המדריך הזה הוא חלק מקידום אתרים לעורכי דין, והוא עוסק בכלי שמראה איך גוגל רואה את האתר של המשרד. Search Console לא מקדם את האתר. הוא מראה על אילו חיפושים האתר מופיע, באיזה מיקום, כמה אנשים לחצו, ואילו עמודים בכלל לא נכנסו לאינדקס. ממנו מחליטים איזה עמוד לשפר קודם, ואיזו כותרת לכתוב מחדש.
שלושה מדריכים אחרים באתר משלימים את העמוד הזה, ולא נחזור עליהם. איך מקימים את GA4 ומחברים אותו ל־Search Console כתבנו במדריך ל־Google Analytics 4. איך מוצאים ביטויים חדשים בעזרת סינונים קבועים בדוח הביצועים כתבנו במחקר מילות מפתח. ומה עושים ב־Search Console כשמעבירים דומיין כתבנו במדריך להעברת אתר. כאן נתמקד בשימוש השוטף, מה בודקים, מה המספרים אומרים, ומה עושים איתם.
מה הכלי עונה למשרד, ומה הוא לא יכול להראות
לפני שנכנסים להגדרות, כדאי לדעת מה מקבלים. הטבלה מסכמת את השאלות שמשרד שואל בדרך כלל:
| השאלה של המשרד | Search Console עונה? | איפה התשובה |
|---|---|---|
| על אילו חיפושים האתר מופיע בגוגל | כן | דוח הביצועים, לשונית שאילתות |
| כמה אנשים ראו את האתר וכמה לחצו | כן, חוץ מחיפושים נדירים | דוח הביצועים |
| כמה אנשים חיפשו את שם המשרד | כן, אם מפרידים | מסנן חיפושי מותג או ביטוי רגולרי |
| אילו עמודים לא נכנסו לאינדקס ולמה | כן | דוח הוספת דפים לאינדקס |
| מי נכנס לאתר | לא | אף כלי לא אמור להראות את זה |
| כמה פניות, פגישות ותיקים הגיעו מגוגל | לא | GA4 והרישום של הפניות במשרד |
| כמה אנשים חיפשו ביטוי בגוגל בכלל | לא | חשיפות הן רק הפעמים שבהן האתר שלכם הופיע |
| מה קורה במודעות בגוגל | לא | חשבון גוגל אדס |
| כמה שיחות הגיעו מפרופיל העסק במפות | לא | הנתונים בפרופיל העסק עצמו |
| מה המיקום של משרד מתחרה | לא | הכלי מראה רק נכסים שאתם מאומתים בהם |
השורה של החשיפות מבלבלת הכי הרבה. חשיפה, לפי Google, היא פעם שבה משתמש ראה, או יכול היה לראות, קישור לאתר שלכם בתוצאות. אם האתר שלכם בעמוד השלישי על ביטוי מסוים, רוב מי שחיפש אותו לא נספר, כי הוא לא הגיע לשם. לכן 40 חשיפות בחודש על ״עורך דין גירושין״ לא אומרות ש־40 אנשים חיפשו את זה. הן אומרות שהאתר הופיע 40 פעמים.
ההשלמה האוטומטית של גוגל מראה גם איך אנשים בישראל מחפשים את הכלי עצמו. בבדיקה שעשינו ב־26 באוקטובר 2026, עם הגדרות עברית וישראל, החיפוש ״search console״ החזיר עשר השלמות באנגלית, ביניהן כניסה לחשבון ובקשה להוספה לאינדקס, וה״סרץ קונסול״ בעברית החזיר רק שתיים. רוב מי שמחפש את הכלי מחפש אותו בשמו באנגלית. בעמוד הזה נשתמש בשמות הדוחות בעברית, בתרגום שלנו, כי שמות המסכים בממשק משתנים מדי פעם.
אימות בעלות, ולמה הנכס צריך להיות של המשרד
Search Console עובד עם נכסים. לפי Google, יש שני סוגים, ולכל אחד שיטות אימות אחרות:
| נכס דומיין | נכס קידומת כתובת | |
|---|---|---|
| מה הוא כולל | כל תתי הדומיינים, http ו־https, עם www ובלי | רק כתובות שמתחילות בדיוק בקידומת, כולל הפרוטוקול |
| איך מאמתים | רק ברשומת DNS אצל ספק הדומיין | קובץ HTML, תגית, קוד Analytics, Tag Manager או DNS |
| מתי מתאים | ברירת המחדל לאתר של משרד | כשאין גישה ל־DNS, או לבדיקה של חלק מהאתר |
ההמלצה שלנו היא נכס דומיין. הוא תופס את כל הגרסאות של האתר, ולכן גם תנועה שמגיעה לכתובת עם www או בלעדיו נספרת. לפי Google, ברשומה שמוסיפים ידנית ייתכן שספק הדומיין יציג אותה רק אחרי יומיים או שלושה, ואם האימות נכשל ממתינים יום או יומיים ומנסים שוב. אחרי האימות לא מוחקים את הרשומה. לפי Google, מחיקה של רשומת ה־DNS או של קובץ האימות עלולה לבטל את הבעלות, והכלי בודק מדי פעם שהאימות עדיין קיים. אם הוא לא מצליח לאשר אותו, נשלחת הודעה, וההרשאות פגות אחרי תקופת חסד.
ההקמה, שלב אחר שלב
- פותחים חשבון Google על כתובת מייל של המשרד, לא על המייל הפרטי של שותף או של עובדת. חשבון של אדם יוצא עם האדם.
- נכנסים ל־Search Console, בוחרים ״הוספת נכס״, ובוחרים ״דומיין״.
- מעתיקים את רשומת ה־TXT שהכלי נותן, ומוסיפים אותה בממשק ה־DNS אצל מי שמנהל את הדומיין.
- חוזרים ללחוץ ״אימות״. אם זה לא עובד, מחכים יום ומנסים שוב.
- בהגדרות, תחת ״משתמשים והרשאות״, מוסיפים את מי שעובד על האתר.
- מגישים את מפת האתר בדוח מפות האתר. לפי Google, צריך הרשאת בעלים כדי להגיש מפת אתר בדוח, ומי שאין לו הרשאה כזו יכול לרשום אותה בקובץ robots.txt.
- מחברים ל־GA4, לפי ההוראות במדריך ל־Google Analytics 4.
הרשאות, ומה קורה כשנפרדים מספק
לפי Google, יש בעלים, משתמש מלא ומשתמש מוגבל. בעלים שולטים בכל, כולל הוספה והסרה של משתמשים. משתמש מלא רואה את כל הנתונים ויכול לבצע חלק מהפעולות, למשל לבקש הוספה לאינדקס. משתמש מוגבל רואה את רוב הנתונים בלבד. בנכס אחד יכולים להיות עד 100 משתמשים שאינם בעלים.
| מי | ההרשאה שאנחנו ממליצים עליה |
|---|---|
| חשבון Google של המשרד | בעלים מאומת |
| שותף שרוצה לראות נתונים | משתמש מוגבל |
| מי שמטפל בקידום האתר | משתמש מלא |
| בונה האתר, בזמן הבנייה | משתמש מלא, ומסירים אחרי המסירה |
הנקודה שמשרדים מפספסים היא הפרידה. לפי Google, הסרה של בעלים מאומת דרך מסך המשתמשים לא מבטלת את אסימון האימות שלו. אם קובץ, תגית או רשומת האימות שלו נשארים, הוא יכול לאמת את עצמו מחדש ולחזור. לכן מוחקים גם את האסימונים שלו, ש־Search Console מציג ברשימה של אסימוני בעלות שאינם בשימוש. לפי Google, צריך למחוק אותם בזהירות, כי אותו אסימון עשוי לשמש לאימות בשירותים אחרים של Google. ואם אף אחד במשרד לא בעלים מאומת והספק היחיד שהיה בעלים עזב, המשרד צריך לאמת מחדש בעצמו. לפי Google, הנתונים ממשיכים להיאסף, אבל אף אחד לא רואה אותם עד שמישהו מאמת.
דוח הביצועים, ארבעה מספרים ואיך לקרוא אותם
זה הדוח שמשרד יפתח הכי הרבה. לפי Google, הוא מציג ארבעה מדדים:
- קליקים, הפעמים שמשתמש לחץ מתוצאות החיפוש לאתר שלכם.
- חשיפות, הפעמים שהאתר הופיע בתוצאות.
- שיעור קליקים, קליקים חלקי חשיפות.
- מיקום ממוצע, ממוצע של המיקום הגבוה ביותר של האתר בתוצאות.
ואת המדדים אפשר לפרק לפי שאילתות, עמודים, מדינות, מכשירים, סוג הופעה ותאריכים. ברירת המחדל היא שלושת החודשים האחרונים.
המיקום הממוצע מטעה יותר ממה שנראה
לפי Google, המיקום שנרשם לכל חיפוש הוא המיקום הגבוה ביותר שבו הופיע קישור לאתר, והממוצע מחושב על פני כל החיפושים. כלומר, מיקום ממוצע 9 יכול להיות מצב שבו האתר הופיע במקום 4 בטלפונים ובמקום 14 במחשבים. לכן לפני שמחליטים משהו על ביטוי, פותחים אותו ומשווים בין מכשירים. לפי Google, אפשר להשוות שני ערכים של מימד אחד בכל פעם, למשל נייד מול מחשב, או החודש מול החודש הקודם.
יש עוד הבדל שכדאי להכיר. לפי Google, הגרף תמיד מסוכם לפי נכס, ואם שני עמודים שלכם הופיעו באותו חיפוש זו חשיפה אחת. בלשונית העמודים כל עמוד נספר בנפרד. לכן סכום החשיפות בלשונית העמודים יכול לצאת גבוה מהגרף, ושיעור הקליקים והמיקום שם לא תואמים לגרף, וזה לא אומר שמשהו השתבש.
שלוש מגבלות שמשרד קטן מרגיש
- חיפושים אנונימיים. לפי Google, חיפוש שלא נעשה על ידי יותר מכמה עשרות אנשים בחודשיים או שלושה לא מופיע בטבלה. באתר של משרד, שבו הרבה חיפושים הם ניסוחים ארוכים וייחודיים, זה חלק גדול מהתמונה.
- 1,000 שורות. לפי Google, הטבלה מציגה עד 1,000 שורות, וזה גם הגבול לייצוא מהממשק. דרך ה־API אפשר להוציא עד 50,000 שורות ביום, לאתר ולסוג חיפוש.
- עיכוב ושעון אחר. לפי Google, הנתונים זמינים בדרך כלל אחרי יומיים או שלושה, והימים נספרים לפי שעון פסיפיק בקליפורניה, לא לפי שעון ישראל. לכן יום ראשון בדוח לא תואם בדיוק ליום ראשון ביומן של המשרד.
הנתונים נשמרים 16 חודשים, לפי Google. מי שרוצה להשוות שנה מול שנה צריך להתחיל לשמור ייצוא חודשי, כי אחרי 16 חודשים החודש הראשון נעלם.
סוגי חיפוש ותשובות AI
ברירת המחדל היא חיפוש Web. לפי Google, תכונות AI בחיפוש, כמו AI Overviews ו־AI Mode, נכללות בתנועה הכוללת בדוח, תחת אותו סוג חיפוש. מי שרוצה לדעת מה קורה לאתר בתשובות האלה ימצא את ההסבר המלא במדריך לסקירות AI בגוגל. בדוח הביצועים עצמו הסימן שמחפשים הוא ביטוי שבו החשיפות עולות והקליקים לא עולים איתן.
שם המשרד מול חיפושים של לקוחות חדשים
זו ההפרדה שהכי חשובה למשרד, ובלעדיה הדוח מטעה. מי שחיפש את שם המשרד כבר שמע עליו, מלקוח קודם, מכרטיס ביקור או ממודעה. מי שחיפש ״עורך דין משמורת בנתניה״ לא הכיר אתכם. רק החיפושים מהסוג השני אומרים שהקידום מביא לקוחות חדשים.
מסנן חיפושי המותג של גוגל
בנובמבר 2025 הוסיפה Google לדוח הביצועים מסנן שמפריד בין חיפושים עם שם המותג לבין כל השאר, ובמרץ 2026 עדכנה שהוא זמין לכל האתרים שעומדים בתנאים. לפי Google, הסיווג נעשה במערכת פנימית שנעזרת ב־AI, הוא כולל את שם האתר בכל השפות ושגיאות כתיב, והוא עלול לטעות בחלק מהחיפושים. יש שני תנאים שמשרדים קטנים נתקלים בהם. המסנן זמין רק לנכסים ברמה העליונה, לא לתיקייה ולא לתת דומיין, והוא לא זמין לאתרים עם מעט חשיפות.
כשהמסנן לא מופיע, ביטוי רגולרי
אתר של משרד קטן עלול לא לראות את המסנן בכלל. הפתרון הוא סינון לפי ביטוי רגולרי. לפי Google, בוחרים ״הוספת מסנן״, ״שאילתה״ ואז ״מותאם אישית (ביטוי רגולרי)״, מפרידים ערכים בקו אנכי, והתאמה היא חלקית ולא תלויה באותיות גדולות וקטנות. מכניסים את שם המשרד בכל הכתיבים, בעברית ובאנגלית, עם שגיאות כתיב נפוצות ועם שמות השותפים. לפי Google, הביטוי נכתב בתחביר RE2, וכדי לקבל התאמה רגישה לאותיות מוסיפים (?-i) בתחילתו. שומרים את אותו ביטוי בגיליון, כדי שכל חודש יסונן באותה צורה. את שלושת הסינונים הקבועים האחרים, שאלות, מחיר ומקום, פירטנו במחקר מילות מפתח.
הביטוי נראה בערך כך, עם השמות שלכם במקום המילים בסוגריים.
(שם המשרד|שם המשרד בכתיב אחר|officename|שם משפחה של שותף)
בפעם הראשונה מריצים אותו, ואז עוברים על החיפושים שנשארו בחוץ ומוסיפים כתיבים שפספסתם. ההצעות של ההשלמה האוטומטית על שם המשרד הן מקור טוב לשגיאות כתיב.
אחרי ההפרדה מסתכלים על שלושה מספרים. כמה קליקים הגיעו מחיפושי שם, כמה מחיפושים אחרים, ומה החלק של החיפושים האחרים מכלל הקליקים. החלק הזה, לאורך כמה חודשים, הוא המדד שמראה אם הקידום עובד. קליקים על שם המשרד עולים בדרך כלל כשהמשרד מוכר יותר, ולא מעידים על עבודה באתר. אם משרדים מתחרים מפרסמים על השם שלכם, הבעיה הזו נפתרת בגוגל אדס ולא כאן, וכתבנו עליה במדריך על מתחרים שמפרסמים על השם.
מיקומים 8 עד 20, איפה נמצאות ההזדמנויות
ביטוי שהאתר מופיע עליו במקום 40 צריך עבודה רבה. ביטוי במקום 2 כבר מביא את רוב מה שאפשר. ההזדמנויות נמצאות באמצע, בסוף העמוד הראשון ובעמוד השני, שם גוגל כבר מחשיבה את העמוד רלוונטי, ושיפור לא גדול יכול להזיז אותו למקום שבו לוחצים.
איך מוצאים אותם
- בדוח הביצועים בוחרים את שלושת החודשים האחרונים, סוג חיפוש Web, ומדינה ישראל.
- מפעילים את כל ארבעת המדדים, כדי שהטבלה תציג גם מיקום.
- מסננים החוצה את חיפושי שם המשרד, במסנן של Google או בביטוי שלכם.
- מייצאים את טבלת השאילתות לגיליון.
- בגיליון משאירים שורות עם מיקום בין 8 ל־20 ולפחות 100 חשיפות.
- לכל שורה מוצאים את העמוד שמופיע, בלחיצה על השאילתה ומעבר ללשונית העמודים.
רף של 100 חשיפות בשלושה חודשים הוא הבחירה שלנו לאתר של משרד, לא כלל של Google. באתר עם תנועה גדולה יותר מעלים את הרף.
בעברית אותה שאלה נכתבת בהרבה צורות, עם ובלי ה׳ הידיעה, ביחיד וברבים, ועם שגיאות כתיב. לפי Google, מאז אוקטובר 2025 מגיע בהדרגה לדוח התובנות כרטיס בשם Query groups, שמקבץ ניסוחים דומים של אותו חיפוש בעזרת AI, ומציג את סך הקליקים לכל קבוצה. לפי Google, הכרטיס זמין רק לנכסים עם נפח גדול של חיפושים, ולכן ברוב האתרים של משרדים הוא לא יופיע. מי שרואה אותו בודק בו את הקבוצות שעולות ויורדות לפני שמסיקים משהו משורה בודדת בטבלה. מי שלא רואה אותו מקבץ את הניסוחים בעצמו בגיליון.
מה עושים עם כל שורה
| מה רואים | מה זה כנראה אומר | מה עושים |
|---|---|---|
| מיקום 8 עד 12, שיעור קליקים נמוך | העמוד בסוף העמוד הראשון, והכותרת לא מושכת | כותבים מחדש את הכותרת ואת התיאור, ומשנים רק את זה |
| מיקום 12 עד 20, העמוד עונה על השאלה | גוגל מחשיבה את העמוד רלוונטי, אבל אחרים עונים טוב יותר | מוסיפים תשובה ישירה בפתיחה, דוגמה, טבלה או מקור |
| מיקום 12 עד 20, העמוד לא עונה על השאלה | החיפוש נוגע בעמוד רק בדרך אגב | פרק חדש בעמוד קיים, או עמוד חדש אם זו שאלה אחרת |
| שני עמודים של המשרד מופיעים על אותו ביטוי | העמודים מתחרים זה בזה | מחליטים איזה עמוד עונה, ומקשרים אליו מהשני |
| מיקום טוב בנייד ורע במחשב או להפך | הממוצע מסתיר שני מצבים שונים | בודקים את העמוד בשני המכשירים לפני שמשנים |
עמוד אחד שמשנים בפעם אחת, ועם תאריך ברישום. אחרי 28 יום בודקים את אותה שאילתה ואת אותו עמוד. מי שמשנה חמישה דברים בבת אחת לא יודע מה עבד. אם הביטויים שעולים הם שמות של ערים, לפני שבונים עמוד לכל עיר כדאי לקרוא את המדריך לקידום לפי עיר, כי עמודים כמעט זהים לכל עיר עלולים לפגוע בדירוג של כל האתר.
כותרת חדשה, וכללי הלשכה
כשכותבים מחדש כותרת ותיאור כדי שיותר אנשים ילחצו, הפיתוי הוא להבטיח. כלל 2א לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) אוסר פרסום מטעה, ו״זכייה מובטחת״ או ״הכי מהיר בעיר״ בכותרת הם בדיוק זה. כותרת שעובדת עונה על החיפוש. אם חיפשו ״כמה זמן לוקח הליך גירושין״, הכותרת אומרת שבעמוד יש תשובה לשאלה הזו, ובפתיחה של העמוד התשובה מופיעה בשורה הראשונה.
דוגמה מחושבת, מה שווים שלושה ביטויים בעמוד השני
הדוגמה הזו להמחשה. המספרים של המשרד מומצאים, והם מסומנים ככאלה. הנתונים של עלות קליק בגוגל אדס הם מהמדד של BoostIt.
משרד לדיני משפחה מייצא את טבלת השאילתות לשלושה חודשים, אחרי סינון שם המשרד. שלוש שורות עומדות בתנאים:
| שאילתה (לדוגמה) | חשיפות | מיקום ממוצע | שיעור קליקים | קליקים |
|---|---|---|---|---|
| משמורת משותפת | 1,800 | 9.2 | 0.9% | 16 |
| הסכם ממון | 1,100 | 12.6 | 0.4% | 4 |
| מזונות ילדים | 2,400 | 14.1 | 0.3% | 7 |
| סך הכל | 5,300 | 27 |
ההנחה. אם שלושת העמודים יעלו למקומות 3 עד 5, נניח ששיעור הקליקים יגיע ל־4%. זו הנחה שלנו לצורך החישוב, לא נתון של Google, ושיעור הקליקים בפועל תלוי בכותרות, במודעות שמעל התוצאות ובתשובות AI.
הקליקים. 5,300 חשיפות כפול 4% הם 212 קליקים בשלושה חודשים. פחות 27 הקליקים שכבר יש, נשארים 185 קליקים נוספים, בערך 62 בחודש.
מה זה היה עולה במודעות. לפי BoostIt, העלות החציונית לקליק בתחום המשפטי בישראל היא ₪16.4, לעומת ₪8.7 בכל הענפים. 185 קליקים כפול ₪16.4 הם ₪3,034 בשלושה חודשים, בערך ₪1,011 בחודש.
כמה פניות. אצל BoostIt שיעור ההמרה החציוני בתחום המשפטי הוא 18.4%, והוא סופר גם לחיצות על טלפון ועל וואטסאפ מתוך מודעות. מי שמגיע מחיפוש של שאלה כמו ״מזונות ילדים״ נמצא בדרך כלל בשלב מוקדם יותר, ולכן בחישוב הזה נניח 5% בלבד. 185 כפול 5% הם 9.25, כלומר כתשע פניות בשלושה חודשים, שלוש בחודש.
- התחום המשפטי₪16.4
- כל הענפים₪8.7
BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף
מה למדנו מהחשבון. העבודה על שלושה עמודים קיימים שווה כמו אלף שקלים בחודש של קליקים במודעות, וזה לפני שכותבים עמוד חדש אחד. מי שרוצה לחשב מה שווה פנייה כזו למשרד, לפי שיעור הסגירה שלו, יכול להשתמש במחשבון עלות לפנייה ולתיק. חשוב גם להבין את הצד השני. אם הפניות לא נענות מהר, הקליקים הנוספים לא יהפכו לתיקים, וזה כבר עניין של ניהול פניות.
אינדוקס, איזה עמודים גוגל בכלל מכירה
עמוד שלא נמצא באינדקס לא יופיע בשום חיפוש, ולא משנה כמה הוא טוב. הדוח ״הוספת דפים לאינדקס״ מראה כמה עמודים נכנסו וכמה לא, ולמה.
המטרה היא לא שכל העמודים ייכנסו
לפי Google, המטרה היא שהגרסה הקנונית של כל עמוד חשוב תהיה באינדקס, ולא שכל כתובת באתר תיכנס. עמודים כפולים, עמודים עם הפניה ועמודים שסימנתם במכוון כלא לאינדוקס אמורים להיות בחוץ. הטבלה מסכמת את הסיבות הנפוצות באתר של משרד, לפי ההסברים של Google:
| הסיבה בדוח | מה זה אומר | מה עושים |
|---|---|---|
| נסרק, כרגע לא נוסף לאינדקס | גוגל ראתה את העמוד והחליטה לא להכניס אותו, לפחות בינתיים | אם זה עמוד חשוב, מחזקים את התוכן ואת הקישורים אליו. לפי Google, לא צריך להגיש אותו שוב |
| התגלה, כרגע לא נוסף לאינדקס | גוגל יודעת על הכתובת ועוד לא סרקה | בודקים שיש אליו קישורים פנימיים ושהוא במפת האתר |
| עמוד כפול בלי קנוני שהמשתמש בחר | גוגל בחרה עמוד אחר כגרסה הראשית | בודקים בכלי בדיקת הכתובות איזה עמוד נבחר, ומחליטים אם זה נכון |
| דף חלופי עם תג קנוני מתאים | העמוד מפנה נכון לגרסה הראשית | לא עושים כלום |
| הוחרג באמצעות תג noindex | העמוד מסומן במכוון כלא לאינדוקס | בודקים שזה באמת מכוון, למשל עמוד תודה אחרי טופס |
| לא נמצא (404) | הכתובת לא קיימת | אם העמוד עבר, הפניה קבועה. אם נמחק בלי תחליף, זה תקין |
| שגיאת 404 רכה | העמוד אומר ״לא נמצא״ אבל השרת מחזיר קוד תקין | מחזירים קוד 404 אמיתי, או מוסיפים תוכן |
| דף עם הפניה | הכתובת מפנה לכתובת אחרת | תקין אחרי שינוי כתובות |
אחרי תיקון של כל העמודים שיש להם אותה בעיה, לוחצים ״אימות התיקון״. לפי Google, האימות לוקח בדרך כלל עד כשבועיים. המגמה שרוצים לראות היא עלייה הדרגתית של עמודים באינדקס, לפי ההסבר של Google עצמה.
כלי בדיקת הכתובות ובקשה להוספה לאינדקס
כשמפרסמים עמוד חדש, למשל מאמר על פסק דין או עמוד לתחום חדש, מכניסים את הכתובת המלאה בשורת החיפוש בראש Search Console. לפי Google, התוצאה מציגה את הגרסה האחרונה שגוגל הכניסה לאינדקס, לא את העמוד כפי שהוא עכשיו. כדי לבדוק את הגרסה העדכנית לוחצים על בדיקה בזמן אמת. ״כתובת ה־URL נמצאת ב־Google״ לא מבטיחה שהעמוד מופיע בתוצאות, ולפי Google הבדיקה המכרעת היא לחפש את הכתובת בגוגל.
מכאן אפשר לבקש הוספה לאינדקס. לפי Google, זה דורש הרשאת בעלים או משתמש מלא, יש מכסה יומית, ובקשה חוזרת על אותה כתובת לא מזרזת את הסריקה. לפי Google, סריקה יכולה לקחת מכמה ימים ועד כמה שבועות. לכן מבקשים פעם אחת, רושמים את התאריך, ובודקים שוב אחרי שבועיים.
מפת אתר וסריקה
לפי Google, אתר קטן, עד כ־500 עמודים, שאפשר להגיע לכל עמוד בו בקישורים מעמוד הבית, כנראה לא צריך מפת אתר. רוב בוני האתרים יוצרים אחת בכל מקרה, וכדאי להגיש אותה, כי היא מאפשרת לראות בדוח מפות האתר אם גוגל הצליחה לקרוא אותה. דוח הנתונים הסטטיסטיים של הסריקה מיועד, לפי Google, למשתמשים מתקדמים, ואתר עם פחות מאלף עמודים לא אמור להזדקק לו. באתר של משרד פותחים אותו רק כשיש סיבה לחשוד שהשרת לא זמין.
חוויית עמוד, פעולות ידניות ואבטחה
מדדי הליבה לחוויית משתמש
הדוח מבוסס, לפי Google, על נתונים של משתמשים אמיתיים בדפדפן Chrome, ומציג שלושה מדדים, LCP למהירות טעינה, INP לתגובה ללחיצות ו־CLS לתזוזה של העמוד בזמן הטעינה. לכל קבוצת עמודים מוצג הערך שבו עמדו 75% מהצפיות ב־28 הימים האחרונים. באתר של משרד קטן תראו הרבה פעמים ״אין נתונים זמינים״. לפי Google, זה קורה כשאין מספיק נתונים במאגר של Chrome. במקרה כזה בודקים עמודים בודדים ב־PageSpeed Insights, ומתחילים מהעמודים שמביאים הכי הרבה קליקים בדוח הביצועים.
מהירות ונגישות הן שני דברים שונים. אתר מהיר יכול להיות לא נגיש, ולהפך. החובה החוקית באתר של משרד היא נגישות לפי תקן ישראלי 5568, והסברנו אותה בעמוד על נגישות אתר.
פעולות ידניות ובעיות אבטחה
לפי Google, פעולה ידנית ניתנת כשבודק אנושי בגוגל קבע שעמודים באתר מפרים את מדיניות הספאם, והתוצאה יכולה להיות שחלק מהאתר או כולו לא יופיע בתוצאות. ההודעה מגיעה לדוח הפעולות הידניות ולמרכז ההודעות. באתר של משרד שלא קנה קישורים זה נדיר, אבל בודקים פעם בחודש, ובמיוחד אחרי שעובדים עם ספק חדש. לפי Google, מי שקנה דומיין שהפר את המדיניות לפני שעבר לבעלותו מתקן את הבעיה ומציין בבקשה לבדיקה חוזרת שהדומיין נרכש לאחרונה.
הבדיקה החודשית, חצי שעה
זה סדר עבודה שמתאים לאתר של משרד. הזמנים הם הערכה לאתר של עשרות עד מאות עמודים:
- הודעות ובעיות, 3 דקות. סקירה כללית, פעולות ידניות, בעיות אבטחה ומרכז ההודעות. כל דבר אדום מטפלים בו לפני כל השאר.
- מגמה, 6 דקות. דוח הביצועים, 28 הימים האחרונים מול 28 הימים שלפניהם, בתצוגה שבועית. לפי Google, תצוגה שבועית או חודשית מנטרלת את ההבדל בין ימי חול לסוף שבוע.
- שם המשרד מול השאר, 4 דקות. קליקים מחיפושי שם, קליקים מחיפושים אחרים, והחלק של האחרים מהסך. רושמים את שלושת המספרים.
- הזדמנויות, 8 דקות. ייצוא, סינון מיקומים 8 עד 20, ובחירה של עמוד אחד לשיפור החודש.
- בדיקה של שינויים קודמים, 4 דקות. עמודים ששינינו לפני 28 יום, מה קרה לחשיפות, לשיעור הקליקים ולמיקום.
- אינדוקס, 5 דקות. דוח הוספת דפים לאינדקס, ובדיקה של כל עמוד שפורסם החודש בכלי בדיקת הכתובות.
את התוצאה רושמים בגיליון קבוע, שורה לכל חודש. המספרים של שלב 3 נכנסים גם לדוח החודשי, ליד מספר הפניות מחיפוש אורגני. כך רואים אם עלייה בקליקים מחיפושים חדשים מלווה בעלייה בפניות, או שהיא נעצרת בדרך.
טעויות שחוזרות באתרים של משרדים
- הנכס רשום על המייל הפרטי של בונה האתר או של עובד שעזב, ואף אחד במשרד לא בעלים מאומת.
- נכס קידומת כתובת על https עם www בלבד, כשחלק מהתנועה מגיעה לגרסה בלי www.
- מוחקים את רשומת ה־DNS או את קובץ האימות אחרי שהאימות הצליח, ומאבדים את הבעלות.
- מסתכלים על סך הקליקים בלי להפריד את שם המשרד, ומסיקים שהקידום עובד.
- קוראים חשיפות כנפח חיפוש, ומחליטים על עמוד חדש לפי 30 חשיפות.
- מסכמים את השורות בטבלה ומשווים לגרף, ובטוחים שחסרים נתונים.
- משנים כותרת, תוכן וקישורים באותו שבוע, ולא יודעים מה הזיז את המיקום.
- מבקשים הוספה לאינדקס לאותו עמוד כל יום.
- מנסים להכניס לאינדקס כל כתובת באתר, כולל עמודי תודה ותגיות.
- לא מייצאים נתונים, ואחרי 16 חודשים אין עם מה להשוות.
- משאירים לספק לשעבר הרשאת בעלים ואסימון אימות פעיל אחרי שהעבודה נגמרה.
תוכנית ל־90 יום
| ימים | מה עושים |
|---|---|
| 1 עד 7 | פותחים חשבון Google על מייל של המשרד, מאמתים נכס דומיין, מגישים מפת אתר, מסדרים הרשאות לפי הטבלה למעלה, ומחברים ל־GA4. מגדירים שההתראות יגיעו למייל שמישהו קורא. |
| 8 עד 30 | בונים את הביטוי הרגולרי לשם המשרד, או בודקים אם מסנן חיפושי המותג זמין. מייצאים לגיליון את שלושת החודשים הראשונים שיש, ורושמים את קו הבסיס, קליקים מחיפושי שם, קליקים מחיפושים אחרים, ועמודים באינדקס. |
| 31 עד 60 | מריצים את סינון ההזדמנויות, בוחרים עמוד אחד עד שלושה, ומשנים בכל אחד רק דבר אחד, עם תאריך ברישום. מטפלים בעמודים חשובים שלא נכנסו לאינדקס. |
| 61 עד 90 | אחרי 28 יום מכל שינוי, בודקים אותו. מה שעבד מעתיקים לעמודים דומים, ומה שלא עבד מחזירים או מנסים אחרת. מוסיפים את המספרים לדוח החודשי, ומחליטים על העמודים של הרבעון הבא לפי ההזדמנויות, לא לפי תחושה. |
אחרי שלושה חודשים יש למשרד שלושה דברים שלא היו לו. נכס שבשליטתו, מספר אחד שמראה אם לקוחות חדשים מוצאים אותו בגוגל, ורשימה של שינויים עם תוצאה מדודה לכל אחד.
איך זה עובד אצלנו
ב־Reboost המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. הדוח החודשי שאנחנו שולחים בנוי סביב הפניות החדשות. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, בלי תשלום לפי ליד, ולא עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.
משרד שרוצה לדעת מה האתר שלו מפספס יכול להתחיל בבדיקת משפך במחיר קבוע, שמזוכה בחודש הראשון אם ממשיכים. משרד שמתכנן אתר חדש ימצא בבניית אתר לעורך דין מה לבדוק לפני העלייה, ומשרד שמשלב קידום עם מודעות ימצא את הצד השני בפרסום בגוגל לעורכי דין.
את התנהגות הכלי בדקנו בדפי העזרה הרשמיים של Google Search Console ובבלוג של Google Search Central ב־26 באוקטובר 2026. גוגל משנה שמות של דוחות ותפריטים לעיתים קרובות, וחלק מהתכונות מגיעות לאתרים בהדרגה, ולכן ייתכן שהמסכים אצלכם ייראו קצת אחרת. הדוגמה המספרית בעמוד היא דוגמה להמחשה ולא נתונים של משרד אמיתי.
מקורות
- Search Console Help, הוספת נכס, נכס דומיין מול נכס קידומת כתובת
- Search Console Help, אימות בעלות על אתר ושיטות האימות
- Search Console Help, ניהול בעלים, משתמשים והרשאות
- Search Console Help, דוח הביצועים, סקירה והגדרה בסיסית
- Search Console Help, דוח הביצועים, מימדים וקיבוץ נתונים (כולל מסנן חיפושי מותג)
- Search Console Help, דוח הביצועים, סינון מתקדם, ביטויים רגולריים והשוואות
- Search Console Help, דוח הביצועים, על הנתונים (צבירה לפי נכס ולפי עמוד, נתונים ראשוניים)
- Search Console Help, דוח הביצועים, פערים בנתונים (1,000 שורות, עיכוב של 2 עד 3 ימים, שעון פסיפיק)
- Search Console Help, איך נספרים קליקים, חשיפות ומיקום
- Google Search Central Blog, סינון וגבולות בנתוני הביצועים (אוקטובר 2022)
- Google Search Central Blog, מסנן חיפושי מותג ב־Search Console (נובמבר 2025, עדכון מרץ 2026)
- Google Search Central Blog, Query groups בדוח התובנות (אוקטובר 2025)
- Google Analytics Help, דוח השאילתות מ־Search Console ושמירת נתונים ל־16 חודשים
- Search Console Help, דוח הוספת דפים לאינדקס
- Search Console Help, כלי בדיקת כתובות URL
- Google Search Central, בקשה מגוגל לסרוק מחדש כתובות
- Google Search Central, מפות אתר, מתי צריך אחת (עד כ־500 עמודים)
- Search Console Help, דוח מפות האתר
- Search Console Help, דוח נתונים סטטיסטיים של סריקה
- Search Console Help, דוח מדדי הליבה לחוויית משתמש (Core Web Vitals)
- Search Console Help, דוח פעולות ידניות
- Google Search Central, תכונות AI בחיפוש והמדידה שלהן ב־Search Console
- BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
- Google, השלמה אוטומטית לחיפושים ״search console״ ו״סרץ קונסול״ (hl=iw, gl=il, 26 באוקטובר 2026)