מה זה מזכירה משפטית?

מזכירה משפטית היא עובדת מנהלית במשרד עורכי דין, ולא בעלת מקצוע משפטי. היא מנהלת יומן דיונים ופגישות, מקלידה ומסדרת מסמכים, מתייקת, עונה לטלפון ולוואטסאפ, מטפלת בלקוחות קיימים ובמשרד קטן גם בפניות חדשות. לא מצאנו בחוק דרישת רישוי לתפקיד, ומכללות פרטיות מציעות קורסים קצרים של כמה עשרות שעות. ההבדל בינה לבין עורך דין קבוע בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, שמייחד לעורכי דין את הייצוג, את עריכת המסמכים המשפטיים ואת הייעוץ המשפטי. מזכירה עושה את כל מה שסביב העבודה הזו, אבל לא את העבודה עצמה.

צריך תעודה כדי לעבוד כמזכירה משפטית?

לא מצאנו חוק או תקנה שמחייבים תעודה. מכללות פרטיות מציעות קורסים של מזכירות משפטית, למשל קורס של 40 שעות לימוד או קורס של 45 שעות אקדמיות בכשלושה חודשים, עם תעודה מטעם המכללה. הקורסים מלמדים סדרי דין, מבנה בתי המשפט, מסמכים משפטיים ואתיקה. למשרד שמגייס, התעודה פחות חשובה ממבחן קצר בראיון, שיחת פנייה מדומה ותיקון של מסמך עם טעויות. מה שהקורס לא מלמד, איך עונים לפונה חדש בתחום של המשרד, המשרד צריך ללמד בעצמו בשבועיים הראשונים.

מזכירה יכולה לומר לפונה אם יש לו סיכוי?

לא. הערכת סיכויים היא חיווי דעה משפטי, וסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מייחד אותו לעורכי דין. סעיף 96 לאותו חוק קובע קנס למי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין. מעבר לכלל, יש סיבה מעשית. מזכירה שאומרת ״נשמע שיש לך תיק טוב״ יוצרת ציפייה שעורך הדין יצטרך לתקן בפגישה, ואם הפונה לא נהיה לקוח היא אולי גם הטעתה אותו. התשובה הקבועה היא ״זו בדיוק השאלה שעורך הדין יענה עליה, אני קובעת לך שיחה איתו״.

מה עושים כשפונה מתחיל לספר את כל הסיפור למזכירה?

עוצרים אותו בעדינות. כלל 16 לכללי האתיקה אוסר על עורך דין לטפל נגד לקוח בעניין שיש לו זיקה של ממש למידע שקיבל ממנו או מטעמו. לשון הכלל מדברת על לקוח ולא על פונה, אבל הקריאה שלנו היא שמשרד שמזכירה שלו שמעה את כל הפרטים מפונה שלא נהיה לקוח עלול להסתבך כשהצד השני ירצה לשכור אותו. משפט קבוע עוזר, למשל ״כדי לשמור על הפרטיות שלך, את הפרטים עצמם תספר לעורך הדין. אני צריכה רק את שמות הצדדים לבדיקה, ואז קובעת שיחה״.

מותר לתת למזכירה בונוס לפי מספר הלקוחות החדשים?

זה סיכון שכדאי להימנע ממנו. סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות מהעיסוק, ובהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה הארצית שתגמול בזיקה להפניית לקוח הוא שיתוף אסור גם כשהוא לא אחוז משכר הטרחה. בונוס לפי לקוחות שחתמו קרוב מדי לזה. אפשר לתגמל על מדדים של שירות, למשל אחוז הפניות שקיבלו שיחה באותו יום או אחוז הפניות שנרשמו במלואן במערכת, כי הם לא תלויים בהכנסה מתיק מסוים. בשאלה על מבנה תגמול מסוים כדאי לשאול את ועדת האתיקה.

מזכירה משפטית בבית משפט זה אותו תפקיד?

לא. ״מזכירות בית המשפט״ היא יחידה של בית המשפט עצמו, והעובדים בה מועסקים במערכת בתי המשפט ולא אצל עורך דין. מזכירה משפטית במשרד היא עובדת של עורך דין פרטי, והיא בצד השני של הדלפק. היא מגישה מסמכים, עוקבת אחרי מועדים ומתאמת עם המזכירות. בחיפושים בגוגל שני התפקידים מתערבבים, ולכן מודעת דרושים של משרד צריכה לפרט מה התפקיד כולל, כולל מענה לפניות חדשות, כדי שמי שמחפשת עבודה במזכירות בית משפט לא תגיע לראיון הלא נכון.

מזכירה משפטית | מה מותר לה לומר לפונה חדש

Q: כמה מרוויחה מזכירה משפטית?

אין סקר שכר פומבי שבודק רק מזכירות במשרדי עורכי דין. בטבלאות של מנפאואר מפברואר 2026, מזכיר או מזכירה מקבלים 9,500 עד 11,000 ש״ח ברוטו בחודש במשרה מלאה בשנתיים הראשונות, 11,500 עד 13,000 ש״ח עם שנתיים עד חמש שנות ניסיון, ו־13,000 עד 15,000 ש״ח אחרי חמש שנים. מזכירת שותפים ומזכירה בכירה מופיעות בטווח של 10,000 עד 12,000 ש״ח בתחילת הדרך. אלה ממוצעים של חברת השמה, והם משתנים לפי אזור וגודל המשרד. הרצפה החוקית היא שכר המינימום, 6,443.85 ש״ח בחודש מ־1 באפריל 2026.

המדריך הזה הוא חלק מניהול פניות למשרד עורכי דין, והוא עוסק באדם שעונה לטלפון. ההחלטה אם להעסיק מזכירה, בוט או מוקד, ומה כל אחד עולה, נמצאת בהשוואה בוט או מזכירה למשרד עורכי דין. השאלות שמותר לשאול פונה בשלב הראשון מפורטות במדריך לסינון פניות. כאן עוסקים במה שקורה אחרי שהמזכירה כבר במשרד, מה התפקיד כולל, מה מותר לה לומר, על מה היא חותמת, איך מדריכים אותה ואיך יודעים שהיא עונה טוב.

גוגל מציע עשר השלמות לחיפוש ״מזכירה משפטית״, ורובן של מחפשות עבודה, שכר, דרושים, לימודים, ״מה זה״ וגם ״ללא ניסיון״. העמוד כתוב לעורך הדין שמעסיק, אבל עונה גם על השאלות האלה, כי מי שמגייס צריך לדעת מה המועמדות קוראות ומה הן מצפות לשמוע בראיון.

מה מזכירה משפטית עושה במשרד קטן

במשרד גדול יש מזכירות שותפים, פקידות קבלה, מנהלת משרד ומחלקת גבייה. במשרד של עורך דין אחד עד ארבעה, הכל נופל על אדם אחד. זה מה שהיום שלה כולל בדרך כלל:

תחום	מה זה כולל	כמה זה דחוף
יומן	דיונים, מועדי הגשה, פגישות, תזכורות לעורך הדין	גבוה, טעות כאן עולה בתיק
מסמכים	הקלדה, עיצוב, הכנה להגשה, צילום וסריקה	בינוני, לפי מועד
לקוחות קיימים	עדכונים, תיאום, קבלת מסמכים, שאלות על מצב התיק	בינוני
פניות חדשות	טלפון, וואטסאפ, טופס באתר, קביעת שיחה עם עורך דין	גבוה, הפונה כבר מתקשר למשרד הבא
כספים	חשבונות, קבלות, מעקב גבייה	נמוך ביום, גבוה בסוף החודש
בתי משפט	הגשות, בירורים מול המזכירויות, מעקב החלטות	לפי מועדים

ההתנגשות ברורה. כשהמזכירה מסיימת הגשה בשעה האחרונה לפני מועד, הטלפון של פונה חדש מצלצל. אם אין לה כלל ברור מה קודם, היא תבחר בהגשה, ובצדק. לכן הדבר הראשון שמגדירים הוא לא תסריט אלא סדר עדיפויות כתוב. הצעה פשוטה למשרד קטן. מועד הגשה של היום קודם לכל, פנייה חדשה קודמת לכל השאר, ולקוח קיים שמתקשר בלי דחיפות מקבל חזרה בחלון קבוע אחר הצהריים.

לפי ההגדרה הזו, החלק של הפניות החדשות הוא לא ״עוד משימה״. הוא החלק היחיד בעבודה שלה שמחליט אם המשרד יקבל תיקים חדשים בחודש הבא. את כל השאר אפשר לדחות בשעה בלי נזק. פונה שלא קיבל תשובה לא מחכה שעה.

למה השיחה הראשונה שווה כסף

הנתונים הכי מפורטים על מענה של משרדי עורכי דין באים מארצות הברית. Clio, ספקית תוכנה למשרדים, בדקה משרדים בעזרת לקוח סמוי ב־2019, וב־2024 חזרה על הבדיקה מול 500 משרדים. לפי הסיכום של 2Civility, רק 40% מהמשרדים ענו לטלפון ב־2024, לעומת 56% ב־2019, ורק 33% ענו למייל, לעומת 40% ב־2019. 48% לא ענו לטלפון וגם לא חזרו, כלומר לא היה אפשר להשיג אותם בטלפון.

משרדי עורכי דין שענו ללקוח סמוי

ענו לטלפון ב־201956%
ענו לטלפון ב־202440%
ענו למייל ב־201940%
ענו למייל ב־202433%

Clio Legal Trends 2024, לפי הסיכום של 2Civility

אותו סיכום מביא נתון שנוגע ישירות למזכירה. רק 12% מהפונים אמרו שימליצו לחברים ולמשפחה על המשרדים שאליהם פנו, אבל מי שדיבר עם אדם בטלפון היה מוכן להמליץ פי שלושה יותר מהממוצע בכל הערוצים, ופי שמונה כמעט ממי שקיבל רק הודעה קולית חוזרת. כלומר, הקול שעונה הוא חלק מהשירות, לא רק מהמכירה.

בצד הישראלי, המספר שמעניין הוא כמה עולה פנייה. לפי מדד הבנצ׳מרק של BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, בענף המשפט המחיר החציוני לקליק הוא 16.4 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל הענפים, והעלות החציונית לפנייה היא 108 ש״ח. שיעור ההמרה החציוני בענף הוא 18.4%, והוא סופר גם לחיצות לשיחה ולוואטסאפ. כל שיחה כזו מגיעה בסוף לטלפון של המזכירה.

דוגמה מחושבת, מה עולה שיחה שנפלה לתא קולי

הדוגמה הזו משתמשת בנתון של BoostIt ובהנחות שלנו, שמסומנות.

הנחה. משרד משפחה מקבל 50 פניות בחודש מפרסום בגוגל.
נתון. עלות חציונית לפנייה בענף המשפט, 108 ש״ח.
חשבון. 50 × 108 = 5,400 ש״ח בחודש על פניות.
הנחה. 20% מהשיחות נופלות לתא קולי כשהמזכירה בשיחה אחרת או בהגשה, ואף אחד לא חוזר אליהן באותו יום.
חשבון. 50 × 20% = 10 פניות, ו־10 × 108 = 1,080 ש״ח בחודש שהמשרד שילם עליהם ולא דיבר עם אף אחד מהם.
בשנה. 1,080 × 12 = 12,960 ש״ח, לפני שסופרים את התיקים שהיו יכולים לצאת מהן.

את המספרים של המשרד שלכם אפשר להכניס למחשבון הפניות שהולכות לאיבוד. הנקודה מהדוגמה היא שהבעיה כמעט אף פעם לא במזכירה עצמה, אלא בכך שאין לה כלל מה עושים עם שיחה שלא נענתה. כלל כזה נכתב בשורה אחת, שיחה שלא נענתה מקבלת הודעה כתובה תוך חמש דקות ושיחה חוזרת תוך שעה. כמה מהר צריך לחזור, ולמה, מפורט במדריך על זמן מענה לפניות.

מה מותר למזכירה לומר לפונה, ומה לא

זה החלק שהכי חשוב לכתוב, כי מזכירה טובה רוצה לעזור, ועזרה בשיחה הראשונה נוטה לגלוש לייעוץ. ארבעה כללים מגדירים את הגבול.

הייעוץ שמור לעורך דין. סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מונה פעולות שרק עורך דין רשאי לעשות דרך עיסוק או בתמורה, ובהן ייעוץ וחיווי דעה משפטיים. סעיף 96 קובע קנס למי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין. ״יש לך סיכוי טוב״, ״במקרה כזה בדרך כלל מקבלים משמורת״ ו״אל תחתום על כלום״ הם כולם חיווי דעה. המזכירה מפנה את השאלות האלה לעורך הדין, בלי יוצא מן הכלל.

אסור להטעות. כלל 2א לכללי הפרסומת אוסר פרסום מטעה. הכלל עוסק בפרסומת ולא בשיחת טלפון, אבל הבטחה בשם המשרד שעורך הדין יחזור ״תוך עשר דקות״ או ש״אצלנו זה נגמר בהסכם״ היא בדיוק מה שהכלל בא למנוע, והפונה זוכר אותה. הבטחה שהמזכירה נותנת צריכה להיות כזו שהמשרד עומד בה.

מחיר לא נאמר בטלפון. כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר טקסט חופשי שמציע שירות משפטי רק בלי התייחסות לשכר הטרחה. גם כאן הכלל מכוון לפרסומת, אבל תשובה קבועה מונעת שתי בעיות. היא לא קובעת מחיר לפני שעורך הדין שמע את המקרה, והיא לא חוזרת אחר כך כציטוט. הסכם שכר הטרחה עצמו נבנה בפגישה, כמו שמוסבר בעמוד על הסכם שכר טרחה.

חוזרים רק למי שביקש. סעיף 56 לחוק הלשכה אוסר על עורך דין לשדל, בעצמו או על ידי אחר, אדם למסור לו עבודה מקצועית. מזכירה שחוזרת לפונה שהשאיר פרטים עושה שירות. מזכירה שמתקשרת לרשימה של אנשים שלא פנו, או שולחת הודעות שיווק בלי הסכמה מפורשת, חושפת את המשרד גם לסעיף 30א לחוק התקשורת, שמאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעה בלי הוכחת נזק. הפרטים בעמוד על חוק הספאם.

הטבלה הזו מתאימה לתלות ליד הטלפון:

הפונה אומר	תשובה שמתאימה	תשובה שלא
״יש לי סיכוי?״	״זו בדיוק השאלה לעורך הדין. אני קובעת לך שיחה איתו היום״	״נשמע שכן, היו לנו מקרים כאלה״
״כמה זה עולה?״	״שכר הטרחה נקבע אחרי שעורך הדין שומע את המקרה, והוא יסביר הכל בשיחה״	״בערך כמה אלפים, תלוי״
״כמה זמן זה לוקח?״	״זה תלוי בפרטים, ועורך הדין יוכל להעריך אחרי שישמע״	״חודשיים שלושה בדרך כלל״
״מה לעשות עד אז?״	״אם יש מועד שמתקרב, תגיד לי עכשיו ואני מעבירה לעורך הדין בדחיפות״	״אל תחתום על כלום ואל תדבר איתו״
״אתם מטפלים בזה?״	״המשרד עוסק בדיני משפחה. עורך הדין יגיד אם זה בתחום שלו״	״בטח, אנחנו עושים הכל״
״שמעתי עליכם מחבר, הוא היה מרוצה״	״שמחה לשמוע. אפשר שם לבדיקה שאין ניגוד עניינים?״	״כן, זכינו לו בתיק, ספר לך?״

השורה האחרונה קשורה לשני כללים נוספים. פרטי לקוח קיים הם סוד לפי כלל 19 לכללי האתיקה, והמזכירה לא מאשרת אפילו שמישהו הוא לקוח. ושם או תמונה של לקוח בפרסום מותרים רק בהסכמתו בכתב, לפי כללים 3(ה) ו־3(ט) לכללי הפרסומת, והמלצות מוסדרות בכלל 3(יא). איך מבקשים ממנו המלצה כמו שצריך מוסבר בעמוד על המלצות לקוחות.

סודיות, ההתחייבות שהמזכירה חותמת עליה

כלל 19 לכללי האתיקה מחייב את עורך הדין לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו. כלל 20 מוסיף חובה ישירה לגבי העובדים. עורך הדין יעמיד את העובדים בשירותו על חובתם לשמור על סודיות העניינים שמגיעים לידיעתם במהלך עבודתם. החובה היא של עורך הדין, ולכן מי שצריך להוכיח שהמזכירה הודרכה הוא המשרד.

בצד של דיני הראיות, סעיף 48 לפקודת הראיות קובע שעורך דין לא חייב למסור כראיה דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי, ושאותו דין חל על עובד של עורך דין. סעיף קטן (ב) מוסיף שהחסיון ממשיך לחול גם אחרי שהעובד הפסיק לעבוד אצל עורך הדין. סעיף 90 לחוק הלשכה קובע חסיון דומה. זה אומר שהמזכירה היא חלק מהמעגל המוגן, אבל רק אם היא מתנהגת ככזו.

ההתחייבות בכתב לא חייבת להיות ארוכה. אלה הסעיפים שאנחנו ממליצים לכלול, ועורך דין המשרד מנסח אותם לפי שיקול דעתו:

כל מידע על לקוחות, על פונים ועל תיקים הוא סודי, גם אחרי סיום העבודה במשרד.
אין מאשרים לאדם מחוץ למשרד שמישהו הוא לקוח, גם לא לבן משפחה שמתקשר.
אין שולחים מסמכי לקוח מחשבון דוא״ל או וואטסאפ פרטי, ואין שומרים אותם במכשיר פרטי.
אין מעלים פרטי לקוח או מסמך שלו לכלי בינה מלאכותית שהמשרד לא אישר.
שיחות עם פונים מתנהלות במקום שלקוחות אחרים לא שומעים.
מסמכים מודפסים לא נשארים על השולחן בסוף היום.
בסיום העבודה מחזירים מפתחות, מכשירים והרשאות, והגישה למערכות נסגרת באותו יום.

הסעיף הרביעי חדש יחסית, ויש לו בסיס. גילוי הדעת את/60/24 של לשכת עורכי הדין מספטמבר 2026 עוסק בשימוש בכלי בינה מלאכותית במשרד, ועורך הדין נשאר אחראי לכל תוצר. מזכירה שמדביקה סיכום שיחה עם פונה לכלי חינמי כדי ״לנסח יפה״ מעבירה מידע לספק שלישי. הפירוט בעמוד על AI וסודיות.

ניגוד עניינים. לפי כלל 16, עורך דין לא יטפל נגד לקוח בעניין שיש אליו זיקה של ממש למידע שקיבל ממנו או מטעמו. הכלל מדבר על לקוח, אבל הדרך הבטוחה היא שהמזכירה לא תשמע את סיפור המקרה בכלל. היא שואלת את שם הפונה ואת שם הצד השני, בודקת ברשימת התיקים, ורק אז קובעת שיחה. השלבים המלאים במדריך לסינון פניות, ואין טעם לחזור עליהם כאן.

פרטיות. סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, בנוסח תיקון 13 שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מחייב הודעה למי שמתבקש למסור מידע אישי למאגר, ובין השאר את המטרה, את שם בעל השליטה במאגר ולמי יימסר המידע. בשיחת טלפון זה משפט אחד שהמזכירה אומרת לפני שהיא רושמת פרטים. החובות האחרות של המשרד מפורטות בעמוד על תיקון 13.

הקלטת שיחות עם פונים

הרבה משרדים שוקלים להקליט את השיחות של המזכירה, כדי לבדוק איכות או כדי לא לשכוח פרטים. שני כללים חלים כאן. לפי סעיף 1 לחוק האזנת סתר, האזנת סתר היא האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. מזכירה שמקליטה שיחה שהיא עצמה צד לה לא נופלת בהגדרה הזו, כי היא אחת מבעלי השיחה. אבל כלל 22 לכללי האתיקה קובע שעורך דין לא יקליט שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר אלא בידיעתם. פונה חדש עוד לא לקוח, ובכל זאת הקריאה שלנו היא שאם ההקלטה נעשית בשם המשרד, אומרים אותה בפתיחה.

המשפט המעשי הוא ״השיחה מוקלטת לצורך שירות, אם אתה מעדיף שלא, תגיד לי ואפסיק״. ההקלטות עצמן הן מידע אישי לכל דבר, ולכן מחליטים מראש מי שומע אותן, לכמה זמן שומרים אותן ואיפה. אם המטרה היא רק בקרת איכות, עשר הקלטות בחודש שעורך הדין שומע מספיקות, ואין סיבה לשמור את השאר יותר מכמה שבועות.

תסריט לשיחה הראשונה

תסריט לא נועד להפוך את המזכירה לרובוט. הוא נותן לה משפט מוכן לכל רגע שבו היא עלולה לאלתר. זה מבנה של שבעה שלבים:

פתיחה. ״משרד עורכי הדין [שם], מדברת [שם פרטי], איך אפשר לעזור?״ השם הפרטי חשוב, כי הפונה יבקש אותה כשיחזור.
הקשבה קצרה. נותנים לפונה לומר במשפט או שניים במה מדובר, בלי לשאול על הפרטים.
הודעת פרטיות. ״אני רושמת כמה פרטים כדי שעורך הדין יחזור אליך. הם נשמרים במשרד ומשמשים רק לזה.״
ארבעה פרטים. שם, טלפון, התחום במילה אחת, ושם הצד השני לבדיקת ניגוד עניינים.
שאלת דחיפות. ״יש מועד שמתקרב, דיון, מכתב שקיבלת עם תאריך?״ אם כן, עורך הדין מקבל הודעה מיד.
התחייבות לזמן. ״עורך הדין יחזור אליך היום עד חמש״, ומועד שהמשרד באמת עומד בו.
סגירה. ״אשלח לך עכשיו הודעה עם השם שלי והמועד, כדי שיהיה לך.״

ההודעה הכתובה בסוף עושה שלושה דברים. היא נותנת לפונה מספר שמור, היא מתעדת את ההבטחה, והיא מקטינה את הסיכוי שימשיך להתקשר למשרדים אחרים באותה שעה. ההודעה עצמה היא תשובה למי שפנה, לא הודעה שיווקית, ולכן היא לא כוללת מבצעים, קישורים לתוכן או בקשה להצטרף לרשימה. ניוזלטר, לפי כלל 3(יג) לכללי הפרסומת, נשלח רק ללקוחות ולמי שביקש.

אחרי השיחה, הפנייה נרשמת במערכת אחת, עם שעה, ערוץ ומי ענה. בלי זה אי אפשר למדוד כלום מכל מה שבהמשך. איך בונים את הרישום הזה, גם במשרד שעד היום עבד עם מחברת, מוסבר במדריך על CRM לעורכי דין. קביעת השיחה עם עורך הדין והתזכורות לפונה מפורטות במדריך על תיאום פגישות.

אותו תסריט בוואטסאפ

בכתב יש הבדל אחד גדול. כל מה שהמזכירה כותבת נשאר אצל הפונה, ואפשר לצלם אותו ולהעביר. לכן בוואטסאפ התשובות לשאלות על סיכוי ועל מחיר קצרות עוד יותר, ובשום מקרה לא מבקשים מהפונה לשלוח מסמכים או צילומים לפני השיחה עם עורך הדין. מסמך שנשלח לוואטסאפ של המשרד לפני שנבדק ניגוד עניינים נמצא כבר אצל המשרד. איך מגדירים הודעות פתיחה ותגובות מהירות בחשבון העסקי מוסבר במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד.

הדרכה בשבועיים הראשונים

מזכירה עם ניסיון ממשרד אחר יודעת לנהל יומן ולהגיש מסמכים. היא לא יודעת איך המשרד שלכם עונה לפונה חדש. התוכנית הזו לוקחת שבועיים, וכל שלב בה מתועד, כי זה גם מה שמראה שהמשרד עמד בחובה שבכלל 20.

יום	מה עושים	מי מעביר
1	חתימה על התחייבות לסודיות, הסבר על כללים 16, 19 ו־20, הרשאות למערכות	עורך הדין
2	קריאה של התסריט והטבלה ליד הטלפון, האזנה לחמש שיחות של עורך הדין או של מזכירה קודמת	עורך הדין
3	שלוש שיחות מדומות, פונה רגוע, פונה נסער, פונה שמתעקש על מחיר	עורך הדין משחק את הפונה
4 עד 5	עונה לשיחות אמיתיות כשעורך הדין זמין לשאלה, ורושמת כל פנייה במערכת	המזכירה, עם ליווי
6	בדיקה של עשר פניות במערכת, האם כל השדות מלאים, האם נבדק ניגוד עניינים	עורך הדין
7 עד 9	הודעות וואטסאפ ותבניות, מה כותבים בשעות שהמשרד סגור	המזכירה, עם בדיקה
10	שיחה של חצי שעה על מה שהיה קשה, ועדכון התסריט לפי זה	שניהם

שלוש השיחות המדומות ביום השלישי הן החלק הכי שימושי. פונה נסער, למשל אישה שקיבלה הבוקר כתב תביעה, בודק אם המזכירה יודעת להרגיע בלי להבטיח. פונה שמתעקש על מחיר בודק אם היא מחזיקה בתשובה הקבועה גם אחרי הפעם השלישית. ופונה שמתחיל לספר את כל הסיפור בודק אם היא עוצרת אותו בנימוס.

כמה מרוויחה מזכירה משפטית

אין סקר שכר ציבורי שבודק רק מזכירות במשרדי עורכי דין, ובטבלאות השכר של מנפאואר לא מצאנו שורה בשם ״מזכירה משפטית״. בשורות שמוצגות בטבלת התחום המשפטי מופיעים עורכי דין, יועצים משפטיים ורכזי מכרזים. השורות הקרובות נמצאות בטבלת האדמיניסטרציה, שעודכנה בפברואר 2026, והן טווחי שכר ברוטו חודשי למשרה מלאה:

תפקיד בטבלה	עד שנתיים ניסיון	שנתיים עד חמש	מעל חמש שנים
מזכיר או מזכירה	9,500 עד 11,000 ש״ח	11,500 עד 13,000 ש״ח	13,000 עד 15,000 ש״ח
מזכיר או מזכירת שותפים	10,000 עד 12,000 ש״ח	12,000 עד 14,000 ש״ח	14,000 עד 16,000 ש״ח
מזכיר או מזכירה בכירה	10,000 עד 12,000 ש״ח	12,000 עד 14,000 ש״ח	14,000 עד 16,000 ש״ח
מנהל או מנהלת משרד	9,500 עד 11,000 ש״ח	11,500 עד 13,000 ש״ח	13,000 עד 15,000 ש״ח
פקיד או פקידת הוצאה לפועל	10,000 עד 12,000 ש״ח	12,000 עד 14,000 ש״ח	14,000 עד 16,000 ש״ח
קלדן או קלדנית	8,000 עד 8,500 ש״ח	8,500 עד 9,500 ש״ח	9,500 עד 10,500 ש״ח

לפי ההסבר של מנפאואר, אלה ממוצעים שמבוססים על נתוני שוק, משרות פעילות ודיווחים של מועמדים ומעסיקים, בלי הטבות כמו רכב או בונוסים, והם משתנים לפי גודל החברה, האזור, ההשכלה והכישורים. הרצפה החוקית היא שכר המינימום, שלפי המוסד לביטוח לאומי עומד מ־1 באפריל 2026 על 6,443.85 ש״ח בחודש, ו־35.40 ש״ח לשעה בהיקף של 182 שעות.

לשכר מוסיפים את עלות המעסיק, ביטוח לאומי, פנסיה ופיצויים. החשבון המלא, עם דוגמה למשרה מלאה ולחצי משרה, נמצא בהשוואה בוט או מזכירה, ואין טעם לחזור עליו כאן. מה שכדאי להוסיף לחשבון הוא הזמן של עורך הדין בשבועיים הראשונים, כפי שמופיע בטבלת ההדרכה, וזמן של שעה בחודש לבדיקת שיחות.

חצי משרה, דוגמה מחושבת

הרבה משרדים קטנים מגייסים מזכירה לחלק משרה. הדוגמה משתמשת בשכר המינימום השעתי כרצפה ובהנחות שלנו.

הנחה. 25 שעות בשבוע, כארבעה שבועות ושליש בחודש, כלומר כ־108 שעות בחודש.
רצפה. 108 × 35.40 = 3,823 ש״ח ברוטו בחודש בעיגול, אם השכר הוא שכר מינימום.
הנחה. שכר של 50 ש״ח לשעה, שקרוב לרף התחתון של טבלת מנפאואר כשמחלקים משרה מלאה ב־182 שעות.
חשבון. 108 × 50 = 5,400 ש״ח ברוטו בחודש, לפני עלויות מעסיק.

המספר הזה כדאי להשוות לחשבון של הפניות שנפלו בדוגמה הקודמת. משרד שמאבד 1,080 ש״ח בחודש על פניות בלי מענה, ומשלם 5,400 ש״ח ברוטו על חצי משרה, צריך לשאול לא רק כמה המזכירה עולה, אלא באילו שעות היא יושבת. חצי משרה בבוקר לא עוזרת לפניות שמגיעות בערב.

לימודים, ומה לבקש במודעת דרושים

לא מצאנו חוק או תקנה שמחייבים תעודה כדי לעבוד כמזכירה משפטית. מכללות פרטיות מציעות קורסים קצרים. למשל, לפי דפי הקורסים באתר study.co.il, הקורס של מכללת לימודית נמשך 40 שעות לימוד ועוסק בסדרי דין, באתיקה מקצועית ובמבנה המערכת המשפטית, והקורס של המכללה המשותפת נמשך כשלושה חודשים, כ־45 שעות אקדמיות, ועוסק בין השאר במחלקות בית המשפט, בפתיחת הליכים ובמסמכים משפטיים. שני הקורסים מעניקים תעודה מטעם המכללה, בתנאי נוכחות של 85% לפחות.

לקורס יש ערך, כי הוא נותן שפה ומבנה. אבל אף קורס לא מלמד איך עונים לפונה חדש בתחום של המשרד שלכם. בגיוס, לכן, התעודה היא יתרון ולא תנאי, ומה שבודקים בראיון הוא היכולת לעמוד בתסריט תחת לחץ.

מודעת דרושים טובה למשרד קטן אומרת במפורש שהתפקיד כולל מענה לפניות חדשות. מועמדת שמחפשת עבודה שקטה עם מסמכים לא תתאים, ועדיף שתדע את זה מהמודעה. אלה הפרטים שכדאי לכלול:

היקף המשרה והשעות, כולל אם יש ימים עד שעה מאוחרת
התחום של המשרד, כי מענה לפונים בדיני משפחה שונה ממענה בדיני חברות
מענה לטלפון ולוואטסאפ כחלק מרכזי מהתפקיד, ולא כשורה אחרונה
השפות שבהן פונים למשרד, אם יש פונים בערבית, ברוסית או באנגלית
המערכות שבהן עובדים, יומן, מערכת פניות, מערכת לניהול תיקים
ניסיון במשרד עורכי דין כיתרון, וקורס כיתרון
שכר או טווח, אם המשרד מוכן לפרסם אותו

בראיון עצמו כדאי שלושה מבחנים קצרים. שיחה מדומה עם פונה ששואל על סיכוי ועל מחיר. מסמך של עמוד עם חמש טעויות לתיקון. ושאלה פתוחה, ״מה תעשי אם מתקשר אדם ואומר שהוא לקוח של המשרד ומבקש לדעת מתי הדיון של אח שלו?״ התשובה הנכונה היא שלא מאשרים כלום בטלפון, ומעבירים לעורך הדין.

מזכירה במשרד או מענה במיקור חוץ

השאלה הזו מנותחת לעומק בהשוואה בוט או מזכירה, עם עלויות ושעות. כאן רק ההבדלים שנוגעים לאדם שעונה, לפי הקריאה שלנו בכללים:

שאלה	מזכירה במשרד	מוקד מענה חיצוני
מי מחויב לסודיות לפי כלל 20	עובדת המשרד, בהתחייבות ישירה	נציג של חברה אחרת, לפי ההסכם עם הספק
בדיקת ניגוד עניינים	אפשרית, אם יש לה גישה לרשימה	בדרך כלל לא
הודעה לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות	המשרד הוא בעל השליטה במאגר	גם על מסירת המידע לספק
מכירה של המשרד ושל עורכי הדין	מלאה	לפי תסריט בלבד
זמינות	שעות המשרה	לפי החבילה
תגמול	שכר, בלי זיקה ללקוחות שנסגרו	לפי חודש, שיחה או דקה, לא לפי לקוח שחתם

השורה האחרונה חשובה לשני הצדדים. סעיף 58 לחוק הלשכה אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות המשרד, ובהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה הארצית שתגמול בזיקה להפניית לקוח הוא שיתוף אסור. הניתוח המלא בעמוד על רכישת לידים.

הסדר אפשרי למשרד קטן הוא מזכירה בשעות העבודה, ומענה אוטומטי או מוקד בשעות שהיא לא במשרד. בכל הסדר, כל הפניות נכנסות לאותה מערכת, והמזכירה פותחת את הבוקר ברשימה של מה שנכנס בלילה.

איך מודדים מזכירה משפטית

מזכירה שעונה טוב נראית מצוינת, ומזכירה שמפספסת נראית אותו דבר, כי אף אחד לא רואה את השיחות שלא נענו. לכן מודדים מספרים, לא תחושה. אלה המדדים שאנחנו מציעים, ואיך אוספים כל אחד:

מדד	איך מודדים	יעד סביר להתחלה
שיעור שיחות שנענו בשעות העבודה	דוח שיחות מהמרכזייה או מהספק	רוב השיחות, ושיחה שלא נענתה מקבלת חזרה תוך שעה
זמן עד שיחה ראשונה עם אדם	שעת הפנייה מול שעת השיחה במערכת	אותו יום עבודה
פניות שנרשמו במלואן	בדיקה של עשר פניות אקראיות בחודש	כל השדות מלאים, כולל מקור הפנייה
ניגוד עניינים נבדק לפני שיחה	שדה במערכת	בכל פנייה
פניות שהגיעו לשיחה עם עורך דין	ספירה חודשית	עולה מחודש לחודש
פגישות שהתקיימו מתוך שנקבעו	יומן מול מערכת	עולה מחודש לחודש

אף מדד בטבלה לא תלוי בכמה לקוחות חתמו, וזה מכוון. חתימה תלויה בעורך הדין, במחיר ובמקרה, והמזכירה לא שולטת בה. היא שולטת בכך שהפנייה הגיעה לעורך הדין, מהר ועם הפרטים הנכונים.

מקור הפנייה הוא השדה שהכי קל לשכוח והכי חשוב לשיווק. כשהמזכירה שואלת ״איך הגעת אלינו?״ ורושמת את התשובה, המשרד יודע אילו ערוצים מביאים פניות שמגיעות לפגישה. בצירוף מעקב ההמרות באתר ובמודעות, זה המידע שמאפשר להעביר תקציב מערוץ שמביא שיחות ריקות לערוץ שמביא תיקים. המספרים האלה הם גם הבסיס לדוח החודשי שהמשרד צריך לקבל ממי שמנהל לו את השיווק. ואת העלות לפנייה ולתיק אפשר לחשב במחשבון העלות לפנייה ולתיק.

אחת לחודש, עורך הדין שומע חמש עד עשר שיחות, או קורא את הסיכומים שלהן, ובודק שלושה דברים. האם נאמרה הודעת הפרטיות, האם המזכירה עצרה את הסיפור לפני שנשמע, והאם ההבטחה לזמן חזרה קוימה. הבדיקה לוקחת פחות משעה, והיא מה שמונע מהתסריט להישחק.

טעויות שחוזרות במשרדים

אין סדר עדיפויות כתוב. המזכירה בוחרת בין הגשה לפונה חדש לפי תחושה, ובדרך כלל בוחרת בהגשה.
תשובה מאולתרת לשאלה על מחיר. ״בערך חמשת אלפים״ שנאמר בטלפון חוזר בפגישה כהתחייבות.
המזכירה שומעת את כל הסיפור. סקרנות טבעית שמסכנת את המשרד בניגוד עניינים. ארבעה פרטים, וזהו.
אין התחייבות בכתב לסודיות. החובה בכלל 20 היא של עורך הדין, ובלי מסמך קשה להראות שעמד בה.
וואטסאפ בטלפון הפרטי של המזכירה. הפניות לא נרשמות, ואחרי שהיא עוזבת הן עוזבות איתה.
בונוס לפי לקוחות שחתמו. מבנה שמתנגש בסעיף 58. תגמול על מדדי שירות בלבד.
שיחה שלא נענתה בלי כלל. אין בעלים לחזרה, והפונה מתקשר למשרד הבא.
מדידה של ״איך היא נשמעת״. תחושה במקום מספרים, ואף אחד לא יודע כמה שיחות הלכו לתא קולי.
הודעות המשך שהופכות לשיווק. הודעה שנייה ושלישית עם מבצעים או תוכן למי שלא ביקש, וזו כבר הודעת פרסומת לפי סעיף 30א.

תוכנית ל־90 יום

ימים 1 עד 30, יסודות. כותבים סדר עדיפויות של שלוש שורות, תסריט של שבעה שלבים והטבלה ליד הטלפון. המזכירה חותמת על התחייבות לסודיות ועוברת את הדרכת השבועיים. כל הפניות, מכל הערוצים, נכנסות למערכת אחת עם שעה, ערוץ, מקור ומי ענה. מגדירים כלל לשיחה שלא נענתה, הודעה כתובה תוך חמש דקות ושיחה חוזרת תוך שעה.

ימים 31 עד 60, מדידה. בסוף החודש הראשון של רישום סופרים כמה פניות הגיעו, כמה נענו בשעות העבודה, כמה הגיעו מחוץ לשעות, וכמה זמן עבר עד שיחה ראשונה עם אדם. עורך הדין שומע עשר שיחות ומתקן את התסריט לפי מה שמצא. אם יש הרבה פניות מחוץ לשעות של המזכירה, זה הזמן לפתוח את ההשוואה בין בוט למזכירה עם מספרים אמיתיים.

ימים 61 עד 90, שיפור. משווים לחודש הקודם. כמה פניות הגיעו לשיחה עם עורך דין, כמה פגישות נקבעו וכמה התקיימו. מוסיפים את מקור הפנייה לדוח החודשי ומשווים אותו לנתוני הפרסום. אם פגישות נקבעות ולא מתקיימות, הבעיה כבר לא בשיחה הראשונה אלא בתזכורות ובפגישה עצמה, שמפורטות במדריכים על תיאום פגישות ועל פגישת ייעוץ ראשונה. פנייה שלא הגיעה לפגישה ממשיכה לפי המדריך למעקב אחרי פנייה.

רשימת בדיקה למשרד

יש סדר עדיפויות כתוב בין הגשות, פניות חדשות ולקוחות קיימים
המזכירה חתמה על התחייבות לסודיות, וההדרכה לפי כלל 20 מתועדת
התסריט כתוב, אושר על ידי עורך דין, ותלוי ליד הטלפון
יש תשובה קבועה לשאלות על סיכוי, על מחיר ועל משך ההליך
הודעת הפרטיות לפי סעיף 11 נאמרת לפני שרושמים פרטים
נבדק ניגוד עניינים לפני כל שיחה עם עורך דין
המזכירה לא מבקשת מסמכים או את סיפור המקרה לפני השיחה
אם השיחות מוקלטות, זה נאמר בפתיחה, ויש החלטה כמה זמן שומרים
וואטסאפ של פניות נמצא בחשבון של המשרד, לא בטלפון פרטי
לשיחה שלא נענתה יש כלל, בעלים וזמן
התגמול של המזכירה לא תלוי בלקוחות שחתמו
עורך הדין שומע חמש עד עשר שיחות בחודש

איך אנחנו עובדים על זה עם משרד

התסריט והמדידה של המזכירה הם חלק קבוע מבדיקת המשפך, כי שם מתברר כמה מהפניות שהפרסום מביא מגיעות בכלל לשיחה עם עורך דין. הבדיקה במחיר קבוע, והתשלום עליה מתקזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לריטיינר חודשי. בשירות ניהול הפניות אנחנו כותבים עם המשרד את התסריט, מחברים את כל הערוצים למערכת אחת, ומדווחים כל חודש כמה פניות חדשות הגיעו ומה קרה איתן. כשהפניות מגיעות מפרסום בגוגל, המודעות רצות בשם המשרד והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. אותו רישום של מקור הפנייה משמש גם למדידת קידום האתר. התשלום הוא ריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח ולא תשלום לפי ליד, ואנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

העמוד מתאר את הקריאה שלנו בכללים ובחוקים, ואינו ייעוץ משפטי, ייעוץ בדיני עבודה או חוות דעת אתית. בשאלה על מקרה מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז. נתוני השכר לקוחים מטבלאות של חברת השמה ונבדקו ב־26 באוקטובר 2026, והם משתנים לפי אזור, גודל משרד וניסיון.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־26.10.2026

מזכירה משפטית במשרד עורכי דין, התפקיד והשיחה הראשונה