הבחירה של שם היא חלק ממיתוג לעורכי דין, ושם הצגנו בקצרה איזה סוג שם מתאים למבנה של משרד ואיך כל סוג נבחן מול סימני מסחר ומול גוגל. כאן נכנסים לפרטים. מה בדיוק כתוב בכללים ובחוק, מה ידוע ומה לא ידוע על שמות כמו ״מרכז״ ו״מכון״, איך בודקים שהשם פנוי, איך מחזיקים אותו זהה בעברית ובאנגלית, ומה עושים כשמשנים אותו. מי שפותח משרד עכשיו ימצא את הסדר של השלט, נייר המכתבים והרישומים בפתיחת משרד עורכי דין עצמאי.
שם למשרד עורכי דין נבחר בדרך כלל בשיחה של עשר דקות, ואחר כך משרתים אותו עשרים שנה. הוא מודפס על השלט, נרשם בפרופיל בגוגל, נכנס לדומיין, לכתובות המייל, לפורטלים ולחותמות. כל אחד מהמקומות האלה הוא עוד עבודה ביום שבו מחליטים לשנות אותו. לכן שווה לבדוק אותו לפני כן, בשלושה מבחנים. האם הכללים מתירים אותו. האם הוא פנוי. והאם לקוחות יצליחו לחפש אותו.
מה הנוסח של הכללים והחוק אומר על השם
אין בכללי הלשכה פרק שנקרא ״שם המשרד״. השם נקבע מצירוף של כמה הוראות, בכללי הפרסומת, בחוק הלשכה ובהחלטות של הוועדה לענייני פרסומת. כדי לא לסמוך על סיכומים, ריכזנו כאן את מה שכתוב בנוסח עצמו.
כללי הפרסומת
כלל 2(א) מחייב עורך דין לציין ״את שמו ואת דבר היותו עורך דין״ בנייר המכתבים המשרדי שלו. כלל 3(א) מונה את האמצעים שבהם מותרת פרסומת, ובהם נייר המכתבים וכל מסמך שיוצא מהמשרד (פסקה 6) ושלט המשרד, ״ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים״ (פסקה 7). כלל 3(ב) קובע שפרסומת ״יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד״, ואלה הפרטים שנוגעים לשם:
- פסקה 1, ״שם עורך הדין״.
- פסקה 7, ״פירוט עורכי הדין העובדים בפועל עמו במשרדו״.
- פסקה 8, כל הפרטים של מען המשרד ודרכי ההתקשרות, כולל כתובת המייל ואתר האינטרנט.
- פסקה 9, ״שמות שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ועורכי דין שכירים שנפטרו, ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנותם פעילותם באותו משרד״.
- פסקה 10, ״תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו״.
מעל כל אלה עומד כלל 2א, שנוסף בתיקון של 2018. עורך דין לא יפרסם פרסומת, אף אם היא עומדת בתנאים, ״אם יש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע״. שם שעומד בכל הפסקאות ועדיין מטעה, למשל לגבי הגודל של המשרד או לגבי מעמדו, נופל בכלל הזה.
חוק לשכת עורכי הדין
סעיף 59ב, שכותרתו ״שם החברה״, קובע ש״שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה״. סעיף 59א קובע את התנאים לעיסוק בחברת עורכי דין, ובהם שהחברה רשומה בישראל ״ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה״, ושכל חבריה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים רשומים. הקריאה שלנו היא שהסיומת ״בע״מ״, שמסמנת אחריות מוגבלת, לא מתאימה לשם של חברה כזו. סעיף 59 אוסר על עורך דין לעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו עורך דין, ולכן גם בשם של שותפות אין מקום לשם של שותף שאינו עורך דין. סעיף 98י מתיר לשלוחה בישראל של משרד זר לשאת את שם המשרד הזר, בתנאי שבכל מקום שבו השם מופיע מצוין שהיא שלוחה של משרד זר ובאיזו מדינה.
מה הוועדה לענייני פרסומת קבעה
בסקירה של החלטות הוועדה לענייני פרסומת, שפרסמה ד״ר לימור זר גוטמן, מופיעות כמה החלטות שנוגעות ישירות לשם ולמה שנכתב לצדו:
| נושא | מה נקבע | שנה |
|---|---|---|
| מי מופיע על נייר המכתבים | רק עורכי דין שהם חברי לשכת עורכי הדין בישראל. לא עורך דין זר שאינו חבר הלשכה, לא מתמחה, ולא מי שסיים התמחות וטרם הוסמך | 2009 |
| משפטן שאינו עורך דין | אין לרשום שם של בעל תואר LL.B שאינו עורך דין | 2005 |
| עורכי דין ששוכרים שירותי משרד | ועדת האתיקה הארצית קבעה שמותר להציג אותם על נייר המכתבים, בתנאי שיש שיתוף פעולה מקצועי, ובעיקר מנגנון למניעת ניגוד עניינים | 2011 |
| ״מחלקה״ | אין לרשום ״מחלקת תביעות רשלנות רפואית״, כי זה תיאור ארגוני ולא תחום עיסוק | 2005 |
| ״תו תקן״ | אין לציין שלמשרד יש תו תקן | 2011 |
| ציטוט | אין לכלול ציטוט מהתנ״ך או מהוגה דעות | 2012 |
| סמל הלשכה | השימוש בסמל הלשכה מותר רק ללשכה | 2004, 2005 |
| לוגו | מותר לוגו שמורכב מאותיות שם המשרד, בעברית או באנגלית, בלי איורים או כיתובים אחרים | 2009 |
| שלט | שלט של 4 על 2 מטר נקבע כחריג ובלתי הולם. שלט על עמוד מחוץ לבניין הוא שלט חוצות אסור | 2009 |
ההחלטה על הלוגו קדמה לתיקון של 2018, שהוסיף את כלל 3(ד). הכלל הנוכחי מתיר בפרסומת ״תמונות ואיורים גרפיים״, בתנאי שיש להם קשר לשירות, שאינם מטעים, שאינם מזלזלים בעורך דין אחר ושאינם פוגעים בכבוד המקצוע. הקריאה שלנו היא שהתיקון מרחיב את מה שהותר ב־2009, אבל לא מצאנו החלטה מאוחרת שקובעת את זה במפורש. מה שלא השתנה הוא העיקרון שעומד מאחורי כל ההחלטות בטבלה. מה שלא מופיע ברשימה של כלל 3(ב), לא נכנס לנייר המכתבים, לשלט ולשם.
שם בדוי, ״מרכז״, ״מכון״ ו״קבוצה״, מה ידוע ומה לא
זו השאלה שמשרדים שואלים הכי הרבה, ובה גם יש הכי מעט תשובות שפורסמו. חיפשנו החלטה של ועדת אתיקה או של הוועדה לענייני פרסומת שעוסקת בשם מומצא של משרד, או במילים כמו ״מרכז״ ו״מכון״ בשם, ולא מצאנו כזו. לא בכללים, לא בסקירות של ההחלטות שקראנו, ולא בעיתונות. זה לא אומר שאין החלטה כזו. זה אומר שאנחנו לא יכולים לצטט אותה, ולכן מה שכתוב כאן הוא ניתוח של הנוסח ולא הלכה.
מה אפשר לגזור מהנוסח. בחברת עורכי דין סעיף 59ב סוגר את השאלה, השם יכלול רק את שמות חברי החברה. במשרד שאינו חברה, כלל 3(ב) מונה את ״שם עורך הדין״ ולא מזכיר שם מסחרי. כלל 3(ב)(10) מתיר לציין תחומי עיסוק, והוועדה קבעה שתיאור ארגוני כמו ״מחלקה״ אינו תחום עיסוק. כלל 2א אוסר כל מה שעלול להטעות. מכאן שמילה שמתארת את המשרד כגוף מסוג אחר, או כגדול ממה שהוא, נמצאת באזור הסיכון.
| מילה או מבנה | למה זה מעורר שאלה | הקריאה שלנו | חלופה בטוחה יותר |
|---|---|---|---|
| ״מרכז לזכויות…״ | עלול לרמוז על גוף ציבורי או ללא מטרות רווח, ו״מרכז״ הוא תיאור ארגוני ולא תחום | סיכון גבוה, לא בלי תשובה מוועדת האתיקה | ״כהן, עורכי דין״ ותחום העיסוק בשורה נפרדת |
| ״מכון…״ | עלול לרמוז על מוסד אקדמי או מחקרי | סיכון גבוה | כמו בשורה הקודמת |
| ״קבוצת…״ | עלול לרמוז על גודל או על כמה גופים | תלוי בגודל המשרד בפועל | שמות השותפים |
| ״ושות׳״ במשרד של עורך דין אחד | עלול להטעות לגבי הגודל | הסברנו את זה במדריך לפתיחת משרד | השם בלי ״ושות׳״, ולהוסיף כשמצטרף שותף |
| ״הלשכה המשפטית״ | כלל 4(א) שומר את הצירוף לעורך דין שכיר שהמעסיק שלו אינו עורך דין | לא מתאים למשרד פרטי | ״משרד עורכי דין״ |
| תחום ועיר, ״גירושין חיפה״ | תיאור שירות ומיקום, לא שם | מותר כמלל חופשי בפרסומת, לא כשם של חברה | השם, ואחריו שורה עם התחום והעיר |
| מילה מומצאת | לא מופיע ברשימה של כלל 3(ב) | בחברה אסור לפי 59ב. במשרד אחר, לשאול את ועדת האתיקה | שם משפחה בעיצוב מיוחד |
| שם באנגלית בלבד, ״Law Group״ | ״Group״ מעלה את אותה שאלה כמו ״קבוצה״ | תלוי בגודל | ״Cohen Law Offices״ או ״Cohen & Co.״ |
איך שואלים את ועדת האתיקה. פנייה לוועדה טובה יותר כשהיא מפורטת. כותבים את השם המוצע בדיוק כפי שיופיע על השלט ובאתר, את מבנה המשרד (עצמאי, שותפות, חברה), את מספר עורכי הדין, ואת הסיבה לבחירה. שמירה של התשובה בכתב היא גם הגנה אם מישהו יתלונן אחר כך.
בדיקת זמינות לפני שמתאהבים בשם
שם שעומד בכללים עדיין יכול להיות תפוס. הבדיקה הזו לוקחת יום עבודה, ועדיף לעשות אותה על שלושה מועמדים ולא על אחד. הסדר חשוב, כי כל בדיקה יכולה לפסול את השם, ואין טעם לבדוק דומיין לשם שכבר רשום כסימן מסחר של משרד אחר.
| שלב | איפה בודקים | מה מחפשים | מה פוסל |
|---|---|---|---|
| 1. חיפוש בגוגל | גוגל וגוגל מפות, בעברית ובאנגלית | משרדים או עסקים בשם זהה או דומה, במיוחד בתחום ובאזור | משרד עורכי דין אחר בשם דומה באותו אזור |
| 2. סימני מסחר | מאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים, דרך עורך דין לקניין רוחני | סימן זהה או דומה בסוג 45, שירותים משפטיים | סימן רשום זהה או דומה בסוג 45 |
| 3. דומיין | אצל רשם מוסמך של איגוד האינטרנט הישראלי | השם תחת co.il, ובסיומות שמשרד ירצה בעתיד | דומיין זהה שבשימוש של משרד אחר |
| 4. רשתות | לינקדאין, פייסבוק, אינסטגרם | דף או משתמש בשם זהה | דף של משרד עורכי דין אחר |
| 5. פורטלים | הפורטלים המשפטיים שבהם המשרד יירשם | עורך דין או משרד שרשום בשם דומה | בלבול שיפנה פניות למקום אחר |
| 6. רשם החברות | אם המשרד יתאגד כחברה | שם חברה זהה | שם זהה רשום |
סימן מסחר
שירותים משפטיים נמצאים בסוג 45 של סיווג ניס, הסיווג הבינלאומי שבו משתמשים גם בישראל. בדיקה בסוג הזה מראה אם משרד אחר כבר רשם שם זהה או דומה. מה רשם סימני המסחר מוכן לרשום, ולמה שם משפחה או תיאור של שירות קשה לרשום, הסברנו בעמוד על שם, לוגו וזהות למשרד עורכי דין. את גובה האגרה העדכני לא הצלחנו לאמת מאתר רשות הפטנטים, ולכן לא נכתוב אותו כאן.
גם בלי רישום, השם צריך להיות פנוי. משרד שבונה מוניטין לשם שמשרד אחר כבר משתמש בו עלול לגלות את זה כשהמשרד השני פונה אליו, או כשמתחרה מפרסם על השם במודעות. מה מותר למתחרה לעשות עם השם שלכם בגוגל, ומה סימן מסחר רשום משנה בזה, מפורט במדריך מתחרים מפרסמים על השם שלי.
דומיין
כללי הרישום של איגוד האינטרנט הישראלי, בגרסה 1.9 מפברואר 2022, קובעים כמה דברים שכדאי לדעת לפני שבוחרים שם:
- co.il מיועד בעיקר לגופים למטרות רווח, ומקצים אותו לכל אדם או תאגיד.
- מי שקדם זכה. בקשות נבחנות לפי סדר ההגשה, עם חותמת זמן מדויקת. אין עדיפות למי שיש לו סימן מסחר בשלב הרישום.
- זכות שימוש ולא בעלות. לפי הכללים, דומיין אינו נכס קנייני, והרישום נותן זכות שימוש לתקופת ההקצאה.
- תקופה. אפשר לרשום לשנה ועד חמש שנים, ולחדש.
- תווים ואורך. דומיין באותיות לטיניות כולל רק אותיות קטנות, ספרות ומקף, באורך של 3 עד 63 תווים. הוא לא יכול להתחיל או להסתיים במקף, ולא לכלול שני מקפים ברצף.
- יישוב סכסוכים. מי שרושם מסכים מראש להליך יישוב הסכסוכים של האיגוד, IL־DRP, בלי לוותר על פנייה לבית משפט.
דומיין בעברית הוא סיפור אחר. לפי אותם כללים, ב־19 במאי 2020 האיגוד הפסיק לאפשר רישום של שמות בעברית תחת il, כחלק מההכנה לסיומת עברית נפרדת. לפי ויקיפדיה, מ־22 בנובמבר 2022 אפשר לרשום שמות בעברית מלאה תחת הסיומת ״.ישראל״. משרד יכול לרשום גם כתובת כזו, אבל הכתובת שעליה בונים את האתר, את המייל ואת הקישורים היא כמעט תמיד הכתובת באותיות לטיניות, כי אותה קל להקליד, לשלוח בהודעה ולהדפיס.
מה רושמים בפועל. את השם באנגלית תחת co.il, ואם הוא קצר, גם בגרסאות של כתיב נפוץ אחר. רושמים לחמש שנים, עם חידוש אוטומטי, ובחשבון שרשום על שם המשרד ולא על שם הספק שבנה את האתר.
שם בעברית ושם באנגלית
שם של משרד חי בשתי שפות, גם אם כל הלקוחות דוברי עברית. הדומיין באנגלית, כתובות המייל באנגלית, ובלינקדאין ובמסמכים לחו״ל השם מופיע באנגלית. הבעיה היא שלשם עברי יש בדרך כלל כמה תעתיקים, ולקוח שמחפש את המשרד לא יודע באיזה מהם בחרתם.
| שם בעברית | תעתיקים שאנשים מקלידים | מה מחליטים |
|---|---|---|
| כהן | Cohen, Kohen, Cohn, Kahn | תעתיק אחד, בכל מקום, ואם אפשר גם דומיין לתעתיק הנפוץ השני שמפנה לראשי |
| יצחקי | Yitzhaki, Itzhaki, Itzchaki | כמו בשורה הקודמת, ובדיקה מה עורך הדין עצמו כותב בדרכון ובלינקדאין |
| ושות׳ | & Co., and Partners, Law Offices | צירוף אחד שמתאים למבנה המשרד |
| עורכי דין | Law Offices, Law Firm, Advocates, Attorneys | צירוף אחד, וזהה בכל המסמכים באנגלית |
כמה כללים שעוזרים לבחור:
- השם באנגלית יוצא מהשם של עורך הדין. אם עורך הדין כבר כותב את שמו בתעתיק מסוים בלינקדאין, בכרטיס הביקור ובפרסומים מקצועיים, זה התעתיק של המשרד. אחרת נוצרים שני מותגים.
- מה כתוב על השלט קובע את הפרופיל בגוגל. ההנחיות של גוגל קובעות שהשם בפרופיל צריך לשקף את השם של העסק בעולם האמיתי, כפי שהוא מופיע באופן עקבי. מונחים משפטיים כמו LTD או INC מותרים בשם רק אם יש הוכחה מהעולם האמיתי שהם חלק עקבי ממנו.
- בדיקת הקלדה. אומרים את השם בטלפון לחמישה אנשים ומבקשים מהם לכתוב אותו. אם יצאו שלושה כתיבים שונים, השם יאבד חיפושים בכל חודש.
- הדומיין לא חייב להיות השם המלא. אם השם ארוך, דומיין קצר שמבוסס על השם המשפחה ועל ״law״ קל יותר לזכור. מה שחשוב הוא שהוא מוביל לאותו שם שמופיע באתר.
- אותו שם בלינקדאין. דף המשרד בלינקדאין נקרא בדיוק כמו השם באנגלית שבחרתם, וכל עורך דין מציג אותו כמקום העבודה. איך דף המשרד והפרופילים האישיים מתחברים פירטנו בלינקדאין לעורכי דין.
איך משווים בין שלושה שמות
כשיש כמה מועמדים, שיחה בין שותפים נוטה להיתקע בטעם. טבלה עם ציון מחזירה אותה לשאלות שאפשר לבדוק. המשקלות כאן הם הצעה שלנו ולא נתון, ומשרד יכול לשנות אותם לפי מה שחשוב לו.
| קריטריון | משקל | איך בודקים |
|---|---|---|
| עומד בכללים ובחוק בלי שאלה פתוחה | פוסל | הנוסח של כלל 3(ב), כלל 2א וסעיף 59ב |
| אין סימן מסחר זהה או דומה בסוג 45 | פוסל | בדיקה של עורך דין לקניין רוחני |
| הדומיין פנוי ב־co.il | 3 | בדיקה אצל רשם |
| קל לאיית בעברית ובאנגלית | 3 | בדיקת ההקלדה עם חמישה אנשים |
| לא דומה למשרד אחר באותו אזור ותחום | 3 | חיפוש בגוגל מפות |
| יחזיק אם יצטרף או יעזוב שותף | 2 | שאלה פשוטה, מה יקרה לשם בעוד חמש שנים |
| קצר מספיק לאייקון ולחתימה | 1 | כתיבה שלו בגודל של סמל בלשונית |
דוגמה להמחשה, משרד בדוי. שתי שותפות בדיני משפחה, רונית אלמוג ודנה פרץ, שוקלות שלושה שמות. ״אלמוג פרץ, עורכות דין״, ״המרכז לגישור וגירושין״ ו״אלמוג ושות׳״. השם השני נפסל כבר בשורה הראשונה, כי הוא מעורר שאלה פתוחה לפי כלל 2א ואין עליו תשובה מוועדת האתיקה. השם השלישי עומד בכללים כל עוד יש יותר מעורכת דין אחת, אבל מוחק את השותפה השנייה מהשם, וזה מקבל ציון נמוך בשורת ״יחזיק אם יצטרף או יעזוב שותף״. השם הראשון עובר את שתי השורות הפוסלות, הדומיין almog-peretz.co.il פנוי בדוגמה, ובבדיקת ההקלדה ״פרץ״ נכתב פעם Peretz ופעם Perez. ההחלטה היא לבחור בתעתיק Peretz, שהשותפה כבר משתמשת בו בלינקדאין, ולרשום גם את הכתיב השני כדומיין שמפנה לראשי.
שינוי שם בלי לאבד דירוג
סדר הפעולות כשמשנים שם, מפרופיל העסק בגוגל ועד הארכיון של הפרסומים הישנים, מופיע בטבלה במעבר לשם חדש, סדר הפעולות. כאן נוסיף את מה שקובע אם הדירוג שורד את השינוי.
שינוי שם בלי שינוי דומיין. אם הדומיין נשאר, רוב הדירוג נשאר. מה שנפגע הוא החיפושים של השם הישן. אנשים שהכירו את המשרד בשם הקודם ימשיכו לחפש אותו כך חודשים ושנים. לכן משאירים באתר משפט שמסביר שהמשרד נקרא בעבר בשם אחר, בעמוד אודות ובתחתית העמודים, כדי שמי שמחפש את השם הישן ימצא את המשרד ולא משרד אחר. בפורטלים ובמדריכים שבהם המשרד רשום מעדכנים את השם, ולא פותחים רשומה חדשה לצד הישנה.
שינוי דומיין. זו העברת אתר לכל דבר. לפי Google Search Central, צריך לצפות לתנודות זמניות בדירוג בזמן המעבר, ובאתר בינוני ייקח כמה שבועות ויותר עד שהכתובות החדשות יחליפו את הישנות. גוגל ממליצה להשאיר את ההפניות זמן רב ככל האפשר, ובדרך כלל לפחות שנה, ולשקול להשאיר אותן ללא הגבלה. כלי שינוי הכתובת ב־Search Console מיועד בדיוק למעבר בין דומיינים, ומגישים אותו מהאתר הישן, לכל הגרסאות המאומתות שלו. אחרי זה מגישים מפת אתר חדשה, ומבקשים מאתרים, פרופילים וקמפיינים שמקשרים לכתובות הישנות לעדכן אותן, קודם כל את אלה שמביאים הכי הרבה תנועה. העבודה הטכנית, ממלאי הכתובות ועד בדיקת התנועה אחרי המעבר, מפורטת במדריך העברת אתר עורך דין בלי לאבד דירוג בגוגל.
לא משחררים את הדומיין הישן. לפי כללי הרישום של איגוד האינטרנט הישראלי, דומיין הוא זכות שימוש לתקופה, ומי שקדם זכה. דומיין שלא חודש יכול לעבור למי שירשום אותו אחריכם, וההפניות ממנו ייעלמו. ההמלצה היא לחדש את הדומיין הישן לחמש שנים ביום המעבר, ולהשאיר בו את ההפניות.
השם הישן בדוח החיפושים. חודש אחרי השינוי בודקים ב־Search Console כמה חיפושים עדיין כוללים את השם הישן, ומשווים לחיפושים של השם החדש. כשהשם החדש עוקף את הישן, רוב הלקוחות כבר מכירים אותו. אם זה לא קורה אחרי חצי שנה, כנראה שיש מקום שבו השם הישן עדיין מופיע, פורטל, שלט או חתימה במייל.
ארבעה מצבים שבהם השם משתנה
שמות של משרדים משתנים בדרך כלל לא מבחירה, אלא בגלל שינוי במבנה. כל מצב מביא איתו שאלה אחרת:
| מצב | מה מחייב לשנות | ההוראה הרלוונטית | מה לבדוק |
|---|---|---|---|
| מצטרף שותף | לא חובה, אבל ״ושות׳״ או שמות השותפים משקפים את המבנה החדש | כלל 3(ב)(7) מתיר לפרט את עורכי הדין שעובדים בפועל במשרד | בגוגל, הוספת שם פרטי לשם המשרד עלולה להיחשב עסק חדש |
| שותף פורש לגמלאות או נפטר | אפשר להשאיר את שמו | כלל 3(ב)(9), עם שנות הפעילות לצד השם | שהשנים מופיעות בכל מקום שבו השם מופיע |
| שותף עובר למשרד אחר | בחברת עורכי דין, השם כולל רק חברים | סעיף 59ב לחוק הלשכה | מה קורה לדומיין, לדף בלינקדאין ולמאמרים שלו |
| משרד מתאגד כחברה | השם צריך לכלול רק שמות חברי החברה | סעיפים 59א ו־59ב לחוק הלשכה | שם מומצא או תיאורי שהיה בשימוש צריך להתחלף |
| מיזוג של שני משרדים | בחירה בין שני שמות קיימים או צירוף שלהם | כלל 2א, שלא יטעה לגבי המבנה | איזה דומיין נשאר, ואיך מפנים את השני |
השורה של שותף שעובר למשרד אחר היא זו שמפתיעה. כלל 3(ב)(9) מתיר להמשיך להציג רק שותף שפרש לגמלאות או נפטר. משרד שהשם שלו נשען על שותף אחד, ושהמוניטין שלו בנוי סביבו, צריך לחשוב על זה כבר כשהוא בונה את המותג האישי של אותו שותף. איך בונים שם לשותף בלי שהמשרד יאבד אותו ביום שהוא עוזב, ומה מסכמים מראש, הסברנו במיתוג אישי לעורך דין.
טעויות שחוזרות בבחירת שם
- בחירה לפני בדיקה. שלט ונייר מכתבים מודפסים, ורק אחר כך מתברר שמשרד אחר באותה עיר נקרא כמעט אותו דבר.
- דומיין על שם הספק. בונה האתר רשם את הדומיין בחשבון שלו. ביום שהמשרד עוזב אותו, צריך לבקש ממנו את השם שלו עצמו.
- שני תעתיקים. השם באנגלית באתר שונה מזה שבלינקדאין ובכתובת המייל. כל תעתיק מפצל את החיפושים.
- מילות מפתח בשם בפרופיל בגוגל. ״כהן עורכי דין גירושין חיפה״ כשעל השלט כתוב רק ״כהן עורכי דין״. ההנחיות של גוגל אוסרות תיאור שירות ומיקום בשם, והפרופיל עלול להיות מושעה.
- ״ושות׳״ בלי שותפים. צירוף שמרמז על גודל שאין למשרד, ועלול להטעות לפי כלל 2א.
- שחרור הדומיין הישן אחרי מיתוג מחדש. ההפניות נעלמות, והקישורים שנבנו במשך שנים מובילים לשום מקום, או לאתר של מי שרשם אותו אחריכם.
- שם שתלוי באדם אחד. משרד שקרוי על שם שותף אחד, בלי לחשוב מה יקרה כשהוא יעזוב.
איך Reboost עובדת על שם למשרד
אנחנו לא ממציאים שמות, וגם לא נותנים חוות דעת אתית או בודקים סימני מסחר. מה שאנחנו עושים הוא להכין את ההחלטה. לכל שם מועמד אנחנו בודקים את החיפוש בגוגל ובגוגל מפות, את הדומיין ואת הרשתות, ומריצים את בדיקת ההקלדה. את השאלות שצריכות תשובה של ועדת האתיקה או של עורך דין לקניין רוחני אנחנו מנסחים, כדי שהמשרד ישאל אותן בדיוק. אחרי שהשם נבחר, אנחנו מחזיקים אותו זהה בכל מקום שבו המשרד מופיע, ואם השם משתנה, מנהלים את ההפניות, את הפרופיל בגוגל ואת העדכון בפורטלים באותו שבוע. העבודה הזו היא חלק מהריטיינר החודשי, ומתחילה בבדיקת המשפך, שבה מתברר גם אם השם הקיים מופיע היום בכמה צורות שונות.
המידע על כללי הלשכה, על חוק הלשכה ועל סימני מסחר בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. קריאות שמסומנות ״הקריאה שלנו״ הן פרשנות שלנו לנוסח. לפני שמדפיסים שלט בשם חדש כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז, ואת הבדיקה מול מאגר סימני המסחר עושה עורך דין לקניין רוחני.
מקורות
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, הנוסח המשולב עם תיקוני תשס״ו ותשע״ח (נבדק 18.11.2026)
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 59, 59א, 59ב ו־98י (נבדק 18.11.2026)
- ד״ר לימור זר גוטמן, ״נייר המכתבים, כרטיס הביקור ושלט המשרד״, סקירת החלטות הוועדה לענייני פרסומת, המכללה למינהל (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986 (נבדק 18.11.2026)
- פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב 1972, סעיף 11
- סיווג ניס, סוג 45, שירותים משפטיים ושירותי אבטחה (נבדק 18.11.2026)
- איגוד האינטרנט הישראלי, כללי הרישום של שמות מתחם תחת il, גרסה 1.9, פברואר 2022 (נבדק 18.11.2026)
- ויקיפדיה, il. והסיומת ישראל. (נבדק 18.11.2026)
- Google, הנחיות לייצוג העסק בגוגל, שם העסק ובעלי מקצוע עצמאיים (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, העברת אתר עם שינוי כתובות (נבדק 18.11.2026)