העמוד הזה הוא חלק מהמדור AI למשרדי עורכי דין, והוא עוסק בשאלה אחת. כשמשרד רוצה להשתמש בעוזר כללי כדי לנסח, לקצר ולתרגם, באיזה חשבון הוא עובד, ומה הספק התחייב לעשות עם מה שמוזן אליו. הוא לא בודק איזה כלי עונה טוב יותר על שאלות משפטיות. לשאלות כאלה יש מאגרי פסיקה ייעודיים, ואת ההבדל ביניהם לבין עוזר כללי פירטנו בעמוד על סוגי כלי ה־AI למשרד.
ההשוואה בנויה רק מעמודים רשמיים של OpenAI, של Anthropic ושל Google, עם תאריך הבדיקה. כשעמוד של ספק לא עונה על שאלה, כתבנו שלא מצאנו תשובה, ולא השלמנו מניסיון או מכתבות. כשיש סתירה בין שני עמודים של אותו ספק, ציינו אותה, כי זה בדיוק המקום שבו כדאי לבקש תשובה כתובה לפני רכישה.
למה סוג החשבון חשוב יותר משם המוצר
גילוי הדעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית, שפורסם בספטמבר 2026, מחלק כלים לפתוחים ולסגורים. לפי ההערה להגדרה בסעיף 11, מערכת מסווגת ככלל כפתוחה, אלא אם יש בסיס חוזי או אחר לסווג אותה כסגורה, ונטל הבדיקה על המשרד. סעיף 40.2 מוסיף שגם שירות לציבור הרחב יכול לעמוד בתנאים של פלטפורמה סגורה ביחס לחשבון, לגרסה ולהגדרות מסוימים. סעיף 47.2 קובע שהעובדה שמערכת משווקת למגזר המשפטי, או מוצגת כמאובטחת, לא פוטרת מהבדיקה.
המשמעות למשרד פשוטה. ChatGPT בטלפון הפרטי של עורך הדין ו־ChatGPT בחשבון Business של המשרד הם שני כלים שונים מבחינת האתיקה, גם אם המסך נראה אותו דבר. אותו דבר נכון ל־Claude ול־Gemini. ההשוואה הנכונה היא בין חשבון אישי לחשבון עסקי של כל ספק, ולא בין שלושת המותגים.
מה כל ספק כותב על החשבונות האישיים, כפי שבדקנו:
- OpenAI. לפי עמוד העזרה של החברה, בתוכניות Free, Plus ו־Pro היא רשאית להשתמש בתוכן לאימון המודלים. אפשר לכבות זאת בהגדרה Improve the model for everyone, אבל משוב של אגודל למעלה או למטה עלול להכניס את כל השיחה לאימון גם אחרי הכיבוי. שיחות זמניות לא משמשות לאימון כל עוד הן נשארות זמניות.
- Anthropic. בהודעה מאוגוסט 2025 על עדכון תנאי הצרכנים נכתב שבתוכניות Free, Pro ו־Max המשתמש בוחר אם לאפשר אימון על השיחות שלו. מי שמאפשר, המידע שלו נשמר עד חמש שנים. מי שלא מאפשר, נשאר עם תקופת שמירה של 30 יום. בעמוד התמחור של Claude מופיע ״Opt-out״ בשורת האימון בכל התוכניות האישיות.
- Google. לפי מרכז הפרטיות של Gemini לחשבונות אישיים, כשההגדרה Keep Activity פעילה Google משתמשת בפעילות לשיפור השירותים, כולל אימון מודלים, וסוקרים אנושיים קוראים חלק מהשיחות. שיחות שנסקרו נשמרות עד שלוש שנים. כשההגדרה כבויה, השיחות נשמרות עם החשבון 72 שעות.
גילוי הדעת עצמו מצטט את תנאי השימוש של OpenAI ושל Anthropic כדוגמה לכך שחשבון כללי נחשב פתוח, עד שיש בסיס חוזי לסווג אותו אחרת. את ההגדרות של מידע מוגבל, פתוח וסגור פירטנו בעמוד על בינה מלאכותית וסודיות במשרד. כאן נשתמש בהן כדי לעבור על התוכניות העסקיות.
התוכניות לעסקים של שלושת הספקים
לכל אחד משלושת הספקים יש מדרגה לעסקים קטנים ומדרגה לארגונים גדולים. משרד של שניים עד עשרה אנשים נמצא כמעט תמיד במדרגה הראשונה, ולכן חשוב לדעת מה חסר בה.
ChatGPT Business. לפי עמוד התמחור העסקי של OpenAI, התוכנית מיועדת לצוותים של 2 עד 200 עובדים. מושב רגיל עולה 20 דולר לחודש בחיוב שנתי ו־25 דולר בחיוב חודשי, ובבדיקה שלנו העמוד הציג גם מחיר של ₪62 לחודש. יש גם מושב Premium עם פי חמישה שימוש, ב־100 דולר לחודש בחיוב שנתי. בעמוד נכתב שאין אימון על המידע העסקי כברירת מחדל, ושהתוכנית כוללת SAML SSO, אימות דו־שלבי, ניהול מרוכז וחיוב מרוכז. ChatGPT Enterprise מתומחר בהצעת מחיר.
Claude Team. לפי עמוד התמחור של Claude, התוכנית מיועדת לצוותים של 2 עד 150 אנשים. מושב Standard עולה 20 דולר לחודש בחיוב שנתי ו־25 דולר בחיוב חודשי, ומושב Premium 100 דולר בחיוב שנתי ו־125 דולר בחיוב חודשי. בשורת האימון כתוב ״None by default״, והתוכנית כוללת SSO, אימות דומיין, חיוב וניהול מרוכזים ובקרות ניהול על מחברים. Claude Enterprise עולה 20 דולר למושב לחודש ועוד שימוש לפי תעריפי ה־API, בחיוב שנתי ועם מינימום של 20 מושבים. העמוד מציין שהמחירים לא כוללים מס.
Gemini ב־Google Workspace. כאן אין מנוי נפרד לעוזר. Gemini כלול בחבילת Workspace, יחד עם הדוא״ל, האחסון והמסמכים. בעמוד התמחור בעברית, כפי שהוצג לנו, המחירים הרגילים היו 6.80 אירו למשתמש לחודש ב־Starter, 13.60 אירו ב־Standard ו־21.10 אירו ב־Plus, בלי מס ובחיוב חודשי, עם מבצע היכרות ללקוחות חדשים. תוכניות Business מתאימות לארגונים של עד 300 משתמשים. ב־Starter יש את Gemini ב־Gmail ושיחה באפליקציית Gemini, ומ־Standard ומעלה Gemini זמין גם ב־Docs, ב־Sheets, ב־Drive וב־Meet. בעמוד התמחור באנגלית נכתב תחת Starter שהמידע של החברה לא משמש לאימון מודלים בשיחה עם Gemini.
הנקודה האחרונה משנה את החשבון של משרדים רבים. משרד שכבר משלם על Workspace כבר מחזיק בחשבון עסקי של Gemini, לפעמים בלי לדעת. לפי מרכז הפרטיות של Workspace, הגישה לאפליקציית Gemini כשירות ליבה פעילה כברירת מחדל, והמנהל יכול לכבות אותה.
טבלת השוואה מהעמודים הרשמיים
הטבלה משווה את המדרגה לעסקים קטנים של כל ספק, כי בה נמצאים רוב המשרדים. בעמודה האחרונה רשמנו מה כדאי לבדוק לפני שקונים. כל השורות נבדקו ב־25 באוקטובר 2026.
| נושא | ChatGPT Business | Claude Team | Gemini ב־Workspace Business | לבדוק לפני שקונים |
|---|---|---|---|---|
| אימון על המידע | לא, כברירת מחדל | לא, כברירת מחדל | לא בלי רשות או הוראה של הלקוח | איפה ההתחייבות כתובה בחוזה, ולא רק בעמוד שיווקי |
| משוב על תשובה | לא מתיר אימון, ומנהל יכול לכבות | נשמר עד 5 שנים ועשוי לשמש לאימון, ובעלים יכולים לחסום | לא מצאנו פירוט בעמודים שבדקנו | לכבות את המשוב או לאסור אותו בנוהל |
| מי קובע כמה זמן נשמר המידע | לפי שאלות הפרטיות, המנהל. בעמוד התמחור, מדיניות שמירה מותאמת מופיעה רק ב־Enterprise | אין בקרת שמירה מותאמת ב־Team, רק ב־Enterprise | המנהל, בין 3 ל־36 חודשים באפליקציה, ובין 90 יום ללא הגבלה באפליקציות Workspace | לבקש תשובה כתובה על התקופה בפועל |
| מחיקה | שיחות שנמחקו מוסרות בתוך 30 יום, עם חריגים לפי חוק או להגנה על השירות | שיחות שנמחקו מוסרות מהשרתים בתוך 30 יום. שיחה שסומנה כהפרת מדיניות נשמרת עד שנתיים | לפי ההגדרה שהמנהל בחר | מה קורה למידע כשהמשרד עוזב את השירות |
| מיקום המידע | שמירה לפי אזור לא כלולה ב־Business | עמוד התאימות האזורית לא מתייחס ל־Team | נתוני Workspace ב־Business Standard ו־Plus נשמרים לפי אזור במנוחה בלבד, בארצות הברית או באירופה. הודעת Google על אזורים באפליקציית Gemini לא מונה מהדורות Business | אף אחד לא מציע שמירה בישראל |
| גישה אצל הספק | עובדים מורשים וקבלנים מוגבלים, לתמיכה, לחקירת שימוש לרעה ולציות לחוק | לא מצאנו פירוט בעמודים שבדקנו | השיחות והקבצים באפליקציה לא נסקרים בידי סוקרים אנושיים | לבקש את הנספח לעיבוד נתונים |
| גישה בתוך המשרד | המנהלים יכולים לצפות, לייצא ולמחוק שיחות של משתמשים | לא מצאנו פירוט בעמודים שבדקנו | לפי הרשאות Workspace, ו־Vault ב־Business Plus | מי במשרד מוגדר כמנהל |
| הסמכות שמוצגות | SOC 2 Type 2. שורת ISO מסומנת ״No״ ב־Business | ISO 27001, ISO/IEC 42001, SOC 2 Type I ו־Type II למוצרים המסחריים, בלי פירוט לפי תוכנית | SOC 1/2/3, ISO 9001, ISO 27001, 27017, 27018, 27701, 42001 ל־Gemini | לבקש את המסמכים מפורטל האמון |
| כניסה מרוכזת ובקרות | SSO, קונסולת ניהול, תפקידי מנהל. בלי SCIM והרשאות לפי תפקיד | SSO, אימות דומיין, ניתוח שימוש. בלי SCIM, יומן ביקורת והרשאות לפי תפקיד | המנהל מפעיל ומכבה את Gemini לכל אפליקציה | אם הנוהל דורש יומן ביקורת, לבדוק את מדרגת Enterprise |
| גודל ומחיר | 2 עד 200 משתמשים, $20 עד $25 למושב | 2 עד 150 משתמשים, $20 עד $25 למושב | עד 300 משתמשים, החל מ־6.80 אירו בתצוגה שקיבלנו | מחיר במטבע המקומי ומס, ביום הרכישה |
שתי שורות דורשות הסבר. הראשונה היא השמירה ב־ChatGPT Business. בשאלות על Business בעמוד הפרטיות הארגוני של OpenAI נכתב שמנהלים יכולים לשלוט בכמה זמן המידע נשמר. באותו עמוד, ברשימת ההתחייבויות שבראשו, השליטה בשמירה מיוחסת רק ל־Enterprise, Edu ו־Healthcare, ובעמוד התמחור ״custom data retention policies״ מופיע בתיאור של Enterprise. ייתכן ששני הניסוחים מתארים רמות שונות של שליטה, אבל זו בדיוק השאלה שכדאי לשלוח לספק בכתב. השנייה היא המשוב ב־Claude. העמוד של Anthropic קובע במפורש שגם בתוכניות המסחריות, שיחה שנשלח עליה משוב עשויה לשמש לאימון. זו לא חולשה של המוצר אלא כלל שצריך להכיר ולכתוב בנוהל.
אימון, שמירה ומחיקה, מה כתוב אצל כל ספק
שלושת הספקים כותבים שהם לא מאמנים מודלים על מידע של לקוחות עסקיים כברירת מחדל. ההבדלים הם בחריגים ובמשך השמירה.
אצל OpenAI, בעמוד הפרטיות הארגוני נכתב שהמשתמש העסקי הוא הבעלים של הקלט והפלט, במידה שהחוק מתיר, ושהחברה עשויה להעביר מידע עסקי דרך מסווגים אוטומטיים וכלי בטיחות. לפי אותו עמוד, החברה יכולה לחתום על נספח לעיבוד נתונים, DPA, ללקוחות Business, Enterprise וה־API. שיחות שנמחקו או שלא נשמרו מוסרות מהמערכות בתוך 30 יום, אלא אם החוק דורש שמירה ארוכה יותר או שהיא נחוצה באופן סביר כדי להגן על השירות או על צד שלישי.
אצל Anthropic, מרכז הפרטיות מבחין בין ה־API לשאר המוצרים המסחריים. ב־API קלט ופלט נמחקים אוטומטית בתוך 30 יום. ב־Claude for Work השיחות נשמרות במוצר כדי שהמשתמש יוכל לחזור אליהן, ושיחה שנמחקה יוצאת מההיסטוריה מיד וממערכות האחסון של החברה בתוך 30 יום. בתוכנית Enterprise, לפי עמוד נפרד, ברירת המחדל היא שמירה ללא הגבלה, אלא אם הבעלים קבע תקופה מותאמת, והתקופה המינימלית היא 30 יום. שיחה שמערכות הבטיחות סימנו כהפרה של מדיניות השימוש נשמרת עד שנתיים, וציוני הסיווג שלה עד שבע שנים.
אצל Google, מרכז הפרטיות של Workspace קובע שהמידע לא משמש לאימון מודלים בלי רשות או הוראה של הלקוח. באפליקציית Gemini המנהל בוחר מחיקה אוטומטית אחרי 3, 18 או 36 חודשים, וברירת המחדל היא 18 חודשים. באפליקציות Workspace עצמן, כמו Gmail ו־Docs, הפרומפטים והתשובות נשמרים בין 90 יום לתקופה בלתי מוגבלת, לפי מה שהמנהל קבע.
למה זה חשוב למשרד עורכי דין? לפי סעיף 39.3 לגילוי הדעת, הסיכון לא תלוי בשאלה אם המידע דלף בפועל. מספיק שהוא נשמר בשרתים חיצוניים לזמן לא ידוע או נגיש לספק. לכן ההחלטה על משך השמירה היא חלק מהנוהל. משרד שמשתמש בעוזר רק לניסוח שיווקי יכול לבחור תקופה קצרה, ומשרד שרוצה לחזור לשיחות ישנות ישלם על זה בחשיפה ארוכה יותר.
איפה המידע נשמר ומעובד
אף אחד משלושת הספקים לא מציג בעמודים שבדקנו אפשרות לשמור או לעבד מידע בישראל. מה שכן מוצג:
- OpenAI. בטבלת התמחור מופיעה שמירה לפי אזור בארצות הברית, באיחוד האירופי, בבריטניה, ביפן, בקנדה, בדרום קוריאה, בסינגפור, בהודו, באוסטרליה ובאיחוד האמירויות, והיא מסומנת ״No״ ב־Business ונכללת ב־Enterprise.
- Anthropic. עמוד התאימות האזורית של Claude מתאר שמירה ועיבוד לפי אזור דרך AWS Bedrock, Google Cloud Vertex ו־Microsoft Foundry, באירופה, בארצות הברית, בקנדה ובאסיה והאוקיינוס השקט. העמוד לא מתייחס לתוכניות Team ו־Enterprise באתר של Claude.
- Google. לפי מרכז העזרה של Workspace, אפשר לבחור לשמור מידע בארצות הברית או באירופה. ב־Business Standard וב־Business Plus כלולה הגרסה הבסיסית, שמכסה מידע במנוחה בלבד. עיבוד בתוך האזור דורש את הגרסה הארגונית, שכלולה ב־Enterprise Plus או נרכשת כתוספת. בעדכון מ־29 ביוני 2026 Google הודיעה שאפליקציית Gemini כפופה להגדרות האזור של הארגון, אבל המהדורות שנמנו בהודעה הן Enterprise Plus, Frontline Plus ומהדורות החינוך, ולא מהדורות Business.
לכן כל משרד ישראלי שמשתמש באחד מהם מעביר מידע אל מחוץ לישראל, והשאלה היא באילו תנאים. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות על תקנה 2(4), כשמסתמכים על התחייבות חוזית של מקבל בחו״ל, הרשות דורשת שיתחייב לעמוד בתקנות אבטחת המידע הישראליות, או שיחזיק בתקן ISO/IEC 27001 ויעמוד בבקרות הרלוונטיות שלו. כאן שורת ההסמכות בטבלה הופכת לשאלה מעשית. כדאי לבקש מהספק את התעודה עצמה, ולשמור אותה בתיק הספקים של המשרד יחד עם הנספח לעיבוד נתונים.
מי רואה את השיחות, בתוך המשרד ואצל הספק
שאלה שמשרדים שוכחים היא מי בתוך המשרד רואה מה. לפי עמוד הפרטיות הארגוני של OpenAI, ב־ChatGPT Business מנהלי סביבת העבודה יכולים לצפות בשיחות של המשתמשים, לגשת אליהן, לייצא ולמחוק אותן. גם התנאים של OpenAI שמצוטטים בגילוי הדעת קובעים שכשחשבון נפתח בכתובת דוא״ל ארגונית, מנהל הארגון יכול לגשת לתוכן.
במשרד של שותפים זה יכול להיות רצוי, כי השותף האחראי רואה מה הוזן ובאיזה הקשר. אבל זה מחייב החלטה. סעיף 41.3 לגילוי הדעת קובע שההפרדות הקיימות במערכות, כולל חומות סיניות, צריכות להישמר גם דרך כלי ה־AI. אם מזכירה מוגדרת כמנהלת החשבון כי היא זו שהזינה את כרטיס האשראי, היא רואה את השיחות של כל עורכי הדין. לכן מגדירים כמנהל את השותף שאחראי לנוהל, ולא את מי שמטפל בתשלומים.
ב־Google Workspace התמונה שונה. Gemini פועל בתוך הרשאות Workspace הקיימות, וזה אומר שכל טעות בהרשאות של תיקיות ב־Drive מתגלגלת גם לעוזר. ב־Business Plus כלול Vault לשמירה, לארכיון ולחיפוש של נתונים. ב־Claude Team, בעמוד התמחור, יומן ביקורת ו־Compliance API מופיעים רק ב־Enterprise. בעמודים שבדקנו לא מצאנו פירוט של מה מנהל Team רואה בשיחות של משתמשים, וזו שאלה שכדאי לשאול לפני רכישה.
עברית, מה ידוע ומה לא
לא מצאנו הערכה מתפרסמת ומתעדכנת שמשווה בין ChatGPT, Claude ו־Gemini בעברית. לוח התוצאות של מודלי שפה בעברית, שהושק עם DICTA ו־Webiks ובחסות התוכנית הלאומית לעיבוד שפה בעברית ובערבית, בודק מודלים שמוגשים אליו במשימות של שאלות ותשובות על מאגר HeQ, זיהוי סנטימנט, הבנת הקשר ותרגום בין אנגלית לעברית. המודלים שם מורצים בתשתית של Hugging Face, ולכן הוא לא משווה את שלושת המוצרים המסחריים כפי שהמשרד משתמש בהם.
במקום להסתמך על דירוג, כדאי לבדוק בעצמכם על משימות של המשרד. בדיקה כזו לוקחת שעתיים ונותנת תשובה שרלוונטית לכם, ולא לממוצע. כך בנינו אותה, כשאף משימה לא כוללת מידע של לקוחות:
| משימה | מה מזינים | מה בודקים בתוצאה |
|---|---|---|
| נוסח מודעה לגוגל | תיאור התחום והעיר, בלי מבצעים ובלי שכר טרחה | עברית טבעית, אורך מתאים, ושאין הבטחה לתוצאה |
| תשובה לשאלה נפוצה באתר | שאלה כללית שפונים שואלים, למשל על שלבי הליך | דיוק, ושהכלי לא ממציא סעיף חוק או פסק דין |
| הודעת מענה ראשון לפונה | התבנית הקיימת של המשרד | טון, קיצור, ושמירה על הודעת הפרטיות |
| תרגום של מסמך פומבי | פסקה מתוך חוק או טופס פומבי | מונחים משפטיים, ושלא הוסיף או השמיט |
| סיכום של מאמר מקצועי | מאמר שהמשרד פרסם | שהסיכום נאמן למקור ולא מוסיף טענות |
כל משימה רצה בשלושת הכלים, בחשבונות ניסיון עסקיים. עורך דין שלא יודע איזו תוצאה הגיעה מאיזה כלי נותן ציון בין 1 ל־5 לכל אחת. חמש משימות כפול שלושה כלים הן 15 תוצאות, ו־15 ציונים מספיקים כדי לראות אם יש פער שחוזר. אם אין פער ברור, ההחלטה חוזרת לשאלות של החשבון והמחיר, ולא לאיכות.
כמה זה עולה למשרד של ארבעה אנשים, חישוב לדוגמה
הדוגמה בנויה על מחירי המחירון כפי שנבדקו ב־25 באוקטובר 2026, בלי מס ובלי מבצעים. הנחת הערך לשעה היא הנחה שלנו לחישוב בלבד. המשרד בדוגמה הוא שני שותפים, עורכת דין שכירה ומזכירה, כלומר ארבעה מושבים.
| אפשרות | חישוב | עלות שנתית |
|---|---|---|
| ChatGPT Business, חיוב שנתי | 4 מושבים × $20 × 12 חודשים | $960 |
| ChatGPT Business, חיוב חודשי | 4 × $25 × 12 | $1,200 |
| Claude Team Standard, חיוב שנתי | 4 × $20 × 12 | $960 |
| Claude Team Standard, חיוב חודשי | 4 × $25 × 12 | $1,200 |
| Workspace Business Standard, כולל דוא״ל ואחסון | 4 × 13.60 אירו × 12 | 652.80 אירו |
| שדרוג מ־Starter ל־Standard למשרד שכבר ב־Workspace | 4 × (13.60 פחות 6.80) × 12 | 326.40 אירו |
- ChatGPT, חיוב שנתי960
- ChatGPT, חיוב חודשי1,200
- Claude, חיוב שנתי960
- Claude, חיוב חודשי1,200
ערכים לדוגמה מהחישוב בעמוד, בלי מס ובלי מבצעים
מחירי המחירון כפי שנבדקו ב־25 באוקטובר 2026
השורה של Workspace לא שקולה לשתיים הראשונות, כי היא כוללת דוא״ל, אחסון ופגישות. למשרד שכבר משלם על Workspace, השאלה היא רק השורה האחרונה, או אפילו אפס, כי Gemini כבר זמין ב־Starter בצורה מצומצמת.
עכשיו החשבון שמעניין את השותפים. לפי המחיר בשקלים שהוצג לנו בעמוד של OpenAI, ₪62 למושב לחודש, ארבעה מושבים עולים 4 × 62 = ₪248 בחודש. אם נניח ששעת עבודה של עורך דין במשרד שווה ₪400, נקודת האיזון היא 248 ÷ 400 = 0.62 שעות בחודש לכל המשרד, כלומר כ־37 דקות. כמעט כל משרד שמנסח מודעות, הודעות ותשובות לשאלות נפוצות חוסך יותר מזה.
לכן המחיר הוא לא השאלה. מה שקובע הוא אם החשבון עומד בדרישות של הנוהל, ומה עולה לבדוק אותו. ההשוואה לעלות פנייה מגוגל מסדרת את הסדר. לפי מדד הבנצ׳מרק של BoostIt, העלות החציונית לליד בקטגוריה המשפטית היא ₪108, כך שהעלות החודשית של ארבעה מושבים שווה לעלות המדיה של כ־248 ÷ 108 ≈ 2.3 פניות. פנייה אחת שלא מקבלת מענה עד הבוקר עולה למשרד יותר מהכלי. את המספרים של המשרד שלכם אפשר להכניס למחשבון עלות לפנייה ולתיק.
מה מותר להזין גם בחשבון עסקי
חשבון עסקי עם התחייבות שלא לאמן מודלים פותר חלק מהשאלה, לא את כולה. סעיף 40.3 לגילוי הדעת מזכיר שגם כלי סגור לא מעניק פטור, ועדיין בודקים הרשאות, לוגים, הצפנה, רמת האוטומציה והחיבורים למערכות אחרות. וסעיף 38.2 מרחיב את ההגדרה של מידע מזהה. השמטת שם לא מספיקה אם אפשר להסיק מהמידע שנשאר את זהות הלקוח, את ענייניו או את עצם קיומו של ייצוג משפטי.
בפועל, כך נראית החלוקה במשרד שמשתמש בעוזר בעיקר לשיווק ולקליטת פניות:
| סוג המידע | חשבון אישי | חשבון עסקי שנבדק | הערה |
|---|---|---|---|
| טקסט שיווקי כללי, בלי פרטי לקוחות | מתאים | מתאים | עדיין עובר אישור של עורך דין לפני פרסום |
| חוק, פסק דין או טופס פומבי | מתאים | מתאים | כל הפניה לפסיקה נבדקת במקור |
| פנייה של אדם עם שם, טלפון ותיאור המקרה | לא | לפי הנוהל ולפי הודעת הפרטיות שהפונה קיבל | עצם הפנייה לעורך דין היא מידע מוגבל |
| מסמכים מתיק פעיל | לא | רק אם הנוהל מתיר, ולפעמים עם הסכמת הלקוח | סעיף 43 לגילוי הדעת על הסכמה מדעת |
| חומר של צד שכנגד | לא | לפי הנוהל | גם מידע של צד שלישי הוא מידע מוגבל |
השורה של הפניות קשורה גם לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. סעיף 11 מחייב להודיע לאדם, כשאוספים ממנו מידע, למה המידע ישמש ולמי הוא יועבר. אם המשרד מתכוון להעביר פניות לעוזר AI כדי לסכם אותן, הודעת הפרטיות בטופס ובוואטסאפ צריכה לשקף את זה. את הנוסח לבוט ולטופס פירטנו בעמוד על צ׳אטבוט לקליטת פניות, ואת הכללים על מה מזינים לאיזה כלי כדאי לכתוב פעם אחת במדיניות AI כתובה למשרד.
משימות שיווק ופניות שעוזר כללי עושה טוב, והכללים שחלים עליהן
רוב השימוש של משרד קטן בעוזר כללי הוא לא בתיקים אלא סביב הלקוחות. כאן נמצא הערך המעשי, וכאן חלים כללי הפרסומת של הלשכה ולא רק גילוי הדעת.
| משימה | מה העוזר נותן | הכלל שחל | מי מאשר |
|---|---|---|---|
| גרסאות של מודעות לגוגל | עשר גרסאות של כותרת ותיאור לבחירה | כלל 2א אוסר פרסום מטעה, וכלל 3(ב)(14) אוסר אזכור של שכר טרחה בטקסט חופשי | עורך הדין, לפני שהמודעה עולה |
| עמוד שאלות ותשובות באתר | טיוטה לפי שאלות שפונים שואלים | אותו כלל 2א, ובדיקה שאין הבטחה לתוצאה | עורך הדין, שמוסיף את הניסיון שלו |
| סיפור של לקוח לפוסט | עריכה של טקסט שכבר אושר | כללים 3(ה) ו־3(ט), שם או תמונה של לקוח רק בהסכמה בכתב | הלקוח והמשרד, בכתב |
| הודעת מעקב לפונה שלא חזר | נוסח קצר מתוך תבנית | סעיף 30א לחוק התקשורת, עד ₪1,000 פיצוי לכל הודעה בלי הסכמה | המשרד, לפי רישום ההסכמות |
| ניוזלטר | טיוטה לפי נושאים שהמשרד בחר | כלל 3(יג), רק ללקוחות ולמי שביקש | עורך הדין |
כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסום שלוש שנים. כשהטקסט נכתב בעזרת AI, שומרים את הנוסח שפורסם, לא את השיחה עם הכלי. על תהליך הכתיבה עצמו, מהתדריך ועד בדיקת העובדות, כתבנו בעמוד על כתיבת תוכן שיווקי עם AI, ועל מבנה עמוד שמביא פניות במדריך לכתיבת תוכן לאתר של עורך דין.
איזה משרד מתחיל מאיזו שאלה
אנחנו לא בוחרים ספק בשביל המשרד, אבל נקודת ההתחלה של הבדיקה תלויה במה שכבר קיים בו.
| המצב במשרד | השאלה הראשונה | מה בודקים |
|---|---|---|
| המשרד כבר עובד ב־Google Workspace | האם Gemini כבר פעיל אצל העובדים | איזו מהדורה יש, ומה המנהל הגדיר לגבי שמירה וגישה |
| כל עורך דין משתמש בחשבון אישי משלו | מה כבר הוזן לחשבונות האלה | לעבור לחשבון עסקי אחד, ולכבות אימון בחשבונות האישיים |
| המשרד רוצה עוזר רק לשיווק | האם צריך חשבון עסקי בכלל | אם אין מידע של לקוחות, הנוהל יכול להתיר חשבון אישי עם אימון כבוי |
| המשרד רוצה לסכם פניות ופגישות | איך המידע מגיע לכלי ומי רואה אותו | חשבון עסקי, הודעת פרטיות, ומנהל חשבון שהוא השותף האחראי |
| המשרד מחויב ליומן ביקורת או לשמירה באזור מסוים | האם המדרגה לעסקים קטנים מספיקה | מדרגות Enterprise, שבהן המינימום והמחיר שונים |
למשרד שעובד עם מערכת ניהול משרד או CRM, יש שאלה נוספת. חלק מהמערכות כבר מוסיפות פיצ׳ר AI משלהן, עם ספק מודל משלהן. ריכזנו את זה במדריך על מערכת ניהול משרד עורכי דין.
רשימת בדיקה לפני רכישה
אלה השאלות שכדאי לקבל עליהן תשובה כתובה לפני שמזינים לחשבון משהו שאינו פומבי. אותה רשימה מתאימה לשלושת הספקים:
- איזה מסמך חוזי קובע שהמידע לא משמש לאימון, ומה החריגים בו, כולל משוב.
- כמה זמן נשמרות שיחות וקבצים, מי קובע את זה, ומה קורה לשיחה שנמחקה.
- האם יש נספח לעיבוד נתונים, ומי הם ספקי המשנה.
- באיזה אזור נשמר המידע ובאיזה אזור הוא מעובד.
- איזו תעודת ISO/IEC 27001 יש לספק, ולאילו מוצרים היא חלה.
- מי בתוך המשרד מוגדר כמנהל, ומה הוא רואה.
- האם יש כניסה מרוכזת, ואיך מסירים עובד שעזב.
- האם אפשר לכבות משוב, חיבור לאפליקציות ושיתוף ציבורי של כלים שנבנו בחשבון.
- מה קורה למידע כשהמשרד מבטל את המנוי.
- איך הספק מודיע על שינוי בתנאים, ומי במשרד בודק אותו.
סעיף 48 לגילוי הדעת קובע שהבדיקה לא נגמרת באישור הראשוני. כלים מתעדכנים ותנאי שימוש משתנים, ולכן מסווגים כל כלי מחדש מעת לעת. מעשית, כדאי לקבוע תאריך קבוע בשנה שבו השותף האחראי עובר שוב על התשובות. הרשימה המלאה של שאלות לכל סוג של כלי, לא רק לעוזרים כלליים, נמצאת בעמוד על סוגי כלי ה־AI למשרד.
טעויות שחוזרות בבחירת עוזר כללי
לבחור לפי המוצר ולא לפי החשבון. משרד שמחליט ״אנחנו עובדים עם Claude״ או ״עם ChatGPT״ לא החליט עדיין כלום. ההחלטה היא איזה חשבון, באיזו מדרגה ועם אילו הגדרות.
להשאיר חשבונות אישיים פתוחים אחרי שקנו חשבון עסקי. עורך דין שמורגל בחשבון האישי שלו ימשיך להשתמש בו, במיוחד בטלפון. הנוהל צריך לקבוע במפורש שעבודה של המשרד נעשית רק בחשבון של המשרד.
לא לדעת ש־Gemini כבר פעיל. במשרד שעובד ב־Workspace, הגישה לאפליקציית Gemini פעילה כברירת מחדל. השאלה היא לא אם להפעיל אותו אלא איך להגדיר אותו.
מנהל חשבון לא נכון. מי שמוגדר כמנהל ב־ChatGPT Business יכול לצפות בשיחות של כולם. זה צריך להיות השותף שאחראי לנוהל.
משוב על שיחה עם מידע של לקוח. לחיצה על אגודל נראית תמימה, אבל בחלק מהתוכניות היא משנה את משך השמירה ואת השימוש במידע.
להסתמך על הכלי כמקור משפטי. עוזר כללי יכול להמציא פסק דין בביטחון מלא. לפי סעיף 32.2 לגילוי הדעת, כל פסק דין שהכלי מפנה אליו נבדק במאגר מוכר.
לשכוח את הצד של הלקוח הפוטנציאלי. אותם כלים משמשים גם אנשים שמחפשים עורך דין. זה נושא נפרד מהשימוש הפנימי, והוא מוסבר במדריך איך ChatGPT בוחר עורך דין.
תוכנית ל־90 יום
ימים 1 עד 30, מיפוי. בודקים אילו חשבונות כבר קיימים במשרד, אישיים ועסקיים, ומה הוזן אליהם. בודקים אם Gemini פעיל ב־Workspace. כותבים טיוטה של נוהל בעמוד אחד, עם רשימת המידע שאסור להזין. שולחים לספק או לשניים את רשימת עשר השאלות.
ימים 31 עד 60, ניסיון. פותחים חשבון עסקי לניסיון אצל ספק אחד או יותר. מריצים את בדיקת העברית מהסעיף הקודם על חמש משימות. מגדירים מנהל חשבון, תקופת שמירה ומדיניות משוב. מעבירים את הצוות, כולל המזכירה, לחשבון העסקי, ומסבירים בפגישה קצרה מה מותר להזין.
ימים 61 עד 90, שימוש ומדידה. משתמשים בכלי בשלוש משימות קבועות, למשל גרסאות של מודעות, תשובות לשאלות נפוצות והודעות מענה ראשון. רושמים כמה זמן כל משימה לקחה לפני ואחרי. בסוף החודש השלישי מחליטים אם להמשיך, לפי המספרים ולפי מה שהתגלה בנוהל, וקובעים תאריך לבדיקה החוזרת של התנאים.
איפה Reboost נכנסת, ואיפה לא
אנחנו לא מוכרים כלי AI ולא ממליצים על ספק. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי ולא בתשלום לפי ליד, וזה משנה את מקום ה־AI אצלנו. הוא כלי עבודה פנימי בשיווק, לא מוצר.
בקמפיינים, המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה, גם כשהטיוטה נכתבה בעזרת AI. את הדרך שבה אנחנו מנהלים את זה פירטנו בעמוד פרסום בגוגל לעורכי דין. בצד הפניות, אנחנו מחברים את הערוצים למקום אחד ומדווחים כל חודש כמה פניות חדשות הגיעו, כפי שמתואר בעמוד ניהול פניות למשרד עורכי דין. מהירות המענה חשובה שם יותר מכל כלי, וכתבנו עליה במדריך על זמן מענה לפניות.
שאלה אחרת היא אם המשרד מופיע כשלקוח פוטנציאלי שואל את ChatGPT או את Gemini על עורך דין בתחום ובעיר שלו. שם לא מזינים מידע של לקוחות לשום כלי, והעבודה מתחילה במידע הציבורי על המשרד. היא מתוארת בעמוד קידום עורכי דין בבינה מלאכותית. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.
משרד שרוצה לדעת איפה הוא מאבד פניות היום, לפני שהוא מוסיף כלי חדש, יכול להתחיל בבדיקת משפך הפניות. היא במחיר קבוע, והמחיר מתקזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי, חוות דעת אתית או המלצה על ספק. אין בעמוד קישורי שותפים, ואנחנו לא מדרגים את הכלים. כל עובדה על המוצרים לקוחה מהעמודים הרשמיים של הספקים כפי שנבדקו ב־25 באוקטובר 2026. מחירים, תוכניות ותנאים משתנים, ולכן בודקים אותם שוב ביום הרכישה. בשאלה על מקרה מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.
מקורות
- לשכת עורכי הדין, גילוי דעת עדכני את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026), נוסח מלא
- לשכת עורכי הדין, תקציר גילוי הדעת העדכני
- OpenAI, Business Pricing (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- OpenAI, Enterprise privacy at OpenAI (עודכן ב־8.1.2026, נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- OpenAI Help Center, How your data is used to improve model performance (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Claude, Plans and pricing (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Anthropic Privacy Center, Is my data used for model training (עודכן ב־18.8.2026)
- Anthropic Privacy Center, How long do you store my organization's data (עודכן ב־1.7.2026)
- Anthropic Privacy Center, Custom data retention controls for Claude Enterprise (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Anthropic Privacy Center, What certifications has Anthropic obtained (עודכן ב־16.3.2026)
- Anthropic, Updates to our consumer terms (28.8.2025)
- Claude, Regional compliance (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Google Workspace, השוואה בין תוכניות התמחור (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Google Workspace, Pricing באנגלית, הערה על Gemini בתוכנית Starter (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Google Workspace, Generative AI in Google Workspace Privacy Hub (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Google Workspace Admin Help, Data covered by Data regions (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Google Workspace Updates, Gemini app data regions support (29.6.2026)
- Gemini Apps Privacy Hub, חשבונות Google אישיים (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
- Hugging Face, Open Hebrew LLM Leaderboard, מאמר ההשקה
- הרשות להגנת הפרטיות, גילוי דעת על תקנה 2(4) לתקנות העברת מידע אל מאגרים מחוץ לישראל
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (נוסח מעודכן אחרי תיקון 13)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
- BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
- השלמה אוטומטית בגוגל, ״chatgpt לעורכי דין״, 25 באוקטובר 2026