מותר לעורך דין לקנות קישורים לאתר?

לפי גוגל, קנייה של קישור שמעביר ערך דירוג היא ספאם קישורים, בין אם משלמים בכסף, בשירות או במוצר. מותר לשלם על פרסום, בתנאי שהקישור מסומן ב־rel=sponsored או ב־rel=nofollow, ואז הוא לא אמור להשפיע על הדירוג. כללי הלשכה מוסיפים שכבה. עורך דין רשאי לשלם על מאמר או ראיון רק אם כתוב במקום הפרסום במפורש שמדובר בפרסומת, ועליו לשמור עותק שלוש שנים. כלומר מאמר ממומן מותר כפרסום, אבל לא כקיצור דרך לדירוג.

כמה קישורים צריך כדי שהאתר יעלה בגוגל?

אין מספר. גוגל לא מפרסמת סף, ודוח הקישורים ב־Search Console מציג רק דוגמה של הקישורים ולא את כולם. מה שאפשר לומר הוא שקישור אחד ממקור רלוונטי, כמו מאמר במדור משפט או עמוד של ועדה בלשכה, שווה יותר מעשרות קישורים מאינדקסים כלליים, ושבתחרות מקומית, למשל דיני משפחה בעיר בינונית, פרופיל עסק טוב ועמודי תחום טובים מזיזים לפעמים יותר מקישורים. לכן מודדים לפי פניות מעמודים, ולא לפי ספירת קישורים.

קיבלתי הצעה לקישורים מאתרים עם ״דומיין חזק״. מה לבדוק?

שואלים ארבע שאלות. האם האתר מפרסם תוכן אמיתי שקוראים אנשים, או רק מאמרים עם קישורים לכל נושא. האם הקישור יסומן כממומן. האם הנוסח יכלול סימון ״פרסומת״ כמו שכלל 3(י) לכללי הפרסומת דורש. והאם האתר שייך לרשת של אתרים שהוקמו על דומיינים שפג תוקפם, שגוגל מגדירה כשימוש לרעה בדומיין. אם התשובה לשאלה השנייה או השלישית היא לא, ההצעה היא קניית קישורים. גוגל כותבת שכשהיא מנטרלת קישורים כאלה, הערך שהם יצרו אובד ולא חוזר.

צריך להגיש קובץ Disavow על קישורים ישנים?

ברוב המקרים לא. גוגל כותבת שרוב האתרים לא צריכים את הכלי, שהיא יודעת בדרך כלל להתעלם מקישורים לא אמינים בעצמה, ושהכלי מיועד למצב שבו יש הרבה קישורים מלאכותיים שגרמו או צפויים לגרום לפעולה ידנית. משרד שעבד בעבר עם ספק שקנה קישורים, וקיבל הודעה על פעולה ידנית ב־Search Console, צריך קודם לנסות להסיר את הקישורים, ורק אחר כך להגיש קובץ. משרד בלי הודעה כזו עדיף שישקיע את הזמן בקישורים חדשים וטובים.

פרופיל בפורטל משפטי נחשב קישור טוב?

הוא נחשב בעיקר נוכחות טובה. פרופיל מלא בפורטל שמצוטט בתחום שלכם מביא פניות ישירות, מופיע בחיפושים על שם המשרד, ומקור שמנועי AI קוראים. ככלל, ערך הדירוג של קישור מתוך אינדקס קטן יותר מזה של מאמר שמישהו בחר לצטט, וגוגל מונה קישורים מאינדקסים באיכות נמוכה בין הדוגמאות לספאם קישורים. לכן נרשמים לפורטלים המשפטיים המרכזיים בגלל הלקוחות, לא בגלל הקישור, ולא נרשמים למאות אינדקסים כלליים.

מותר להחליף קישורים עם עורך דין אחר או עם עסק שמפנה אלינו לקוחות?

קישור הדדי בודד בין שני אתרים שבאמת קשורים, למשל משרד דיני משפחה ומגשר שעובדים יחד, אינו בעיה בפני עצמו. גוגל מגדירה כספאם החלפת קישורים מופרזת ועמודי שותפים שנבנו רק לצורך קישור. כללי הלשכה מוסיפים שקישור מהאתר של עורך הדין צריך לגעת ישירות לעיסוקו המקצועי, ושאתר של עורך דין לא יכלול פרסומות של אחרים. ואם הקישור הוא חלק מהסדר הפניית לקוחות בתמורה, הוא נכנס לשאלה של שיתוף בשכר טרחה לפי החלטה 218/24.

קישורים לאתר עורך דין | איך משיגים בלי ספאם

קישורים לאתר עורך דין הם הפניות מאתרים אחרים לאתר של המשרד, והדרך הבטוחה להשיג אותם היא להיות מקור שאחרים רוצים לצטט, ולא לקנות אותם. הם חלק אחד מקידום אתרים לעורכי דין, אחרי מחקר מילות המפתח, עמודי התחום והתוכן, ולא לפניהם. המדריך הזה עוסק במקורות שמותר ושכדאי לבנות מהם קישורים, במה שגוגל וכללי לשכת עורכי הדין אוסרים, ובדרך למדוד אם העבודה מביאה משהו.

למה קישורים עדיין חשובים, ומה גוגל מגדירה כספאם

במדריך מערכות הדירוג של גוגל כתוב שיש לה מערכות שמבינות איך עמודים מקשרים זה לזה, ושה־PageRank, אחת ממערכות הליבה מאז ההשקה, עדיין חלק ממערכות הליבה של הדירוג. כלומר קישור מאתר אחר הוא עדיין אות. אבל באותו מקום גוגל מתארת את SpamBrain ומערכות נוספות לזיהוי ספאם, שמתעדכנות כל הזמן.

ההגדרה של גוגל לספאם קישורים פשוטה, יצירה של קישורים אל אתר או ממנו בעיקר כדי להשפיע על הדירוג. במדיניות הספאם מופיעות הדוגמאות האלה:

קנייה או מכירה של קישורים לצורך דירוג, כולל תשלום בכסף, החלפה במוצר או בשירות.
החלפת קישורים מופרזת, ועמודי ״שותפים״ שקיימים רק כדי לקשר הדדית.
תוכנות ושירותים אוטומטיים שיוצרים קישורים לאתר.
מאמרים ממומנים, מאמרי אורח והודעות לעיתונות עם קישורים שמעבירים ערך דירוג או עם טקסט עוגן מותאם למילות מפתח.
קישורים מאינדקסים ואתרי סימניות באיכות נמוכה, וקישורים שמפוזרים בפוטרים ובתבניות של אתרים אחרים.
תגובות בפורומים וחתימות עם קישורים מותאמים.

גוגל כותבת שאתרים שמפרים את המדיניות עלולים לרדת בדירוג או לא להופיע בכלל, ושהזיהוי נעשה במערכות אוטומטיות ולפי הצורך גם בבדיקה אנושית שעלולה להסתיים בפעולה ידנית. בעמוד על עדכוני ספאם היא מוסיפה משפט שכל משרד ששוקל קנייה של קישורים צריך לקרוא. כשהמערכות מנטרלות קישורי ספאם, הערך שהקישורים יצרו לאתר אובד, ואי אפשר להחזיר אותו. כסף שהושקע בקישורים כאלה לא הופך לנכס, גם אם בחודשים הראשונים נראתה עלייה.

בהשלמה האוטומטית של גוגל, ״קישורים לאתר״ משלים גם ל״קניית קישורים לאתר״, ו״בניית קישורים״ משלים ל״שירות בניית קישורים״ (השלמה אוטומטית בגוגל, 23 באוקטובר 2026). יש ביקוש, ולכן יש היצע. משרד שמקבל הצעה כזו צריך לדעת להבדיל בין שירות שבונה נוכחות לבין שירות שמוכר קישורים.

מה כללי הלשכה אומרים על קישורים

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) לא משתמשים במילה ״קידום״, אבל כמה מהם חלים ישירות על עבודה עם קישורים. הם חלים על המשרד גם כשהעבודה נעשית בידי ספק חיצוני.

הכלל	מה הוא קובע	מה זה אומר לקישורים
3(ו)	קישור מהאתר של עורך הדין לאתר אחר מותר רק אם הוא נוגע ישירות לעיסוקו המקצועי	החלפת קישורים עם אתר שלא קשור לעיסוק, כמו חברת הובלות, לא עומדת בכלל
3(ח)	אתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים	אי אפשר ״לשלם״ על קישור בהצבת באנר או מאמר ממומן של אחר באתר המשרד
3(י)	מאמרים, ראיונות ופורומים מותרים בלי תשלום, ובתשלום רק אם כתוב במפורש שזו פרסומת	מאמר אורח ששולם עליו חייב סימון ״פרסומת״ במקום הפרסום
3(א)(5)	פרסומת באתרים מותרת, למעט אתרים עם תוכן אלים, פורנוגרפי או לא חוקי, אתרים לקטינים ואתרים שפוגעים בכבוד המקצוע	קישור ממומן מרשת אתרים של הימורים או תוכן מפוקפק הוא פרסומת במקום אסור, לפי הקריאה שלנו
2א	פרסומת אסורה אם היא מטעה, פוגעת בציבור או בכבוד המקצוע	כתבה ממומנת שמוצגת ככתבת מערכת עלולה להטעות
3(ב)(15) עד (17)	מותר לציין ספרים ומאמרים שחיבר עורך הדין, משרות הוראה ותפקידים בלשכה	עמוד ״פרסומים והרצאות״ באתר הוא מותר, ומקשר בחזרה למקורות
3א	שומרים עותק של כל פרסומת שלוש שנים, עם מקום ומועד	כל מאמר ממומן נשמר כצילום עם תאריך

החלטה 218/24 של ועדת האתיקה מוסיפה גבול אחד שקשור לקישורים בעקיפין. הוועדה קבעה שכל תגמול שניתן בזיקה להפניה של לקוח הוא שיתוף אסור בשכר טרחה. קישור הוא לא הפניה של לקוח, אבל הסדר שבו אתר מקבל תשלום לפי פניות שעברו דרך הקישור שלו כבר עונה על התיאור. את הגבול הזה פירטנו בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין, ואת המסגרת הכללית בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

השילוב של שני המקורות נותן כלל עבודה פשוט. כל דבר שהמשרד משלם עליו מסומן פעמיים, בטקסט כ״פרסומת״ לפי כלל 3(י), ובקוד כ־rel=sponsored לפי גוגל. כל דבר שלא משלמים עליו נבנה מתוכן ומקשרים מקצועיים אמיתיים.

טבלת מקורות לקישורים, ערך וסיכון

הטבלה מסכמת את סוגי המקורות שמשרד עורכי דין בישראל יכול לבנות מהם קישורים. הערך והסיכון הם הערכה שלנו לפי מדיניות גוגל וכללי הלשכה, לא מדידה, והם משתנים לפי התחום והאתר הספציפי.

סוג המקור	איך משיגים	ערך לדירוג	סיכון	הכלל הרלוונטי
מאמר דעה או פרשנות במדור משפט בעיתונות העסקית	הצעה למערכת על פסק דין או חקיקה חדשה, בלי תשלום	גבוה, מקור עצמאי ורלוונטי	נמוך	3(י)(1), מותר בלי תשלום
ציטוט כמומחה בכתבה	מענה מהיר לעיתונאים, נתון או הסבר קצר	בינוני עד גבוה, לא תמיד עם קישור	נמוך	2א, בלי הבטחות ובלי פרטי לקוח
כתבה ממומנת באתר חדשות	תשלום לאתר	נמוך לדירוג אם מסומנת כנדרש	בינוני, אם לא מסומנת	3(י)(2), ״פרסומת״, ו־rel=sponsored
ועדה או פורום בלשכה ובמחוזות	הצטרפות, הרצאה ביום עיון, סיכום מקצועי	בינוני, עמוד ועדה או אירוע	נמוך	3(ב)(17), מותר לציין באתר
אוניברסיטה או מכללה	הרצאת אורח, מאמר בכתב עת, ליווי קליניקה	גבוה כשיש עמוד עם קישור	נמוך	3(ב)(15) ו־(16)
עמותה, ארגון מקומי או לשכת מסחר	הרצאה לחברים, מדריך לציבור, התנדבות	בינוני ומקומי	נמוך, כל עוד אין תשלום תמורת קישור	3(ו) לקישור בחזרה
פודקאסט או וובינר מקצועי	השתתפות כאורח, עם עמוד פרק שמקשר לאתר	בינוני	נמוך	3(ד), ראיון שקשור לשירות ולא מטעה
פורטל משפטי או אינדקס	פרופיל מלא, מאמרים ותשובות בפורום	נמוך עד בינוני, ערך עיקרי בפניות	בינוני, בהסדרי תשלום לפי פנייה	218/24, 10/20
אינדקסים כלליים ואתרי סימניות	הרשמה המונית	אפסי או שלילי	גבוה	גוגל, ספאם קישורים
נתון או מחקר מקורי של המשרד	פרסום נתון שאחרים רוצים לצטט, ופנייה לכתבים	גבוה	נמוך, אם הנתון מבוסס	2א, בלי הטעיה ובלי פרטי לקוחות
אזכור קיים בלי קישור	פנייה מנומסת לאתר שהזכיר את המשרד	בינוני	נמוך	אין

שתי שורות דורשות הסבר. הכתבה הממומנת מופיעה בטבלה כי היא חוקית ולפעמים שימושית, למשל כדי להגיע לקהל מסוים, אבל ערך הדירוג שלה אמור להיות אפסי אם היא מסומנת כמו שגוגל מבקשת. מי שמוכר אותה כקידום אורגני מוכר בדרך כלל את הגרסה הלא מסומנת. השורה של הנתון המקורי היא הפוכה. היא דורשת הכי הרבה עבודה, ומביאה את הקישורים שהכי קשה להעתיק.

עיתונות ומדורי משפט, איך מגיעים בלי לשלם

עיתונאים שמכסים משפט צריכים שני דברים, הסבר מהיר ומדויק כשיוצא פסק דין או חוק, ומשהו חדש שאף אחד אחר לא אמר. עורך דין שיודע לתת את שניהם בעברית פשוטה, בתוך שעה, הופך למקור קבוע. מקור קבוע מצוטט שוב, ולפעמים עם קישור.

שלוש צורות עבודה עובדות טוב למשרד קטן או בינוני:

תגובה לחדשות בתחום. כשיוצא פסק דין בתחום שלכם, כותבים באותו יום פסקה או שתיים שמסבירות מה הוא משנה למי. שולחים לכתב שכיסה את הנושא, עם מספר טלפון זמין.
מאמר דעה. טקסט של 600 עד 900 מילים על שאלה שמעסיקה את הלקוחות שלכם, עם עמדה ברורה. מדורי דעות מחפשים טענה, לא סקירה כללית.
נתון. אם המשרד אסף נתון שאין לאחרים, למשל ממוצע משך הליך בתחום מסוים לפי התיקים שלו, בלי שום פרט מזהה, זה חומר לכתבה. כל נתון כזה צריך להיות מוכן להצגה, עם הסבר איך נאסף.

כמה כללים שומרים על המשרד בצד הבטוח. לא מביאים פרטים מתיק של לקוח, גם בלי שם, כי בעיר קטנה תיאור של מקרה יכול לזהות אדם. לא מבטיחים תוצאות, לא מציגים ״אחוזי הצלחה״, ולא מתארים את המשרד כ״מספר אחת״, כי כלל 2א חל גם על ראיון. ולא מבקשים מהעיתונאי טקסט עוגן מסוים. גוגל מונה טקסט עוגן מותאם למילות מפתח בין סימני הספאם, ועיתונאי שמתבקש לקשר בביטוי כמו ״עורך דין גירושין בחיפה״ יבין מה קורה.

את התוכן שמביא את הקישורים האלה, עמודים שעונים על שאלה אחת עם מקור לכל טענה, תיארנו במדריך על כתיבת תוכן לאתר עורכי דין. מאמר שהתפרסם בחוץ צריך עמוד מקביל באתר, שמרחיב את מה שלא נכנס בעיתון ושאפשר לקשר אליו.

הלשכה, אוניברסיטאות וארגונים מקומיים

לשכת עורכי הדין פועלת גם דרך ועדות מקצועיות במחוזות. ב־20 באוקטובר 2026, למשל, פרסם ועד מחוז תל אביב קול קורא לחברי המחוז להצטרף לוועדת תובענות ייצוגיות, שפעילותה כוללת ימי עיון, כנסים מקצועיים ופורום מקצועי. מי שמרצה ביום עיון כזה מקבל לעתים קרובות עמוד אירוע עם שמו, ולפעמים קישור. החשוב יותר הוא שההשתתפות עצמה מותרת לציון באתר, כי כלל 3(ב)(17) מתיר לציין תפקידים וחברות בלשכה ובארגונים משפטיים.

אוניברסיטאות ומכללות הן מקור דומה, עם ערך גבוה יותר כשיש קישור. כתבי עת של פקולטות למשפטים מפרסמים לפעמים קולות קוראים פתוחים גם לעורכי דין פעילים. כתב העת מעשי משפט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, פרסם ב־2022 קול קורא לגיליון על נגישות לצדק, פתוח לכותבים מעולם המשפט ומתחומים אחרים. הרצאת אורח בקורס, ליווי של קליניקה משפטית או השתתפות בכנס של הפקולטה הם עוד דרכים להופיע באתר של מוסד אקדמי. מאמר מקצועי שפורסם מותר לציון באתר לפי כלל 3(ב)(15), ומשרת הוראה לפי כלל 3(ב)(16).

ארגונים מקומיים מתאימים במיוחד למשרדים שעובדים בעיר או באזור מסוים. עמותה שמלווה משפחות, מרכז קהילתי, לשכת מסחר אזורית או ארגון של עסקים קטנים מחפשים לעתים קרובות מרצה שיסביר שאלה משפטית שמעסיקה את החברים שלהם. הרצאה כזו מביאה עמוד אירוע, לפעמים מדריך כתוב שהארגון מפרסם, וקשר מקומי שמחזק את המשרד גם בתוצאות המקומיות. את הצד המקומי, מהמפה ועד עמודי העיר, פירטנו במדריך על קידום מקומי לעורכי דין.

חסות היא המקום שבו צריך להיזהר. משרד שתורם לעמותה ומקבל בתמורה לוגו עם קישור בעמוד התורמים שילם, בפועל, על קישור. גוגל מגדירה קישור שניתן תמורת כסף, מוצר או שירות כקישור בתשלום, ומבקשת לסמן קישורים בתשלום ב־rel=sponsored. לכן כדאי לבקש מהעמותה את הסימון הזה, ולא לראות בחסות חלק מבניית הקישורים. היא יכולה להיות החלטה טובה מסיבות אחרות.

פורטלים משפטיים ואינדקסים, הערך והסיכון

הפורטלים המשפטיים הם המקום הראשון שמשרדים חושבים עליו כשמדברים על קישורים, ולכן חשוב להפריד בין שני דברים. כנוכחות, פרופיל מלא בפורטל שמצוטט בתחום שלכם שווה הרבה, כי לקוחות מגיעים ממנו, הוא מופיע בחיפושים על שם המשרד, ומנועי AI קוראים אותו. כקישור, הערך של פרופיל באינדקס קטן יותר מזה של מאמר שמישהו בחר לצטט, כי אלפי משרדים מקבלים אותו קישור באותה דרך.

din.co.il, לדוגמה, כותב בעמוד הפרסום שלו שההצטרפות למדריך עורכי הדין אינה כרוכה בתשלום, ושעורך דין רשום יכול לפרסם מאמרים ופסקי דין באתר. מאמר כזה הוא קישור עם הקשר, ולא רק שורה באינדקס. את ההשוואה בין הפורטלים, מה מותר לפרסם בהם, ושאלות לפני שחותמים על חבילה בתשלום, ריכזנו במדריך על פורטלים משפטיים, ולא נחזור עליה כאן.

מה שכן שייך למדריך הזה הוא ההבדל בין פורטל משפטי לבין אינדקס כללי. גוגל מונה קישורים מאינדקסים ומאתרי סימניות באיכות נמוכה בין הדוגמאות לספאם קישורים. שירות שמציע ״הרשמה ל־200 אינדקסים״ מוכר בדיוק את זה. ההבחנה המעשית היא אם אנשים אמיתיים משתמשים באינדקס כדי למצוא עורך דין. פורטל שיש בו חיפוש לפי תחום ועיר, ביקורות ותוכן, עובר את המבחן. אתר שרשומים בו מנעולנים, מסעדות ועורכי דין באותו עמוד, ושאין בו אף ביקורת, לא עובר.

מה לא לעשות, ואיך מזהים הצעה בעייתית

רוב ההצעות לקישורים שמגיעות למשרדים לא נקראות ״קניית קישורים״. הן נקראות ״מאמרי תוכן באתרים חזקים״, ״קישורים מאתרי סמכות״ או ״חבילת קידום חודשית עם 10 קישורים״. הטבלה עוזרת לתרגם.

מה ההצעה אומרת	מה זה בפועל	למה זה בעייתי
״10 קישורים בחודש מאתרים עם דומיין חזק״	קניית קישורים, לרוב ממאמרי אורח בהיקף גדול	ספאם קישורים לפי גוגל, וכתבה בתשלום בלי סימון ״פרסומת״ לפי כלל 3(י)
״רשת אתרים שלנו בנושאי משפט״	רשת אתרים פרטית, לעתים על דומיינים שפג תוקפם	גוגל מגדירה שימוש לרעה בדומיין שפג תוקפו כספאם
״החלפת קישורים עם אתרים שותפים״	קישורים הדדיים בהיקף גדול	החלפה מופרזת היא ספאם, וכלל 3(ו) מגביל קישור לאתר שלא קשור לעיסוק
״הרשמה ל־200 אינדקסים״	קישורים מאינדקסים באיכות נמוכה	דוגמה מפורשת במדיניות של גוגל
״קישור בפוטר של אתרים שבנינו״	קישור שמופיע בכל עמוד באתרים לא קשורים	קישורים מפוזרים בתבניות הם דוגמה מפורשת לספאם
״תגובות בפורומים עם קישור״	חתימות ותגובות עם עוגן מותאם	דוגמה מפורשת לספאם, ופוגע במוניטין של המשרד בפורום
״כתבה ממומנת עם קישור follow״	פרסום בתשלום שמוצג כאורגני	גוגל דורשת sponsored או nofollow, והלשכה דורשת ״פרסומת״

הסימן הכי פשוט הוא המחיר לפי קישור. מי שמתמחר קישור כיחידה מוכר קישור, ולא תוכן, הרצאה או קשר עם עיתונאי. שאלה שנייה היא מה כתוב בדוח. דוח שמציג ״קישורים שנבנו החודש״ עם רשימת דומיינים, בלי פניות ובלי עמודים שעלו בדירוג, מודד את הדבר הלא נכון.

אם המשרד כבר קנה קישורים בעבר

זה מצב נפוץ, במיוחד אצל משרדים שעבדו עם כמה ספקי קידום לאורך השנים. ההחלטה מה לעשות תלויה בשאלה אחת, האם יש הודעה על פעולה ידנית ב־Search Console.

אם יש הודעה כזו, היא תכלול את סוג הבעיה. במקרה של קישורים לא טבעיים, הצעד הראשון הוא לנסות להסיר את הקישורים, בפנייה לאתרים או לספק שיצר אותם. מה שלא ניתן להסיר נכנס לקובץ Disavow, ואחריו מגישים בקשה לבדיקה חוזרת עם תיעוד של מה שנעשה. גוגל כותבת שהכלי מתאים בדיוק למצב הזה, כשיש הרבה קישורים מלאכותיים שגרמו או צפויים לגרום לפעולה ידנית.

כשאין הודעה כזו, גוגל כותבת שרוב האתרים לא צריכים את הכלי, שהיא יודעת בדרך כלל להתעלם מקישורים לא אמינים בעצמה, ושזה כלי מתקדם שצריך להשתמש בו בזהירות. במצב כזה עדיף לא לגעת בקישורים הישנים, להפסיק לקנות חדשים, ולהשקיע במקורות מהטבלה למעלה. מה שכדאי לזכור הוא שהדירוג שהקישורים הישנים אולי נתנו כבר לא אמור להיות שם, ולכן ירידה אחרי הפסקת הקנייה היא בדרך כלל לא סיבה לחזור לקנות.

מקרה קרוב הוא דומיין שהמשרד קנה ממישהו אחר. אם הדומיין היה שייך לעסק אחר, הקישורים הישנים אליו מצביעים על תוכן שכבר לא קיים. הפניה של כתובות ישנות לעמודים מקבילים באתר החדש היא לגיטימית כשיש התאמה אמיתית בתוכן. הפניה של הכול לעמוד הבית, או בניית אתר משפטי על דומיין של בית ספר או של מוסד ממשלתי לשעבר, היא בדיוק מה שגוגל מתארת כשימוש לרעה בדומיין שפג תוקפו.

איך מודדים אם הקישורים עובדים

ספירת קישורים היא המדד הכי קל והכי פחות שימושי. הדוח שצריך לבנות מתחיל בפניות ונגמר בקישורים, ולא להפך.

מה מודדים	איפה	כל כמה זמן	מה זה אומר
אתרים מקשרים חדשים	Search Console, דוח הקישורים, ״אתרים מובילים שמקשרים״	כל חודש	אם העבודה מייצרת מקורות חדשים
העמודים שמקבלים קישורים	Search Console, ״דפים מובילים שמקושרים״	כל חודש	אם הקישורים מגיעים לעמודים שמביאים פניות
טקסט העוגן	Search Console, ״טקסט מוביל בקישורים״	כל רבעון	עוגנים טבעיים מעורבים, בלי ביטוי אחד שחוזר
כניסות מהפניות	כלי הניתוח באתר, מקור ״הפניה״	כל חודש	אם מישהו באמת לוחץ על הקישור
מיקום ולחיצות לעמודים שקיבלו קישור	Search Console, דוח הביצועים לפי עמוד	כל חודש	אם הקישור הזיז את העמוד
פניות לפי מקור	CRM, שדה המקור	כל חודש	אם יש פניות מאתרים מקשרים ומהעמודים שעלו
חיפושים על שם המשרד	Search Console, שאילתות עם שם המשרד	כל רבעון	אם הנוכחות בעיתונות ובלשכה מגדילה את המודעות

לדוח הקישורים ב־Search Console יש שלוש מגבלות שכדאי להכיר. הוא מציג דוגמה של קישורים ולא רשימה מלאה, הטבלאות בו מוגבלות ל־1,000 שורות, והוא לא מציין אם קישור מסומן nofollow. כלי צד שלישי מוסיפים נתונים, אבל גם הם הערכה. מה שלא תלוי באף כלי הוא יומן של המשרד עצמו, טבלה פשוטה עם כל מאמר, הרצאה, ראיון ופרופיל, תאריך, כתובת, והאם יש קישור. זה גם העותק שכלל 3א מחייב לשמור לגבי כל פרסום בתשלום.

השורה של עמודים מקושרים חושפת לפעמים בעיה אחרת. אם עמוד שמקבל קישורים מחזיר שגיאה, כי נמחק או שינה כתובת, הקישורים מצביעים לשום מקום. הפניה קבועה לעמוד המקביל מחזירה את הערך שלהם. אחרי שיש נתונים על פניות, את העלות לפנייה ולתיק מכל ערוץ אפשר לחשב במחשבון עלות לפנייה ולתיק.

תוכנית ל־90 יום למשרד שמתחיל

התוכנית מניחה משרד עם אתר קיים, עמודי תחום בסיסיים, ושעתיים עד שלוש בשבוע של עורך דין אחד, עם עזרה בכתיבה ובהפצה. היא לא מבטיחה מספר קישורים, כי זה תלוי בתחום, בעיר ובמה שקורה בחדשות.

שבועות	מה עושים	התוצר
1 עד 2	מורידים את דוח הקישורים מ־Search Console, בודקים אם יש פעולה ידנית, ומתקנים עמודים מקושרים שמחזירים שגיאה	רשימת קישורים קיימים, הפניות לעמודים שנמחקו
1 עד 2	פותחים יומן פרסומים ובודקים את הפרופילים בפורטלים המרכזיים	יומן אחד, פרטים זהים בכל הפרופילים
3 עד 4	בונים עמוד ״פרסומים והרצאות״ באתר, ועמוד מחבר לכל עורך דין	מקום שאליו מקשרים, לפי כלל 3(ב)(15) עד (17)
3 עד 4	בוחרים שני נושאים שבהם למשרד יש מה לומר, ונתון אחד שאפשר לאסוף בלי פרטים מזהים	רשימת נושאים, טיוטת נתון
5 עד 8	כותבים מאמר דעה אחד ומציעים אותו לשני מדורים, ושולחים תגובה לכל פסק דין רלוונטי שיוצא	מאמר אחד לפחות בתהליך, רשימת כתבים
5 עד 8	פונים לוועדה במחוז, לפקולטה אחת ולשני ארגונים מקומיים עם הצעה להרצאה	מועדים להרצאות
9 עד 12	מפרסמים את הנתון באתר עם הסבר על השיטה, ופונים לכתבים שכיסו את הנושא	עמוד נתון, פניות לעיתונות
9 עד 12	מרצים, ומבקשים מכל מארח עמוד אירוע או סיכום עם קישור	עמודי אירוע
12	בודקים את דוח הקישורים, את הכניסות מהפניות ואת הפניות לפי מקור	דוח רבעוני והחלטה מה להמשיך

שני דברים חשובים בתוכנית יותר מכל שורה בה. הראשון הוא שכל פעולה מייצרת משהו שיש בו ערך גם בלי קישור, הרצאה מביאה קשרים, מאמר מביא קוראים, ועמוד נתון עונה על שאלה של לקוחות. השני הוא שבסוף הרבעון בודקים פניות ולא רק קישורים. אם העמודים שקיבלו קישורים לא מביאים פניות, הבעיה היא בעמודים ולא בקישורים, ואת זה בודקים במחקר מילות המפתח, כמו שתיארנו במדריך על מחקר מילות מפתח למשרד עורכי דין.

קישורים, ביקורות ונראות בבינה מלאכותית

עבודה על קישורים משפיעה גם על דברים שאינם הדירוג בגוגל. מאמר בעיתונות ופרופיל בפורטל הם מקורות שמנועי AI קוראים כשהם עונים על שאלות משפטיות, ואזכור של שם המשרד לצד תחום מסוים בכמה מקורות עצמאיים בונה את הקשר בין השם לנושא. לכן היומן שהמשרד מנהל משמש גם לבדיקה של מה מנועי ה־AI מצטטים. את העבודה על הצד הזה פירטנו בעמוד על קידום עורכי דין בבינה מלאכותית.

ביקורות הן נושא נפרד, אבל יש ביניהן לבין קישורים פיתוי משותף. כמו שאסור לקנות קישורים, אסור לתת תמורה על ביקורת, ואסור לבקש ביקורות רק ממי שהיה מרוצה. משרד שמתנהל לפי הכללים בתחום אחד בדרך כלל מתנהל לפיהם גם בשני. את הכללים על המלצות ושמות של לקוחות ריכזנו בעמוד על המלצות לקוחות לעורכי דין.

אם אתם רוצים לדעת אילו קישורים יש היום לאתר שלכם, אם יש ביניהם כאלה שמסכנים אותו, ואילו עמודים צריכים לקבל אותם, זה חלק מבדיקת משפך הפניות.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־23.10.2026

קישורים לאתר עורך דין