גביית שכר טרחה במשרד עורכי דין

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין, ועוסק בשלב שבא אחרי החתימה. מה קובע את קצב התשלום, מה מותר לעשות כשהוא מתעכב, ואיך כל זה משפיע על ההמלצות והביקורות שהמשרד יקבל. את השלב שלפני, ההסכם עצמו וחתימה עליו מרחוק, פירטנו בעמוד על הסכם שכר טרחה וחתימה דיגיטלית. את השאלה מה מותר לכתוב על מחיר באתר ובמודעות פירטנו בעמוד על מחירון באתר המשרד, ואת התקרות בחוק לשכר טרחה מותנה בעמוד על שכר טרחה באחוזים.

אנחנו סוכנות שיווק ולא משרד גבייה. אנחנו כותבים על גבייה כי היא סוגרת את המשפך. פנייה שהגיעה מגוגל, הפכה לפגישה ונחתמה, שווה למשרד רק את מה שנגבה בפועל. ולקוח שמסיים תיק בוויכוח על חשבון לא ממליץ על המשרד לחברים, ולפעמים כותב על כך ביקורת.

מה לקוחות ועורכי דין מחפשים על גבייה

בבדיקה שעשינו בהשלמה האוטומטית של גוגל ב־26 באוקטובר 2026, הביטוי ״גביית שכר טרחה״ נפתח לשלוש השלמות בלבד, ובהן ״גביית שכר טרחה מופרז״ ו״גביית שכר טרחה ביטוח לאומי״. כלומר הרבה מהחיפושים על הנושא מגיעים מצד הלקוח, ממי שחושב שגבו ממנו יותר מדי. אותה תמונה עולה מחיפושים קרובים:

שתי מסקנות עולות מהטבלה. הראשונה היא שלקוחות מחפשים איך להתלונן על חשבון באותה מידה שהם מחפשים מה החשבון אמור להיות. משרד שהלקוח שלו מגיע לחיפוש ״תלונה נגד עורך דין״ כבר הפסיד אותו כמקור להמלצה. השנייה היא ששאלות טכניות של חשבונית ומספר הקצאה מעסיקות גם את הלקוחות, במיוחד לקוחות עסקיים. משרד שמסדר את הצד הזה מראש חוסך שיחות מתוחות.

לגבייה יש גם מחיר שיווקי ישיר. לפי מדד BoostIt לפרסום ב־Google Ads בישראל, העלות החציונית לליד בענף המשפטי היא 108 ש״ח, לעומת 105 ש״ח בכל התחומים, ושיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%. דוגמה להמחשה. תשלום אחרון של 3,600 ש״ח שלא נגבה שווה לעלות של כ־33 פניות בפרסום בעלות החציונית (3,600 חלקי 108). כלומר חוב אחד שנמחק שווה לתקציב של עשרות פניות. את החשבון המלא של עלות לפנייה ולתיק אפשר לעשות במחשבון העלות לפנייה ולתיק.

מה החוק קובע על שכר טרחה ותשלום

הפרק השביעי בחוק לשכת עורכי הדין, ״ענייני שכר טרחה״, וכללי האתיקה המקצועית קובעים את המסגרת. קראנו את הנוסח המלא. אלה הסעיפים שנוגעים לגבייה:

הטבלה מראה שהחוק לא מתייחס לגבייה כאל שאלה של כוח. הוא מתייחס אליה כאל שאלה של שקיפות. רוב הסעיפים עוסקים בהפרדה, בפירוט ובדיווח, וזה גם מה שמונע את רוב הסכסוכים. לקוח שמקבל חשבון מפורט, עם שורה נפרדת לכל אגרה, מתווכח פחות מלקוח שמקבל סכום אחד.

סעיף 84(ב) ראוי לתשומת לב מיוחדת. בתחומים שבהם שכר הטרחה הוא אחוז מהפיצוי, כמו נזיקין וביטוח לאומי, הלקוח מקבל את הכסף בסוף, רואה את הניכוי, ולפעמים מרגיש שהוא גדול מדי. זה יכול להסביר את ההשלמה ״גביית שכר טרחה ביטוח לאומי״. סעיף 84(ג) קובע ששכר בגבולות תעריף מקסימלי שנקבע בחוק לא ייחשב מופרז, ולכן משרד שמראה ללקוח מראש את החישוב לפי התקרה מצמצם את הוויכוח בסוף.

מקדמה, ריטיינר ותשלום לפי שלבים

רוב בעיות הגבייה נקבעות ביום החתימה, לפי מבנה התשלום. אלה חמשת המודלים המקובלים, ולכל אחד יש נקודת סיכון אחרת:

דוגמה להמחשה, עם מספרים שבחרנו. משרד לדיני משפחה גובה 12,000 ש״ח לפני מע״מ על הסכם גירושין בהסכמה. אם הוא גובה את הכול בסוף, כל הסכום בסיכון. אם הוא מחלק 40/30/30, הלקוח משלם 4,800 ש״ח בחתימה (12,000 × 0.4), 3,600 ש״ח במסירת הטיוטה הראשונה (12,000 × 0.3), ו־3,600 ש״ח לפני הגשת ההסכם לאישור. הסיכון המרבי ירד מ־12,000 ש״ח ל־3,600 ש״ח, והתשלום האחרון קשור לאירוע שהלקוח רוצה שיקרה. אגרות בית המשפט, אם יש, מופיעות בשורה נפרדת לפי סעיף 85.

ההבדל בין מקדמה לבין עיכוב שירות חשוב. לפי סקירה של ד״ר לימור זר־גוטמן שפרסמה המכללה למינהל, ועדת האתיקה קבעה שאסור לעכב שירות בגלל אי תשלום כשהעיכוב עלול לגרום ללקוח נזק בלתי הפיך, ושלא ראוי לכתוב בהסכם שהשירות יינתן רק כנגד תשלום. מקדמה בחתימה לא מתנגשת בזה, כי היא נגבית לפני שהטיפול התחיל. מה שבעייתי הוא לעצור באמצע, למשל לא להגיש כתב הגנה במועד, כדי ללחוץ על הלקוח. אם הלקוח לא משלם, הדרך המותרת היא הודעה והפסקת טיפול לפי כלל 13, ולא השהיה שקטה.

ריטיינר חודשי מתאים בעיקר ללקוחות עסקיים, וההשלמה ״ריטיינר חודשי עורך דין״ מראה שלקוחות מכירים את המונח. בריטיינר, ההיקף החודשי הוא מה שמונע ויכוח. ״עד עשר שעות ייעוץ בחודש, ומעבר לזה לפי תעריף שעתי, אחרי עדכון מראש״ ברור יותר מ״ליווי שוטף״.

מבנה התשלום שייך להסכם ולשיחה עם מי שכבר פנה, לא לפרסום. כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת מתיר בפרסומת מלל חופשי שמציע שירות משפטי רק אם הוא ״אינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״, ואתר המשרד הוא אחד מאמצעי הפרסומת שהכללים מונים. לכן ״40% בחתימה״ או ״ריטיינר החל מ…״ לא נכנסים לעמוד שירות או למודעה. מה שמותר לכתוב באתר ומה לא, פירטנו בעמוד על מחירון באתר המשרד.

אמצעי תשלום, קישורים והוראות קבע

כל אמצעי תשלום משנה את הסיכוי שהתשלום יגיע בזמן. העיקרון הוא לאפשר ללקוח לשלם באותו רגע שבו הוא מקבל את הדרישה, בלי לחפש מספר חשבון. קישור לתשלום בכרטיס אשראי בתוך הודעת הדרישה, או הוראת קבע בריטיינר, מורידים את רוב העיכובים שנובעים משכחה ולא מחוסר רצון.

לחוק לצמצום השימוש במזומן יש שתי השלכות על משרד:

• תקרת המזומן. סעיף 2(א) אוסר על עוסק לקבל תשלום במזומן בעד עסקה שמחירה עולה על 6,000 ש״ח, לפי פרט (1) בתוספת הראשונה. ההגדרה של ״תשלום במזומן״ מחריגה סכום עד הנמוך מבין 10% ממחיר העסקה לבין התקרה עצמה.
• הוראה מיוחדת לעורכי דין. סעיף 2(ו) קובע שעורך דין או רואה חשבון לא יקבלו, במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, מזומן מעל הסכום שבתוספת לכל שירות עסקי, לפי ההגדרה בחוק איסור הלבנת הון.
• שיקים. סעיף 4(א) אוסר על עוסק לקבל שיק בלי ששם מקבל התשלום נקוב בו.

דוגמה מחושבת. ההגדרה של ״מחיר העסקה״ בחוק כוללת מע״מ, ולכן מחשבים לפי הסכום שהלקוח משלם בפועל. בשכר טרחה של 12,000 ש״ח כולל מע״מ, 10% ממחיר העסקה הם 1,200 ש״ח, והם נמוכים מ־6,000 ש״ח. לכן המשרד יכול לקבל במזומן עד 1,200 ש״ח, ואת 10,800 הש״ח הנותרים בהעברה, בכרטיס או בשיק. בשכר טרחה של 5,000 ש״ח כולל מע״מ, מחיר העסקה לא עולה על התקרה, והאיסור בסעיף 2(א) לא חל. בריטיינר יש כלל נוסף. לפי ההגדרה בחוק, בעסקה מתמשכת לקבלת שירות, כל תשלום תקופתי נחשב למחיר העסקה, ולכן הבדיקה נעשית מול התשלום החודשי ולא מול סכום השנה. מזכירה שיודעת את שני המספרים האלה חוסכת שיחה לא נעימה בדלפק.

אמצעי תשלום דיגיטליים מעבירים מידע של הלקוח דרך ספק חיצוני. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וכדאי לבדוק איזה מידע הספק מקבל, איפה הוא נשמר, ומי במשרד רואה אותו. מה התיקון מחייב פירטנו בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. את בחירת המערכת שמנהלת חיובים, קבלות ותשלומים לפי תיק פירטנו במדריך על מערכת ניהול משרד עורכי דין.

חשבונית, קבלה ומספר הקצאה

חשבון ברור הוא חצי מהגבייה. לקוח שמקבל מסמך עם תיאור העבודה, השלב שהסתיים, הסכום לפני מע״מ והוצאות בנפרד, משלם מהר יותר מלקוח שמקבל שורה אחת ״שכר טרחה״. סעיף 85 לחוק הלשכה כבר מחייב את ההפרדה בין שכר להוצאות, ולכן היא לא צריכה להיות החלטה של המשרד אלא תבנית קבועה.

לקוחות עסקיים שואלים היום על דבר נוסף, וההשלמות ״חשבונית ישראל עורך דין״ ו״חשבונית ישראל אישור עורך דין״ מראות את זה. ברפורמת ״חשבוניות ישראל״ של רשות המסים, חשבונית מס או חשבונית מס קבלה מעל סכום מסוים, לפני מע״מ, צריכה מספר הקצאה. לפי סקירה של חשבונית ירוקה, הסף ירד בהדרגה, ומ־1 ביוני 2026 הוא 5,000 ש״ח. בלי מספר הקצאה, הלקוח העסקי לא יכול לקזז את מס התשומות, ולכן הוא עלול לעכב את התשלום עד שיקבל חשבונית תקינה. עוסק פטור, שמוציא קבלות בלבד, לא נדרש למספרי הקצאה לפי אותה סקירה.

בדוגמה של 12,000 ש״ח, התשלום הראשון של 4,800 ש״ח נמצא מתחת לסף של 5,000 ש״ח, וחשבונית מס על שני התשלומים של 3,600 ש״ח גם היא מתחת לסף. חשבונית אחת על כל הסכום, 12,000 ש״ח, מעליו. אנחנו לא ממליצים לפצל חשבוניות כדי לעקוף את הסף. המטרה של הדוגמה היא להראות שמשרד שגובה לפי שלבים מוציא חשבונית על כל שלב, ושמערכת החשבוניות צריכה להיות מחוברת לרפורמה לפני שהלקוח העסקי הראשון מבקש מספר הקצאה. את הפרטים הטכניים של המשרד שלכם כדאי לבדוק עם רואה החשבון.

תזכורות תשלום בלי להפר את חוק הספאם ואת כללי הפרסומת

תזכורות הן הכלי שמשרדים הכי מהססים להשתמש בו, ובגללו רוב החובות מתארכים. שני חוקים נוגעים בתזכורת. סעיף 30א לחוק התקשורת חל על ״דבר פרסומת״, שמוגדר בין השאר כ״מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת״. כללי הפרסומת של הלשכה חלים על פרסומת לעיסוקו של עורך הדין, ובכלל 3(יג) מתירים מידעון רק לרשימת תפוצה של לקוחות המשרד שביקשו זאת ושל אחרים שביקשו זאת.

לפי הקריאה שלנו, תזכורת על תשלום שכבר סוכם בהסכם, בעד שירות שהלקוח הזמין, אינה דבר פרסומת. היא לא מעודדת רכישה חדשה, והיא חלק מקיום ההסכם. היא הופכת לבעיה כשמוסיפים לה תוכן שיווקי. שלוש דוגמאות מראות איפה עובר הקו:

סעיף 30א(ג) מוסיף חריג שכדאי להכיר. מותר לשלוח דבר פרסומת בלי הסכמה מראש למי שמסר את פרטיו במהלך רכישה של שירות או משא ומתן לרכישה, אם המפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו לפרסומת, נתן לו הזדמנות לסרב, והפרסומת מתייחסת לשירות מסוג דומה. גם אז, ההודעה צריכה לעמוד בכללי הפרסומת של הלשכה. הפרה של סעיף 30א חושפת לפיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעה בלי הוכחת נזק, ולכן הכלל שלנו פשוט. תזכורת תשלום עוסקת בתשלום בלבד. את כל הפרטים פירטנו בעמוד על חוק הספאם ומשרדי עורכי דין.

רצף תזכורות שעובד בדרך כלל נראה כך, ואנחנו מציעים אותו כנקודת פתיחה ולא ככלל:

1. שלושה ימים לפני המועד, הודעה קצרה עם הסכום, המועד וקישור לתשלום.
2. ביום המועד, אם לא שולם, אותה הודעה בנוסח ״מזכירים שהיום״.
3. שבוע אחרי המועד, שיחת טלפון מהמזכירה או מהנהלת החשבונות, לא מעורך הדין שמטפל בתיק.
4. שבועיים אחרי המועד, מכתב מסודר עם פירוט החשבון, ושאלה אם יש קושי שאפשר לפתור בפריסה.
5. אחרי חודש, שיחה של עורך הדין עם הלקוח על המשך הטיפול, לפי כלל 13.

ההפרדה בין עורך הדין המטפל לבין מי שגובה חשובה. היא שומרת על היחסים המקצועיים בתיק, ומאפשרת לעורך הדין להמשיך לטפל במסירות כל עוד הטיפול לא הופסק כדין. את ההגדרות של וואטסאפ עסקי, כולל תבניות להודעות קבועות, פירטנו במדריך על וואטסאפ עסקי למשרד עורכי דין.

כשהלקוח לא משלם, הפסקת טיפול, עיכבון ותביעה

כשתזכורות לא עובדות, יש למשרד שלושה כלים משפטיים. כל אחד מהם מוגבל, וכל אחד מהם משפיע על האופן שבו הלקוח ידבר על המשרד אחר כך.

הפסקת טיפול. כלל 13(א) מתיר להפסיק טיפול ״בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות״. כלל 13(ב) מחייב לתת הודעה בלי דיחוי ולהפסיק, במידת האפשר, באופן שלא יפגע בלקוח. כלל 13(ג) קובע שבעניין שתלוי ועומד בבית המשפט, הפסקת הייצוג כפופה להוראות כל חיקוק. לפי הסקירה של המכללה למינהל, בית המשפט העליון קבע שכל עוד עורך הדין לא התפטר כדין, עליו לטפל בעניין ״בנאמנות ובמסירות״, גם אם הסכם שכר הטרחה מופר.

זכות עיכוב. סעיף 88 לחוק מאפשר לעכב כספי לקוח שהגיעו לידי עורך הדין בהסכמת הלקוח עקב השירות, וגם נכסים ומסמכים שלו. שני חריגים חשובים. כספים שניתנו בפיקדון או בנאמנות שלא לטובת הלקוח בלבד, וכספי מזונות לאישה ולקטינים, לא ניתנים לעיכוב. בדיני משפחה זה נוגע ישירות לכספים שעוברים דרך המשרד. ויש תנאי זמן. אם הלקוח דורש בכתב את מה שעוכב, עורך הדין צריך להגיש תביעה על שכרו תוך שלושה חודשים. כלל 40(ב) מוסיף חובה להודיע ללקוח תוך זמן סביר על כל סכום שעוכב או נוכה.

תביעה. תביעת שכר טרחה מתיישנת אחרי שבע שנים לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות. לפי הסקירה של המכללה למינהל, העליון קבע שבתביעה כזו החיסיון לא מונע מעורך הדין לגלות מידע, אבל רק מידע הכרחי לעילת התביעה, ורק אחרי שמיצה את שאר הדרכים בלי להשתמש במידע כאיום. הסקירה מזהירה גם שתביעת שכר טרחה מעוררת לעתים קרובות תביעה נגדית על רשלנות מקצועית.

משרדים שמייצגים נושים מכירים את הכלים האלה היטב מהצד של הלקוח. אותה חשיבה עובדת גם על החובות של המשרד עצמו. את הצד השיווקי של התחום פירטנו בעמוד על שיווק לעורכי דין להוצאה לפועל.

סכסוך שכר טרחה והלשכה

לקוח שמרגיש שגבו ממנו יותר מדי מחפש ״שכר טרחה מופרז עורך דין״ ו״איך מגישים תלונה נגד עורך דין לשכת עורכי הדין״, ושני החיפושים האלה מופיעים בהשלמה האוטומטית. למשרד כדאי לדעת מה הלקוח ימצא.

החוק נותן ללשכה שני תפקידים בשכר טרחה. לפי סעיף 84(ב), בשכר שתלוי בתוצאות במשפט שאינו פלילי, הלשכה רשאית, לפי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים אם השכר נראה לה מופרז. לפי סעיף 9(ו)(2) לחוק, ועדת שכר טרחה שהמועצה הארצית ממנה מפעילה את הסמכויות לפי סעיפים 84(ב) ו־89. סעיף 89 מחייב את הלשכה לחוות דעה על שכר טרחה כשבית משפט, בית דין, בורר או גוף שיפוטי מבקשים זאת. לפי הסקירה של המכללה למינהל, בפועל ראש ועד המחוז ממנה עורך דין שנותן את חוות הדעת, והיא לא מחייבת את בית המשפט.

הסקירה מתארת גם אפשרות שלישית. עורך דין או לקוח יכולים לפנות לוועדה לענייני שכר טרחה ולקבל חוות דעת שהיא המלצה לצדדים, ומחייבת רק כשהלקוח פונה לפי סעיף 84(ב). למשרד שעובד בשכר מותנה, המשמעות המעשית היא שהלקוח יכול להביא את החשבון לגוף חיצוני. התשובה הטובה ביותר לזה היא חישוב שקוף בהסכם ובסוף התיק, לפי התקרה בחוק כשהיא קיימת. סעיף 84(ג) קובע ששכר בגבולות תעריף מקסימלי לא ייחשב מופרז.

סעיף 87 משלים את התמונה. מי ששילם שכר מעל המגיע לפי סעיפים 82, 84 או 86 רשאי לדרוש את ההפרש ״על אף כל הסכם״. כלומר בתחומים שיש בהם תקרה בחוק, חתימה של הלקוח על אחוז גבוה יותר לא מגינה על המשרד. את התקרות עצמן, לפי תחום, פירטנו בעמוד על שכר טרחה באחוזים.

גבייה, ביקורות והמלצות

כאן הגבייה פוגשת את השיווק ישירות. ביקורת בגוגל נכתבת בדרך כלל ברגע של רגש, וויכוח על חשבון בסוף תיק הוא רגע כזה. כלל 3(יא) לכללי הפרסומת מתיר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה, אבל הוא לא נותן למשרד שום כלי מול ביקורת שלילית שלקוח כתב בעצמו.

שלושה כללים עוזרים למשרד שרוצה ביקורות טובות ולא רוצה שגבייה תהרוס אותן:

• לא מבקשים ביקורת מלקוח שיש לו יתרה פתוחה. בקשה כזו מזכירה לו את החשבון לפני שהוא נזכר בתוצאה. את העיתוי והנוסח של בקשה פירטנו במדריך על ביקורות עורך דין בגוגל.
• לא עונים על ביקורת עם פרטים מהחשבון. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב סודיות על כל מה שהלקוח מסר, והחריגים הם הסכמה מפורשת של הלקוח או גילוי בהליך משפטי שאינו חסוי לפי סעיף 90 לחוק. ״הלקוח לא שילם שלושה חודשים״ בתגובה פומבית מאשר שהיה קשר, וחושף מידע מהתיק. נוסחים שלא חושפים דבר פירטנו במדריך על מענה לביקורת שלילית.
• סוגרים כל תיק במכתב סיום. מכתב קצר עם סיכום מה נעשה, דין וחשבון כספי כמו שכלל 42 מחייב תוך זמן סביר אחרי סיום הטיפול, והחזרת מסמכים. לקוח שמקבל סגירה מסודרת זוכר את המשרד כמקצועי, גם אם הייתה עליה אי הסכמה.

לגבי הפניות מלקוחות קודמים אין לנו נתון ישראלי שמודד כמה מהן אובדות בגלל סכסוכי שכר טרחה, ולכן אנחנו לא ממציאים אחד. ההיגיון לעומת זאת פשוט. לקוח שסיים בוויכוח על החשבון לא יפנה חברים למשרד, גם אם התוצאה בתיק הייתה טובה. את ניהול הלקוח לאורך התיק, כולל תזכורות וסגירה, פירטנו במדריך על CRM לעורכי דין. את הבנייה של מוניטין שמביא פניות לאורך זמן פירטנו בעמוד על מיתוג לעורכי דין, ואת ניהול הביקורות עצמן בעמוד על ביקורות ופרופיל העסק בגוגל.

טבלת החלטה, מה עושים בכל שלב של חוב

הטבלה הזו היא לוח הזמנים שאנחנו מציעים כברירת מחדל. היא לא נובעת מהחוק, והיא צריכה להתאים לסוג הלקוח ולתיק. במקומות שבהם החוק קובע משהו, ציינו את הסעיף.

טעויות נפוצות בגבייה

הטעויות האלה חוזרות במשרדים קטנים ובינוניים, וכמעט כולן נקבעות לפני שיש חוב:

• סכום אחד לשכר ולהוצאות. ״15,000 ש״ח כולל הכול״ נוח למכירה, אבל סעיף 85 אוסר תשלום כולל בלי הבחנה ובלי פירוט ההוצאות. גם מבחינת הגבייה, לקוח שלא יודע מה שילם על מה מתווכח על הכול.
• תשלום אחרון אחרי המסירה. כשהמסמך הסופי כבר אצל הלקוח, לתשלום האחרון אין עיתוי טבעי. אבן דרך אחרונה לפני הגשה או חתימה פותרת את זה.
• עורך הדין המטפל גובה בעצמו. שיחה על כסף באמצע ישיבת עבודה על התיק פוגעת בשניהם. כדאי שמישהו אחר במשרד יעשה את זה.
• שתיקה שקטה. חוב של שלושה חודשים בלי אף תזכורת הוא הודעה ללקוח שהתשלום לא דחוף. כשהמשרד מתעורר, הסכום גדול והיחסים מתוחים.
• תזכורת עם מבצע. הצעה לשירות נוסף בתוך הודעת תשלום עלולה להפוך אותה לדבר פרסומת לפי סעיף 30א.
• עיכוב טיפול כלחץ. לפי ועדת האתיקה, כפי שהמכללה למינהל מתארת, אסור לעכב שירות כשזה עלול לגרום נזק בלתי הפיך. הדרך המותרת היא הודעה והפסקה לפי כלל 13.
• מזומן בלי חשבון. קבלת מזומן מעל המותר בחוק לצמצום השימוש במזומן, או בלי קבלה, יוצרת בעיה שלא קשורה ללקוח בכלל.
• תגובה פומבית על חוב. תשובה בגוגל שמזכירה את החשבון מפרה את כלל 19 ומושכת עוד תשומת לב לביקורת.
• אין מכתב סיום. תיק שנסגר בלי דין וחשבון כספי, בניגוד לכלל 42, משאיר את הלקוח עם שאלות, והשאלות הופכות לחשד.

תוכנית של 90 יום לסדר את הגבייה במשרד

התוכנית הזו מיועדת למשרד של עורך דין אחד עד חמישה, עם מזכירה או הנהלת חשבונות חלקית. היא לא דורשת מערכת חדשה, אבל היא קלה יותר עם מערכת שמנהלת חיובים לפי תיק.

ימים 1 עד 30, תשתית.

1. עוברים על כל התיקים הפתוחים ורושמים לכל אחד את היתרה, המועד הבא ואם הוצאות הופרדו משכר.
2. מעדכנים את תבנית ההסכם כך שתכלול לוח תשלומים לפי שלבים, שורה נפרדת להוצאות ואמצעי תשלום מותרים.
3. בודקים שמערכת החשבוניות מחוברת לרפורמת ״חשבוניות ישראל״, ומוציאה מספר הקצאה כשצריך.
4. כותבים שלוש תבניות הודעה, לפני מועד, ביום המועד ואחרי שבוע, בלי שום תוכן שיווקי.

ימים 31 עד 60, הפעלה.

1. מפעילים את רצף התזכורות על כל תשלום חדש, ומעבירים את שיחות הגבייה למי שאינו עורך הדין המטפל.
2. מוסיפים קישור לתשלום לכל דרישה, והוראת קבע לכל לקוח ריטיינר.
3. מתדרכים את המזכירה על תקרת המזומן ועל הדוגמה של 10%.
4. מנסחים מכתב סיום תיק עם דין וחשבון כספי, ושולחים אותו בכל תיק שנסגר מכאן והלאה.

ימים 61 עד 90, מדידה וחיבור לשיווק.

1. משווים את מספר הימים הממוצע מהמועד ועד התשלום בחודש השלישי לעומת החודש הראשון.
2. מסמנים בכרטיס הלקוח מאיפה הגיעה הפנייה, כדי לראות אם לקוחות מערוץ מסוים משלמים לאט יותר.
3. מבקשים ביקורת רק מלקוחות שסיימו תיק בלי יתרה פתוחה.
4. בודקים שאף עמוד באתר ואף מודעה לא מזכירים את שכר הטרחה של המשרד או את לוח התשלומים, לפי כלל 3(ב)(14), ושומרים עותק של כל פרסומת ומידעון לשלוש שנים מיום הפסקתם, לפי כלל 3א.

השורה השנייה בשלב השלישי היא זו שמחברת את הגבייה לשיווק. אם לקוחות שהגיעו מערוץ מסוים נוטים לסכסוכי תשלום, הערוץ הזה עולה למשרד יותר ממה שנראה בדוח הפרסום. את הרישום של מקור כל פנייה פירטנו במדריך על מעקב אחרי פנייה, ואת שיחת שכר הטרחה בפגישה הראשונה, שבה נקבעת חצי מהגבייה, במדריך על פגישת הייעוץ הראשונה.

איך אנחנו עובדים עם משרדים בנושא הזה

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין. אנחנו לא גובים חובות בשביל משרדים ולא מנהלים את החשבונות שלהם. מה שאנחנו עושים הוא לבנות את המשפך שמביא פניות, ולמדוד אותו עד הסוף. בפנקס עורכי הדין רשומים 66,359 עורכי דין פעילים, לפי נתוני הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, והרבה מהם מתחרים על אותם לקוחות. משרד שמביא פנייה, סוגר אותה וגם גובה את שכרו בזמן, יכול להשקיע בשיווק בביטחון.

בעבודה שלנו זה נראה כך. כל מודעה יוצאת בשם המשרד, והמשרד מאשר אותה לפני שהיא עולה. בסוף כל חודש המשרד מקבל דוח על מספר הפניות החדשות לפי ערוץ, וכך הוא יכול להצליב אותן מול הגבייה בפועל. איך שומרים את מקור הפנייה מהטופס או מהוואטסאפ ועד המשרד, פירטנו בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

התשלום אצלנו הוא ריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא תשלום לפי ליד. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מי שרוצה לראות קודם איפה הפניות שלו נופלות, מהחיפוש ועד החתימה, יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות. היא במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי, חשבונאי או חוות דעת אתית. קראנו את הנוסח המלא של חוק לשכת עורכי הדין, כללי האתיקה המקצועית, כללי הפרסומת, חוק התקשורת, חוק לצמצום השימוש במזומן וחוק ההתיישנות בוויקיטקסט. הסיווג של תזכורת תשלום כמסר שאינו דבר פרסומת, ולוחות הזמנים בטבלאות, הם הקריאה וההמלצה שלנו, וסימנו אותם ככאלה. בשאלה אתית ספציפית כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז, ובשאלות מס לרואה החשבון של המשרד.

מקורות

• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 81 עד 89 (פרק שביעי, ענייני שכר טרחה)
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כללים 9, 13, 19 ו־39 עד 44
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 3(ב)(14), 3(יא), 3(יג) ו־3א
• ד״ר לימור זר־גוטמן, ״הבטחת תשלום שכר הטרחה, הפסקת ייצוג, פנייה ללשכה והגשת תביעה״, גיליון 13, המכללה למינהל
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח 2018, סעיפים 1, 2 ו־4 והתוספת הראשונה
• חוק ההתיישנות, התשי״ח 1958, סעיף 5
• חשבונית ירוקה, ״חשבוניות ישראל״, ספי הסכום למספר הקצאה
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
• Google, השלמה אוטומטית לחיפושים ״גביית שכר טרחה״, ״תביעת שכר טרחה״, ״שכר טרחה מופרז״, ״תלונה נגד עורך דין״, ״חשבונית עורך דין״ ו״ריטיינר עורך דין״ (26.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־26.10.2026