שיווק לעורכי דין לדיני עבודה

איך עובדים ומעסיקים מחפשים עורך דין לדיני עבודה

ההשלמה האוטומטית של גוגל מראה את סדר הדברים. קודם מחפשים את הזכות, ורק אחר כך את עורך הדין. הטבלה מרכזת חיפושים שגוגל השלים באוקטובר 2026, ומה כל אחד מהם אומר למשרד:

שתי מסקנות עולות מהטבלה. רוב החיפושים בשלב הראשון לא כוללים את המילה ״עורך דין״, ולכן משרד שמפרסם רק על ״עורך דין דיני עבודה״ פוגש את הלקוח מאוחר, כשהוא כבר משווה. ובשלב השני העיר היא חלק מהחיפוש: כל עשר ההשלמות של ״עורך דין לדיני עבודה ב…״ היו ערים ואזורים, מירושלים ובאר שבע ועד עפולה ואילת. איך בונים עמודי עיר בלי לשכפל טקסט מוסבר במדריך על עמודים לפי תחום ועיר, ואיך ממפים את הביטויים מראש במדריך למחקר הביטויים של המשרד.

שני קהלים, שתי אסטרטגיות

עובדים מחפשים תשובות: פיצויי פיטורים, שימוע, הלנת שכר, הטרדה, פיטורים בהיריון. הם מגיעים דרך שאלה ומחליטים לפנות כשהם מבינים שיש להם עילה. לכן התוכן צריך לענות קודם, ולהציע שיחה אחר כך. מי שמחפש מהטלפון צריך כפתור וואטסאפ וטופס קצר, ולא עמוד ״אודות״ ארוך.

מעסיקים מחפשים ליווי: נוהל שימוע, חוזי עבודה, ייצוג בבית הדין לעבודה. אלה פניות פחות תכופות אבל ארוכות טווח, ולעתים קרובות מגיעות דרך המלצות ולינקדאין יותר מאשר מגוגל. מעסיק שקיבל המלצה נכנס לאתר כדי לבדוק, ושם הוא צריך למצוא מסלול שמדבר אליו ולא עמוד שמבטיח לעובדים ״נלחם על כל שקל״.

ההפרדה הזו משפיעה גם על הפרסום. מודעה לעובדים ומודעה למעסיקים הן שתי קבוצות מודעות, עם ביטויים שונים, עמודי נחיתה שונים ומילות שלילה שונות. ערבוב ביניהן מוביל לקליקים יקרים של אנשים שמגיעים לעמוד הלא נכון.

ההבדלים בין שני המסלולים, בטבלה אחת:

מי עוד עונה לעובד לפני שהוא מגיע למשרד

ההשלמה האוטומטית מראה מתחרה שאינו משרד עורכי דין. ״כל זכות״ עולה בהשלמה של ארבעה חיפושים שבדקנו באוקטובר 2026: ״שימוע לפני פיטורים כל זכות״, ״פיצויי פיטורים כל זכות״, ״הלנת שכר כל זכות״ ו״התפטרות בדין מפוטר כל זכות״. אנשים מחפשים את האתר הזה בשמו, כלומר הוא המקור שהם כבר סומכים עליו כשהם רוצים להבין זכות.

למשרד אין סיבה לנסות לנצח אתר מידע ציבורי בהסבר כללי של החוק. הסיבה שעובד יעבור מעמוד זכויות כללי לעמוד של משרד היא שהעמוד של המשרד עונה על מה שאתר כללי לא יכול לענות עליו:

• מה עושים עכשיו. אילו מסמכים לשמור, על מה לא לחתום, ומה לבקש מהמעסיק בכתב.
• מתי לבד ומתי עם עורך דין. גוגל משלים גם ״בית הדין לעבודה הגשת תביעה״ ו״תביעה קטנה נגד מעסיק״. חלק מהעובדים ינסו לבד, ועמוד שאומר ביושר באילו מצבים זה סביר ובאילו לא בונה אמון.
• השאלה שבה החוק לא מספיק. האם השינוי בתנאים הוא ״הרעה מוחשית״ לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, האם השכר שחושב הוא השכר הנכון, האם התשלומים לקרן הפנסיה מחליפים את הפיצויים. אלה שאלות שתלויות בעובדות, ושם נכנס עורך הדין.
• מי עונה. שם המשרד, הכתובת, ואיך פונים. אתר מידע לא מציע שיחה עם מי שכתב את העמוד.

ההשלמה של ״הלנת שכר״ מראה גם את הצד השני של המתחרה הזה. לצד ״הלנת שכר חישוב״ ו״הלנת שכר תביעה״ מופיעים ״הלנת שכר בתורה״ ו״הלנת שכר פירוש״. חלק מהתנועה על הביטוי הזה מחפש בכלל מקור הלכתי. בתוכן אורגני זה לא מזיק, אבל בפרסום ממומן אלה קליקים שלא יביאו פנייה.

תוכן שעונה לפני השיחה

בדיני עבודה הרבה מהשאלות של עובדים נענות ישירות מנוסח החוק. עמוד שמביא את הכלל, מראה חישוב ומסביר מה הוא לא יודע, עושה שני דברים: הוא מדורג על השאלה, והוא מסנן פניות לפני שהן מגיעות לעורך הדין. אלה הכללים שעמודים כאלה בנויים עליהם, ודוגמת חישוב שאפשר להציג באתר:

• פיצויי פיטורים. לפי סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל אותו מעסיק ופוטר זכאי לפיצויים. לפי סעיף 12, לעובד במשכורת מגיע שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. עובד שהשתכר ₪12,000 בחודש ועבד שש שנים מלאות זכאי לפי הכלל הבסיסי ל־6 × ₪12,000 = ₪72,000.
• התפטרות שנחשבת לפיטורים. סעיף 11 לאותו חוק קובע שהתפטרות בגלל הרעה מוחשית בתנאי העבודה נחשבת לפיטורים. זו בדיוק השאלה ״פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר״, ועמוד שמסביר אותה בבהירות מביא את מי שצריך בדיקה של עורך דין.
• הודעה מוקדמת. לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, עובד במשכורת זכאי בששת החודשים הראשונים ליום אחד על כל חודש עבודה, ואחרי שנת העבודה הראשונה לחודש שלם. עובד שפוטר אחרי ארבעה חודשים זכאי לארבעה ימים.
• פנסיה במקום פיצויים. ״פיצויי פיטורים סעיף 14״ מופיע בהשלמה האוטומטית. סעיף 14 לחוק קובע שתשלום לקרן פנסיה או לקופת גמל לא בא במקום פיצויי פיטורים, אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי או באישור של שר העבודה, ובמידה שנקבע. עמוד שמסביר את הכלל ומפרט מה צריך לבדוק בהסכם העבודה ובדוחות הקרן מביא עובדים שמגלים שהסכום שקיבלו נמוך ממה שציפו.
• פיטורים בהיריון. סעיף 9 לחוק עבודת נשים אוסר לפטר עובדת בהיריון שעבדה לפחות שישה חודשים אצל אותו מעסיק, אלא בהיתר של שר העבודה.

מחשבון שבנוי כך מסתיים בשאלה שרק עורך דין יכול לענות עליה, למשל אם ההתפטרות נחשבת לפיטורים או אם השכר שחושב הוא השכר הנכון. זה הרגע שבו כדאי להציע שיחה.

עמודי זכויות צריכים גם תחזוקה. כשסכום, תקנה או פסק דין מנחה משתנים, עמוד שלא עודכן מוסר מידע שגוי בשם המשרד. לכן כל עמוד כזה נושא תאריך עדכון גלוי, מפנה לנוסח החוק, ונבדק מחדש בלוח זמנים קבוע. עורך הדין מאשר כל שינוי בתוכן משפטי לפני שהוא עולה. איך כותבים עמודים כאלה בלי ללכת לאיבוד בפרטים מוסבר במדריך לכתיבת עמודי תוכן במשרד.

התחרות במספרים

לפי הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, 1,323 עורכי דין הצהירו על דיני עבודה כתחום התמחות, יותר מבדיני משפחה (1,252). בכל התחומים יחד טופדין סופר רק 20,167 הצהרות, מתוך 66,359 עורכי דין פעילים, ועורך דין יכול להצהיר על כמה תחומים. רוב עורכי הדין לא הצהירו על תחום בכלל, כך שהמספר האמיתי של העוסקים בתחום גבוה יותר.

רבים מהם מתחרים על אותם ביטויים כלליים, ומעטים בונים תוכן שעונה על השאלות המדויקות. בפרסום ממומן זה מורגש בעיקר במחיר הקליק. לפי מדד BoostIt, קליק בתחום המשפטי עולה בחציון ₪16.4, כמעט פי שניים מ־₪8.7 בכל הענפים, ואילו העלות לפנייה, ₪108, קרובה לחציון הכללי של ₪105. כלומר משלמים יותר על כל כניסה, ומי שנכנס פונה בשיעור גבוה יותר. איך מתרגמים את זה לתקציב חודשי מוסבר במדריך על עלות הפרסום בגוגל.

בצד הביקוש, לפי הדוח הסטטיסטי של הרשות השופטת לשנת 2022, נפתחו בבתי הדין לעבודה 48,292 תיקים. המספר הזה כולל סוגי תיקים שונים, ולכן כדאי לפרק אותו:

אם מחלקים את 16,472 הסכסוכים במספר עורכי הדין שהצהירו על דיני עבודה, מתקבלים כ־12 תיקים חדשים בשנה לכל אחד מהם. זה חישוב שלנו, על נתונים משנים שונות. הוא מוטה כלפי מעלה, כי רוב העוסקים בתחום לא הצהירו עליו, וכלפי מטה, כי לא כל סכסוך מגיע לבית הדין. המסקנה שלו פשוטה: יש ביקוש קבוע, והשאלה היא מי מהמשרדים פוגש אותו ראשון.

עמודי עיר ליד בית הדין האזורי

בדיני עבודה יש לגיאוגרפיה של הלקוח עוגן ברור, בית הדין האזורי שבו התיק יתנהל. לפי הנתונים בוויקיפדיה, פועלים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה:

הביקוש לא מתחלק שווה. לפי אותו דוח, 48.8% מהתיקים בבתי הדין לעבודה מתנהלים בבית הדין האזורי בתל אביב. משרד במרכז מתחרה על השוק הגדול ביותר וגם הצפוף ביותר, ומשרד בבאר שבע או בנצרת פוגש פחות תיקים, אבל גם פחות משרדים שבנו עמודי עיר.

ההשלמה האוטומטית מאשרת שאנשים מחפשים כך. לחיפוש ״בית הדין לעבודה״ גוגל משלים בת ים, תל אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, באר שבע וכפר סבא. חלק מהמחפשים כבר בשלב התביעה, והם מחפשים את בית הדין הקרוב אליהם, ולפעמים את מספר הטלפון שלו.

מכאן נגזר סדר העבודה של עמודי העיר. מתחילים בעיר שבה המשרד יושב ובערים שמסביבה, שהתיקים שלהן מגיעים לאותו בית דין אזורי שבו עורך הדין מופיע בדרך כלל. עמוד עיר טוב לא מחליף שם עיר בתבנית. הוא מציין לאיזה בית דין אזורי מגיעים התיקים מהעיר, כמה זמן נסיעה יש מהמשרד, אם אפשר להיפגש בזום, ואילו ענפי תעסוקה בולטים באזור, ככל שהמשרד באמת מכיר אותם. עמוד כזה עונה על חיפוש מקומי, ולא נראה כמו עמוד משוכפל, מהסוג שגוגל מוריד בדירוג.

משרד בתל אביב יכול לטעות כאן בכיוון ההפוך, ולבנות עמודים לכל עיר בארץ כי ״כולן מחפשות״. אם המשרד לא מופיע בבאר שבע ולא נוסע לשם, עמוד ״עורך דין לדיני עבודה בבאר שבע״ יביא פניות שהמשרד לא ירצה לקחת, או פונים שיתאכזבו כשיבינו את המרחק. הכלל הוא לבנות עמוד עיר רק במקום שבו המשרד היה לוקח את התיק מחר.

פרסום בגוגל לדיני עבודה, החשבון

המדד של BoostIt לשוק הישראלי נותן את המספרים לקטגוריה ״משפט, נוטריונים ואזרחות״, בלי פירוק לפי תחום. מחיר חציוני לקליק ₪16.4, כשהטווח הנפוץ הוא ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים יחד (אוגוסט 2025 עד יולי 2026). עלות חציונית לליד ₪108, וברבע העליון, כלומר אצל רבע המפרסמים היעילים ביותר, ₪67. שיעור ההמרה החציוני הוא 18.4% (אפריל עד ספטמבר 2026), והוא סופר גם לחיצה על כפתור שיחה או וואטסאפ, לא רק פנייה שהושלמה.

דוגמה לחישוב, לתקציב פרסום של ₪5,000 בחודש:

1. קליקים. ₪5,000 ÷ ₪16.4 ≈ 305 קליקים בחודש במחיר החציוני.
2. פניות לפי החציון. ₪5,000 ÷ ₪108 ≈ 46 פניות בחודש.
3. פניות ברבע העליון. ₪5,000 ÷ ₪67 ≈ 75 פניות בחודש. ההפרש בין 46 ל־75 הוא ההפרש בין מפרסם חציוני לרבע היעיל של המפרסמים, באותו תקציב.
4. מה מתוכן רלוונטי. כאן נכנסים המספרים של המשרד עצמו. כמה מהפניות היו בתחום, כמה קיבלו מענה באותו יום, וכמה הפכו לפגישה. אין לנו נתון שוק אמין לשלבים האלה, ולכן מודדים אותם מהחודש הראשון.

החישוב הזה מניח שכל התקציב הולך לביטויים עם כוונת פנייה. בדיני עבודה זה לא קורה מעצמו, כי חלק גדול מהחיפושים בתחום הם של אנשים שמחפשים משהו אחר. ההשלמות שבדקנו מראות את זה:

את המבנה הזה בונים לפני שהקמפיין עולה, ולא אחרי שהתקציב של החודש הראשון כבר הלך על חיפושים של תלושי שכר. את התקציב לפי היעד שלכם אפשר לחשב במחשבון תקציב הפרסום בגוגל, ואת העלות בפועל לכל תיק במחשבון העלות לפנייה ולתיק.

פרופיל עסק וביקורות במשרד לדיני עבודה

גוגל מדרג תוצאות מקומיות לפי שלושה גורמים, רלוונטיות, מרחק ובולטות. בדיני עבודה יש לזה שתי השלכות שכדאי להכיר מראש.

הראשונה נוגעת לשם ולמבנה. ההנחיות של גוגל מונות עורכי דין בין אנשי המקצוע, וקובעות שאיש מקצוע לא אמור להחזיק כמה פרופילים כדי לכסות כמה התמחויות, ושאסור להוסיף לשם העסק מידע מיותר. לכן אין פרופיל נפרד ״למעסיקים״ ואין ״דיני עבודה״ בתוך השם, אם זה לא השם הרשמי של המשרד. הרלוונטיות נבנית מהקטגוריה, מהשירותים שמפורטים בפרופיל ומהעמודים באתר שהפרופיל מפנה אליהם.

השנייה נוגעת לביקורות. לפי סקר הצרכנים של BrightLocal לשנת 2026, שנערך בארצות הברית, 97% קוראים ביקורות, 68% שוקלים רק עסקים עם 4 כוכבים ומעלה, 47% נמנעים מעסק עם פחות מ־20 ביקורות, ו־74% רוצים לראות ביקורות משלושת החודשים האחרונים. אין לנו סקר מקביל בישראל, אבל הכיוון ברור. עובד שמצא את המשרד דרך עמוד על פיצויים יבדוק את הדירוג לפני שהוא מתקשר.

בדיני עבודה יש כאן קושי מובנה. עובד שזכה בתביעה נגד מעסיק לשעבר לא תמיד ירצה שהשם שלו יופיע ליד ביקורת על עורך דין לדיני עבודה, כי מעסיק עתידי עלול לראות אותה. מעסיק שמלווה על ידי המשרד לא ירצה לפרסם שהיה לו סכסוך עם עובד. מה שעובד בפועל:

• לבקש מכל לקוח בסיום הטיפול, לא רק ממי שנראה מרוצה. מדיניות הביקורות של גוגל אוסרת לבקש ביקורות באופן סלקטיבי ואוסרת לתת תמורה על ביקורת.
• להציע שם פרטי או כינוי. הביקורת שווה גם בלי שם מלא, והלקוח לא נחשף.
• לבקש מלקוחות מסלול המעסיקים לכתוב על הליווי השוטף, למשל על נוהל שימוע או על חוזים, בלי פרטים על עובד מסוים.
• לענות לכל ביקורת בלי לחשוף פרטי תיק. 89% מהנשאלים בסקר של BrightLocal מצפים שהעסק יגיב. בתגובה לא מאשרים שהכותב היה לקוח ולא מגיבים לטענות עובדתיות על התיק. איך מנסחים תגובה כזו מוסבר במדריך למענה לביקורת שלילית.

ההגדרות של הפרופיל עצמו, מהקטגוריה ועד אזור השירות, מפורטות במדריך לפרופיל עסק בגוגל לעורך דין.

מה מותר לכתוב בפרסום לדיני עבודה

חמישה כללים והחלטות של הלשכה עולים בתחום הזה שוב ושוב:

• שכר טרחה. המלל החופשי בפרסומת מותר רק אם אין בו שום התייחסות לשכר הטרחה. החיפוש ״לפי אחוזים״ קיים, אבל המענה לו צריך להיות בשיחה ולא בכותרת או במודעה.
• שיעורי הצלחה. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 83/24 שפרסום של אחוזי הצלחה עלול להטעות. משפטים כמו ״השגנו מיליונים לעובדים״ עלולים ליפול באותה קטגוריה.
• שמות לקוחות. במסלול המעסיקים מתבקש להציג לוגו של חברות שהמשרד מלווה. הכללים מתירים לפרסם שם או תמונה של לקוח רק בהסכמה בכתב, ולכן אוספים הסכמה לפני שהלוגו עולה לאתר.
• תשלום על הפניות. משרדים לדיני עבודה מקבלים לא מעט פניות של מעסיקים דרך רואי חשבון, יועצי שכר ויועצי משאבי אנוש. ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 218/24 שתגמול בזיקה להפניה אסור. הסדר של ״עמלה על כל לקוח שהבאת״ עם יועץ כזה הוא בדיוק המקרה הזה, וכך גם רכישת פניות לפי ליד, שעליה כתבנו בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.
• האחריות על מודעה של סוכנות. בהחלטה 361/2024 קבעה ועדת האתיקה במחוז הדרום שעורך הדין אחראי לפרסומת שסוכנות פרסמה עבורו. ״הסוכנות כתבה את זה״ אינה הגנה, ולכן כל מודעה עוברת אישור של המשרד לפני שהיא עולה.

הכללים המלאים, עם ההחלטות והמקורות, מרוכזים בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

טופס הפנייה, שאלות סינון ופרטיות

פנייה בדיני עבודה מגיעה כמעט תמיד עם מידע רגיש. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מגדיר ״מידע בעל רגישות מיוחדת״, וברשימה מופיעים במפורש גם נתוני שכר של אדם ופעילותו הפיננסית, וגם מידע על מצב בריאותו. עובדת שכותבת בטופס ״פוטרתי בחודש החמישי להיריון, השתכרתי 11 אלף ברוטו״ מסרה בשורה אחת נתוני שכר, ולפי הקריאה שלנו גם מידע על מצב בריאותה.

זה משנה שלושה דברים בבניית הטופס:

1. הודעה לפי סעיף 11 ליד הטופס. מה המטרה של איסוף המידע, האם חובה למסור אותו, למי הוא יועבר ואילו זכויות יש לפונה. הפירוט המלא נמצא בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
2. לא לבקש בטופס את מה שאפשר לשאול בשיחה. הטופס צריך לאפשר לעורך הדין להחליט אם לחזור ומתי. הסכום המדויק של השכר והפרטים הרפואיים יכולים לחכות לשיחה עצמה.
3. לא להעביר את הפנייה בערוצים פתוחים. פנייה שמגיעה במייל לתיבה משותפת, או שמועברת בקבוצת וואטסאפ של המשרד, יוצאת משליטה. כל הפניות נשמרות במקום אחד עם הרשאות.

בדיני עבודה יש לטופס עוד תפקיד, בדיקת ניגוד עניינים. משרד שמייצג מעסיקים עלול לקבל פנייה של עובד נגד אחד מהם. לכן השאלה ״מי המעסיק?״ חייבת להופיע בטופס או בשיחה הראשונה, לפני שהעובד מספר את כל הסיפור. אלה חמש שאלות שמספיקות לסינון הראשוני במסלול העובדים:

במסלול המעסיקים השאלות שונות: שם החברה, מספר העובדים בערך, הנושא הדחוף ומועד אחרון אם יש, למשל שימוע שנקבע או כתב תביעה שהתקבל. כמה מהר צריך לחזור לכל אחד מהם, ומה עושים עם פנייה שהגיעה בלילה, מוסבר במדריך על זמן המענה לפניות.

מסלול המעסיקים, ניוזלטר ועדכוני חקיקה

מעסיק שמלווה על ידי המשרד רוצה לשמוע על שינויים שנוגעים לו, ומשרדים לדיני עבודה נוטים לשלוח עדכונים כאלה. כאן חלים שני כללים נפרדים.

כללי הפרסומת של הלשכה, בכלל 3(יג), מתירים לשלוח מידעון לרשימת תפוצה של לקוחות המשרד שביקשו זאת, ולמי שאינו לקוח רק אם ביקש. חוק התקשורת, בסעיף 30א, דורש ככלל הסכמה מפורשת מראש לכל דבר פרסומת שנשלח במייל או בהודעה, ומאפשר לנמען לתבוע עד ₪1,000 לכל הודעה בלי להוכיח נזק. החוק מתיר פנייה אחת לעסק שמציעה לו להסכים לקבל פרסומות, ובית המשפט העליון קבע בעניין חזני (רע״א 1954/14) שהפנייה הזו צריכה להיות ניטרלית, בלי תוכן פרסומי.

בפועל, זה אומר כך:

• רשימת התפוצה נבנית מהסכמות. לקוח מסמן בהסכם ההתקשרות או בטופס נפרד שהוא רוצה לקבל עדכונים. מעסיק שהשאיר פרטים באתר מסמן תיבה נפרדת, לא מסומנת מראש.
• לא מייבאים רשימה של אנשי קשר מלינקדאין או של מעסיקים שהמשרד פגש בכנס. פנייה כזו היא גם הפרה של סעיף 30א, וגם עלולה להיחשב שידול.
• שומרים עותק. לפי כלל 3א, עורך דין חייב לשמור עותק של כל פרסומת ומידעון, עם רישום המועדים, שלוש שנים מיום הפסקת הפרסומת או שליחת המידעון.
• עדכון אמיתי, לא פרסומת מחופשת. עדכון שמסביר מה השתנה ומה המעסיק צריך לבדוק אצלו הוא סיבה לפתוח את המייל הבא. עדכון שכל תוכנו ״פנו אלינו״ מוביל להסרה מהרשימה.

הפירוט המלא, כולל מה חייב להופיע בכל הודעה, נמצא בעמוד על חוק הספאם.

איך מודדים אם זה עובד

דוח חודשי של משרד לדיני עבודה צריך להפריד בין שני המסלולים, אחרת מספר הפניות הכולל מסתיר את מה שקורה. אלה השורות שאנחנו מציגים בדוח:

שתי השורות האחרונות דורשות מעקב שמוגדר נכון מההתחלה, כלומר שכל לחיצה על וואטסאפ, כל שיחה וכל טופס נרשמים עם המקור שלהם. איך מגדירים את זה מוסבר במדריך למעקב המרות לעורכי דין.

מה אנחנו עושים למשרד לדיני עבודה

1. מחשבונים ומדריכים לשאלות הנפוצות של עובדים, שמובילים לשיחת ייעוץ.
2. קידום אורגני לעמודי נושא: פיטורים, שימוע, זכויות בהיריון, הלנת שכר, תביעות בבית הדין לעבודה, ועמודי עיר באזורים שבהם המשרד עובד.
3. פרסום בגוגל ממוקד, עם הפרדה בין ביטויים של עובדים לבין ביטויים של מעסיקים, ועם רשימת שלילה שמסננת חיפושים של כניסה לתלושי שכר, של אתרי מידע ושל הטלפון של בית הדין.
4. ניהול פניות עם שאלות סינון קצרות, כדי שעורך הדין יידע לפני השיחה אם יש עילה ומי הצד השני.
5. פרופיל עסק וביקורות בגוגל, כי גם עובד שהגיע מחיפוש של זכות בודק את הדירוג לפני שהוא מתקשר.

הכול מתחיל בבדיקת משפך במחיר קבוע, שמראה איפה הפניות נעלמות היום ומה לתקן קודם. אחריה העבודה נמשכת בריטיינר חודשי, ולא בתשלום לפי ליד או לפי תיק.

תחומים קרובים

משרדים לדיני עבודה עוסקים לא פעם גם בתחומים סמוכים. לקוח שהגיע בגלל פיטורים יכול להזדקק בהמשך לעורך דין לסכסוך משפחתי, ומעסיק שמלווה בדיני עבודה צריך לפעמים גם ליווי של חברה ועסק. גוגל משלים גם ״עורך דין דיני עבודה ביטוח לאומי״, כי עובד שנפגע בעבודה או פוטר מגיע לא פעם גם לתביעה מול המוסד, ועל השיווק בתחום הזה כתבנו בעמוד לעורכי דין לביטוח לאומי. כל תחום כזה מקבל באתר עמוד משלו, עם השאלות שלו, ולא פסקה בתוך עמוד דיני העבודה.

העמוד עוסק בשיווק משרדי עורכי דין. הדוגמאות מדיני העבודה הן מידע כללי להמחשה, ואינן ייעוץ משפטי.

מקורות

• טופדין, מרשם עורכי הדין (הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025)
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״עורך דין דיני עבודה״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״פיצויי פיטורים״, אוקטובר 2026
• חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג 1963
• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א 2001
• חוק עבודת נשים, התשי״ד 1954
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• BoostIt, מדד פרסום בגוגל בישראל לפי ענף 2025 עד 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״שימוע לפני פיטורים״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״הלנת שכר״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״בית הדין לעבודה״, אוקטובר 2026
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״תלוש שכר״, אוקטובר 2026
• ויקיפדיה, בתי הדין לעבודה (בתי הדין האזוריים ומושביהם)
• מעריב, הדוח הסטטיסטי של הרשות השופטת לשנת 2022
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (נוסח אחרי תיקון 13)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• רע״א 1954/14 חזני נ׳ הנגבי (בית המשפט העליון, 2014)
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 79, החלטה 218/24
• Google, איך משפרים את הדירוג המקומי בגוגל
• Google, הנחיות לייצוג העסק בגוגל
• Google, מדיניות התוכן שמשתמשים מוסיפים (ביקורות)
• BrightLocal, Local Consumer Review Survey 2026 (סקר צרכנים בארה״ב)

עודכן לאחרונה ב־22.10.2026