שיווק לעורכי דין להסרת תוכן מהרשת

שיווק לעורכי דין להסרת תוכן מהרשת שונה משיווק של כמעט כל תחום אחר, כי המתחרה העיקרי בחלק מהחיפושים הוא לא משרד אחר. מי שמחפש ״הסרת פסקי דין מהאינטרנט״ מוצא בעמוד הראשון של גוגל חברות מוניטין, משרדי קידום וסרטון ביוטיוב. הוא לא מוצא כמעט עורכי דין, למרות שחלק מהדרכים להסיר תוכן עוברות דרך מכתב התראה, בקשה לבית משפט או צו. בעמוד הזה מה מחפשים הלקוחות, מי עונה להם היום, ומה משרד צריך לבנות כדי להופיע במקום הנכון ולהבטיח רק מה שמותר.

את הנתונים אספנו בשתי דרכים. הראשונה היא בדיקה של תוצאות החיפוש וההשלמות האוטומטיות של גוגל ב־5 בנובמבר 2026, לחמישה חיפושים מרכזיים. זו תמונת מצב של חיפוש אחד מישראל, לא ממוצע, ולכן מספרים קטנים בה צריך לקרוא בזהירות. השנייה היא Search Console של האתר הזה. המדריך שלנו על הסרת ביקורת בגוגל נכתב למשרדים שרוצים להוריד ביקורת מהפרופיל שלהם, ובשבוע הראשון אחרי ההשקה 16 מתוך 19 החשיפות שלו הגיעו דווקא מחיפושים על פסקי דין, כתבות ותוצאות בגוגל. גוגל חיפשה עמוד שעונה על השאלה הזו, ולא מצאה הרבה.

מה מחפש מי שרוצה להוריד משהו מהרשת

הלקוח בתחום הזה מתחיל כמעט תמיד באותו רגע. הוא חיפש את השם של עצמו, או שמישהו אחר חיפש ואמר לו, ומצא משהו שהוא לא רוצה שיופיע. מכאן החיפושים מתפצלים לפי סוג התוכן, ולפי השאלה אם הוא כבר יודע שהוא צריך עורך דין.

שני דברים בולטים בטבלה. הראשון הוא שחלק גדול מהחיפושים לא כוללים את המילה ״עורך דין״. הלקוח לא יודע עדיין אם הבעיה שלו משפטית, טכנית או בלתי פתירה, והוא קורא את מה שגוגל מציגה לו. השני הוא שהחיפושים מנוסחים לפי מה שהלקוח רוצה שיקרה, ״הסרה״ ו״מחיקה״, ולא לפי ההליך. אף אחד לא מקליד ״בקשה להשמטת פרטים מזהים״. העמוד שמתרגם את הרצון להליך הוא העמוד שמקבל את השיחה.

מי מופיע היום בחיפוש

כדי להבין עם מי משרד מתחרה, בדקנו מי מופיע בעמוד הראשון של חמישה חיפושים. התמונה שונה מאוד בין חיפוש עם ״עורך דין״ לחיפוש בלעדיו:

מה שעולה מהטבלה הוא שלוש זירות שונות. בזירה הראשונה, החיפושים עם ״עורך דין״, המשרדים מתחרים זה בזה, ומי שמנצח הוא מי שיש לו עמוד שירות ברור, ביקורות ומענה מהיר, כמו בכל תחום. בזירה השנייה, החיפושים על פסקי דין בלי ״עורך דין״, המתחרים הם חברות מוניטין. הן כותבות בגלוי שהדרך המעשית היא ״דחיקה אחורה בתוצאות החיפוש״, כלומר יצירת תוכן חדש שיופיע מעל פסק הדין. משרד שמסביר מה אפשר להסיר בפועל, באיזה הליך ובאיזה מחיר, מציע משהו שאין בעמוד הזה היום. בזירה השלישית, ״הסרת תוכן מגוגל״, גוגל עצמה מדורגת עם עמודי העזרה שלה, וקשה לעקוף אותה. שם המטרה היא להופיע מתחתיה עם ההסבר על מה שגוגל לא עושה.

מה עורך דין יכול להציע שחברת מוניטין לא יכולה

השיווק בתחום נשען על הבחנה אחת, ועמוד שלא אומר אותה במפורש מתחרה עם חברות המוניטין במגרש שלהן. חברת מוניטין יכולה לבקש, לכתוב תוכן ולקדם אותו. עורך דין יכול גם לדרוש, ולפנות לבית משפט. הטבלה הבאה היא הבסיס לעמוד השירות של המשרד:

כמה פרטים בטבלה כדאי לדייק בעמוד עצמו, כי הם מה שמבדיל משרד רציני מהבטחה ריקה. גוגל כותבת שהיא יכולה להסיר רק מתוצאות החיפוש, ושהתוכן עשוי להמשיך להיות ברשת. היא מסירה מידע אישי מסוגים שהיא מפרטת, כמו פרטי קשר, מספרי זהות ומסמכים רפואיים, ואומרת שעל תוכן בעל ערך חדשותי היא עשויה שלא להסיר. לאתרים שדורשים תשלום על הסרה יש לה מדיניות נפרדת, בשלושה תנאים. הפונה הוא מי שהתוכן עוסק בו, האתר אינו אתר ביקורות עסקיות, והאתר דורש תשלום כדי להסיר.

במאגרי פסקי הדין התמונה דומה. פסקדין, למשל, כותבת בעמוד בקשת ההסרה שכל בקשה נבחנת לגופה, שהטיפול כרוך בתשלום אחרי אישור, ושגם אם הבקשה מאושרת פסק הדין לא יימחק, אלא רק השמות והפרטים המזהים. עורך דין שכותב ״נמחק את פסק הדין מהאינטרנט״ מבטיח משהו שהמאגר עצמו אומר שלא יקרה.

ויש מקרה אחד שבו הפסיקה הישראלית נתנה לעורך דין כלי מול גוגל עצמה. לפי דיווח ב־mako מספטמבר 2014, עורך דין תבע את בעל אתר פסקי דין ואת גוגל, אחרי שחיפוש של שמו הציג פסק דין על עורך דין אחר תחת כותרת על הרשעה. בית משפט השלום חייב את בעל האתר ופטר את גוגל. לפי העין השביעית, ביוני 2015 קיבל המחוזי בתל אביב את הערעור וקבע שמנוע חיפוש צריך להסיר פרסום מעוול כשברור לגמרי שהתוצאה שגויה, ושהמסקנה שמורה למקרי קיצון. עמוד שמסביר את ההבחנה הזו בין טעות גלויה לבין פסק דין אמיתי ולא נעים, עונה לשאלה שהלקוח שואל לפני שהוא מתקשר.

מה מותר לכתוב, ומה מטעה

כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין חלים על כל עמוד באתר, ובתחום הזה יש שלוש מלכודות שחוזרות.

הבטחת תוצאה. ״הסרה מובטחת״, ״נמחק תוך 48 שעות״ ו״100% הצלחה״ מופיעים בעמודים של חברות מוניטין, שאינן כפופות לכללים. משרד עורכי דין כפוף לאיסור על פרסום מטעה, וההחלטה בכל המסלולים נמצאת בידי מישהו אחר, בעל האתר, גוגל או בית המשפט. במקום הבטחה כותבים מה כל מסלול יכול להשיג, כמה זמן לוקח בדרך כלל כל שלב, ומתי המשרד יאמר ללקוח שאין טעם להמשיך.

הצגת לקוחות. ״טיפלנו במאות בקשות הסרה״ הוא נתון שמשרד יכול לפרסם אם הוא נכון ומתועד. סיפור על לקוח מסוים, גם בלי שם, הוא סיכון כפול. כלל 3(ה) לכללי הפרסומת מתיר שם של לקוח רק בהסכמתו בכתב, ובתחום שבו הלקוח רוצה שישכחו אותו, תיאור מפורט של מה שהוסר מחזיר אותו לרשת דרך האתר של המשרד.

ציטוט התוכן שהוסר. עמוד שמראה ״לפני ואחרי״ עם צילום של כתבה או של פסק דין, גם מטושטש, מפרסם את התוכן מחדש. אם רוצים להמחיש, מתארים את סוג התוכן ואת ההליך, בלי שום פרט שיאפשר למצוא את המקור.

אילו עמודים האתר צריך

המבנה נגזר מהחיפושים. עמוד אחד כללי על ״הסרת תוכן מהאינטרנט״ ינסה לענות על שש שאלות שונות ולא יענה טוב על אף אחת. מה שעובד הוא עמוד שירות מרכזי ועמודים לפי סוג התוכן, כשכל אחד עונה על חיפוש אחר:

את העמוד על כל מאגר כדאי לבנות רק אחרי שהמשרד עבר בעצמו את הנוהל באותו מאגר, ולעדכן אותו כשהנוהל משתנה. עמוד שמפרט נוהל שגוי מאבד את הלקוח בשיחה הראשונה, כי הלקוח כבר ניסה בעצמו.

עמוד נוסף שכדאי לשקול הוא על פסקי דין ישנים. בפורום משפטי שמופיע בעמוד הראשון לחיפוש ״הסרת פסקי דין מהאינטרנט״, עורך דין עונה לשואל שתקופת ההתיישנות או המחיקה של רישום פלילי אינה רלוונטית לפרסום של פסקי דין באינטרנט. זו בדיוק ההבחנה שהלקוח לא מכיר, והיא מחברת בין שני קהלים. מי שמחק רישום פלילי מגלה שפסק הדין עדיין בגוגל, ופונה שוב.

פרסום ממומן, ומה לחסום ביום הראשון

בפרסום בגוגל התחום יקר ומבולגן. לפי מדד BoostIt, העלות החציונית לקליק בקטגוריה המשפטית בחיפוש בישראל היא ₪16.4, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. העלות החציונית לפנייה היא ₪108, כי שיעור ההמרה בקטגוריה גבוה, 18.4%. כל קליק שמגיע מחיפוש לא רלוונטי עולה כמעט פי שניים מאשר בענף ממוצע.

והחיפושים הלא רלוונטיים כאן רבים במיוחד, כי המילים ״הסרה״ ו״מחיקה״ משמשות בהרבה תחומים אחרים. ההשלמות האוטומטיות של גוגל מראות את זה:

הכלל המעשי הוא לפרסם רק על צירופים שכוללים את סוג התוכן, ״פסק דין״, ״כתבה״, ״פוסט״, ״תוצאות חיפוש״, או את המילה ״עורך דין״ יחד עם ״תוכן״. התאמה רחבה על ״מחיקה״ או ״הסרה״ לבדן תשלם על לקוחות של משרדי חדלות פירעון ושל מכוני לייזר.

חשבון לדוגמה, תקציב אחד ושלוש זירות

נניח משרד שמקצה ₪4,000 בחודש לפרסום בגוגל בתחום, ורוצה לדעת מה לצפות. החשבון הבא משתמש בחציונים של הקטגוריה המשפטית, ולכן הוא המחשה ולא תחזית:

שני דברים משנים את החשבון בתחום הזה יותר מבתחומים אחרים. הראשון הוא מילות השלילה. אם רבע מהקליקים מגיע מחיפושים על רישום פלילי או חובות, רבע מהתקציב הלך על לקוחות של משרד אחר. השני הוא שאלת הסינון בטופס. בתחום שבו חלק מהפונים מבקשים משהו שאין לו פתרון, שיחה של רבע שעה עם כל פונה היא עלות אמיתית, ושאלה אחת בטופס חוסכת אותה.

לכן ההמלצה שלנו היא לחלק את התקציב לפי הזירות. את רובו לחיפושים עם ״עורך דין״, שבהם הכוונה ברורה. חלק קטן לחיפושים על פסקי דין, עם מודעה שאומרת מה עורך דין עושה שחברת מוניטין לא עושה. ואת החיפושים הכלליים על הסרה מגוגל להשאיר לעמוד האורגני, שם גוגל ממילא מציגה את עמודי העזרה שלה בראש.

השיחה הראשונה, ומה לשאול לפני שהיא מתחילה

הלקוח בתחום הזה מגיע לחוץ ונבוך. הוא לא תמיד רוצה לספר בטלפון מה כתוב עליו, והוא כבר קרא עמוד של חברת מוניטין שהבטיחה לו הכול. הטופס והשיחה הראשונה צריכים לעשות שלושה דברים, להבין במה מדובר, לקבוע אם יש מסלול, ולהגיד את זה בכנות.

בטופס עצמו מספיקות ארבע שאלות:

• הקישור לתוכן, או כמה קישורים, אם התוכן מופיע בכמה אתרים.
• סוג התוכן, פסק דין, כתבה, פוסט, ביקורת או משהו אחר.
• מי הפונה ביחס לתוכן, האם הוא האדם שהתוכן עוסק בו, נציג שלו, או מישהו שרוצה להסיר תוכן על אחר.
• מתי התוכן פורסם, בערך.

ליד הטופס כדאי הודעת פרטיות קצרה, שמסבירה מה נעשה עם הקישורים ומי רואה אותם. הקישורים עצמם הם מידע רגיש. מי ששולח קישור לפסק דין פלילי עם שמו מוסר למשרד מידע שהוא מנסה להסתיר, ומשרד שמטפל בזה ברישול מאבד את האמון לפני השיחה.

בשיחה עצמה, הדבר שמבדיל משרד הוא היכולת לומר מהר מה לא יקרה. ״את פסק הדין עצמו לא נמחק, אבל אפשר לבקש שהשם יוסר מהמאגר, וזה מה שזה ישיג״ היא תשובה שחברת מוניטין לא נותנת, ולקוח שקיבל אותה מבין למה הוא משלם לעורך דין.

ביקורות, כשהלקוח רוצה שישכחו אותו

בפרופיל העסק בגוגל התחום הזה דומה לפלילי. הלקוח המרוצה ביותר הוא גם זה שהכי פחות רוצה שיידעו שפנה, וביקורת עם שמו המלא מחזירה לרשת בדיוק את מה שהמשרד עזר לו להוריד. לכן בקשת ביקורת צריכה לכלול שתי אפשרויות מפורשות. לכתוב בלי שום פרט על התיק, או לא לכתוב בכלל, בלי שזה ישפיע על היחס. מה שכן אפשר לבקש הוא ביקורת על התהליך, על הזמינות ועל ההסבר שקיבל בשיחה הראשונה. ביקורות כאלה עונות בדיוק על מה שפונה חדש בודק, כלומר אם המשרד אומר את האמת על מה שאפשר להשיג. איך מבקשים ביקורת בלי לחץ ובלי תמורה פירטנו במדריך איך לבקש ביקורות.

איך מודדים אם השיווק עובד

בתחום עם הרבה חיפושים לא רלוונטיים, מספר הקליקים ומספר הפניות לא מספרים הרבה. מה שמודדים:

טעויות שחוזרות

• עמוד אחד לכל התחום. ״הסרת תכנים מהאינטרנט״ בעמוד אחד מנסה לענות על פסקי דין, כתבות, פוסטים ותוצאות בגוגל, ולא מדורג באף אחד מהחיפושים.
• העתקת השפה של חברות המוניטין. ״דחיקה״, ״ניקוי״ ו״הסרה מובטחת״ הופכים את המשרד לעוד ספק מאותו סוג, רק יקר יותר.
• פרסום בהתאמה רחבה על ״מחיקה״. בלי מילות שלילה, התקציב הולך למי שמחפש מחיקת חובות.
• אין סינון בטופס. כל פנייה מגיעה לשיחה, כולל מי שרוצה להסיר תוכן אמיתי על אדם אחר.
• סיפורי הצלחה עם פרטים. תיאור של מה שהוסר מחזיר את המידע לרשת, הפעם דרך האתר של המשרד.
• עמוד על מאגר בלי לבדוק את הנוהל. לקוח שכבר ניסה ומגלה שהעמוד שגוי לא מתקשר.

תוכנית ל־90 יום

החודש הראשון. עמוד השירות המרכזי, עמוד על הסרת פסקי דין ועמוד על כתבות, עם המסלולים ומה כל אחד משיג. קמפיין חיפוש על צירופים עם ״עורך דין״ ועם סוג התוכן, ורשימת שלילה מלאה מהיום הראשון. טופס עם ארבע השאלות ומדידה של כל פנייה.

החודש השני. עמודים לפי מאגר, רק לאלה שהמשרד מכיר את הנוהל שלהם. עמוד על פוסטים ברשתות חברתיות. בדיקה שבועית של דוח מונחי החיפוש והוספת מילות שלילה.

החודש השלישי. עמוד על הסרה מגוגל, שמסביר מה גוגל עושה לבד ומה דורש צו. בדיקה ב־Search Console של המיקום בחיפושים בלי ״עורך דין״, והחלטה אם להגדיל את התקציב בזירה של פסקי הדין לפי מה שהגיע ממנה.

מה אנחנו עושים למשרד שעוסק בהסרת תוכן

אנחנו בונים את העמודים לפי החיפושים, עם המסלולים ועם מה שאסור להבטיח, ומנהלים את הקמפיין עם רשימת שלילה שמתעדכנת כל שבוע. אנחנו מודדים כל פנייה עד השאלה אם הפכה לתיק, ומדווחים פעם בחודש מה הביא תיקים ומה הביא רק שיחות. מתחילים בבדיקת משפך הפניות, שמראה איפה המשרד נמצא היום בכל אחת משלוש הזירות, ומה כדאי לתקן קודם.

תחומים קרובים

הרבה מהלקוחות בתחום מגיעים מתיק אחר. מי שנכתבה עליו כתבה שקרית הוא גם לקוח של לשון הרע, והשיווק לשם מוסבר בעמוד על שיווק לעורכי דין ללשון הרע. מי שמחק רישום פלילי ומגלה שפסק הדין עדיין בגוגל מגיע לא פעם ממשרד פלילי, כפי שמוסבר בעמוד על שיווק למשרדים פליליים. ומשרד שרוצה להוריד ביקורת מהפרופיל של עצמו ימצא את הדרך במדריך הסרת ביקורת בגוגל.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הפרטים על מדיניות של גוגל ושל מאגרים משפטיים הם מידע כללי, נכון ליום העדכון, ואינם ייעוץ משפטי.

מקורות

• תוצאות החיפוש בגוגל, ״הסרת פסקי דין מהאינטרנט״, 5 בנובמבר 2026
• תוצאות החיפוש בגוגל, ״עורך דין למחיקת כתבות״, 5 בנובמבר 2026
• תוצאות החיפוש בגוגל, ״עורך דין הסרת תוכן מהאינטרנט״, 5 בנובמבר 2026
• תוצאות החיפוש בגוגל, ״הסרת תוכן מגוגל״, 5 בנובמבר 2026
• תוצאות החיפוש בגוגל, ״השמטת שם מפסק דין״, 5 בנובמבר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין למחיקת״, 5 בנובמבר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״הסרת תוכן מגוגל״, 5 בנובמבר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין הסרת״, 5 בנובמבר 2026
• Google, הסרת מידע אישי מתוצאות החיפוש
• Google, הסרת תוכן מאתרים שגובים תשלום על הסרה
• Google, דיווח על תוכן מסיבות משפטיות
• פסקדין, בקשת הסרה למסמך
• העין השביעית, המחוזי בתל אביב על חובת גוגל להסיר פרסום אחרי הודעה (יוני 2015)
• mako, השלום בתל אביב על אחריות גוגל לתוצאת חיפוש (ספטמבר 2014)
• BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף 2025 עד 2026
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה 1965

עודכן לאחרונה ב־5.11.2026