כמה זמן לוקח לגוגל לבדוק דיווח על ביקורת?

לפי גוגל, הבדיקה נמשכת בדרך כלל כמה ימים. את הסטטוס רואים בכלי ניהול הביקורות, ושם מופיע אחד משלושה מצבים. ״ממתין להחלטה״, ״הדיווח נבדק ולא נמצאה הפרה״, או ״הועבר לבדיקה נוספת״, ואז ההמשך מגיע במייל. אם נקבע שאין הפרה, אפשר להגיש ערעור חד פעמי שכולל עד עשר ביקורות. גוגל לא מתחייבת לזמן תשובה לערעור, ולכן כדאי לרשום את מועד ההגשה ביומן הביקורות.

אם כמה עובדים ידווחו על אותה ביקורת, היא תוסר מהר יותר?

גוגל לא כותבת שמספר הדיווחים משנה את ההחלטה. ההחלטה נקבעת לפי השאלה אם הביקורת מפרה סעיף במדיניות, ולא לפי כמה אנשים התלוננו. דיווח אחד מהבעלים של הפרופיל, עם הסיבה הנכונה, עדיף על עשרה דיווחים עם סיבות שונות. גיוס של חברים ועובדים לדיווח גם מייצר תיעוד מיותר של מי במשרד עסק בביקורת, וזה לא עוזר אם העניין יגיע לבית משפט.

אפשר לבקש מגוגל לחשוף מי כתב ביקורת אנונימית?

גוגל לא מוסרת פרטים של כותבים לבעל העסק. גם בבית משפט הדרך קשה. בית המשפט העליון קבע ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק, במרץ 2010, שבדין הישראלי אין מסגרת דיונית לחשיפת זהות של גולש אנונימי, ושנדרשת לכך חקיקה. לפי דברי ההסבר להצעת חוק שהונחה בכנסת בדצמבר 2021, בקשות רבות לחשיפה נדחות בעקבות ההלכה הזו, ולא מצאנו שההצעה נחקקה. לכן מול ביקורת אנונימית הדרך המעשית היא דיווח לגוגל לפי הסעיף המתאים.

הלקוח מוכן להוריד את הביקורת אם נחזיר לו חלק משכר הטרחה. מותר?

לא. מדיניות גוגל אוסרת לתת תמורה בעד שינוי או הסרה של ביקורת שלילית, בדיוק כמו בעד כתיבת ביקורת חדשה, וגוגל יכולה להגביל פרופיל שמפר את הסעיף הזה. מותר לפתור את המחלוקת עצמה עם הלקוח, כולל החזר אם הוא מוצדק. אם הלקוח מחליט אחר כך לעדכן או למחוק את הביקורת, זו החלטה שלו. ההחזר לא יכול להיות מותנה בה, ולא כדאי שתופיע שום מילה על הביקורת בהסכם או בהתכתבות על ההחזר.

לקוח התלונן עלינו בלשכת עורכי הדין וגם כתב ביקורת. אפשר לתבוע אותו?

על התלונה ללשכה כמעט בוודאות לא. סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע מגן על מי שהגיש בתום לב תלונה לרשות שמוסמכת לקבל תלונות על הנפגע. הביקורת בגוגל היא פרסום אחר, ונבחנת לפי התוכן שלה, עובדה או דעה. גם כאן כדאי לחשוב על חובת הסודיות. כל הליך מול לקוח לשעבר יחייב לדון בתיק, ובית המשפט העליון כבר פסל בעבר גילוי של מידע על לקוחה שלא היה נחוץ להגנה של עורך הדין.

ביקורת הוסרה ואחרי כמה ימים חזרה. למה?

גוגל לא מפרסמת הסבר לכל מקרה. לפי גוגל, כל ביקורת נבדקת מול המדיניות לפני שהיא מופיעה, ולכן ביקורת שהכותב ערך או פרסם מחדש עוברת את הבדיקה שוב, ולפעמים בנוסח שכבר לא מפר את המדיניות. בכל מקרה מתייחסים לביקורת שחזרה כאל ביקורת חדשה. בודקים אם הנוסח השתנה, מדווחים שוב אם היא עדיין מפרה את המדיניות, ומעדכנים את תיק הראיות עם צילום של הגרסה הנוכחית.

הסרת ביקורת גוגל עורך דין | מה גוגל מוחקת ומה לא

המדריך הזה הוא חלק מגוגל מפות וביקורות לעורכי דין, והוא עוסק בשאלה מה אפשר להוריד. את הנוסחים לתגובה על ביקורת שלילית פירטנו בנפרד במדריך מענה לביקורת שלילית, ולא נחזור עליהם כאן. כאן נמצאת טבלת החלטה לפי סוג הביקורת, הדרך לדווח ולערער בלי לחשוף מידע של לקוח, מה גוגל לא תסיר בשום מקרה, ומה המסלול המשפטי בישראל כשהביקורת היא כבר לשון הרע.

״מחיקת ביקורות בגוגל״ ו״ביקורות בגוגל לא מופיעות״ הן שתיים מההשלמות האוטומטיות של ״ביקורות בגוגל״ באוקטובר 2026. הראשונה היא השאלה של בעל העסק, והשנייה של מי שכתב ביקורת שנעלמה. שתיהן מגיעות לאותה מערכת, מערכת המדיניות של גוגל, ולכן כדאי להבין קודם איך היא עובדת.

מה גוגל מסירה, ולמה רוב הביקורות נשארות

גוגל מסירה ביקורת רק אם היא מפרה סעיף במדיניות התוכן שלה. בדף ההסבר על הסרת ביקורות היא כותבת במפורש שאינה מתערבת במחלוקות בין עסק ללקוח, ושלא כדאי לדווח על ביקורת רק מפני שלא מסכימים איתה. כלומר, השאלה ״הביקורת לא הוגנת?״ לא רלוונטית לגוגל. השאלה היא ״איזה סעיף היא מפרה?״.

את המדיניות הזו גוגל מפעילה בהיקף גדול. לפי הדוח שפרסמה באפריל 2026, בשנת 2025 היא חסמה או הסירה יותר מ־292 מיליון ביקורות שהפרו את המדיניות, ופרסמה יותר ממיליארד ביקורות. גוגל מתארת מערכות שחוסמות ביקורות חשודות עוד לפני שהן מופיעות. כלומר, מה שמגיע לפרופיל עבר כבר סינון אחד, ולכן דיווח של בעל העסק מצליח בעיקר כשהוא מצביע על סעיף שהמערכת האוטומטית לא יכולה לזהות לבד, כמו כותב שהוא בעצם מתחרה.

מבין סעיפי המדיניות, אלה שרלוונטיים למשרד עורכי דין:

מעורבות מזויפת, כלומר ביקורת שלא משקפת חוויה אמיתית, ביקורת שמישהו שילם עליה, ותוכן שפורסם מכמה חשבונות בידי אדם אחד או לבקשתו.
ניגוד עניינים, כולל העסקה נוכחית או קודמת וקשר חוזי או קשר של ייעוץ.
תוכן פוגעני, שלפי גוגל כולל ״האשמות לא מבוססות בהתנהגות לא אתית או פלילית״.
הטרדה, כלומר שימוש בביקורת כדי להטריד אדם או עסק.
מידע אישי שפורסם בלי הסכמה.
תוכן לא רלוונטי, כמו פרשנות כללית, פוליטית או חברתית, או התפרצות אישית שלא קשורה לחוויה בעסק.
גסות ותוכן מיני, אלימות ואיומים.

טבלת החלטה לפי סוג הביקורת

זו הטבלה שאנחנו עובדים לפיה כשמגיעה ביקורת שהמשרד רוצה להוריד. העמודה ״גוגל תסיר?״ משקפת את הסעיף הרלוונטי במדיניות ואת הניסיון של מה שהמדיניות מכסה. היא לא מבטיחה תוצאה, כי ההחלטה של גוגל. העמודה האחרונה היא מה שהופך את הטבלה לטבלה של עורכי דין, כלומר איפה ההוכחה עלולה לחשוף לקוח.

סוג הביקורת	גוגל תסיר?	מסלול	ראיות שצריך	מלכודת הסודיות
מי שלא היה לקוח ואין לו שום קשר למשרד	אפשרי, תחת ״לא משקפת חוויה אמיתית״	דיווח, ואם נדחה ערעור	צילום הביקורת, פרופיל הכותב וביקורות אחרות שכתב	אל תכתבו לגוגל ״הוא לא היה לקוח״ עם פרטים מרשימת הלקוחות
מתחרה, או מי שעובד אצל מתחרה	כן, אם אפשר להראות את הקשר	דיווח תחת ניגוד עניינים	מידע פומבי, כמו פרופיל מקצועי שמציג את מקום העבודה	אין, כל עוד הראיה פומבית
עובד או מתמחה לשעבר	כן, ניגוד עניינים בגלל העסקה קודמת	דיווח תחת ניגוד עניינים	תיעוד פנימי שהאדם עבד במשרד	אין, זה לא מידע של לקוח
הצד שכנגד בתיק	לא ודאי. הייתה לו מעין ״חוויה״ עם המשרד	דיווח עם סיבה כללית, בלי פירוט	אי אפשר להוכיח בלי לחשוף שהמשרד מייצג מישהו מולו	גבוהה. אם הדיווח נדחה, משאירים
האשמה ברמאות, גניבה או עבירה, בלי שום פירוט	לעתים קרובות, תחת ״האשמות לא מבוססות״	דיווח, ובמקביל בדיקה של מסלול לשון הרע	צילום עם תאריך וכתובת	אסור להפריך את ההאשמה בתגובה פומבית עם פרטים
פרטים אישיים, למשל שם של לקוח אחר או של עובדת	כן, מידע אישי בלי הסכמה	דיווח מיידי	צילום הביקורת לפני שמדווחים	אל תאשרו בתגובה שהפרטים נכונים
גידופים, איומים, הטרדה	כן	דיווח, ובאיום ממשי גם תלונה במשטרה	צילומים של כל הביקורות וההודעות	אין
פוליטיקה, חרם, מלחמה, נושא שלא קשור למשרד	כן, תוכן לא רלוונטי	דיווח	צילום	אין
גל ביקורות של כוכב אחד ואחריו דרישת תשלום	כן	טופס הסחיטה של גוגל, לא דיווח רגיל	ציר זמן, צילומי הדרישה, פרטי השולח	אין
גל ביקורות בלי דרישה, למשל אחרי כתבה על תיק	חלקית. גוגל עשויה לעצור ביקורות חדשות ולהציג הודעה	דיווח על כל ביקורת שמפרה סעיף	ציר זמן וקישור לאירוע שגרם לגל	אל תגיבו על התיק שבכתבה
כמה ביקורות מאותו אדם בכמה חשבונות	כן, מעורבות מזויפת	דיווח על כל אחת, וערעור משותף	השוואה של ניסוח, שעות ופרופילים	אין
לקוח אמיתי שלא מרוצה מהתוצאה, מהשירות או מהמחיר	לא	תגובה כללית לפי המדריך על מענה	אין צורך	כל פרט בתגובה הוא הפרה
כוכב אחד בלי טקסט מלקוח אמיתי	לא	אפשר לענות בקצרה, או לא לענות	אין צורך	אין
טענה עובדתית שקרית של לקוח אמיתי, למשל ״לקח לי כסף מהנאמנות״	לפעמים, תחת ״האשמות לא מבוססות״	דיווח, ואם נדחה מכתב התראה ותביעת לשון הרע	מסמכים שמפריכים את הטענה	גבוהה. ההפרכה דורשת מידע מהתיק
ביקורת ישנה על משהו שכבר תוקן	לא	תגובה שמתארת את השינוי באופן כללי, וזרם של ביקורות חדשות	אין צורך	אין

שלוש תובנות עולות מהטבלה. הראשונה היא שהביקורות שהכי קל להוריד הן אלה שאין בהן מלכודת סודיות, כי הראיה פומבית או פנימית למשרד ולא נוגעת ללקוח. השנייה היא שהביקורות שהכי כואבות, הצד שכנגד ולקוח לשעבר שמאשים, הן בדיוק אלה שבהן ההוכחה דורשת לחשוף משהו. והשלישית היא שבכמה מהשורות הדרך הנכונה היא לא הסרה בכלל, אלא תגובה קצרה וזרם של ביקורות חדשות.

איך מדווחים, שלב אחר שלב

יש שתי דרכים לדווח, ולשתיהן צריך גישה לפרופיל כבעלים או כמנהל. אם הפרופיל עדיין לא אומת, או שהסוכנות היא הבעלים שלו ולא המשרד, מתחילים מזה, לפי ההנחיות במדריך פרופיל עסק בגוגל לעורך דין.

דיווח מהפרופיל. ברשימת הביקורות, ליד הביקורת, בוחרים ״דיווח״, בוחרים סיבה ושולחים. זו הדרך המהירה לביקורת אחת.

דיווח בכלי ניהול הביקורות. לפי גוגל, נכנסים לכלי ניהול הביקורות, מוודאים שהחשבון הוא החשבון של הפרופיל, בוחרים את העסק, ואז ״דיווח על ביקורת חדשה להסרה״. ליד הביקורת בוחרים ״דיווח״, ובלשונית שנפתחת בוחרים סיבה ושולחים. היתרון של הכלי הוא המעקב. הוא מציג לכל דיווח את הסטטוס שלו:

ממתין להחלטה, כלומר הבדיקה עוד לא הסתיימה.
הדיווח נבדק ולא נמצאה הפרה, ומכאן אפשר לערער.
הועבר לבדיקה נוספת, וההמשך מגיע במייל.

לפי גוגל, הבדיקה נמשכת בדרך כלל כמה ימים. כדאי לרשום את תאריך הדיווח ואת הסטטוס ביומן הביקורות של המשרד, כי בעוד חצי שנה אף אחד לא יזכור מה דווח ומתי.

בחירת הסיבה היא רוב העבודה. דיווח עם סיבה שלא מתאימה נדחה, גם אם הביקורת באמת מפרה סעיף אחר. ביקורת של עובד לשעבר שמדווחים עליה כ״ספאם״ במקום ״ניגוד עניינים״ מבקשת מגוגל לבדוק את הדבר הלא נכון. לכן קודם ממפים את הביקורת לשורה בטבלה, ורק אחר כך מדווחים.

מה כותבים לגוגל, ומה לא

הדיווח הבסיסי לא דורש טקסט, רק בחירה של סיבה. אבל בערעור, בפנייה לתמיכה ובטופס המשפטי יש שדות פתוחים, ושם משרדים נופלים. עורך דין שרוצה לשכנע את גוגל נוטה להסביר, ״הכותב היה לקוח שלנו בתיק גירושין, הוא הפסיד כי…״. כל מילה במשפט הזה היא מידע שכלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד, והפנייה לגוגל לא מופיעה בין החריגים לכלל.

מה אפשר לכתוב בלי לחשוף:

הסעיף במדיניות שהביקורת מפרה, בשמו.
הציטוט מהביקורת שמפר את הסעיף, למשל האשמה בעבירה בלי שום פירוט.
ראיה פומבית, כמו פרופיל מקצועי של הכותב שמראה שהוא עובד במשרד מתחרה.
ראיה פנימית שאינה של לקוח, כמו התאריכים שבהם עובד לשעבר עבד במשרד.
דפוס, כמו שלוש ביקורות באותו ניסוח מחשבונות שונים בתוך שעה.

ומה לא כותבים:

שהכותב היה או לא היה לקוח של המשרד.
כל פרט על תיק, הליך, תוצאה או תשלום.
שם של אדם שהביקורת לא מזכירה בעצמה.
השערה על זהות הכותב, ״זה בטח בעלה לשעבר של הלקוחה״.

יש סיבה נוספת להקפיד. גוגל שולחת עותקים של חלק מהודעות ההסרה המשפטיות לפרויקט Lumen של אוניברסיטת הרווארד, שמפרסם אותן לשם שקיפות. לפי גוגל, בבקשות בעניין לשון הרע היא בדרך כלל לא משתפת את שם המבקש, ואת ההסבר היא משתפת רק אחרי שהסירה ממנו מידע פרטי. ובכל זאת, מה שנכתב בטופס יוצא מהמשרד, ולא כדאי להסתמך על כך שמישהו אחר יסיר ממנו פרטים של לקוח.

ערעור אחד, ואיך משתמשים בו

לפי גוגל, אם נקבע שביקורת שדווחה לא מפרה את המדיניות, אפשר להגיש ערעור חד פעמי, ולכלול בו עד עשר ביקורות. אם בערעור נמצא שהביקורת מפרה את המדיניות, היא מוסרת. אם לא, היא נשארת.

המשמעות המעשית היא שהערעור הוא משאב מוגבל. שלושה כללים שאנחנו עובדים לפיהם:

לא מערערים על דעה. אם הביקורת נמצאת בשורה של ״לקוח אמיתי שלא מרוצה״, ערעור לא ישנה את התוצאה, רק יבזבז את ההזדמנות.
מאחדים דפוס. כשיש כמה ביקורות שנראות כאילו נכתבו בידי אותו אדם, ערעור אחד שכולל את כולן מראה את הדפוס טוב יותר מכל אחת בנפרד.
מחכים לראיה. אם הראיה לניגוד עניינים עדיין לא בידיים, למשל עוד לא ברור איפה הכותב עובד, עדיף לאסוף אותה לפני הערעור ולא אחריו.

מה לגבי ביקורת אמיתית שגוגל הסירה בטעות? גוגל כותבת שמערכת זיהוי הספאם מסירה לפעמים גם ביקורות לגיטימיות, ומפנה במקרה כזה לתמיכה של פרופיל העסק. היא גם כותבת שביקורת שהוסרה בגלל הפרת מדיניות לא משוחזרת. כלומר, הסיכוי להחזיר ביקורת אמיתית שנעלמה קטן, ומה שעובד הוא בקשת ביקורות קבועה מכל לקוח שסיים, כך שביקורת אחת שנעלמה לא משנה את התמונה.

מה גוגל לא תסיר

הרשימה הזו חוסכת זמן, כי על כל אחד מהמקרים בה משרדים מדווחים שוב ושוב:

ביקורת שלילית של לקוח אמיתי, גם אם היא לא הוגנת, גם אם היא מתעלמת מכך שהתיק היה אבוד מראש, וגם אם הלקוח לא שילם.
דירוג נמוך בלי טקסט. כוכב אחד הוא דעה.
ביקורת על המחיר. ״יקר מדי״ היא חוויה.
ביקורת על זמינות, ״לא חזרו אליי שבוע״. היא כנראה גם נכונה, ואת התשובה לה כדאי לחפש בזמן המענה לפניות, לא בדיווח.
ביקורת ישנה. אין לביקורת תאריך תפוגה.
ביקורת שמזכירה שם של עורך דין במשרד. לפי הקריאה שלנו, שם של עורך דין בהקשר של השירות שנתן אינו ״מידע אישי״ במובן המדיניות. מידע אישי הוא למשל טלפון, כתובת מגורים או פרטים על חייו הפרטיים.
ביקורת שהכותב לא עדכן אחרי שהבעיה נפתרה. אפשר לבקש ממנו לעדכן, בלי שום תמורה. אם לא עדכן, היא נשארת.

המסלול המשפטי בישראל, ברמת המידע

כשגוגל לא מסירה ביקורת, והביקורת לא רק פוגעת אלא גם שקרית, נשאר המסלול של חוק איסור לשון הרע. מה שמופיע כאן הוא מפת הדרכים, לא ייעוץ לגבי ביקורת מסוימת.

מה נחשב לשון הרע. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול, בין היתר, לבזות אדם בשל מעשים או תכונות שמייחסים לו, או לפגוע בו בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. ״אדם״ כולל גם תאגיד, כך שגם משרד שפועל כחברה יכול להיות נפגע. לפי סעיף 2, פרסום בכתב שעשוי להגיע לאדם אחר הוא פרסום, וביקורת בגוגל עונה על כך.

ההגנות שהכותב יכול לטעון. סעיף 14 מגן על פרסום שהיה אמת והיה בו עניין ציבורי. סעיף 15 מגן על פרסום בתום לב במגוון נסיבות, ובהן הגנה על עניין אישי כשר והבעת דעה. סעיף 15(8) מגן על מי שהגיש תלונה לרשות שמוסמכת לקבל תלונות על הנפגע, ולכן תלונה של לקוח לוועדת האתיקה של הלשכה מוגנת כמעט תמיד. לפי סעיף 16, מי שהוכיח שפרסם באחת הנסיבות של סעיף 15 ולא חרג מהסביר נהנה מחזקת תום לב, אבל אם הדבר לא היה אמת והוא לא האמין בו, או לא בדק באופן סביר, החזקה הפוכה.

מה בית המשפט יכול לתת. סעיף 7א מאפשר פיצוי בלי הוכחת נזק עד ₪50,000, סכום שמתעדכן לפי המדד מספטמבר 1998, ועד כפל הסכום אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. סעיף 9 מאפשר לבית המשפט לצוות על איסור הפצה של הפרסום ועל פרסום תיקון או הכחשה, במקום ובדרך שהוא קובע. בביקורת בגוגל, המשמעות המעשית היא צו שמחייב את הכותב להסיר את הביקורת או לפרסם תיקון.

הדרך שבין הדיווח לתביעה. סעיף 19 מאפשר לבית המשפט להתחשב לטובת הנתבע אם התנצל, תיקן או הכחיש, בתנאי שהתיקון פורסם באותו מקום ובאותה דרך כמו הפרסום. ביקורת בגוגל אפשר לערוך, ולכן מכתב התראה שמציע לכותב לעדכן את הביקורת סוגר הרבה מקרים בלי הליך. את המכתב שולח עורך דין שעוסק בלשון הרע, לא המשרד שנפגע, ולא דרך התגובה בפרופיל.

עובדה מול דעה. בתי המשפט פוסקים פיצוי על ביקורות. לפי דיווח ב־Bizportal מספטמבר 2026, בית משפט השלום בתל אביב חייב זוג לקוחות שכתבו שלוש ביקורות של כוכב אחד על רשת אופטיקה וכינו את בעליה רמאי ונוכל, וקבע שביקורת צרכנית לגיטימית נשענת על עובדות ומפרידה בין עובדה לדעה. את הפרטים ומקרים נוספים, כולל פיצוי לשני עורכי דין, סקרנו במדריך על המענה. מה שחשוב כאן הוא ההבחנה. ״שירות גרוע ולא חזרו אליי״ הוא דעה על שירות. ״גנב את הכסף שלי״ הוא טענה עובדתית, והכותב יצטרך להוכיח אותה.

הכותב אנונימי. בית המשפט העליון קבע ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק, במרץ 2010, שאין בדין הישראלי מסגרת לחשיפת זהות של גולש אנונימי. בלי שם אין את מי לתבוע, ולכן מול ביקורת אנונימית המסלול המשפטי כמעט סגור, ומה שנשאר הוא הדיווח לגוגל.

צו של בית משפט, וחובת גוגל אחרי הודעה

שאלה שחוזרת היא אם אפשר לחייב את גוגל עצמה להסיר. בפסיקה הישראלית שמצאנו התשובה מוגבלת, והמקרה המרכזי עסק דווקא בעורך דין. לפי דיווח ב־mako מספטמבר 2014, עו״ד עמי סביר תבע את בעל האתר court.org.il ואת גוגל, אחרי שחיפוש של שמו הציג פסק דין על עורך דין אחר תחת כותרת שלפיה ״הורשע בחמישה אישומים״. בית משפט השלום בתל אביב חייב את בעל האתר בפיצוי של ₪80,000, ופטר את גוגל, בנימוק שבעל האתר הוא שפרסם בפועל ויכול היה לשנות את הכותרת בכל עת.

בערעור, לפי דיווח בהעין השביעית מיוני 2015, בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע״א 44711-11-14) קיבל את הערעור נגד גוגל. בית המשפט החיל מנגנון של ״הודעה והסרה״ וקבע ש״מנוע חיפוש צריך להסיר פרסום מעוול כאשר אין ספק בכך שתוצאת החיפוש במנוע החיפוש שגויה לחלוטין״. הוא הוסיף שהמסקנה ״שמורה למקרי קיצון״, ושכאשר יש ספק, גוגל רשאית לעמוד על צו של בית משפט.

פסק הדין עסק בתוצאת חיפוש ולא בביקורת במפות, ולא מצאנו פסק דין ישראלי שהחיל אותו על ביקורת בפרופיל עסק. המשמעות המעשית למשרד היא כפולה. ביקורת שהשקר בה גלוי וברור, למשל ייחוס של הרשעה פלילית שלא הייתה, יכולה להצדיק דרישה ישירה מגוגל. בכל מקרה אחר, הדרך היא צו נגד הכותב או פסק דין שקובע שהביקורת היא לשון הרע.

איך מגישים צו לגוגל. לגוגל יש טופס נפרד לדיווח על תוכן מסיבות משפטיות, מחוץ לכלי ניהול הביקורות. לפי גוגל, קודם מדווחים על התוכן במוצר עצמו, ורק אחר כך פותחים בקשה משפטית. בטופס בוחרים את המוצר, מוסרים את הכתובת המדויקת של התוכן ולא של הפרופיל כולו, ומסבירים בדיוק מה מפר את החוק ולמה. מקבלים אישור במייל עם מספר פנייה. גוגל מציינת שהיא מגבילה גישה לתוכן במוצרים שלה, ושהתוכן עשוי להמשיך להופיע במקומות אחרים ברשת.

מלכודת הסודיות, בתגובה ובתביעה

גם כשמסלול ההסרה נכשל, יש שני מקומות שבהם משרד עלול להחמיר את המצב. הראשון הוא התגובה הפומבית. תגובה שמכחישה עם פרטים, ״לא לקחנו שקל מהנאמנות, הנה הקבלות״, חושפת שהכותב היה לקוח ומה היה בתיק. את הנוסחים שלא חושפים דבר ואת המקרים שבהם עדיף לא לענות בכלל פירטנו במדריך נוסחים לתגובה על ביקורת שלילית.

השני הוא כתב התביעה. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל מה שהובא לידיעת עורך הדין בידי לקוח או מטעמו. תביעת לשון הרע נגד לקוח לשעבר תדרוש להוכיח שהטענה שלו שקרית, וההוכחה תבוא מהתיק. לפני שמגישים, שלוש שאלות:

שאלה	למה היא חשובה
אפשר להוכיח את השקר בלי מידע מהתיק?	אם כן, למשל כי הטענה היא על הרשעה שלא הייתה, הסיכון קטן. אם לא, כל ראיה היא גילוי
המידע שיחשף נחוץ להגנה, או רק מחזק אותה?	מידע שאינו נחוץ להגנה עלול להיחשב הפרה, גם בתוך הליך
מה יופיע בחיפוש על שם המשרד אחרי ההליך?	תביעה על ביקורת עלולה להיות מדווחת בתקשורת ולהישאר בתוצאות החיפוש זמן רב אחרי שהביקורת עצמה נשכחה

בעורך דין שמתלבט אם גילוי מסוים יפר את חובת הסודיות, הדרך המקובלת היא לפנות לוועדת האתיקה של המחוז לפני שמגלים, לא אחרי.

תיק ראיות, מה שומרים מהיום הראשון

ביקורת יכולה להשתנות או להיעלם. הכותב עורך אותה, מוחק אותה, או מחליף את שם החשבון שלו. לכן ברגע שמגיעה ביקורת שהמשרד שוקל להוריד, שומרים תיק ראיות, עוד לפני הדיווח הראשון:

מה שומרים	איך	למה
צילום מסך של הביקורת	עם התאריך, השעה ושורת הכתובת של הדפדפן	הראיה הבסיסית לכל מסלול
הקישור הישיר לביקורת	מהאפשרות לשתף ביקורת בפרופיל	גוגל דורשת כתובת מדויקת בבקשה המשפטית
פרופיל הכותב	צילום של עמוד הפרופיל וביקורות אחרות שכתב	מראה דפוס, ניגוד עניינים או חשבון חדש שנפתח רק בשביל הביקורת
ציר זמן	טבלה פשוטה של מתי הגיעה כל ביקורת ומה קרה סביבה	חיוני בגל ביקורות ובסחיטה
הדיווחים לגוגל	תאריך, סיבה, סטטוס ומספר פנייה	מוכיח שפעלתם בזמן, ומונע דיווח כפול
כל הודעה מהכותב	צילום, עם שם השולח ופרטי הקשר	דרישת תשלום או איום משנים את המסלול
הגרסאות של הביקורת	צילום חדש בכל פעם שהיא משתנה	ביקורת שנערכה היא פרסום חדש

את תיק הראיות שומרים מחוץ לתיק הלקוח, ובלי שום מסמך מתיק הלקוח בתוכו. אם יום אחד יידרש מידע מהתיק, ההחלטה על כך תתקבל בנפרד, עם ייעוץ.

כשהביקורת נשארת

רוב הביקורות השליליות של משרד עורכי דין לא יוסרו, כי הן דעה של לקוח אמיתי. מה שקובע את ההשפעה שלהן הוא כמה ביקורות יש סביבן ומאיזה תאריך. ביקורת שלילית אחת בין 15 ביקורות ישנות בולטת. אותה ביקורת בין 60 ביקורות, שכמה מהן נכתבו בחודש האחרון, נקראת כחלק מתמונה. לכן הצעד הבא אחרי דיווח שנדחה הוא לא ערעור נוסף, אלא נוהל של איך לבקש ביקורות מכל לקוח שסיים, בלי סינון ובלי תמורה.

הביקורות לא נקראות רק בגוגל. מנועי AI מסכמים אותן כשהם עונים על שאלות כמו ״איזה עורך דין גירושין מומלץ בחיפה״, וסיכום כזה מושפע מהתמונה כולה ולא מביקורת אחת. על הצד הזה כתבנו בעמוד נראות בבינה מלאכותית לעורכי דין. ואם תרצו שנעבור על הביקורות בפרופיל שלכם, נסמן אילו מהן אפשר לדווח ובאיזה סעיף, ונראה איך הפרופיל נראה מול המשרדים שמעליכם במפה, זה חלק מבדיקת משפך הפניות.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי. לפני הליך משפטי בעניין ביקורת כדאי להתייעץ עם עורך דין שעוסק בלשון הרע.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־23.10.2026

הסרת ביקורת גוגל עורך דין, מתי זה אפשרי ואיך