משרד שמייצג עובדים זרים ומבקשי מקלט עובד מול לקוחות שרובם לא יקלידו ״עורך דין״ בגוגל לפני שישאלו חבר, קבוצה או ארגון סיוע. הם מדברים תאית, טגלוג, הינדי, סינהלה, תיגרינית או רוסית, עובדים שישה ימים בשבוע, ונמצאים בישראל לתקופה שתלויה ברישיון ובמעסיק. בעמוד הזה אנחנו מפרקים את זה להחלטות שיווקיות, עם המספרים שמאחוריהן. הוא חלק מהשיווק לפי סוג משרד וקהל, ומשלים את העמוד על שיווק לעורכי דין לקהל דובר ערבית, שבו מפורטים הצדדים הטכניים של אתר בשתי שפות.
מי הלקוחות, במספרים של רשות האוכלוסין
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון ל־31 במרץ 2026, שהו בישראל 195,452 עובדים זרים חוקיים ו־41,760 עובדים זרים לא חוקיים, כלומר כאלה שהיו בעבר חוקיים ואינם עומדים עוד באחד התנאים. החלוקה לפי ענף מראה איפה נמצא רוב הקהל:
| ענף | חוקיים | לא חוקיים | מה זה אומר לשיווק |
|---|---|---|---|
| סיעוד ביתי | 65,775 | 15,848 | המעסיק הוא משפחה, לא חברה. שני הצדדים מחפשים את אותם מונחים |
| בניין | 64,208 | 14,362 | תאונות עבודה, שכר ושעות. עובדים חדשים רבים מהודו ומסרי לנקה |
| חקלאות | 38,639 | 9,988 | רובם מתאילנד, במקומות מרוחקים, עם גישה מוגבלת לייעוץ |
| מסחר ושירותים, תעשייה, מלונאות ועוד | 24,210 | 1,551 | קבוצות קטנות, לכל אחת מעסיקים ושפה משלה |
| סיעוד מוסדי | 2,620 | 11 | מעט עובדים, מעסיק מוסדי |
- סיעוד ביתי65,775
- בניין64,208
- חקלאות38,639
- שאר הענפים24,210
- סיעוד מוסדי2,620
רשות האוכלוסין וההגירה
הרשות מציינת שהפילוח של העובדים הלא חוקיים נעשה לפי ההיתר שהיה להם, ולא בהכרח לפי מה שהם עושים היום. השורה של שאר הענפים היא חיבור שלנו של שש עמודות בדוח.
לצד העובדים יש קבוצה שהרשות מכנה ״מסתננים״, ושבשיח הציבורי נקראת מבקשי מקלט. נכון ל־31 במרץ 2026 שהו בישראל 17,586, מתוכם 13,460 מאריתריאה, 1,802 מסודן ו־1,980 משאר מדינות אפריקה. רובם עובדים, ולפי כל זכות מבקשי מקלט המועסקים בישראל מבוטחים בביטוח הלאומי בענף פגיעה בעבודה כמו עובדים זרים אחרים. ויש עוד 22.4 אלף זרים שנכנסו כתיירים ונשארו בלי רישיון בסוף 2024, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ורובם לפי ההשערה עובדים. הגדולות שבקבוצות האלה הן מרוסיה (4.3 אלף) ומאוקראינה (3.3 אלף), כלומר דוברי רוסית.
התמונה משתנה מהר. לפי מרכז הפניות של CIMI, שמופעל בשביל רשות האוכלוסין, ב־2024 לבדה הגיעו 19,563 עובדים במסגרת ההסכמים הבילטרליים, בהם 6,664 עובדים מהודו ו־5,042 מסרי לנקה בהסכמים חדשים לענף הבניין. משרד שבנה את השיווק שלו לפני שלוש שנים סביב עובדי בניין מסין ומולדובה, פוגש היום קהל אחר בשפות אחרות.
מה מחפשים בגוגל, ומי מחפש
לפי Semrush, ״עורך דין עובדים זרים״ מחופש בישראל כ־210 פעמים בחודש, ו״עורך דין לעובדים זרים״ כ־70. זה מעט בהשוואה לתחום כמו דיני משפחה, ובכל זאת זה קהל עם כוונה ברורה. בדקנו בנובמבר 2026 את ההשלמה האוטומטית של גוגל לביטויים בתחום, והיא מראה שהחיפוש בעברית שייך בעיקר לצד אחד:
| חיפוש | מה גוגל השלימה | מי כנראה מחפש |
|---|---|---|
| ״עורך דין עובדים זרים״ | מומלץ, ״לענייני הגירה עובדים זרים״, ״דיני עבודה עובדים זרים״ | שני הצדדים |
| ״פיצויים לעובד זר״ | בסיעוד, שהתפטר, שפוטר, לא חוקי, חישוב, מחשבון | בעיקר משפחות מעסיקות |
| ״היתר העסקת עובד זר״ | בסיעוד, בדיקה, תשלום, הארכה, ״העסקת עובד זר ללא היתר״, קנס | מעסיקים |
| ״עובד זר סיעודי״ | זכויות, דמי הבראה, משכורת, ביטוח לאומי, שעות עבודה | בעיקר מעסיקים, לפעמים עובדים |
| ״עובדת זרה״ | פיליפינית, שכר מינימום, ״שמתפטרת״ | שני הצדדים |
| ״תאונת עבודה עובד זר״ | ״ביטוח לאומי תאונת עבודה עובד זר״ | מעסיקים ועובדים |
| ״lawyer for foreign workers israel״ | אין השלמות | נפח זניח באנגלית |
המסקנה הראשונה היא שמשרד שמייצג עובדים לא יקבל את רוב הפניות שלו מחיפוש בעברית. הביטויים בעברית מושכים בעיקר משפחות שמעסיקות מטפל, ואם המשרד לא מייצג מעסיקים, הוא משלם בקמפיין על קליקים של הצד השני. במקרה כזה ״מחשבון״, ״חישוב״ ו״היתר״ נכנסים לרשימת מילות השלילה. המסקנה השנייה היא שבאנגלית ובשפות המוצא כמעט אין חיפוש מקומי שאפשר לקנות. העובד מגיע דרך ערוצים אחרים, ושם צריך להיות.
התחומים שהקהל הזה מביא
לקוח שהוא עובד זר מגיע עם אחת מכמה בעיות קבועות, ולכל אחת מודל שכר טרחה ומסלול שיווק אחר. הטבלה מסכמת את מה שראינו בנתונים של מרכז הפניות ושל הארגונים:
| תחום | הבעיה הטיפוסית | מה הנתונים מראים | איזה עמוד באתר |
|---|---|---|---|
| שכר וסיום העסקה | שכר שלא שולם, פיצויים, דמי הבראה, תלוש לא ברור | ב־2024 עסקו 13% מהפניות למרכז הפניות בשכר, ומהן 57% בשכר שלא שולם ו־49% בשכר בלי תלוש | עמוד לכל ענף, סיעוד בנפרד מבניין |
| תאונת עבודה | פציעה באתר בנייה או בחקלאות | לפי קו לעובד, במחצית הראשונה של 2026 נהרגו 39 עובדים ונפצעו 306 ברמה בינונית עד קשה | עמוד על הכרה בביטוח לאומי ותביעה נגד המעסיק |
| פיקדון | כספים שלא נמשכו, קיזוז בגלל שהייה מעבר לרישיון | 68% מהפניות בנושאים ״אחרים״ למרכז הפניות עסקו באי משיכת פיקדון | עמוד שמסביר את המועדים ואת הבקשה להפחתת קיזוז |
| רישיון ומעמד | מעבר מעסיק, רישיון שפג, בקשת מקלט | 6% מפניות המידע עסקו בוויזה ו־13% ברישיון עבודה | עמוד שמפריד בין מעמד של עובד לבין בקשת מקלט |
| דמי תיווך | תשלום אסור לחברת כוח אדם | 30 תלונות ב־2024 לעומת אחת ב־2023, 77% מהן מעובדים מסין | עמוד בשפת הקבוצה, כשיש בו צורך |
הנתון על תאונות העבודה מגיע עם פירוט נוסף. לפי הדוח של קו לעובד למחצית הראשונה של 2025, 22 מתוך 36 ההרוגים היו בענף הבנייה, ו־6 מהם היו מהגרי עבודה. לפי כל זכות, עובד זר מבוטח בביטוח הלאומי בענף פגיעה בעבודה, ומי שהוכר כנפגע עבודה זכאי לטיפול רפואי הקשור לפגיעה. הביטוח הרפואי הכללי הוא אחריות המעסיק לפי סעיף 1ד לחוק עובדים זרים, ולא של המוסד. זה המקום שבו עורך הדין צריך לענות, והעמוד צריך להסביר את ההבחנה בשפה פשוטה. השיווק של התחום עצמו מפורט בעמוד על שיווק לעורכי דין לדיני עבודה.
הנתון על הפיקדון מראה שאלה שמשרדים מפספסים. לפי כל זכות, עובד זר שעוזב את ישראל מקבל את כספי הפיקדון אחרי ניכוי דמי ניהול ומס הכנסה בשיעור 15%, ומי שנשאר מעבר לתקופת הרישיון מאבד בהדרגה חלק מהסכום. אפשר לבקש ביטול או הפחתה של הקיזוז בתוך שלוש שנים מסוף השהייה החוקית. זה תחום שבו העובד לא יודע שיש לו שאלה משפטית, ועמוד שמסביר את המועדים בשפה שלו הוא הדרך היחידה למצוא אותו.
שפות וערוצים, איפה העובד שואל לפני גוגל
הערוצים של הקהל הזה הם קודם כל קהילתיים. שלושה ממצאים מהמקורות שבדקנו מראים איפה:
- וואטסאפ. לפי הדוח השנתי של המוקד לפליטים ולמהגרים, ב־2025 הגיעו לארגון כ־1,200 פניות בוואטסאפ, והייעוץ מרחוק בוואטסאפ ובטלפון עלה ביותר מ־50%, בזמן שההגעה לקבלת קהל ירדה בגלל המלחמות.
- קבוצות לפי שפה ולפי ענף. מרכז הפניות של CIMI מפיץ דפי מידע והסברים מוקלטים בקבוצות של עובדים באפליקציות שונות, ובונה מרכזי מידע לפי שפה וענף. כלומר, גם הגוף הממשלתי מגיע לעובדים דרך הקבוצות שלהם.
- פייסבוק לפי שפה. קו לעובד מפעיל דפי פייסבוק בעברית, באנגלית, בערבית, ברוסית ובתאית, לפי הקהלים שהוא משרת, ואתר בעברית, באנגלית ובערבית.
השפה היא לא רק עניין של תרגום. בסקר של CIMI מ־2025, 35% מעובדי המלונאות מהפיליפינים אמרו שאינם מבינים את תלוש השכר כלל, ו־42% אמרו שהם מבינים אותו חלקית. בקרב עובדי הסיעוד המוסדי מנפאל, 75% אמרו שהם מבינים אותו לחלוטין. עובד שלא קורא את התלוש לא יודע שמגיע לו משהו, ולכן התוכן שמביא פניות הוא תוכן שמסביר ״איך לקרוא את התלוש שלך״, לא ״עורך דין לעובדים זרים״.
השפות לפי קבוצה הן הערכה שלנו לפי מדינות המוצא, כי הדוחות לא מפרסמים שפה. הטבלה מציעה מאיפה להתחיל:
| קבוצה | שפה סבירה | ערוץ ראשון שכדאי לבדוק |
|---|---|---|
| מטפלות ומטפלים מהפיליפינים | טגלוג, ואנגלית ברמה טובה | עמוד באנגלית פשוטה, וואטסאפ, קבוצות פייסבוק של הקהילה |
| עובדי חקלאות מתאילנד | תאית | חומר מוקלט קצר, כי הקריאה בעברית ובאנגלית מוגבלת |
| עובדי בניין מהודו ומסרי לנקה | הינדי ושפות אזוריות, סינהלה, אנגלית חלקית | וואטסאפ, הסברים קוליים |
| מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן | תיגרינית, ערבית | ארגוני סיוע וקהילה, הפניה מעורך דין אחר |
| דוברי רוסית שנכנסו כתיירים | רוסית | טלגרם ופייסבוק בשפה, וחיפוש ברוסית |
לגבי שגרירויות. במדינות רבות יש לשגרירות נציג שמטפל בעובדים, אבל לא בדקנו אילו שגרירויות בישראל מפעילות נציג כזה ומה הוא מפרסם, ולכן לא נמליץ על ערוץ מסוים. מה שאפשר לומר הוא ששגרירות היא גורם רשמי, ומה שהמשרד מעביר לה הוא מידע מקצועי ולא בקשה להפניות.
מי עונה לעובד לפני עורך הדין
העובד שיש לו שאלה מגיע קודם לגופים שעונים בחינם, וזה משנה את מה שהמשרד צריך להציע. מרכז הפניות של CIMI קיבל ב־2024 79,782 שיחות נכנסות ופתח 7,438 פניות חדשות. 55% מהפניות היו בירור מידע, 24% עסקו בהתנהלות של מעסיק, חברת כוח אדם או לשכה פרטית, ורק 1% בבטיחות ובפגיעות בעבודה. המוקד לפליטים ולמהגרים ליווה ב־2025 957 לקוחות, ו־78.2% מהם היו מבקשי מקלט וילדיהם. קו לעובד מציין שמחלקת הפליטים ומבקשי המקלט שלו מסייעת למאות אנשים בשנה ומשיבה לעובדים כ־3 מיליון ש״ח בשנה בממוצע.
לשיווק יש לזה שתי השלכות. הראשונה היא שהעמודים במשרד לא צריכים להתחרות במידע הכללי שהגופים האלה נותנים. עובד ששואל ״מה שכר המינימום״ יקבל תשובה בחינם. עמוד שמביא פנייה עונה על השלב שבו המידע הכללי לא מספיק, למשל מעסיק שלא משלם אחרי שכבר ביקשו ממנו, או תאונה שבה הביטוח הלאומי דחה את ההכרה. השנייה היא שהארגונים מפנים לעורכי דין כשהם לא יכולים לטפל. קשר מקצועי עם ארגון כזה, שבו המשרד מסביר מה הוא עושה ובאילו תיקים, הוא לגיטימי. תשלום, הנחה או טובת הנאה בתמורה להפניות אינם, כפי שמפורט בהמשך.
שכר טרחה, מה המודל ומה מותר לפרסם עליו
רוב העובדים לא יכולים לשלם מראש, ולכן רוב התיקים בתחום נבנים על אחוז מהסכום שייגבה. זה משנה את חשבון השיווק. ההכנסה מגיעה בסוף התיק, ולפעמים אחרי שהעובד כבר עזב את הארץ, ולכן צריך לדעת כמה תיקים בחודש המשרד יכול לממן עד שהם נסגרים.
בתביעות מול הביטוח הלאומי יש תקרות בחוק. סעיף 315ב לחוק הביטוח הלאומי קובע אחוזים מרביים לפי סוג הטיפול, ובגמלה לפי פרק ה׳, ביטוח נפגעי עבודה, הם נעים בין 11.25% לטיפול בתביעה ל־17% לייצוג בוועדה רפואית. הטבלה המלאה, עם דמי פתיחת התיק והחריגים, נמצאת בעמוד על שכר טרחה באחוזים. בתביעת שכר רגילה נגד המעסיק השיעור נקבע בהסכם בין עורך הדין ללקוח.
מה מותר לכתוב על זה בפרסומת? כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר מלל חופשי שמציע שירות משפטי רק כשאין בו שום התייחסות לשכר הטרחה. בקהל הזה הפיתוי לכתוב ״בלי תשלום מראש״ או ״משלמים רק אם זוכים״ גדול במיוחד, כי זו בדיוק השאלה שהעובד שואל. אבל זו התייחסות לשכר טרחה, ובכל שפה. הטבלה מראה מה עושים במקום:
| מה רוצים לומר | בעיה לפי הכללים | מה עושים |
|---|---|---|
| ״בלי תשלום מראש״ | התייחסות לשכר טרחה, כלל 3(ב)(14) | אומרים את זה בשיחה הראשונה, ומעגנים בהסכם כתוב |
| ״ייעוץ ראשון חינם״ | אותה בעיה | שעות מענה ודרך לפנות, בלי מחיר |
| ״החזרנו לעובדים מיליוני שקלים״ | רושם מטעה ואחוזי הצלחה, כלל 2א | סוגי התיקים שבהם המשרד מטפל, ומה קורה בכל שלב |
| ״מדברים תאית וטגלוג״ | מותר לפי כלל 3(ב)(12) אם זה נכון | ליד שם כל עורך דין או מתורגמן, השפה שהוא דובר בפועל |
ההסכם עצמו הוא לא פרסומת, אבל הוא חלק מהאמון. העובד חותם על הסכם שכר טרחה שאולי לא יקרא. סעיף 1ג לחוק עובדים זרים מחייב את המעסיק לחתום עם העובד על חוזה עבודה בשפה שהעובד מבין. על הסכם שכר טרחה אין דרישה דומה שמצאנו, ובכל זאת אנחנו ממליצים לעשות אותו דבר. הסכם שהעובד מבין מונע את המחלוקת שמגיעה בסוף התיק, כשהסכום מתחלק. ההנחיות המלאות על פרסום מחירים נמצאות בעמוד על מחירון עורך דין באתר.
שידול, הפניות מהקהילה ומנהלי קבוצות
בקהל הזה הקו בין עזרה לשידול עובר בתוך הקבוצות. מישהו כותב בקבוצת וואטסאפ של מטפלות שהמעסיק לא שילם לו שלושה חודשים, ועורך דין שחבר בקבוצה רוצה לעזור. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל אדם למסור עבודה לעורך דין, בעצמו או על ידי אחר. הודעה פרטית לאותו אדם עם הצעה לייצג היא בדיוק מה שהסעיף עוסק בו. הפירוט, כולל ארבעת המבחנים בין שידול לפרסום, נמצא בעמוד על שידול לקוחות לפי כללי האתיקה.
| פעולה | מה הכללים אומרים | מה עושים |
|---|---|---|
| פוסט מידע בדף של המשרד, בשפת הקהילה | פרסומת ברשתות חברתיות מותרת לפי כלל 3(א)(5) | מותר, עם הפרטים המותרים ובלי שכר טרחה |
| תגובה בקבוצה לאדם שתיאר את הבעיה שלו | איסור השידול בסעיף 56 | תשובה כללית על הזכות, בלי הצעה לייצג ובלי פנייה בפרטי |
| ״נציג קהילה״ שמביא עובדים למשרד תמורת אחוז | סעיף 58 והחלטה 218/24 | אסור, גם כשהתשלום נקרא ״דמי תרגום״ או ״הוצאות נסיעה״ |
| מתורגמן שהמשרד משלם לו על תרגום בפגישה | תשלום על שירות, לא על הפניה | מותר, בתעריף קבוע שלא תלוי בתוצאה או בכמות לקוחות |
| פוסט ממומן בקבוצת פייסבוק של הקהילה | כלל 3(י)(2) מחייב סימון מפורש כשמשלמים על פרסום | מסמנים ״פרסומת״ בשפת הקבוצה, במחיר קבוע |
| הודעות תפוצה בוואטסאפ למספרים מהקבוצה | כלל 3(יג) וסעיף 30א לחוק התקשורת | רק למי שהצטרף בעצמו. עד 1,000 ש״ח פיצוי לכל הודעה בלי הסכמה |
השורה על המתורגמן חשובה במיוחד בקהל הזה. משרדים רבים עובדים עם אדם מהקהילה שמתרגם בפגישות, והוא גם האדם שאנשים פונים אליו כשיש להם בעיה. ברגע שהוא מקבל תשלום שתלוי במספר הלקוחות שהגיעו, הוא הופך למאכר. ההחלטה 361/2024 קבעה שעורך הדין אחראי לפרסום שגורם אחר ניסח בשבילו, וזה חל גם על מה שהמתורגמן כותב בקבוצה בשם המשרד. את הכללים על פרסום ברשתות מרכז העמוד על רשתות חברתיות לעורכי דין.
פרטיות ומעמד, מידע שהפונה חושש למסור
עובד בלי רישיון בתוקף, או מבקש מקלט שהבקשה שלו תלויה, חושש שהפרטים שימסור יגיעו לרשות. החשש הזה עוצר פניות, ולא רואים אותו בשום דוח. הוא נראה כמו טופס שהתחילו למלא ולא שלחו.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וחובת היידוע בסעיף 11 חלה כבר כשמבקשים מאדם פרטים בטופס. הטופס צריך לומר למה הפרטים נאספים ומה ייעשה בהם, ובקהל הזה ההודעה מועילה רק אם היא כתובה בשפה שהוא קורא. לא מצאנו בהנחיות של הרשות להגנת הפרטיות התייחסות מפורשת למעמד הגירה, ולכן אנחנו פשוט לא מבקשים אותו בטופס. אלה ההחלטות שאנחנו מקבלים בטופס ובוואטסאפ:
- שלושה שדות בלבד. שם, דרך חזרה ושפה. מספר דרכון, מעסיק ומעמד נשאלים בשיחה, אחרי שהפונה יודע עם מי הוא מדבר.
- וואטסאפ בלי טופס. קישור ישיר, עם הודעת פתיחה בשפה של העמוד.
- אין העברה לגורם שלישי. לא שולחים את פרטי הפנייה למערכת חיצונית שלא נבדקה, ולא לפיקסל של רשת פרסום עם שדות הטופס.
- מחיקה. מה שלא הפך לתיק נמחק אחרי תקופה קבועה, ורושמים את זה בנוהל.
ההנחיות המלאות בעמוד על תיקון 13. מי שמשתמש בכלי AI לתרגום ההודעות צריך לבדוק לאן הטקסט נשלח, כי בהודעה של עובד יש לעתים קרובות את כל הסיפור.
הצד של המעסיק, משפחות וקבלנים
ההשלמות מראות שהחיפוש בעברית בתחום שייך בעיקר למעסיקים, ובראשם משפחות שמעסיקות מטפל או מטפלת. זה שוק נפרד עם לקוח אחר. המשפחה מחפשת כמה היא חייבת בסיום ההעסקה, מה קורה כשהמטופל נפטר, איך מאריכים היתר ומה הקנס על העסקה בלי היתר. לפי רשות האוכלוסין, ברבעון הראשון של 2026 נפתחו 91 תיקי אכיפה נגד מעסיקי זרים, הוטלו קנסות מנהליים בסך 612,500 ש״ח והוגשו 14 כתבי אישום. המספרים קטנים, אבל הם מסבירים למה ״קנס העסקת עובד זר ללא היתר״ מופיע בהשלמות.
משרד צריך להחליט באיזה צד הוא. ייצוג של שני הצדדים באותו ענף אפשרי, אבל לא באותו תיק, והמסר שונה לגמרי. עמוד שמדבר אל העובד בשפה של זכויות לא ישכנע משפחה שמחפשת חישוב פיצויים, ולהפך.
| שאלה | משרד שמייצג עובדים | משרד שמייצג מעסיקים |
|---|---|---|
| מי הלקוח | העובד, לעתים דרך חבר או ארגון | בן או בת של המטופל, קבלן, חקלאי |
| השפה | אנגלית, תאית, טגלוג ועוד | עברית, לפעמים רוסית |
| ביטויים לקמפיין | מעטים בעברית. עיקר הפניות מחוץ לגוגל | ״פיצויים לעובד זר בסיעוד״, ״חישוב פיצויים״, ״היתר העסקה״ |
| מילות שלילה | מחשבון, חישוב, היתר, קנס | זכויות עובד, ״איך לתבוע מעסיק״ |
| תוכן שמביא פניות | הסבר על התלוש, הפיקדון והכרה בתאונת עבודה | חישוב פיצויים לדוגמה, מה עושים כשהמטופל נפטר |
| מודל שכר טרחה | אחוז מהסכום שנגבה, בדרך כלל | סכום קבוע לייעוץ או שכר שעתי |
משפחה שמעסיקה מטפל היא לרוב משפחה של לקוח מבוגר, והקשר בינה לבין המשרד מתחיל לפעמים בייפוי כוח מתמשך או בעיזבון. מה שחשוב בשיווק לקהל הזה מפורט בעמוד על שיווק לעורכי דין ללקוחות בגיל השלישי. קבלן או חקלאי שמעסיק עובדים זרים הוא לקוח עסקי, והשיקולים שלו מפורטים בעמוד על שיווק לעורכי דין לעסקים קטנים.
האתר, הקמפיין והמענה בשפות של הקהל
רוב ההחלטות הטכניות של אתר רב לשוני מפורטות במדריך על אתר רב לשוני לעורך דין. בקהל הזה יש כמה החלטות משלו:
- עמוד באנגלית פשוטה לפני כל שפה אחרת. רוב המטפלות מהפיליפינים ורבים מעובדי הבניין מהודו ומסרי לנקה קוראים אנגלית במידה כלשהי. משפטים קצרים, בלי מונחים משפטיים, עם מספר וואטסאפ גדול.
- שפה נוספת רק עם אדם שעונה בה. עמוד בתאית בלי מי שעונה בתאית מבטיח מענה שלא יגיע. כשאין אדם כזה, הודעה מוקלטת קצרה בתאית שמסבירה איך לשלוח מסמכים באנגלית עדיפה על עמוד מתורגם.
- שעות מענה לפי היום החופשי. מטפלות רבות פנויות ביום המנוחה שלהן, ועובדי בניין בערב. פנייה ביום שבו המשרד סגור צריכה לקבל תשובה אוטומטית שאומרת מתי יחזרו אליה, בשפה שבה נשלחה.
- הקמפיין בגוגל קטן ומדויק. הביטויים בעברית מעטים, ולכן קבוצת מודעות אחת לכל תחום שהמשרד מטפל בו, עם רשימת שלילה של הצד השני. איך בונים רשימה כזו מוסבר במדריך על מילות שלילה לעורכי דין.
- מעקב לפי שפה ולפי צד. כל פנייה נרשמת עם השפה שבה הגיעה, עם הצד, עובד או מעסיק, ועם הערוץ. בלי זה אי אפשר לדעת אם העמוד באנגלית מביא תיקים.
החישוב בראש העמוד מראה כמה עולה פנייה שלא נענתה בשפה הנכונה או ביום הנכון. במשרד שבו כשליש מהפניות לא נענות, השינוי הזול ביותר הוא בדרך כלל מענה אוטומטי בשפה ואדם אחד שחוזר לפניות בשעה קבועה. איך בונים את המענה בוואטסאפ מוסבר במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד.
טעויות שחוזרות במשרדים שמשרתים עובדים זרים
- קמפיין בעברית שמביא משפחות מעסיקות למשרד שמייצג עובדים. ההשלמות מראות שזה הצד שמחפש, ובלי מילות שלילה כל קליק כזה הוא כסף שהולך לאיבוד.
- ״בלי תשלום מראש״ במודעה או בקבוצה. זו התייחסות לשכר טרחה, וכלל 3(ב)(14) לא מתיר אותה, באף שפה.
- מתורגמן או נציג קהילה שמקבל לפי לקוח. ברגע שהתשלום תלוי בהפניות, זה שיתוף אסור בהכנסה לפי סעיף 58.
- הודעה בפרטי למי שסיפר את הבעיה בקבוצה. זו פנייה יזומה לאדם מסוים בגלל העניין שלו, ועלולה להיחשב שידול.
- טופס שמבקש מספר דרכון ומעמד. הפונה שחושש עוזב, והמשרד לא יודע שהיה שם.
- עמוד שעונה על מה שמרכז הפניות כבר עונה. שכר מינימום וימי חופשה מופיעים בכל מקום. העמוד צריך לענות על השלב שבו צריך עורך דין.
- שפה באתר בלי אדם שעונה בה. כלל 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות, וזו גם הדרך המהירה לאבד את האמון של קהילה שלמה.
תוכנית ל־90 יום
| תקופה | מה עושים | מה מודדים |
|---|---|---|
| ימים 1 עד 30 | בדיקת משפך. החלטה על הצד, עובדים או מעסיקים. שדות ״שפה״, ״צד״ ו״ערוץ״ ברישום הפניות. וואטסאפ עם הודעת פתיחה ותשובה אוטומטית בשפות שבהן יש מענה | כמה פניות מגיעות היום, באיזו שפה ומאיזה ערוץ |
| ימים 31 עד 60 | עמוד באנגלית פשוטה לתחום העיקרי. טופס של שלושה שדות עם הודעת יידוע בשפת העמוד. קבוצת מודעות בעברית עם רשימת שלילה של הצד השני | עלות לפנייה רלוונטית, ושיעור הטפסים שהתחילו ולא נשלחו |
| ימים 61 עד 90 | תוכן מסביר אחד בשפת הקבוצה הגדולה, למשל הסבר על התלוש או על הפיקדון. קשר מקצועי בלי תשלום עם ארגון שמפנה תיקים שהוא לא מטפל בהם | פניות מהמלצה לעומת פניות מגוגל, ותיקים שנפתחו בכל שפה |
אחרי 90 יום ההחלטה הבאה היא אם להוסיף שפה. היא נעשית לפי הנתונים של הפניות, לא לפי גודל הקהל בדוח של רשות האוכלוסין. קהל של 38 אלף עובדי חקלאות לא שווה דבר למשרד שאין בו מי שעונה בתאית.
איך אנחנו עובדים עם משרד שמשרת עובדים זרים
העבודה מתחילה בבדיקת המשפך, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון. בבדיקה אנחנו עוברים על האתר בכל השפות, על הטופס ועל הוואטסאפ, ובודקים מה קורה לפנייה באנגלית או בתאית מהרגע שהיא מגיעה. אחריה מגיע ריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, לפי היקף העבודה. אנחנו לא עובדים לפי ליד ולא לפי תיק.
מה כלול, לפי מה שהמשרד צריך:
- פרסום בגוגל בקבוצות קטנות לפי תחום, עם רשימת שלילה של הצד שהמשרד לא מייצג.
- קידום האתר עם עמודים בשפות שבהן יש במשרד מענה, ותוכן מסביר שעונה על השלב שבו צריך עורך דין.
- ניהול פניות עם שדות שפה, צד וערוץ, ומענה אוטומטי לפי היום החופשי של הקהל.
את התוכן בשפות זרות כותבים ועורכים אצלנו, ועורך דין או מתורגמן מהמשרד שמבין את השפה מאשר אותו. המודעות והחשבונות רשומים על שם המשרד, והמשרד מאשר כל פרסום, בכל שפה, לפני שהוא עולה. אנחנו לא בונים רשתות של ״נציגי קהילה״, לא קונים רשימות טלפונים ולא שולחים הודעות לקבוצות. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עם שני משרדים שמתחרים באותו תחום ובאותה עיר.
העמוד הוא מידע כללי על שיווק ואינו ייעוץ משפטי. את התאמת כל פרסום, בכל שפה, לכללי האתיקה בודק עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה. הסכומים בדוגמאות הם ערכים לדוגמה שמוסברים בטקסט.
מקורות
- רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל, מהדורה 1 לשנת 2026 (מאי 2026) (נבדק 18.11.2026)
- CIMI ורשות האוכלוסין, מרכז הפניות לעובדים זרים במסגרת ההסכמים הבילטרליים, נתוני 2024 (נבדק 18.11.2026)
- CIMI, סקר הסכמים בילטרליים 2025, לקט ממצאים ראשוניים (דצמבר 2025) (נבדק 18.11.2026)
- קו לעובד, אתר הארגון (שפות, קהלים ונתוני בטיחות למחצית הראשונה של 2026) (נבדק 18.11.2026)
- מעריב, דוח קו לעובד על תאונות עבודה במחצית הראשונה של 2025 (יולי 2025) (נבדק 18.11.2026)
- המוקד לפליטים ולמהגרים, דוח פעילות שנתי 2025 (נבדק 18.11.2026)
- כל זכות, ביטוח לאומי לעובדים זרים (נבדק 18.11.2026)
- כל זכות, משיכת כספי הפיקדון על ידי עובדים זרים (נבדק 18.11.2026)
- Ynet, בג״ץ ביטל את רכיב העובד בחוק הפיקדון (23 באפריל 2020) (נבדק 18.11.2026)
- חוק עובדים זרים, התשנ״א 1991 (סעיפים 1ג, 1ד, 1ה ו־1יא) (נבדק 18.11.2026)
- Semrush, נפח חיפוש חודשי בישראל לביטויי עורך דין לעובדים זרים (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001 (נבדק 18.11.2026)
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961 (סעיפים 56 ו־58) (נבדק 18.11.2026)
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, תשובה בעניין תשלום למנהלי קבוצה (נבדק 18.11.2026)
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24 (נבדק 18.11.2026)
- עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024 (נבדק 18.11.2026)
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א (נבדק 18.11.2026)
- הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13 (נבדק 18.11.2026)