השאלה הזו היא חלק מהנושא הרחב של בניית אתר לעורך דין. רוב המשרדים שפונים אלינו כבר יש להם אתר, ולכן ההחלטה שלהם שונה מזו של משרד שבונה אתר ראשון. מה צריך להיות באתר מכל בחינה, מהחוק ועד הטופס, פירטנו ברשימת הבדיקה מה חייב להיות באתר משרד עורכי דין. כאן העיסוק הוא בדרך מהאתר הקיים לאתר טוב יותר, בלי לשרוף את מה שכבר נבנה.
שמונה סימנים שהאתר צריך עבודה
לפני שמחליטים מה לעשות, כדאי לדעת אם יש בכלל בעיה. הסימנים הבאים מסודרים מהדחוף לפחות דחוף. כל אחד מהם אפשר לבדוק בעצמכם, בלי ספק ובלי כלי בתשלום.
- הטופס לא מגיע. שלחו פנייה מהאתר בטלפון ובמחשב, ובדקו שהיא מגיעה למייל הנכון בתוך דקות. אתר שהטופס שלו נשבר אחרי עדכון תוסף מפסיד פניות בלי שאיש במשרד יודע. זה הסימן הראשון ברשימה כי הוא הזול ביותר לתקן והיקר ביותר להזניח.
- אין דרך לדעת כמה פניות האתר מביא. אם אי אפשר לענות על השאלה ״כמה פניות הגיעו מהאתר בחודש שעבר, ומאיזה עמוד״, כל החלטה על שדרוג נשענת על תחושה. מדידה של טופס, לחיצה על טלפון ולחיצה על וואטסאפ היא תנאי לכל מה שבא אחריה.
- האתר איטי בטלפון. גוגל מגדירה ספים לשלושה מדדים שנקראים Core Web Vitals. זמן טעינת הרכיב הגדול בעמוד (LCP) של 2.5 שניות או פחות, זמן תגובה ללחיצה (INP) של 200 אלפיות שנייה או פחות, ותזוזת פריסה (CLS) של 0.1 או פחות. הבדיקה נעשית על האחוזון ה־75 של הטעינות, בנפרד לנייד ולמחשב. אתר שנכשל בנייד מפסיד את רוב הפונים, כי רוב החיפושים המשפטיים מתחילים בטלפון.
- אין עמוד נפרד לכל תחום עיסוק. משרד שעוסק בגירושין, בצוואות ובהסכמי ממון ומציג את שלושתם ברשימה אחת בעמוד ״תחומי עיסוק״ לא יכול להופיע בחיפוש של אף אחד מהם. זה הסימן שהכי הרבה פעמים מבדיל בין אתר שמביא פניות מגוגל לאתר שלא.
- האתר לא נגיש. תקנה 35א לתקנות הנגישות מחייבת אתר שנותן שירות לציבור לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA, ותקנה 35ה מחייבת הצהרת נגישות במקום בולט. נסו לעבור על האתר עם המקלדת בלבד. אם אי אפשר להגיע לטופס או לראות איפה נמצא הפוקוס, יש עבודה.
- התוכן לא עודכן שנים. מאמר על חוק שהשתנה, שמות של עורכי דין שעזבו, או שעות פעילות שלא נכונות פוגעים באמון של מי שקורא. בעמוד משפטי, מידע ישן יכול גם להטעות.
- ניסוחים שכללי הלשכה לא מתירים. אתרים שנכתבו לפני כמה שנים כוללים לא פעם ״מומחה לגירושין״, ״המשרד המוביל״ או התייחסות לשכר טרחה בטקסט החופשי. כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי רק אם אינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה, וכלל 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות גם אם היא עומדת בשאר התנאים.
- המשרד לא שולט באתר. אם הדומיין רשום על שם הבונה, אם הגישה לניהול נמצאת רק אצלו, או אם האתר בנוי על פלטפורמה שאי אפשר להוציא ממנה את התוכן, כל שדרוג תלוי בספק אחד. זה לא סימן לבעיה באתר אלא לבעיה בשליטה, והיא קודמת לכל שינוי.
אתר שעומד בשמונה הסימנים לא צריך שדרוג. הוא צריך תוכן חדש ותחזוקה. אתר שנכשל בשלושה או יותר צריך תוכנית, והמשך העמוד עוסק בה.
איך בודקים את האתר הקיים בשעתיים
הבדיקה הזו נותנת את הנתונים שכל החלטה בהמשך נשענת עליהם. היא לא דורשת ידע טכני, רק גישה ל־Search Console ולמערכת הניהול של האתר.
שלב ראשון, אילו עמודים מביאים כניסות. בדוח הביצועים של Search Console אפשר לקבץ את הנתונים לפי עמודים ולפי שאילתות, ולהוריד אותם לקובץ. ברירת המחדל של הדוח היא שלושת החודשים האחרונים. מרחיבים את הטווח לתקופה הארוכה ביותר שאפשר, ומייצאים את רשימת העמודים עם מספר הקליקים לכל אחד. גוגל מציינת שערכים שמוצגים בדוח כמקף או כגל יופיעו כאפס בקובץ שמורידים, ולכן עמוד עם אפס בקובץ לא בהכרח עמוד בלי חשיפות. התוצאה היא רשימה קצרה, לרוב פחות מעשרה עמודים, שמביאים את רוב הכניסות. אלה העמודים שאסור לשבור.
שלב שני, מה גוגל מכירה. משווים את רשימת העמודים מהדוח לרשימת העמודים שבמערכת הניהול. עמוד שקיים באתר ולא מופיע בדוח אולי לא נכנס לאינדקס, או שאין מי שמחפש את הנושא שלו. עמוד שמופיע בדוח ולא קיים יותר באתר מחזיר שגיאה, ומישהו עדיין מגיע אליו.
שלב שלישי, מהירות בטלפון. בודקים את עמוד הבית ושני עמודי התחום החשובים ביותר בכלי PageSpeed Insights, ומסתכלים על הנתונים מהשטח לנייד, לא על הציון. שלושת הספים מהסעיף הקודם הם הקו.
שלב רביעי, מסלול הפנייה. שולחים פנייה מכל טופס באתר, לוחצים על כל כפתור טלפון ווואטסאפ מהנייד, ורושמים מה הגיע לאן ותוך כמה זמן. בודקים גם אם יש ליד הטופס הודעה קצרה על מה נעשה בפרטים שהפונה מוסר. מה הנוסח צריך לכלול מפורט ברשימת הבדיקה של האתר.
שלב חמישי, בעלות. רושמים על שם מי רשום הדומיין, מי משלם על האחסון, למי יש סיסמת מנהל, ואם אפשר לייצא את התוכן. אם אחת התשובות היא ״אצל מי שבנה״, זה הסעיף הראשון בתוכנית.
בסוף השעתיים יש בידיכם חמש רשימות. העמודים ששווים כניסות, העמודים שגוגל לא מכירה, נתוני המהירות, מצב מסלול הפנייה ומצב הבעלות. מכאן ההחלטה כבר לא תלויה בטעם.
שדרוג במקום או בנייה מחדש, טבלת החלטה
בעמוד השירות יש טבלה קצרה עם שש שאלות שמכריעות בין שיפור לבנייה מחדש. כאן היא מורחבת לפי מצבים שחוזרים באתרים של משרדים, עם ההמלצה שלנו לכל אחד. ההמלצה היא נקודת פתיחה. אתר מסוים יכול להצדיק החלטה אחרת.
| המצב באתר | ההמלצה | למה |
|---|---|---|
| מהיר בנייד, נגיש, אבל רק שלושה עמודים | שדרוג במקום | התשתית טובה, חסר תוכן. מוסיפים עמודי תחום על אותה תבנית |
| עשרים עמודים שמביאים כניסות, תבנית כבדה ואיטית | בנייה מחדש עם שמירת כתובות | התוכן שווה כסף, התבנית מעכבת. מעבירים את התוכן כמו שהוא לתבנית חדשה, באותן כתובות |
| מהיר ונגיש, אבל העיצוב נראה מיושן | שדרוג עיצוב בלבד | אין סיבה לגעת בכתובות ובתוכן. מחליפים גופנים, צבעים ותמונות בשלבים |
| אי אפשר לנווט במקלדת, הטפסים לא מתויגים | תלוי בתבנית | אם התיקון דורש לשכתב כל רכיב, בנייה מחדש זולה יותר |
| הדומיין והקוד אצל הבונה, והוא לא משתף פעולה | קודם בעלות, אחר כך החלטה | בלי שליטה אין שדרוג. לפעמים הדרך היחידה היא אתר חדש בדומיין שהמשרד מחזיק |
| בונה אתרים סגור שאי אפשר להוסיף בו עמודים כמו שצריך | בנייה מחדש | המגבלה תחזור בכל שינוי. ההשוואה בין הפלטפורמות מפורטת בהמשך |
| אתר תקין, אבל אין מדידה של פניות | שדרוג מדידה בלבד, לפני כל דבר אחר | בלי נתונים אי אפשר לדעת אם יש בעיה בכלל |
| אתר בכמה שפות שבו גרסה אחת מתוחזקת והאחרות לא | שדרוג של הגרסאות, לא של כל האתר | הבעיה בתוכן, לא בתשתית |
שלושה עקרונות עומדים מאחורי הטבלה. הראשון, מה שמביא כניסות נשמר בכל תרחיש, גם כשבונים מחדש. השני, תבנית היא החלק הזול להחליף, ותוכן שמדורג הוא החלק היקר. והשלישי, בנייה מחדש לא מצדיקה את עצמה בגלל עיצוב. היא מוצדקת כשהתשתית מונעת את מה שצריך לקרות באתר.
אם הטבלה הובילה לבנייה מחדש, השאלה הבאה היא על מה לבנות. את ההבדלים בין המערכות, כולל בעלות, נגישות ומהירות בישראל, פירטנו בהשוואה וורדפרס או וויקס. משרד שמתלבט אם בכלל צריך אתר משלו, או שמספיק פרופיל בפורטל, ימצא את החשבון בהשוואה בין פורטל לאתר עצמאי.
מה שומרים מהאתר הישן
בשדרוג במקום וגם בבנייה מחדש, יש רשימה של דברים שעוברים כמו שהם. כל פריט כאן נשען על בדיקת השעתיים.
כתובות של עמודים שמדורגים. כתובת שגוגל מכירה ומציגה בתוצאות היא נכס. אם אפשר להשאיר אותה בדיוק כמו שהיא, זו הדרך הבטוחה ביותר. אם חייבים לשנות, כל כתובת ישנה מקבלת הפניה קבועה לכתובת החדשה המקבילה. גוגל כותבת שקודי 301 ו־308 אומרים שהעמוד עבר דרך קבע, וממליצה על הפניה קבועה מצד השרת בכל מקום שאפשר.
כתובות שאתרים אחרים מקשרים אליהן. עמוד שלא מביא כניסות מגוגל יכול עדיין לקבל קישור מפורטל, מכתבה או מאתר של לשכה. גם הוא צריך הפניה, אחרת הקישור מוביל לשגיאה.
התוכן של עמודים שמדורגים. עמוד שמופיע בעמוד הראשון בגוגל על ״הסכם ממון״ מופיע שם בגלל מה שכתוב בו. אפשר להוסיף לו, לעדכן אותו ולתקן ניסוח, אבל לא לקצר אותו לחצי ולא להחליף את הכותרת לכותרת שיווקית. אם רוצים לשכתב, משכתבים בהדרגה ומודדים.
מבנה הכותרות. עמוד שהכותרת הראשית שלו היא ״הסכם ממון לפני נישואין״ ושהכותרות המשניות עונות על שאלות כמו ״מתי צריך אישור של בית משפט״ כנראה מדורג בגלל המבנה הזה. כשמעבירים אותו לתבנית חדשה, הכותרות עוברות כמו שהן.
נתוני המדידה. חשבון Search Console, חשבון האנליטיקס והגדרות ההמרה ממשיכים לעבוד ביום ההחלפה. אם מחליפים קוד מדידה, עושים את זה לפני השדרוג ולא באמצעו, כדי שתהיה תקופת השוואה.
עותק של כל עמוד שמשתנה. כלל 3א בכללי הפרסומת מחייב לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים מיום הפסקתה. עמוד באתר הוא פרסומת, ולכן לפני שמשכתבים או מוחקים עמוד שומרים את הגרסה הקודמת, עם תאריך. מערכת שמנהלת היסטוריית גרסאות עושה את זה לבד. אתר שאין בו היסטוריה כזו צריך גיבוי ידני לפני שמתחילים.
ומה לא שומרים? טקסט שכתוב בניגוד לכללים, כמו ״מומחה״ או אחוזי הצלחה. שמות לקוחות שאין עליהם הסכמה בכתב, שכלל 3(ט) מחייב. תמונות מאגר שלא ברור אם יש עליהן רישיון. ותוספים שאף אחד לא זוכר למה הותקנו.
באיזה סדר עובדים
גוגל ממליצה לתכנן שינויים באתר אחד אחרי השני ולא את כולם יחד, ונותנת דוגמה של מעבר לדומיין חדש ורק אחריו שינוי בפריסה. הסיבה פשוטה. כשמשנים דבר אחד, אפשר לדעת מה גרם לשינוי בתוצאות. כשמשנים חמישה, אי אפשר. הסדר שאנחנו עובדים לפיו בשדרוג נשען על העיקרון הזה.
| שלב | מה עושים | למה בשלב הזה | כמה זמן בערך |
|---|---|---|---|
| 1 | בעלות, גישה וגיבוי | בלי שליטה ובלי גיבוי אין דרך חזרה | שבוע |
| 2 | מדידה של טופס, טלפון ווואטסאפ | כדי שיהיה קו בסיס להשוואה | שבוע |
| 3 | תיקון מסלול הפנייה | הכי זול, והשפעה מיידית על פניות | שבוע עד שבועיים |
| 4 | נגישות וניסוחים לפי הכללים | חובה חוקית ואתית, לא שיפור | שבועיים עד ארבעה |
| 5 | מהירות בנייד | משפר חוויה בכל העמודים | שבועיים עד ארבעה |
| 6 | עמודי תחום חסרים | מוסיף חיפושים שהאתר לא מופיע בהם היום | חודש עד שלושה |
| 7 | עדכון תוכן בעמודים קיימים | שיפור הדרגתי, עמוד אחרי עמוד | מתמשך |
| 8 | עיצוב חזותי | בסוף, כשיש נתונים להשוות אליהם | שבועיים עד חודש |
הזמנים בטבלה הם הערכה שלנו לאתר של משרד קטן עד בינוני, ולא נתון שנמדד. הם תלויים במצב האתר ובקצב האישורים במשרד.
שני דברים בולטים בסדר. הראשון, העיצוב בסוף. זה הפוך ממה שרוב המשרדים מבקשים, כי העיצוב הוא מה שרואים. אבל עיצוב חדש על אתר בלי מדידה הוא שינוי שאי אפשר לדעת אם עזר. השני, תיקון מסלול הפנייה מגיע לפני המהירות והתוכן. טופס שעובד ובקשה קצרה של שם וטלפון מוסיפים פניות מאותה תנועה, בלי לחכות לגוגל.
כשהשדרוג הוא בעצם בנייה מחדש, הסדר משתנה מעט. שלבים 1 ו־2 נעשים על האתר הישן, לפני שמתחילים. שלבים 3 עד 5 נבנים לתוך האתר החדש. העמודים הקיימים עוברים כמו שהם, ורק אחרי שהאתר החדש עלה ונמדד כמה שבועות מתחילים להוסיף עמודים ולשכתב.
גוגל ממליצה גם לתזמן מעבר לתקופה של תנועה נמוכה, אם אפשר. במשרד לדיני משפחה, למשל, אפשר לבדוק בדוח הביצועים באילו שבועות בשנה הכניסות יורדות, ולתכנן את ההחלפה אליהם.
שדרוג תוכן בעמודים שכבר מדורגים
רוב הערך בשדרוג נמצא בעמודים שכבר קיימים. עמוד תחום שמופיע בעמוד השני בגוגל קרוב יותר לפניות מעמוד שעדיין לא נכתב. אבל עבודה על עמוד כזה צריכה זהירות.
מה בודקים בכל עמוד. לאילו שאילתות הוא מופיע בדוח הביצועים, ובאיזה מיקום. אם השאילתות קשורות לנושא העמוד, העמוד עונה על הכוונה הנכונה וצריך רק להעמיק. אם השאילתות רחוקות מהנושא, אולי חסר עמוד אחר שיענה עליהן.
מה מוסיפים. שאלות שאנשים שואלים בטלפון ולא מופיעות בעמוד. סעיף חוק או פסק דין שהתשובה נשענת עליו. טבלה שמשווה בין מסלולים, למשל בין הליך בבית המשפט לענייני משפחה להליך בבית הדין הרבני. ומשפט שאומר מתי התשובה הכללית לא חלה ושכדאי להתייעץ.
מה לא עושים. לא משנים תאריך בלי שינוי אמיתי. אחת השאלות שגוגל מציעה לבעלי אתרים לשאול את עצמם היא אם הם משנים את התאריך של עמודים כדי שייראו עדכניים, כשהתוכן לא השתנה באופן מהותי. לא מוסיפים טקסט כדי להגיע לאורך מסוים. ולא מוחקים בבת אחת הרבה תוכן ישן או מוסיפים הרבה תוכן חדש רק כדי שהאתר ייראה רענן. גוגל מונה גם את זה בין הסימנים לתוכן שנכתב בשביל מנועי חיפוש ולא בשביל אנשים.
מי חותם. כל עמוד משפטי שמשתנה עובר קריאה של עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה. זה נכון כשהמשרד כותב, וזה נכון כשסוכנות כותבת. גוגל ממליצה בחום להוסיף מידע מדויק על מי כתב את התוכן, למשל שורת מחבר, במקום שבו הקורא מצפה לה. בשדרוג, זו הזדמנות להוסיף לכל מאמר את שם עורך הדין שבדק אותו.
אם המשרד שוקל להוסיף גרסה בשפה נוספת כחלק מהשדרוג, ההחלטה הזו כוללת שאלות של מבנה כתובות ושל כיוון כתיבה, שאותן פירטנו במדריך על אתר בכמה שפות למשרד עורכי דין. כדאי לעשות אותה אחרי שהגרסה העברית יציבה, לא באותו שלב.
כללי הלשכה כשמשדרגים
שדרוג הוא הזדמנות לעבור על כל הטקסט באתר מול כללי הפרסומת, כי אתרים רבים נכתבו לפני שמישהו בדק אותם. הרשימה הזו מתמקדת במה שאנחנו מוצאים שוב ושוב באתרים ישנים.
| מה מוצאים באתר ישן | מה הכלל אומר | מה עושים בשדרוג |
|---|---|---|
| ״מומחה לדיני משפחה״ | כלל 3(ב)(10) מתיר ״תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו״. כלל 2א אוסר פרסומת מטעה | ״תחומי עיסוק, דיני משפחה״, ומאמרים שמראים ניסיון |
| ״ייעוץ ראשון חינם״ או מחיר בטקסט | כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה | מוחקים מהטקסט החופשי |
| שמות לקוחות או לוגואים | כלל 3(ט), רק לקוחות שהצהירו בכתב שהבינו שהם חופשיים לסרב | בודקים אם יש הצהרה. אם אין, מסירים |
| תמונות עם לקוחות או עובדים | כלל 3(ה), הסכמה בכתב, וכל עוד היא בתוקף | אותה בדיקה |
| קישורים לאתרים שאינם קשורים לעיסוק | כלל 3(ו), קישור רק כשהוא נוגע באופן ישיר לעיסוק המקצועי | מסירים קישורים לספקים, לעסקים של קרובים ולתוכן כללי |
| עורכי דין שעזבו עדיין מופיעים | כלל 3(ב)(7), פירוט עורכי הדין שעובדים בפועל במשרד | מעדכנים את עמוד הצוות |
הקריאה בטבלה היא שלנו, ולא חוות דעת של ועדת האתיקה. במקרה גבולי כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז לפני שמפרסמים. ושוב, כל גרסה שמוחלפת נשמרת שלוש שנים לפי כלל 3א.
כמה עולה שדרוג, ההיגיון של המחיר
אין מחיר אחד לשדרוג, כי שדרוג יכול להיות תיקון טופס של שעה או בנייה מחדש של שלושים עמודים. מה שאפשר לתת הוא ההיגיון. המחיר מורכב מחמישה רכיבים, ובכל הצעה כדאי לראות כמה מכל אחד.
- בדיקה ומיפוי. בדיקת השעתיים שתוארה למעלה, ובאתר גדול גם מיפוי של כל הכתובות. רכיב קטן, אבל מי שמדלג עליו משלם אחר כך על תיקונים.
- עבודה טכנית על התשתית. מהירות, נגישות, טפסים ומדידה. המחיר תלוי במצב התבנית. תבנית נקייה עם בעיה בתמונות היא עבודה של ימים. תבנית שבנויה מתוספים כבדים יכולה להיות יקרה יותר מבנייה מחדש.
- עיצוב. משתנה מאוד לפי היקף. החלפת גופנים וצבעים זולה. עיצוב מחדש של כל סוגי העמודים הוא פרויקט.
- תוכן. כתיבה של עמודי תחום חדשים ועדכון של עמודים קיימים, עם בדיקה של עורך דין. זה בדרך כלל הרכיב הגדול ביותר בשדרוג שמטרתו פניות מגוגל, והרכיב שהכי הרבה הצעות לא כוללות.
- מעבר והפניות. רק בבנייה מחדש או בשינוי כתובות. מפת הפניות, בדיקה אחרי ההחלפה ומעקב של כמה שבועות.
חישוב להמחשה. המספרים כאן בדויים ונועדו להראות את ההיגיון, לא לשמש מחירון. נניח משרד שהאתר שלו מביא 8 פניות בחודש מגוגל, ושבבדיקה התברר שהטופס בנייד דורש שבעה שדות ושאין עמוד נפרד לשניים מארבעת תחומי העיסוק. שדרוג במקום כולל קיצור הטופס, מדידה, ושני עמודי תחום חדשים. בנייה מחדש כוללת את כל זה ועוד תבנית חדשה ומעבר. אם הקיצור לבדו מעלה את הפניות מ־8 ל־10 בחודש, ושני העמודים החדשים מוסיפים 3 בחודש אחרי חצי שנה, השדרוג במקום מביא את רוב התועלת. בנייה מחדש שווה את ההפרש במחיר רק אם התבנית הישנה מונעת אחד מהצעדים האלה, למשל אם אי אפשר להוסיף בה עמוד בלי לשבור את התפריט.
את מחירי השוק שספקים בישראל מפרסמים לבניית אתר, לפי סוג אתר, ריכזנו במדריך כמה עולה אתר לעורך דין. שם תמצאו גם את העלויות שאחרי ההשקה, שמשרדים נוטים לשכוח כשהם משווים הצעות. השאלה אם לשלם על השדרוג כפרויקט סגור או כחלק מליווי חודשי תלויה בשאלה אם יש מי שימשיך לעבוד על האתר אחרי שהשדרוג נגמר. את הסיכונים של כל מודל, ומה לדרוש בחוזה, פירטנו בריטיינר חודשי או פרויקט.
איך שומרים על הדירוג בזמן השדרוג
הסיכון לדירוג מרוכז ברגע אחד, היום שבו כתובות משתנות או תבנית מוחלפת. בשדרוג במקום, שבו הכתובות נשארות, הסיכון קטן. בבנייה מחדש, הוא גדול יותר, וכל השלבים בהעברה צריכים להיעשות לפי הסדר.
כשהכתובות נשארות. גם בהחלפת תבנית או אחסון בלי שינוי כתובות, גוגל מתארת ירידה זמנית בקצב הסריקה מיד אחרי ההחלפה, ועלייה בימים שאחריה. זה תקין. מה שצריך לבדוק הוא שכל עמוד חשוב עדיין נטען, שהכותרות והטקסט עברו כמו שהם, ושאין בטעות הוראת noindex שנשארה מסביבת הפיתוח.
כשהכתובות משתנות. כל כתובת ישנה מקבלת הפניה קבועה לכתובת החדשה המקבילה לה. גוגל מזהירה לא להפנות הרבה כתובות ישנות ליעד אחד שאינו רלוונטי, כמו עמוד הבית, כי זה מבלבל את הקורא ועלול להיחשב כשגיאת soft 404. היא ממליצה להימנע משרשראות של הפניות ולהפנות ישר ליעד הסופי, ולהשאיר את ההפניות כמה שיותר זמן, ובדרך כלל שנה לפחות. היא גם כותבת שבאתר בינוני יכולים לעבור כמה שבועות ויותר עד שגוגל מתחילה להציג את הכתובות החדשות במקום הישנות, ושהדירוג מתייצב עם הזמן.
מה לא לעשות באותו יום. לא להחליף דומיין, תבנית, מבנה כתובות ותוכן יחד. אם חייבים גם וגם, קודם מעבירים, מחכים שהמצב יתייצב, ורק אז משנים.
את התהליך המלא, מהמלאי של הכתובות ועד רשימת בדיקה לפי תאריכים ומה עושים כשהתנועה יורדת, פירטנו במדריך העברת אתר עורך דין בלי לאבד דירוג. אם השדרוג שלכם כולל שינוי של כתובת אחת או יותר, כדאי לקרוא אותו לפני שמתחילים.
נגישות בזמן המעבר. אתר חדש צריך לעמוד בתקן מהיום הראשון, כולל הצהרת הנגישות. תבנית חדשה שנראית טוב יותר אבל לא נבדקה במקלדת ובקורא מסך היא נסיגה. מה בודקים ואיך, מפורט בעמוד על נגישות אתר עורך דין.
דוגמה להמחשה, משרד בדוי בדיני משפחה
המשרד בדוגמה בדוי, וכל המספרים בה להמחשה בלבד. משרד של שני עורכי דין בדיני משפחה, עם אתר שנבנה לפני חמש שנים על וורדפרס, תבנית מסחרית ושמונה תוספים. לאתר 14 עמודים, ושלושה מהם מביאים את רוב הכניסות מגוגל, עמוד על הסכם ממון, מאמר על משמורת משותפת ועמוד הבית.
מה הבדיקה מצאה. הטופס שולח, אבל דורש שבעה שדות, כולל ״תיאור מפורט של המקרה״. אין מדידה של לחיצות על הטלפון. האתר נכשל ב־LCP בנייד, בגלל תמונת רקע גדולה בראש כל עמוד. אין עמוד נפרד לגירושין, לצוואות ולירושה, ושלושתם מופיעים כרשימה בעמוד ״תחומי עיסוק״. בעמוד האודות כתוב ״מומחים בדיני משפחה״. הדומיין רשום על שם אחד השותפים, והגישה לניהול אצלו.
מה הוחלט. שדרוג במקום, כי התבנית אמנם כבדה, אבל הבעיה מרוכזת בתמונה אחת ובשני תוספים, ואפשר להוסיף עמודים בלי לשבור את התפריט.
הסדר בפועל. בשבוע הראשון גיבוי מלא והתקנת מדידה. בשבוע השני קיצור הטופס לשם, טלפון ותחום, והוספת הודעה על השימוש בפרטים. בשבועות שלוש עד שש תיקון הנגישות, החלפת ״מומחים״ ב״תחומי עיסוק״, הקטנת התמונה והסרת שני תוספים. בחודשים השני והשלישי שלושה עמודי תחום חדשים, כל אחד בכתובת משלו, עם קישור מהעמוד הישן של תחומי העיסוק. העיצוב נשאר כמו שהוא עד שיש שלושה חודשים של נתונים.
מה לא נגעו בו. הכתובת של עמוד הסכם הממון, הכותרות שלו והטקסט שלו, חוץ מתיקון ניסוח אחד ומשפט שמפנה לעמוד הגירושין החדש. המאמר על משמורת משותפת קיבל עדכון של פסק דין אחד, ותאריך העדכון השתנה רק אחרי השינוי הזה.
מה לא לעשות בשדרוג
הטעויות האלה חוזרות באתרים של משרדים, ולכל אחת יש מחיר שאפשר להימנע ממנו.
- להתחיל בעיצוב. הוא החלק הגלוי, ולכן הראשון שמבקשים. בלי מדידה לפני, אי אפשר לדעת אם העיצוב החדש עזר או הזיק.
- להעלות אתר חדש בלי מפת הפניות. כל כתובת ישנה שמחזירה שגיאה היא עמוד שגוגל מוריד מהתוצאות וקישור שהולך לאיבוד.
- להפנות הכל לעמוד הבית. גוגל עלולה להתייחס לזה כשגיאה, והקורא שחיפש מאמר מסוים מגיע לעמוד שלא עונה לו.
- לקצר עמודים שמדורגים כדי שיתאימו לתבנית. עיצוב נקי עם שלוש פסקאות במקום עשר נראה טוב, אבל מוריד את מה שגוגל דירגה.
- להשאיר את האתר הישן פתוח במקביל. שני אתרים עם אותו תוכן בשתי כתובות מתחרים זה בזה. האתר הישן מפנה לחדש, הוא לא נשאר חי.
- לשכוח את הכתובות מחוץ לאתר. פרופיל העסק בגוגל, חתימת המייל, פורטלים ומודעות צריכים להתעדכן לכתובות החדשות.
- לא לשמור עותק. בלי גיבוי אין דרך חזרה, ובלי עותק של הגרסה הישנה המשרד לא עומד בכלל 3א.
- לתת לספק לעבוד בלי גישה של המשרד. כל שדרוג הוא הזדמנות לוודא שהדומיין, האחסון והתוכן על שם המשרד.
איך אנחנו עובדים על שדרוג אתר קיים
אצלנו שדרוג מתחיל בבדיקת משפך, אותה בדיקה של שעתיים שמתוארת כאן, עם דוח שמראה מה עובד, מה שבור ומה חסר. איך דוח כזה נראה אפשר לראות בדוגמה שבעמוד בדיקת משפך הפניות. מהדוח נגזרת תוכנית לפי הסדר שבעמוד הזה, וכל שלב נמדד לפני שעוברים לבא.
ברוב המקרים אנחנו משדרגים במקום, כי ברוב האתרים שאנחנו רואים הבעיה בתוכן ובמסלול הפנייה ולא בתשתית. כשהתשתית היא הבעיה, אנחנו בונים מחדש ושומרים כל כתובת שמביאה כניסות. השדרוג נעשה בתוך הליווי החודשי, ולא כפרויקט נפרד, כי השלבים האחרונים, עמודי תחום ועדכוני תוכן, נמשכים חודשים. כל טקסט עובר אישור של עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה, וכל גרסה קודמת נשמרת.
העמוד הוא מידע כללי על אתרים ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת התוכן לכללי האתיקה ולדיני הנגישות והפרטיות בודק עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה.
מקורות
- Google Search Central, העברת אתר עם שינוי בכתובות (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, העברת אתר בלי שינוי בכתובות (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, הפניות וחיפוש Google (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, יצירת תוכן מועיל, אמין וממוקד באנשים (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Console, דוח הביצועים (נבדק 18.11.2026)
- web.dev, Core Web Vitals והספים לכל מדד (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3(ב), 3(ט) ו־3א (נבדק 18.11.2026)
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, תקנות 35, 35א ו־35ה (נבדק 18.11.2026)