מדיניות AI למשרד עורכי דין, תבנית נוהל לפי גילוי הדעת את/60/24

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך AI לעורכי דין, ועוסק בשאלה אחת. מה כתוב בנוהל שהמשרד צריך מהיום הראשון שבו מישהו בו פותח חשבון בכלי AI. את השאלה האתית לעומק, מה נחשב מידע מוגבל ומה קרה לעורכי דין שהגישו פסיקה מומצאת, פירטנו בעמוד בינה מלאכותית במשרד עורכי דין. כאן אנחנו הופכים את הכללים למסמך שהמשרד ממלא, חותם ושומר. בהשלמה האוטומטית של גוגל לחיפושים קרובים מופיעים ״מסמך מדיניות ai״, ״נוהל שימוש בבינה מלאכותית״ ו״בינה מלאכותית מדיניות pdf״. מי שמחפש אותם מחפש בדרך כלל נוסח, ולכן התבנית נמצאת בהמשך העמוד, אחרי ההסבר על כל סעיף בה.

למה גילוי הדעת את/60/24 מחייב נוהל כתוב

בספטמבר 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית נוסח עדכני של גילוי הדעת את/60/24, על שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין. פרק ח׳ שלו נקרא ״פיקוח, נהלים ומדיניות משרדית״, והוא המקור הישיר לחובה לכתוב נוהל. אלה הסעיפים שקובעים אותה:

• סעיף 45.1. כשה־AI משולב בתהליכי העבודה, משמש כמה בעלי תפקידים או מחובר למאגרים משותפים, נדרשת מדיניות משרדית ברורה שמסדירה את אופן השימוש, את גבולותיו ואת רמת הפיקוח.
• סעיף 45.2. גודל המשרד, מספר העובדים, תחומי העיסוק והיקף המידע משפיעים על אופן ההטמעה, הפיקוח והמשאבים, ולא על עצם החובה לעמוד ברף המינימלי.
• סעיף 45.3. הנהלת המשרד ועורכי הדין המפקחים צריכים לנקוט אמצעים סבירים כדי שהשימוש יעמוד בחובות האתיקה, הסודיות, החיסיון והפרטיות. עורך דין שחרג מהנהלים לא מפחית מאחריותו בטענה שהסתמך על הטכנולוגיה או שלא פיקחו עליו מספיק.
• סעיף 46.1. משרד שמשתמש במערכות AI צריך לקבוע נהלים פנימיים סבירים וברורים, והסעיף מונה את הנושאים שהם צריכים לכסות.
• סעיף 46.2. המשרד צריך להדריך עורכי דין, מתמחים, עובדים משפטיים ועובדי מנהלה שמשתמשים בכלים או נחשפים אליהם. לפי הסעיף לא מספיק להעמיד כלי לשימוש העובדים.
• סעיף 48. החובה לפקח לא מסתיימת ברכישה או באישור הראשוני, כי המערכות מתעדכנות ותנאי השימוש משתנים.
• סעיף 49. האחריות לקיום הנהלים, לפיקוח ולהדרכה מוטלת על עורכי הדין המנהלים, המפקחים והמשתמשים, ושימוש במסגרת משרדית לא מפחית מהאחריות האישית.

לנוהל יש גם משקל ראייתי. לפי גילוי הדעת, אי עמידה בו עשויה להוות חזקה, שאפשר לסתור, שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות, ועמידה בו היא אינדיקציה משמעותית להתנהלות סבירה. כשמתעוררת תלונה, משרד שיש לו נוהל חתום, רשימת כלים מאושרים ותיעוד של הדרכה יכול להראות מה עשה. משרד בלי נוהל יכול רק לתאר מה התכוון לעשות.

ההפניות של הוועדה עצמה מראות שהגישה הזו לא ייחודית לישראל. בהערות השוליים לפרק ח׳ מצוטטים Formal Opinion 512 של לשכת עורכי הדין האמריקנית מיולי 2024, שמטיל אחריות גם על המנהלים לקבוע מדיניות ברורה, והנחיות לשכת עורכי הדין של קליפורניה מ־2026.

מה הנוהל צריך לכסות, ומאיפה כל נושא מגיע

הטבלה ממפה את הנושאים שסעיף 46.1 מונה, ואת הנושאים שמגיעים מסעיפים אחרים בגילוי הדעת ומהחוק, אל הפרקים בתבנית שבהמשך. כך אפשר לראות שכל פרק בתבנית נשען על מקור, ושלא הוספנו חובות שאין להן בסיס:

שני נושאים בטבלה לא באים מגילוי הדעת. התקלות והפרסום הם תוספת שלנו, כי שם משרדים קטנים נתקלים בבעיה בפועל. גילוי הדעת מתאר בסעיף 45.3 את הסיכונים, פגיעה בלקוח, חשיפת מידע והטעיה, אבל לא קובע מה עושים כשהם מתממשים. וכללי הפרסומת חלים על כל מודעה ומאמר, גם כשכלי AI כתב את הטיוטה.

מי מאשר כלים, ואיך מסווגים אותם

הטעות הנפוצה היא נוהל שאומר ״מותר להשתמש בכלים מאושרים״ בלי לומר מי מאשר ולפי מה. גילוי הדעת קובע שהסיווג של כלי כפתוח או כסגור נקבע לפי החוזה, החשבון, הגרסה וההגדרות, ולא לפי השם השיווקי. לפי סעיף 47.2, העובדה שמערכת משווקת למגזר המשפטי או מוצגת כ״מאובטחת״ לא פוטרת מבדיקה. לכן אותו מוצר יכול להופיע ברשימה פעמיים, פעם כחשבון ארגוני מאושר למידע מוגבל ופעם כחשבון חינמי שמותר רק לטקסט כללי.

לפני שכלי נכנס לרשימה, האחראי צריך תשובה כתובה מהספק לארבע ההתחייבויות שסעיף 47.1 מונה:

1. הספק לא משתף את המידע עם צדדים שלישיים.
2. הספק לא משתמש במידע לאימון או לשיפור המודל בלי הסכמה מתאימה.
3. המידע ופירות העיבוד לא נכנסים למאגר חיצוני שהמשרד לא שולט בו.
4. יש אמצעי אבטחה, בקרת גישה, מחיקה ושמירה ברמה סבירה.

סעיף 41.4 מוסיף בדיקה אחת. האם ההסכם מגדיר את הספק כמחזיק ואת המשרד כבעל השליטה, ואיך הוא מחלק את האחריות לעיבוד, לאבטחה, לשמירה, למחיקה ולגישה. זו אותה חלוקה שתקנה 15 לתקנות אבטחת המידע דורשת בכל התקשרות עם גורם חיצוני שמקבל גישה למאגר. לפי התקנה, לפני ההתקשרות בודקים את סיכוני האבטחה, ובחוזה מפרטים את המידע, המערכות, סוגי העיבוד ומשך ההתקשרות. הגורם החיצוני צריך לדווח לבעל המאגר לפחות פעם בשנה על עמידה בהתחייבויות, ולהודיע לו על כל אירוע אבטחה.

שתי מגבלות נוספות נוגעות לחיבורים. סעיף 40.4 עוסק בכלי חדש שהיכולות או רמת האוטונומיה שלו עוד לא נבחנו בעבודה משפטית. הוא ממליץ לא לחבר כלי כזה, גם סגור, לדוא״ל, למערכת ניהול המסמכים או לסביבת עבודה רגישה אחרת לפני שנבחן ונוסה לאורך זמן, ובמידת הצורך בסביבה מבודדת. וסעיף 41.1 קובע שהסודיות חלה גם בתוך המשרד. כלי שמחובר לכל התיקים לא צריך לאפשר לעובד שלא מטפל בתיק לראות אותו, וסעיף 41.2 מעדיף אמצעים טכנולוגיים שמגבילים גישה בפועל על פני נהלים בלבד.

כך נראית חלוקת התפקידים במשרד של שלושה עורכי דין ומזכירה, לפי הקריאה שלנו:

את הקטגוריות של הכלים ואת השאלות לספק לפני קנייה פירטנו בעמוד כלי AI לעורכי דין, ואת מה ששלושת העוזרים הכלליים כותבים על אימון ושמירה בעמוד ChatGPT לעורכי דין.

איזה מידע הולך לאיזה כלי

הלב של הנוהל הוא טבלה אחת שכל עובד יכול לפתוח לפני שהוא מדביק טקסט. גילוי הדעת קובע שברירת המחדל היא איסור להזין מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, ולפי סעיף 39.4 גם הסכמת הלקוח לא מכשירה שימוש במידע של צדדים שלישיים. האיסור לא מוגבל למסמכים מלאים. הוא חל לפי גילוי הדעת גם על פרטי מידע חלקיים, תיאורי מקרה, ניסוחי דוא״ל, נתונים מסחריים, מידע רפואי ועובדות ייחודיות. וסעיף 39.3 מסביר שהסיכון לא תלוי בשאלה אם המידע דלף בפועל. מספיק שהוא מעובד מחוץ לשליטת עורך הדין.

בתבנית חילקנו את המידע במשרד לארבע רמות. החלוקה שלנו, הכללים מגילוי הדעת:

הטור של הבוט הוא הקריאה שלנו. מי שכותב לבוט של משרד לדיני משפחה מתאר בדרך כלל את הנישואים, הילדים והכסף. חוק הגנת הפרטיות מגדיר מידע על צנעת חיי המשפחה, על בריאות ועל פעילות פיננסית כמידע בעל רגישות מיוחדת, ולכן הבוט בתבנית שלנו אוסף את המינימום שנדרש כדי שעורך דין יחזור לפונה. סעיף 11 לחוק, בנוסח של תיקון 13 שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מחייב שכל פנייה לאדם לקבלת מידע אישי תלווה בהודעה. בבוט פירוש הדבר הודעה שמופיעה לפני שהפונה כותב. על זה כתבנו בעמוד תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.

דוגמה מעשית. במשרד לדיני עבודה מגיעה בערב הודעה ״פוטרתי אחרי 11 שנה, אני בהיריון בחודש החמישי, והמנהל אמר שזה בגלל צמצומים״. המתמחה רוצה לבקש מכלי AI רשימת שאלות לשיחה הראשונה. לפי הטבלה, ההודעה היא מידע רגיש במיוחד, כי יש בה מידע רפואי ותיאור מקרה, וגם פרטים על המעסיק. היא לא נכנסת לכלי פתוח, גם בלי השם. מה שמותר הוא לבקש מהכלי ״רשימת שאלות לשיחה ראשונה עם עובדת שפוטרה בזמן היריון״, שאלה שאפשר היה לשאול בכנס מקצועי. התוצאה כמעט זהה, והסיכון אפס.

שקיפות כלפי הלקוח והסכמה מדעת

גילוי הדעת מבחין בין שני דברים, והנוהל צריך לשמור על ההבחנה. שקיפות היא יידוע. לפי סעיף 42.1, שימוש שגרתי או טכני שלא חושף מידע מוגבל בכלי פתוח לא מחייב בהכרח גילוי, אבל עורך הדין צריך לשאול אם לקוח סביר היה מצפה לדעת. לפי סעיף 42.2, שקיפות נדרשת ככלל במצבים האלה:

• כשהשימוש משפיע באופן מהותי על הדרך שבה מושגות מטרות הייצוג
• כשרוצים להזין מידע מוגבל לכלי פתוח, גם אחרי התממה, אלא אם סיכון הזיהוי החוזר נשלל כראוי
• כשהשימוש צפוי להשפיע באופן מהותי על קבלת ההחלטות המקצועיות
• כשהלקוח ביקש מידע בנושא, או כשיש לו הנחיות או מגבלות על שימוש ב־AI שעורך הדין יודע עליהן
• כשהשימוש רלוונטי לבסיס שכר הטרחה או להוצאות שמוטלות על הלקוח

וסעיף 42.3 מוסיף שגם כשאין חובה לגלות, השימוש לא צריך ליצור מצג מטעה על אופן מתן השירות, על היקף האחריות או על אופן החיוב. משרד שגובה לפי שעה ומסכם מסמך בעשר דקות בעזרת כלי, צריך לחשוב איך זה נראה בחשבונית.

הסכמה נדרשת כשרוצים להזין מידע מוגבל לכלי פתוח. סעיף 43.2 דורש הסכמה מדעת, מפורשת, קונקרטית ומבוססת על גילוי הולם, וסעיף 43.3 קובע שסעיף כללי בהסכם שכר הטרחה או בייפוי הכוח לא מספיק ככלל. בכלי סגור התמונה שונה. לפי גילוי הדעת, שימוש בפלטפורמה סגורה לא מחייב קטגורית הסכמה, כמו ששימוש בשירותי ענן של המשרד לא מחייב אותה, בכפוף לאבטחת מידע ולחובות האחרות. אבל אם יש לעורך הדין סיבה לחשוב שהלקוח יתנגד גם לשימוש במערכת סגורה, עליו לברר זאת איתו מראש.

לכן התבנית כוללת שני נוסחים נפרדים. הראשון הוא סעיף יידוע קצר להסכם שכר הטרחה, שנותן שקיפות ולא מתיימר להיות הסכמה. השני הוא טופס הסכמה נפרד לשימוש חריג אחד, עם חמשת הרכיבים שסעיף 43.2 מונה, כלומר הכלי, סוג המידע, המטרה, הסיכונים והחלופות. נוסח הסכמה קצר יותר, כפסקה אחת, הבאנו בעמוד בינה מלאכותית במשרד עורכי דין. הנוסח בתבנית כאן בנוי כטופס, כדי שאפשר יהיה לתייק אותו בתיק ולהראות מה בדיוק אושר.

בדיקת תוצרים לפני שימוש

סעיפים 29 עד 36 בגילוי הדעת עוסקים בחובת האימות, והם ברורים במיוחד. לפי סעיף 29, לפני הסתמכות על תוצר, העברתו ללקוח, הצגתו לבית משפט או שימוש בו כלפי צד שלישי, עורך הדין צריך לבדוק אותו. סעיף 31 קובע שהאחריות לדיוק, לשלמות, לעדכניות ולהתאמה לתיק רובצת על עורך הדין בלבד. סעיף 32 מפרט שלוש בדיקות:

1. כל טענה, אזכור, ניתוח, מסקנה או טיוטה עוברים בדיקה עצמאית ויסודית.
2. כל פסק דין שהכלי מפנה אליו נמצא במאגר מוסמך ונקרא. כל פרשנות של חוק נבדקת מול לשון החוק והפסיקה העדכנית.
3. כל כתב טענות, הסכם, מכתב או חוות דעת נבדקים מול העובדות, הלקוח, הדין החל ומטרת המסמך.

סעיף 30 מוסיף שכלי שמחפש במאגר מוגדר ומציג מקורות מפחית חלק מהטעויות, אבל לא פוטר מהבדיקה. וסעיף 33 קובע שהחובה חלה גם כשהמערכת מתוארת כמתקדמת או נפוצה, כי אותה שאלה יכולה לקבל תשובות שונות והמערכת לא תמיד מראה איך הגיעה לתוצאה.

הנוהל צריך לתרגם את זה לרשימה לפי סוג התוצר, ולקבוע מי בודק:

דוגמה לחישוב זמן, במספרים להמחשה בלבד. משרד מפרסם ארבעה מאמרים בחודש, בכל אחד כ־15 טענות עובדתיות, סעיפי חוק ומספרים. נניח שבדיקה של טענה אחת מול מקור לוקחת 4 דקות. כל מאמר דורש אז 15 × 4 = 60 דקות של עורך דין, וכל החודש 4 × 60 = 240 דקות, כלומר ארבע שעות. זה המחיר האמיתי של תוכן שנכתב בעזרת AI, וכדאי שהנוהל יכיר בו. משרד שלא מקצה את הזמן הזה צריך לפרסם פחות, לא לבדוק פחות. את סדר העבודה מהתדריך ועד אישור עורך הדין פירטנו בעמוד כתיבת תוכן עם AI לעורכי דין.

תוכן שיווקי, מודעות ופונים חדשים

גילוי הדעת עוסק בעבודה המשפטית. הנוהל של משרד שמשווק את עצמו צריך לכסות גם את השיווק, כי שם כלי AI כותבים הכי הרבה טקסט שיוצא החוצה בשם המשרד. כללי הפרסומת חלים על כל פרסום בלי קשר לדרך שבה נכתב:

• כלל 2א אוסר פרסומת שעלולה להטעות. בהחלטה 83/24 קבעה ועדת האתיקה שפרסום של אחוזי הצלחה גבוהים עלול להטעות, וכלי AI נוטים להוסיף ניסוחים כאלה לטיוטה.
• כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי רק כשאין בו התייחסות לשכר הטרחה. ״פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות״ שכלי הוסיף למודעה לא עומד בזה.
• כללים 3(ה) ו־3(ט) מתירים שם או תמונה של לקוח רק בהסכמה בכתב. סיפור לקוח שנכתב בעזרת AI עובר את אותו מבחן, ובנוסף פרטי התיק לא נכנסים לכלי פתוח כדי לכתוב אותו.
• כלל 3(י) מחייב לסמן תוכן ממומן.
• כלל 3(יג) מתיר עלון רק ללקוחות ולמי שביקש אותו.
• כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסום שלוש שנים. התבנית קובעת איפה.

שני כללים מחוץ לכללי הפרסומת נוגעים בבוטים ובמעקב אחרי פונים. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שידול, ולכן בוט עונה רק למי שפנה. וסעיף 30א לחוק התקשורת מתיר לבית משפט לפסוק עד 1,000 ש״ח לכל הודעה פרסומית שנשלחה בלי הסכמה, בלי הוכחת נזק. בוט ששולח ״רק רצינו לבדוק אם זה עדיין רלוונטי״ לכל מי שהשאיר מספר יכול לייצר כאלה הודעות במאות. על הגבול בין מענה לפנייה לבין דבר פרסומת כתבנו בעמוד חוק הספאם לעורכי דין.

ולגבי הבוט עצמו, סעיף 52 לגילוי הדעת אוסר לתת למערכת אוטונומית לקבל החלטות מהותיות, לתת ייעוץ משפטי עצמאי או לקדם צעד משפטי בלי פיקוח אנושי מספק, ומתיר פעולות טכניות, תחומות, מתועדות והפיכות שנעשות מכוח החלטה אנושית קודמת. לפי סעיף 54, הפיקוח יכול להיות מדיניות שנקבעה מראש, הרשאות, התראות, תיעוד ויכולת לעצור. במילים אחרות, פרק 9 בתבנית הוא הפיקוח. את התסריט ואת רשימת ההגדרות של בוט כזה פירטנו בעמוד צ׳אטבוט למשרד עורכי דין, ואת ההגדרות של חשבון עסקי במדריך לוואטסאפ במשרד.

למה זה שווה כסף ולא רק שקט אתי. לפי מדד BoostIt, חציון העלות לליד בקטגוריה המשפטית בגוגל בישראל הוא ₪108. בוט שעונה לפונה ״במקרה שלך הסיכויים טובים״ ואחר כך עורך הדין צריך לתקן את הרושם, או מעקב אוטומטי שגורם לפונה לחסום את המשרד, שורפים את הסכום הזה בכל פעם. נוהל שקובע מה הבוט אומר מגן גם על התקציב.

הדרכת הצוות

סעיף 46.2 קובע שההדרכה צריכה לכסות, לפי העניין, את מגבלות המערכת, את סיכוני הסודיות והפרטיות, את חובת האימות, את הכללים על מידע מוגבל ואת הסיכון בהסתמכות יתר. תקנה 7 לתקנות אבטחת המידע מוסיפה שכבה משלה. לפני שנותנים לבעל הרשאה גישה למאגר, או מרחיבים את ההרשאה שלו, מדריכים אותו על החובות לפי החוק והתקנות. במאגר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה ההדרכה התקופתית נערכת לפחות אחת לשנתיים. למשרד שהתחיל לעבוד עם AI כדאי לא לחכות שנתיים, כי הכלים משתנים מהר יותר.

הדרכה של שעה למשרד קטן, כפי שבנינו אותה בתבנית:

בסוף ההדרכה כל משתתף חותם שקרא את הנוהל, והחתימה נשמרת. מי שמצטרף למשרד עובר את ההדרכה לפני שמקבל גישה לכלי, כמו שתקנה 7 דורשת לגבי גישה למאגר.

טיפול בתקלה, הזנה אסורה או דליפה

כאן גילוי הדעת שותק. הוא מתאר את הסיכונים, אבל לא קובע שלבי טיפול. החוק והתקנות כן אומרים משהו. תקנה 11 לתקנות אבטחת המידע מחייבת לתעד כל מקרה שבו התגלה אירוע שמעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלי הרשאה או לחריגה מהרשאה, ומחייבת שנוהל האבטחה יקבע הוראות טיפול לפי חומרת האירוע ורגישות המידע. במאגר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, אירוע אבטחה חמור מחייב לפי התקנה הודעה מיידית לרשם, וזה יכול להורות לבעל המאגר להודיע לנושאי המידע שעלולים להיפגע. לפי תקנה 15, גם ספק חיצוני חייב להודיע למשרד על כל אירוע אבטחה אצלו.

האם הדבקה של מסמך לקוח לחשבון AI אישי היא אירוע אבטחה במובן התקנות? לפי הקריאה שלנו היא יכולה להיות, כי המידע יצא מהמערכות של המשרד לגורם שלא קיבל הרשאה. ההחלטה תלויה ברמת האבטחה של המאגר ובהיקף המידע, ולכן התבנית מעבירה אותה ליועץ, אבל קובעת את מה שאפשר לעשות מיד:

הלוחות זמנים בטבלה הם שלנו, ולא מהחוק. הם קצרים בכוונה, כי תקנה 11 מדברת על הודעה מיידית באירוע חמור, וכי ככל שעובר זמן קשה יותר לשחזר מה הוזן.

תבנית מדיניות AI למשרד

התבנית מבוססת על כל מה שהוסבר למעלה. כל מקום בסוגריים מרובעים הוא שדה שהמשרד ממלא. זו תבנית להתאמה, לא נוסח מאושר. לפני שהצוות חותם עליה, כדאי להעביר אותה לבדיקה של יועץ האתיקה של המשרד.

1. מטרה ותחולה

1. הנוהל קובע איך משרד [שם המשרד] משתמש בכלי בינה מלאכותית, כדי לעמוד בחובות הסודיות, החיסיון והפרטיות ובגילוי הדעת העדכני את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית.
2. הנוהל חל על כל עורכי הדין, המתמחים, העובדים המשפטיים ועובדי המנהלה במשרד, ועל כל ספק חיצוני שנוגע במידע של לקוחות או של פונים, כולל סוכנות השיווק, ספק הבוט והמוקד הטלפוני.
3. הנוהל חל על כל כלי שמייצר, מסכם, מתרגם, מתמלל או מסווג טקסט, קול או תמונה, גם כשהוא חלק מתוכנה אחרת, כמו דוא״ל, מעבד תמלילים או מערכת ניהול משרד.
4. עובד שלא בטוח אם פעולה מותרת לפי הנוהל, שואל את האחראי AI לפני שהוא פועל.

2. בעלי תפקידים

3. רשימת הכלים המאושרים

1. מותר לעבוד רק בכלים שברשימה הזו, ורק בחשבון שרשום בה. חשבון אישי או חינמי של עובד לא משמש לעבודה של המשרד, גם בכלי שמופיע ברשימה.
2. כלי נכנס לרשימה רק אחרי שהאחראי קיבל מהספק תשובה כתובה על אימון, שיתוף, שמירה, מחיקה וגישה.
3. כלי לא מתחבר לדוא״ל, ליומן, למערכת המסמכים או למערכת ניהול הלקוחות של המשרד בלי אישור של [שני השותפים], אחרי תקופת ניסוי של [מספר] שבועות.

4. סיווג מידע ומה מותר להזין

1. מידע פומבי מותר בכל כלי ברשימה.
2. מידע פנימי בלי פרטי לקוחות מותר בכל כלי ברשימה, בלי שמות עובדים ובלי פרטים כספיים של המשרד.
3. מידע מוגבל, כלומר כל מידע לא פומבי על לקוח, על פונה או על צד שלישי, כולל תיאור מקרה, הודעה, פרטים חלקיים או עצם הפנייה למשרד, מוזן רק לכלי שסווג כסגור ואושר לרמה הזו.
4. הסרת השם לא הופכת מידע מוגבל למידע שמותר להזין לכלי פתוח, אם אפשר לזהות את האדם מהמידע שנשאר, לבד או בהצלבה עם מקורות אחרים.
5. מידע רגיש במיוחד, רפואי, משפחתי, פלילי או פיננסי, מוזן רק לכלי סגור, ורק באישור מראש של עורך הדין האחראי על התיק, שנרשם ביומן השימושים.
6. מזינים רק את מה שנחוץ למשימה, ומוחקים מהכלי בתום השימוש את מה שאין חובה לשמור.
7. בתיקים שיש לגביהם חומה סינית, [שמות הצוותים או התיקים], הכלים מוגדרים כך שעובד שלא בתיק לא רואה את החומר.

5. שימושים מותרים ואסורים

1. מותר בכל כלי ברשימה, בלי פרטי לקוחות. ניסוח כללי, רעיונות לתוכן, תרגום של טקסט פומבי, הסבר על מושג, סיכום של פסק דין שפורסם.
2. מותר רק בכלי סגור שאושר. סיכום של מסמך מתיק, טיוטה של מכתב או כתב טענות, תמלול של פגישה, [משימות נוספות].
3. אסור בכל כלי. מסירת ייעוץ משפטי ללקוח או לפונה בלי שעורך דין קרא ואישר, קבלת החלטה מהותית בתיק, הגשה של מסמך לבית משפט או לצד שלישי בלי בדיקה לפי פרק 6.
4. אסור להציג ללקוח תוצר של כלי כעבודה שעורך דין עשה בזמן שלא הושקע בה בפועל, או לחייב עליו כאילו כך.

6. בדיקת תוצרים

1. כל תוצר נבדק לפני הסתמכות עליו, לפני העברה ללקוח, לפני הגשה ולפני פרסום.
2. כל פסק דין שהכלי מפנה אליו נמצא ב[שם המאגר שהמשרד מנוי עליו] ונקרא, וכל ציטוט מושווה למקור.
3. כל פרשנות של חוק נבדקת מול לשון החוק העדכנית והפסיקה.
4. כל מסמך נבדק מול העובדות של התיק, הלקוח, הדין החל ומטרת המסמך.
5. עורך הדין שחותם על המסמך הוא האחראי לבדיקה, גם כשמתמחה או עובד הכין את הטיוטה.

7. שקיפות והסכמת לקוח

1. המשרד מוסיף להסכם שכר הטרחה את סעיף היידוע שבהמשך. הסעיף נותן שקיפות ואינו הסכמה להזנת מידע מוגבל לכלי פתוח.
2. המשרד מיידע לקוח על השימוש כשהשימוש משפיע באופן מהותי על הייצוג או על ההחלטות בתיק, כשהלקוח שאל, כשיש לו הנחיות בנושא, או כשהשימוש רלוונטי לשכר הטרחה או להוצאות.
3. הזנה של מידע מוגבל של לקוח לכלי פתוח נעשית רק בנסיבות חריגות, רק באישור האחראי AI, ורק אחרי שהלקוח חתם על טופס ההסכמה שבהמשך. ההסכמה לא חלה על מידע של צדדים שלישיים.
4. אם יש סיבה לחשוב שהלקוח מתנגד לשימוש גם בכלי סגור, עורך הדין מברר זאת איתו לפני השימוש.

זה סעיף יידוע לדוגמה להסכם שכר הטרחה.

המשרד נעזר בכלי תוכנה, כולל כלי בינה מלאכותית, לצורך עבודה משרדית כמו ניסוח, סיכום ותמלול. מידע של הלקוח מוזן רק לכלים שהמשרד בדק, שלפי החוזה עם הספק אינם משתמשים בו לאימון ושומרים אותו בסביבה מבוקרת. כל תוצר נבדק על ידי עורך דין לפני שימוש, ועורך הדין אחראי לו. הלקוח רשאי לבקש שלא ייעשה שימוש בכלים כאלה בתיק שלו, ולשאול בכל עת באילו כלים נעשה שימוש. [התאמה לאופן החיוב של המשרד, אם השימוש משפיע עליו].

טופס הסכמה לשימוש חריג בכלי פתוח, לדוגמה:

8. תוכן שיווקי ופרסום

1. כל מאמר, מודעה, פוסט, תגובה לביקורת והודעה שיווקית שנכתבו בעזרת AI עוברים אישור של [עורך הדין בתחום] לפני פרסום.
2. כל מספר, תאריך, סעיף חוק ותיאור הליך נבדק מול מקור, והמקור נרשם.
3. לא מתפרסמים אחוזי הצלחה, הבטחות לתוצאה, השוואות למשרדים אחרים או התייחסות לשכר הטרחה במלל חופשי.
4. שם, תמונה או סיפור של לקוח מתפרסמים רק בהסכמה בכתב, ופרטי התיק לא מוזנים לכלי פתוח כדי לנסח אותם.
5. תוכן ממומן מסומן ככזה.
6. עותק של כל פרסום נשמר ב[מיקום] לפחות שלוש שנים.
7. סוכנות או ספק שכותבים בשם המשרד מקבלים את הנוהל הזה ופועלים לפיו.

9. פניות, בוטים וסוכנים

1. בוט או מענה אוטומטי מציג את עצמו כעוזר אוטומטי של המשרד, ונותן הודעת פרטיות לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות לפני שהפונה כותב.
2. הבוט רשאי לבצע רק את הפעולות האלה, [למשל אישור קבלת פנייה, שאלה על תחום ועיר, קביעת שיחה ביומן, שליחת כתובת ורשימת מסמכים קבועה].
3. הבוט לא מעריך סיכויים, לא ממליץ על צעד משפטי, לא נוקב בסכום ולא שולח מסמך מחייב.
4. הבוט עונה רק למי שפנה, ולא שולח הודעות פרסומיות למי שלא הסכים לקבל אותן.
5. [שם] דוגם [מספר] שיחות בחודש ובודק שהבוט פעל לפי התסריט, ויכול לעצור אותו מיד.
6. כלי שפועל לבד במערכות המשרד, שולח הודעות, קובע פגישות או מעדכן רשומות, פועל רק בהרשאות שנקבעו מראש, עם לוג של כל פעולה ואפשרות לבטל אותה.

10. ספקים חיצוניים

1. לפני התקשרות עם ספק שנוגע במידע של לקוחות או פונים, המשרד מקבל ממנו התחייבות בכתב שלא ישתף את המידע, לא ישתמש בו לאימון, לא יכניס אותו למאגר חיצוני, ויאפשר מחיקה ובקרת גישה.
2. החוזה מגדיר את המידע, המערכות, סוגי העיבוד ומשך ההתקשרות, ואת חלוקת האחריות בין המשרד כבעל השליטה לבין הספק כמחזיק.
3. הספק מודיע למשרד על כל אירוע אבטחה, ומדווח לפחות פעם בשנה על עמידה בהתחייבויות.
4. [שם] בודק את תנאי השימוש של כל ספק ב[תדירות], ובכל הודעה של הספק על שינוי.

11. הדרכה

1. כל עובד עובר הדרכה על הנוהל לפני שהוא מקבל גישה לכלי AI של המשרד, וחותם שקרא אותו.
2. ההדרכה כוללת את מגבלות הכלים, סיכוני הסודיות והפרטיות, טבלת סיווג המידע, בדיקת תוצרים, הסיכון בהסתמכות יתר וכללי הפרסום.
3. ההדרכה חוזרת [פעם בשנה], ובכל שינוי מהותי בנוהל או ברשימת הכלים.

12. תקלות ודיווח

1. עובד שהזין מידע בניגוד לנוהל, או שגילה שכלי או ספק חשף מידע, מפסיק את השימוש ומדווח לאחראי AI באותו יום.
2. האחראי רושם את האירוע, מוחק את המידע מהכלי ככל שאפשר, ובודק את תנאי הספק.
3. השותפים מחליטים, עם יועץ האתיקה והאחראי על אבטחת המידע, אם ליידע את הלקוח ואם נדרש דיווח לפי תקנות אבטחת המידע.
4. אחרי כל תקלה האחראי בודק אם צריך לעדכן את הנוהל, את רשימת הכלים או את ההדרכה.

13. תיעוד, בקשות ועדכון

1. שימוש מהותי או חריג נרשם ביומן השימושים, עם תאריך, תיק, כלי, מטרה ומי אישר.
2. בקשה של לקוח או פונה לעיין במידע עליו, לתקן אותו או למחוק אותו מטופלת על ידי [שם], שבודק גם את המידע שנמצא בכלים, בבוט ובמערכת הפניות.
3. האחראי בודק את רשימת הכלים [בכל רבעון], ואת הנוהל כולו [פעם בשנה], וגם בכל שינוי בתנאי ספק, בכל כלי חדש ואחרי כל תקלה.

14. אישור

כמה זה עולה למשרד, ותוכנית ל־90 יום

ההוצאה העיקרית בנוהל היא זמן, לא כסף. מודל לדוגמה, במספרים להמחשה בלבד, למשרד של שלושה עורכי דין ומזכירה. נניח ששעת עבודה של שותף שווה למשרד 600 ש״ח:

הסך הוא כ־17 שעות ו־₪10,200 בשנה הראשונה, לפני שכר הטרחה של יועץ האתיקה, שתלוי בו. בשנים הבאות נשארות הבדיקות הרבעוניות, הדרכה שנתית ועדכון, כלומר כ־8 עד 10 שעות. ההדרכה בטבלה מחושבת כאילו כל המשתתפים מחויבים במחיר שעת שותף, ולכן היא הערכה גבוהה. משרד שמחשב לפי שכר בפועל יקבל מספר נמוך יותר.

סדר העבודה ב־90 הימים הראשונים:

טעויות נפוצות בנוהלי AI של משרדים

אלה הטעויות שכדאי לחפש כשקוראים נוהל קיים, או טיוטה שכלי AI כתב:

• נוהל שאוסר הכול. ״אסור להשתמש בכלי AI״ נשמע בטוח, אבל העובדים ממשיכים להשתמש בחשבונות האישיים שלהם, והמשרד מאבד את היכולת לדעת מה הוזן. נוהל שמתיר כלי אחד בחשבון של המשרד מגן יותר.
• סיווג לפי שם מוצר. ״ChatGPT אסור, Copilot מותר״ במקום סיווג לפי החשבון וההגדרות. גילוי הדעת קובע במפורש שהשאלה מהותית ולא שיווקית.
• סעיף הסכמה כללי בהסכם שכר הטרחה. סעיף 43.3 קובע שהוא לא מספיק ככלל, והמשרד חושב שהוא מכוסה.
• שכחה של הצד השני. הלקוח הסכים, אבל ההודעה שהוזנה כוללת פרטים על בן הזוג או על המעסיק. לפי סעיף 39.4 ההסכמה לא חלה עליהם.
• נוהל בלי שמות. ״הנהלת המשרד תאשר״ במשרד של שלושה שותפים פירושו שאף אחד לא מאשר.
• בוט שלא מופיע בנוהל. הנוהל עוסק בכתבי טענות, והבוט באתר אוסף כל ערב תיאורי מקרים לספק שאף אחד לא בדק.
• סוכנות שלא קיבלה את הנוהל. מאמרים ומודעות נכתבים בעזרת AI מחוץ למשרד, ואף עורך דין לא בדק את המספרים לפני פרסום.
• נוהל שלא נבדק מאז שנכתב. ספק שינה את תנאי השימוש, והכלי שסווג כסגור כבר לא עומד בזה. סעיף 48 נכתב בדיוק על המצב הזה.
• טיוטה של כלי AI כנוהל. נוהל שכלי כתב בלי לקרוא את גילוי הדעת נוטה להמציא סעיפים ולהשמיט את מה שמיוחד לישראל, כמו כללי הפרסומת ותקנות אבטחת המידע. כל סעיף בתבנית כאן מקושר למקור, ואפשר לבדוק אותו.

איך הנוהל פוגש את העבודה עם סוכנות שיווק

נוהל AI של משרד נוגע בשיווק בשלוש נקודות. מי כותב את התוכן, מי עונה לפונים, ומי רואה את פרטי הפונים. כל אחת מהן היא גם נקודה שבה משרד מפסיד או מרוויח תיקים, ולכן כדאי שהנוהל והעבודה עם הסוכנות ייכתבו יחד.

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי בטווח של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא גובה לפי פנייה. המודעות בפרסום בגוגל יוצאות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה, גם כשכלי AI עזר לנסח גרסה ראשונה. המענה לפונים, כולל ההחלטה אם בוט מתאים למשרד בכלל, הוא חלק מניהול הפניות. את הנראות בתשובות של ChatGPT ו־Gemini, שלא דורשת להזין למנוע שום מידע של לקוחות, תיארנו בעמוד קידום עורכי דין בבינה מלאכותית. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות, ואנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. את סדר העבודה המלא תיארנו בעמוד שיטת העבודה.

שלושה מדריכים משלימים את הנוהל בצד השיווקי. כתיבת תוכן לאתר עורכי דין מסביר איך כותבים עמוד שעונה על שאלה של לקוח, עם או בלי AI. המדריך למענה על ביקורת שלילית נותן נוסחים שלא דורשים להזין פרטי תיק לשום כלי. והמדריך מערכת ניהול לקוחות למשרד עוסק במקום שבו פרטי הפונים נשמרים, ושם פרק 10 של התבנית חל במלואו.

לפני שממלאים את התבנית כדאי לדעת אילו כלים כבר נוגעים בפרטי הפונים, בטופס, בוואטסאפ, בבוט ובמערכת הפניות. בדיקת משפך הפניות עוברת על הדרך מהחיפוש של הלקוח ועד השיחה הראשונה ומסמנת כל נקודה כזו. היא במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון של הריטיינר.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. התבנית היא נקודת התחלה שכתב צוות Reboost לפי הנוסח של גילוי הדעת העדכני את/60/24, חוק הגנת הפרטיות, תקנות אבטחת המידע וכללי הפרסומת. היא לא נוסח מאושר. לפני שמאמצים אותה כדאי להתאים אותה למשרד יחד עם יועץ האתיקה של המשרד או עם ועדת האתיקה של המחוז. היישום לשיווק, לבוטים ולתקלות הוא הקריאה שלנו, וסימנו אותו ככזה.

מקורות

• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת עדכני את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026), נוסח מלא, פרקים ח׳ ו־ט׳ וסעיפים 29 עד 61 (נקרא 25.10.2026)
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (נוסח מעודכן, כולל תיקון 13)
• תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז 2017, תקנות 7, 11 ו־15
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 77, החלטה 83/24
• לשכת עורכי הדין, עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״מדיניות AI״ (25.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־25.10.2026