דילוג לתוכן הראשי
Reboost

דומיין ואחסון לאתר עורך דין

דומיין ואחסון לאתר עורך דין הם שני החשבונות שהמשרד הכי פחות מסתכל עליהם, ושבלעדיהם אין אתר ואין מייל. הדומיין הוא השם, האחסון הוא המקום שבו האתר יושב, והמייל של המשרד תלוי ברשומות שמוגדרות בדומיין. העמוד הזה עובר על הבחירה, על הרישום, על האבטחה ועל מה שהמשרד צריך לקבל לידיו כשספק מסיים.

העמוד הזה משלים את השירות של בניית אתר למשרד עורכי דין בשכבה שמתחת לעיצוב ולתוכן. השאלה מי הבעלים של האתר, של התוכן ושל הדומיין, ומה צריך להופיע בהסכם עם הספק, נידונה במדריך כמה עולה אתר. כאן נכנסים לפרטים הטכניים והרגולטוריים של שני החשבונות, איך בוחרים שם, איך רושמים אותו, איפה האתר מתארח, ומה צריך להיות מוגדר כדי שהמייל של המשרד יגיע ליעדו ולא יזויף.

איזו סיומת, co.il, com או ישראל

הסיומות הישראליות מנוהלות בידי איגוד האינטרנט הישראלי. לפי כללי הרישום שלו, אלה העובדות שרלוונטיות למשרד:

  • כל אדם או תאגיד, מישראל או מחוץ לה, רשאי לרשום שם תחת co.il או org.il. שאר הסיומות, כמו ac.il או gov.il, שמורות לגופים שעומדים בתנאי זכאות.
  • הרישום והחידוש הם לשנה עד חמש שנים, לבחירת המבקש.
  • השמות מוקצים לפי עיקרון כל הקודם זוכה, וההקצאה מושלמת רק אחרי תשלום.
  • שם באותיות לטיניות הוא באורך 3 עד 63 תווים, אותיות, ספרות ומקפים, בלי מקף בהתחלה או בסוף ובלי שני מקפים רצופים.
  • לפי עמוד הסיכום של האיגוד, רישום שמות באותיות עבריות מושעה כרגע. לסיומת ישראל בעברית יש כללי רישום נפרדים.

השאלה בין co.il ל־com נשמעת כמו שאלה של קידום, אבל גוגל עונה עליה בפשטות. לפי המדריך למתחילים של Google Search Central, הסיומת משנה רק כשמכוונים למשתמשים במדינה מסוימת, ובכל מקרה אחר לגוגל לא אכפת באיזו סיומת משתמשים. משרד ישראלי מכוון ללקוחות בישראל, ולכן co.il מתאים לו.

מצב המשרד סיומת ראשית מה עוד כדאי לרשום
לקוחות בישראל בלבד co.il גרסת com של אותו שם, עם הפניה לאתר
גם לקוחות מחו״ל, למשל עולים או תושבי חוץ co.il, וגרסה בשפה נוספת באותו דומיין גרסת com, עם הפניה
המשרד כבר פועל על com שנים להישאר על com גרסת co.il, עם הפניה
שם המשרד תפוס ב־co.il לבחור שם אחר, ולא סיומת אחרת לאותו שם לבדוק שהשם הפנוי לא דומה לשם של משרד אחר

השורה האחרונה חשובה יותר ממה שנראה. מי שמחזיק בשם הדומה לשם המשרד יכול להפנות אליו לקוחות, ומשרד שבוחר שם דומה לשם של משרד קיים חשוף להליך. לפי כללי האיגוד, מי שרושם שם מצהיר שהשימוש בו לא פוגע בזכויות של צד שלישי, ומחלוקות על שמות תחת il ותחת ישראל נידונות בהליך מהיר בשם IL-DRP. ההליך לא מונע פנייה לבית משפט.

שם המשרד או מילת מפתח בדומיין

יש שלוש גישות לשם הדומיין, וכל אחת מתאימה למצב אחר:

גישה דוגמה מומצאת יתרון חיסרון
שם המשרד cohen-levi.co.il לקוחות שמכירים את השם מקלידים אותו. השם נשאר נכון גם כשתחומי העיסוק משתנים שם שקשה לאיית באנגלית
מילת מפתח gerushin-law.co.il קל לזכור למי שלא מכיר את המשרד לא עוזר לדירוג, נשמע גנרי, ותקוע בתחום אחד
שם ותחום cohen-family.co.il מחבר את השם לתחום נשאר מוגבל כשהמשרד מתרחב

מבחינת גוגל, ההכרעה ברורה. המדריך למתחילים כותב שלמילות מפתח בשם הדומיין או בנתיב הכתובת כמעט אין השפעה על הדירוג, מעבר להופעה בפירורי הלחם, וממליץ לבחור שם שמתאים לעסק לפי שיקולי שיווק רגילים. דומיין עם מילת מפתח לא יעקוף עמוד תחום טוב באתר של משרד עם שם אחר.

למשרד עורכי דין יש עוד שיקול, כללי הפרסומת. כתובת האתר היא אחד הפרטים שמותר לפרסם לפי כלל 3(ב)(8), ולכן היא מופיעה בנייר המכתבים, בכרטיס הביקור, בשלט ובכל מודעה. כלל 3(ב) הוא רשימה סגורה של פרטים מותרים, וכלל 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות את הציבור, גם אם היא עומדת בשאר הכללים. מאמר של ד״ר לימור זר גוטמן על נייר המכתבים של המשרד מסכם החלטות של ועדת הפרסומת שממחישות את הגישה. הוועדה קבעה שמותר לציין תחום עיסוק כמו ״רשלנות רפואית״, אבל לא ״מחלקת תביעות רשלנות רפואית״, כי זה תיאור ארגוני ולא תחום עיסוק. היא גם פסלה ציון של ״תו תקן״ ושל ציטוט על נייר המכתבים.

לא מצאנו החלטה מפורסמת של ועדת האתיקה שעוסקת במפורש בשמות דומיין. מההחלטות האלה אפשר ללמוד שהשאלה היא מה השם אומר לקורא. דומיין שמתאר תחום עיסוק, כמו מילה שמתארת דיני משפחה, דומה לציון תחום עיסוק. דומיין שמרמז על דירוג, על מומחיות שאין לה הכרה בדין או על מחלקה שאינה קיימת, מעורר את אותן שאלות שהוועדה בחנה בנייר המכתבים. כשיש ספק, השאלה הולכת לוועדת האתיקה של המחוז לפני שמדפיסים את הכתובת על כל מסמך במשרד.

כשהמשרד משנה שם

שותפים נפרדים, משרדים מתמזגים, ושם המשרד משתנה. הדומיין הישן ממשיך להיות שווה, כי יש אליו קישורים, הוא מופיע במסמכים ישנים ולקוחות שמרו אותו. את התהליך המלא של מעבר לדומיין חדש, כולל ההפניות והכלי של Search Console, פירטנו במדריך העברת אתר עורך דין. בהקשר של הדומיין עצמו, שני דברים. ממשיכים לחדש את הדומיין הישן, ובהסכם הפרידה בין השותפים קובעים מי מחזיק בו ולכמה זמן ההפניות נשארות.

על שם מי נרשם הדומיין, ומי מחזיק בחשבון

לדומיין יש שני תפקידים שמתבלבלים ביניהם. בעל הרישום הוא מי שהשם מוקצה לו. רשם הדומיינים המוסמך הוא החברה שדרכה מתבצע הרישום והחידוש. לפי כללי איגוד האינטרנט, מבקש הרישום מצהיר שהוא אישיות משפטית קיימת, ובעל הרישום חייב לשמור על הפרטים במרשם מעודכנים. פרטים לא נכונים יכולים להביא לדחייה או לביטול.

שלוש בקשות בכללים קובעות מה אפשר לעשות עם השם אחרי הרישום:

בקשה מה היא עושה מתי המשרד צריך אותה
העברת רשם מעבירה את ניהול השם לרשם מוסמך אחר, בכל עת כשעוזבים ספק שרשם את הדומיין אצלו
העברת זכויות מעבירה את הזכויות בשם לבעל רישום אחר כשהדומיין נרשם על שם הספק או על שם שותף, וצריך להעביר אותו למשרד
עדכון פרטים משנה את פרטי בעל הרישום ואנשי הקשר כשהמשרד עבר כתובת, החליף מייל או שינה מבנה משפטי

הבעיה הנפוצה היא דומיין שנרשם לפני עשר שנים בידי מי שבנה את האתר הראשון, על שמו או על שם החברה שלו. כל עוד הכול עובד, אף אחד לא שם לב. ביום שרוצים לעבור ספק, מתברר שצריך את שיתוף הפעולה שלו כדי להעביר זכויות. לכן הבדיקה הראשונה, עוד לפני שמדברים על אתר חדש, היא חיפוש של הדומיין במאגר הרישום של האיגוד, כדי לראות על שם מי הוא רשום.

הכללים קובעים גם שבעל הרישום אחראי לבדו לחידוש, ושהאיגוד לא חייב לשלוח תזכורות. שם שלא חודש נמחק אחרי תקופת חסד שהאיגוד קובע לפי שיקול דעתו, והכללים לא נוקבים במספר ימים. אחרי המחיקה, השם פנוי למי שמבקש אותו ראשון. משרד שהמייל שלו יושב על אותו דומיין מאבד ביום הזה גם את המייל.

רשימת הבדיקה לחשבון הדומיין:

  1. בעל הרישום הוא המשרד, בשם המשפטי שלו.
  2. המייל לתזכורות ולאישורים הוא כתובת של המשרד שמישהו קורא, לא כתובת אישית של עובד שעזב.
  3. הרישום לכמה שנים, עם חידוש אוטומטי וכרטיס אשראי בתוקף.
  4. לספק יש הרשאה לנהל את הרשומות, אבל לא בעלות.
  5. למשרד יש פרטי כניסה לחשבון אצל הרשם, שמורים במקום שגם שותף אחר יכול להגיע אליו.

סוגי אחסון, ומה כל אחד מתאים לו

האחסון הוא השרת שמגיש את האתר. סוג האחסון נקבע בעיקר לפי האופן שבו האתר בנוי, ולכן הוא חלק מההחלטה על הפלטפורמה שפירטנו בהשוואה וורדפרס או וויקס או אתר מותאם.

סוג איך זה עובד מתאים ל מה לבדוק
אחסון של בונה אתרים האתר רץ רק על התשתית של הספק, כמו Wix עורך דין יחיד שבונה לבד שהתוכנית בתשלום. לפי Wix, תוכניות הפרימיום מסירות את המיתוג של Wix ומאפשרות לחבר דומיין משלכם
אחסון משותף הרבה אתרים על שרת אחד, עם PHP ומסד נתונים אתר וורדפרס קטן גרסת PHP ומסד הנתונים, גיבויים, ומה קורה כשאתר שכן עמוס
וורדפרס מנוהל אחסון שמותאם לוורדפרס, עם עדכונים וגיבויים משרד עם אתר וורדפרס בלי איש טכני מה כלול בתחזוקה, ומי מעדכן תוספים
שרת וירטואלי שרת שהמשרד או הספק מנהלים אתר עם מערכות נוספות, כמו פורטל לקוחות מי אחראי לעדכוני אבטחה של השרת
אחסון סטטי ורשת שרתים קבצים מוכנים שמוגשים מרשת שרתים בכל העולם אתר שנבנה מראש כקבצים מגבלות התוכנית ואיפה הטפסים נשלחים

לאתר וורדפרס יש דרישות שכדאי לשאול עליהן כל ספק אחסון. לפי WordPress.org, השרת צריך לתמוך ב־PHP 8.3 ומעלה, ב־MariaDB 10.11 ומעלה או ב־MySQL 8.4 ומעלה, וב־HTTPS. האתר כותב שגרסאות ישנות יותר עדיין עובדות, אבל הגיעו לסוף חייהן ועלולות לחשוף את האתר לפרצות.

באחסון סטטי, התוכנית החינמית של Cloudflare Pages מוגבלת ל־500 בנייות בחודש, ל־20,000 קבצים לאתר ולקובץ בגודל של עד 25 מגה. לאתר של משרד, גם עם מאות עמודים, אלה מגבלות רחוקות. מה שאתר סטטי לא עושה לבד הוא לקבל טפסים, ולכן צריך לשאול לאן הפנייה נשלחת ואיפה היא נשמרת.

כלל 3(ח) ותוכנית חינמית

כלל 3(ח) לכללי הפרסומת קובע שאתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים. בוני אתרים בתוכנית חינמית מציגים לפעמים את המיתוג שלהם באתר. Wix, למשל, כותבת שתוכניות הפרימיום מאפשרות להסיר את המיתוג שלה ולהחליף את הכתובת החינמית של Wix בדומיין משלכם, כלומר בתוכנית החינמית המיתוג מופיע והאתר יושב על כתובת של Wix. לא מצאנו החלטה שעוסקת בזה במפורש, אבל אתר של משרד שמציג פס שמקדם שירות של חברה אחרת קרוב מספיק לכלל כדי שלא כדאי לנסות. בכל מקרה, משרד לא אמור לפעול על כתובת משנה של ספק.

תעודת SSL וחידוש אוטומטי

תעודת SSL היא מה שמאפשר לאתר לעבוד ב־HTTPS, כלומר להצפין את מה שעובר בין הדפדפן לשרת. בדף על חוויית דף, גוגל מונה בין השאלות שבעל אתר צריך לשאול את עצמו אם העמודים מוגשים בצורה מאובטחת. למשרד עורכי דין יש סיבה נוספת. תקנה 14(ב) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעת שהעברת מידע ממאגר מידע ברשת ציבורית או באינטרנט תיעשה בשיטות הצפנה מקובלות. טופס פנייה שנשלח בלי HTTPS הוא בדיוק המקרה הזה.

את התעודה עצמה אפשר לקבל בחינם. Let’s Encrypt, למשל, היא רשות תעודות חינמית ואוטומטית. מה שמשתנה הוא תוקף התעודות. לפי ההודעה של Let’s Encrypt, התעודות תקפות היום 90 יום. בפברואר 2027 ברירת המחדל תרד ל־64 יום, ובפברואר 2028 ל־45 יום, בעקבות דרישות של פורום רשויות התעודות והדפדפנים.

המשמעות למשרד פשוטה. אין יותר מקום לתעודה שמישהו מחדש ידנית פעם בשנה. אם האחסון לא מחדש תעודות לבד, האתר יציג אזהרת אבטחה ביום שבו התעודה פגה, והטופס יפסיק להיות מוצפן. השאלה לספק היא אם החידוש אוטומטי, ומי מקבל התראה אם הוא נכשל.

גיבויים, מה מגבים ואיך בודקים שחזור

גיבוי שלא נבדק הוא הנחה. באתר של משרד יש כמה דברים שצריך לגבות, וכל אחד מהם יושב במקום אחר:

מה איפה הוא יושב כמה פעמים לגבות הערה
קבצי האתר והקוד באחסון, או במאגר קוד אחרי כל שינוי באתר סטטי, מאגר הקוד הוא הגיבוי, עם היסטוריה של כל שינוי
מסד הנתונים בשרת, באתר וורדפרס כל יום שם יושבים העמודים, המשתמשים ולעתים הפניות
פניות מהטופס במייל, במערכת ניהול הפניות או במסד הנתונים לפי המקום מידע אישי, וחלות עליו חובות אבטחה
רשומות ה־DNS אצל הרשם או אצל ספק ה־DNS אחרי כל שינוי ייצוא של קובץ הרשומות חוסך שעות ביום של תקלה
תיבות המייל אצל ספק המייל לפי מדיניות הספק לבדוק מה הספק שומר ולכמה זמן

לתקנות אבטחת המידע יש מה לומר כאן. תקנות 17 ו־18 קובעות שבמאגר מידע ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, בעל המאגר מגבה את נתוני האבטחה באופן שיאפשר לשחזר אותם, קובע במסמך נהלים לגיבוי ולשחזור, ומתעד כל שחזור, כולל מי ביצע אותו ואיזה מידע שוחזר. תקנה 13(ג) מוסיפה חובה לעדכן באופן שוטף את מערכות המאגר, ואוסרת להשתמש במערכות שהיצרן כבר לא תומך באבטחה שלהן, אלא אם יש מענה אבטחתי מתאים. אתר וורדפרס על גרסת PHP שהגיעה לסוף חייה, שמחובר למאגר של פניות, נכנס לשאלה הזו.

איזו רמת אבטחה חלה על המאגר של המשרד תלוי בסוג המידע ובהיקפו, וזו שאלה למי שמלווה את המשרד בפרטיות. מה שהאתר צריך לספק הוא תשובה פשוטה לשתי שאלות. איפה הפניות נשמרות, ומתי בפעם האחרונה מישהו שחזר גיבוי ובדק שהוא עובד.

מייל על הדומיין, SPF, DKIM ו־DMARC

כתובת כמו office@ עם הדומיין של המשרד נראית מקצועית יותר מכתובת בשירות מייל חינמי, אבל היתרון האמיתי הוא שליטה. כשהמייל יושב על הדומיין של המשרד, המשרד קובע מי רשאי לשלוח בשמו. זה נעשה בשלוש רשומות שמוגדרות בדומיין.

רשומה מה היא אומרת לשרת שמקבל את המייל איך היא נראית, להמחשה
SPF אילו שרתים רשאים לשלוח מייל בשם הדומיין רשומת טקסט שמתחילה ב־v=spf1 ומונה את השרתים של ספק המייל
DKIM חתימה דיגיטלית על כל הודעה, שמוכיחה שלא שונתה בדרך מפתח ציבורי שספק המייל מייצר, באורך 2048 סיביות אם הספק תומך
DMARC מה לעשות בהודעה שנכשלה בבדיקות, ולאן לשלוח דוחות v=DMARC1; p=none; rua=mailto:[email protected]

לפי ההנחיות של גוגל לשולחים ל־Gmail, שנכנסו לתוקף בפברואר 2024, כל שולח צריך לפחות SPF או DKIM, ומי ששולח יותר מ־5,000 הודעות ביום ל־Gmail צריך את שלושתם. גוגל ממליצה על מפתח DKIM של 2048 סיביות אם הספק תומך בו, ולא פחות מ־1024. משרד עורכי דין לא שולח 5,000 הודעות ביום, ובכל זאת אנחנו ממליצים על שלושתן.

הסיבה היא DMARC. לפי העזרה של Google Workspace, DMARC אומר לשרתים שמקבלים מייל מה לעשות בהודעה שנשלחה בשם הדומיין ונכשלה ב־SPF וב־DKIM. יש לו שלוש מדיניויות:

  • none, ההודעה נמסרת כרגיל ונרשמת בדוח. מתחילים כאן.
  • quarantine, ההודעה נשלחת לתיקיית הספאם.
  • reject, ההודעה נדחית.

גוגל ממליצה להתחיל ב־none, לחכות 48 שעות אחרי הגדרת SPF ו־DKIM לפני שמפעילים DMARC, ולעבור בהדרגה ל־quarantine או ל־reject כשמוודאים שכל המייל הלגיטימי של המשרד עובר את הבדיקות. אפשר להחיל את המדיניות על אחוז מההודעות ולהעלות אותו לאט. הדוחות היומיים נשלחים לכתובת שמוגדרת ברשומה, וגוגל ממליצה על תיבה ייעודית ולא על תיבה אישית, כי הם יכולים להיות רבים.

למה זה חשוב דווקא למשרד עורכי דין? כי מייל שנראה כאילו יצא מהמשרד, עם הוראות להעברת כסף לחשבון נאמנות או עם בקשה למסמכים, הוא כלי הונאה שעובד בדיוק בגלל האמון בשם המשרד. DMARC במדיניות reject לא פותר כל הונאה, אבל הוא סוגר את הדרך הפשוטה ביותר, זיוף של הדומיין עצמו. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל דבר שהלקוח הביא לידיעת עורך הדין, וכלל 20 מחייב להעמיד את העובדים על חובת הסודיות. מייל מנוהל על הדומיין של המשרד, עם הרשאות שהמשרד שולט בהן, הוא חלק מהתשתית שמאפשרת לעמוד בזה.

נקודה מעשית אחת לפני שמשנים משהו. רשומת SPF אחת לדומיין, שמונה את כל מי ששולח בשם המשרד. אם מערכת ניהול המשרד, מערכת הסליקה או כלי הדיוור שולחים מיילים בשם הדומיין, כולם צריכים להופיע בה. אחרת, ברגע שמחמירים את DMARC, דווקא המיילים האלה ייעלמו.

ספק עם גישה למידע, מה התקנות דורשות בהסכם

ספק אחסון, בונה אתרים או ספק מייל שיש לו גישה לפניות של לקוחות הוא גורם חיצוני במובן של תקנה 15 לתקנות אבטחת המידע. התקנה קובעת שלפני ההתקשרות בעל המאגר בוחן את סיכוני האבטחה, ושבהסכם עצמו נקבעים במפורש כמה דברים:

  1. איזה מידע הספק רשאי לעבד, ולאילו מטרות.
  2. לאילו מערכות הוא רשאי לגשת, ואיזה סוג פעולה מותר לו.
  3. משך ההתקשרות, איך המידע מוחזר בסיום, והשמדתו אצל הספק עם דיווח על כך.
  4. איך הספק מיישם את חובות אבטחת המידע.
  5. החובה להחתים את בעלי ההרשאות אצלו על סודיות.
  6. אם הספק נעזר בספק נוסף, החובה לכלול את אותם נושאים בהסכם איתו.
  7. דיווח לבעל המאגר פעם בשנה לפחות, והודעה על אירוע אבטחה.

תקנה 15(ג) קובעת שהתקנה לא חלה על התקשרות עם יחיד. במשרד שעובד עם חברת אחסון או עם סוכנות, היא כן חלה, אם לספק יש גישה למאגר. בפועל, הסעיפים האלה הם גם רשימה טובה של שאלות לשאול לפני שבוחרים ספק אחסון, בלי קשר לשאלה המשפטית.

מסירה ובעלות, מה מקבלים ביום שמסיימים

רוב המשרדים פוגשים את הנושא הזה ביום שהם עוזבים ספק. הרשימה למטה היא מה שצריך להיות בידי המשרד, או לפחות בשליטתו, בכל רגע, ולא רק ביום הסיום:

נכס מה המשרד צריך איך בודקים
הדומיין בעלות על הרישום וגישה לחשבון אצל הרשם חיפוש במאגר של איגוד האינטרנט, וכניסה לחשבון
רשומות ה־DNS גישה לניהול, וקובץ ייצוא עדכני כניסה לממשק וייצוא
האחסון חשבון על שם המשרד, או הסכם שמחייב העברה חשבונית על שם המשרד
קוד האתר מאגר קוד או קובץ גיבוי מלא הורדה ופתיחה של הקובץ
מסד הנתונים ייצוא מלא, באתר וורדפרס הורדה של קובץ הייצוא
המייל הרשאת מנהל אצל ספק המייל כניסה כמנהל ורשימת התיבות
Search Console וכלי המדידה המשרד כבעלים, הספק כמשתמש רשימת המשתמשים בכל כלי
תעודת SSL חידוש אוטומטי אצל האחסון תאריך התוקף בדפדפן

בדיקה של עשר דקות פעם בשנה, מול הטבלה הזו, חוסכת את רוב המצבים שבהם משרד תלוי בספק שכבר לא עובד איתו. אם אחד הנכסים רשום על שם הספק, מבקשים להעביר אותו עכשיו, כשהיחסים טובים. וכשמעבירים אתר בפועל לאחסון חדש, הסדר שבו עושים את זה, כולל הורדת זמן החיים של רשומות ה־DNS לפני המעבר, מפורט במדריך על העברת אתר. על מה שמשפיע על מהירות האתר אחרי המעבר כתבנו במדריך מהירות אתר עורך דין.

שאלות לספק לפני שחותמים

  • על שם מי יירשם הדומיין, ואצל איזה רשם?
  • איפה האתר יתארח, ומה גרסת PHP ומסד הנתונים, אם זה וורדפרס?
  • האם תעודת ה־SSL מתחדשת לבד, ומי מקבל התראה אם החידוש נכשל?
  • כמה פעמים מגבים, איפה הגיבוי נשמר, ומתי בפעם האחרונה שחזרתם גיבוי?
  • לאן נשלחות הפניות מהטופס, ואיפה הן נשמרות?
  • מי מגדיר SPF, DKIM ו־DMARC, ומי קורא את הדוחות?
  • מה אני מקבל ביום שאנחנו מפסיקים לעבוד יחד, ותוך כמה זמן?

אם התשובה לאחת מהן היא ״זה אצלנו, אל תדאגו״, זו השאלה שכדאי להתעכב עליה. את מה שצריך להיות כתוב בהסכם עצמו, כולל זכויות היוצרים בעיצוב ובתוכן, פירטנו במדריך כמה עולה אתר לעורך דין ומה נכלל במחיר. ואת שאר מה שאתר של משרד חייב לכלול, מהצהרת הנגישות ועד הודעת הפרטיות ליד הטופס, ריכזנו במדריך מה חייב להיות באתר משרד עורכי דין.

איך אנחנו עושים את זה

הדומיין נרשם על שם המשרד, והמשרד מקבל גישה לחשבון אצל הרשם. אנחנו מנהלים את רשומות ה־DNS כמשתמש מורשה, לא כבעלים. האתר נבנה כקבצים סטטיים ומתארח ב־Cloudflare Pages, הקוד נשמר במאגר עם היסטוריה מלאה, ותעודת ה־SSL מתחדשת אוטומטית. הטופס שולח כל פנייה במייל ובחיבור מוצפן, ואנחנו בודקים אותו מקצה לקצה לפני ההשקה ואחרי כל שינוי.

במייל, אנחנו מגדירים או בודקים SPF ו־DKIM מול ספק המייל של המשרד, מפעילים DMARC במדיניות none, קוראים את הדוחות כמה שבועות, ומחמירים רק כשכל מי ששולח בשם המשרד עובר את הבדיקות. ביום שמשרד מסיים לעבוד איתנו, הוא כבר מחזיק בכל מה שבטבלת המסירה. לא צריך לבקש מאיתנו כלום כדי להמשיך.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי. בשאלה על שם משרד או על דומיין מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

עדיף דומיין co.il או com לעורך דין?

למשרד שעובד מול לקוחות בישראל, co.il הוא הבחירה הטבעית. גוגל כותבת שהסיומת משנה רק כשמכוונים למשתמשים במדינה מסוימת, ומשרד ישראלי מכוון בדיוק לכך. לפי כללי איגוד האינטרנט, כל אדם או תאגיד, מישראל או מחוץ לה, רשאי לרשום שם תחת co.il. כדאי לבדוק אם גרסת ה־com של אותו שם פנויה, ולרשום גם אותה ולהפנות אותה לאתר, כדי שאף אחד אחר לא ישתמש בה.

האם דומיין עם מילת מפתח, כמו גירושין או תאונות, עוזר לדירוג?

כמעט לא. במדריך למתחילים של גוגל כתוב שלמילות מפתח בשם הדומיין או בנתיב הכתובת כמעט אין השפעה על הדירוג, מעבר להופעה בפירורי הלחם. גוגל ממליצה לבחור שם שמתאים לעסק, כי זה השם שלקוחות ישתמשו בו כדי למצוא אתכם. למשרד עורכי דין יש גם שיקול של כללי הפרסומת, כי כתובת האתר מופיעה בנייר המכתבים ובכל פרסום.

על שם מי צריך להיות רשום הדומיין של המשרד?

על שם הגוף שמחזיק במשרד, החברה או השותפות או עורך הדין היחיד, ולא על שם הספק, המעצב או עובד. לפי כללי הרישום, מי שרשום כבעל השם אחראי לבדו לחידוש, והאיגוד לא חייב לשלוח תזכורות. ספק יכול להיות מורשה בחשבון ולנהל אותו, אבל בעל הרישום צריך להיות המשרד.

מה קורה אם שכחו לחדש את הדומיין?

לפי כללי איגוד האינטרנט, שם שלא חודש בזמן נמחק מהמרשם אחרי תקופת חסד שהאיגוד קובע לפי שיקול דעתו, והכללים לא מפרטים כמה ימים. אחרי המחיקה, השם פנוי לכל מי שמבקש ראשון. כדי שזה לא יקרה, רושמים את הדומיין לכמה שנים, עד חמש, מפעילים חידוש אוטומטי, ומוודאים שכתובת המייל לתזכורות היא כתובת שמישהו במשרד קורא.

האם המייל של המשרד צריך SPF, DKIM ו־DMARC?

כן. לפי ההנחיות של גוגל לשולחים ל־Gmail מפברואר 2024, כל שולח צריך לפחות SPF או DKIM, ומי ששולח יותר מ־5,000 הודעות ביום צריך את שלושתם. משרד קטן לא מגיע להיקף הזה, אבל DMARC הוא מה שמונע ממישהו אחר לשלוח מיילים שנראים כאילו יצאו מהדומיין של המשרד, למשל עם הוראות תשלום מזויפות ללקוח.

כמה עולה אחסון לאתר של עורך דין?

תלוי בסוג. אתר סטטי יכול להתארח בתוכנית חינמית של שירות כמו Cloudflare Pages, שבה המגבלות הן מספר קבצים ומספר בנייות בחודש. אתר וורדפרס דורש שרת עם PHP ומסד נתונים, ובונה אתרים כמו Wix כולל את האחסון במנוי. את העלויות לשלוש שנים לפי סוג אתר פירטנו במדריך כמה עולה אתר לעורך דין.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.