העמוד הזה הוא חלק מהמדריך מוניטין למשרד עורכי דין, ועוסק בשאלה אחת. מה זה דירוג עורכי דין בישראל, מה הוא דורש מהמשרד ומה מותר לעשות איתו אחרי שהוא יוצא. הוא לא רשימה של מי מדורג ולא המלצה על משרד. בהשלמה האוטומטית של גוגל לחיפוש ״דירוג עורכי דין״ מופיעים ״דירוג עורכי דין bdi״, ״דירוג עורכי דין משפחה״, ״דירוג עורכי דין לפי תחומים״ ו״דירוג עורכי דין 2026״, ולחיפוש ״דנס עורכי דין״ מופיעים ״דנס 100 עורכי דין נדלן״ ו״דנס 100 עורכי דין משפחה״. מי שמחפש את זה הוא לפעמים לקוח שרוצה טבלה, ולפעמים שותף שרוצה לדעת איך נכנסים אליה. העמוד כתוב לשותף.
מי מדרג עורכי דין בישראל
ארבעה מדריכים מפרסמים דירוג של משרדים לפי תחום. כולם עובדים בשיטה דומה. המשרד מגיש חומר, החוקרים מדברים עם לקוחות ועם עורכי דין אחרים, והתוצאה היא קבוצות או דרגות בכל תחום. ההבדלים הם בשפה, בקהל ובתחומים שהם מכסים. הטבלה מסכמת את מה שכל מדריך כותב על עצמו באתר שלו:
| מדריך | מה מדורג | על מה הדירוג נשען, לפי המדריך | עלות ההשתתפות |
|---|---|---|---|
| Dun’s 100 | דירוג ראשי לפי גודל, ודירוג נישות ב־47 תחומים בשלוש קבוצות איכות | חומרים מהמשרד, פגישות עם שותפים, ראיונות עם גורמים בענף והמלצות של לקוחות | ההופעה בדירוג אינה כרוכה בתשלום |
| BDI Code | טבלה ראשית של משרדים ודירוגים לפי תחום | איכות הלקוחות, היקפי עסקאות, פסקי דין, עורכי הדין בצד השני, המלצות של משרדים אחרים, משוב מלקוחות וראיונות עם שותפים | ההשתתפות בדירוג ללא עלות |
| Chambers Global | פרק ישראל לפי תחומים, למשרדים ולעורכי דין | הגשה, ראיונות עם ממליצים, מוניטין בשוק ומקורות נוספים | אין עלות להשתתפות במחקר |
| Legal 500 EMEA | פרק ישראל לפי תחומים | הגשה כתובה ומחקר המשך עם המשרדים והממליצים | אין עלות להגשה מערכתית |
כדי לשים את המספרים בהקשר, לפי נתוני הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025 יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים, ובספירה של טופדין לפי תחום מוצהר יש 20,167 הצהרות על התמחות. דירוג מכסה רק חלק קטן מהשוק, ולכן הוא סימן שמבדיל משרד. זה גם הסיבה שמי שלא מופיע בו לא נחשב חלש בעיני רוב הלקוחות.
Dun’s 100, דירוג לפי גודל ודירוג נישות
ב־Dun’s 100 יש שני דירוגים שונים, וכדאי לא לבלבל ביניהם. הדירוג הראשי של משרדי עורכי הדין נקבע, לפי עמוד הקריטריונים באתר, לפי מספר עורכי הדין המועסקים במשרד. כדי להיכנס ל־25 המשרדים המובילים יש גם תנאי סף. המשרד צריך לעסוק לפחות ב־5 תחומים מתוך הנישות שבדירוג, ולהיות מדורג בטירים 1 או 2 בלפחות שלושה תחומים בדירוג הנישות. משרד קטן לא ייכנס לדירוג הזה, וזה בסדר.
דירוג הנישות הוא מה שרלוונטי לרוב המשרדים. בעמוד השאלונים לשנת 2027 מפורטים 47 תחומי פעילות, ובהם דיני משפחה וירושה, משפט פלילי, דיני עבודה, דיני נזיקין, רשלנות רפואית, ביטוח לאומי, נדל״ן, התחדשות עירונית, חדלות פירעון ולשון הרע. בכל תחום המשרדים מוצגים בשלוש קבוצות איכות, ובתוך כל קבוצה הסדר הוא לפי א״ב. בתחומי הנדל״ן, המיסוי, דיני משפחה וירושה וקניין רוחני מסוג Patent Prosecution יש קבוצה רביעית מעל השלוש, שנקראת Dun’s Stars.
לפי Dun’s 100, הדירוג נקבע על סמך הנתונים האלה:
- חומרים מפורטים מהמשרד, ובהם תיקים מהותיים, רשימת לקוחות, עורכי הדין שעוסקים בתחום, הוותק של השותפים המובילים ומידע על פסקי דין תקדימיים
- פגישות עם השותפים הבכירים
- ראיונות עם גורמים מובילים בענף והמלצות מלקוחות בולטים
ההגשה לדירוג 2027 נעשית בשאלון מקוון לכל תחום, עם קובץ Excel ייעודי לרשימת הממליצים. המועד האחרון שכתוב בעמוד הוא 10 בנובמבר 2026, ו־Dun’s 100 מוסיפה שטפסים לא יתקבלו אחרי המועד ושאי עמידה בלוח הזמנים עלולה לפגוע בדירוג. היא גם כותבת שהנתונים שהמשרד מוסר יישארו חסויים.
כדי להראות איך נראה דירוג נישה בתחום פרטי, ספרנו את המשרדים בכל קבוצה בדירוג דיני משפחה וירושה לשנת 2026. לא נציין שמות. המספרים מראים שבתחום הזה מופיעים גם משרדים קטנים ובינוניים, ולא רק המשרדים הגדולים.
- Dun's Stars23
- מובילים27
- בולטים28
- ידועים57
Dun's 100, עמוד הדירוג, נספר ב־26.10.2026
בסך הכול 135 משרדים בארבע קבוצות. המספר הזה סופר משרדים, והנתון של הנהלת בתי המשפט סופר עורכי דין, ולכן אי אפשר לחלק אחד בשני. מה שאפשר לומר הוא שהקבוצה הגדולה ביותר היא ״ידועים״, ושמשרד שנכנס לראשונה יופיע בדרך כלל שם.
BDI Code, הקריטריונים ומה נמכר בנפרד
BDI Code, של חברת CofaceBdi, מפרסמת דירוג ראשי של משרדי עורכי דין ודירוגים לפי תחום, ובהם דיני משפחה וירושה ונדל״ן. בעמוד הדירוג הראשי כתוב שהדירוג מבוסס על איכות לקוחות המשרד, היקפי העסקאות, פסקי דין משמעותיים, עורכי הדין שמייצגים את הצד שכנגד, המלצות ממשרדי עורכי דין אחרים, משוב מלקוחות המשרד וראיונות עומק עם השותפים. בטבלה הראשית מופיעים גם מספר השותפים ומספר עורכי הדין בכל משרד.
השאלונים נשלחים חזרה ל־BDI בדואר אלקטרוני, ובעמוד השאלונים כתוב שההשתתפות בדירוג ללא עלות. בעמוד נפרד, ״אפשרויות פרסום״, BDI כותבת שחברות שמדורגות בדירוג ובדירוגים הנלווים יכולות לפרסם או לרכוש מוצרים שנגזרים מהדירוג. אלה המוצרים שמפורטים שם:
- באנרים באתר עם קישור לאתר המפרסם
- עמודי פרופיל, פרופילי הנהלה ומאמרים מקצועיים בשנתון המודפס והדיגיטלי
- פרוספקטים מעוצבים שמציגים את הדירוג של החברה
- תעודות דירוג ותעודות מנהל על לוח מתכת ממוסגר
המחירים לא מפורסמים באתר. ההבחנה בין מחקר חינמי לבין פרסום בתשלום לא ייחודית ל־BDI. גם Legal 500 כותבת שצד המכירות שלה, שמוכר פרופילים של משרדים ושותפים, פועל בנפרד מהצוות המערכתי, ושיש משרדים שמשלמים על פרופיל ולא מדורגים. החשיבות למשרד ישראלי היא בכלל 3(י)(2). מאמר או ראיון שהמשרד שילם עליו מותר, בתנאי שבמקום הפרסום ייכתב במפורש שמדובר בפרסומת. משרד שקונה עמוד פרופיל או מאמר בשנתון צריך לוודא שהסימון הזה מופיע, ולשמור עותק לפי כלל 3א.
Chambers ו־Legal 500, הדירוגים הבינלאומיים
שני המדריכים האלה כוללים פרק על ישראל. Chambers כתבה במאמר על השוק הישראלי לשנת 2026 שתחומי Administrative & Public Law ו־Financial Services Regulatory נפתחו להגשות למהדורת Global 2027 לראשונה. ב־Legal 500 יש עמוד דירוגים לישראל עם טבלאות לפי תחום. בהשלמה האוטומטית מופיעים חיפושים כמו ״chambers israel real estate״, ״legal 500 israel dispute resolution״ ו״legal 500 israel tax״, כלומר מי שמחפש אותם מחפש לפי תחום.
איך מגישים ל־Chambers. בעמוד ההגשות כתוב שההגשה חינמית, שהיא כוללת מסמך בתבנית קבועה שמסכם את העובדות החשובות על הפרקטיקה, ושצירוף של 20 עד 30 ממליצים הוא הכרחי. ממליץ הוא בעדיפות לקוח, אבל יכול להיות גם מי שעבד מול המשרד בשנה האחרונה. לפי שאלות ותשובות על תהליך המחקר, הפנייה לממליצים מתחילה במייל, ואחריו שיחה או סקר כתוב. התוכן נשאר בין החוקר למרואיין, וציטוטים שמתפרסמים הם אנונימיים. Chambers מוסיפה שהגשה לא מבטיחה דירוג, ושבמחקר נשאלים הממליצים גם על משרדים אחרים שהם עובדים איתם.
מה Chambers בודקת. בעמוד המתודולוגיה מפורטים שישה קריטריונים, ובהם יכולת משפטית, שירות ללקוח, עומק הצוות, הבנה עסקית, הקפדה ויעילות בעלות. חשוב לדעת שעורך דין יכול להיות מדורג בלי שהמשרד שלו מדורג, וההפך.
איך מגישים ל־Legal 500. לפי שאלות ותשובות של מהדורת EMEA, המחקר מבוסס על הגשה כתובה לכל תחום ועל מחקר המשך עם המשרדים והממליצים. כל הממליצים מקבלים מייל, והמשוב ניתן בחיסיון ובלי ייחוס. ממליץ יכול להיות לקוח, מי שמפנה למשרד עבודה, או עורך דין שעבד מול המשרד. אין גודל מינימלי לצוות, אבל גודל הצוות נשקל יחד עם איכות העבודה, הלקוחות, המשוב והמוניטין של עורכי הדין. המועד האחרון להגשות למהדורת 2025 היה 5 באוגוסט 2024, והגשה שמגיעה באיחור עלולה לא לקבל בדיקה מלאה.
למשרד שעובד עם לקוחות פרטיים, המדריכים הבינלאומיים כמעט לא רלוונטיים. הקהל שלהם הוא חברות ומשרדים זרים, והתחומים שלהם מסחריים. משרד בוטיק לדיני עבודה שמייצג מעסיקים, או משרד נדל״ן שמלווה יזמים, כבר נמצא בקהל הזה.
מי משתמש בדירוג, ומה הוא נותן לכל סוג משרד
דירוג משמש שלושה קהלים, וכל אחד מהם קורא אותו אחרת. יועץ משפטי בחברה משתמש בו כדי לבנות רשימה קצרה של משרדים לפני מכרז או לפני פגישה. עיתונאי שמחפש פרשן לנושא משתמש בו כדי למצוא שם שקל להצדיק לעורך. לקוח פרטי מחפש ״דירוג עורכי דין משפחה״ כשהוא רוצה לבדוק שם ששמע, או כשהוא לא יודע מאיפה להתחיל. התיאור הזה הוא הקריאה שלנו, ואין לנו נתון שמודד כמה מכל קהל.
לכן השאלה אם להשקיע בדירוג תלויה בסוג המשרד. הטבלה מסכמת את ההמלצה שלנו:
| סוג משרד | איזה דירוג רלוונטי | מה הוא נותן | כדאי? |
|---|---|---|---|
| משרד מסחרי שעובד עם חברות | Chambers, Legal 500, Dun’s 100, BDI | נכנס לרשימות של יועצים משפטיים ומשרדים זרים | כן, ובכמה תחומים |
| בוטיק לדיני משפחה וירושה | Dun’s 100 ו־BDI בתחום הנישה | שורה שאפשר לצטט באתר ובפרופיל, ומקור שהלקוח יכול לבדוק | כן, אם יש תיקים וממליצים שמסכימים |
| משרד לנזיקין, תאונות או ביטוח לאומי | Dun’s 100 בתחום הנישה | עזרה קטנה, כי הלקוחות מחליטים לפי שיחה ראשונה ומחיר | רק אחרי שהאתר ומעקב הפניות עובדים |
| עורך דין עצמאי בתחילת הדרך | בדרך כלל אף אחד | מעט, כי אין עדיין תיקים להציג | עדיף להשקיע בביקורות ובתוכן |
השורה האחרונה חשובה. דירוג מאשר מוניטין שכבר קיים, ולא בונה אותו מאפס. משרד שעוד אין לו ביקורות בגוגל, עמוד תחום שעונה על שאלות או מערכת שעונה לפניות בזמן ירוויח יותר מגוגל מפות וביקורות לעורכי דין ומקידום אתרים לעורכי דין לפני שהוא ממלא שאלון.
מה מותר לכתוב על דירוג במודעה ובאתר
קראנו את הנוסח המלא של כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001. כלל 3(ב) מונה את הפרטים שפרסומת יכולה לכלול, והמילה ״בלבד״ מופיעה בו. הפסקה האחרונה, 3(ב)(19), מפנה לפרטים הנוספים שמותרים בסעיפים הקטנים (ג) עד (יב), ושם נמצא כלל 3(יא). הוא מתיר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שהמידע יימסר באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה על עורך הדין. מעל כל אלה עומד כלל 2א, שאוסר פרסומת שעלולה להטעות את הציבור, לפגוע בו או לפגוע בכבוד המקצוע, גם אם היא עומדת בשאר התנאים.
עוד ארבעה כללים נוגעים לדירוג באופן ישיר:
- כלל 3(ד)(3). סרטונים, תמונות ואיורים בפרסומת לא יגרמו, במישרין או בעקיפין, לזלזול בעורך דין אחר. גרפיקה של ״אנחנו מעליהם בטבלה״ נכנסת לאזור הזה, ולפי הקריאה שלנו גם השוואה כתובה למשרד מתחרה בשמו עלולה להיחשב פוגעת בכבוד המקצוע לפי כלל 2א.
- כלל 3(ב)(14). מלל חופשי שמציע שירות משפטי מותר רק אם אינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה. ניסוח כמו ״מדורגים בצמרת, במחיר הוגן״ מחבר בין הדירוג לבין שכר הטרחה, ולפי הקריאה שלנו הוא בעייתי.
- כלל 3(ח). אתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים. ציון של הדירוג מותר. וידג׳ט של המדריך עם באנר או קישור פרסומי שלו, לפי הקריאה שלנו, הוא אזור אפור, ועדיף להציג טקסט או את הלוגו של הדירוג בלי קישור פרסומי.
- כלל 3א. עורך דין חייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום הפסקתה, עם רישום של מקומות הפרסום ומועדיו. זה כולל באנר באתר, מודעה ופוסט שמזכירים את הדירוג.
ועדת האתיקה הארצית סימנה גם את הגבול בין מדריך דירוג לבין אתר שנראה כמו מדריך. בהחלטה 10/20 נקבע שאתר שבו לקוחות נותנים כוכבים אחרי שעורכי הדין עצמם הפנו אותם, ושנראה כמו דירוג עצמאי של לקוחות, מעורר חשש להטעיה ולפגיעה בכבוד המקצוע. בהחלטה 83/24 נקבע ש״אחוזי הצלחה גבוהים״ בפרסומת עלולים להטעות. את שתי ההחלטות ואת התנאים לפרסום המלצות פירטנו בעמוד המלצות לקוחות ודירוגים. כאן נשארנו בדירוגים של מדריכים.
הטבלה מראה ניסוחים שראינו בפרסום של משרדים, ואיך היינו מתייחסים לכל אחד:
| ניסוח | הערכה שלנו | למה |
|---|---|---|
| ״מדורג בקבוצת המובילים בדיני משפחה וירושה, Dun’s 100, 2026״ | בסדר | שם המדריך, התחום, הקבוצה והשנה, כמו בטבלה |
| ״משרד מדורג״ בלי תחום ובלי שנה | עלול להטעות | הקורא מבין שכל המשרד דורג, ובשנה הנוכחית |
| ״המשרד מספר 1 בגירושין בישראל״ | אסור לפי הקריאה שלנו | בדירוג הנישות של Dun’s 100 הקבוצות מסודרות לפי א״ב ואין מקום ראשון, ו״בישראל״ מרחיב את הטענה מעבר למה שהמדריך קבע |
| ״מדורגים 7 שנים ברציפות״ | בסדר אם נכון | צריך לבדוק שכל שבע השנים באותו תחום ולשמור את הראיות |
| ״מדורג על ידי BDI״ ליד תמונה של לקוח מחייך | בעייתי | תמונה עם לקוח מותרת רק עם הסכמה בכתב לפי כלל 3(ה), ויוצרת קשר מטעה בין הלקוח לדירוג |
| דירוג של עורך דין אחד מוצג כדירוג של המשרד | עלול להטעות | ב־Chambers עורך דין ומשרד מדורגים בנפרד |
רשימת ממליצים, סודיות והסכמה
כל ארבעת המדריכים מבקשים רשימת ממליצים. Dun’s 100 מבקשת קובץ Excel, Chambers מבקשת 20 עד 30 ממליצים, ו־Legal 500 מבקשת רשימה לכל תחום. זה החלק שבו משרדים נוטים לטעות, כי הרשימה נראית כמו טופס טכני. בפועל היא העברה של שם, תפקיד, טלפון ומייל של לקוח לגורם שלישי, ועוד קביעה שהאדם הזה הוא לקוח של המשרד.
כלל 19 לכללי האתיקה המקצועית קובע שעורך דין ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, אלא אם הלקוח הסכים במפורש אחרת. בהחלטה 218/24, שפורסמה בגיליון 79 של עלון האתיקה, בחנה הוועדה אתר דירוג שדרש מעורכי דין חשבוניות של לקוחות עם מספרי טלפון כתנאי לדירוג ראשוני. הוועדה קבעה שאם החומרים הועברו לפני קבלת אישור, עורכי הדין הפרו את חובת הסודיות. אותה החלטה קבעה גם שעמלה מכל עסקה שנוצרה דרך האתר אסורה לפי סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, שאוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות בתמורה לתועלת לעסק. ארבעת המדריכים שתיארנו כותבים שההשתתפות בדירוג לא כרוכה בתשלום, אבל כדאי לבדוק כל מדריך חדש שפונה למשרד לפי שתי השאלות האלה.
מעל הסודיות חל גם חוק הגנת הפרטיות. תיקון 13 נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, ורשימה של לקוחות עם פרטי קשר היא מידע אישי שהמשרד מעבד. את החובות שהתיקון מטיל על מאגרים של משרד פירטנו בעמוד תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
התהליך שאנחנו מציעים, לפי הקריאה שלנו בכללים:
- בוחרים ממליצים מהשנה האחרונה, כי Chambers כותבת שממליץ הוא מי שעבד מול המשרד בשנה האחרונה, ו־Legal 500 מתעדכנת לפי השנה שלפני מועד ההגשה.
- שולחים לכל ממליץ פנייה אישית, ולא הודעה המונית, שמסבירה איזה מדריך, באיזה תחום, אילו פרטים יועברו ושייתכן שחוקר יפנה אליו במייל או בטלפון.
- מבקשים תשובה בכתב, ושומרים אותה בתיק של הלקוח.
- מעבירים רק את הפרטים שהמדריך מבקש, ולא מוסיפים תיאור של התיק בלי הסכמה נפרדת.
- לא מבקשים מהממליץ לומר דברים מסוימים. החוקרים שואלים שאלות פתוחות, וממליץ שמדקלם נוסח פוגע באמינות.
- מוחקים מהרשימה כל מי שסירב, ולא פונים אליו שוב באותה שנה.
נוסח קצר שאפשר להתאים: ״שלום, אנחנו מגישים חומר למדריך [שם המדריך] בתחום [התחום]. נשמח לציין אותך כממליץ. אם תסכים, נעביר למדריך את שמך, תפקידך, הטלפון והמייל שלך, וייתכן שחוקר מטעמם יפנה אליך. אין שום חובה, וזה לא משפיע על הטיפול שלנו בעניין שלך. אפשר לענות כן או לא במייל הזה.״ המשפט האחרון בנוסח נשען על אותו היגיון שבכללים 3(ה) ו־3(ט), שדורשים שהלקוח יבין שהוא חופשי לסרב ושהשירות לא הותנה בכך.
כמה זה עולה למשרד, בזמן ובכסף
ההשתתפות עצמה חינמית בכל ארבעת המדריכים, ולכן העלות היא שעות עבודה. אין לנו נתון שמודד כמה שעות לוקחת הגשה, ולכן החישוב הבא הוא דוגמה בהנחות שלנו, שכל משרד צריך להחליף במספרים שלו.
דוגמה, הנחות שלנו. הגשה לתחום אחד במדריך מקומי דורשת 6 שעות של שותף, לבחירת תיקים, כתיבה ופגישה, ו־4 שעות של עובדת משרד, לאיסוף פרטים, פניות לממליצים ומעקב אחרי ההסכמות. אם שעת שותף שווה למשרד 600 שקל ושעת עובדת 150 שקל, החישוב הוא 6 כפול 600 ועוד 4 כפול 150, כלומר 3,600 ועוד 600, ובסך הכול 4,200 שקל לתחום. משרד שמגיש בשני תחומים בשני מדריכים מקומיים כפול ארבעה, כלומר 16,800 שקל בשנה, לפני כל מוצר פרסום בתשלום.
כדי לראות מה הסכום הזה שווה, אפשר להשוות אותו לפרסום בגוגל. לפי מדד הבנצ׳מרק של BoostIt לישראל, בתחום המשפטי העלות החציונית לקליק היא 16.4 שקל, לעומת 8.7 שקל בכל הענפים, והעלות החציונית לליד היא 108 שקל, לעומת 105 שקל בכל הענפים. 4,200 שקל חלקי 108 שקל הם כ־39 פניות בעלות החציונית. ההשוואה לא אומרת שדירוג שווה פחות, כי הוא עובד לאורך זמן ומשפיע על החלטות שאי אפשר למדוד בקליק. היא אומרת שהשעות האלה הן החלטה, ושכדאי לקבל אותה רק כשהאתר כבר יודע להפוך את מי שבדק את הדירוג לפנייה. את החישוב של עלות לפנייה ולתיק אפשר לעשות במחשבון עלות לפנייה ולתיק.
- תחום משפטי₪108
- כל הענפים₪105
BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
מוצרי הפרסום שהמדריכים מוכרים הם החלטה נפרדת. לפני שקונים עמוד פרופיל, מאמר בשנתון או תעודה, כדאי לשאול שלוש שאלות. האם הפרסום יסומן כפרסומת לפי כלל 3(י)(2), מי יראה אותו בפועל, ואיך יידעו במשרד אם הגיעה ממנו פנייה. אם אין תשובה לשאלה האחרונה, זה כסף שאי אפשר להעריך.
הגשה לדירוג, שלב אחרי שלב
הסדר שאנחנו מציעים מבוסס על מה שהמדריכים כותבים שהם מבקשים. הוא מתאים גם למשרד שמגיש לראשונה:
- בוחרים תחום אחד או שניים. Legal 500 כותבת שצריך הגשה נפרדת לכל תחום, ו־Dun’s 100 מבקשת שאלון לכל תחום. תחום שבו אין תיקים חזקים מהשנה האחרונה רק ידלל את ההגשה.
- בודקים את ההגדרה של התחום. בעמוד השאלונים של Dun’s 100 יש הגדרה לכל תחום, ו־Chambers מפרסמת הגדרות של תחומי פרקטיקה. משרד שמגיש לתחום הלא נכון לא יושווה למשרדים הנכונים.
- אוספים תיקים מהותיים. לכל תיק כותבים מה הייתה הבעיה, מה המשרד עשה ומה יצא, בלי פרטים מזהים של הלקוח אם אין הסכמה. Chambers כותבת שמידע שמסומן חסוי לא נחשף אבל עדיין נשקל בדירוג, ו־Dun’s 100 כותבת שהנתונים יישארו חסויים.
- בונים רשימת ממליצים עם הסכמות. לפי התהליך בפרק הקודם. Chambers מבקשת 20 עד 30 ממליצים, ועדיף לבחור כאלה שבאמת יענו לחוקר.
- מגישים לפני המועד. ב־Dun’s 100 המועד לדירוג 2027 הוא 10 בנובמבר 2026. ב־Legal 500 המועד למהדורת 2025 היה בתחילת אוגוסט 2024. Chambers מפרסמת לוח מחקר לכל מדריך.
- מתכוננים לפגישה. Dun’s 100 נפגשת עם שותפים בכירים. ב־Legal 500 לא כל משרד מקבל ראיון המשך, ומי שרוצה ראיון יכול לבקש אותו מהחוקר אחרי המועד.
- מתעדים. שומרים את ההגשה, את ההסכמות ואת התשובות, כדי שבשנה הבאה יהיה ממה להתחיל.
אחרי שהדירוג יוצא, איפה משתמשים בו
דירוג שלא מופיע בשום מקום שהלקוח רואה לא עושה הרבה. אלה המקומות שבהם הוא עובד, לפי הסדר שאנחנו ממליצים:
- עמוד התחום באתר. שורה אחת, ליד הניסיון והשאלות הנפוצות, עם שם המדריך, התחום, הקבוצה והשנה. עמוד ״אודות״ הוא מקום שני. את מה שחייב להיות באתר פירטנו במדריך מה חייב להיות באתר של עורך דין.
- לינקדאין. פוסט של המשרד ושל השותפים, עם קישור לטבלה של המדריך. כך הקהל העסקי רואה את הדירוג בלי שהמשרד שלח לו כלום. את הצד הזה פירטנו במדריך לינקדאין לעורכי דין.
- מודעות. שורת תיאור במודעת חיפוש יכולה לכלול את הדירוג בניסוח המדויק. אצלנו המודעות יוצאות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה, כולל כל אזכור של דירוג.
- ניוזלטר. רק לרשימה של מי שביקש, לפי כלל 3(יג). את הכללים לשליחה פירטנו בעמוד חוק הספאם לעורכי דין.
- תשובות של מנועי AI. עמודי דירוג הם עמודים שמרכזים הרבה משרדים בתחום אחד, ולפי הקריאה שלנו זה סוג המקור שמנועים נוטים לקרוא כשהם מתבקשים להמליץ. אין לנו מדידה שמראה כמה הם מצטטים אותם. את מה שכן מדדנו פירטנו במדריך איך ChatGPT בוחר עורך דין, ואת העבודה על הנושא בעמוד נראות בבינה מלאכותית לעורכי דין.
- נתונים מובנים. ב־schema.org יש מאפיין award לארגון, שאפשר לרשום בו את שם הדירוג והשנה. אין לנו מקור שאומר שגוגל משתמשת בו להצגה מיוחדת בתוצאות, ולכן זה תיעוד ולא טריק. ההסבר הכללי במדריך נתונים מובנים לאתר עורך דין.
כשהדירוג הופך לחלק מהשם של המשרד ומופיע בכמה מקומות, הניסוח צריך להיות זהה בכולם, כמו שם המשרד והלוגו. על הצד הזה כתבנו בעמוד מיתוג לעורכי דין. דירוג משתלב גם עם שאר הדרכים לבנות שם. כתבה או ראיון שמזכירים אותו מגיעים דרך יחסי ציבור לעורכי דין, ומאמר מקצועי שמצטט אותו בחתימה מתפרסם לפי מה שכתבנו בפרסום מאמרים לעורכי דין. הרצאה או כנס הם מקום נוסף שבו הדירוג מופיע ליד השם, ועליהם כתבנו בעמוד הרצאות וכנסים.
טעויות שחוזרות אצל משרדים
אלה הטעויות שראינו או שנובעות ישירות מהכללים, לפי הסדר שבו הן עולות למשרד:
- רשימת ממליצים בלי הסכמה. העברה של פרטי לקוחות בלי אישור מפורש, בניגוד לכלל 19 ולהחלטה 218/24.
- שנה שעברה באתר. באנר ״מדורג 2024״ שנשאר באתר ב־2026 בלי שהמשרד דורג שוב. הקורא מבין שהדירוג בתוקף.
- דירוג של תחום אחד על כל המשרד. משרד שדורג בנדל״ן וכותב ״משרד מדורג״ בעמוד של דיני עבודה.
- מקום ראשון שלא קיים. בדירוג הנישות של Dun’s 100 הסדר בתוך קבוצה הוא לפי א״ב. כל טענה על ״מקום ראשון״ בקבוצה כזו אינה נכונה.
- פרסום בתשלום בלי סימון. עמוד פרופיל או מאמר שנקנו בשנתון, בלי הכיתוב שזו פרסומת שכלל 3(י)(2) דורש.
- מסר המוני על הדירוג. מייל או הודעת טקסט לכל אנשי הקשר, בניגוד לכלל 3(יג) ולסעיף 30א לחוק התקשורת. לפי הקריאה שלנו, גם סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, שאוסר לשדל אדם למסור עבודה מקצועית, רלוונטי כשהפנייה מגיעה למי שלא ביקש.
- הגשה בלי תיקים מהשנה האחרונה. Legal 500 מעדכנת לפי השנה שלפני מועד ההגשה, ו־Chambers שואלת ממליצים על העבודה בשנה האחרונה בערך. תיקים ישנים לא יעזרו.
- ציפייה שהדירוג יביא פניות לבד. דירוג הוא אישור ולא ערוץ. בלי עמוד שעונה על השאלה של הלקוח ובלי מענה מהיר לפנייה, מי שבדק את הדירוג ימשיך למשרד הבא.
תוכנית ל־12 חודשים
התוכנית בנויה למשרד בוטיק שרוצה להיכנס לדירוג נישה מקומי לראשונה, ומתחילה בנובמבר 2026. המועדים של Dun’s 100 לקוחים מהעמוד שלה. את המועדים של BDI ושל המדריכים הבינלאומיים צריך לבדוק באתרים שלהם בכל שנה.
| חודש | מה עושים | תוצר |
|---|---|---|
| נובמבר 2026 | אם המשרד מוכן, הגשה ל־Dun’s 100 עד 10 בנובמבר. אם לא, מתחילים לאסוף לשנה הבאה | שאלון וקובץ ממליצים, או תיקייה פתוחה לשנה הבאה |
| דצמבר וינואר | עוברים על התיקים של השנה ובוחרים חמישה עד שמונה שמייצגים את התחום | רשימת תיקים עם תיאור קצר בלי פרטים מזהים |
| פברואר ומרץ | מוודאים שעמוד התחום באתר מעודכן ושיש ביקורות עדכניות בגוגל | עמוד תחום וביקורות, כדי שמי שבודק את השם ימצא תוכן |
| אפריל ומאי | מאמר מקצועי אחד והרצאה אחת בתחום | פרסומים שאפשר לציין בשאלון, ושכלל 3(ב)(15) מתיר להזכיר גם בפרסומת |
| יוני ויולי | בונים רשימת ממליצים ומבקשים הסכמות בכתב | רשימה עם הסכמות שמורות |
| אוגוסט וספטמבר | בודקים את מועדי השאלונים ב־BDI וב־Dun’s 100 ומורידים את השאלון של התחום | טיוטה ראשונה של ההגשה |
| אוקטובר | מסיימים את ההגשה, ובודקים שוב את ההסכמות ואת הפרטים | הגשה מוכנה |
| נובמבר 2027 | מגישים לפני המועד, ומתכוננים לפגישה עם החוקרים | הגשה שנשלחה ותיעוד שלה |
כשהדירוג מתפרסם, מעדכנים את האתר, את הפרופילים ואת המודעות באותו ניסוח, ושומרים עותק של כל פרסום לפי כלל 3א. בדוח החודשי שלנו בודקים אם הפניות מעמוד התחום השתנו אחרי העדכון, כי זה המדד היחיד שמראה אם הדירוג עשה משהו. אם אתם רוצים לדעת איפה הפניות נעצרות היום, לפני שמשקיעים שעות בשאלון, בדיקת המשפך עוברת על האתר, על המודעות ועל המענה לפניות, והמחיר שלה מקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. תיאור המדריכים מבוסס על מה שהם עצמם מפרסמים באתרים שלהם באוקטובר 2026, והם רשאים לשנות את השיטה ואת המועדים. אנחנו מסבירים איך דירוגים עובדים, ולא מדרגים עורכי דין ולא ממליצים על משרד. הקריאה שלנו בכללי הפרסומת ובכלל 19 לכללי האתיקה מסומנת ככזו, ובמקרה ספק כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.
מקורות
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3 ו־3א (נוסח מלא, נקרא 26.10.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כלל 19
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56 ו־58
- לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 77 (מרץ 2025), החלטות 10/20 ו־83/24
- לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24 על אתר דירוג
- Dun's 100, שאלונים לדירוג משרדי עורכי דין לפי תחומי פעילות 2027 (נקרא 26.10.2026)
- Dun's 100, קריטריונים לטבלאות הדירוג
- Dun's 100, דיני משפחה וירושה, דירוג 2026
- BDI Code, דירוג משרדי עורכי דין, עמוד הדירוג הראשי ושיטת הדירוג
- BDI Code, שאלונים לדירוג
- BDI Code, אפשרויות פרסום
- Chambers and Partners, Submissions
- Chambers and Partners, FAQ על תהליך המחקר
- Chambers and Partners, Methodology
- Chambers and Partners, Israel legal market 2026
- Legal 500, EMEA Frequently asked questions (מהדורת 2025)
- Legal 500, Israel rankings
- הנהלת בתי המשפט, נתוני עורכי דין פעילים, אוגוסט 2025 (דרך topdin.co.il)
- BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (כולל תיקון 13)
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
- Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״דירוג עורכי דין״ (26.10.2026)
- Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״דנס עורכי דין״ (26.10.2026)
- Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״chambers israel״ (26.10.2026)
- Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״legal 500 israel״ (26.10.2026)
- schema.org, המאפיין award
- Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״עורך דין מומלץ״ (26.10.2026)