רשתות חברתיות הן המקום שבו רוב הפרסום של משרדי עורכי דין קורה היום, והוא גם המקום שבו קל לטעות, כי מפרסמים מהר ומהטלפון. כל מה שנכתב על כללי האתיקה בפרסום עורכי דין חל גם כאן, אבל יש שאלות שקיימות רק ברשת. מי אחראי לתגובה שמישהו אחר כתב, מה עושים עם סטורי שנעלם, ואיך מסמנים שיתוף פעולה עם משפיען. על סיפורי לקוחות וציטוטים מהם כתבנו בנפרד, בעמוד על פרסום המלצות לקוחות.
הבסיס פשוט. כלל 3(א)(5) לכללי הפרסומת מתיר פרסומת ״באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין״, למעט אתרים ויישומונים עם תוכן אלים או בלתי חוקי, אתרים שמיועדים לקטינים, אתרים שפוגעים בכבוד המקצוע ופרסומת קופצת. כלומר, השאלה ברשתות היא אף פעם לא אם מותר להיות שם. השאלה היא מה כותבים, מה מראים ומה עונים.
שלושה מסמכים, ומה כל אחד מהם קובע
אין קובץ אחד של ״כללי רשתות חברתיות״. יש כללי פרסומת כלליים, ולצדם שלושה מסמכים של ועדת האתיקה הארצית שמפרשים אותם ברשת. כדאי להכיר את שלושתם, כי כל אחד מכסה חלק אחר.
| המסמך | מתי | מה הוא מכסה | איפה הנוסח |
|---|---|---|---|
| גילוי דעת על רשתות חברתיות | 2015, לפי הדיווח בגלובס מ־14 בינואר 2015 | עמוד המשרד כפרסומת, סימון תוכן ממומן, שבח עצמי, שיתוף פסקי דין, תקשורת עם לקוחות | לא מצאנו באתר הלשכה. הסיכום כאן לפי הדיווח |
| גילוי דעת את/215/22, ״סרטונים ברשתות החברתיות״ | 9 באוגוסט 2026, בתוקף כעבור 45 יום | ארבעת התנאים של כלל 3(ד), ריקודים ואנימציה, לבוש, מקום צילום, מוזיקה, הבטחת תוצאה | באתר הלשכה, בחתימת יו״ר ועדת האתיקה הארצית |
| מדיניות הוועדה בעניין התבטאויות עורכי דין | לא מצוין תאריך במסמך. הוא נכתב אחרי אוקטובר 2023 | התבטאויות בכובע המקצועי ובכובע האישי, ושלושה מעגלים של חופש ביטוי | קובץ PDF באתר הלשכה |
מה אמר גילוי הדעת מ־2015
לפי הדיווח בגלובס, גילוי הדעת קבע כמה עקרונות שנשארו רלוונטיים:
- העמוד של עורך הדין ברשת יכול לכלול את כל הפרטים שמותר לפרסם באינטרנט. כלומר, הוא פרסומת, וכל הכללים חלים עליו.
- יש להימנע מתוכן שמערב מקצועי ולא מקצועי באופן שעלול להטעות, לשדל או לפגוע בכבוד המקצוע.
- אסור להציג דברי שבח עצמיים, אמירות מטעות ואמירות שהן שידול.
- מותר לשתף ידיעות משפטיות, מאמרים ופסקי דין, גם כאלה שעורך הדין לא היה מעורב בהם. אם הפוסט מביע נכונות לקבל עבודה, עורך הדין צריך להציג את עצמו כעורך דין.
- קידום בתשלום מסומן כפרסומת, במילה ״פרסומת״ או בתווית של הרשת.
- תקשורת עם לקוחות נעשית בממשקים שמאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, כך שאחרים לא רואים אותה.
מה הוסיף גילוי הדעת את/215/22
גילוי הדעת מ־2026 עוסק בסרטונים, והוא בנוי על ארבעת התנאים של כלל 3(ד). קשר לשירות המקצועי, בלי רושם מטעה, בלי זלזול בעורך דין אחר ובלי פגיעה בכבוד המקצוע. מתחת לתנאי הרביעי הוועדה קבעה ״חזקה״, רשימה לא סגורה של דברים שייחשבו ככלל פגיעה בכבוד המקצוע. אנימציה ומשחק, כולל שירים וריקודים. מוזיקת רקע קולנית ואפקטים. לבוש חשוף. שפה בוטה או מתלהמת. מוזיקת רקע סולידית, לעומת זאת, ״כשלעצמה, לא תיחשב כפוגעת בכבוד המקצוע״.
שני דברים בגילוי הדעת חשובים במיוחד לרשתות. הראשון הוא שהוא חל, לפי לשונו, ״גם על משתתפים בסרטון שאינם עורכי דין״. משפיען, לקוח או שחקן שמופיעים בסרטון של המשרד נבחנים לפי אותם כללים. השני הוא שהוא חל על פרסומים ״אשר יהיו קיימים במרשתת ביום היכנסו לפועל״, כלומר גם על הארכיון. את הניתוח של גילוי הדעת מנקודת המבט של צילום והפקה כתבנו במדריך על וידאו קצר לעורכי דין.
הפרופיל של המשרד הוא פרסומת
הנקודה שהכי קל לשכוח היא שגם הפרופיל, ולא רק הפוסטים, הוא פרסומת. שם העמוד, תמונת הנושא, שורת התיאור, הכפתור ״צור קשר״, הסטוריז המוצמדים. לפי גילוי הדעת מ־2015 העמוד יכול לכלול את כל הפרטים שמותרים באינטרנט, ומכאן שהוא לא יכול לכלול פרטים שאינם מותרים.
בפועל זה אומר שהרשימה הסגורה של כלל 3(ב) חלה על הביו באינסטגרם ועל ״אודות״ בפייסבוק בדיוק כמו על דף הבית באתר. תחומי עיסוק, מועד הסמכה, שפות, תפקידים קודמים, כתובת ודרכי התקשרות. לא שכר טרחה, לא ״ייעוץ ראשון חינם״ ולא תארים שאין להם בסיס. המילה ״מומחה״ בביו היא הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו פוגשים, ופירטנו בעמוד על התואר מומחה בפרסום עורך דין מה כותבים במקומה ולמה.
שני פרטים שמתאימים במיוחד לרשתות:
- קישורים. כלל 3(ו) מתיר לעורך דין להוסיף ״בדף האישי שלו ברשת החברתית קישור״ לאתר אחר, אם הקישור נוגע ישירות לעיסוק המקצועי, ולא לאתר עם תוכן אלים או בלתי חוקי, לאתר שמיועד לקטינים או לאתר שפוגע בכבוד המקצוע. כלי ״קישור בביו״ שמרכזים כמה קישורים צריכים לעמוד באותו תנאי, כל קישור בנפרד.
- פרסומות של אחרים. כלל 3(ח) אוסר שאתר האינטרנט של עורך דין יכלול פרסומות של אחרים. ברשת אין למשרד שליטה על המודעות שהפלטפורמה מציגה, וזה לא מה שהכלל מכוון אליו לפי הקריאה שלנו. מה שהמשרד כן שולט בו הוא שיתוף של מבצעים של עסקים אחרים בעמוד שלו, ושם כדאי להימנע.
חשבון אישי, חשבון מקצועי, ושלושת המעגלים
עורכי דין רבים מפרסמים מהחשבון האישי, ולא מעמוד של המשרד. מדיניות ועדת האתיקה הארצית בעניין התבטאויות מחלקת את ההתבטאויות של עורך דין לשלושה מעגלים, לפי עניין שפטל בבית המשפט העליון:
| מעגל | מה נכלל בו | כמה ריסון נדרש |
|---|---|---|
| ראשון | הופעות בבית משפט, כתבי טענות, התכתבות ומשא ומתן מול עורכי דין ולקוחות | ריסון קפדני. התבטאות לא הולמת היא עבירת אתיקה ברורה |
| שני | תפקוד ציבורי מקצועי שאינו ייצוג בתיק, כמו הופעה ציבורית כעורך דין והרצאות | חובה משמעותית, מעט פחותה, ויותר חופש ביטוי |
| שלישי | עורך הדין כאזרח, ״כגון פוסטים וסרטונים ברשתות חברתיות והבעת דעה אישית״ | חופש ביטוי רחב מאוד, כל עוד ההתבטאות אינה פסולה במובהק |
המדיניות מונה גם את השיקולים שהוועדה בוחנת כשהיא שוקלת הליך. ביניהם הפומביות, הטון, אם ההתבטאות חוזרת על עצמה, ו״נכונותו של עורך הדין להתנצל ולהסיר את ההתבטאות אם פורסמה ברבים במרשתת״.
המשמעות למשרד היא שהגבול בין המעגלים לא נקבע לפי החשבון אלא לפי התוכן. פוסט בחשבון האישי שמביע דעה על רפורמה משפטית נמצא במעגל השלישי. פוסט באותו חשבון שמסביר ״מה עושים כשמקבלים כתב תביעה״ ומסיים ב״מוזמנים לפנות״ הוא פרסומת, וכל כללי הפרסומת חלים עליו. לפי גילוי הדעת מ־2015, ברגע שהפוסט מביע נכונות לקבל עבודה, עורך הדין צריך לציין שהוא עורך דין, והאיסור על שבח עצמי חל.
סימון תוכן ממומן לפי כלל 3(י)
כלל 3(י) מבחין בין שני מצבים. עורך דין רשאי ״לפרסם מאמרים מקצועיים וראיונות וכן לנהל פורומים, והכול בלי שהוא שילם על כך״. והוא רשאי ״לשלם בעד פרסום מאמרים מקצועיים, ראיונות וניהול פורומים ובלבד שייכתב מפורשות במקום הפרסום כי מדובר בפרסומת״.
ברשתות זה מתורגם לטבלה הזו:
| המצב | צריך סימון? | איך |
|---|---|---|
| פוסט אורגני בעמוד של המשרד | לא סימון של ״פרסומת״, אבל כל כללי הפרסומת חלים | הפוסט עומד בכלל 3(ב) ובכלל 2א |
| קידום בתשלום של פוסט של המשרד | כן | התווית האוטומטית של הרשת, לפי גילוי הדעת מ־2015 |
| ראיון בפודקאסט או בערוץ של אחר, בלי תשלום | לא | כלל 3(י)(1) |
| ראיון או כתבה בערוץ של אחר, בתשלום | כן | ״פרסומת״ במפורש במקום הפרסום, כלל 3(י)(2) |
| סרטון של משפיען שקיבל תשלום או טובת הנאה | כן | גילוי מפורש שנראה מיד, לא רק תיוג. עמדת היועמ״ש מ־2020 |
| עורך דין שעונה בקבוצה או בפורום של אחר, בלי תשלום | לא | כלל 3(י)(1) מתיר ניהול פורומים בלי תשלום |
| עורך דין שמשלם למנהל קבוצה כדי להיות ״עורך הדין של הקבוצה״ | כן, ויש בעיה נוספת | סימון לפי 3(י)(2). והחלטה מ־2003 אסרה לשלם לבעל אתר כדי שימליץ על המשרד |
מה נחשב סימון מפורש
הכללים לא קובעים נוסח. מקור שימושי הוא דיני הגנת הצרכן, שחלים על פרסומת של עסקים. סעיף 7(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן קובע ש״פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה״. בעמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה ב־20 בינואר 2020, בבקשות לייצוגיות נגד פרסום ממומן באינסטגרם, נכתב שהגילוי צריך להיות ״מפורש, ברור ובאופן הגלוי לצרכן בעת צפייתו הראשונית בפרסום (ללא צורך בפעולה נוספת)״, ושאין די ״בתיוג או האשטאג לצידו״.
לא מצאנו פסק דין שהחיל את סעיף 7(ג) על משרד עורכי דין, ולכן אנחנו לא טוענים שהוא חל. אנחנו משתמשים בו כאמת מידה למילה ״מפורשות״ בכלל 3(י). בפועל זה אומר המילה ״פרסומת״ או ״שיתוף פעולה בתשלום״ בתחילת הטקסט ובתוך הסרטון עצמו, ולא האשטאג בסוף.
משפיענים ושיתופי פעולה בתשלום
שיתוף פעולה עם משפיען נוגע בשלושה כללים בבת אחת, ומשרדים בדרך כלל חושבים רק על הראשון.
הסימון. כלל 3(י) מחייב שייכתב במפורש שמדובר בפרסומת. ברשתות של Meta יש לזה כלי. לפי עמוד Meta for Creators, יוצרים מתבקשים להשתמש בתווית Paid Partnership בפוסטים של תוכן ממותג. הקריאה שלנו היא שהתווית לבדה לא מספיקה לעורך דין, כי היא קטנה ומופיעה מעל הפוסט, וכדאי להוסיף את המילה ״פרסומת״ גם בטקסט.
המבנה של התשלום. כאן נמצא הקו האדום. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין לשדל, ״בעצמו או על ידי אחר״, אדם למסור לו עבודה. משפיען שמקבל סכום לפי כל פנייה או כל לקוח שחתם הופך ל״אחר״ שמשדל בשם המשרד, ומתקרב גם לאיסור על שיתוף בשכר טרחה. תשלום קבוע עבור הפקה ופרסום של תוכן, שאינו תלוי בתוצאה, הוא המבנה שמתיישב עם הכללים. את הניתוח המלא של תשלום לפי פנייה ושל ההחלטות בנושא כתבנו בעמוד על רכישת לידים.
התוכן. גילוי הדעת את/215/22 חל גם על משתתפים שאינם עורכי דין. משפיען שרוקד, שמבטיח ״הם יוציאו לך את כל הכסף״ או שמזכיר משרד מתחרה, יוצר בעיה למשרד, לא רק לעצמו. גילוי הדעת מביא דוגמה מהחלטה את/46/19, סרטון שבו אדם יושב ברכב עם סיגריה מגולגלת ובקבוק בירה וממליץ על עורך דין לתעבורה, ונפסל. התסריט עובר לאישור של עורך הדין לפני הצילום.
ויש שאלה של קהל. כלל 3(א)(5) אוסר פרסום באתרים וביישומונים ״שמיועדים לקטינים״. משפיען שרוב הקהל שלו בני נוער מעורר את השאלה הזו, גם אם הרשת עצמה אינה מיועדת לקטינים. אנחנו מבקשים מהמשפיען נתוני גיל של הקהל לפני שסוגרים.
הגרלות, מתנות ועוקבים
״הגרלה לעוקבים״ היא כלי נפוץ ברשתות, ומשרדים שואלים עליה. לא מצאנו החלטה על הגרלה ברשת חברתית. מה שמצאנו הוא החלטות ישנות על מוצרי פרסום. ועדת הייעוץ לענייני פרסומת קבעה ב־2002 שעטים, שעונים ושאר מוצרי פרסום שעליהם פרטי עורך הדין אסורים, וכך גם לוח שנה עם פרטי עורך דין. הלשכה חזרה על כך בסיכום מ־2004. הקריאה שלנו היא שהגרלה של מתנה כדי להשיג עוקבים או תיוגים נמצאת באותה משפחה, ושהגרלה של ״פגישת ייעוץ חינם״ נופלת גם בכלל 3(ב)(14), שלא מתיר התייחסות לשכר טרחה. אנחנו לא מריצים הגרלות לעמודים של משרדים.
המלצות, תיוגים ושיתופים
ברשת, המלצה מגיעה בהרבה צורות. ביקורת בעמוד פייסבוק, תיוג של המשרד בסטורי של לקוח, תגובה מתחת לפוסט, הודעה פרטית שהלקוח מרשה לפרסם. כלל 3(יא) מתיר לפרסם ״המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג״ בלי רושם מטעה, וכללים 3(ה) ו־3(ט) מחייבים הסכמה בכתב לתמונה ולשם של לקוח. את טופס ההסכמה ואת הטבלה לפי ערוץ פירטנו בעמוד על המלצות לקוחות. כאן נתמקד במה שייחודי לרשת.
| הפעולה | הקריאה שלנו | למה |
|---|---|---|
| לקוח תייג את המשרד בסטורי שלו | לא לשתף מחדש בלי הסכמה בכתב | השיתוף מפרסם את שם הלקוח ואת היותו לקוח בעמוד של המשרד, כללים 3(ה), 3(ט) ו־19 |
| לייק לביקורת חיובית בעמוד | סיכון נמוך | לא הופך את הביקורת לפרסומת של המשרד, אבל גם לא מוסיף דבר |
| תשובה ״תודה, שמחנו לייצג אותך״ | לא | מאשרת בפומבי שהכותב היה לקוח, מידע שכלל 19 חל עליו |
| תשובה ״תודה על המילים החמות״ | בסדר | לא מאשרת דבר על הכותב |
| הצמדת ביקורת לראש העמוד או צילום מסך שלה לפוסט | פרסומת של המשרד | נבחנת לפי כלל 3(יא), ואם מופיע שם הלקוח, גם לפי 3(ט) |
| שיתוף פסק דין שפורסם, בתיק שהמשרד לא היה מעורב בו | מותר | גילוי הדעת מ־2015 התיר במפורש |
| שיתוף פסק דין בתיק שהמשרד ניהל, עם ״ניצחנו״ | מסוכן | את/215/22 קובע שפרסום שמתפאר רק בשורה התחתונה עלול להטעות ולהיחשב שידול |
תגובות ותשובות בעמוד של המשרד
תגובות הן החלק של הרשת שהמשרד לא כותב, אבל הוא אחראי למה שהוא עושה איתן. שלושה סוגים של תגובות חוזרים כמעט בכל עמוד של משרד.
שאלה משפטית ספציפית. ״אני בהליך גירושין והוא לא משלם מזונות כבר שלושה חודשים, מה עושים?״. לפי גילוי הדעת מ־2015, תקשורת עם לקוחות נעשית בממשק של שני אנשים בלבד. הכותב עוד לא לקוח, אבל ההיגיון זהה. תשובה פומבית חושפת את מצבו לכל מי שקורא, ונשענת על עובדות חלקיות. התשובה שלנו כללית, ״זו שאלה שתלויה בפרטים, אפשר לכתוב לנו בהודעה פרטית״, ולא יותר.
שבח מצד לקוח. ״עורכת הדין הכי טובה בעיר!״. המשרד לא כתב את זה, והקריאה שלנו היא שתגובה שנכתבה ביוזמת הלקוח אינה פרסומת של המשרד. היא הופכת לפרסומת כשהמשרד מבליט אותה, וכאן כלל 2א נכנס, כי ״הכי טובה בעיר״ הוא בדיוק הניסוח שהמשרד לא היה רשאי לכתוב בעצמו. גם תגובה שהמשרד ביקש מלקוח לכתוב היא פרסומת עקיפה לפי סעיף 55.
תגובה פוגענית או חושפת. תגובה שמזכירה בשם את הצד השני בתיק, ילד או מעסיק, היא מידע שהמשרד לא צריך להשאיר בעמוד שלו. רוב הרשתות מאפשרות להסתיר תגובה בלי למחוק אותה. בטיקטוק, לדוגמה, יש כלי לניהול תגובות על מודעות, ופירטנו אותו בעמוד על פרסום בטיקטוק לעורכי דין.
ויש תגובה שהמשרד עצמו כותב, בעמודים של אחרים. תגובה של עורך דין לפוסט של עורך דין אחר, או לכתבה על תיק, נמצאת לפי מדיניות ההתבטאויות במעגל השני או השלישי, תלוי בתוכן. גילוי הדעת מ־2026 ממליץ שעורכי דין ״ככלל, לא יזכירו בפרסומיהם צדדים שלישיים, ודאי לא חברים למקצוע״. תגובה שמבקרת את הייצוג של עורך דין אחר בתיק מסוים מסכנת את שני הדברים.
קבוצות פייסבוק ו״מי מכיר עורך דין״
בקבוצות שכונתיות, בקבוצות של הורים ובקבוצות של גרושים עולה כל יום אותה שאלה, ״מישהו מכיר עורך דין טוב לגירושין?״. זו אחת השאלות שמשרדים שואלים אותנו הכי הרבה, ולא מצאנו עליה החלטה מפורסמת. מה שיש הוא סעיף 56, שאוסר שידול ״בעצמו או על ידי אחר״, וכלל 3(י), שמתיר להשתתף בפורומים בלי תשלום.
| המצב | הקריאה שלנו |
|---|---|
| עורך הדין עונה בעצמו, בשמו, ״אני עוסק בדיני משפחה, אפשר לפנות אליי״ | סיכון נמוך. מענה לשאלה שנשאלה בפומבי, לא פנייה יזומה |
| עורך הדין שולח הודעה פרטית לכותב, בלי שהכותב ביקש | מסוכן. הודעה יזומה לאדם מסוים מתקרבת לשידול |
| עובדים או חברים כותבים ״לכו לעו״ד כהן״ כי המשרד ביקש מהם | מסוכן. זה שידול ״על ידי אחר״, וההמלצה מסתירה שהיא מטעם המשרד |
| לקוח מרוצה ממליץ ביוזמתו | לא פרסומת של המשרד. אין מה לעשות, וגם לא צריך להגיב ״תודה״ שמאשרת שהוא לקוח |
| עורך הדין עונה ״אנחנו הכי טובים בתחום, 100% הצלחה״ | אסור. כלל 2א, והחלטה את/83/24 על אחוזי הצלחה שמוזכרת בגילוי הדעת מ־2026 |
| עורך הדין עונה לשאלה משפטית כללית בקבוצה, בלי להציע שירות | מותר. זה תוכן, וכלל 3(י)(1) מתיר אותו |
| עורך הדין מפרסם בקבוצה מודעה בתשלום שמנהל הקבוצה מוכר | סימון ״פרסומת״ לפי 3(י)(2). וכדאי לבדוק שהקבוצה אינה פונה לקטינים |
מנהל הקבוצה עצמו הוא שאלה נפרדת. משרד שמנהל קבוצה בשם ״זכויות של גרושים״ ומשתמש בה כדי להגיע לחברים בהודעות פרטיות, מנצל את אותו מנגנון של שידול. ועדת האתיקה הארצית התייחסה למקרה דומה בגילוי דעת 222/23 ובהבהרה לו, על עורכי דין שהציעו עזרה בחינם בזמן המלחמה והמשיכו לטפל בתשלום, והזכירה במפורש שימוש ב״רשימת הנרשמים לצורך גיוס לקוחות למשרד״. זו לא אותה סיטואציה, אבל זה אותו היגיון.
סודיות הלקוח ברשת
כלל 19 לכללי האתיקה המקצועית מחייב לשמור בסוד ״כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת״. כלל 20 מוסיף שעורך הדין יעמיד את העובדים שלו על החובה הזו. ברשת, החובה נשברת בדרך כלל בפרטים קטנים, ולא בסיפור תיק שלם.
אלה המקרים שאנחנו רואים הכי הרבה:
- צילום במשרד. תמונה ״מאחורי הקלעים״ שבה רואים על השולחן תיקייה עם שם, או מסך עם מייל פתוח.
- צ׳ק־אין בבית משפט. ״יום ארוך בבית המשפט לענייני משפחה״ עם מיקום ושעה, ביום שבו לקוח מוכר שם דיון.
- ״תיק מעניין היום״. פוסט שמתאר מקרה בלי שם, אבל עם עיר, מקצוע וגיל. בתיק משפחה או פלילי זה מספיק כדי לזהות.
- סטורי מהדיון. גם בלי פנים. האולם, השעה והסוג של ההליך מספיקים.
- תשובה לביקורת. משרד שמתקן עובדות בתגובה לביקורת שלילית חושף מידע מהתיק, גם כשהכותב פרסם קודם את הגרסה שלו.
גילוי הדעת מ־2026 מוסיף שכשמפרסמים מקרה, ״על הפרסום להכיל את עיקר פרטי המקרה״, ולא רק את הסכום שנתבע, ״הכל בכפוף לחובת הסודיות הקבועה בכלל 19״. כלומר, הדרך החוקית לפרסם מקרה היא לפרט יותר, אבל רק בהסכמה מפורשת של הלקוח. בלי הסכמה, הדרך הבטוחה היא לא לפרסם מקרה בכלל, ולהסביר את השאלה המשפטית.
בדיני משפחה יש שכבה נוספת, כי חוק בתי המשפט אוסר לפרסם דבר על דיון בדלתיים סגורות, והסכמה של הלקוח לא מתירה זאת. ביולי 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית גם כללים מנחים לעוסקים בדיני משפחה. הם עוסקים בהתנהלות בהליך ולא בפרסום, אבל הם מבקשים במפורש לצמצם את הפגיעה של הסכסוך בילדים ולשמור על שיח מכבד כלפי בעלי הדין, וזה הטון שגם פוסט של משרד לדיני משפחה צריך לשמור. את הפירוט לפי סוג פוסט, כולל סטוריז מבית הדין הרבני וציורים של ילדים, כתבנו בעמוד על איסור פרסום בדיני משפחה.
סטוריז שנעלמים וחובת השמירה
כלל 3א מחייב לשמור ״לתקופה של שלוש שנים מיום הפסקת הפרסומת״ עותק שלה, ״לרבות רישום של מקומות הפרסום ומועדיו״, ולהמציא אותו ללשכה לפי דרישה. הכלל נכתב לפני שהיו סטוריז, והוא לא מבחין בין פוסט קבוע לתוכן שנמחק אחרי יום. הקריאה שלנו היא שסטורי שמציע את שירותי המשרד הוא פרסומת, ושהשמירה חלה עליו.
יש עוד סיבה לשמור. אם מישהו מתלונן על סטורי, המשרד צריך להראות מה בדיוק פורסם. בלי עותק, הגרסה היחידה היא צילום המסך של המתלונן. וגילוי הדעת מ־2026 פתח כתובת מייל ייעודית שבה כל אחד יכול להביא לידיעת הוועדה סרטונים שלדעתו לא עומדים בו.
איך עושים את זה בפועל, בלי להפוך את זה לעבודה:
- ארכיון בכל חשבון. אם הרשת מציעה הגדרה ששומרת סטוריז בארכיון של החשבון, מפעילים אותה בכל חשבון של המשרד ובחשבונות האישיים שמהם עורכי הדין מפרסמים תוכן מקצועי. אם לא, שומרים עותק של הקובץ לפני ההעלאה.
- ייצוא חודשי. פעם בחודש מורידים את הפוסטים, הסטוריז והמודעות של החודש לתיקייה אחת, עם התאריך בשם הקובץ.
- רישום מקומות. טבלה פשוטה, תאריך, רשת, פורמט, קישור, ומי אישר. זה הרישום ״של מקומות הפרסום ומועדיו״ שהכלל דורש.
- מחיקה אחרי שלוש שנים מההסרה, לא מהפרסום. פוסט שעדיין באוויר עדיין נשמר.
עובדים, מתמחים וסוכנות שמפרסמים בשם המשרד
ברוב המשרדים, מי שמעלה את הפוסט הוא לא עורך הדין. זו מזכירה, מתמחה, בן משפחה או סוכנות. הכללים לא משנים את האחריות בגלל זה. סעיף 55 לחוק אוסר פרסומת ״במישרין או בעקיפין״ שלא לפי הכללים, וכלל 20 מחייב להעמיד עובדים על חובת הסודיות. מבחינת הלשכה, הפוסט הוא של עורך הדין.
לכן אנחנו ממליצים על שלושה דברים, גם במשרד של עורך דין אחד:
- אישור לפני פרסום. כל פוסט, סטורי ומודעה עוברים לעורך הדין. אפשר בוואטסאפ, אבל שומרים את האישור.
- רשימה של מה לא מעלים. תמונות עם מסמכים, מיקום בבית משפט, שמות של לקוחות, המילים שבעמוד על התואר מומחה, מחיר.
- הפרדה בין החשבון של המשרד לחשבון האישי של העובד. עובד שכותב בחשבון האישי שלו ״המשרד שלנו הכי טוב בתחום״ יוצר שאלה של פרסומת עקיפה. הקריאה שלנו היא שעובדים משתפים תוכן מקצועי של המשרד, ולא כותבים המלצות משלהם.
מה עושים עם תכנים ישנים
גילוי הדעת את/215/22 פורסם ב־9 באוגוסט 2026 ונכנס לתוקף 45 יום אחר כך, ״על מנת לאפשר לציבור עורכי הדין להיערך ולהתאים את פרסומיהם להוראותיו״. הוא חל על כל פרסום שהיה ברשת ביום הכניסה לתוקף. משרד שפרסם ברשתות כמה שנים צריך לעבור על הארכיון.
סדר העבודה שלנו:
- מיפוי. כל החשבונות של המשרד ושל עורכי הדין בו, כולל חשבונות ישנים שאף אחד כבר לא מנהל.
- סינון לפי החזקה של 2026. ריקודים, שירים, אנימציה, מוזיקה קולנית, אפקטים, לבוש לא הולם, צילום במקום שאינו משרד או אולפן.
- סינון לפי הכללים הישנים. הבטחת תוצאה, ״ניצחנו״ בלי פרטי המקרה, אחוזי הצלחה, מחיר, ״מומחה״, השוואה לעורכי דין אחרים.
- סינון לפי סודיות. כל פוסט שמתאר מקרה, ובמיוחד בדיני משפחה.
- הורדה ושמירה. מורידים, ושומרים עותק עם התאריך המקורי ותאריך ההורדה, לפי כלל 3א.
- פנייה לוועדה על מה שנשאר בספק. גילוי הדעת עצמו מזמין עורכי דין שסבורים שסרטון לא פוגע בכבוד המקצוע לפנות מראש.
רשימת בדיקה לכל פוסט
לפני שפוסט עולה, אנחנו עוברים על השאלות האלה. רובן לוקחות שניות.
- יש בפוסט הצעה לשירות? אם כן, זו פרסומת, וכל השאר חל.
- כל פרט בפוסט נמצא ברשימה של כלל 3(ב)? בלי מחיר, בלי ״חינם״, בלי תואר שאין לו בסיס.
- יש רושם מטעה? הבטחת תוצאה, ״קל מאוד״, שורה תחתונה בלי פרטי המקרה.
- יש צד שלישי? עורך דין אחר, שופט, הצד השני בתיק.
- יש לקוח או עובד מזוהה? הסכמה בכתב לפי כלל 3(ה), שמפרטת איפה ולכמה זמן.
- יש פרט מתיק? אם כן, הסכמה מפורשת לפי כלל 19, ובדיני משפחה בכלל לא.
- שילמנו למישהו על הפוסט? סימון ״פרסומת״ מפורש, ותשלום קבוע ולא לפי פנייה.
- הסרטון עומד בגילוי הדעת מ־2026? לבוש, מקום, מוזיקה, טון.
- הקהל בגיר? בקמפיין ממומן מגדירים גיל מינימלי.
- נשמר עותק? כולל סטוריז.
איך Reboost עובדת ברשתות
אנחנו לא מנהלים חשבונות רשת כשירות נפרד. כשמשרד בריטיינר שלנו, בין 3,000 ל־7,000 ש״ח בחודש, משתמש ברשתות כחלק מהשיווק, אנחנו כותבים את התוכן כך שיפנה לעמודים באתר, מעבירים כל פוסט ותסריט לאישור עורך הדין, ומנהלים את הארכיון לפי כלל 3א. כשמשרד מגיע עם ארכיון של שנים, אנחנו עוברים עליו לפי הסדר שבעמוד הזה ומחזירים רשימה של מה להוריד ולמה.
מה שלא נעשה הוא תוכן טרנדי שנשען על ריקוד או על מוזיקה, הגרלות לעוקבים, תשלום למשפיענים לפי פנייה, או פוסטים של ״ניצחנו״. לא בגלל שזה לא מביא צפיות, אלא בגלל שהסיכון למשרד גדול מהתועלת, ולקוח שמחפש עורך דין לתיק רציני לא בוחר לפי זה.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הנוסח של גילוי הדעת את/215/22 ושל מדיניות ההתבטאויות נלקח מאתר הלשכה. את גילוי הדעת מ־2015 לא מצאנו באתר הלשכה, והסיכום שלו מבוסס על הדיווח בגלובס. במקומות שבהם אין החלטה כתבנו שזו הקריאה שלנו. בשאלה על פוסט מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.
מקורות
- ועדת האתיקה הארצית, גילוי דעת את/215/22, סרטונים ברשתות החברתיות, 9.8.2026 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת האתיקה הארצית, מדיניות בעניין התבטאויות עורכי דין (נבדק 18.11.2026)
- גלובס, גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית על רשתות חברתיות, 14.1.2015 (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3(א)(5), 3(ב), 3(ד), 3(ה), 3(ט), 3(י), 3(יא), 3א (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו 1986, כללים 19 ו־20 (נבדק 18.11.2026)
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 53, 55, 56 ו־61 (נבדק 18.11.2026)
- חוק הגנת הצרכן, התשמ״א 1981, סעיף 7(ג) (נבדק 18.11.2026)
- עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין פרסום ממומן ברשת האינסטגרם, ת״צ 29075-04-19, 20.1.2020 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, החלטות ועדת הייעוץ לענייני פרסומת (1), 8.11.2002 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, למען לא נחטא, המותר והאסור בפרסומת של עורכי דין, 30.12.2004 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת האתיקה הארצית, כללים מנחים לעוסקים בדיני משפחה, 7.7.2026 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, החלטות ועדת הייעוץ לענייני פרסומת (3), 11.11.2003 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת האתיקה הארצית, רשימת החלטות וגילויי דעת, כולל ההבהרה לגילוי דעת 222/23 על שידול בזמן מלחמה (נבדק 18.11.2026)
- Meta for Creators, שיתופי פעולה עם מותגים ותווית Paid Partnership (נבדק 18.11.2026)