מחירון עורך דין באתר, מה מותר לפרסם על שכר טרחה

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין, ועוסק בשאלה אחת. האם משרד יכול להציג מחירים באתר, בפרופיל העסק ובמודעות, ומה בדיוק כתוב על כך בכללים. התשובה הקצרה היא שמחירון אסור, ושאפשר לענות על השאלה ״כמה זה עולה״ בדרכים אחרות. את מבנה העמוד שעונה על השאלה הזו פירטנו בעמוד על עמודי ״כמה עולה עורך דין״. כאן אנחנו קוראים את לשון הכללים, עוברים על מה שוועדות האתיקה אמרו על ״חינם״, הנחות וקופונים, ומסדרים את הניסוחים הנפוצים בטבלה של מותר, אסור ואפור.

השאלה לא תיאורטית. בהשלמה האוטומטית של גוגל, בבדיקה שעשינו ב־26 באוקטובר 2026, החיפוש ״מחירון עורך דין״ נפתח לשבע השלמות, ובהן ״מחירון עורך דין צו ירושה״, ״מחירון עורך דין פלילי״, ״מחירון עורך דין לענייני משפחה״ ו״מחירון עורך דין ביטוח לאומי״. החיפוש ״עורך דין מחיר״ נפתח לעשר השלמות, ובהן ״עורך דין צוואה מחיר״, ״עורך דין גירושין מחיר״ ו״עורך דין מקרקעין מחיר״. לקוחות מחפשים מחיר. השאלה היא מה משרד רשאי לתת להם, ובאיזה ערוץ.

מה כתוב בכללי הפרסומת על שכר טרחה

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, הותקנו מכוח סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין. הסעיף קובע שעורך דין לא יעשה, ״במישרין או בעקיפין״, פרסומת לעיסוקו אלא לפי הכללים. כלומר ברירת המחדל היא איסור, והכללים מתירים רק מה שהם מונים. בשאלת המחיר, שלושה כללים עושים את כל העבודה:

• כלל 3(א). מונה את אמצעי הפרסומת המותרים. פסקה (5) מתירה פרסומת ״באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין״, למעט חריגים כמו פרסומת קופצת ואתרים שמיועדים לקטינים.
• כלל 3(ב). קובע שפרסומת ״יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד״, ומונה 19 פריטים. ביניהם שם עורך הדין, תאריו, תחומי העיסוק, שעות קבלת קהל, השפות שהוא דובר ומועד ההסמכה.
• כלל 3(ב)(14). הפריט היחיד שמתיר טקסט חופשי. לשונו ״מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״.

שלוש מילים בנוסח הזה חשובות. המילה ״בלבד״ בכלל 3(ב) הופכת את הרשימה לסגורה, ולכן פרט שלא מופיע בה לא מותר. אין ברשימה פריט של מחיר, תעריף או הנחה. המילה ״כל״ בפסקה (14) מרחיבה את האיסור מעבר למחיר עצמו, אל כל התייחסות לשכר הטרחה. והפסקה האחרונה ברשימה, 3(ב)(19), מפנה לפרטים נוספים שמותרים לפי סעיפים קטנים (ג) עד (יב). קראנו את כולם. הם עוסקים בגודל מודעה בעיתון, בסרטונים ותמונות, בתמונות עם לקוחות, בקישורים, במוסיקה, בשמות לקוחות, במאמרים ובפורומים, בהמלצות ודירוגים ובטופסי פנייה. אף אחד מהם לא פותח פתח למחיר.

מעל כל אלה עומד כלל 2א, שאוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע, גם אם היא עומדת בשאר התנאים. כלומר גם ניסוח שעובר את 3(ב) יכול להיפסל אם הוא מטעה. ״המחיר הזול בעיר״ הוא גם התייחסות לשכר טרחה וגם טענה שקשה לבסס.

האם אתר המשרד נחשב פרסומת

השאלה הראשונה שעורכי דין שואלים היא אם האתר של המשרד הוא בכלל ״פרסומת״, או מקום שבו המשרד מציג את עצמו בפני מי שכבר חיפש אותו. הכללים עונים על כך ישירות. מעבר לכלל 3(א)(5), שמונה אתרי אינטרנט כאמצעי פרסומת, כמה סעיפים קטנים מתייחסים במפורש לאתר של עורך הדין עצמו:

• כלל 3(ז). ״פרסומת באתר האינטרנט של עורך הדין״ יכולה להיות מלווה במלל קולי או במוסיקה.
• כלל 3(ח). אתר אינטרנט של עורך דין לא יכלול פרסומות של אחרים.
• כלל 3(ט). עורך דין רשאי לציין באתר שלו שמות לקוחות, רק בהסכמה בכתב.
• כלל 3(יב). עורך דין רשאי לפרסם באתר שלו טופסי פנייה מקוונים, בכפוף לחוק הגנת הפרטיות.

הכללים מסדירים מה מותר באתר המשרד בדיוק כמו במודעה, ולכן הם רואים בו פרסומת. לשון סעיף 55, ״במישרין או בעקיפין״, סוגרת לפי הקריאה שלנו גם את הדרכים העקיפות. עמוד נחיתה בדומיין אחר, פוסט בפייסבוק, סרטון ביוטיוב או פרופיל בפורטל משפטי, כולם פרסומת לעיסוק אם הם מופיעים בשם המשרד או מפנים אליו.

מה שכן מבחין בין חלקים באתר הוא סוג התוכן. כלל 3(ב)(15) מתיר לכלול בפרסומת ספרים, מאמרים ועבודות מחקר שחיבר עורך הדין, וכלל 3(י)(1) מתיר לפרסם מאמרים מקצועיים בלי לשלם עליהם. מאמר שמסביר איך בית משפט קובע מזונות, או מה התקרה החוקית לשכר טרחה בתאונות דרכים, הוא מאמר מקצועי. לפי הקריאה שלנו, הסבר כללי על האופן שבו החוק והלשכה מסדירים שכר טרחה שייך לסוג הזה. משפט שאומר כמה המשרד עצמו גובה שייך לסוג אחר, הצעת שירות עם התייחסות לשכר טרחה, וזה בדיוק מה ש־3(ב)(14) מוציא. הקו הזה הוא שמאפשר לכתוב עמודים עמוקים על שכר טרחה בלי מחירון.

מה אמרו ועדות האתיקה על ״חינם״, הנחות וקופונים

לא מצאנו החלטה מפורסמת של ועדת האתיקה הארצית שעוסקת במחירון באתר בשם הזה. מצאנו ארבעה מקורות שמראים איך הלשכה קוראת את הכלל בפועל, וכולם מחמירים:

שלושת המקורות האחרונים קודמים לתיקון של 2018 בכללי הפרסומת, והמקור מ־2010 עוסק בשלט ולא באתר. עדיין, הנוסח של 3(ב)(14) שתקף היום לא מותיר מקום לקריאה מקלה יותר, וגיליון 77 של העלון מראה שהוועדה ממשיכה לקרוא אותו כך.

ההחלטה על הקופונים מלמדת עוד דבר. הבעיה במחיר מוזל איננה רק כלל 3(ב)(14). סעיף 56 לחוק הלשכה קובע שעורך דין לא ישדל, בעצמו או על ידי אחר, אדם למסור לו עבודה מקצועית. ״הנחה של 20% לנרשמים השבוע״ היא דוגמה ברורה לשידול, וגם קמפיין ״מבצע לחג״ על צוואות נכנס לאותו מקום. לפי הקריאה שלנו, ההיגיון הזה חל גם על הסוכנות. ״על ידי אחר״ בסעיף 56 כולל את מי שמנהל את הפרסום בשם המשרד, ולכן מודעה שסוכנות ניסחה עם מחיר מוזל היא בעיה של עורך הדין.

טבלת ניסוחים, מה מותר, מה אסור ומה אפור

הטבלה מסדרת ניסוחים נפוצים באתרים, בפרופילים ובמודעות. הסיווג הוא הקריאה שלנו של כלל 3(ב)(14) ושל המקורות שבסעיף הקודם. בעמודה האחרונה יש חלופה שעונה על אותו צורך של הפונה:

השורות האפורות הן המקום שבו כדאי לעצור. הכלל לא מבחין בין מחיר גבוה לנמוך, ולא בין מספר לבין תיאור. המבחן שאנחנו מציעים פשוט יותר. אם המשפט עונה על השאלה ״כמה המשרד הזה גובה, או באילו תנאים״, הוא לא נכנס למודעה ולא לעמוד השירות. אם הוא עונה על השאלה ״איך החוק והלשכה מסדירים שכר טרחה״, הוא יכול להיות חלק ממאמר. ניסוחים של מוניטין, כמו ״אחוזי הצלחה גבוהים״, נבחנים לפי כללים אחרים. פירטנו אותם בעמוד על פרסום המלצות לקוחות.

מחיר קבוע, שכר שעתי ואחוזים, מה כל מודל מבקש להגיד

הדחף לפרסם מחירון בא בדרך כלל ממשרד שעובד במחיר קבוע לשירות מוגדר, כמו צוואה, ייפוי כוח מתמשך או רישום משכנתה. משרד כזה רוצה לספר שהמחיר שלו ידוע מראש, כי זה יתרון אמיתי מול שכר שעתי. משרד שעובד באחוזים רוצה לספר שהלקוח לא משלם מראש. ומשרד שעובד בשכר שעתי מתקשה להסביר משהו בכלל. הטבלה מראה מה החוק אומר על כל מודל, ומה אפשר לומר עליו בלי לעבור את 3(ב)(14):

במודל של אחוזים יש מקומות שבהם החוק עצמו קובע תקרה, ושם הסבר כללי הוא מידע שהלקוח צריך. כללי הלשכה לתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משנת 1977, קובעים שלוש תקרות לפי האופן שבו התיק נגמר. השיעורים לא כוללים מע״מ, לפי כלל 5 שלהם.

עמוד שמסביר את הגרף הזה לנפגע, ומוסיף שסעיף 84(ג) לחוק הלשכה קובע ששכר בגבולות התעריף המקסימלי לא נחשב מופרז, עונה על חיפוש אמיתי בלי לפרסם את המחיר של המשרד. מודעה שאומרת ״אצלנו רק 8%״ היא כבר הצעה מסחרית שמתייחסת לשכר טרחה. את ההבדל בין האחוזים לפי שלב, ואת מה שמותר לכתוב עליהם, הרחבנו בעמוד על שכר טרחה באחוזים, ואת השיווק של משרד שעוסק בתחום הזה בעמוד על משרדי נזיקין ותאונות דרכים.

התעריף המינימלי המומלץ והתקרות בחוק

חלק גדול מהחיפושים של ״מחירון״ לא מחפשים משרד בכלל, אלא מסמך של הלשכה. בהשלמה האוטומטית של גוגל, ב־26 באוקטובר 2026, החיפוש ״מחירון עורכי דין״ נפתח ל״מחירון עורכי דין שכר טרחה מינימלי מומלץ״ ול״מחירון שכר טרחה עורכי דין״, והחיפוש ״מחירון לשכת עורכי הדין״ נפתח ל״מחירון מומלץ לשכת עורכי הדין״ ול״מחירון מינימלי לשכת עורכי הדין״. מי שמחפש כך רוצה לדעת אם יש מחיר ״רשמי״.

התשובה נמצאת בחוק הלשכה, בפרק השביעי שעוסק בשכר טרחה:

• סעיף 81. המועצה הארצית רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה, ״שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם״. הכללים שפורסמו מכוחו הם כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס 2000, והסכומים בהם מתעדכנים בהודעות שמתפרסמות ברשומות. ברשימת המקורות בוויקיטקסט מופיעות הודעות עדכון רבות, והאחרונה בהן משנת התשפ״ו.
• סעיף 82. כששר המשפטים קובע סוגי שירותים שיש להם תעריף מקסימלי, המועצה הארצית קובעת את התעריף, ועורך דין לא יתנה ולא יקבל שכר גבוה ממנו בלי רשות הוועד המחוזי. פורסמו כך כללים לתאונות דרכים ולפעולות לרישום דירות מגורים.
• סעיף 83. שני סוגי התעריפים טעונים אישור שר המשפטים.
• סעיפים 86 ו־87. מי שהתנה או קיבל שכר בניגוד לסעיפים 82 עד 85 עובר עבירת משמעת, ומי ששילם יותר מהמגיע רשאי לדרוש את היתרה בחזרה, על אף כל הסכם.

לפי הקריאה שלנו, עמוד באתר המשרד שמסביר את ארבעת הסעיפים האלה, מה ההבדל בין תעריף מומלץ לתעריף מקסימלי, ולמה מחיר של משרד פרטי לא ״רשמי״, הוא מאמר מקצועי. הוא עונה על חיפוש שיש לו ביקוש, ואין בו הצעת שירות. מה שהופך אותו לבעיה הוא משפט אחד שמחבר אותו למשרד, למשל ״אנחנו גובים לפי התעריף המומלץ״ או ״מחיר נמוך מהתעריף״. משפט כזה הוא התייחסות לשכר הטרחה של המשרד, והוא גם עלול להטעות, כי התעריף המינימלי לא מחייב אף אחד.

מחיר בגוגל, בפרופיל העסק ובמודעות

הכלים של גוגל בנויים לעסקים שמוכרים במחיר, ולכן הם מזמינים להכניס מחיר. שני מקומות כאלה רלוונטיים למשרד עורכי דין:

• שירותים בפרופיל העסק. לפי עמוד העזרה של Google Business Profile, אפשר לקבץ שירותים לקטגוריות ולהוסיף להם פרטים ״כמו תיאורים ומחירים״. השדה אופציונלי. באותו עמוד גוגל מבקשת לא לכתוב מחירים בשם של שירות מותאם אישית, ושירות כזה שמפר את המדיניות נדחה אוטומטית. לכן כשבודקים פרופיל, בודקים גם את שדה המחיר וגם את תיאור השירות, כי שם מחיר עוד יכול להופיע.
• נכסי מחיר במודעות. לפי עמוד העזרה של Google Ads, נכסי מחיר מציגים תפריט של שירותים עם מחירים מתחת למודעת החיפוש, וצריך להזין לפחות שלושה פריטים.

שני השדות האלה מופיעים בשם המשרד, בחיפוש של גוגל, ומפנים לאתר. הם פרסומת לפי כלל 3(א)(5), ולכן כלל 3(ב)(14) חל עליהם. אנחנו משאירים את שדה המחיר ריק בכל שירות בפרופיל, ולא מפעילים נכסי מחיר בחשבון מודעות של משרד. תיאור השירות בפרופיל נכתב כמו מלל חופשי לפי 3(ב)(14), כלומר מה השירות כולל ולמי הוא מתאים. את שאר הפרופיל, הקטגוריות והביקורות, פירטנו במדריך על פרופיל העסק בגוגל.

המחיר של קליק בתחום הוא סיבה נוספת לזהירות. לפי מדד BoostIt לפרסום ב־Google Ads בישראל, העלות החציונית לקליק בתחום המשפטי היא 16.4 ש״ח, לעומת 8.7 ש״ח בכל התחומים, והעלות החציונית לליד היא 108 ש״ח. מודעה עם מחיר, אילו הייתה מותרת, הייתה מושכת קליקים של מי שמשווה מחירים בין משרדים. ב־16.4 ש״ח לקליק, משרד משלם על כל השוואה כזו. מודעה שמתארת את השירות ואת הקהל שהוא מתאים לו מסננת לפני הקליק, ולא אחריו. את החשבון המלא של תקציב בגוגל פירטנו במדריך על עלות פרסום בגוגל לעורך דין, ואת הדרך שבה אנחנו מנהלים את החשבון בעמוד פרסום בגוגל.

איך מחיר גלוי משנה את איכות הפניות

גם בלי הכללים, כדאי לשאול מה מחירון היה עושה לפניות. אין לנו נתון ישראלי שמודד את זה במשרדי עורכי דין, ולכן נציג את ההיגיון ודוגמה מחושבת, ולא מספרים שאין להם מקור.

מחירון עושה שני דברים. הוא מוציא מהמשפך את מי שהמחיר גבוה בשבילו, וזה עשוי לחסוך שיחות. אבל הוא גם מוציא את מי שהמקרה שלו מצדיק את המחיר ולא הבין זאת מתוך שורה בטבלה. בתחומים כמו דיני משפחה, ירושה ונזיקין, הפער בין שני תיקים באותה ״קטגוריה״ גדול. גירושין בהסכמה וגירושין עם מחלוקת על משמורת ורכוש שייכים לאותה שורה במחירון, וההבדל בעבודה ביניהם יכול להיות של כמה מונים. מחירון שמציג מחיר אחד מטעה אחד מהם, וזו בדיוק ההטעיה שכלל 2א אוסר.

דוגמה מחושבת, המספרים להמחשה. משרד לדיני משפחה מקצה 5,000 ש״ח בחודש לתקציב מדיה בגוגל.

1. בעלות החציונית לפי BoostIt, 108 ש״ח לליד, התקציב מביא כ־46 פניות בחודש (5,000 חלקי 108).
2. נניח שבחודש מסוים 10 מהפניות הן של מי ששואל רק ״כמה זה עולה״ ונעלם אחרי התשובה. העלות שלהן היא 1,080 ש״ח (10 כפול 108), כחמישית מהתקציב.
3. אם המזכירה עונה לכל אחת מהן בשיחה של עשר דקות, המשרד מוציא עוד כ־100 דקות בחודש על פניות שלא יבשילו.
4. אם הטופס באתר שואל שאלה אחת על שלב העניין, והשיחה הראשונה אומרת את מבנה שכר הטרחה כבר בדקה השלישית, חלק מהעשר מסתיימות בשיחה קצרה, וחלק אחר מגלות שהמקרה שלהן מתאים. את זה מחירון לא היה עושה.

החשבון הזה מראה למה השאלה היא לא ״מחיר או בלי מחיר״, אלא איפה ומתי המחיר נאמר. ערוץ הפרסום אחראי להביא את מי שמתאים לשירות. השיחה הראשונה אחראית להגיד את המחיר מהר ובבירור. את שאלות הסינון ואת סדר השיחה פירטנו במדריך על סינון פניות, ואת שיחת שכר הטרחה בתוך הפגישה במדריך על פגישת הייעוץ.

מה כן לשים בעמוד השירות במקום מחירון

עמוד שירות שלא מציג מחיר צריך לתת לפונה מספיק כדי להחליט אם להתקשר. אלה הרכיבים שאנחנו בונים בעמוד שירות של משרד, וכל אחד מהם נשען על פריט מותר בכלל 3(ב) או על מאמר מקצועי:

1. מה השירות כולל. השלבים, המסמכים שהמשרד מכין, ומה הלקוח מביא. זה מלל חופשי לפי 3(ב)(14).
2. מה משפיע על היקף העבודה. למשל בצוואה, מספר היורשים, נכסים בחו״ל, או צורך בצוואה הדדית. הפונה מבין לבד שהמקרה שלו מורכב יותר או פחות.
3. מודלים של שכר טרחה בתחום, באופן כללי. מחיר קבוע, שעתי או אחוזים, ומה כל מודל אומר. בלי הסכום של המשרד.
4. מה החוק קובע, כשיש תקרה. בתאונות דרכים, התקרות שבגרף למעלה. ברישום דירות, הפניה לכללי התעריף המקסימלי.
5. איך נראית הפנייה הראשונה. כמה זמן לוקחת שיחה, מי מתקשר, ומה קורה אחריה. בלי ״חינם״.
6. מתי מקבלים הצעה. ״אחרי השיחה הראשונה שולחים הצעה בכתב, עם הפרדה בין שכר טרחה להוצאות״. לפי הקריאה שלנו זה תיאור תהליך, והוא נשען על החובה בסעיף 85.
7. פרטים מותרים לפי 3(ב). שעות קבלת קהל, שפות, מועד הסמכה, תארים, ועורכי הדין שעובדים במשרד.
8. טופס פנייה. לפי כלל 3(יב) ובכפוף לחוק הגנת הפרטיות. מה הטופס צריך לכלול אחרי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות פירטנו בעמוד הכללים.

שמונת הרכיבים האלה נותנים לעמוד עומק שמחירון לא נותן, והם עונים ישירות על חיפוש כמו ״עורך דין צוואה מחיר״. את הבנייה של עמוד כזה, ואת ההבדל בינו לבין עמוד שירות רגיל, פירטנו בעמוד על עמודי ״כמה עולה״. את המבנה הכללי של עמוד שירות שממיר, בלי קשר למחיר, פירטנו במדריך על דף נחיתה לעורך דין, ואת האופן שבו אנחנו בונים אתרים כאלה בעמוד בניית אתר.

מחיר בתשובה לפונה, בוואטסאפ ובמייל

ברגע שאדם פנה, המצב משתנה. כלל 5 לכללי הפרסומת מתיר לעורך דין לתת ללקוחותיו לפי פנייתם, ולאחרים שפונים אליו, מידע על משרדו, ניסיונו והתיקים שבהם היה מעורב, ובלבד שהמידע לא יוצר רושם מטעה. הכלל לא מזכיר שכר טרחה, אבל לפי הקריאה שלנו הצעת מחיר לפונה איננה פרסומת בכלל. היא חלק מבירור ההתקשרות, ובלעדיה אי אפשר לחתום על הסכם שכר טרחה. ארבעה כללים שומרים שהתשובה תישאר תשובה:

• רק למי שפנה. הודעה שנשלחת לרשימה, גם רשימה של פונים קודמים, היא כבר פרסומת. כלל 3(יג) מתיר ניוזלטר רק למי שביקש אותו, והוא יכול לכלול רק פרטים שמותרים לפי סעיפים קטנים (ב) עד (יב) ולפי כלל 5. מחיר לא נמצא שם.
• בלי הודעות שיווקיות לא מבוקשות. סעיף 30א לחוק התקשורת חל על דבר פרסומת שנשלח בלי הסכמה, ומאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח להודעה בלי הוכחת נזק. ״מבצע סוף שנה על צוואות״ בוואטסאפ לכל אנשי הקשר עובר גם על החוק הזה. פירטנו את התנאים בעמוד על חוק הספאם.
• הפרדה בין שכר להוצאות. סעיף 85 לחוק הלשכה אוסר להתנות או לקבל תשלום שכולל שכר טרחה והוצאות בלי להבחין ביניהם ובלי לפרט את ההוצאות. ״5,000 ש״ח הכל כלול״ בוואטסאפ לא עומד בזה.
• שמירת עותק. כלל 3א מחייב לשמור עותק של פרסומת ושל מידעון שלוש שנים מיום שהופסקו, ולהמציא אותם ללשכה לפי דרישה. תשובה אישית איננה פרסומת, אבל תבנית תשובה קבועה שהמזכירה שולחת לכל פונה כדאי לשמור באותו אופן.

התשובה הראשונה לפונה היא גם המקום שבו משרדים מאבדים הכי הרבה. מי שביקש מחיר וקיבל ״נחזור אליך״ פונה למשרד הבא. את הזמנים, את התבניות ואת ההודעה השנייה למי שלא ענה פירטנו במדריך על מעקב אחרי פנייה, ואת הצעד שבא אחרי ההסכמה בעמוד על גביית שכר טרחה.

טעויות נפוצות באתרים ובמודעות

אלה המקומות שאנחנו בודקים כשמשרד מבקש בדיקה של האתר והמודעות. חלק מהם נכנסים דרך תבנית, פלטפורמה או סוכנות, ולא מתוך החלטה של המשרד:

1. עמוד ״מחירון״ שנשאר מאתר קודם. חלק מהתבניות לאתרי עסקים כוללות עמוד מחירים מוכן, ומשרד שבנה עליהן אתר מגלה אותו עם שלוש ״חבילות״.
2. שדה מחיר בפרופיל העסק. מישהו מילא אותו כשהוסיף שירותים, ואף אחד לא חזר אליו.
3. ״ייעוץ ראשוני חינם״ בכפתור. הכפתור הוא חלק מהפרסומת, בדיוק כמו הכותרת.
4. מבצע בפוסט. ״20% הנחה על הסכמי ממון לזוגות שמתחתנים בקיץ״. זו הנחה, ולפי החלטת הקופונים גם שידול.
5. מחיר בסרטון. כלל 3(ד) מתיר סרטונים, אבל הם עדיין פרסומת, וחל עליהם 3(ב)(14).
6. פורטל שמציג ״מחיר ממוצע״ ליד שם המשרד. אם המשרד מסר את המחיר לפורטל, הוא חלק מהפרסומת שלו. על פורטלים ומה שהם מציגים כתבנו במדריך על פורטלים משפטיים.
7. השוואה למשרדים אחרים. ״חצי מהמחיר של משרד גדול״ הוא גם התייחסות לשכר טרחה וגם טענה שאי אפשר לבסס, וכלל 2א אוסר פרסומת מטעה. בסרטון או בתמונה, כלל 3(ד)(3) אוסר גם זלזול בעורך דין אחר.
8. סוכנות שניסחה, ומשרד שלא ראה. סעיף 56 אוסר שידול ״בעצמו או על ידי אחר״. האחריות נשארת אצל עורך הדין, ולכן כל מודעה צריכה אישור שלו לפני שהיא עולה.

תוכנית של 90 יום להוצאת מחירים מהאתר ומהמודעות

משרד שמגלה מחירים באתר לא צריך להוריד את העמוד ולהשאיר חור. אפשר להחליף אותו בעמוד שעונה על אותו חיפוש ושומר על התנועה. זה הסדר שאנחנו עובדים לפיו.

ימים 1 עד 14, מיפוי וניקוי.

1. חיפוש באתר של המילים מחיר, ש״ח, ₪, חינם, הנחה, תשלומים, ״החל מ״ ו״ללא עלות״, כולל כפתורים, כותרות משנה ותגיות alt.
2. בדיקה של פרופיל העסק בגוגל, של נכסי המודעות בחשבון Google Ads ושל פוסטים מוצמדים ברשתות.
3. שמירת עותק של כל עמוד ומודעה לפני השינוי, לפי כלל 3א, עם תאריך.
4. הורדה של מחירים מכל מקום שהוא פרסומת. העמודים עצמם נשארים בכתובת שלהם.

ימים 15 עד 45, עמודים חלופיים.

1. לכל עמוד שהציג מחיר, כתיבה מחדש לפי שמונת הרכיבים שבסעיף הקודם, באותה כתובת כדי לא לאבד את הדירוג.
2. עמוד מסביר אחד על שכר טרחה בתחום העיקרי של המשרד, עם התעריפים או התקרות שהדין קובע, כמאמר מקצועי.
3. שאלה אחת חדשה בטופס הפנייה, על שלב העניין, ותבנית תשובה למזכירה שמסבירה את מבנה שכר הטרחה בשיחה הראשונה.

ימים 46 עד 90, מדידה.

1. מעקב בדוח החודשי אחרי מספר הפניות החדשות לכל עמוד שהשתנה, לעומת שלושת החודשים שלפני השינוי.
2. סימון בכל פנייה אם היא שאלה ״רק כמה זה עולה״, כדי לדעת אם השיחה הראשונה מסננת.
3. בדיקה של הכתובות בקונסולת החיפוש של גוגל, כדי לוודא שהעמודים שנכתבו מחדש שמרו על החשיפה לחיפושים כמו ״עורך דין צוואה מחיר״.

איך אנחנו עובדים עם שכר טרחה באתר של משרד

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, ולכן כללי הפרסומת הם חלק מהעבודה ולא בדיקה בסוף. כל מודעה יוצאת בשם המשרד, והמשרד מאשר אותה לפני שהיא עולה. אנחנו לא מכניסים מחיר, ״חינם״ או הנחה לשום טקסט פרסומי, ומשאירים את שדות המחיר של גוגל ריקים. עמודי שכר הטרחה שאנחנו כותבים מסבירים את הדין ואת התהליך, ולא את המחיר של המשרד. את המחיר המשרד אומר למי שפנה.

התשלום אצלנו הוא ריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא תשלום לפי ליד. בסוף כל חודש המשרד מקבל דוח על מספר הפניות החדשות. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. מי שרוצה לראות קודם איפה הפניות שלו נופלות, כולל עמודים ומודעות שנוגעים בשכר טרחה, יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות. היא במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים. את העבודה על הזהות של המשרד, כולל הניסוח שמחליף את ״מחיר הוגן״ בהבטחה שאפשר לעמוד בה, פירטנו בעמוד מיתוג לעורכי דין.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. קראנו את הנוסח המלא של כללי הפרסומת, של חוק לשכת עורכי הדין ושל כללי האתיקה המקצועית בוויקיטקסט, ואת ההחלטות שציטטנו במקור שלהן. הסיווג של ניסוחים לאזור אפור, וההבחנה בין מאמר מסביר לבין פרסום מחיר, הם הקריאה שלנו, וסימנו אותם ככאלה. לפני שמפרסמים ניסוח שנוגע בשכר טרחה כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3, 3א ו־5 (נוסח מלא, נקרא 26.10.2026)
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 55, 56, 58 ו־81 עד 87
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כללים 9 ו־34
• כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס 2000, ורשימת הודעות העדכון
• כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל״ז 1977
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה בעניין עמותה שפרסמה ״שירות ליווי שיקומי בחינם״
• מיכאל טאוסיג, יו״ר ועדת האתיקה הארצית, ״על המותר והאסור בפרסומת של עורכי דין״, המכללה למינהל
• mako, ״חדש בגרופון, הסכמי ממון וצוואות בהנחה של עד 56%״ (22.10.2012)
• וואלה כסף, נורית רוט, ״מי עורך הדין עם השלט הכי גדול בעיר״ (12.8.2010)
• Google Business Profile Help, Manage your services on your Business Profile
• Google Ads Help, About price assets
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• Google, השלמה אוטומטית לחיפושים ״מחירון עורך דין״, ״מחירון עורכי דין״, ״עורך דין מחיר״ ו״מחירון לשכת עורכי הדין״ (26.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־26.10.2026