שיווק לעורכי דין לדיני משפחה

מה מייחד את הלקוח בדיני משפחה

• הוא בלחץ, ולעתים קרובות מסתיר את החיפוש. הוא יפנה למשרד הראשון שעונה לו בצורה אנושית ומהירה, ולא בהכרח לזה עם הדירוג הגבוה ביותר.
• הוא משווה. מי שפונה לכמה משרדים נוטה לקבוע פגישה עם מי שחוזר אליו ראשון.
• הוא מחפש לפי עיר. ״עורך דין גירושין בחיפה״, ״עורך דין משמורת ילדים בראשון לציון״. בבדיקה שלנו על החיפוש בחיפה, כל תשע התוצאות הראשונות היו אתרים של משרדים בודדים.
• הוא קורא לפני שהוא מתקשר. ההשלמה האוטומטית של גוגל מציעה ליד ״מזונות ילדים״ את ״סכום״, ״עד איזה גיל״ ו״במשמורת משותפת״, וליד ״משמורת משותפת״ את ״חלוקת ימים״ ו״מאיזה גיל״. אלה שאלות שאדם שואל לפני שהוא מחליט אם הוא צריך עורך דין.

המשמעות למשרד פשוטה. האתר צריך לענות על השאלות האלה בבהירות, והטלפון והוואטסאפ צריכים לענות לפנייה מהר ובטון שמתאים למצב. משרד שעושה רק אחד מהשניים מפסיד חלק גדול מהפניות שכבר שילם עליהן.

התחרות במספרים

לפי הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, 1,252 עורכי דין הצהירו על דיני משפחה כתחום התמחות, מתוך 66,359 עורכי דין פעילים במאגר הנהלת בתי המשפט (אוגוסט 2025). רוב עורכי הדין לא הצהירו על תחום כלשהו, כך שהמספר האמיתי של העוסקים בתחום גבוה יותר. גם הקליק יקר. המחיר החציוני לקליק בתחום המשפטי בחיפוש בישראל עומד על ₪16.4, כמעט פי שניים מ־₪8.7 בכל הענפים, והעלות החציונית לליד על ₪108, מעט מעל ₪105 בכל הענפים (מדד BoostIt, אוגוסט 2025 עד יולי 2026). המדד לא מפרק את הקטגוריה המשפטית לפי תחום, ולכן אין לנו נתון נפרד לדיני משפחה.

כדי להבין את הגודל של 1,252, כדאי להשוות לתחומים אחרים. העמודה האחרונה מציינת את המקור של כל מספר:

דיני משפחה נמצאים באמצע. יש בהם פחות עורכי דין מוצהרים מאשר במסחרי ובמקרקעין, אבל הלקוח כאן הוא אדם פרטי שמחפש בגוגל ולא חברה שמגיעה דרך היכרות. לכן התחרות על החיפוש המקומי צפופה יותר ממה שהמספר לבדו מראה, וכל משרד שמשקיע באתר מתחרה על אותם חיפושים לפי עיר.

בצד הביקוש, לפי נתוני בתי הדין הרבניים התגרשו בשנת 2023 10,838 זוגות, ירידה של כ־1.2% לעומת השנה שלפניה. הנתון כולל רק גירושין שעברו בבתי הדין הרבניים, ולא כולל ידועים בציבור, הסכמי ממון, מזונות ומשמורת שלא הגיעו לגירושין. אם מחלקים את 10,838 זוגות ב־1,252 עורכי הדין המוצהרים, יוצא קצת פחות מ־9 זוגות לעורך דין בשנה. זה יחס גס, כי שני הנתונים משנים שונות, בכל זוג יש לרוב שני עורכי דין, ורוב העוסקים בתחום לא הצהירו עליו. הוא כן מראה שהלקוחות לא מגיעים בכמויות גדולות לכל משרד, ושכל פנייה שהולכת לאיבוד מורגשת.

מה הלקוח מחפש בכל שלב של ההליך

ההליך בדיני משפחה לא מתחיל בתביעה. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני שמגישים תביעה בסכסוך משפחתי מגישים בקשה ליישוב סכסוך. הצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, שמתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עד שתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת אי אפשר להגיש תביעה, למעט בקשה לסעד דחוף או זמני. הסכמה בכתב של שני הצדדים יכולה רק להאריך את התקופה, לא לקצר אותה. לכל שלב יש חיפושים משלו, ועמוד שמתאים לו.

שתי הערות על הטבלה. הראשונה, ההשלמה האוטומטית מוכיחה שהחיפוש קיים, לא כמה אנשים מחפשים. השנייה, חלק מההשלמות ליד ״עורך דין גירושין״ הן שמות של משרדים מסוימים. מי שמחפש שם של משרד אחר לא ילך למשרד שלכם, ולכן בפרסום הממומן חוסמים את השמות האלה, כמו שמוסבר במדריך על רשימת מילות השלילה.

איך הופכים את הטבלה לרשימת עמודים, ואיזו עיר מקבלת עמוד משלה, מוסבר במדריך על עמודים לפי תחום ועיר. הכלל הוא שכל עמוד עיר צריך תוכן שנכון רק לעיר הזו, כמו בית המשפט לענייני משפחה שמשרת אותה ובית הדין הרבני האזורי, ולא רק שם עיר שהוחלף.

בית משפט או בית דין, ומה זה משנה לשיווק

לקוח בדיני משפחה פוגש שתי ערכאות, ולרוב לא יודע מה ההבדל ביניהן. בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום שהוסמך לדון בענייני משפחה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה 1995. נישואין וגירושין של יהודים נמצאים בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים. נושאים כמו חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת יכולים להתברר בכל אחת מהשתיים. מי שמגיש ראשון תביעת גירושין בבית הדין הרבני וכורך אליה את הנושאים הנלווים, יכול להביא לכך שהם יידונו שם. מכאן הביטוי ״מרוץ סמכויות״.

התמונה הזו השתנתה לאחרונה. ב־18 בנובמבר 2025 דיווח מעריב שהכנסת אישרה חוק שמאפשר לבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים גם בלי הסכמה של שני ההורים, בניגוד לפסיקה שקדמה לו. לפי ויקיפדיה מדובר בהוראת שעה לשנתיים. ההשלמה האוטומטית של גוגל מראה שאנשים כבר שואלים על זה, ״מזונות ילדים בבית הדין הרבני״ היא אחת ההשלמות של ״מזונות ילדים״.

לשיווק של המשרד יש לזה שלוש השלכות:

1. תוכן שמתיישן. עמוד על מזונות ילדים שנכתב לפני נובמבר 2025, ואומר שבית הדין הרבני לא דן במזונות ילדים בלי הסכמה, כבר לא מתאר את המצב. קורא שיסתמך עליו יגיע לשיחה עם הנחה שגויה. לכן כל עמוד נושא נושא תאריך עדכון, ונבדק מחדש כשהחקיקה או הפסיקה משתנות.
2. עמוד שמסביר את הבחירה. ״בית משפט או בית דין, איפה ההליך שלי יתנהל״ היא שאלה שהלקוח שואל בשפה פשוטה. עמוד שעונה עליה בלי להבטיח תוצאה הוא תוכן שמביא פניות, כי מי שקרא אותו מבין שכדאי לדבר עם עורך דין לפני שהוא מגיש משהו.
3. מהירות המענה. כשיש משמעות למי שפותח הליך ראשון, פונה שלא קיבל תשובה עד מחר לא מחכה. הוא ממשיך למשרד הבא שעונה לו. זו עוד סיבה שבדיני משפחה עובדים על קליטת הפניות לפני שמגדילים תקציב.

עמודי עיר, ומה צריך להופיע בהם

ההשלמה האוטומטית של ״עורך דין גירושין ב…״ מחזירה באוקטובר 2026 את תל אביב, המרכז, חיפה, אשדוד, באר שבע, הקריות, רמת גן, ירושלים ופתח תקווה. את ״עורך דין לענייני משפחה״ גוגל משלים גם עם נתניה, ראשון לציון, רחובות ובאר שבע. לפי ויקיפדיה יש בישראל שנים עשר בתי דין רבניים אזוריים, באריאל, אשדוד, אשקלון, חיפה, טבריה, ירושלים, נתניה, פתח תקווה, צפת, רחובות, תל אביב ובאר שבע, ולבאר שבע יש שלוחה באילת. כשמצליבים את שתי הרשימות מתקבלת תמונה שימושית:

גם את ״בית המשפט לענייני משפחה״ גוגל משלים עם שמות ערים, למשל פתח תקווה, ראשון לציון, תל אביב, ירושלים, חיפה ואשדוד, ולצדם ״פקס״, ״אזור אישי״ ו״אגרות״. את בית הדין הרבני גוגל משלים עם ״טלפון״ ו״אזור אישי״. מי שמחפש את אלה רוצה להגיע לערכאה עצמה ולא לעורך דין, ולכן הם לא מטרה לעמוד עיר ולא לפרסום. הם כן אומרים משהו על התוכן. עמוד עיר טוב כולל את מה שמחפשים בעיר הזו בפועל, כמו שם בית הדין שמשרת אותה, ולא רק את שם העיר בכותרת.

הכלל הוא לבנות עמוד רק לעיר שבה המשרד באמת לוקח תיקים. משרד בחיפה שבונה עמוד ״עורך דין גירושין באשדוד״ יקבל פניות שהוא לא ירצה, או פונים שיתאכזבו כשיבינו את המרחק. ההנחיות של גוגל קובעות שפרופיל עסק נוצר למיקום האמיתי של העסק, וכתובת דואר שהעסק לא פועל בה לא זכאית לפרופיל. לכן עמוד עיר באתר לא מחליף משרד בעיר, ולא מצדיק כתובת וירטואלית.

דיסקרטיות בכל ערוץ

בדיני משפחה הדיסקרטיות היא חלק מהשיווק עצמו. לקוח שחושש שבן הזוג יראה הודעה, מודעה או שיחה שלא נענתה, יבחר במשרד שנראה לו בטוח יותר. אלה הכללים שאנחנו מגדירים בכל ערוץ:

• פרסום בגוגל. בלי רשימות רימרקטינג, כדי שמודעה של עורך דין גירושין לא תופיע אחר כך במחשב משותף בבית. גוגל ממילא לא מאפשרת אותן לשירותי גירושין, כפי שמוסבר בסעיף הבא. המודעות מפנות לעמוד הנושא, לא לעמוד הבית.
• וואטסאפ. ההודעה הראשונה מציגה את המשרד ושואלת מתי נוח לדבר, בלי לשאול מה קרה. פרטי התיק נאספים בשיחה, לא בכתב.
• טופס באתר. מעט שדות, הודעה ברורה למה הפרטים נאספים ומי יראה אותם, כפי שמחייב תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ובלי שדה חובה שמבקש לתאר את הסכסוך.
• ביקורות. בקשה אחת לכל לקוח בסיום הטיפול, בלי תמורה ובלי לבחור רק את המרוצים. מדיניות גוגל אוסרת את שני הדברים. מי שלא רוצה שהשם שלו יופיע לא נדרש לכתוב.
• סיפורי לקוחות. לפי כללי הפרסומת של הלשכה, שם או תמונה של לקוח מותרים רק בהסכמה בכתב. בדיני משפחה עדיף לכתוב על סוגי מקרים בלי פרטים מזהים. הפירוט נמצא בעמוד על פרסום המלצות לקוחות.

אותה זהירות חלה על הדוח החודשי שהמשרד מקבל. הדוח סופר פניות ותיקים לפי מקור, ולא כולל שמות או פרטים של פונים.

קהלים ורימרקטינג, מה גוגל חוסמת בגירושין

המלצה נפוצה בפרסום היא להציג מודעות שוב למי שביקר באתר. בדיני משפחה האפשרות הזו חסומה ברובה. במדיניות הפרסום המותאם אישית של Google Ads, ״קשיים בזוגיות ובמשפחה״ (Relationship hardships) היא קטגוריה רגישה, ובין הדוגמאות שגוגל נותנת לה מופיעים ״שירותי גירושין״ ו״ייעוץ משפחתי או זוגי״. מפרסם שמקדם שירות בקטגוריה רגישה לא יכול להשתמש בקהלים שהוא בנה בעצמו:

• רשימות של מבקרים באתר (רימרקטינג).
• העלאת רשימת לקוחות או פונים (Customer Match).
• הרחבת קהלים וקהלים דומים.

מה שנשאר מותר הוא מילות חיפוש, טירגוט מיקום, וקהלים מוגדרים מראש של גוגל, שמהם גוגל מסננת בעצמה את האותות הרגישים. בפועל זה אומר שהתקציב בדיני משפחה צריך ללכת לחיפושים עם כוונה ברורה ולאזורים שהמשרד משרת. ספק שמציע ״קמפיין רימרקטינג לעמוד הגירושין״ או ״קהל דומה ללקוחות המשרד״ צריך להסביר מה בדיוק הוא מתכוון להפעיל.

יש לזה גם צד של פרטיות. רשימה של מי שפנה למשרד לדיני משפחה היא מידע על צנעת חיי המשפחה של אנשים, וחוק הגנת הפרטיות מונה מידע כזה ראשון ברשימת המידע בעל הרגישות המיוחדת. גם בלי המדיניות של גוגל, העלאה של רשימה כזו לפלטפורמת פרסום היא צעד שלא עושים.

פרסום בגוגל לדיני משפחה, החשבון

המדד של BoostIt נותן את המספרים לקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ בישראל, בלי פירוק לפי תחום. מחיר חציוני לקליק ₪16.4, בטווח נפוץ של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים יחד (אוגוסט 2025 עד יולי 2026). עלות חציונית לליד ₪108, לעומת ₪105 בכל הענפים, וברבע היעיל ביותר של המפרסמים ₪67. שיעור ההמרה החציוני הוא 18.4% (אפריל עד ספטמבר 2026), והוא סופר גם לחיצה על כפתור שיחה או וואטסאפ.

דוגמה לתקציב מודעות של ₪4,000 בחודש. זה מספר להמחשה, לא המלצה:

1. קליקים. 4,000 ÷ 16.4 הם כ־244 קליקים בחודש במחיר החציוני.
2. פעולות פנייה. 244 × 18.4% הן כ־45 לחיצות על שיחה, וואטסאפ או טופס.
3. פניות לפי העלות החציונית לליד. 4,000 ÷ 108 הן כ־37 פניות. ברבע היעיל, 4,000 ÷ 67 הן כ־60 פניות. ההפרש בין 37 ל־60 הוא ההפרש בין מפרסם חציוני למפרסם יעיל, באותו תקציב. המספר 45 שבשלב הקודם גבוה מ־37 כי חציון של יחס לא שווה ליחס בין שני חציונים, וכי לחיצה על כפתור עוד אינה פנייה שהושלמה. כל המספרים כאן נותנים סדר גודל, לא תחזית.
4. מה מזה רלוונטי למשרד. כאן נכנסים המספרים של המשרד עצמו: כמה פניות היו בתחום, כמה נענו באותו יום, וכמה הפכו לפגישה. אין נתון שוק אמין לשלבים האלה, ולכן מודדים אותם מהחודש הראשון.

חלק גדול מההפרש בין 37 ל־60 נקבע עוד לפני שהקמפיין עולה, ברשימת מילות השלילה. ההשלמות של גוגל בתחום מלאות בחיפושים של אנשים שלא מחפשים עורך דין:

את המבנה המלא של רשימת השלילה, עם הסבר על סוגי ההתאמה, אפשר למצוא במדריך על מילות שלילה. את התקציב לפי היעד שלכם אפשר לחשב במחשבון תקציב הפרסום בגוגל, ואת העלות בפועל לכל תיק במחשבון העלות לפנייה ולתיק.

מה מותר לכתוב בפרסום לדיני משפחה

כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין והחלטות ועדות האתיקה חלים על כל התחומים, אבל בדיני משפחה יש כמה מקומות שבהם קל במיוחד ליפול:

• שכר טרחה. כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי שמציע שירות משפטי רק אם אין בו שום התייחסות לשכר הטרחה. החיפוש ״עורך דין גירושין מחיר״ קיים, אבל המענה לו הוא בשיחה ולא במודעה.
• שיעורי הצלחה. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 83/24 שפרסום של אחוזי הצלחה עלול להטעות, וכלל 2א אוסר פרסומת מטעה. משפטים כמו ״מנצחים בתיקי משמורת״ נמצאים באותו אזור.
• סיפורי לקוחות. שם או תמונה של לקוח מותרים רק בהסכמה בכתב, לפי כללים 3(ה) ו־3(ט). בדיני משפחה סיפור תיק כולל כמעט תמיד גם את בן הזוג ואת הילדים, שלא נתנו שום הסכמה. לכן כותבים על סוגי מקרים, בלי פרטים מזהים.
• המלצות ודירוגים. כלל 3(יא) מתיר להביא המלצות ודירוגים אם הם לא מטעים. ביקורת אמיתית מגוגל אפשר להביא כמו שהיא. ציטוט ערוך שמשנה את המשמעות עלול להטעות.
• תוכן ממומן. כתבה ממומנת בפורטל או באתר חדשות חייבת להיות מסומנת כפרסומת, לפי כלל 3(י).
• תשלום על הפניות. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 218/24 שתגמול בזיקה להפניה אסור. הסדר של עמלה לכל לקוח עם גורם שמפנה זוגות בגירושין, למשל יועץ או מגשר שאינו עורך דין, הוא בדיוק המקרה הזה. כך גם רכישת פניות לפי ליד, שעליה כתבנו בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.
• האחריות על מודעה של סוכנות. בהחלטה 361/2024 נקבע שעורך הדין אחראי לפרסומת שסוכנות פרסמה עבורו. לכן כל מודעה עוברת אישור של המשרד לפני שהיא עולה.
• מידעונים. כלל 3(יג) מתיר לשלוח מידעון ללקוחות המשרד ולמי שביקש אותו. סעיף 30א לחוק התקשורת דורש הסכמה מפורשת מראש לדבר פרסומת במייל או בהודעה, ומאפשר לתבוע עד ₪1,000 לכל הודעה בלי הוכחת נזק. לקוח לשעבר בתיק גירושין שלא ביקש עדכונים לא מקבל אותם.
• שמירת עותקים. לפי כלל 3א שומרים עותק של כל פרסומת ומידעון שלוש שנים.

הכללים המלאים, עם ההחלטות והמקורות, מרוכזים בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין, ועל המידעונים בעמוד על חוק הספאם.

טופס הפנייה, ניגוד עניינים ופרטיות

פנייה למשרד לדיני משפחה היא כמעט תמיד מידע בעל רגישות מיוחדת. ההגדרה בחוק הגנת הפרטיות פותחת ב״מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית״. מאז שתיקון 13 נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, ליד כל טופס שאוסף מידע כזה צריכה להופיע הודעה לפי סעיף 11, שמסבירה למה הפרטים נאספים, אם חובה למסור אותם ולמי הם יועברו.

לטופס בדיני משפחה יש עוד תפקיד, בדיקת ניגוד עניינים. ייתכן שבן הזוג השני כבר התייעץ עם המשרד. לכן שם הצד השני נשאל לפני שהפונה מספר את כל הסיפור. אלה חמש שאלות שמספיקות לסינון הראשון:

מה לא שואלים בטופס: פרטים על הילדים, סכומי הכנסה, ותיאור של הסכסוך. כל אלה יכולים לחכות לשיחה, והם מגדילים את כמות המידע הרגיש שהמשרד מחזיק על אנשים שאולי לא יהפכו ללקוחות. הפנייה נשמרת במקום אחד עם הרשאות, ולא מועברת בקבוצת וואטסאפ של המשרד או בתיבת מייל משותפת. הפירוט המלא של ההודעה והחובות נמצא בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, וכמה מהר לחזור לכל סוג פנייה מוסבר במדריך על זמן המענה.

פרופיל עסק וביקורות כשהלקוח לא רוצה שיידעו

גוגל מדרגת את התוצאות המקומיות במפה לפי רלוונטיות, מרחק ובולטות, ומספר הביקורות והדירוג הם חלק מהבולטות. הביקורות הן גם חלק ממה שהפונה בודק לפני שהוא מתקשר. לפי סקר הצרכנים של BrightLocal לשנת 2026, שנערך בארצות הברית, 97% קוראים ביקורות, 68% שוקלים רק עסקים עם 4 כוכבים ומעלה, 47% נמנעים מעסק עם פחות מ־20 ביקורות, ו־74% רוצים לראות ביקורות משלושת החודשים האחרונים. אין סקר מקביל בישראל, אבל זה הכיוון.

בדיני משפחה יש כאן מתח מובנה. הרבה לקוחות לא ירצו שהשם שלהם יופיע ליד ביקורת על עורך דין גירושין. החשבון הבא מראה למה זרימה קבועה חשובה יותר מקמפיין חד פעמי. ההנחות להמחשה בלבד:

• משרד שמסיים 6 תיקים בחודש, ושליש מהלקוחות שלו מסכימים לכתוב ביקורת, מקבל 2 ביקורות בחודש.
• בקצב הזה הוא עובר את סף 20 הביקורות אחרי 10 חודשים, ובכל רגע יש לו כ־6 ביקורות משלושת החודשים האחרונים.
• משרד שאוסף 15 ביקורות בשבוע אחד ואז מפסיק, יגיע תוך שלושה חודשים למצב שבו אין לו אף ביקורת עדכנית.

מה שעובד בדיני משפחה:

• לבקש מכל לקוח בסיום הטיפול, לא רק ממי שנראה מרוצה, ובלי תמורה. מדיניות הביקורות של גוגל אוסרת את שני הדברים.
• להציע שם פרטי או כינוי. הביקורת שווה גם בלי שם מלא.
• לנסח את הבקשה בלי המילים גירושין או משמורת, ולשלוח אותה רק למספר שהלקוח אישר.
• לענות לכל ביקורת בלי לאשר שהכותב היה לקוח ובלי להגיב לפרטי התיק. 89% מהנשאלים בסקר של BrightLocal מצפים שהעסק יגיב. איך מנסחים תגובה כזו מוסבר במדריך למענה לביקורת שלילית.

הפרופיל עצמו צריך להיות נקי. ההנחיות של גוגל מונות עורכי דין בין אנשי המקצוע, קובעות שאיש מקצוע לא אמור להחזיק כמה פרופילים כדי לכסות כמה התמחויות, ואוסרות להוסיף לשם העסק מידע מיותר. לכן אין פרופיל נפרד ״למשמורת״ ואין ״גירושין״ בתוך השם, אם זה לא השם הרשמי של המשרד. ההגדרות המלאות נמצאות במדריך לפרופיל עסק בגוגל לעורך דין.

מה אנחנו עושים למשרד לדיני משפחה

1. עמודים לפי נושא ועיר. גירושין, משמורת ומשמורת משותפת, מזונות, הסכמי ממון, ידועים בציבור, כל אחד בעמוד משלו עם תשובות אמיתיות. זה חלק מקידום האתר האורגני, והתוכן נכתב לפי מה שמוסבר במדריך על כתיבת תוכן שמביא פניות.
2. פרופיל עסק בגוגל וביקורות שמותאם לחיפושים מקומיים, עם קטגוריה ראשית נכונה וביקורות שנאספות בתהליך רגיש ומכבד. גוגל מדרגת את המפה לפי רלוונטיות, מרחק ובולטות, ואין דרך לשלם על מקום גבוה יותר.
3. פרסום בגוגל על הביטויים שמביאים פניות, עם שעות פעילות שמכסות ערבים ורשימת מילות שלילה שמסננת חיפושים של ״הסכם גירושין להורדה״.
4. ניהול פניות עם מענה ראשוני מהיר ודיסקרטי בוואטסאפ, ותזכורת לכל פנייה שלא חזרו אליה. היעדים לכל ערוץ מפורטים במדריך על מהירות המענה לפונים.
5. נראות בתשובות AI בפורטלים המשפטיים שהמנועים מצטטים, עם פרטים אחידים בכל פרופיל.

הכול נעשה בשם המשרד. המודעות רצות בחשבון של המשרד, המשרד מאשר כל מודעה וכל עמוד לפני פרסום, והתשלום הוא ריטיינר חודשי, לא תשלום לפי ליד או לפי תיק. כללי האתיקה אוסרים תשלום שקשור להפניה של לקוח, כפי שמוסבר בעמוד על רכישת לידים.

איך מודדים אם זה עובד

בדיני משפחה מספר הפניות לבד לא אומר הרבה. פנייה של מי שחיפש ״הסכם גירושין דוגמא״ ופנייה של מי שכבר הגיש בקשה ליישוב סכסוך הן לא אותו דבר. לכן הדוח החודשי שלנו סופר שלושה דברים לכל מקור, כלומר גוגל אורגני, מפה, פרסום ממומן ופורטלים:

• כמה פניות הגיעו, ובכמה מהן חזרו לפונה בתוך שעה.
• כמה פניות הפכו לפגישה.
• כמה פגישות הפכו לתיק, לפי מה שהמשרד מעדכן ב־CRM.

כשהעלות החציונית לליד בתחום המשפטי היא ₪108, כל פנייה שלא נענתה היא כסף שכבר יצא. לכן רוב העבודה בחודשים הראשונים היא לסגור את הדליפות האלה, לפני שמגדילים תקציב. הדרך לראות איפה המשרד שלכם מפסיד פניות היום היא בדיקת המשפך, שמחירה קבוע ומקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים.

משרדים שעוסקים גם בתחומים קרובים יכולים לבנות על אותה תשתית. עבודה דומה, עם קהל אחר, מתוארת בעמודים על שיווק משרד לירושות וצוואות ועל שיווק משרד לדיני עבודה.

מקורות

• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025)
• BoostIt, מדד עלויות הפרסום בגוגל בישראל לפי ענפים
• חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה 2014
• מעריב, נתוני בתי הדין הרבניים על גירושין בשנת 2023
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• Google, מדיניות התוכן שמשתמשים מוסיפים (ביקורות)
• Google, איך משפרים את הדירוג המקומי בגוגל
• השלמה אוטומטית בגוגל, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין גירושין ב…״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״הסכם גירושין״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״מזונות ילדים״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״בית הדין הרבני״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין לענייני משפחה״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״בית המשפט לענייני משפחה״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״בקשה ליישוב סכסוך״, אוקטובר 2026
• ויקיפדיה, בית דין רבני (בתי הדין האזוריים, כריכה ומרוץ סמכויות)
• ויקיפדיה, בית המשפט לענייני משפחה
• מעריב, הכנסת אישרה את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים (18 בנובמבר 2025)
• Google Ads, מדיניות הפרסום המותאם אישית, קטגוריות רגישות
• Google Ads, קטגוריה רגישה ״קשיים בזוגיות ובמשפחה״ (Relationship hardships)
• Google, הנחיות לייצוג העסק בגוגל
• BrightLocal, Local Consumer Review Survey 2026 (סקר צרכנים בארה״ב)
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, סעיף 3 (הגדרת ״מידע בעל רגישות מיוחדת״) וסעיף 11
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24

עודכן לאחרונה ב־22.10.2026