוא מחפש ״התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון״ ושואל אם עוד אפשר. עמוד שמסביר בזהירות מה החוק אומר על תביעות מאוחרות, בלי להבטיח הכרה, עונה לו.

שלוש השלכות על המשפך

  • תקופת המתנה לפני חתימה. לפי סעיף 20, טיוטת ההסכם ודף מידע כללי נמסרים לפחות שבעה ימים לפני החתימה, והלקוח מאשר בחתימה שקיבל אותם. אם זה לא קרה, שכר הטרחה מוגבל ל־85% מהתקרה. אחרי החתימה הלקוח יכול לחזור בו בתוך 14 ימי עבודה, כל עוד לא הוגשה תביעה. המשפך צריך שלב מסודר בין הפגישה לחתימה, עם תזכורת שנשלחת רק למי שביקש אותה.
  • דף המידע הרשמי מדבר על חלופות. לפי סעיף 20(ג)(4), דף המידע שמשרד הביטחון מפרסם כולל מידע על פנייה ישירה למשרד ועל זכאות לסיוע משפטי אם יש כזו. הלקוח יקרא את זה לפני שיחתום. האתר צריך להסביר מה המשרד מוסיף, בלי לטעון שאי אפשר בלעדיו.
  • רוב שכר הטרחה מגיע מאוחר. לפי סעיף 9(ב), דמי פתיחת תיק אפשר לגבות בחתימה. לפי סעיף 14, את שאר התשלום אפשר לגבות רק אחרי שהנכה קיבל לראשונה תשלום ממשרד הביטחון בעקבות ההחלטה, ובנכות קבועה של 20% ומעלה בפריסה של 60 חודשים לפחות, בלי הצמדה ובלי ריבית, אלא אם הוסכם בכתב על הקדמה לפי סעיף 14(ג). תקציב השיווק נבנה מול התזרים הזה, כמו שמוסבר בדוגמה המחושבת בהמשך.

משרד שעבד עד היום בשכר טרחה באחוזים צריך לעדכן את האתר ואת ההסכם. מה מותר לכתוב באתר על אחוזים מוסבר בעמוד על שכר טרחה באחוזים, ואיך בונים הסכם ברור מוסבר בעמוד על הסכם שכר טרחה.

כללי האתיקה שעולים דווקא בתביעות נכות

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, חלים על כל משרד, אבל בתחום הזה הם עולים בצורה מסוימת. הלקוח פגיע, ולפי נתוני משרד הביטחון רוב הפונים החדשים מתמודדים עם פגיעה נפשית. הטבלה מרכזת את הנקודות שחוזרות:

כלל איפה זה עולה בתחום מה עושים
כלל 2א, פרסומת מטעה ״הכרה מובטחת״, ״נשיג לך 50%״, ״מיצוי מלא של הזכויות״ מתארים את ההליך ואת העבודה, לא אחוזי נכות
כלל 3(ב)(14), מלל חופשי בלי שכר טרחה ״ללא דמי פתיחת תיק״, ״לפי תקרת החוק״, ״תשלום רק בהצלחה״ מסבירים את שכר הטרחה בעמוד מידע ובשיחה, לא במודעה
כללים 3(ה) ו־3(ט), שם ותמונה של לקוח סרטון עם לוחם פצוע, צילום מבית חולים רק בהסכמה בכתב, ועדיף תוכן כללי
כלל 3(י), תוכן ממומן כתבה ממומנת באתר חדשות או אצל משפיען מהמילואים מסמנים כפרסומת
כלל 3(יא), המלצות ״עורך דין משרד הביטחון המלצות״ המלצות לפי הכללים, ראו המלצות לקוחות
כלל 3(יג), ניוזלטר רשימת תפוצה של פצועים רק ללקוחות ולמי שביקש
כלל 3א, שמירת עותקים קמפיינים שמשתנים כל חודש שומרים עותק של כל פרסומת שלוש שנים
סעיף 56 לחוק הלשכה, שידול הודעה יזומה בקבוצת וואטסאפ של פלוגה או של פצועים לא פונים. מפרסמים תוכן שאנשים מוצאים ומשתפים לבד
סעיף 58 לחוק הלשכה, חלוקת שכר טרחה ״רכז״ או חברה שמפנים נכים תמורת אחוז לא משלמים עמלה על הפניית לקוח, ראו רכישת לידים

שתי נקודות נוגעות לפרטיות. מאז 14 באוגוסט 2025 בתוקף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ומידע על מצב בריאותו של אדם הוא מידע בעל רגישות מיוחדת. בתחום הזה טופס פנייה יכול בקלות לאסוף אבחנה פסיכיאטרית, תרופות או פרטים על אירוע מבצעי. הטופס הראשון שואל רק מה שנחוץ כדי לחזור לפונה, שם, טלפון ונושא כללי, והמסמכים הרפואיים מגיעים אחר כך בערוץ מאובטח. מה התיקון מחייב בפועל מוסבר בעמוד על תיקון 13.

הנקודה השנייה היא הודעות. מי שהשאיר פרטים כדי לשאול על ועדה רפואית לא הסכים לקבל עדכונים שיווקיים. לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, שליחת דבר פרסומת בלי הסכמה יכולה לעלות עד ₪1,000 להודעה, כמו שמוסבר בעמוד על חוק הספאם. והאתר עצמו צריך לעמוד בתקן הנגישות הישראלי 5568, דבר שחשוב במיוחד כשחלק מהקוראים מתמודדים עם פציעה פיזית.

העמודים והערוצים שמשרד בתחום צריך

אתר של משרד שמייצג מול משרד הביטחון צריך עמוד לכל שלב בהליך שהמשרד מטפל בו, ועמוד לכל שאלה שהלקוחות שואלים לפני שהם בוחרים. עדכון התוכן בכמויות של גוגל ממרץ 2026 מוריד בדירוג אתרים עם עמודים בתבנית, ולכן כל עמוד ברשימה נכתב רק אם יש לו תוכן משלו:

עמוד החיפוש שהוא עונה עליו מה חייב להיות בו
הגשת בקשה להכרה ״הגשת הכרה משרד הביטחון״, ״טופס הכרה משרד הביטחון״ מה מגישים, למי, מה קורה אחרי, מתי עורך דין מוסיף
הכרה בפוסט טראומה ״תהליך הכרה בפוסט טראומה משרד הביטחון״ השלבים, הבדיקות, מה מביאים, בשפה רגועה
ועדה רפואית ״ועדה רפואית משרד הביטחון פוסט טראומה״ איך מתכוננים, מי נוכח, מה קורה אחרי
ערעור על החלטה ״ערעור ועדה רפואית משרד הביטחון״ הערכאות והמועדים, מתי כדאי לערער
החמרת מצב ״החמרת מצב נכות משרד הביטחון״ מתי מגישים, מה צריך להראות
תביעות מאוחרות ״התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון״ מה אומר החוק על מועדים, בלי הבטחה
שכר הטרחה לפי החוק החדש ״חוק שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ התקרות, מע״מ, מועדי התשלום, תקופת השבוע
פנייה ישירה או עורך דין ״אגף השיקום״ ושאלות על חלופות הסבר הוגן של מה אפשר לעשות לבד

העמוד שמכריע הכי הרבה הוא לא עמוד שירות. הוא עמוד שמסביר את דרך העבודה, מי מדבר עם הלקוח, מי מגיע איתו לוועדה, ומה הוא מקבל בכתב לפני שהוא חותם. מי שמחפש ״המלצות״ רוצה לדעת שלא יעבירו אותו בין פקידים. איך בונים את האתר כולו מוסבר בעמוד בניית אתר לעורך דין, ואיך כותבים עמוד תחום שיש לו תוכן משלו במדריך על עמודי תחום ועיר.

לצד האתר, הערוצים מתחלקים לפי שלב ההחלטה:

ערוץ התפקיד שלו בתחום מה מודדים
קידום אתרים עמודי הליך שמביאים מי שעוד לא החליט כניסות לעמודי הליך, פניות מהם
פרסום בגוגל ביטויי ״עורך דין משרד הביטחון״ ו״תביעה נגד משרד הביטחון״, עם שלילה של ״טלפון״, ״אזור אישי״, ״דרושים״ עלות לפנייה רלוונטית
גוגל מפות וביקורות עונה על ״המלצות״ ו״מומלץ״ מספר ביקורות, פניות מהפרופיל
ניהול פניות מענה רגוע, מעקב בתקופת השבוע לפני חתימה זמן מענה, פגישות שנקבעו
סרטונים קצרים הסבר של שלב אחד בהליך, בלי סיפורי לקוחות פניות מהקישור, לא צפיות
יחסי ציבור ותוכן מקצועי הסבר החוק החדש בכלי תקשורת חיפושים של שם המשרד

הביקורות דורשות זהירות מיוחדת. לקוח שהוכר בפוסט טראומה לא תמיד ירצה לכתוב על זה בפומבי בשמו. בקשה לביקורת נשלחת רק בסוף טיפול, בניסוח שלא מבקש פרטים, כמו שמוסבר במדריך על בקשת ביקורות. יחסי ציבור סביב החוק החדש הם הזדמנות למשרד שמכיר אותו, כמו שמוסבר בעמוד על יחסי ציבור לעורכי דין.

תקציב ותמהיל ערוצים, עם דוגמה מחושבת

התחום הזה שונה ממרבית התחומים בדבר אחד. שכר הטרחה בכל תיק ידוע מראש עד תקרה, אבל רובו מגיע חודשים אחרי החתימה. לכן התקציב נבנה בשני מבחנים. האם תיק טיפוסי מכסה את עלות השיווק שלו, והאם המשרד יכול לממן את הפער עד שהתשלום מגיע.

דוגמה מחושבת לחודש

הדוגמה הבאה היא המחשה בלבד, ולא תחזית. היא נשענת על מדד BoostIt ועל התקרות בחוק, וכל הנחה מסומנת ככזו.

  • תקציב פרסום בגוגל. ₪4,000 בחודש (הנחה), בשני קמפיינים, אחד לביטויי עורך דין ואחד לביטויי ההליך.
  • קליקים. בעלות חציונית של ₪16.4 לקליק בענף המשפטי, ₪4,000 ÷ ₪16.4 הם כ־244 קליקים. בפועל ביטויי משרד הביטחון זולים יותר מהחציון, כפי שמראה הגרף, כך שזה תרחיש זהיר.
  • פניות. בעלות חציונית של ₪108 לפנייה בענף המשפטי, ₪4,000 ÷ ₪108 הן כ־37 פניות.
  • סינון. נניח שרק שליש מהפניות הן של מי שמתאים לייצוג ורוצה בו (הנחה). 37 ÷ 3 הן כ־12 פניות רלוונטיות.
  • חתימות. נניח שאחת מכל ארבע פניות רלוונטיות מגיעה לחתימה אחרי תקופת השבוע (הנחה). 12 ÷ 4 הם 3 תיקים בחודש.
  • מה נכנס מיד. דמי פתיחת תיק של עד ₪4,000 בתיק הכרה עם ועדה רפואית. 3 × ₪4,000 = ₪12,000 לכל היותר, לפני מע״מ.
  • מה נכנס אחר כך. בתיק שמסתיים בנכות קבועה של 25%, התקרה היא ₪16,000 + 5 × ₪800 = ₪20,000. בפריסה של 60 חודשים זה ₪20,000 ÷ 60, כ־₪333 בחודש לתיק, שמתחילים רק אחרי התשלום הראשון לנכה. בתיק שמסתיים ב־15%, התקרה היא ₪7,360 + 5 × ₪600 = ₪10,360.

עלות החודש לשיווק בדוגמה היא תקציב הפרסום ועוד ריטיינר. בריטיינר של ₪5,000 (הנחה, בתוך הטווח של Reboost), ₪4,000 + ₪5,000 = ₪9,000. אם שלושה תיקים נחתמים ומשלמים דמי פתיחה מלאים, ההכנסה המיידית, ₪12,000, מכסה את עלות החודש. אם נחתמים שניים, היא ₪8,000, ולא מכסה. ההבדל בין שני התרחישים הוא תיק אחד, ולכן הסינון ושיעור החתימה חשובים יותר ממחיר הקליק.

המסקנה מהדוגמה היא סדר עבודה. קודם מודדים שלושה חודשים כמה פניות רלוונטיות מגיעות וכמה מהן נחתמות. רק אחר כך מגדילים תקציב. המחשבון לעלות לפנייה ולתיק והמחשבון לתקציב פרסום בגוגל מאפשרים להחליף את ההנחות במספרים של המשרד.

איך מחלקים בין הערוצים

בחודשים הראשונים רוב התקציב הולך לפרסום בגוגל, כי עמודי הליך חדשים לוקח זמן לדרג. הדרך לחלק היא לפי מה שקורה בדוח, לא לפי אחוזים קבועים. כשעמודי ההכרה והוועדה הרפואית מתחילים להביא פניות מחיפוש אורגני, אפשר להוריד את התקציב לביטויי ההליך ולהשאיר את ביטויי ״עורך דין משרד הביטחון״. כשהפרופיל בגוגל צובר ביקורות, חיפושי ״המלצות״ מתחילים להגיע אליו בלי תשלום. הקשר בין הערוצים מוסבר בהשוואה בין קידום אורגני לפרסום ממומן.

מדידה, מה סופרים בתחום עם החלטה ארוכה

משרד שמודד פניות בחודש שבו הגיעו יראה תמונה חלקית. אדם שלחץ על מודעה בינואר, קרא שלושה עמודים, ופנה במרץ דרך חיפוש של שם המשרד, יירשם בדוח כפנייה אורגנית ממרץ. לכן המדידה בנויה מחמישה מדדים:

  1. פניות רלוונטיות, אחרי סינון של מי שחיפש את אגף השיקום עצמו, מי שחיפש עבודה ומי שפנה בעניין שהמשרד לא מטפל בו.
  2. פגישות שנקבעו, כולל שיחת וידאו.
  3. טיוטות שנמסרו, כלומר מי שקיבל את טיוטת ההסכם ודף המידע לפי סעיף 20.
  4. הסכמים שנחתמו ולא בוטלו בתוך 14 ימי העבודה.
  5. החלטות שהתקבלו, לפי חודש הפנייה המקורי, כדי לדעת איזה ערוץ הביא תיקים שהסתיימו בהכרה.

כל טופס, כל לחיצה על וואטסאפ וכל חיוג מסומנים לפי העמוד שממנו הגיעו. כך רואים, למשל, שעמוד הפוסט טראומה מביא פחות פניות מעמוד ״עורך דין משרד הביטחון״ אבל יותר פגישות. ההגדרה מוסברת במדריך על מעקב המרות, והסינון של פניות לא רלוונטיות במדריך על סינון פניות.

זמן מענה הוא מדד בפני עצמו גם בתחום שבו ההחלטה ארוכה. אדם שהתלבט חודשים אם לפנות, ופנה בערב, צריך לשמוע שקיבלו את הפנייה. תשובה אחרי שלושה ימים יכולה להחזיר אותו להתלבטות. המדריך על זמן מענה לפנייה מסביר איך מודדים את זה, ומבנה הדוח החודשי מוסבר במדריך על הדוח החודשי.

טעויות נפוצות בשיווק תביעות מול משרד הביטחון

  • מודעה על ״אגף השיקום״ בלי שלילה. ההשלמות כוללות ״טלפון״, ״אזור אישי״ ו״דרושים״. בלי רשימת שלילה, חלק מהתקציב הולך על מי שמחפש את האתר הממשלתי.
  • הבטחה לאחוזים או להכרה. את ההחלטה מקבלים קצין התגמולים והוועדה הרפואית. ״נשיג לך 50%״ היא פרסומת שעלולה להטעות לפי כלל 2א.
  • שכר טרחה במודעה. ״בלי דמי פתיחה״ או ״לפי תקרת החוק״ הם התייחסות לשכר הטרחה, שכלל 3(ב)(14) לא מתיר במלל חופשי.
  • עמוד ישן על אחוזים. עמוד שמתאר שכר טרחה באחוזים בלי להתייחס לחוק מ־2026 נותן מידע לא מעודכן, וזה ניכר כשהקורא כבר חיפש ״חוק שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״.
  • חתימה בפגישה הראשונה. סעיף 20 דורש שבוע לפחות בין הטיוטה לחתימה. משפך שלוחץ לחתום מיד גם עובר על החוק וגם מגביל את שכר הטרחה ל־85% מהתקרה.
  • טופס שאוסף אבחנה. שאלה על פוסט טראומה, על תרופות או על האירוע עצמו בטופס הראשון היא איסוף של מידע רגיש בלי צורך.
  • פנייה בקבוצות של פצועים. הודעה יזומה של המשרד בקבוצת וואטסאפ של פלוגה היא מה שסעיף 56 לחוק הלשכה נועד למנוע. תוכן שאנשים משתפים מרצונם הוא דבר אחר.
  • תשלום לרכזים. תשלום למי שמפנה פצועים תמורת אחוז הוא חלוקת שכר טרחה שסעיף 58 אוסר.
  • ערבוב עם ייצוג צבאי. קמפיין אחד ל״עורך דין צבאי״ ול״עורך דין משרד הביטחון״ משלם מחיר של תחום יקר על חיפושים של תחום זול, ומסתיר איזה מהם מביא תיקים.

תוכנית ל־90 ימים

ימים 1 עד 30, הבסיס. בדיקת משפך שמראה מה קורה היום לפנייה, מהחיפוש ועד החתימה. עדכון ההסכם ודף המידע לפי החוק החדש, כולל תקופת השבוע. פרופיל עסק בגוגל עם כתובת אמיתית וקטגוריות נכונות. וואטסאפ עסקי עם הודעה שמאשרת קבלה, לפי המדריך על וואטסאפ עסקי. כתיבה של שני העמודים הראשונים, בדרך כלל הכרה בפוסט טראומה ושכר הטרחה לפי החוק החדש. התקנת מעקב המרות לכל טופס, חיוג ווואטסאפ.

ימים 31 עד 60, הפרסום והתוכן. שני קמפיינים בגוגל, אחד לביטויי עורך דין ואחד לביטויי ההליך, עם רשימת שלילה שמבוססת על ההשלמות. שלושה עמודים נוספים לפי מה שהמשרד מטפל בו, למשל ועדה רפואית, ערעור והחמרה. עמוד על פנייה ישירה מול ייצוג. אחרי שבועיים של פרסום, בדיקה של החיפושים שהביאו קליקים בפועל, והוספת שלילות.

ימים 61 עד 90, שיפור לפי הנתונים. הדוח החודשי הראשון, עם חמשת המדדים. העברת תקציב מהביטויים שהביאו פניות לא רלוונטיות לאלה שהביאו פגישות. בקשה מסודרת לביקורות מלקוחות שסיימו טיפול. עמוד על תביעות מאוחרות, אם המשרד מטפל בהן. תכנון של שלושת החודשים הבאים לפי מה שעבד.

איך Reboost עובדת עם משרד שמייצג נכי צה״ל

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא בתשלום לפי ליד. בתחום שבו תשלום לפי הפניה הוא בדיוק מה שסעיף 58 אוסר, זה לא פרט טכני. העבודה מתחילה בבדיקת משפך במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים. המודעות מתפרסמות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה, כי ניסוח אחד לא זהיר מול אדם עם פוסט טראומה יכול להטעות או לפגוע. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות, לפי עמוד, לפי ערוץ ולפי שלב.

אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. משרד שמטפל גם בחיילים לפני דיון ימצא את ההבדלים בעמוד שיווק לעורכי דין צבאיים, ומשרד שמטפל גם בנפגעי איבה ובתביעות מול המוסד לביטוח לאומי ימצא אותם בעמוד שיווק לעורכי דין לביטוח לאומי.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על חוק הגבלת שכר הטרחה ועל הליכי ההכרה הם מידע כללי להמחשה, לפי הנוסח שבוויקיטקסט באוקטובר 2026, ואינם ייעוץ משפטי. את יום התחילה של החוק ואת התקרות המעודכנות יש לבדוק ברשומות ובדף המידע של אגף השיקום.

מקורות

עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

למה לא לשווק תביעות נכות יחד עם ייצוג צבאי?

כי זה לקוח אחר, חיפוש אחר וכלכלה אחרת. חייל לפני דיון משמעתי מחפש ״עורך דין צבאי״ ומחליט בתוך ימים. מי שמבקש הכרה מחפש ״עורך דין משרד הביטחון המלצות״ או ״תהליך הכרה בפוסט טראומה משרד הביטחון״, קורא עמודים ומשווה. גם המחיר שונה. במתכנן מילות המפתח של גוגל ההצעה הגבוהה לראש העמוד ב״עורך דין צבאי״ היא ₪88.77, וב״עורך דין משרד הביטחון״ ₪37.73. קמפיין אחד לשני הקהלים מחלק תקציב לפי מה שיקר, לא לפי מה שמביא תיקים. ההפרדה מתחילה במבנה האתר וממשיכה בקמפיינים, בטפסים ובדוח החודשי.

מותר לכתוב באתר את התקרות של החוק החדש?

באתר, בעמוד מידע, כן, וזה גם עוזר. מי שמחפש ״חוק שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ רוצה תשובה, ועמוד שמציג את התקרות לפי סעיפים 3 עד 6 לחוק, עם מע״מ ועם מועדי התשלום לפי סעיף 14, עונה עליו. במודעה זה שונה. כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר מלל חופשי רק בלי שום התייחסות לשכר הטרחה, ולכן ״לפי תקרת החוק״ או ״בלי דמי פתיחה״ לא נכנסים למודעה. העמוד צריך לציין שהסכומים מתעדכנים לפי סעיף 17, ולהפנות לדף המידע הרשמי של אגף השיקום.

מה אומרים למי ששואל למה לא לפנות לבד לאגף השיקום?

את האמת, כי הלקוח ישמע אותה ממילא. לפי סעיף 20 לחוק הגבלת שכר הטרחה, דף המידע הכללי שמקבל כל מבקש טיפול כולל מידע על האפשרות לפנות ישירות למשרד הביטחון ולקבל סיוע, ועל זכאות לסיוע משפטי אם יש כזו. עמוד שמתעלם מזה נראה כמו מכירה. עמוד טוב מסביר מה המשרד עושה בפועל, איסוף מסמכים רפואיים, הכנה לוועדה, ייצוג בה וערעור אם צריך, ומתי אדם יכול להסתדר לבד. מי שמשתכנע אחרי הסבר הוגן הוא לקוח שנשאר עד סוף ההליך.

כמה זמן עובר מפנייה ועד הכנסה למשרד?

הרבה, וזה צריך להיות חלק מהתוכנית. לפי סעיף 20, טיוטת ההסכם ודף המידע נמסרים לפחות שבעה ימים לפני החתימה, והלקוח יכול לחזור בו בתוך 14 ימי עבודה. דמי פתיחת תיק אפשר לגבות בחתימה לפי סעיף 9(ב). שאר התשלום, לפי סעיף 14, לא משולם לפני שהנכה קיבל לראשונה תשלום ממשרד הביטחון בעקבות ההחלטה, ובנכות של 20% ומעלה הוא נפרס על 60 חודשים, אלא אם הצדדים הסכימו בכתב על הקדמה לפי סעיף 14(ג). משרד שמשווק לתחום צריך תזרים שמחזיק חודשים רבים בין הקליק לבין רוב שכר הטרחה.

איך מדברים על פוסט טראומה בלי לפגוע באנשים?

בשפה של הליך ולא בשפה של סבל. מי שמחפש ״תהליך הכרה בפוסט טראומה משרד הביטחון״ רוצה לדעת מה מגישים, מי בודק ומה קורה בוועדה. תמונות של חיילים במצוקה, סיפורים דרמטיים או ניסוחים כמו ״אל תוותר על מה שמגיע לך״ מרחיקים חלק מהקוראים ויכולים להיות מטעים. עמוד טוב פותח בהסבר של השלבים, נותן רשימת מסמכים, ומציע פנייה בוואטסאפ או בטופס קצר בלי שאלות רפואיות. סיפור של לקוח מופיע רק בהסכמה בכתב לפי כללים 3(ה) ו־3(ט), ועדיף בלי פרטים מזהים בכלל.

כדאי לבנות עמודים לפי עיר?

רק במקום שבו יש למשרד כתובת או פגישות אמיתיות. גוגל משלים את ״עורך דין משרד הביטחון״ עם הצפון, באר שבע, חיפה, ירושלים ואשדוד, ובמתכנן מילות המפתח ״עורך דין משרד הביטחון בצפון״ מופיע ברמת חיפוש של 50 בחודש. אבל מפת גוגל מדרגת לפי רלוונטיות, מרחק ובולטות, ועמוד עיר בלי משרד בעיר לא יכניס אותו למפה. עמוד אזורי שווה כתיבה כשיש לו תוכן משלו, למשל איפה מתקיימות הוועדות שהלקוחות מהאזור מוזמנים אליהן ואיך מגיעים לפגישה. עמודים זהים עם שם עיר מוחלף הם מה שעדכון גוגל ממרץ 2026 מוריד בדירוג.

השירותים שלנו

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.

בדיקת משפך פניותלשיחת היכרות