
פתיחת משרד עורכי דין עצמאי היא קודם כול פתיחה של עסק. המדריך הזה הוא חלק ממיתוג לעורכי דין, והוא עוסק בהקמה עצמה. רישום במס, חשבונות בנק, ביטוח, החובות לפי כללי האתיקה, מקום ישיבה, מערכות, ועלות השנה הראשונה. את השיווק של משרד שכבר נפתח, מהחודש הראשון ועד סוף השנה, פירטנו בעמוד שיווק למשרד עורכי דין חדש, ואת ההבדלים של עורך דין שעובד לבד בעמוד שיווק לעורך דין עצמאי. כאן השיווק הוא פרק אחד, האחרון, כי הוא תלוי בכל מה שבא לפניו.
״פתיחת משרד עורכי דין עצמאי״ ו״קורס פתיחת משרד עורכי דין״ הן שתיים מההשלמות האוטומטיות של גוגל לחיפוש ״פתיחת משרד עורכי דין״ בנובמבר 2026. מי שמחפש את זה בדרך כלל כבר יודע לעבוד כעורך דין. מה שחסר לו הוא הסדר. מה פותחים קודם, מה אסור לדחות, ומה אפשר לעשות אחרי שהלקוח הראשון כבר חתם.
הסדר הנכון, מה פותחים קודם
הטבלה הזו בנויה לפי תלות. כל שורה צריכה את מה שמעליה. למשל, אי אפשר להוציא חשבונית לפני שיש תיק במע״מ, ואין טעם לפרסם לפני שיש הסכם שכר טרחה מוכן. הזמנים הם הערכה שלנו לעורך דין שעושה את זה לבד לצד עבודה קיימת, לא זמנים שהרשויות מתחייבות להם.
| מתי | מה | למה בשלב הזה |
|---|---|---|
| שבוע 1 | פגישה עם רואה חשבון, בחירה בין עוסק מורשה לחברה | ההחלטה משפיעה על הרישום, על הבנק ועל החשבוניות |
| שבוע 1 | פתיחת תיק עוסק מורשה במע״מ, ובעקבותיו מס הכנסה וביטוח לאומי | רישום במע״מ חובה לפני תחילת הפעילות |
| שבוע 2 | חשבון בנק עסקי וחשבון נאמנות נפרד | כספי לקוחות לא עוברים בחשבון העסקי |
| שבוע 2 | ביטוח אחריות מקצועית | תביעה יכולה להגיע על עבודה מהחודש הראשון |
| שבוע 2 | תוכנה להפקת חשבוניות, כולל מספרי הקצאה | בלי חשבונית אין גבייה מלקוח עסקי |
| שבוע 3 | נוהל זיהוי לקוח לפי צו איסור הלבנת הון, אם התחום מחייב | הזיהוי נעשה לפני מתן השירות |
| שבוע 3 | תבנית הסכם שכר טרחה וטופס קבלת לקוח | הלקוח הראשון חותם עליהם |
| שבוע 3 | מערכת לניהול תיקים ומסמכים, הגדרות אבטחה | כל מסמך ראשון נשמר כבר במקום הנכון |
| שבוע 4 | שם, דומיין, כתובת מייל של המשרד | השם מופיע בחשבונית, בשלט ובאתר |
| חודש 2 | פרופיל עסק בגוגל ואתר בסיסי | לוקח להם שבועות להופיע בחיפוש |
| חודש 2 | הודעה מסודרת לרשת המקצועית | מקור הפניות הראשון של רוב המשרדים |
| חודש 3 | פרסום ממומן, אם התחום מצדיק | רק כשיש עמוד נחיתה ומעקב אחרי פניות |
שתי שורות בטבלה נדחות לעתים קרובות, והן בדיוק אלה שקשה לתקן בדיעבד. חשבון הנאמנות, כי כל עוד אין כספי לקוחות הוא נראה מיותר, והסכם שכר הטרחה, כי ״עם הלקוח הראשון נסגור בעל פה״. שתיהן מפורטות בהמשך.
רישום במע״מ, מס הכנסה וביטוח לאומי
עוסק מורשה, לא עוסק פטור
עורך דין לא יכול להירשם כעוסק פטור. תקנות מס ערך מוסף (רישום) מונות בעלי מקצוע שחייבים להירשם כעוסק מורשה בלי קשר למחזור, ו״עורך דין״ מופיע ברשימה לצד מנהל חשבונות, רואה חשבון ושמאי. זה נכון גם כשהמחזור הצפוי נמוך מתקרת העוסק הפטור, שעומדת על ₪122,833 ב־2026.
המשמעות המעשית היא שכל חשבונית ללקוח כוללת מע״מ. מאז ינואר 2025 שיעור המע״מ הוא 18%. שכר טרחה של ₪5,000 לפני מע״מ הוא ₪5,900 ללקוח פרטי, ו־₪900 מתוכם שייכים לרשות המסים. משרד חדש שמסתכל על היתרה בבנק ולא מפריד את המע״מ מגלה את זה ביום הדיווח. לפי כל זכות, עוסק עם מחזור של עד ₪1,775,000 בשנה מדווח פעם בחודשיים, כלומר הכסף יושב בחשבון עד שישה עד שמונה שבועות לפני שהוא יוצא.
הצד השני של אותו כלל הוא קיזוז. עוסק מורשה מקזז מע״מ ששילם על הוצאות המשרד כשיש עליהן חשבונית מס. שכירות של משרד משותף, מחשב, תוכנה, אתר ופרסום בגוגל, כולם כוללים מע״מ שחוזר בחלקו או במלואו, לפי ההוראות שרואה החשבון יפרט.
איך פותחים את התיקים
לפי כל זכות, הרישום במע״מ חובה לפני תחילת הפעילות העסקית, ואפשר להגיש את הבקשה באופן מקוון באתר רשות המסים. בבקשה מצהירים על המחזור הצפוי, ומי שפועל מנכס שכור מצרף את חוזה השכירות. לפי אותו מקור, הנתונים שממלאים קובעים אם צריך גם תיק בביטוח הלאומי, ואם כן רשות המסים מעבירה את ההודעה. בפועל רוב עורכי הדין פותחים את התיקים דרך רואה החשבון, שמגיש בשמם ומקבל גישה לדיווחים.
השאלה הראשונה שרואה החשבון ישאל היא אם לפתוח כעוסק או כחברה. זו החלטה של מס ושל אחריות, והיא תלויה בהכנסה הצפויה. אנחנו לא נותנים כאן המלצה, רק מציינים שהיא נעשית בשבוע הראשון, כי היא קובעת על שם מי נפתח חשבון הבנק ומה כתוב בחשבונית.
ביטוח לאומי לעצמאי, בחישוב
חוזר הביטוח הלאומי לשנת 2026 קובע שתי מדרגות לעצמאי. על החלק של ההכנסה החודשית עד ₪7,703 משלמים שיעור מופחת, ועל החלק שמעליו ועד התקרה שיעור מלא.
| מדרגה | ביטוח לאומי | ביטוח בריאות | סך הכול |
|---|---|---|---|
| עד ₪7,703 בחודש | 4.47% | 3.23% | 7.7% |
| מעל ₪7,703 ועד ₪51,910 | 12.83% | 5.17% | 18% |
שלוש דוגמאות לפי ההכנסה החודשית שמצהירים עליה:
- הכנסה מינימלית. לפי החוזר, ההכנסה המינימלית לעובד עצמאי היא ₪3,442 בחודש, והמקדמה המינימלית ₪265. זה מה שמשלמים גם בחודש שבו לא נכנס שכר טרחה.
- הכנסה של ₪7,000. כולה במדרגה המופחתת, 7,000 × 7.7%, כלומר ₪539 בחודש.
- הכנסה של ₪15,000. 7,703 × 7.7% הם ₪593, ועוד (15,000 − 7,703) × 18%, כלומר ₪1,313. יחד כ־₪1,907 בחודש.
ההכנסה כאן היא הכנסה חייבת, אחרי הוצאות, ולא שכר הטרחה שנגבה. בשנה הראשונה קשה לדעת אותה מראש, ולכן כדאי לעדכן את ההצהרה אחרי שלושה או ארבעה חודשים במקום לחכות לשומה.
חשבוניות ומספר הקצאה
לקוח עסקי שמקבל חשבונית מס מעל סף מסוים צריך עליה מספר הקצאה מרשות המסים, אחרת הוא לא יכול לקזז את המע״מ. לפי רשות המסים, כפי שדווח ב־Bizportal, הסף ירד ל־₪10,000 לפני מע״מ בינואר 2026, ול־₪5,000 ביוני 2026. משרד שעובד עם חברות, למשל בדיני עבודה מצד המעסיק או במסחרי, צריך תוכנת חשבוניות שמבקשת את המספר אוטומטית. בלי זה, התשלום הראשון מלקוח עסקי נתקע עד שהחשבונית מתוקנת.
חשבון נאמנות וכספי לקוחות
כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מקדישים ארבעה כללים לכסף של לקוחות, והם חלים מהשקל הראשון.
- כלל 39. עורך דין ינהל חשבון בנק נפרד לכספים שהופקדו בידיו בנאמנות.
- כלל 40. כסף שהתקבל עבור הלקוח, למשל פיצוי או סכום פשרה, צריך להודיע עליו ללקוח ולהעביר אותו בתוך זמן סביר. אם עורך הדין מעכב או מנכה ממנו סכום לפי דין או הסכם, גם על זה מודיעים.
- כלל 41. כשמגיע פיקדון, מודיעים ללקוח ומבקשים ממנו הוראות בכתב איך להחזיק ולהשקיע את הכסף. אם ההוראות לא מגיעות בזמן סביר, הכלל קובע איך משקיעים אותו.
- כלל 42. הלקוח זכאי לדין וחשבון כספי. אם ביקש אותו בתוך שלוש שנים מסיום הטיפול, נותנים אותו בזמן סביר מהבקשה.
בפועל זה אומר שלושה דברים למשרד חדש. חשבון נאמנות נפתח יחד עם החשבון העסקי, לא כשהכסף כבר בדרך. כל תנועה בו מתועדת לפי תיק, כי כלל 42 מחייב לדעת בכל רגע של מי כל שקל. ושכר טרחה עובר לחשבון העסקי רק אחרי שמגיע, עם חשבונית, ולא נשאר ״בינתיים״ בחשבון הנאמנות.
זיהוי לקוח לפי צו איסור הלבנת הון
עורכי דין שנותנים ״שירות עסקי״ חייבים בזיהוי לקוח ובשמירת מסמכים. לפי גלובס, החובה בתוקף מספטמבר 2015, והיא חלה בין היתר על עסקאות במקרקעין, קנייה ומכירה של עסק, וניהול נכסים וכספים. הזיהוי נעשה בטופס ייעודי, לפני מתן השירות, וכולל הערכת סיכון, הצהרת נהנה ובדיקה אם מעורב איש ציבור זר. המסמכים נשמרים ונמסרים ליחידת הפיקוח במשרד המשפטים כשהיא מבקשת.
הדוגמה שגלובס תיאר מסבירה למה זה שייך לשבוע השלישי ולא לשנה השנייה. העיצום הראשון, ₪20,000, הוטל על עורך דין במקרקעין שמילא את הטפסים רק אחרי שהמשרד ביקש אותם. משרד בדיני משפחה או בפלילים כנראה לא ייתקל בחובה הזו בכל תיק, אבל משרד שעושה גם עסקאות דירה, או מנהל כספים בנאמנות, צריך את הטופס מוכן לפני הלקוח הראשון.
ביטוח אחריות מקצועית
לא מצאנו בכללי האתיקה חובה כללית לבטח אחריות מקצועית, ולכן לא נכתוב שזו חובה. מה שכן ברור הוא שתביעת רשלנות יכולה להגיע על עבודה שנעשתה בחודש הראשון, גם שנים אחרי, ושעורך דין שעובד לבד חשוף אליה אישית. שלוש שאלות שכדאי לשאול כל סוכן ביטוח:
- מאיזה תאריך הפוליסה מכסה. בפוליסות מהסוג הזה יש בדרך כלל ״תאריך רטרואקטיבי״, וכיסוי רק לתביעות שהוגשו בתקופת הביטוח. מי שעבר ממשרד אחר צריך לדעת מה קורה עם עבודה שעשה שם.
- מה ההשתתפות העצמית. בתביעה קטנה היא יכולה להיות רוב הסכום.
- מה מוחרג. למשל ניהול כספים בנאמנות, או עבודה בתחום שלא הוצהר.
את הפרמיה לא כתבנו בטבלת העלויות כנתון, כי היא תלויה בתחום, בהיקף ובכיסוי, ולא מצאנו מקור ציבורי שמפרסם מחיר. בחישוב בהמשך יש סכום לדוגמה, מסומן כהנחה.
לשכת עורכי הדין, שלט, נייר מכתבים ושם
דמי חבר
חברות בלשכה היא תנאי לעיסוק, ודמי החבר שנתיים. לפי JDN, שר המשפטים ציטט בנובמבר 2024 דמי חבר שנתיים של ₪966 לעורך דין. לפי מעריב, בפברואר 2025 עבר בכנסת חוק שמפחית את דמי החבר, והלשכה עתרה נגדו לבג״ץ. בגלל ההליך לא נכתוב כאן סכום לשנה הנוכחית. בחישוב השתמשנו ב־₪966 כגבול עליון, ואת הסכום בפועל בודקים בהודעת התשלום של הלשכה.
מה הכללים אומרים על השלט, הנייר והאתר
כללי הפרסומת של הלשכה קובעים איפה מותר לעורך דין לפרסם, והם רלוונטיים כבר ביום שמזמינים שלט וכרטיסי ביקור. כלל 3 מתיר שלט, ״ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד״, בגודל ובצורה סבירים. שלט על עמוד מחוץ לבניין הוא כבר פרסום במקום אחר. אותו כלל מתיר פרסום על נייר המכתבים ועל כל מסמך שיוצא מהמשרד, ובאתר אינטרנט ורשתות חברתיות, אבל לא בפרסומת קופצת. כלל 2 מחייב להוסיף ״עורך דין״ ליד השם כשעורך הדין חותם על מסמך שקשור לעבודתו המקצועית.
שני כללים נוספים נוגעים לאתר שהמשרד יקים בחודש השני. כלל 3 אוסר על אתר של עורך דין לכלול פרסומות של אחרים, ושמות של לקוחות מותר להציג רק אחרי שהלקוח הצהיר בכתב שהוא מבין שמותר לו לסרב. את הכללים המלאים, כולל מה מותר לכתוב על תוצאות ועל שכר טרחה, ריכזנו בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין.
שם למשרד
בכללי הפרסומת לא מצאנו כלל שעוסק בבחירת שם. כן יש כלל כללי, 2א, שאוסר פרסומת שעלולה להטעות את הציבור או לפגוע בכבוד המקצוע. מכאן נגזרות שתי זהירויות. שם בלשון רבים, כמו ״כהן ושות׳״, למשרד של עורך דין אחד עלול להטעות לגבי הגודל. ושם שמבטיח תוצאה, או מרמז על מומחיות מוכרת שאין למשרד, עלול להטעות לגבי היכולת. מי שמתלבט שואל את ועדת האתיקה לפני שמדפיס, כי שם שמשנים אחרי חצי שנה מאבד את הביקורות, את הקישורים ואת הזיהוי בחיפוש.
איפה יושבים, בית, משרד משותף או משרד שירותים
אין כאן תשובה אחת, ולא נכתוב מחירי שכירות כנתון, כי הם משתנים לפי עיר ושכונה ולא מצאנו מקור אחד שמודד אותם. הטבלה משווה את שלוש האפשרויות לפי מה שחשוב לעורך דין.
| שאלה | מהבית | חדר במשרד משותף עם עורכי דין | משרד שירותים או חלל עבודה |
|---|---|---|---|
| איפה נפגשים עם לקוח | בבית, או בחדר ישיבות שמשכירים לפי שעה | בחדר, או בחדר הישיבות המשותף | בחדר ישיבות של המתחם |
| סודיות בשיחה | דורשת חדר סגור ושעות מוגדרות | בדרך כלל טובה, כולם כפופים לאותה חובה | תלויה בקירות ובמי שיושב לידך |
| כתובת בפרופיל בגוגל | מוסתרת, עם אזור שירות | כתובת מלאה | אפשרית, אם יש שילוט ושעות קבלה |
| הפניות מהשכנים | אין | יש, ממשרדים בתחומים אחרים | מעטות |
| עלות קבועה | הנמוכה | בינונית, לפעמים כוללת מזכירות | בינונית עד גבוהה |
| גמישות ביציאה | מלאה | לפי ההסכם | בדרך כלל חודשית |
כמה הערות מניסיון של משרדים שהתחילו כך. חדר אצל עורכי דין בתחום אחר מביא לרוב הפניות בחודשים הראשונים, כי הם מקבלים פניות שהם לא מטפלים בהן. עבודה מהבית בלי מקום לפגישות מאלצת לקבוע הכול בזום, וזה מתאים לחלק מהתחומים ולא לאחרים, כפי שפירטנו במדריך על ייעוץ משפטי בזום ואיך מתכוננים לשיחת וידאו. ובמשרד משותף עם מי שאינו עורך דין, כדאי לקרוא את כלל 4 לכללי האתיקה לפני החתימה, כי הוא עוסק בשימוש במשרד.
מערכות, מסמכים ואבטחת מידע
משרד חדש צריך ארבע מערכות, ואפשר להתחיל בכולן בעלות נמוכה. הפקת חשבוניות עם מספרי הקצאה, ניהול תיקים ומסמכים, יומן משותף, ומקום אחד שבו נרשמת כל פנייה. את השיקולים בבחירת מערכת ניהול, כולל חיבור לנט המשפט ומה לשאול את הספק על אחסון המידע, פירטנו במערכת ניהול משרד עורכי דין. את מעקב הפניות מהרגע שמישהו משאיר טלפון ועד שהוא חותם, בCRM לעורכי דין.
החלק שמשרדים חדשים מפספסים הוא חוק הגנת הפרטיות. תיקון 13 חל גם על משרד של עורך דין אחד, כי כל משרד מחזיק מידע על לקוחות ועל פונים. אחרי התיקון רוב המשרדים הקטנים לא צריכים לרשום מאגר, אבל חובת היידוע, הגבלת המטרה ואבטחת המידע חלות. בפועל, ביום שמקימים את המערכות:
- סיסמאות ואימות דו שלבי במייל, במערכת הניהול ובשירות הענן.
- הפרדה בין מכשיר אישי למשרדי, או לפחות פרופיל נפרד במחשב שבני הבית משתמשים בו.
- חוזה עם כל ספק שמעבד מידע של לקוחות, מהמזכירה החיצונית ועד מערכת הניהול, שמפרט מה מותר לו לעשות עם המידע.
- מדיניות פרטיות ומשפט יידוע ליד כל טופס באתר, לפני שהוא עולה לאוויר.
את החובות המלאות ואת רמות האבטחה פירטנו בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
הסכם שכר טרחה מהלקוח הראשון
כללי האתיקה קובעים שעורך דין מקבל שכר טרחה רק בכסף (כלל 9), ושחלק משכר הטרחה אפשר לקבל בחלק מעסק רק אם הוסכם על כך בכתב. הם לא מחייבים בכל מקרה הסכם כתוב, אבל המחלוקות על שכר טרחה מגיעות כמעט תמיד מהסכם לא כתוב או לא ברור. משרד חדש, שאין לו עדיין מוניטין שמגן עליו מתלונה, צריך את ההסכם יותר ממשרד ותיק.
את מה שההסכם צריך לכלול ואיך שולחים אותו לחתימה דיגיטלית באותו יום פירטנו בהסכם שכר טרחה דיגיטלי, ואת מה שעושים כשלקוח לא משלם, בעמוד על גבייה של שכר טרחה. שתי החלטות כדאי לקבל לפני הלקוח הראשון. האם גובים מקדמה לפני תחילת העבודה, ובאיזה אמצעי תשלום. משרד שמחליט על זה תוך כדי שיחה עם לקוח מחליט בדרך כלל לא לגבות.
עלות השנה הראשונה, חישוב לדוגמה
כל המספרים בטבלה הם הנחות לצורך החישוב, חוץ מאלה שמסומנים במקור. הם לא מחירי שוק, ומי שיש לו הצעת מחיר אמיתית מחליף בה את השורה. ההנחה היא עורך דין אחד, חדר במשרד משותף, בלי עובדים, בלי פרסום ממומן.
| רכיב | הנחה או מקור | לשנה |
|---|---|---|
| חדר במשרד משותף | הנחה, ₪2,500 בחודש | ₪30,000 |
| רואה חשבון | הנחה, ₪700 בחודש | ₪8,400 |
| תוכנה לניהול ולחשבוניות | הנחה, ₪250 בחודש | ₪3,000 |
| טלפון ואינטרנט | הנחה, ₪250 בחודש | ₪3,000 |
| ביטוח אחריות מקצועית | הנחה | ₪4,000 |
| דמי חבר בלשכה | גבול עליון, לפי הסכום שצוטט ב־2024 | ₪966 |
| דף נחיתה לתחום אחד | הקצה העליון במחירונים שאספנו | ₪3,500 |
| דומיין, אחסון ושירות | ההצעה הזולה במחירונים שאספנו | ₪890 |
| סך הכול, לפני מע״מ | ₪53,756 |
בממוצע זה 53,756 ÷ 12, כלומר כ־₪4,480 בחודש. מחירי האתר והדומיין מגיעים מהמדריך כמה עולה אתר לעורך דין, שם יש גם את האפשרויות היקרות יותר.
הטבלה לא כוללת שלושה דברים, בכוונה. מס הכנסה וביטוח לאומי, כי הם תלויים בהכנסה ולא בהוצאה. פרסום ממומן, שאת התקציב שלו למשרד חדש חישבנו בנפרד, כ־₪61,370 לשנה כולל ניהול, בעמוד על תוכנית השיווק לשנה הראשונה של משרד. והזמן של עורך הדין עצמו, שאותו אפשר לחשב במחשבון עלות שיווק עצמי.
כמה תיקים מכסים את זה
נניח שכר טרחה ממוצע של ₪6,000 לתיק לפני מע״מ, גם הוא ערך לדוגמה.
- תיקים לכיסוי ההוצאות הקבועות. 4,480 ÷ 6,000 הם כ־0.75 תיק בחודש.
- ועם ביטוח לאומי מינימלי. (4,480 + 265) ÷ 6,000 הם כ־0.79 תיק בחודש.
- ועם פרסום ממומן לפי העמוד על משרד חדש. (4,480 + 5,114) ÷ 6,000 הם כ־1.6 תיקים בחודש.
שתי מסקנות. הראשונה היא שההוצאות הקבועות של משרד קטן נמוכות ביחס לשכר טרחה של תיק אחד, ולכן הסיכון בשנה הראשונה הוא פחות ההוצאה ויותר התזרים. תיק שנחתם בחודש השני משלם לעתים בחודש החמישי. השנייה היא שבתחומים שבהם שכר הטרחה לתיק נמוך, נקודת האיזון עולה מהר, וכדאי לבנות מראש על הפניות ועל פרופיל בגוגל לפני תקציב מדיה.
תזרים, מה לשמור בצד
שלושה סכומים יוצאים מהחשבון בלי קשר לשאלה אם הלקוח כבר שילם. המע״מ על חשבוניות שהוצאו, כל חודשיים. מקדמות הביטוח הלאומי, כל חודש. ומקדמות מס הכנסה, לפי מה שנקבע בתיק. הדרך הפשוטה היא חשבון חיסכון שלישי, שאליו מעבירים את המע״מ ביום שנכנס תשלום, ועוד אחוז קבוע מההכנסה שרואה החשבון ממליץ עליו.
השיווק, מה מקימים לפני שהטלפון מצלצל
השיווק של משרד חדש מתחיל באנשים שכבר מכירים את עורך הדין. לקוחות קודמים, עמיתים ממשרד קודם, חברים ממחזור ההתמחות. רוב המשרדים מקבלים את התיקים הראשונים משם, ולכן ההודעה על פתיחת המשרד היא הצעד השיווקי הראשון. מה מותר לכתוב בה, ומה הכללים אומרים על פנייה ללקוחות של המשרד הקודם, פירטנו בהפניות מלקוחות.
הצעד השני הוא נוכחות בגוגל, והיא מתחילה לפני שיש תקציב:
- פרופיל עסק בגוגל. אימות, קטגוריה נכונה ושעות. לפי ההנחיות במדריך פרופיל עסק בגוגל לעורך דין. מי שעובד מהבית מגדיר אזור שירות ומסתיר את הכתובת.
- אתר בסיסי. עמוד בית, עמוד לכל תחום, עמוד יצירת קשר ומדיניות פרטיות. מה חייב להופיע בו פירטנו במה חייב להיות באתר עורך דין, ואת הבנייה עצמה בבניית אתרים לעורכי דין. לעמוד שבו פונה בודק מי יטפל בתיק כדאי לקרוא את מה לכתוב בעמוד האודות של משרד חדש ומה הכללים אוסרים.
- לינקדאין. בתחומים מסחריים זה ערוץ הפניות השני, לפי מה שפירטנו במדריך על לינקדאין לעורכי דין.
- מענה. פנייה שלא נענית בשעה הראשונה הולכת למשרד אחר. מי שעובד לבד ונמצא בדיונים צריך פתרון לזה, כפי שפירטנו בזמן מענה לפניות.
שני דברים שלא כדאי לעשות בחודשים הראשונים. לקנות לידים מאתר שמוכר אותם, כי הכללים מגבילים את זה, כפי שפירטנו ברכישת לידים לעורכי דין. ולהשקיע ברישום בפורטלים לפני שיש אתר, מהסיבות שבהשוואה על פרסום באינדקס עורכי דין מול אתר.
טעויות שחוזרות בחודשים הראשונים
- כספי לקוח בחשבון העסקי. ״רק עד שאפתח חשבון נאמנות״. זו בדיוק ההפרה שכלל 39 נועד למנוע.
- מע״מ שנראה כמו הכנסה. היתרה בבנק כוללת כסף שצריך לצאת בדיווח הבא.
- הצהרת הכנסה לביטוח לאומי שלא מתעדכנת. בסוף השנה מגיע חוב, או יתרה גדולה שהייתה יכולה לשמש לתזרים.
- טופסי זיהוי שממלאים בדיעבד. גלובס תיאר עיצום בדיוק על זה.
- שם שמשנים אחרי חצי שנה. יחד איתו הולכים הדומיין, הביקורות והקישורים.
- אתר בלי מדיניות פרטיות. כל טופס פנייה בלי משפט יידוע הוא הפרה של חובה שחלה גם על משרד אחד.
- הסכם בעל פה עם הלקוח הראשון. בדרך כלל זה גם הלקוח שהכי קשה לגבות ממנו, כי הוא חבר.
- פרסום ממומן לפני שיש מעקב. אחרי שלושה חודשים אין דרך לדעת מה הביא תיק ומה לא.
מה Reboost עושה ומה לא
אנחנו לא פותחים תיקים ברשויות ולא נותנים ייעוץ מס. זה עניין לרואה חשבון. מה שאנחנו עושים למשרד שנפתח הוא החלק שבא אחרי ההקמה. שם ודומיין שבודקים מול כללי הפרסומת, פרופיל בגוגל, אתר שבנוי לפניות, ומעקב שמראה מאיפה הגיע כל תיק. מי שעוד לפני הפתיחה רוצה לדעת אם הנוכחות הנוכחית שלו בגוגל, אם יש כזו, מביאה פניות, יכול להתחיל בבדיקת משפך פניות.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או ייעוץ ביטוחי. שיעורים וסכומים מתעדכנים מדי שנה. לפני פתיחת התיקים כדאי לעבור על הנתונים עם רואה חשבון, ועל שאלות אתיקה מול לשכת עורכי הדין.
מקורות
- כל זכות, עוסק פטור (מי חייב להירשם כעוסק מורשה, תקרת 2026, פתיחת תיק מקוונת)
- כל זכות, עוסק מורשה (רישום לפני תחילת הפעילות, תדירות דיווח)
- המוסד לביטוח לאומי, חוזר 1502, מקדמות ושיעורי דמי ביטוח לעצמאים לשנת 2026
- Bizportal, רשות המסים על הורדת סף מספר ההקצאה בחשבוניות ל־5,000 ש״ח ביוני 2026
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כללים 9 ו־39 עד 42
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2000, כללים 2, 2א ו־3
- גלובס, העיצומים הראשונים על עורכי דין לפי צו איסור הלבנת הון (אוגוסט 2018)
- JDN, הצעת החוק על דמי החבר בלשכה ודמי החבר השנתיים שציטט שר המשפטים (נובמבר 2024)
- מעריב, החוק להפחתת דמי החבר בלשכת עורכי הדין והעתירה לבג״ץ (פברואר 2025)
- השלמה אוטומטית בגוגל לביטוי ״פתיחת משרד עורכי דין״, נובמבר 2026