העמוד הזה הוא חלק ממיתוג לעורכי דין, שם הסברנו מה כולל מיתוג של משרד ואיך כל ערוץ של השותף מתחבר לזהות המשרד. כאן עוסקים באדם עצמו. כמה להשקיע בשם של שותף, מה עושים ב־90 הימים הראשונים, מה הכללים לא מתירים לכתוב בביוגרפיה, איך יודעים שזה עובד ומתי שם אישי חזק הופך לסיכון. העבודה בלינקדאין, כולל פרופיל אישי מול דף משרד ומה מותר לכתוב בפוסט, מפורטת בלינקדאין לעורכי דין.
מיתוג אישי לעורך דין אינו עניין של תדמית. הוא התשובה למה שקורה אחרי המלצה. מישהו אומר ללקוח ״תדבר עם עורכת הדין לוי״, והלקוח מקליד את השם בגוגל. מה שהוא מוצא שם בעשר השניות הבאות קובע אם הוא מתקשר, ממשיך לחפש או חוזר למי שהמליץ ושואל שוב.
מה לקוח מוצא כשהוא מחפש את השם שלכם
הדרך הכי פשוטה להבין מה המותג האישי שלכם היום היא לחפש את השם המלא בגוגל, פעם בעברית ופעם באנגלית, בחלון גלישה פרטי ובטלפון. רוב עורכי הדין שעושים את זה בפעם הראשונה מגלים אחת משלוש תמונות. אין כמעט כלום, יש תוצאות של אדם אחר עם שם דומה, או שיש פרופילים ישנים בפורטלים עם פרטים שכבר לא נכונים.
אלה סוגי התוצאות שמופיעים בחיפוש של שם של עורך דין, מי שולט בכל אחד ומה בודקים בו:
| סוג תוצאה | מי שולט בה | מה בודקים |
|---|---|---|
| עמוד הביוגרפיה באתר המשרד | המשרד | שהוא קיים בכלל, שהשם כתוב בו בדיוק כמו בחיפוש, ושיש בו תחומי עיסוק ודרך ליצור קשר |
| פרופיל אישי בלינקדאין | עורך הדין | תמונה עדכנית, כותרת שאומרת מה התחום, שם המשרד כמקום עבודה נוכחי |
| פרופיל עסק בגוגל | המשרד או עורך הדין | אם יש פרופיל אישי לצד פרופיל המשרד, ומה כתוב בשם שלו |
| פורטלים משפטיים | הפורטל, לפי מה שעורך הדין מילא | טלפון וכתובת עדכניים, אותו כתיב של השם |
| מאמרים ופרסומים | העורך של הבמה | שם הכותב ותיבת הכותב, והאם יש קישור לאתר |
| כתבות וציטוטים | העיתונאי | איך הוצג התפקיד, ואם יש טעות בשם |
| פסקי דין שבהם הופיע כמייצג | מאגרי המשפט | אין שליטה, אבל כדאי לדעת מה מופיע |
השורה האחרונה מזכירה שחלק מהמותג האישי נבנה בלי קשר לשיווק. מה שאפשר לשלוט בו הוא השורות הראשונות, ובעיקר העמוד שכולן מפנות אליו.
לא מצאנו סקר ישראלי שמודד כמה לקוחות מחפשים את השם של עורך הדין לפני שהם מתקשרים, ולכן אין כאן מספר כזה. מה שידוע הוא שלינקדאין, הערוץ שבו רוב המותגים האישיים של עורכי דין נבנים, הגיע בסוף 2025 לכ־3.10 מיליון חשבונות רשומים בישראל, לפי נתוני הפרסום של לינקדאין שסיכמה DataReportal. זה מספר של חשבונות ולא של משתמשים פעילים, אבל הוא מראה שרוב מקבלי ההחלטות בעסקים ימצאו שם את הפרופיל שלכם אם יחפשו.
מותג השותף ומותג המשרד, לפי מבנה המשרד
השאלה ״להשקיע במותג אישי או במותג משרד״ נשמעת כמו שאלה של טעם. בפועל היא נגזרת ממבנה המשרד ומהתוכנית שלו לחמש השנים הקרובות. הטבלה הבאה מסכמת ארבעה מבנים נפוצים:
| מבנה | איפה השם האישי יושב | איפה מתפרסם התוכן | מה להיזהר ממנו |
|---|---|---|---|
| עורך דין יחיד | השם האישי הוא המותג. הלוגו והאתר משרתים אותו | באתר המשרד ובפרופיל האישי, באותו יום | לבנות מותג משרד מומצא שאף אחד לא מחפש |
| בוטיק של שניים עד ארבעה שותפים | כל שותף מוביל תחום אחד, ושם המשרד מאחד אותם | באתר המשרד, עם עמוד כותב לכל שותף | שותף אחד שכותב הרבה ומאפיל על האחרים |
| משרד בינוני עם שותף ״פנים״ | השותף הבולט מביא חשיפה, והמשרד צריך להראות עומק | באתר המשרד, ובמאמרים שחתומים עליהם גם עורכי דין צעירים | תלות של כל הפניות באדם אחד |
| עורך דין שכיר במשרד | השם האישי בונה קריירה, והפרסום שייך למשרד | באתר המשרד, בתיאום עם השותפים | פוסט שמציע שירות בלי שהמשרד יודע |
עורך דין יחיד. אצל עורך דין שעובד לבד אין באמת שני מותגים. הלקוח קונה את האדם, והשם שלו הוא מה שמחפשים. ההשלכה המעשית היא שעדיף לבנות את השם על הלוגו ולא להפך, כלומר אתר שבו האדם בולט, פרופיל בגוגל ששמו תואם את השלט ופרופיל בלינקדאין שהוא הכתובת הראשית להפניות מעמיתים. גוגל עצמה מתייחסת למצב הזה בהנחיות שלה. בעל מקצוע יחיד שעובד תחת מותג מתבקש לשתף פרופיל אחד עם הארגון, בשם בפורמט של שם המותג ואחריו שם בעל המקצוע. התכנון של משרד כזה מתחילת הדרך, כולל השם, השלט והאתר, מופיע בפתיחת משרד עורכי דין עצמאי.
בוטיק של כמה שותפים. כאן כל שותף הוא הפנים של תחום, והמשרד הוא מה שמחבר ביניהם. ההחלטה החשובה היא שכל תוכן מקצועי מתפרסם קודם באתר המשרד, עם עמוד כותב לכל שותף, ורק אחר כך בפרופיל האישי. כך כל מאמר בונה גם את השם של הכותב וגם את האתר. כשכמה עורכי דין עובדים באותה כתובת, ההנחיות של גוגל קובעות שהמשרד פותח פרופיל משלו, ושפרופיל אישי של עורך דין כולל רק את שמו.
משרד בינוני עם שותף ״פנים״. במשרדים רבים יש שותף אחד שהתקשורת מכירה. זה נכס, והוא גם התלות הגדולה ביותר של המשרד. התוכנית כאן היא להשתמש בחשיפה של השותף הבולט כדי להעלות את השמות של השותפים הבאים, למשל מאמר משותף, הרצאה שבה הוא פותח ועורך דין אחר מציג את רוב התוכן, או ראיון שבו הוא מפנה שאלה מקצועית לשותף שמוביל את התחום.
עורך דין שכיר. עורך דין שכיר בונה קריירה, וזה לגיטימי. כלל 4(ג) לכללי הפרסומת קובע שכל הכללים חלים גם על עורך דין שכיר, וכלל 4(א) קובע שבעבודתו אצל המעסיק הוא משתמש בנייר מכתבים עם שם המעסיק. כלל 4(ב) מאפשר לעורך דין שעוסק גם באופן עצמאי, בנוסף לעבודתו כשכיר, להשתמש בנייר מכתבים משלו לעבודה העצמאית. מכאן שעורך דין שכיר שכותב בפרופיל שלו ״פנו אליי״ מפרסם פרסומת, ושווה שהמשרד והוא יסכמו מראש מה נכתב בשם מי.
מה כללי הלשכה מגבילים במיתוג אישי
אין בכללי הלשכה פרק על מיתוג אישי. יש בהם רשימה סגורה של פרטים שמותר לכלול בפרסומת, ומיתוג אישי בנוי כמעט כולו מהפרטים האלה. כלל 3(ב) מונה 19 פרטים, ואלה שנוגעים לשם האישי של עורך דין:
- שם עורך הדין ודבר היותו עורך דין (פסקאות 1 ו־2).
- תארים אקדמיים או הכשרה כמגשר (4), ותואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו (5).
- כשירות לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל (6).
- תחומי העיסוק של עורך הדין ושל משרדו (10), השפות שהוא דובר (12) ומועד ההסמכה (13).
- ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר (15), ומשרות הוראה (16).
- תפקידים וחברות בלשכה ובארגונים משפטיים (17), וכל תפקיד שמילא או ממלא, לרבות משרה ציבורית, שירות צבאי ושירות המדינה בתחום המשפטי (18).
- מלל חופשי שמציע שירות משפטי בלי התייחסות לשכר הטרחה (14).
מעל כל הרשימה עומד כלל 2א, שאוסר פרסומת שעלולה להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שפוגעת בכבוד המקצוע, גם אם כל פרט בה מותר.
שבע החלטות שמשנות את הניסוח
הכללים עצמם קצרים. מה שנותן להם תוכן הוא ההחלטות של ועדות האתיקה ושל הוועדה לענייני פרסומת. אלה שמשפיעות על מיתוג אישי, לפי הסקירות שקראנו:
| מה רוצים לכתוב או לעשות | מה נקבע | איך מנסחים במקום |
|---|---|---|
| ״שופט בדימוס״ בביוגרפיה | הוועדה לענייני פרסומת קבעה ב־2004 שאין לציין זאת, כי אין דין שמסדיר את התואר. כלל 3(ב)(18), שנוסף בתיקון של 2018, מתיר כל תפקיד שמילא עורך הדין בעבר, ומחריג רק תפקיד שיפוטי בזמן הכהונה | הקריאה שלנו היא שתיאור התפקיד הקודם, ״כיהן כשופט בבית משפט השלום בשנים…״, קרוב יותר לנוסח הנוכחי מאשר התואר. מי שזה רלוונטי לו שואל את ועדת האתיקה |
| ״מחלקת תביעות רשלנות רפואית״ | נקבע שאין לרשום ״מחלקה״, כי זה תיאור ארגוני ולא תחום עיסוק | ״תחומי עיסוק, רשלנות רפואית״ |
| ציטוט מהתנ״ך או מהוגה דעות בכותרת | נקבע שאין לכלול ציטוט בנייר המכתבים | מלל חופשי שמתאר את השירות |
| שיעור הצלחה או ״אצלנו תזכה תמיד״ | החלטה 83/24 קבעה ששיעורי הצלחה גבוהים עלולים להטעות. יו״ר ועדת האתיקה הארצית ציין ש״אצלנו תזכה תמיד״ אסור | תיאור של סוגי התיקים שבהם הוא מטפל |
| פוסט אישי ומקצועי באותו פרסום | לפי יו״ר ועדת האתיקה הארצית, הוועדה החליטה שעורך דין לא יערב פרסום מקצועי ברשת חברתית עם פרסום אישי | פוסט מקצועי לחוד ופוסט אישי לחוד |
| מודעה בתשלום ליד מאמר מוזמן | לפי אותה סקירה, אסור לפרסם מודעה בתשלום באותו עמוד שבו מופיע מאמר מוזמן של אותו עורך דין | מאמר בלי מודעה צמודה, או מודעה במקום אחר |
| סרטון עם שיר, ריקוד או אנימציה | לפי הדיווחים על גילוי הדעת מאוגוסט 2026, תכנים כאלה ייחשבו ככלל פגיעה בכבוד המקצוע | סרטון ענייני שמסביר שאלה משפטית |
ההחלטה על פרסום אישי ומקצועי היא זו שמפתיעה עורכי דין שבונים מותג אישי, כי היא הולכת נגד מה שיועצי רשתות ממליצים, ״להראות את האדם שמאחורי המקצוע״. אין בה איסור על פוסט אישי. יש בה דרישה לא לערבב. בפועל זה אומר שהפוסט שבו אתם מסבירים שינוי בחוק לא כולל תמונה מהחופשה, ושהפוסט על החופשה לא מסתיים ב״ואם אתם צריכים ייעוץ בנושא, דברו איתי״.
שלושה איסורים שחלים על כל ערוץ
שידול. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל לקוחות, בעצמו או דרך אחר. מותג אישי נבנה מתוכן גלוי שאנשים מוצאים ופונים בעקבותיו, לא מהודעות יזומות לאנשים שלא ביקשו.
סודיות. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעת עורך הדין במהלך הטיפול, אלא אם הלקוח הסכים במפורש אחרת. סיפור מתיק הוא חומר טוב למאמר ולהרצאה, ולכן הוא גם המקום הנפוץ ביותר לטעות. משנים פרטים עד שאי אפשר לזהות, או מבקשים הסכמה.
שמירת עותק. כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת, עם המקומות והמועדים, שלוש שנים מיום שהופסקה. פוסט שמציע שירות, מאמר עם תיבת כותב והקלטה של הרצאה שעלתה לרשת הם פרסומת. תיקייה אחת עם צילום מסך ותאריך פותרת את זה.
הביוגרפיה, העמוד שכל ערוץ מפנה אליו
כל ערוץ של מיתוג אישי מפנה בסוף לאותו מקום. העיתונאי מחפש את השם, המארגן של כנס צריך משפט פתיחה, העורך של כתב העת מבקש תיבת כותב, והלקוח רוצה לדעת מי האדם. אם לכל אחד מהם יש גרסה אחרת, עם שנת הסמכה אחרת או תחום אחר, האמינות נשחקת. לכן העבודה מתחילה בביוגרפיה אחת, בשלושה אורכים, שמבוססת רק על הפרטים בכלל 3(ב).
| רכיב | מה כותבים | הפסקה בכלל 3(ב) |
|---|---|---|
| שם ותפקיד | השם המלא, בדיוק כמו בפרופיל ובשלט, ו״עורך דין״ | 1, 2 |
| תחום | תחום אחד או שניים, במילים שהלקוח משתמש בהן | 10 |
| השכלה | תואר, מוסד, והכשרה כמגשר אם יש | 4 |
| ותק | שנת ההסמכה, ולא ״ניסיון של שנים רבות״ | 13 |
| שפות | כל שפה שבה אפשר לנהל פגישה | 12 |
| פרסומים | שניים או שלושה מאמרים, עם קישור | 15 |
| הוראה ותפקידים | הוראה באקדמיה, ועדה בלשכה, תפקיד קודם בשירות המדינה | 16, 17, 18 |
| משפט על הגישה | מה הלקוח יכול לצפות, בלי הבטחה לתוצאה | 14, בכפוף ל־2א |
שלושה אורכים. גרסה קצרה של כ־40 מילים לתיבת כותב ולביו בלינקדאין. גרסה בינונית של כ־120 מילים להצגה בהרצאה ולעיתונאים. וגרסה מלאה לעמוד באתר, עם פרסומים, הרצאות ותפקידים. שלושתן נכתבות באותו יום, מאותו מקור, ומתעדכנות יחד.
עמוד הביוגרפיה באתר. זה העמוד הכי חשוב במותג האישי, כי הוא היחיד שהמשרד שולט בו לחלוטין. הוא צריך לכלול את הביוגרפיה המלאה, רשימה של המאמרים שהאדם כתב באתר, תמונה עדכנית ודרך ליצור קשר עם המשרד. איך עמוד כזה עוזר לגוגל להבין מי כתב את התוכן, כולל נתונים מובנים לאדם, פירטנו בE־E־A־T לאתר עורך דין.
מה לא נכנס. ״מומחה״, ״מוביל״, ״מהטובים בתחום״, דירוג שלא ניתן להציג בלי להטעות, ותיאור של תוצאות בתיקים. כלל 3(יא) מתיר להציג דירוג במדריכי דירוג, בתנאי שהמידע לא יוצר רושם מטעה, ולכן אם מציגים דירוג, מציינים את השנה ואת הקטגוריה המדויקת.
תוכנית ל־90 יום
התוכנית הזו מניחה שעורך הדין יכול להקדיש לזה שלוש עד ארבע שעות בשבוע, ושמישהו במשרד או בסוכנות עוזר בעריכה, בהעלאה ובמעקב. זה תכנון לדוגמה, לא נתון שוק. משרד שמקדיש פחות זמן יעשה את אותם שלבים לאט יותר, וזה עדיף על לדלג על שלב.
| שבועות | לינקדאין | מאמרים | הרצאות | תקשורת | התוצר בסוף השלב |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 עד 2 | פרופיל מסודר, כותרת, תמונה, ביו קצר | רשימה של עשר שאלות שלקוחות שואלים | רשימה של שלושה קהלים שמפנים תיקים | רשימה של שלושה כתבים שמכסים את התחום | ביוגרפיה בשלושה אורכים ועמוד ביוגרפיה באתר |
| 3 עד 4 | פוסט מקצועי אחד בשבוע | מאמר ראשון באתר המשרד | פנייה לשני מארגנים | אין עדיין | מאמר אחד וארבעה פוסטים |
| 5 עד 8 | פוסט בשבוע, ותגובה לפוסטים של עמיתים | מאמר שני, וגרסה מקוצרת לפורטל או לכתב עת | הכנת מצגת בתבנית המשרד | הצעה ראשונה לפרשנות על נושא בחדשות | שני מאמרים, מצגת אחת |
| 9 עד 12 | פוסט בשבוע, ושיתוף של ההרצאה | מאמר שלישי | הרצאה אחת | זמינות לפרשנות, ותגובה מהירה כשנושא עולה | הרצאה, שלושה מאמרים, נתוני מדידה ראשונים |
לינקדאין, הערוץ שבו מתחילים
לינקדאין הוא בדרך כלל הערוץ הראשון, כי הוא מקום שבו אנשים מחפשים אדם ולא משרד. בשבועיים הראשונים לא כותבים פוסטים. מסדרים את הפרופיל כך שיתאים לביוגרפיה, עם שם המשרד כמקום העבודה הנוכחי, כדי שכל אדם שמגיע לפרופיל יגיע גם למשרד. מכאן ואילך פוסט אחד בשבוע מספיק, אם הוא מקצועי ועקבי. פוסט שמסביר שאלה אחת שלקוחות שואלים עובד טוב יותר מפוסט שמכריז על הצלחה.
ניוזלטר בלינקדאין הוא כלי שימושי למותג אישי. לפי מרכז העזרה של לינקדאין, כל חבר בלינקדאין יכול לפתוח ניוזלטר מהפרופיל האישי, ואילו דף של ארגון צריך לעמוד בקריטריונים, ובהם יותר מ־150 עוקבים או קשרים, פרסום של תוכן מקורי לאחרונה ורקע תקין. כלומר, השותף יכול להתחיל ניוזלטר מקצועי עוד לפני שלדף המשרד יש קהל. הפירוט על סוגי פוסטים, הודעה על עסקה ופרסום ממומן נמצא במדריך לפרופיל ודף משרד בלינקדאין לעורכי דין.
מאמרים, הבסיס של כל השאר
מאמר אחד בחודש הוא קצב שאפשר להחזיק. כל מאמר מתפרסם קודם באתר המשרד, עם תיבת כותב שמפנה לעמוד הביוגרפיה, ואחר כך מקבל חיים נוספים. פוסט בלינקדאין שמסכם אותו, גרסה מקוצרת לפורטל או לכתב עת, ושקופית בהרצאה. כלל 3(ב)(15) מתיר לציין בפרסומת ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שעורך הדין חיבר, ולכן כל מאמר שמתפרסם במקום מכובד נכנס גם לביוגרפיה. איפה כדאי לפרסם מעבר לאתר, ומה כל במה נותנת, פירטנו בפרסום מאמרים לעורכי דין.
הרצאות, הערוץ של המפנים
הרצאה אחת ב־90 יום היא יעד סביר. היא לא חייבת להיות בכנס גדול. מפגש של עשרים רואי חשבון, מגשרים או עובדים סוציאליים, תלוי בתחום, יכול להביא יותר הפניות מכנס של מאות אנשים. מה שחשוב הוא שהקהל פוגש לקוחות שצריכים את התחום שלכם לפניכם. הבחירה של הקהל, מה מותר לומר באולם ואיך אוספים פרטים בהסכמה מוסברים בהרצאות וכנסים לעורכי דין.
תקשורת, מה שלא נכנס לשבועות הראשונים
תקשורת היא השלב האחרון בתוכנית, ולא במקרה. עיתונאי שמחפש פרשן בודק מה האדם כתב ומה מופיע בחיפוש של השם שלו. מי שיש לו שלושה מאמרים ועמוד ביוגרפיה מסודר נראה כמו מקור, ומי שאין לו כלום נראה כמו מישהו שמבקש חשיפה. ראיון ללא תשלום מותר לפי כלל 3(י)(1). ראיון או כתבה בתשלום מותרים לפי כלל 3(י)(2) רק אם כתוב במפורש במקום הפרסום שזו פרסומת. איך פונים לעיתונאים ומה מותר לומר בראיון כתוב ביחסי ציבור לעורכי דין.
מה לא עושים ב־90 הימים הראשונים
- לא קונים עוקבים, לייקים או ״פרסים״ שמחלקים לכל מי שמשלם. פרס כזה בביוגרפיה עלול להטעות לפי כלל 2א.
- לא פותחים חמישה ערוצים במקביל. ערוץ שנפתח ונזנח אחרי חודש נראה בחיפוש של השם כמו משרד שנזנח.
- לא שולחים הודעות יזומות לאנשים שלא ביקשו. זה קרוב לשידול לפי סעיף 56.
- לא מפרסמים סיפור מתיק בלי לבדוק שאי אפשר לזהות את הלקוח.
איך מודדים מיתוג אישי
מיתוג אישי נמדד בשאלה אחת, כמו מיתוג של משרד. כמה אנשים מחפשים את השם, ומה קורה אחר כך. ההבדל הוא שכאן מודדים את השם של האדם, בנפרד משם המשרד, כדי לדעת אם ההשקעה בשותף מחזירה פניות למשרד.
| מדד | איפה רואים אותו | כל כמה זמן | מה הוא אומר |
|---|---|---|---|
| חיפושים של שם עורך הדין | Google Search Console, דוח הביצועים, סינון לשאילתות שכוללות את השם | פעם בחודש | כמה אנשים כבר שמעו עליו ובאו לחפש |
| כניסות לעמוד הביוגרפיה | כלי האנליטיקס של האתר | פעם בחודש | אם החיפושים מגיעים לאתר ולא רק ללינקדאין |
| הופעות בחיפוש בלינקדאין | הפרופיל, אזור הנתונים, ״הופעות בחיפוש״ | פעם בחודש | כמה פעמים אנשים מצאו את הפרופיל בחיפוש, ומאילו חברות ותפקידים |
| הופעות של הפרופיל ומעורבות | לינקדאין, הופעות, חשיפות וקליקים | פעם בחודש | אם התוכן מגיע לאנשים חדשים |
| פניות שמזכירות את השם | שאלה בשיחה הראשונה, ״איך שמעתם עלינו?״ | בכל פנייה | המדד שמחבר את המותג לתיקים |
| הזמנות להרצות ופניות מעיתונאים | יומן פשוט | פעם ברבעון | אם השם נתפס כמקור בתחום |
לפי מרכז העזרה של לינקדאין, אזור הנתונים בפרופיל מציג הופעות של הפרופיל והופעות בחיפוש, ומאפשר לסנן לפי המקום שבו הופעתם, החברות שבהן עובדים מי שחיפשו אתכם והתפקידים שלהם. לעורך דין שעובד עם עסקים, הסינון לפי חברות ותפקידים אומר יותר מכל מספר אחר. אם מנהלי כספים ויועצים משפטיים פנימיים מתחילים להופיע שם, התוכן מגיע לאנשים הנכונים.
חישוב לדוגמה, במספרים שהמצאנו לצורך ההמחשה. שותפה בבוטיק לדיני עבודה מתחילה את התוכנית בינואר. בדוח הביצועים של Search Console השם שלה הופיע בשאילתות 40 פעם בחודש. ביוני, אחרי חמישה מאמרים והרצאה אחת, המספר הוא 70. זו עלייה של 75% (30 חלקי 40). באותה תקופה שש פניות חדשות ענו ״קראתי מאמר שלה״ או ״שמעתי אותה בהרצאה״. אם שתיים מהן הפכו לתיקים, אפשר לשים מול שעות העבודה שהושקעו מספר ממשי. אם החיפושים עלו והפניות לא, הבעיה כנראה בהמשך הדרך, בעמוד הביוגרפיה או במענה לטלפון.
מה לא למדוד. מספר עוקבים, לייקים ו״צפיות בפוסט״ הם מדדים של הפלטפורמה, לא של המשרד. פוסט עם מאות לייקים מעמיתים למקצוע יכול לא להביא אף פנייה, ופוסט עם עשרה לייקים ממנהלות משאבי אנוש יכול להביא שתיים.
מתי מותג אישי הוא סיכון למשרד
מותג אישי חזק הוא נכס של המשרד כל עוד האדם במשרד. ברגע שהוא עוזב, חלק גדול מהנכס עוזב איתו. זו לא סיבה לא לבנות אותו. זו סיבה לבנות אותו בצורה שמשאירה חלק מהערך אצל המשרד.
| סיכון | איך הוא נראה | מה עושים מראש |
|---|---|---|
| שותף עוזב | הפרופיל, העוקבים, הניוזלטר והקשרים עם עיתונאים עוברים איתו | תוכן מקצועי מתפרסם קודם באתר המשרד, וההסכם הפנימי קובע למי שייכים הדומיין, רשימת התפוצה ודף המשרד |
| תלות של הפניות באדם אחד | כל המתקשרים מבקשים לדבר רק איתו, והוא צוואר הבקבוק | מאמרים משותפים, הרצאות שבהן עורך דין נוסף מציג, עמודי תחום שחתומים עליהם כמה עורכי דין |
| פוסט שמפר את הכללים | ועדת האתיקה פונה לעורך הדין, והשם של המשרד מופיע לידו | נוהל קצר של מה לא כותבים, ומישהו שני שקורא לפני פרסום של כל פוסט שמציע שירות |
| עמדה פומבית שמתנגשת בלקוחות | שותף כותב נגד צד שהמשרד מייצג בתיקים אחרים | שיחה מראש על הנושאים שבהם השותף כותב, ובדיקה מול רשימת הלקוחות |
| ערבוב של אישי ומקצועי | פוסטים פוליטיים או משפחתיים לצד הצעות שירות | הפרדה בין פרסום אישי למקצועי, כפי שוועדת האתיקה הארצית דרשה |
| פרופיל בגוגל על שם אדם | פרופיל אישי של שותף מקבל את הביקורות, ולא פרופיל המשרד | פרופיל משרד נפרד בכתובת, ובקשת ביקורות לפרופיל המשרד |
מה הכללים אומרים על שותף שעזב
כלל 3(ב)(9) מתיר לפרסם שמות של שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות או נפטרו, בתנאי שלצד השמות יופיעו שנות הפעילות שלהם במשרד. הכלל לא מזכיר שותף שעבר למשרד אחר או פתח משרד משלו. הקריאה שלנו היא ששם כזה יורד מהאתר, מנייר המכתבים ומהשלט, ושהמאמרים שלו נשארים באתר עם השם שלו ככותב, כי הוא מי שכתב אותם.
בחברת עורכי דין יש שאלה נוספת. סעיף 59ב לחוק לשכת עורכי הדין קובע ששם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא את שמם של חברי החברה. משרד שהשם שלו הוא שם של שותף מייסד צריך לחשוב מראש מה יקרה לשם אם השותף יעזוב, ולא לגלות את זה ביום העזיבה. מה עושים כשהשם משתנה, ואיך שומרים על הדירוג בגוגל, פירטנו בשם למשרד עורכי דין.
מי מחזיק במה, עוד לפני שמתחילים
בניית מותג אישי יוצרת נכסים, וכדאי לסכם בכתב למי הם שייכים לפני שהם שווים משהו. אלה הנכסים שעולים בדרך כלל, ומה הדין או הפלטפורמה אומרים עליהם:
- מאמרים. סעיף 34 לחוק זכות יוצרים קובע שמעביד הוא הבעלים הראשון של יצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת. שותף אינו עובד, ולכן אצל שותפים השאלה נקבעת בהסכם השותפות. אצל עורך דין שכיר הכלל הוא שהמשרד הבעלים, אלא אם הוסכם אחרת.
- תמונות וסרטונים. סעיף 35 לאותו חוק קובע שביצירה מוזמנת הבעלים הראשון הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת. צילום מקצועי של שותף שהמשרד הזמין צריך הסכם עם הצלם.
- פרופיל בלינקדאין. הפרופיל האישי שייך לאדם. דף המשרד שייך לארגון, ויכולים להיות לו כמה מנהלים. כדאי שתמיד יהיו בו לפחות שני מנהלים מהמשרד.
- רשימת תפוצה. ניוזלטר מהפרופיל האישי בלינקדאין שייך לאדם. רשימת תפוצה שהמשרד אוסף באתר נשלחת רק למי שביקש לקבל אותה, לפי כלל 3(יג), ושימוש בה אחרי עזיבה הוא שאלה של הסכמה ושל דיני הפרטיות.
- דומיין. אתר אישי על שם השותף, בדומיין שרשום על שמו, הוא שלו. אם המשרד רוצה שהתוכן יישאר אצלו, התוכן מתפרסם באתר המשרד.
לקוחות אינם נכס של אף אחד מהצדדים. לקוח רשאי לבחור את עורך הדין שלו, וכלל 27 לכללי האתיקה מחייב עורך דין שקיבל עניין שמטופל בידי עורך דין אחר להודיע לו על כך בלי דיחוי. ההסכם הפנימי לא יכול לשנות את זה, והוא גם לא צריך. מה שהוא כן קובע הוא מה נשאר באתר ובחשבונות של המשרד.
טעויות שחוזרות במיתוג אישי של עורכי דין
- ביוגרפיה שונה בכל מקום. שנת הסמכה אחת בלינקדאין ואחרת באתר, תחום אחד בפורטל ואחר בתיבת הכותב. הלקוח לא בודק את זה, אבל העיתונאי והמארגן כן.
- תוכן שמתפרסם רק בפרופיל האישי. מאמר שקיים רק בלינקדאין בונה את הפרופיל ולא את האתר. כשהשותף יעזוב, המאמר יעזוב איתו.
- הכרזות במקום הסברים. ״עוד הצלחה גדולה״ עם סכום פיצוי, בלי העובדות. לפי הדיווחים על גילוי הדעת מאוגוסט 2026, פוסט כזה עלול להטעות ואף להיחשב שידול.
- מילים שהכללים לא מכירים. ״מומחה״, ״מוביל״, ״מהטובים בארץ״. הן לא מופיעות ברשימה של כלל 3(ב), והן מעוררות שאלה לפי כלל 2א.
- חוסר עקביות בשם. פעם עם השם האמצעי ופעם בלי, פעם ״עו״ד״ ופעם ״אדוקט״. גוגל ומנועי ה־AI צריכים להבין שמדובר באותו אדם.
- השקעה במותג אישי של עורך דין שעוד לא החליט אם להישאר. זה לגיטימי לעורך הדין, אבל המשרד צריך לדעת מה הוא מממן.
איך Reboost עובדת על מיתוג אישי
אנחנו לא בונים מותג אישי בנפרד מהמשרד. אנחנו מתחילים מבדיקה של מה שמופיע היום בחיפוש של השם של כל שותף, כחלק מבדיקת המשפך, ומחליטים יחד עם המשרד מי מהשותפים מוביל איזה תחום. אחר כך כותבים ביוגרפיה אחת בשלושה אורכים, בונים את עמוד הביוגרפיה באתר, ומקימים את השגרה של מאמר בחודש שמתפרסם קודם באתר. כל טקסט שמתפרסם בשם עורך דין עובר את האישור שלו לפני פרסום, כי האחריות לפי כללי הלשכה היא שלו, גם כשאנחנו ניסחנו. המדידה נכנסת לדוח החודשי, לצד הפניות החדשות, כדי שהמשרד יראה אם השם של השותף מביא תיקים ולא רק עוקבים. העבודה הזו היא חלק מהריטיינר החודשי, ולא פרויקט נפרד.
המידע על כללי הפרסומת והאתיקה בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. קריאות שמסומנות ״הקריאה שלנו״ הן פרשנות שלנו לנוסח. בשאלה על מקרה מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.
מקורות
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, הנוסח המשולב עם תיקוני תשס״ו ותשע״ח (נבדק 18.11.2026)
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 56, 59א ו־59ב (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כללים 19 ו־27 (נבדק 18.11.2026)
- ד״ר לימור זר גוטמן, ״נייר המכתבים, כרטיס הביקור ושלט המשרד״, סקירת החלטות הוועדה לענייני פרסומת, המכללה למינהל (נבדק 18.11.2026)
- עו״ד מיכאל טאוסיג, יו״ר ועדת האתיקה הארצית, ״על המותר והאסור בפרסומת של עורכי דין״, המכללה למינהל (נבדק 18.11.2026)
- חוק זכות יוצרים, התשס״ח 2007, סעיפים 34 ו־35 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
- גלובס, גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית על רשתות חברתיות (14.1.2015)
- ישראל היום, ההנחיות החדשות של ועדת האתיקה לסרטונים ולפוסטים ברשתות (9.8.2026)
- DataReportal, Digital 2026 Israel (נתוני הפרסום של לינקדאין, סוף 2025)
- LinkedIn Help, הקריטריונים לפתיחת ניוזלטר בלינקדאין (נבדק 18.11.2026)
- LinkedIn Help, הופעות בחיפוש ונתוני הפרופיל (נבדק 18.11.2026)
- Google, הנחיות לייצוג העסק בגוגל, פרק בעלי מקצוע עצמאיים (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Console, דוח הביצועים