פרומפטים לעורכי דין, ספרייה למשימות השיווק של המשרד

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך AI לעורכי דין, והוא עוסק בשימוש אחד מצומצם. איך משרד כותב בעזרת עוזר AI את הטקסטים השיווקיים הקטנים שחוזרים כל שבוע, בלי להכניס לכלי מידע של לקוחות ובלי לפרסם משהו שנוגד את כללי הפרסומת. החיפוש ״פרומפטים לעורכי דין״ מופיע בהשלמה האוטומטית של גוגל באוקטובר 2026, והוא יכול להתייחס גם לעבודה המשפטית עצמה. כאן אין פרומפט אחד לעבודה על תיק. יש שישה פרומפטים לשיווק, וכל אחד מהם נבנה סביב הכלל שהכי קל להפר בו.

מה הספרייה הזו עושה, ומה היא לא עושה

ספריית פרומפטים היא קובץ אחד במשרד, עם הוראות קבועות לכל משימה שחוזרת. היתרון שלה הוא לא חיסכון במילים. היתרון הוא שכל פעם שמישהו במשרד מבקש מהכלי תגובה לביקורת, הוא מקבל את אותם איסורים ואת אותו מבנה, גם אם זו מזכירה חדשה שלא קראה את כללי הלשכה. בלי ספרייה, כל אחד כותב לכלי בדרך שלו, והכלי ממלא את החסר בשפה שיווקית שלמד מאתרים של כל התחומים.

החלוקה בין העמוד הזה לעמודים אחרים באתר:

הספרייה לא מחליפה את עורך הדין באף שלב. גילוי הדעת את/60/24 קובע בסעיף 32.1 חובה לבדוק באופן עצמאי ויסודי כל טענה, ניתוח או נוסח שמקורם במערכת AI, ובסעיף 33 הוא מוסיף שתיאור של מערכת כ״אמינה״ או ״מתקדמת״ לא פוטר מהבדיקה. גילוי הדעת עוסק בעבודה המשפטית, אבל לפי הקריאה שלנו, עדכון בפרופיל ומודעה בגוגל הם פרסומים בשם עורך הדין, ואותה חובה חלה עליהם. לכן לכל פרומפט בעמוד מצורפת רשימה קצרה של מה בודקים בתוצר.

מה אף פעם לא נכנס לפרומפט

לפני הפרומפטים עצמם, הרשימה שחלה על כולם. גילוי הדעת מגדיר בסעיף 13 מידע מוגבל ככל מידע שאיננו פומבי ושחלה לגביו חובה משפטית, מקצועית או אתית להגביל את חשיפתו לצדדים שלישיים. סעיף 39.2 קובע שעורך הדין צריך להימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, ושהכלל לא מוגבל למסמכים מלאים או לחומרי תיק. סעיף 38.2 מוסיף שהשמטה של שם או של מספר מזהה לא מספיקה כשאפשר לזהות את האדם מהמידע שנשאר, ושגם עצם קיומו של ייצוג משפטי הוא מידע כזה.

במשימות שיווק, זה מתורגם לרשימה הזו:

לשורת הפונים יש גם צד של פרטיות שלא קשור לאתיקה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, וסעיף 11 לחוק מחייב להודיע לאדם, כשאוספים ממנו מידע, למה המידע ישמש ולמי יועבר. משרד שהודעת הפרטיות שלו בטופס לא מזכירה כלי AI לא יכול להעביר אליו את הפניות כדי ״לסכם את החודש״. את הנוסח המלא של מה מותר בכל סוג חשבון פירטנו בעמוד על AI וסודיות.

המבנה הקבוע, גיליון עובדות ורשימת איסורים

כל ששת הפרומפטים מתחילים באותם שני בלוקים. כותבים אותם פעם אחת, עורך הדין מאשר אותם, ומדביקים אותם בראש כל פרומפט. כך הכלי מקבל עובדות נכונות על המשרד ולא ממציא אותן, ומקבל את האיסורים לפני שהוא כותב משפט אחד.

גיליון העובדות של המשרד. כל מה שנכון במשרד ושהכלי עשוי להזדקק לו:

• שם המשרד בדיוק כפי שהוא מופיע בפרופיל בגוגל, בלי תוספות. ההנחיות של גוגל לייצוג העסק אוסרות להוסיף מילות מפתח לשם.
• תחומי העיסוק שהמשרד מטפל בהם בפועל, ולא תחומים שהוא ״יכול״ לקבל.
• הערים או האזורים שמהם המשרד מקבל לקוחות, וכתובת המשרד.
• שעות המענה בטלפון ובוואטסאפ, כפי שהן באמת.
• שפות שבהן אפשר לקבל ייעוץ במשרד.
• דרך הפנייה, כלומר טלפון, טופס באתר או וואטסאפ.
• מה קורה אחרי פנייה, למשל ״עורך הדין חוזר באותו יום עבודה״, רק אם זה נכון.

רשימת האיסורים. אותה רשימה בכל פרומפט, בלי קיצורים.

אל תכתוב אחוזי הצלחה, מספר תיקים שזכינו בהם או הבטחה לתוצאה. אל תכתוב שום התייחסות לשכר טרחה, למחיר, להנחה או לייעוץ בחינם. אל תכתוב שהמשרד ״מוביל״ או ״מספר אחת״, ואל תשווה למשרדים אחרים. אל תמציא לקוחות, ציטוטים, המלצות או מקרים לדוגמה. אל תוסיף עובדה, מספר, סעיף חוק או פסק דין שלא מופיעים בגיליון העובדות או בחומר שצירפתי, ובמקום שבו חסר מידע כתוב [חסר, לבדוק]. כתוב בעברית פשוטה, בלשון רבים, בלי סימני קריאה.

כל שורה ברשימה מגיעה מכלל או מהחלטה. כלל 2א לכללי הפרסומת אוסר פרסומת שעלולה להטעות גם כשהיא עומדת בשאר התנאים. כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי שמציע שירות משפטי רק כשאין בו התייחסות לשכר הטרחה. בהחלטה 83/24 קבעה ועדת האתיקה הארצית שפרסום של אחוזי הצלחה עלול להטעות. כללים 3(ה) ו־3(ט) מתירים תמונה עם לקוח ושם של לקוח באתר רק כשהלקוח הצהיר בכתב שהבין שהוא חופשי לסרב, ולכן לקוח שהכלי ממציא כדוגמה הוא בעיה כפולה. וההוראה לסמן [חסר, לבדוק] היא מה שמונע מהכלי להשלים פער בניחוש שנשמע סביר.

פרומפט 1, עדכון בפרופיל העסק בגוגל

לפי עמוד העזרה של Google Business Profile, יש שלושה סוגי עדכונים בפרופיל. עדכון רגיל, הצעה ואירוע. עדכונים שעברו שישה חודשים עוברים לארכיון אלא אם נקבע להם טווח תאריכים. מדיניות התוכן לעדכונים קובעת שגוגל עשויה להסיר עדכון עם פרטי קשר שלא אומתו, כמו טלפון, מייל או כינוי ברשת חברתית, ומציעה במקום זה כפתור התקשרות שמשתמש במספר המאומת. היא גם מזכירה שהעסק אחראי לכך שהתוכן עומד בכל דין. סוג ההצעה מיועד למבצעים ולהנחות, ולכן הוא לא מתאים למשרד עורכי דין בגלל כלל 3(ב)(14).

[גיליון העובדות] [רשימת האיסורים] כתוב עדכון אחד לפרופיל העסק בגוגל של המשרד, בנושא [הנושא, למשל שעות הפעילות בחול המועד סוכות או מאמר חדש באתר על הנושא X]. אורך עד 80 מילים. פתח במשפט שאומר מה השתנה או מה חדש, ואחריו משפט אחד על מה הקורא יכול לעשות. אל תכתוב מספר טלפון, מייל או קישור לרשת חברתית בתוך הטקסט, כי הכפתור של הפרופיל מוסיף אותם. אל תחזור על שם התחום או על שם העיר יותר מפעם אחת. תן שלוש גרסאות שונות זו מזו בפתיחה.

מה בודקים בתוצר לפני שהוא עולה:

1. שהתאריכים והשעות זהים ללוח של המשרד. כלים נוטים ״לתקן״ שעות לפי מה שנראה להם מקובל.
2. שאין מספר טלפון או מייל בטקסט, גם לא בגרסה שנראית הכי טובה.
3. שהתחום והעיר מופיעים פעם אחת לכל היותר. עדכון שחוזר על ״עורך דין גירושין בחיפה״ שלוש פעמים נקרא כמו ספאם.
4. שאין הבטחה שמסתתרת בניסוח, כמו ״נדאג שתקבלו את מה שמגיע לכם״.
5. ששומרים עותק של העדכון עם תאריך הפרסום. כלל 3א מחייב לשמור עותק של פרסומת שלוש שנים מיום הפסקתה, ועדכון שעבר לארכיון של גוגל עדיין צריך להיות בתיקייה של המשרד.

למה זה חשוב דווקא בתחום הזה? לפי הספירה של טופדין לפי תחום מוצהר, 1,252 עורכי דין הצהירו על התמחות בדיני משפחה. עדכון כללי שנכתב בלי עובדות על המשרד יכול להתאים לכל אחד מהם. עדכון שנכתב לפי גיליון העובדות מזכיר את השעות, האזור וסוגי ההליכים של המשרד הזה, ואת זה אין אצל אחרים. על שאר השדות בפרופיל, ועל מה לא לשנות בזמן אימות, כתבנו במדריך פרופיל עסק בגוגל לעורך דין.

פרומפט 2, תגובה לביקורת בלי לחשוף לקוח

כאן ההנחיות הכלליות של גוגל וחובת הסודיות של עורך הדין נפרדות. בעמוד הטיפים למענה על ביקורות גוגל ממליצה להיות מקצועיים ומנומסים, לכתוב קצר, לא לחשוף פרטים אישיים של הכותב, ולהציע להמשיך בטלפון או במייל. באותו עמוד היא גם ממליצה להתאים את התגובה אישית, לפנות לכותב בשמו ולהתייחס למשוב המסוים שלו. לעסק רגיל זו עצה טובה. למשרד עורכי דין, פנייה בשם והתייחסות לפרטים מאשרות שהכותב היה לקוח, וזה בדיוק המידע שסעיף 38.2 לגילוי הדעת מונה בין המידע המוגבל.

הפרומפט בנוי כך שהכלי לא יודע אם הכותב היה לקוח, ולכן לא יכול לרמוז על כך.

[רשימת האיסורים] אתה כותב תגובה פומבית בשם משרד עורכי דין לביקורת בפרופיל העסק בגוגל. הטקסט של הביקורת מופיע למטה. אינך יודע אם הכותב היה לקוח של המשרד, והתגובה צריכה להתאים בדיוק באותה מידה לשני המצבים. אל תפנה לכותב בשמו. אל תזכיר תחום, הליך, תוצאה, מועד או כל פרט מהביקורת. אל תכחיש ואל תאשר שהיה קשר עם הכותב. אל תייחס לכותב שקר, כוונה רעה או התנהגות כלשהי. כתוב שתיים עד שלוש שורות, הודה על המשוב, כתוב שחובת הסודיות לא מאפשרת להתייחס לפרטים ברשת, והזמן לפנות ישירות למשרד. תן שתי גרסאות, אחת לביקורת חיובית ואחת לשלילית. [הטקסט הפומבי של הביקורת בלבד]

מה בודקים בתוצר:

1. שאין שם, לא של הכותב ולא של עורך הדין שטיפל, אם הכלי ״זיהה״ אותו מהביקורת.
2. שאין אף מילה שמאשרת ייצוג, כמו ״שמחנו לייצג אתכם״ או ״בתיק שלכם״. גם בתגובה לביקורת חיובית.
3. שאין ניסוח שמייחס לכותב משהו. תגובה כזו עלולה להיות פרסום לפי חוק איסור לשון הרע, כפי שהסברנו במדריך למענה על ביקורת שלילית.
4. שהתגובה קצרה. גוגל עצמה ממליצה על תגובות קצרות ופשוטות, וכל משפט נוסף הוא עוד הזדמנות לפרט מיותר.

לפי עמוד העזרה של גוגל, תגובה נבדקת מול מדיניות התוכן לפני שהיא מוצגת. הבדיקה בדרך כלל לוקחת עד עשר דקות ולפעמים עד 30 יום, ואפשר לערוך תגובה או למחוק אותה אחרי שעלתה. העריכה האפשרית היא לא סיבה לפרסם טיוטה. מי שקרא את התגובה בשעה שבה עלתה כבר ראה אותה. איך מבקשים ביקורות מלכתחילה, ומה הכללים על המלצות, פירטנו בשירות גוגל מפות וביקורות לעורכי דין ובעמוד פרסום המלצות לקוחות.

פרומפט 3, טיוטת שאלות נפוצות לעמוד שירות

שאלות נפוצות הן עדיין חלק שימושי בעמוד שירות, כי הן עונות על מה שהפונים שואלים בטלפון. מה שהשתנה הוא התוצאה בגוגל. באוגוסט 2023 הודיעה גוגל שתוצאות עשירות של FAQ יוצגו רק לאתרים מוכרים וסמכותיים של ממשלה ובריאות, ולשאר האתרים לא יוצגו באופן קבוע. כלומר כותבים שאלות נפוצות בשביל הקורא, לא בשביל תצוגה מיוחדת בתוצאות.

המקור של השאלות הוא מה שהמשרד שומע. מזכירה או עורך דין רושמים במשך חודש את השאלות שפונים שאלו, בניסוח כללי ובלי שום פרט מזהה, ורק את הרשימה הזו מזינים לכלי.

[גיליון העובדות] [רשימת האיסורים] לפניך רשימה של שאלות שפונים שאלו את המשרד בנושא [התחום], בניסוח כללי. בחר מתוכה שש שאלות שונות זו מזו, ונסח כל אחת כפי שאדם היה מקליד אותה בגוגל. לכל שאלה כתוב טיוטת תשובה של 60 עד 120 מילים. התחל כל תשובה במשפט שעונה על השאלה ישירות. במקום שבו התשובה תלויה בחוק, בפסיקה, במועד או בסכום, אל תכתוב את הפרט אלא כתוב [חסר, עורך הדין משלים]. אל תמליץ לקורא על צעד משפטי מסוים. סיים כל תשובה במה שתלוי בנסיבות, בלי ״פנו אלינו עוד היום״. [רשימת השאלות]

מה בודקים בתוצר:

1. שכל [חסר] הושלם על ידי עורך הדין, ושכל מספר, מועד או סעיף נבדק במקור. סעיף 32.2 לגילוי הדעת מתאר את הבדיקה הזו לגבי פסיקה וחקיקה, ולפי הקריאה שלנו היא חלה גם על תשובה באתר.
2. שאין שאלה שנשמעת כמו פנייה מסוימת. ״אשתי עזבה עם הילדים לאילת, מה עושים?״ היא שאלה של אדם אחד, ולא שאלה נפוצה.
3. שאין שתי שאלות עם אותה כוונה. כלי AI נוטים לפצל שאלה אחת לשתיים כדי להגיע למספר שביקשו.
4. שהתשובות לא מבטיחות ולא מעריכות סיכויים. תשובה כמו ״במקרים כאלה בית המשפט בדרך כלל פוסק לטובת…״ היא בדיוק סוג המשפט שעורך הדין צריך לכתוב בעצמו, אם בכלל.

על איך עמוד שירות עונה על שאלה של לקוח, ועל מבנה עמוד שמביא פניות, כתבנו במדריך לכתיבת תוכן לאתר של משרד ובשירות קידום אתרים לעורכי דין.

פרומפט 4, כותרות ותיאורים למודעה בגוגל

לפי עמוד העזרה של Google Ads, במודעת חיפוש רספונסיבית כותבים לפחות 3 ועד 15 כותרות של עד 30 תווים, ולפחות 2 ועד 4 תיאורים של עד 90 תווים. שני שדות הנתיב מקבלים עד 15 תווים כל אחד. גוגל מרכיבה מהם צירופים שונים, ולכן המשרד לא מאשר מודעה אחת אלא מאגר של משפטים. כל צירוף של כותרת עם תיאור צריך להיות תקין לבד, וכותרת שבסדר לבד יכולה להטעות ליד כותרת אחרת.

[גיליון העובדות] [רשימת האיסורים] כתוב 15 כותרות למודעת חיפוש בגוגל, כל אחת עד 30 תווים כולל רווחים, ו־4 תיאורים, כל אחד עד 90 תווים. התחום הוא [התחום] והאזור הוא [העיר או האזור]. חמש כותרות יכללו את התחום והעיר, חמש יתארו את סוגי ההליכים שבגיליון העובדות, וחמש יתארו את דרך הפנייה והמענה כפי שהם כתובים בגיליון בלבד. אל תכתוב ״חינם״, ״ללא עלות״, ״מחירים״, ״הנחה״ או ״ללא התחייבות״. אל תכתוב כותרת שמשמעותה משתנה כשהיא מופיעה ליד כותרת אחרת. הצג את התוצאה בטבלה עם עמודה של מספר התווים.

הכלי ימלא את עמודת התווים, אבל לא סומכים עליה. מדביקים את הכותרות לגיליון אלקטרוני ובודקים את האורך בנוסחה שסופרת תווים, כי כותרת של 31 תווים לא תתקבל. אחר כך עוברים על כל כותרת מול הטבלה הזו:

את סט הכותרות שעבר מאשר עורך הדין, ונשמר עותק עם תאריך האישור. בהחלטה 361/2024 דחתה ועדת האתיקה של מחוז הדרום את הטענה שחברת הפרסום אחראית למודעה מטעה. אם האחריות לא עוברת לסוכנות, היא לא עוברת לכלי. בשירות פרסום בגוגל לעורכי דין הראינו סט כותרות מלא שעבר את הבדיקה הזו, ובמדריך מילות שלילה לעורכי דין את הצד השני של אותו חשבון, החיפושים שהמודעה לא צריכה להופיע בהם.

פרומפט 5, בריף לעמוד חדש באתר

הפרומפט הזה לא כותב את העמוד. הוא מפיק את מה שצריך לפני הכתיבה, כלומר מבנה, רשימת שאלות לראיון עם עורך הדין ורשימת עובדות שצריך למצוא להן מקור. ההבדל חשוב. עמוד שהכלי כותב מאפס ממלא את החסר בממוצע של מה שכתוב ברשת, ובריף שהכלי כותב רק מסדר את מה שעורך הדין יגיד.

[גיליון העובדות] אני מתכנן עמוד באתר של משרד עורכי דין שעונה על החיפוש ״[החיפוש המדויק]״. הקורא הוא [מי מחפש ובאיזה מצב]. אל תכתוב את העמוד. כתוב שלושה דברים. ראשית, מבנה של שבע עד עשר כותרות משנה, כל אחת בצורת שאלה שהקורא שואל. שנית, עשר שאלות שאשאל את עורך הדין בראיון של 20 דקות, כך שהתשובות שלו ימלאו את הכותרות. שלישית, רשימה של כל העובדות שהעמוד יצטרך, כמו מועדים, סכומים, סעיפי חוק או טפסים, עם הערה ליד כל אחת שצריך למצוא לה מקור רשמי. אל תכתוב בעצמך אף אחת מהעובדות האלה.

מה בודקים בתוצר:

1. שהמבנה עונה על חיפוש אחד. אם חצי מהכותרות שייכות לחיפוש אחר, זה עמוד אחר.
2. שאין עמוד אחר באתר שכבר עונה על אותו חיפוש. שני עמודים על אותה שאלה מתחרים זה בזה.
3. שהשאלות לראיון פתוחות, ולא מכילות תשובה שהכלי מנחש.
4. שרשימת העובדות כוללת רק פריטים שצריך לבדוק, ולא ״עובדות״ שהכלי כבר מילא.

את החיפוש עצמו בוחרים לפני הפרומפט, לפי מחקר. איך עושים את זה בלי לנחש פירטנו במדריך מחקר מילות מפתח למשרד. ואת המשך הדרך, מהראיון ועד האישור, תיארנו שלב אחרי שלב בעמוד על כתיבת תוכן עם AI.

פרומפט 6, סיכום הדוח החודשי לשותפים

הדוח החודשי הוא המקום שבו הכי קל להדביק לכלי יותר מדי. ייצוא של רשימת הפונים מהחודש כולל שמות, טלפונים ולפעמים תיאור של המקרה, ולפי מה שתיארנו למעלה הוא לא נכנס לשום כלי שהמשרד לא אישר לכך בנוהל. הפרומפט עובד רק על מספרים מצטברים, שמישהו במשרד ספר מראש.

אתה כותב סיכום של חצי עמוד לשותפים במשרד עורכי דין, על החודש [החודש]. הנתונים בטבלה למטה הם מספרים מצטברים בלבד. כתוב חמישה משפטים. מה השתנה לעומת החודש הקודם, מאיזה ערוץ הגיעו רוב הפניות, מה העלות לפנייה בפרסום בגוגל, מה הדבר האחד שכדאי לבדוק בחודש הבא, ואיזה נתון חסר. השתמש רק במספרים מהטבלה, אל תחשב מספר שאין לו בסיס בה, והראה כל חישוב. אל תכתוב הסבר לשינוי שאין לו ראיה בטבלה. הבחן בין לחיצה על כפתור התקשרות לבין פנייה שנרשמה במשרד. [טבלה של מספרים מצטברים, בלי שמות]

ההוראה האחרונה בפרומפט נובעת מהגדרה. במדד של BoostIt לישראל, שיעור ההמרה החציוני בתחום המשפטי הוא 18.4%, וההמרות שם כוללות לחיצות על כפתור התקשרות ועל וואטסאפ. לחיצה כזו היא לא בהכרח פנייה. בדוגמה שלמטה, כלי שמקבל את שני המספרים בלי הבחנה יסכם ״52 פניות״ כשבפועל נרשמו במשרד 31.

דוגמה לחישוב שהסיכום צריך להראות. הנתונים הם דוגמה ולא של משרד אמיתי:

העלות לקליק בדוגמה היא ₪4,500 חלקי 290, כלומר כ־₪15.5. זה קרוב לחציון של ₪16.4 שמדד BoostIt מדווח לתחום המשפטי, מול ₪8.7 בכל התחומים, ובטווח הטיפוסי שבין ₪12 ל־₪29. לפי לחיצות, העלות להמרה היא ₪4,500 חלקי 52, כלומר כ־₪87, מתחת לחציון של ₪108 שהמדד מדווח לתחום. לפי פניות אמיתיות היא ₪4,500 חלקי 31, כלומר כ־₪145. ולפי פגישות שנקבעו, ₪4,500 חלקי 12, כלומר ₪375. ארבעת המספרים נכונים, וכל אחד עונה על שאלה אחרת. סיכום טוב אומר באיזה מהם מדובר. את החישוב לפי הנתונים של המשרד אפשר לעשות במחשבון עלות לפנייה ולתיק.

לחלק האורגני, Search Console מציג ארבעה מדדים בדוח הביצועים. קליקים, חשיפות, שיעור הקלקה, שהוא הקליקים חלקי החשיפות, ומיקום ממוצע. אותם מספרים מצטברים נכנסים לאותה טבלה. מה עוד צריך להופיע בדוח, ואיך קוראים אותו, נפרט במדריך על הדוח החודשי.

טבלת בדיקה אחרי כל פרומפט

הטבלה הזו מסכמת את ששת הפרומפטים בצורה שאפשר לתלות ליד המחשב של מי שמשתמש בהם:

שתי משימות נשארות בכוונה מחוץ לספרייה. הראשונה היא הודעות לאנשים שלא פנו למשרד. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שידול, ושום פרומפט לא הופך פנייה יזומה למותרת. השנייה היא ניוזלטר לרשימה שלא נאספה כדין. כלל 3(יג) מתיר מידעון רק ללקוחות המשרד שביקשו זאת ולמי שביקש, וסעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר פיצוי של עד ₪1,000 לכל הודעה שנשלחה בלי הסכמה. כלי יכול לנסח ניוזלטר, אבל הוא לא יודע מי ברשימה הסכים. את הכללים על רשימות דיוור פירטנו בעמוד חוק הספאם.

כמה זמן הספרייה חוסכת, חישוב לדוגמה

החישוב הבא הוא דוגמה עם הנחות שלנו, ולא מדידה. הוא נועד להראות איפה החיסכון נמצא ואיפה לא.

בלי ספרייה, הסכום הוא 4 כפול 20, ועוד 6 כפול 15, ועוד 90, 60 ו־60. כלומר 80 ועוד 90 ועוד 210, שהם 380 דקות, קצת יותר משש שעות בחודש. עם ספרייה, 4 כפול 10, ועוד 6 כפול 5, ועוד 45, 30 ו־30. כלומר 40 ועוד 30 ועוד 105, שהם 175 דקות, פחות משלוש שעות. בדוגמה, ההפרש הוא כ־205 דקות בחודש, כשלוש שעות וחצי.

שני דברים לא נכנסו לחישוב. הראשון הוא השעה או השעתיים של עורך הדין בבניית גיליון העובדות ורשימת האיסורים, שמחזירות את עצמן בחודש הראשון לפי ההנחות האלה. השני הוא הזמן של עורך הדין באישור, שלא מתקצר בגלל הספרייה, וגם לא צריך להתקצר. מי שרוצה לבדוק אם שעות כאלה שוות יותר בעבודה על תיקים יכול להשוות אותן לעלות של ריטיינר במחשבון שעות השיווק של עורך הדין.

טעויות שחוזרות בשימוש בפרומפטים במשרד

• פרומפט בלי גיליון עובדות. הכלי כותב ״זמינים בכל שעה״ ו״ניסיון של 20 שנה״ כי זה מה שנשמע טוב. בלי גיליון, אין מול מה לבדוק.
• שמירה של השיחה עם הכלי במקום של הנוסח שפורסם. כלל 3א מחייב עותק של הפרסומת עצמה. השיחה עם הכלי היא לא הפרסומת.
• תיקון של התוצר בתוך הכלי, שוב ושוב. אחרי שלושה סבבים של ״תקצר״ ו״תשנה״, איש לא זוכר מה בדיוק אושר. עורכים את הנוסח הסופי מחוץ לכלי ושולחים אותו לאישור.
• רשימת איסורים מקוצרת. מי שמדביק רק ״בלי אחוזי הצלחה״ מקבל ״ייעוץ ראשון חינם״ בשורה הבאה.
• הדבקה של ביקורת יחד עם ההקשר. ״זו לקוחה מתיק המשמורת של מרץ, היא לא שילמה״ הוא בדיוק המשפט שלא נכנס לכלי, גם אם הכוונה רק להסביר לו את המצב.
• אותו עדכון בכל הפרופילים. משרד עם שני סניפים שמעלה את אותו טקסט בשני הפרופילים מקבל שני עדכונים שלא אומרים כלום על אף אחד מהסניפים.
• ספרייה שלא מתעדכנת. כשהמשרד משנה שעות מענה או מפסיק לקבל תיקים בתחום מסוים, גיליון העובדות צריך להשתנות באותו יום. אחרת כל פרומפט מפיק טקסט שהיה נכון בעבר.

90 הימים הראשונים עם הספרייה

התיעוד של התיקונים בחודש הראשון הוא החלק שהכי קל לדלג עליו. הוא גם מה שהופך את הספרייה לשל המשרד. אחרי חודש רואים מה הכלי טועה בו אצלכם, למשל שהוא כותב ״בית משפט לענייני משפחה״ גם בתיקים שהמשרד מנהל בבית הדין הרבני, ומוסיפים שורה לרשימה.

איפה Reboost נכנסת

משרד שמנהל את השיווק לבד יכול להשתמש בספרייה כמו שהיא, וזו הסיבה שפרסמנו אותה. כשמשרד עובד איתנו, המודעות מנוהלות בחשבון בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. כל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות.

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי בטווח של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא גובים לפי פנייה או לפי תיק. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. ההתחלה היא בדיקת משפך במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון, ובה אנחנו בודקים בין השאר את הפרופיל בגוגל, את המודעות ואת הדרך שבה פנייה מגיעה למשרד.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הפרומפטים נכתבו על ידי צוות Reboost למשימות שיווק בלבד, ולא לעבודה משפטית על תיקים. הקביעה שכללי הסודיות של גילוי הדעת את/60/24 חלים גם על פרומפטים שיווקיים היא הקריאה שלנו. ההנחיות של גוגל מצוטטות מעמודי העזרה הרשמיים כפי שנבדקו ב־25 באוקטובר 2026. בשאלה על פרסום מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת עדכני את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026), סעיפים 10, 13, 14, 32, 33, 38.2 ו־39.2
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (נוסח מעודכן אחרי תיקון 13)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• Google Business Profile, מדיניות התוכן לעדכונים (נבדק 25.10.2026)
• Google Business Profile, הוספת עדכונים לפרופיל, סוגי עדכונים וארכוב אחרי שישה חודשים (נבדק 25.10.2026)
• Google Business Profile, קריאה ומענה לביקורות (נבדק 25.10.2026)
• Google Business Profile, טיפים למענה על ביקורות (נבדק 25.10.2026)
• Google Business Profile, הנחיות לייצוג העסק בגוגל
• Google Ads, מודעות חיפוש רספונסיביות, מספר הכותרות והתיאורים ואורכם (נבדק 25.10.2026)
• Google Search Central Blog, שינויים בתוצאות עשירות של FAQ ו־HowTo (אוגוסט 2023)
• Google Search Console, דוח הביצועים והמדדים שבו (נבדק 25.10.2026)
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (נתוני הנהלת בתי המשפט, אוגוסט 2025)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרומפטים לעורכי דין״ (25.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־25.10.2026