שכר טרחה באחוזים, התקרות בחוק ואיך מסבירים אותן בשיווק

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין, ועוסק בשכר שנגזר מהתוצאה. בעמוד על עמודי ״כמה עולה״ הראינו איך בונים עמוד שעונה על שאלת המחיר, ובעמוד על מחירון באתר המשרד קראנו את כלל 3(ב)(14) לכללי הפרסומת. כאן אנחנו נכנסים לעומק של שלושת התחומים שבהם החוק עצמו קובע כמה אחוזים, או כמה שקלים, מותר לקחת. מי שעובד בתאונות דרכים, בביטוח לאומי או מול משרד הביטחון צריך להכיר את המספרים האלה בעל פה, כי הלקוחות שלו מחפשים אותם בגוגל לפני שהם מתקשרים.

מה לקוחות מחפשים כשהם שואלים על אחוזים

ההשלמה האוטומטית של גוגל לא מודדת נפח חיפוש, אבל היא מראה את הניסוח שבו אנשים שואלים. בבדיקה שעשינו ב־26 באוקטובר 2026, בהגדרות עברית וישראל, החיפוש ״כמה אחוזים לוקח עורך דין״ נפתח לתשע השלמות, והחיפוש ״שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״ לתשע. הטבלה מסדרת את ההשלמות לפי השאלה המשפטית שעומדת מאחוריהן.

בשורת הדירה כדאי לדייק. סעיף 82 לחוק הלשכה מפנה, מלבד כללי תאונות הדרכים, גם לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים) מ־1977. הם קובעים לעורך הדין של הקבלן תקרה של 1%, ולעורך הדין של הקונה תקרה של רבע אחוז, לדירות שמחירן עד 250,000 לירות. הסכומים בלירות מראים כמה הכללים האלה רחוקים מהשוק של היום. את מה שחל בפועל על ההוצאות המשפטיות שקבלן גובה מהקונה, לפי חוק המכר (דירות), פירטנו בעמוד על עמודי ״כמה עולה״.

ההשלמות לחיפוש על ביטוח לאומי מוסיפות שכבה. מופיעים שם ״הגבלת שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״, ״חוק שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״, ״מחשבון שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״ ו״הסכם שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״. בחיפוש על משרד הביטחון מופיעים ״חוק שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ ו״הגבלת שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״. כלומר חלק מהלקוחות כבר יודעים שיש חוק, ומחפשים את הנוסח שלו. המשרד שמסביר את החוק בצורה מדויקת עונה בדיוק על השאלה הזו.

שני דברים כדאי לקחת מהטבלה. הראשון הוא שבשניים מהתחומים המבוקשים ביותר, ביטוח לאומי ותאונות דרכים, התשובה לשאלה ״כמה אחוזים״ כתובה בחוק ושווה לכל המשרדים. השני הוא שבתחום משרד הביטחון השאלה עצמה כבר לא מדויקת, כי מאז 2026 החוק מדבר בשקלים. עמוד שעונה ״אחוז כזה וכזה״ מטעה את הקורא, וכלל 2א לכללי הפרסומת אוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור. את השיטה למצוא את הניסוחים האלה בתחום שלכם פירטנו במדריך על מחקר מילות מפתח.

מתי שכר טרחה באחוזים מותר, ומתי אסור

הדין הכללי נמצא בשני מקומות. כלל 9(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע ש״אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין״. סעיפים 81 עד 87 לחוק לשכת עורכי הדין מסדירים את הגבולות. הטבלה מרכזת את מה שכתוב בהם, מילה במילה ככל האפשר.

מכאן שלוש קבוצות של תחומים. בפלילי אין שכר תלוי תוצאה בכלל, ועמוד פלילי שרומז אחרת מטעה. את התחום הזה פירטנו בעמוד על שיווק עורכי דין למשפט פלילי. בתחומים אזרחיים בלי תקרה, כמו רשלנות רפואית, נזיקין שאינו תאונת דרכים ותביעות ביטוח מול חברה פרטית, האחוז נקבע בהסכם, והבלם היחיד הוא סעיף 84(ב). ובשלושה תחומים החוק קובע תקרה מדויקת, ושם עוסק רוב העמוד.

יש תחום רביעי שכדאי להכיר, גם אם הוא לא תקרה במובן הרגיל. בתובענה ייצוגית, סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות קובע שבית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג, ושעורך הדין לא יקבל יותר מהסכום שנקבע. בית המשפט מתחשב, בין השאר, בתועלת לחברי הקבוצה, במורכבות ובסיכון. משרד שעובד בייצוגיות לא יכול לפרסם אחוז, כי האחוז לא בידיו.

תאונות דרכים, שלוש מדרגות לפי שלב הסיום

כאן התקרה היא הוותיקה והפשוטה מכולן. סעיף 16(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה 1975, מורה למועצה הארצית של הלשכה לקבוע תעריף מקסימלי, ובלבד ששכר לפי תוצאות לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים, על 13% מהסכום שנפסק. הכללים שהמועצה התקינה ב־1977 הוסיפו מדרגה באמצע.

כלל 5 קובע שהשיעורים לא כוללים מע״מ. סעיף 16(ב) לחוק מוסיף שהסמכות של הוועד המחוזי להתיר חריגה מתעריף מקסימלי, לפי סעיף 82 לחוק הלשכה, לא חלה על התעריף הזה. כלומר בתאונות דרכים אין דרך חוקית לקבל יותר מהתקרה, גם באישור. ומי ששילם יותר זכאי להחזר העודף, לפי הסיפה של סעיף 16(א).

חישוב לדוגמה, הנתונים להמחשה בלבד. נפגע שהסכום שמגיע לו בתיק הוא 250,000 ש״ח.

1. אם התיק נסגר במשא ומתן מול המבטח בלי תביעה, התקרה היא 8%, כלומר 20,000 ש״ח, ועוד מע״מ.
2. אם הוגשה תביעה והתיק נסגר בפשרה על אותו סכום, התקרה היא 11%, כלומר 27,500 ש״ח, ועוד מע״מ.
3. אם בית המשפט פסק את אותו סכום, התקרה היא 13%, כלומר 32,500 ש״ח, ועוד מע״מ.
4. ההפרש בין המסלול הראשון לשלישי הוא 12,500 ש״ח בשכר המרבי, על אותו פיצוי.

המדרגות האלה משנות את התמריץ של הצדדים, ולכן לקוחות שואלים עליהן. נפגע שקורא את הטבלה מבין למה עורך הדין שלו ממליץ או לא ממליץ על פשרה, ומבין שהשכר תלוי בשלב ולא רק בסכום. עמוד שמסביר את זה עונה על ״כמה אחוזים לוקח עורך דין תאונת דרכים״ ועל השאלה שמאחוריה. את השיווק בתחום עצמו, כולל איך מסננים פניות שאינן נזקי גוף, פירטנו בעמוד על שיווק עורכי דין לנזיקין ותאונות דרכים.

ביטוח לאומי, אחוז מחלק הגמלה לפי סוג הטיפול

סימן ב׳1 לפרק י״ד בחוק הביטוח הלאומי, סעיפים 315א עד 315ט, הוא ההסדר המפורט ביותר מבין השלושה. הוא חל על גמלאות לפי פרק ה׳ (ביטוח נפגעי עבודה), פרק ט׳ (ביטוח נכות), פרק י״ג (תגמולים למתנדבים) ופרק י״ג1 (תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון), ועל כמה הסכמים וחוקים נוספים שמנויים בהגדרת ״גמלה״ בסעיף 315א. סעיף 315ב(א) קובע טבלה לפי סוג הטיפול, ולכל סוג שתי אפשרויות שהצדדים בוחרים בעת ההתקשרות. האחת היא אחוז נמוך יותר ״בתוספת דמי פתיחת תיק״, והשנייה אחוז גבוה מעט יותר בלי דמי פתיחת תיק.

כמה הגדרות קובעות את החישוב בפועל. ״דמי פתיחת תיק״ הם סכום שלא עולה על ״הסכום היסודי״, ש־315א מגדיר כ־800 ש״ח בנקוב, מעודכן כל 1 בינואר לפי המדד לפי סעיף 315ט(ב). לפי ההערה לנוסח בוויקיטקסט, ב־2026 הוא 961 ש״ח. ״חלק הגמלה״ בקצבה חודשית הוא הקצבה לפי החלטת הזכאות, לתקופת הזכאות ולא יותר מ־60 חודשים, לפי סעיף 315ד(א)(1). בגמלה בסכום נמוך, קצבה של עד 1,200 ש״ח בנקוב, יש טור נפרד בטבלה. לכל הסכומים מתווסף מע״מ, לפי סעיף 315ט(א), והמוסד מפרסם באתר שלו את הסכומים המעודכנים, לפי סעיף 315ט(ד).

הסעיף כולל גם מקרים שבהם התשלום מוגבל לסכום קבוע ולא לאחוז. למשל טיפול בתביעה שבה לא נדרש לזמן את התובע לוועדה רפואית מפאת חומרת נכותו מוגבל לדמי פתיחת תיק ועוד הסכום היסודי, לפי סעיף 315ב(ב)(2). ויש חריג בכיוון ההפוך. סעיף 315ח קובע שהתקרות לא חלות כשעורך הדין נדרש להגיש תובענה לבית הדין לעבודה על החלטה לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה על דרגת אי כושר או החלטה מנסיבות טכניות.

חישוב לדוגמה, תאונת עבודה, הנתונים להמחשה בלבד. נפגע עבודה שנקבעה לו קצבה חודשית של 2,000 ש״ח לפי פרק ה׳, לתקופה של 60 חודשים לפחות, ועורך הדין ייצג אותו בוועדה הרפואית והופיע בה.

1. חלק הגמלה הוא 2,000 כפול 60, כלומר 120,000 ש״ח.
2. באפשרות הראשונה התקרה היא 15.75%, כלומר 18,900 ש״ח, ועוד דמי פתיחת תיק עד הסכום היסודי.
3. באפשרות השנייה התקרה היא 17%, כלומר 20,400 ש״ח, בלי דמי פתיחת תיק.
4. אם בהמשך עורך הדין ייצג אותו גם בבית הדין לעבודה, התקרה על אותו חלק גמלה עולה ל־24%, כלומר 28,800 ש״ח ועוד דמי פתיחת תיק, או 25.5%, כלומר 30,600 ש״ח.
5. לכל הסכומים מתווסף מע״מ.

התקרה היא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא מתי מותר לגבות, וזה מה שמשפיע על התזרים של המשרד. סעיף 315ה(א) קובע שהתשלומים נגבים במועדים שבהם משולם חלק הגמלה. סעיף 315ה(ב) מאפשר להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמה בשלושה סייגים. עד התשלום הראשון מהמוסד אפשר לגבות רק דמי פתיחת תיק. מסכום ששולם בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה אפשר לגבות עד 60% ממנו. והיתרה נגבית בתשלומים חודשיים, שכל אחד מהם לא עולה על 25% מהקצבה של אותו חודש.

המשך הדוגמה. נניח שהמוסד שילם לנפגע 10 חודשים רטרואקטיביים, כלומר 20,000 ש״ח, ושהצדדים הסכימו בכתב על הקדמה, בתקרה של 18,900 ש״ח.

1. מהתשלום הרטרואקטיבי אפשר לגבות עד 60%, כלומר 12,000 ש״ח.
2. נשארו 6,900 ש״ח (18,900 פחות 12,000).
3. כל תשלום חודשי מוגבל ל־25% מהקצבה, כלומר 500 ש״ח.
4. היתרה נגבית בעוד 14 חודשים לפחות (6,900 חלקי 500 הם 13.8).

ההסכם עצמו מוסדר בסעיף 315ז. ההתקשרות צריכה להיות בהסכם בכתב שמפרט את הגמלאות, את שלבי הטיפול ואת התשלום בכל שלב. לפני ההתקשרות צריך למסור דף מידע כללי בלשון פשוטה, שהמוסד מפרסם באתר שלו, ושכולל מידע על האפשרות לפנות למוסד ישירות ולקבל ממנו סיוע. המבקש רשאי לחזור בו בתוך שבעה ימי עבודה. ואם דף המידע לא נמסר, אי אפשר לדרוש יותר מ־85% מהתשלום המותר. את השלב הזה בתהליך, ואיך שולחים את ההסכם מהר אחרי הפגישה, פירטנו בעמוד על הסכם שכר טרחה וחתימה דיגיטלית. את השיווק בתחום פירטנו בעמוד על שיווק עורכי דין לביטוח לאומי.

נכי צה״ל ונפגעי איבה, החוק של 2026 עובר משיעור לשקלים

חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו 2026, התקבל בכנסת ב־9 ביוני 2026. הוא חל על תביעות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), כולל החוקים שהחילו אותו על שוטרים, סוהרים ואחרים, ועל תביעות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בשונה מביטוח לאומי, החוק לא קובע אחוז מהתגמול. הוא קובע סכום בשקלים, לפי דרגת הנכות הקבועה שנקבעה בעקבות הטיפול.

הטבלה מציגה את סעיף 3, טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית. זה המסלול המלא, מהבקשה הראשונה ועד קביעת הנכות.

הגרף מחשב את התשלום המרבי לפי הטבלה, בטיפול עם עורך דין במסלול המלא, לשש דרגות נכות. הוא לא כולל את דמי פתיחת התיק ולא מע״מ.

הקפיצה בין 19% ל־20%, מ־12,760 ל־16,000 ש״ח, משקפת את המעבר ממענק חד פעמי לתגמול חודשי. שלושה כללים נוספים בחוק קובעים איך הכסף מגיע בפועל.

1. התנייה בהחלטת זכאות. לפי סעיף 9(א), הזכאות לגבות את התשלום הנוסף קמה רק אם התקבלה החלטת זכאות. דמי פתיחת התיק אינם מותנים, ואפשר לגבות אותם בחתימה, לפי סעיף 9(ב).
2. פריסה של 60 חודשים. לפי סעיף 14(ב), כשנקבעה נכות קבועה של 20% לפחות, התשלום נפרס לתשלומים שווים על 60 חודשים או יותר, בלי הצמדה ובלי ריבית. סעיף 14(ג) מאפשר להסכים מראש על גבייה של עד 60% מתגמול רטרואקטיבי, והיתרה בתשלומים של עד 25% מהתגמול החודשי.
3. הסכם, טיוטה ודף מידע. סעיף 20(ב) מחייב למסור טיוטת הסכם ודף מידע כללי לפחות שבעה ימים לפני החתימה. סעיף 20(ה) מאפשר לחזור מההסכם בתוך 14 ימי עבודה. אם הטיוטה ודף המידע לא נמסרו, לפי סעיף 20(ו) אי אפשר לגבות יותר מ־85% מהתשלום המותר.

חישוב לדוגמה, הנתונים להמחשה בלבד. נכה שנקבעה לו בעקבות הטיפול נכות קבועה של 30%, בתביעה לפי חוק הנכים, עם ייצוג של עורך דין במסלול המלא.

1. התשלום המרבי הוא 16,000 ש״ח בעד 20%, ועוד 800 ש״ח כפול 10 אחוזים נוספים, כלומר 24,000 ש״ח.
2. דמי פתיחת התיק הם עד 4,000 ש״ח, שאפשר לגבות בחתימה.
3. בסך הכול עד 28,000 ש״ח, ועוד מע״מ לפי סעיף 16.
4. אם אין הסכם על הקדמה, 24,000 ש״ח נפרסים ל־60 תשלומים שווים, כלומר 400 ש״ח בחודש.

הסכומים בחוק מתעדכנים כל 1 בינואר לפי המדד, לפי סעיף 17, והמנהל הכללי של משרד המשפטים מפרסם אותם ברשומות. סעיף 17(ב) קובע שעדכון שחל אחרי החלטת הזכאות לא משנה את התשלום המרבי בשל אותה החלטה. סעיף 21(ה) מבטל תנאי בהסכם שלפיו הוצאות ושכר טרחה שנפסקו לטובת התובע ישולמו למייצג בנוסף לתשלום שבהסכם. וסעיף 28 קובע הוראות מעבר להסכמים שנכרתו מ־7 באוקטובר 2023 ועד יום התחילה, עם תקרה משלהן. משרד שעובד בתחום וכותב עליו באתר צריך לעדכן כל עמוד שמתאר את המצב שלפני החוק, ולציין את תאריך הבדיקה.

מה מותר לכתוב על אחוזים ותקרות באתר ובמודעות

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, קובעים בכלל 3(ב) רשימה סגורה של פרטים שפרסומת יכולה לכלול. הפריט שמתיר טקסט חופשי, 3(ב)(14), מתיר ״מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״. אתר אינטרנט מנוי בכלל 3(א)(5) כאמצעי פרסומת. מצד שני, כלל 3(ב)(15) מתיר לכלול מאמרים שחיבר עורך הדין, וכלל 3(י)(1) מתיר לפרסם מאמרים מקצועיים בלי לשלם עליהם. לפי הקריאה שלנו, כמו בשאר עמודי המדריך, הסבר על מה שהחוק קובע לכל עורכי הדין הוא מאמר מקצועי. הצעה של המשרד, כולל תנאי תשלום, היא התייחסות לשכר הטרחה.

הקו בפועל עובר בין שני סוגי עמודים. עמוד השירות והמודעה מציגים את התחום, את השלבים ואת הדרך לפנות, בלי מילה על שכר. עמוד המידע מסביר את הדין, עם שם החוק, הסעיף והתאריך שבו בדקתם את הנוסח, וקישור לעמוד השירות. בגוגל אדס, המודעה מתארת את השירות, ודף הנחיתה יכול לקשר למאמר. את המבנה של דף נחיתה כזה פירטנו במדריך על דף נחיתה למשרד עורכי דין, ואת הכללים הכלליים בפרסום עורכי דין במדור כללי האתיקה בפרסום.

יש גם צד חיובי לכללים האלה. כשהתקרה שווה לכל המשרדים, אין טעם להתחרות במחיר גם אם היה מותר. מה שמבדיל משרד בתחום הוא הזמינות, הדיוק של ההסבר, והאמון שנבנה לפני השיחה. עמוד שמסביר את 315ה ואת הפריסה ל־60 חודשים בצורה מדויקת עושה בדיוק את זה, ומשרד שעונה ללקוח מהר ממשיך את אותו רושם. את מהירות המענה ואת המעקב אחרי כל פנייה פירטנו במדריך על מעקב אחרי פנייה.

מה אחוזים ופריסה עושים לחשבון השיווק

במשרד שעובד בשכר קבוע או שעתי, השכר מגיע קרוב לזמן העבודה. במשרד שעובד באחוזים בתחומים האלה, רוב השכר מגיע מאוחר, ובחלק מהתיקים לא מגיע בכלל. החוק עצמו קובע את זה. בביטוח לאומי, לפי 315ה, התשלום צמוד למועדי הגמלה. בנכי צה״ל, לפי סעיף 9, התשלום מעבר לדמי פתיחת התיק מותנה בהחלטת זכאות, ולפי סעיף 14 הוא נפרס ל־60 חודשים כשהנכות 20% ומעלה. בתאונות דרכים השכר הוא אחוז מהסכום שהנפגע מקבל, כלומר הוא מגיע כשהתיק נגמר.

מדד BoostIt של Google Ads בישראל נותן נקודת פתיחה לצד העלות. בקטגוריה המשפטית העלות החציונית לקליק היא 16.4 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל הענפים, העלות החציונית לליד היא 108 ש״ח, לעומת 105 ש״ח, ושיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%. אלה חציונים של כל הקטגוריה ולא של תחום מסוים, ולכן הם מתאימים לחישוב ראשון ולא לתקציב סופי.

חישוב לדוגמה, הנתונים של המשרד להמחשה בלבד. משרד שעובד בתביעות מול משרד הביטחון מקבל 40 פניות בחודש מגוגל, בעלות של 108 ש״ח לפנייה, ואחת מכל שמונה פניות הופכת להסכם חתום.

1. העלות החודשית של הפניות היא 40 כפול 108, כלומר 4,320 ש״ח.
2. נחתמים 5 הסכמים (40 חלקי 8), ולכן העלות לתיק חתום היא 864 ש״ח (4,320 חלקי 5).
3. דמי פתיחת תיק של עד 4,000 ש״ח בכל הסכם, שאפשר לגבות בחתימה, מכסים את העלות הזו כבר בחודש הראשון.
4. ברוב השכר, למשל 24,000 ש״ח בתיק של 30% נכות, המשרד יראה 400 ש״ח בחודש, ורק אחרי החלטת זכאות.

החשבון הזה מוביל לשתי מסקנות מעשיות. הראשונה היא שבתחומים עם פריסה, מודדים את השיווק לפי עלות לתיק חתום ולא לפי הכנסה בחודש, כי ההכנסה מתיקי החודש הזה תגיע בשנים הבאות. השנייה היא שהסינון בשלב הפנייה שווה כסף. פנייה שאין בה עילה, או שהפונה כבר מיוצג, עולה כמו פנייה טובה. את החישוב לפי המספרים של המשרד שלכם אפשר לעשות במחשבון עלות לפנייה ולתיק, ואת ההבדלים בעלות הקליק בין תחומים פירטנו במדריך על עלות פרסום בגוגל.

למה אסור לשלם למשווק אחוז מהתיק

משרד שמקבל אחוזים מהלקוח נוטה לחשוב שגם המשווק יכול לקבל אחוז ממנו. סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר את זה במפורש. עורך דין לא ישתף אדם שאינו עורך דין ״בהכנסותיו, אם ברוטו ואם נטו, בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו״. סוכנות שמקבלת חלק מכל תיק שנסגר, או תשלום לפי כל ליד שהפך ללקוח, נשענת על ההכנסה מהתיק. סעיף 56 מוסיף שעורך דין לא ישדל, בעצמו או על ידי אחר, אדם למסור לו עבודה מקצועית.

הטבלה משווה את שלושת המודלים הנפוצים בשוק, לפי הלשון של החוק.

את השאלות של קניית לידים, כולל העברת פרטים אישיים לפי חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13 שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, פירטנו בעמוד על רכישת לידים ובעמוד על תיקון 13. בתחומים של נכות ופגיעה הנושא רגיש במיוחד, כי פרטי הפונה כוללים מידע רפואי.

רשימת בדיקה לעמוד מידע על תקרת שכר טרחה

עמוד שמסביר תקרה עונה על חיפוש אמיתי, אבל רק אם הוא מדויק. זו רשימת הבדיקה שאנחנו משתמשים בה לפני פרסום.

• שם החוק המלא, מספר הסעיף ושנת הנוסח, עם קישור לנוסח.
• תאריך הבדיקה של הנוסח, ובתחומים עם הצמדה גם השנה שהסכומים מתייחסים אליה.
• מאיזה סכום מחושבת התקרה. בתאונות דרכים הסכום שהוסכם או נפסק, בביטוח לאומי חלק הגמלה עד 60 חודשים, בנכי צה״ל דרגת הנכות.
• האם מע״מ כלול. בשלושת ההסדרים הוא מתווסף על התקרה.
• מתי מותר לגבות, ומה מותנה בהחלטת זכאות.
• זכויות הקורא לפי החוק, כמו דף המידע, תקופת החרטה וההחזר של סכום עודף.
• אין משפט על מה שהמשרד עצמו גובה, ואין ״חינם״, ״רק אם זוכים״ או ״פחות מהתקרה״.
• קישור לעמוד השירות, והזמנה לשיחה שמתארת תהליך ולא מחיר.
• אין שם של לקוח או תיאור תיק מזוהה. לפי כללים 3(ה) ו־3(ט), שם או תמונה של לקוח רק בהסכמה בכתב, ותוצאה של תיק מסוים בלי הקשר יכולה ליצור רושם מטעה. את הנושא פירטנו בעמוד על המלצות לקוחות.
• עותק שמור של העמוד. כלל 3א מחייב לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים מיום שהופסקה.

טעויות נפוצות במשרדים שעובדים באחוזים

• אחוז במקום שבו החוק קובע שקלים. עמוד על משרד הביטחון שכותב ״עד X אחוז מהתגמול״ מתאר משטר שלא קיים בחוק של 2026. הקורא שהשווה לנוסח מאבד אמון, וזה גם קרוב לפרסומת מטעה לפי כלל 2א.
• תקרה בלי הבסיס. ״13%״ בלי ״מהסכום שנפסק״, או ״15%״ בלי ״מחלק הגמלה עד 60 חודשים״, נותן לקורא מספר שהוא לא יכול לחשב.
• שכחה של מע״מ. בשלושת ההסדרים התקרה לא כוללת מע״מ. עמוד שלא כותב את זה יוצר הפתעה בהסכם.
• ערבוב של סוגי טיפול. בביטוח לאומי התקרה לייצוג בבית הדין לעבודה אחרי טיפול קודם גבוהה יותר מפי שניים מהתקרה לטיפול בתביעה (24% לעומת 11.25%). עמוד שמציג אחוז אחד לכל המקרים מטעה.
• ניסוח של הבטחה במודעה. ״לא משלמים אם לא מקבלים״ בכותרת של מודעת חיפוש הוא התייחסות לשכר טרחה, שכלל 3(ב)(14) לא מתיר במלל שמציע שירות. וכלל 3א מחייב לשמור עותק של כל מודעה שלוש שנים, כך שהניסוח נשאר מתועד.
• עמוד ישן. סכומי הבסיס בביטוח לאומי ובחוק נכי צה״ל מתעדכנים כל 1 בינואר. עמוד בלי תאריך בדיקה מתיישן בשקט.
• מסר שיווקי שנשלח לכל הרשימה. הודעה על ״החוק החדש״ לכל מי שהשאיר פעם פרטים היא דבר פרסומת. סעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח להודעה בלי הוכחת נזק, ולכן שולחים רק למי שהסכים. פירטנו בעמוד על חוק הספאם.
• פגישה ראשונה שלא מסבירה את ההסכם. הלקוח שואל על אחוזים כבר בחיפוש. אם בפגישה הוא לא מקבל הסבר ברור על התקרה ועל מועדי התשלום, הוא חוזר לגוגל. את מבנה הפגישה פירטנו במדריך על פגישת ייעוץ ראשונה.

תוכנית של 12 חודשים למשרד שעובד בתחומים עם תקרה

התוכנית בנויה למשרד בתחום אחד או שניים מבין השלושה. היא מתחילה בדיוק ובסדר, ורק אחר כך בהיקף.

את מילות השלילה לקמפיין, שחוסכות קליקים על חיפושים של עבודה בביטוח לאומי או של מידע כללי, פירטנו במדריך על מילות שלילה. את העבודה על התוכן האורגני בתחומים האלה, שבהם עמוד מידע מדויק יכול לדרג לאורך שנים, פירטנו בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין.

איך אנחנו עובדים עם משרדים בתחומים האלה

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח. אנחנו לא עובדים בתשלום לפי ליד ולא באחוז מתיקים, בגלל סעיף 58 שתיארנו למעלה. המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה, כולל כל משפט שנוגע לתקרה או לתהליך. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות, כך שאפשר לחשב עלות לתיק חתום ולא רק עלות לקליק. ואנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

ההתחלה היא בדיקת משפך במחיר קבוע, שמזוכה בחודש הראשון אם ממשיכים. היא בודקת את עמודי המידע והשירות, את המודעות, את הטופס ואת הדרך שבה פנייה מגיעה להסכם חתום. בתחומים עם תקרה היא בודקת בנוסף שכל מספר באתר תואם את הנוסח העדכני של החוק. את הפרטים אפשר לראות בעמוד על בדיקת משפך, ואת השירות המלא של קמפיינים בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין ובעמוד על ניהול פניות.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. קראנו ב־26 באוקטובר 2026 בוויקיטקסט את הנוסח המלא של סעיפים 81 עד 87 ו־58 לחוק לשכת עורכי הדין, של סעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ושל כללי התעריף המקסימלי מ־1977, של סעיפים 315א עד 315ט לחוק הביטוח הלאומי, של חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה) מ־2026, של כלל 9 לכללי האתיקה ושל כללי הפרסומת. חלק מהסכומים בחוקים האלה מתעדכנים כל 1 בינואר לפי המדד, ולכן הסכומים כאן הם הסכומים הנקובים בחוק. החישובים הם דוגמאות. ההבחנה בין מאמר שמסביר את הדין לבין פרסום של שכר הטרחה של המשרד היא הקריאה שלנו, ולפני פרסום ניסוח גבולי כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״כמה אחוזים לוקח עורך דין״ (hl=iw, gl=il, 26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״שכר טרחה עורך דין ביטוח לאומי״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפושים ״אחוזים עורך דין״ ו״שכר טרחה באחוזים״ (26.10.2026)
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56, 58 ו־81 עד 87
• חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה 1975, סעיף 16
• כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל״ז 1977
• כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), התשל״ז 1977
• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה 1995, סימן ב׳1 לפרק י״ד, סעיפים 315א עד 315ט
• חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו 2026, ס״ח תשפ״ו 634 (התקבל בכנסת ב־9.6.2026)
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כלל 9
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3 ו־5
• חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו 2006, סעיף 23
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל, קטגוריה משפטית

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־26.10.2026