השאלה הזו היא חלק מהנושא הרחב של בניית אתר לעורך דין. רשימת העמודים שכל אתר משרד צריך, ומה הכללים מתירים לכתוב בעמוד עורכי הדין, נמצאת ברשימת הבדיקה מה חייב להיות באתר. כאן העיסוק הוא בכתיבה עצמה, איך בונים את העמוד, באיזה סדר מציגים את הפרטים, ואיך נשמע משפט שגם עומד בכללים וגם גורם לקורא לפנות.
מה עמוד אודות של משרד עורכי דין צריך לעשות
פונה שמגיע לעמוד האודות כבר יודע שיש לו בעיה משפטית ושהמשרד עוסק בה. הוא נכנס לעמוד כדי לבדוק משהו אחר, אם הוא יכול לסמוך על האנשים. השאלות שלו קונקרטיות. מי עורך הדין שיטפל בי. כמה זמן הוא עוסק בזה. האם הוא עוסק בדיוק במה שאני צריך. איפה המשרד יושב. ומה קורה אחרי שאני משאיר פרטים.
גוגל מבקשת מהמדרגים שלה לחפש בדיוק את המידע הזה. בהנחיות למדרגי איכות החיפוש, בגרסת ספטמבר 2025, סעיף 2.5.2 קובע שבכל אתר צריך להיות ברור מי אחראי לאתר ומי יצר את התוכן בעמוד, ומציין שלרוב האתרים יש עמוד ״אודות״ או ״צור קשר״ שמספק את המידע הזה. סעיף 2.5.3 מוסיף שכמות פרטי הקשר שנדרשת תלויה בסוג האתר. המדרגים לא משפיעים ישירות על הדירוג של אתר מסוים, אבל ההנחיות מתארות את מה שגוגל מנסה לזהות.
מכאן שלוש מטרות לעמוד, לפי הסדר.
- זיהוי. הקורא יודע מי המשרד ומי עורכי הדין, בשמות מלאים ובתפקידים.
- התאמה. הקורא מבין שהמשרד עוסק בתחום שלו, ושיש מאחורי זה ניסיון שאפשר לבדוק.
- צעד הבא. הקורא יודע איך לפנות ומה יקרה אחר כך.
עמוד שעונה על שלוש המטרות האלה ממלא את תפקידו, גם אם אין בו מילה על חזון. עמוד שמתחיל ב״המשרד הוקם מתוך אמונה עמוקה בצדק״ ולא מגיע לשם של עורך הדין עד הפסקה הרביעית לא ממלא אף אחת מהן.
עמוד אודות, עמוד צוות ועמוד לכל עורך דין
לפני שכותבים, מחליטים כמה עמודים יהיו. ההחלטה תלויה בגודל המשרד ובשאלה מי כותב את התוכן באתר.
| מצב המשרד | המבנה שאנחנו ממליצים עליו | למה |
|---|---|---|
| עורך דין יחיד | עמוד אחד שהוא גם האודות וגם העמוד האישי | המשרד הוא עורך הדין. פיצול לשני עמודים רק מכפיל טקסט |
| שני שותפים | עמוד אודות עם שני פרופילים קצרים, ועמוד אישי לכל אחד | כל אחד כותב מאמרים, ותיבת המחבר צריכה להוביל לעמוד שלו |
| שלושה עד עשרה עורכי דין | עמוד אודות, עמוד צוות ועמוד אישי לכל עורך דין | עמוד אחד עם עשרה פרופילים מלאים ארוך מדי לקריאה בנייד |
| משרד עם מחלקות | עמוד אודות, עמוד צוות לפי מחלקות, ועמוד אישי לכל עורך דין | הפונה מחפש את המחלקה שלו, לא את כל המשרד |
| מתמחים ועובדים שאינם עורכי דין | מוזכרים בעמוד הצוות בתפקידם, בלי עמוד אישי, אלא אם הם כותבים תוכן | כלל 3(ב)(7) עוסק בפירוט עורכי הדין. הצגה של מי שאינו עורך דין צריכה להיות ברורה בתפקיד |
שתי הערות על הטבלה. הראשונה, עמוד אישי לכל עורך דין אינו קישוט. הוא היעד של תיבת המחבר בכל מאמר, ובלעדיו אין לאן לשלוח את הקורא שרוצה לדעת מי כתב. גוגל ממליצה בחום להוסיף מידע מדויק על המחבר, כמו שורת מחבר, בתוכן שבו הקורא מצפה לה. השנייה, לגבי מתמחים, הקריאה שלנו היא שהצגה שלהם מותרת כשהתפקיד כתוב במפורש, כדי שלא ייווצר רושם שהם עורכי דין. לא מצאנו החלטה של ועדת האתיקה שעוסקת בזה במפורש.
מבנה עמוד האודות, פסקה אחרי פסקה
זה המבנה שאנחנו כותבים לפיו. כל חלק עונה על אחת מהשאלות של הפונה, והסדר הולך מהחשוב לפחות חשוב.
- שורת פתיחה עם העובדות. שם המשרד, תחומי העיסוק, העיר, וממתי הוא פועל. משפט אחד או שניים. ״משרד עורכי הדין כהן ולוי עוסק בדיני משפחה ובירושה, ופועל בחיפה מ־2012.״
- מי עורכי הדין. שם, תפקיד ושנת הסמכה לכל אחד, עם קישור לעמוד האישי. במשרד גדול, קישור לעמוד הצוות.
- במה בדיוק המשרד עוסק. לא רשימת עשרים תחומים, אלא התחומים שבהם המשרד מטפל בפועל, עם קישור לעמוד של כל תחום. אם יש תחומים שהמשרד לא לוקח, אפשר לכתוב גם את זה. פונה שמבין שהוא לא במקום הנכון חוסך לשני הצדדים שיחה.
- איך העבודה מתנהלת. מה קורה אחרי שפונים. מי חוזר, תוך כמה זמן, אם הפגישה הראשונה במשרד או בזום, ובאילו שפות אפשר לדבר. השפות הן פרט שכלל 3(ב)(12) מתיר במפורש.
- פרסומים, הוראה ותפקידים. מאמרים, ספרים, משרות הוראה ותפקידים בלשכה ובארגונים משפטיים, לפי כלל 3(ב)(15) עד (17). כאן נכנסות העובדות שמראות עומק.
- איפה המשרד ואיך מגיעים. כתובת, שעות קבלת קהל, חניה ונגישות פיזית. כתובת ודרכי התקשרות הם פרט מותר לפי כלל 3(ב)(8), ושעות קבלת קהל לפי 3(ב)(11).
- פנייה. טלפון, וואטסאפ וקישור לטופס, באותו נוסח כמו בשאר האתר.
מה לא נכנס למבנה? סיפור הקמה ארוך, ציטוט מוטו, רשימת ערכים כמו ״מקצועיות, אמינות, זמינות״, ותמונות של פטיש שופטים. אף אחד מהם לא עונה על שאלה של פונה.
עמוד עורך דין, השדות לפי הסדר
העמוד האישי של עורך הדין הוא המקום שבו הפרטים שכלל 3(ב) מתיר מקבלים מקום. את המיפוי המלא, כל פרט לפסקה בכלל ולמה שהוא נותן לאמינות בעיני גוגל, ריכזנו במדריך על E־E־A־T לאתר עורך דין. כאן העניין הוא הסדר והניסוח בעמוד עצמו.
בראש העמוד. שם מלא, תפקיד במשרד (שותף, עורך דין, עורך דין שכיר), תמונה, ושורה אחת עם שנת ההסמכה ותחומי העיסוק. מי שגולל רק עד כאן כבר יודע את מה שהוא צריך.
פסקת מבוא. שלוש עד חמש שורות בגוף ראשון או שלישי, שמספרות במה עורך הדין עוסק בפועל ומה הוא עושה בכל יום. ״רוב התיקים שלי הם הסכמי ממון וגירושין בהסכמה, ואני מלווה גם הליכים בבית הדין הרבני.״ משפט כזה אומר יותר מכל תואר.
השכלה והסמכה. תארים אקדמיים והכשרה כמגשר לפי כלל 3(ב)(4), מועד ההסמכה לפי 3(ב)(13), ואם יש, הסמכה כנוטריון לפי 3(ב)(3) או כשירות לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל לפי 3(ב)(6). שם המוסד והשנה, בלי שמות תואר.
ניסיון ותפקידים. תפקידים בעבר ובהווה, כולל משרה ציבורית ושירות צבאי או ממשלתי בתחום המשפטי, לפי 3(ב)(18). כאן נכנס גם הניסיון במשרדים קודמים. החריג הוא תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי שעורך הדין ממלא על פי דין, או חברות בוועדה שבוחרת לתפקידים כאלה, שלא מפרסמים כל עוד הוא מכהן בהם.
פרסומים והוראה. ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שעורך הדין חיבר, ומשרות הוראה שבהן הוא משמש. כשאפשר, קישור לפרסום עצמו. קישור כזה עומד בכלל 3(ו), כי הוא נוגע באופן ישיר לעיסוק המקצועי.
שפות. השפות שעורך הדין עצמו דובר. לא השפות של המזכירות.
מאמרים באתר. רשימה אוטומטית של המאמרים שעורך הדין כתב או בדק באתר. זה החלק שבונה את הקשר בין האדם לתוכן, וגם החלק שמתעדכן לבד.
פנייה ישירה. כפתור פנייה, וכשהמשרד רוצה בכך, מייל ישיר של עורך הדין.
מה כללי הלשכה אוסרים בעמוד אודות
כלל 3(ב) הוא רשימה סגורה של פרטים מותרים, וכל מה שלא נמצא בה צריך להיכנס דרך המלל החופשי של 3(ב)(14) או דרך אחד הכללים האחרים. כלל 2א חל על הכל. הוא אוסר פרסומת שעלולה להטעות את הציבור או לפגוע בו, גם אם היא עומדת בשאר התנאים. בעמוד אודות, האיסורים האלה פוגשים בעיקר שישה סוגי משפטים.
| מה כותבים | הבעיה | הכלל |
|---|---|---|
| ״מומחה לדיני משפחה״ | הכללים מתירים ״תחומי עיסוק״. הלשכה פירשה בעבר ש״מומחה״ עלול להטעות | 3(ב)(10), 2א |
| ״המשרד המוביל בצפון״, ״מהטובים בארץ״ | טענה שאי אפשר לבדוק, ונתפסת כרושם מטעה או כזלזול בעורכי דין אחרים | 2א, 3(ד) |
| ״ייעוץ ראשוני ללא עלות״ | המלל החופשי לא יכלול כל התייחסות לשכר הטרחה | 3(ב)(14) |
| ״בין לקוחותינו, חברת פלונית״ | שם לקוח רק אם הצהיר בכתב שהבין שהוא חופשי לסרב | 3(ט) |
| ״חבר בוועדה לבחירת דיינים״ | תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי, או חברות בוועדת בחירה לתפקידים כאלה, לא מפרסמים בזמן הכהונה | 3(ב)(18) |
| ״אחוזי הצלחה גבוהים״ | ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 83/24 שפרסום כזה עלול להטעות | 2א |
את ההחלטות של ועדת האתיקה, ואת הפרשנות ל״מומחה״ עם המקורות, ריכזנו בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין. שני דברים נוספים כדאי לדעת לפני שכותבים. עורך הדין אחראי לפרסום גם כשסוכנות ניסחה אותו, ולכן כל עמוד אודות עובר את אישורו. וכלל 3א מחייב לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים מיום שהופסקה, כך שכל גרסה קודמת של עמוד האודות נשמרת.
משפטים טובים ומשפטים חלשים
ההבדל בין עמוד אודות שמשכנע לעמוד שנשמע כמו כל עמוד אחר נמצא בדרך כלל ברמת המשפט. משפט חלש אומר משהו על המשרד שכל משרד יכול להגיד. משפט טוב אומר עובדה שרק המשרד הזה יכול להגיד, ושקורא יכול לבדוק. הדוגמאות כאן בדויות.
| משפט חלש | למה הוא חלש | משפט טוב במקומו |
|---|---|---|
| ״עשרות שנות ניסיון בדיני משפחה״ | מעוגל, לא ניתן לבדיקה | ״הוסמכה לעריכת דין ב־2004, ועוסקת בדיני משפחה מאז 2009״ |
| ״מומחה לגירושין״ | ״מומחה״ עלול להטעות, לפי פרשנות הלשכה | ״תחומי עיסוק, גירושין, משמורת והסכמי ממון״ |
| ״שירות אישי ומקצועי ברמה הגבוהה״ | כל משרד כותב את זה | ״כל תיק מטופל מתחילתו ועד סופו על ידי אותו עורך דין, ולא מועבר למתמחה״ |
| ״זמינים עבורכם תמיד״ | הבטחה שלא תמיד מתקיימת | ״פנייה שמגיעה בימים א׳ עד ה׳ עד 16:00 מקבלת חזרה טלפונית באותו יום״ |
| ״המשרד המוביל בחיפה״ | השוואה שאי אפשר לבסס | ״המשרד פועל בחיפה מ־2012, ברחוב פלוני, קומה שלישית עם מעלית״ |
| ״ניסיון עשיר בליטיגציה מורכבת״ | תיאור כללי בלי תוכן | ״ייצג בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני בחיפה ובקריות״ |
| ״מחויבים להצלחתכם״ | משתמע כהבטחה לתוצאה | ״נסביר בפגישה הראשונה מה אפשרויות הפעולה, ומה הסיכונים בכל אחת״ |
| ״צוות מקצועי ומיומן״ | לא אומר מי | ״במשרד שלושה עורכי דין, מתמחה ומזכירה משפטית. הפרטים של כל אחד בעמוד הצוות״ |
| ״כתב מאמרים רבים״ | לא ניתן לבדיקה | ״כתב את הפרק על הסכמי ממון בספר פלוני, וכאן באתר 14 מאמרים על חלוקת רכוש״ |
| ״דובר שפות״ | לא אומר אילו | ״דובר עברית, רוסית ואנגלית, ומקיים פגישות ברוסית״ |
שלושה דפוסים חוזרים בעמודה הימנית. מספרים במקום תארים, כמו שנה, מספר מאמרים ושעה. שמות במקום הכללות, כמו שם בית המשפט, שם הספר ושם הרחוב. ותיאור של מה שקורה בפועל במקום הבטחה. גוגל ממליצה בעמוד שלה על תוכן מועיל לשאול אם התוכן מספק מידע מקורי ואם הוא כתוב כך שקורא ירגיש שלמד מספיק. עמוד אודות שבנוי ממשפטים כאלה עונה על השאלה הזו.
מי שכותב את העמוד בעצמו יכול לבדוק כל משפט בשאלה אחת. אם אפשר להחליף את שם המשרד בשם של משרד אחר והמשפט עדיין נכון, המשפט לא עושה עבודה.
תמונות של עורכי הדין והמשרד
תמונה היא החלק בעמוד שהפונה מסתכל עליו ראשון, והיא גם החלק שהכי קל לעשות בו טעות. כלל 3(ד) מתיר סרטונים, תמונות ואיורים בתנאי שיש להם קשר לשירות שעורך הדין מציע, שאין בהם כדי ליצור רושם מטעה, שאין בהם כדי לגרום לזלזול בעורך דין אחר ושאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע.
תמונה אמיתית ועדכנית. תמונה של עורך הדין מלפני חמש עשרה שנה, או תמונה ערוכה עד שאי אפשר לזהות אותו בפגישה, מתחילה את הקשר בפער. צילום מקצועי פעם בכמה שנים, באור טבעי ובבגדים שבהם עורך הדין מגיע לפגישה, מספיק.
בלי תמונות מאגר של אנשים. תמונת מאגר של ״עורכת דין מחייכת״ שאינה עורכת הדין במשרד יוצרת רושם מטעה. אותו דבר לגבי דמות שנוצרה בכלי בינה מלאכותית ומוצגת כחלק מהצוות. תמונת מאגר של חפץ או של נוף העיר אינה מציגה אדם, אבל כדאי לשאול מה היא מוסיפה.
עובדים ולקוחות בתמונה. כלל 3(ה) מתיר תמונה עם לקוחות או עם עובדים רק אם הם הצהירו בכתב שהבינו שהם חופשיים לסרב, וההסכמה תקפה כל עוד היא בתוקף. תמונה קבוצתית של המשרד, עם המזכירה והמתמחים, דורשת הצהרה כזו מכל מי שמופיע בה. כשעובד עוזב, בודקים אם ההסכמה עדיין בתוקף.
צילום המשרד. תמונה של חדר הישיבות או של הכניסה לבניין עוזרת לפונה לדעת לאן הוא מגיע, ויש לה קשר ישיר לשירות. אם יש חניה או כניסה נגישה, תמונה שלהן מועילה יותר מכל תיאור.
טקסט חלופי. קריטריון 1.1.1 ב־WCAG 2.0, שעליו מבוסס התקן הישראלי 5568 שתקנה 35א מחייבת, דורש שלכל תוכן שאינו טקסט תהיה חלופה טקסטואלית שממלאת את אותה מטרה. בתמונה של עורך דין, הטקסט החלופי הוא השם והתפקיד, למשל ״עו״ד רונית כהן, שותפה במשרד״. גוגל מוסיפה מצדה שטקסט חלופי צריך להיות מועיל ועשיר במידע, ומזהירה שמילוי שלו במילות מפתח עלול לגרום לאתר להיראות כספאם. ״עורך דין גירושין חיפה הכי טוב״ כטקסט חלופי פוגע פעמיים.
שם הקובץ ומיקום. גוגל ממליצה על שמות קבצים קצרים ותיאוריים, ולא על שמות כלליים כמו image1.jpg, ועל מיקום התמונה ליד הטקסט שהיא קשורה אליו. בעמוד צוות, כל תמונה צמודה לשם ולתפקיד של האדם שבה.
מה עולה צילום, ומה עלול לעלות שימוש בתמונה בלי רישיון, פירטנו במדריך על העלות של אתר למשרד.
עמוד האודות כחלק מ־E־E־A־T
גוגל כותבת שמבין ארבעת המרכיבים, ניסיון, מומחיות, סמכותיות ואמינות, האמינות היא החשובה ביותר, ושהמושג עצמו אינו גורם דירוג מוגדר. עמוד האודות ועמודי עורכי הדין הם המקום שבו האמינות של אתר משרד נבנית, כי שם מתחבר התוכן לאנשים אמיתיים.
שלושה חיבורים עושים את העבודה. כל מאמר באתר מציג את שם עורך הדין שכתב או בדק אותו, עם קישור לעמוד האישי שלו. כל עמוד אישי מציג את המאמרים שאותו עורך דין כתב. ועמוד האודות מקשר לעמודים האישיים ולעמודי התחום. כך קורא שנכנס למאמר מגוגל יכול להגיע בשתי לחיצות לשם, לשנת ההסמכה ולתחומי העיסוק של מי שכתב אותו.
התוכנית המלאה, כולל מי כותב ומי בודק, תאריכים ומקורות במאמרים וביקורות, מפורטת במדריך E־E־A־T. כאן חשוב רק לזכור שהעמוד האישי הוא היעד של כל תיבת מחבר, ולכן הוא צריך להתקיים לפני שמתחילים לחתום על מאמרים.
סימון Person ו־AboutPage בעמודי הצוות
נתונים מובנים מתארים לגוגל את מה שכבר כתוב בעמוד, והם לא מחליפים אותו. בהנחיות הכלליות שלה גוגל כותבת שלא מסמנים תוכן שאינו גלוי לקוראי העמוד. לכן כל פרט בסימון מופיע גם בטקסט.
עמוד אישי של עורך דין. לפי גוגל, עמוד עובד באתר של חברה הוא אחת הדוגמאות לעמוד שמתאים לסימון ProfilePage. שדה החובה הוא mainEntity מסוג Person או Organization, עם name. השדות המומלצים כוללים את dateCreated ו־dateModified לעמוד, ו־description, image, sameAs ו־identifier לאדם. גוגל מבקשת לא להשתמש בתמונה זמנית בשדה image. דוגמת קוד מלאה לעמוד כזה, עם hasCredential, alumniOf ו־knowsAbout, נמצאת במדריך על E־E־A־T שהזכרנו.
עמוד הצוות. כאן ההבדל שמשרדים מפספסים. גוגל כותבת שהמיקוד העיקרי של עמוד ProfilePage צריך להיות אדם אחד או ארגון אחד. עמוד שמציג עשרה עורכי דין אינו עמוד פרופיל, והסימון הזה לא מתאים לו. הקריאה שלנו היא לסמן אותו כעמוד רגיל, ולתאר את הקשר בין האנשים למשרד דרך הארגון.
עמוד האודות. ב־schema.org, בגרסה 30.1, יש סוג בשם AboutPage, שהוא תת סוג של WebPage ומתאר עמוד אודות. אפשר לסמן בו את המשרד כ־Organization או כ־LegalService, ולציין את עורכי הדין בשדה employee, שמוגדר כמי שעובד בארגון. כל עורך דין מזוהה ב־@id שמצביע על העמוד האישי שלו, כך שגוגל מחברת בין האזכורים. הדוגמה בדויה, וכל הפרטים בה להמחשה בלבד.
{
"@context": "https://schema.org",
"@type": "AboutPage", "url": "https://www.example.co.il/אודות/",
"mainEntity": { "@type": "LegalService", "@id": "https://www.example.co.il/#org",
"name": "כהן ולוי, משרד עורכי דין", "foundingDate": "2012",
"employee": [{ "@id": "https://www.example.co.il/צוות/רונית-כהן/#person", "@type": "Person", "name": "רונית כהן" },
{ "@id": "https://www.example.co.il/צוות/אבי-לוי/#person", "@type": "Person", "name": "אבי לוי" }] }
}
שלושה כללים לסימון כזה. בשדה name של Person כותבים את השם בלבד. בהנחיות לסימון מחבר במאמרים גוגל כותבת במפורש לא להוסיף לשדה הזה שום מידע אחר, ולכן ״עו״ד״ או התפקיד עוברים לשדות honorificPrefix ו־jobTitle, שקיימים בסוג Person. מה שאסור לכתוב בעמוד לא כותבים גם בקוד, כך ש־jobTitle לא יכלול ״מומחה״. וה־@id של כל עורך דין זהה בעמוד האודות, בעמוד האישי ובשדה author של כל מאמר שהוא כתב.
עמוד אודות במשרד של עורך דין אחד
רוב המדריכים על עמודי אודות נכתבו לחברות, ומניחים שיש צוות. משרד של עורך דין יחיד הוא מצב אחר, ויש לו יתרון. העמוד יכול לדבר בגוף ראשון, והפונה יודע בדיוק עם מי ידבר.
מה משתנה במבנה. עמוד האודות והעמוד האישי מתאחדים לעמוד אחד, בכתובת אחת. שורת הפתיחה מציגה את עורך הדין ולא את ״המשרד״. ״אני עורכת דין בתחום דיני המשפחה, הוסמכתי ב־2011, והמשרד שלי בפתח תקווה.״ הסעיף על איך העבודה מתנהלת חשוב עוד יותר, כי הפונה רוצה לדעת מי עונה לטלפון כשעורך הדין בדיון. אם יש מזכירה או מענה טלפוני, כותבים את זה.
מה לא עושים. לא כותבים ״אנחנו״ כדי שהמשרד ייראה גדול יותר. קורא שמגיע לפגישה ומגלה שה״צוות״ הוא אדם אחד מתחיל את הקשר באכזבה, וזה גם קרוב לרושם מטעה. משרד קטן יכול להציג את הגודל שלו כעובדה ולא כחיסרון. ״כל פנייה מגיעה אליי ישירות״ הוא משפט שמשרד גדול לא יכול לכתוב.
משרד שנפתח עכשיו, בלי שנים ובלי מאמרים, יכול להציג את מה שיש לו. שנת הסמכה, תפקידים קודמים כשכיר, השכלה ושפות. המאמרים יבואו, והעמוד האישי יתעדכן איתם.
כשעורך דין מצטרף או עוזב
עמוד הצוות הוא העמוד באתר שמתיישן הכי מהר. כלל 3(ב)(7) מתיר לפרט את עורכי הדין שעובדים בפועל במשרד, ולכן עמוד שמציג מי שעזב לפני שנה הוא לא רק לא מעודכן, הוא גם מחוץ למה שהכלל מתיר.
כשמישהו מצטרף. עמוד אישי חדש, תמונה, עדכון של עמוד הצוות ושל עמוד האודות, וסימון Person עם @id חדש. אם הוא יכתוב או יבדוק מאמרים, תיבת המחבר מוגדרת לפני המאמר הראשון.
כשמישהו עוזב. מסירים אותו מעמוד הצוות ומעמוד האודות. העמוד האישי שלו מקבל הפניה קבועה לעמוד הצוות או לעמוד של מי שמטפל עכשיו באותם תחומים, כדי שקישורים מבחוץ ותיבות מחבר במאמרים לא יובילו לשגיאה. במאמרים שכתב, שמו נשאר כמחבר, ומתווסף שם עורך הדין שבדק את המאמר מחדש. תמונות קבוצתיות שהוא מופיע בהן מוחלפות אם ההסכמה שלו לפי כלל 3(ה) כבר לא בתוקף.
כשמישהו פורש. כלל 3(ב)(9) מתיר להזכיר שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות או שנפטרו, עם שנות הפעילות שלהם במשרד ליד השם. משרד ותיק יכול להזכיר את המייסד כך בעמוד האודות.
בכל אחד מהמקרים שומרים עותק של הגרסה הקודמת, לפי כלל 3א. משרד שעובר שדרוג אתר רחב יותר, עם שינוי כתובות, ימצא את הסדר הנכון בין השלבים במדריך על שדרוג אתר עורך דין. ומשרד עם גרסה בשפה נוספת צריך לעדכן את עמוד הצוות בכל שפה, כפי שפירטנו במדריך על אתר בכמה שפות.
רשימת בדיקה לפני שמפרסמים
- שורת הפתיחה כוללת את שם המשרד, תחומי העיסוק, העיר ושנת הפתיחה.
- כל עורך דין מופיע בשם מלא, בתפקיד ובשנת הסמכה, עם קישור לעמוד האישי.
- מופיעים רק עורכי דין שעובדים בפועל במשרד, לפי כלל 3(ב)(7).
- אין ״מומחה״, ״מוביל״, ״הכי טוב״ או אחוזי הצלחה.
- אין התייחסות לשכר טרחה בטקסט החופשי, לפי כלל 3(ב)(14).
- כל שם של לקוח מגובה בהצהרה בכתב לפי כלל 3(ט).
- כל מי שמופיע בתמונה, חוץ מעורך הדין עצמו, חתם על הצהרה לפי כלל 3(ה).
- אין תמונות מאגר של אנשים ואין דמויות שנוצרו בכלי.
- לכל תמונה יש טקסט חלופי עם שם ותפקיד, ולא מילות מפתח.
- תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי בהווה לא מופיע.
- כל קישור חיצוני נוגע ישירות לעיסוק, לפי כלל 3(ו).
- כתובת, טלפון ושעות קבלת קהל זהים לשאר האתר ולפרופיל העסק בגוגל.
- הסימון בקוד תואם את מה שכתוב בעמוד, ו־ProfilePage רק בעמודים של אדם אחד.
- עורך דין מהמשרד קרא ואישר את הנוסח.
- נשמר עותק של הגרסה הקודמת, לשלוש שנים.
איך אנחנו כותבים עמוד אודות עם המשרד
אנחנו לא כותבים עמוד אודות מתוך שאלון של עשר שאלות. אנחנו מבקשים מכל עורך דין את העובדות, שנת הסמכה, השכלה, תפקידים, פרסומים ושפות, ומשיחה של חצי שעה לומדים איך נראה יום עבודה במשרד ומה פונים שואלים בטלפון. מזה נכתב העמוד, בנוסח שעורך הדין היה אומר בפגישה.
כל נוסח עובר אישור של עורך דין מהמשרד לפני שהוא עולה, כי הוא האחראי לפרסום. אנחנו לא מצלמים ולא מספקים תמונות מאגר של אנשים, ומפנים לצלם כשצריך. הסימון בקוד, הקישורים בין המאמרים לעמודים האישיים ועדכון עמוד הצוות כשמישהו מצטרף או עוזב הם חלק מהליווי החודשי, ולא פרויקט חד פעמי, כי עמוד צוות שלא מתעדכן מתיישן בתוך שנה.
העמוד הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הקריאה שלנו בכללי הפרסומת מסומנת בעמוד ככזו. בשאלה על ניסוח מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.
מקורות
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3(ב), 3(ד), 3(ה), 3(ו), 3(ט) ו־3א (נבדק 18.11.2026)
- Google, הנחיות למדרגי איכות החיפוש, גרסת 11 בספטמבר 2025, סעיפים 2.5.2 ו־2.5.3 (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, יצירת תוכן מועיל, אמין וממוקד באנשים (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, נתונים מובנים לעמוד פרופיל (ProfilePage) (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, נתונים מובנים למאמר (Article), הנחיות לסימון מחבר (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, הנחיות כלליות לנתונים מובנים (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, שיטות מומלצות לתמונות בחיפוש (נבדק 18.11.2026)
- Schema.org, הסוג Person, גרסה 30.1 (נבדק 18.11.2026)
- Schema.org, הסוג AboutPage, גרסה 30.1 (נבדק 18.11.2026)
- W3C, WCAG 2.0, קריטריונים 1.1.1 ו־2.4.4 (נבדק 18.11.2026)
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג 2013, תקנות 35 ו־35א (נבדק 18.11.2026)