פרסום בוויז לעורכי דין, מה הכללים מתירים ומה אפשר לקנות היום

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך ערוצי פרסום לעורכי דין, שעובר על הערוצים שמחוץ לחיפוש בגוגל ושואל על כל אחד שתי שאלות. האם כלל 3(א) לכללי הפרסומת מתיר אותו, והאם הוא מביא פניות שאפשר למדוד. בבדיקה שעשינו ב־26 באוקטובר 2026, גוגל הציעה לחיפוש ״פרסום בוויז״ שלוש השלמות בלבד, מול עשר ל״פרסום באינסטגרם״ ועשר ל״פרסום בטיקטוק״. בבדיקה חוזרת ב־28 באוקטובר ההשלמות היו ״פרסום בוויז״, ״פרסום עסק בוויז״ ו״פרסום ממומן בוויז״. כלומר, יש מי ששואל, אבל מעט. התשובה הכנה למשרד עורכי דין שואל היא שהערוץ כמעט לא זמין, ושגם כשיחזור, השאלה האתית לא נפתרה.

מספר ההשלמות הוא לא נפח חיפוש. הוא רק מראה כמה וריאציות של השאלה גוגל רואה מספיק פעמים כדי להציע אותן. ובכל זאת, הפער מתאים למה שמצאנו כשבדקנו את הערוץ עצמו. על אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב יש מה לקנות ויש כללים לבדוק. על וויז, נכון להיום, יש בעיקר היסטוריה וכוונה של Google להתרחב.

מה זה פרסום בוויז היום, ומה נשאר ממנו בישראל

עד 2023 וויז מכרה פרסום בעצמה, דרך מוצר בשם Waze Ads. לפי דף ההסבר הרשמי של Waze Ads על הפורמטים, היו ארבעה. חץ שמופיע מיד כשהמשתמש פותח את האפליקציה ומראה לאיזה כיוון נמצא העסק. מודעת חיפוש שמציבה את העסק ואת הלוגו שלו בראש תוצאות החיפוש באפליקציה. השתלטות, שהמסמך מתאר כמו שלט חוצות, ושמופיעה רק כשהרכב עומד והמשתמש מתעסק באפליקציה. וסיכה, שהמסמך משווה לשלט חנות דיגיטלי על המפה לאורך המסלול. עמוד העזרה של Waze Ads קובע שוויז לא תספק עוד את המוצר אחרי 31 באוגוסט 2023, ושהדבר חל גם על הזמנות שתוכננו לרוץ אחרי התאריך. מאותו יום גם קמפיינים דרך DV360 לא נתמכו יותר. באותו עמוד וויז כתבה שהיא עוברת לטכנולוגיה של Google Ads ותחזור למפרסמים כשהמוצר החדש יהיה מוכן, והפנתה בינתיים לקמפיין Performance Max עם יעדי חנות.

ב־6 בנובמבר 2025 Google פרסמה את ההמשך. לפי הודעה בעמוד העזרה של Google Ads, המלאי של וויז נוסף לקמפיינים של Performance Max עם יעדי חנות, והוא זמין במלואו רק למפרסמים בארצות הברית. העסק מופיע בוויז כסיכה שנקראת Promoted Places in Navigation, והקמפיין מכוון לביקורים בחנות, למכירות בחנות או לפעולות מקומיות כמו בקשת מסלול הגעה. לפי ההודעה, לא צריך הגדרה נוספת, והמערכת משתמשת בנכסים שכבר יש בקמפיין. Google כתבה שהיא מתכננת להרחיב את המלאי לשווקים נוספים במהלך 2026. לא מצאנו הודעה רשמית שמזכירה את ישראל.

המשמעות המעשית למשרד עורכי דין בישראל היא כפולה. אין היום מקום לקנות בו סיכה בוויז בנפרד. ואם המלאי יגיע לישראל, הוא יגיע כחלק מקמפיין אוטומטי שבו המערכת מחליטה איפה המודעה תופיע, ולא כערוץ שהמשרד בוחר בו בכוונה. זה משנה גם את השאלה האתית, וגם את הדרך שבה מודדים.

מה כלל 3(א) אומר, ואיפה וויז נופל ברשימה

כלל 3(א) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, פותח במילים ״פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין״. המילה ״בלבד״ הופכת את הרשימה לרשימה סגורה. סעיף 55(א) לחוק לשכת עורכי הדין מוסיף שעורך דין לא יעשה פרסומת לעיסוקו, במישרין או בעקיפין, אלא בהתאם לכללים. אלה האמצעים שהכלל מונה, כפי שהם מופיעים בנוסח שבוויקיטקסט:

השאלה כולה נמצאת בפסקה 5. הנוסח הוא ״באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין״. הקריאה הפשוטה שלנו היא שהמילים ״ייעודיים לעורכי דין״ מתארות את היישומונים, כלומר שהכלל מתיר פרסום באפליקציות שנבנו לעורכי דין או ללקוחות שמחפשים עורך דין, ולא בכל אפליקציה. וויז היא אפליקציית ניווט לציבור הרחב. היא גם לא אתר אינטרנט במובן שבו מודעה מוצגת בדפדפן, והיא לא רשת חברתית במובן המקובל, גם אם המשתמשים בה מדווחים זה לזה על עומסים ועל מפגעים.

יש טיעון נגדי, והוגן להציג אותו. החריגים שבאותה פסקה מדברים על ״אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות״, על ״יישומונים שמיועדים לקטינים״ ועל ״יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע״. קשה לדמיין יישומון ייעודי לעורכי דין שמיועד לקטינים. מכאן אפשר לטעון שמנסחי הכלל חשבו על יישומונים באופן רחב יותר, ושהמילים ״ייעודיים לעורכי דין״ לא נועדו לצמצם עד כדי כך. אנחנו לא מכריעים בין שתי הקריאות. אנחנו כן אומרים שהלשון הפשוטה לא כוללת את וויז, ושמשרד שמסתמך על הקריאה הרחבה לוקח סיכון שאין לו גיבוי בהחלטה מפורסמת.

החריג בכלל 3(א)(5)(ד) מוציא מהרשימה ״פרסומת קופצת (Pop Up)״. מודעת השתלטות של וויז, שתופסת את המסך כשהרכב עוצר, דומה מאוד לפרסומת קופצת. לפי הקריאה שלנו, גם אם יוכרע שוויז נכללת ברשימה, הפורמט הזה נשאר בעייתי בפני עצמו. הסיכה ממשיכה להיות שאלה פתוחה, ההשתלטות נראית לנו מחוץ לגבול.

מה זה אומר בפועל? לפי הקריאה שלנו, פרסום בוויז אינו נמצא בבירור בתוך הרשימה של כלל 3(א), ולכן הוא לא מותר רק משום שהוא נפוץ אצל עסקים אחרים. הדרך הנכונה היא לבקש תשובה בכתב מוועדת האתיקה של המחוז, לפרט בה את הפורמט ואת הנוסח, ולשמור את התשובה. אותה גישה בדיוק הצענו לגבי רדיו ומודעות רחוב בעמוד על שיווק למשרדים שפונים לציבור החרדי, שם הרשימה הסגורה משפיעה על כל התוכנית.

מה עוד הכללים אומרים על מודעה במפה

נניח שוועדת האתיקה תשיב שמותר, או שוויז תופיע מעצמה בתוך קמפיין. גם אז, התוכן של המודעה כפוף לאותם כללים כמו בכל ערוץ אחר. אלה הכללים שנוגעים במודעה קצרה על מפה:

• כלל 2א אוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שפוגעת בכבוד המקצוע. סיכה שכתוב בה ״הכי קרוב לבית המשפט״ צריכה להיות נכונה, וסיכה שמופיעה ליד מקום של תאונה עלולה להיראות כפגיעה בציבור.
• כלל 3(ב) מגביל את הפרטים שמותר לכלול. שם, תחומי עיסוק, כתובת, שעות קבלת קהל ודרכי התקשרות מותרים. מלל חופשי לפי כלל 3(ב)(14) מותר רק אם ״אינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״, ולכן ״ייעוץ ראשון חינם״ או ״מחיר קבוע לערעור על דוח״ לא נכנסים למודעה.
• כלל 3(ד) מתיר סרטונים, תמונות ואיורים בפרסומת אם יש להם קשר לשירות, אם הם לא יוצרים רושם מטעה, לא מזלזלים בעורך דין אחר ולא פוגעים בכבוד המקצוע.
• כללים 3(ה) ו־3(ט) מתירים תמונה של עורך הדין עם לקוח, או שם של לקוח באתר, רק אחרי הצהרה בכתב שהלקוח הבין שהוא חופשי לסרב, ועם פירוט של מקום הפרסום ומשכו.
• כלל 3(יא) מתיר המלצות ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שאין בהם רושם מטעה. דירוג כוכבים שמוצג ליד סיכה צריך להיות הדירוג האמיתי, ואת הכללים על המלצות פירטנו בעמוד על המלצות לקוחות בפרסום עורכי דין.
• כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהופסקה, עם רישום של מקומות הפרסום ומועדיו. בקמפיין אוטומטי, שבו המערכת מרכיבה מודעות מנכסים, צריך לשמור גם את הנכסים וגם את דוח הערוצים שמראה איפה הם הופיעו.

שתי הוראות בחוק לשכת עורכי הדין רלוונטיות במיוחד לערוץ שמבוסס על מיקום. סעיף 56 קובע ״לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית״. לפי הקריאה שלנו, מודעה שמכוונת במכוון לנהגים שעומדים ליד תחנת משטרה או ליד מקום של תאונה מתקרבת לשידול, גם אם הנוסח שלה תמים. סעיף 58 אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות, ולכן הסדר שבו גורם חיצוני מקבל תשלום לפי לקוח שהגיע מהמפה אינו אפשרי. את ההבדל בין תשלום על פרסום לבין תשלום על לקוח פירטנו בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.

לבסוף, ב־9 באוגוסט 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית גילוי דעת על סרטונים של עורכי דין ברשתות החברתיות, לפי הדיווח בכיכר השבת. הוא עוסק בתלבושת, במקום הצילום, באפקטים ובהבטחות לתוצאה. הוא לא מזכיר אפליקציות ניווט, אבל הרוח שלו ברורה. הוועדה בודקת היום פרסום של עורכי דין מקרוב יותר, ולא כדאי להיות המשרד שבודק את גבולות הרשימה ראשון.

מדיניות הפרסום של Google ו־Waze לשירותים משפטיים

כשוויז מכרה פרסום בעצמה, היו לה הנחיות פרסום משלה. העמוד הזה כבר לא זמין בכתובת הישנה שלו, ולכן לא נצטט ממנו. היום, אם המלאי של וויז נמכר רק דרך Google Ads, מה שקובע הוא מדיניות הפרסום של Google. בדקנו ב־28 באוקטובר 2026 את עמוד המדיניות על עסקים מוגבלים אחרים. הוא אוסר במפורש פרסום של שירותי ערבות לשחרור בערובה, ולא מזכיר שירותים משפטיים או עורכי דין. גם רשימת ההגבלות לפי מדינה באותו עמוד לא כוללת את ישראל.

כלומר, מבחינת Google, משרד עורכי דין ישראלי יכול לפרסם בערוצים שלה בכפוף למדיניות הכללית. המגבלה האמיתית היא הכללים של הלשכה, ולא הפלטפורמה. זה נכון גם לאינסטגרם ולטיקטוק, ופירטנו את מדיניות הפלטפורמות האלה בעמודים על פרסום באינסטגרם לעורכי דין ועל פרסום בטיקטוק לעורכי דין.

יש עוד מגבלה מעשית, והיא מבנה הקמפיין. לפי עמוד העזרה של Google Ads על קמפיין Performance Max עם יעדי חנות, צריך להגדיר את המיקומים שרוצים לקדם באמצעות קישור לפרופיל עסק בגוגל או באמצעות מיקומים של שותפים. היעדים האפשריים הם ביקורים בחנות, מכירות בחנות, יצירת קשר ובקשת מסלול. עמוד הטיפים של Google ממליץ על לפחות 10 מיקומים עסקיים לקמפיין שמכוון לביקורים או למכירות, ועל לפחות 5 מיקומים לקמפיין שמכוון לפעולות מקומיות. ההמלצה הזו נכתבה לרשתות של חנויות. רוב משרדי עורכי הדין בישראל פועלים מכתובת אחת או שתיים, ולכן הם מתחת לסף שההמלצה מציבה. זה לא אוסר על הקמפיין, אבל זה אומר שהמערכת תקבל מעט נתונים ללמוד מהם.

מי נוהג עם וויז בישראל, ומה הנתונים באמת אומרים

כאן צריך להיות כנים לגבי איכות הנתונים. לא מצאנו נתון ציבורי עדכני על מספר המשתמשים בוויז בישראל. מה שמצאנו ישן, וכדאי לקרוא אותו כרקע ולא כתמונה של היום.

שני דברים עולים מהטבלה. הראשון הוא שוויז הגיעה לחלק גדול מהנהגים בישראל כבר לפני יותר מעשור. השני הוא שהקהל שלה בסקר של 2012 היה צעיר יותר מהממוצע. אין לנו דרך לדעת איך המספרים נראים היום, ולא נמציא אחד. מה שכן ברור הוא שהקהל של וויז מוגדר לפי מיקום ונסיעה, ולא לפי בעיה משפטית. נהג שעובר ליד המשרד לא נמצא בהכרח ברגע שבו הוא צריך עורך דין.

זה ההבדל המהותי בין וויז לבין חיפוש. מי שמקליד ״עורך דין תעבורה״ כבר יודע שיש לו בעיה. לפי ייצוא של Keyword Planner שעשה בעל האתר ב־26 באוקטובר 2026, לתקופה שבין אוקטובר 2025 לספטמבר 2026, הביטוי הזה מקבל בממוצע כ־5,000 חיפושים בחודש, וטווח ההצעה לראש העמוד שלו הוא בין 14.61 ל־39.06 ש״ח. ״עורך דין לענייני תעבורה״ מקבל כ־500 חיפושים בחודש, עם טווח הצעה של 16.40 עד 50.95 ש״ח. אלה נתוני חיפוש בגוגל בלבד, והם לא מלמדים דבר על וויז. הם כן מראים שהביקוש לעורך דין תעבורה כבר נמצא בחיפוש, עם כוונה ברורה.

כמה עלה פרסום בוויז, ומה אפשר להשוות היום

המחירים הישראליים היחידים שמצאנו לפרסום בוויז פורסמו בגלובס ביוני 2015. אנחנו מביאים אותם כדי שמשרד יבין את סדר הגודל שבו המוצר נמכר, ולא כהצעת מחיר.

אין היום מחירון כזה. לפי ההודעה של Google, המלאי של וויז מגיע כחלק מקמפיין Performance Max עם יעדי חנות, ולא כמוצר שקונים בנפרד. התקציב יוצא מתקציב הקמפיין, ולפי עמוד העזרה על הקמפיין הזה המודעות יכולות להופיע ברשת החיפוש, ברשת המדיה, במפות וביוטיוב. לפי ההודעה מנובמבר 2025, בארצות הברית הן מופיעות גם בוויז. לכן גם אם וויז תגיע לישראל, משרד לא יוכל לומר ״השקענו X בוויז״ מראש. הוא יוכל רק לראות בדיעבד, בדוח הערוצים, כמה מהתקציב הלך לשם.

לא מצאנו נתון ישראלי מבוסס על עלות לפנייה מוויז, לא למשרדי עורכי דין ולא לשירותים מקצועיים בכלל. הנתון הישראלי הקרוב ביותר שיש הוא של חיפוש בגוגל. לפי מדד הבנצ׳מרק של BoostIt, בקטגוריה המשפטית החציון של מחיר לקליק הוא 16.4 ש״ח, מול 8.7 ש״ח בכלל הקטגוריות, החציון של עלות לפנייה הוא 108 ש״ח מול 105 ש״ח, ושיעור ההמרה הוא 18.4%. אלה נתונים של חיפוש בגוגל בלבד, ואסור להציג אותם כנתונים של וויז או של רשתות חברתיות. הניתוח המלא שלהם נמצא בעמוד על מחיר קליק בתחום המשפטי.

דוגמה מחושבת, מה היה קונה תקציב של 10,000 ש״ח

הדוגמה הזו נועדה להמחיש סדרי גודל. היא משלבת מחירון וויז מ־2015 עם חציונים של חיפוש בגוגל, ולכן היא לא תחזית לאף משרד.

1. וויז, לפי מחירון 2015. תקציב המינימום של 10,000 ש״ח, במחיר של שקל לאלף חשיפות, קונה 10,000 חבילות של אלף, כלומר 10,000,000 חשיפות של סיכה לאורך שלושה חודשים.
2. חיפוש בגוגל, לפי חציון המחיר לקליק. 10,000 ש״ח חלקי 16.4 ש״ח לקליק הם כ־610 קליקים. בשיעור המרה של 18.4%, זה כ־112 פניות.
3. חיפוש בגוגל, לפי חציון העלות לפנייה. 10,000 ש״ח חלקי 108 ש״ח לפנייה הם כ־93 פניות. ההבדל מול הסעיף הקודם נובע מכך שחציונים של מדדים שונים לא מוכפלים זה בזה, כי כל חציון מגיע מקבוצת חשבונות אחרת. לכן נכון יותר לומר שהטווח הוא בערך 90 עד 110 פניות.
4. נקודת האיזון של וויז. כדי שאותו תקציב בוויז יביא 93 פניות, צריך פנייה אחת על כל 10,000,000 חלקי 93, כלומר על כל כ־107,500 חשיפות של סיכה. אין לנו מקור שאומר אם זה סביר או לא, כי אף אחד לא פרסם שיעור פנייה מחשיפה בוויז לשירות משפטי.

מה לומדים מהחשבון? לא שוויז זולה או יקרה. לומדים שבחיפוש אפשר לבנות תחזית על נתונים שפורסמו, ובוויז אי אפשר. משרד שמשקיע 10,000 ש״ח בערוץ בלי בסיס להשוואה מבצע ניסוי, ולא קמפיין, וצריך להחליט מראש כמה הוא מוכן לשלם על הניסוי. את החשבון המלא של חיפוש בגוגל, עם כל המשתנים, פירטנו בעמוד על עלות פרסום בגוגל לעורכי דין.

למי זה יכול להתאים לפי תחום משפטי

אם השאלה האתית תיפתר והמלאי יגיע לישראל, הערוץ עדיין לא יתאים לכל משרד. ההיגיון של וויז הוא נהג שנמצא קרוב לעסק. לכן ההתאמה תלויה בשתי שאלות. האם הלקוח מגיע פיזית למשרד בלי תיאום ארוך, והאם הוא נוח עם זה שהמשרד מופיע לו על המפה.

התמונה שעולה מהטבלה היא שגם בתחומים שבהם יש היגיון גיאוגרפי, הלקוח מתחיל לרוב בחיפוש. הסיכה במפה יכולה לחזק משרד שהלקוח כבר שמע עליו, אבל קשה לה לייצר את ההחלטה לפנות. בתחומים רגישים, היא עלולה להזיק, כי היא מצמידה את שם המשרד למקום שבו הלקוח גר או נוסע. זה שיקול של פרטיות ושל אמון, ולא רק של שיווק.

מה לעשות במקום, ערוצים שכבר ברשימה

הצורך שעומד מאחורי השאלה על וויז אמיתי. משרד רוצה שאנשים באזור שלו יגיעו אליו. יש שלושה ערוצים שעונים על הצורך הזה, שלפי הקריאה שלנו נמצאים בתוך כלל 3(א)(5) כאתרי אינטרנט, ושנמדדים בפניות.

פרופיל עסק בגוגל ומפות גוגל. זה המקום שבו נהג שמחפש ״עורך דין תעבורה״ בטלפון רואה את המשרד על המפה, עם כתובת, שעות, טלפון וביקורות. הפרופיל חינמי, והוא הבסיס גם לקמפיין של Google שמכוון למיקום. איך מגדירים אותו נכון, אילו קטגוריות לבחור ומה עושים כשהוא מושעה, פירטנו בעמוד על פרופיל עסק בגוגל, ואת השירות המלא בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין.

קמפיין חיפוש בגוגל על תחום ועיר. ביטויים כמו ״עורך דין תעבורה בחיפה״ או ״נוטריון בפתח תקווה״ מביאים אנשים שכבר החליטו לחפש. בקמפיין חיפוש המשרד בוחר את הביטויים, רואה את מונחי החיפוש ויודע בדיוק איפה המודעה הופיעה. זה גם פותר את בעיית השמירה לפי כלל 3א, כי כל מודעה ידועה מראש. השירות מתואר בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין, ואת העבודה על אזור גיאוגרפי פירטנו בעמוד על קידום מקומי.

עמוד הגעה באתר. עמוד שמסביר איך מגיעים למשרד, איפה חונים, באיזו קומה, ומה מביאים לפגישה הראשונה. העמוד הזה לא מושך תנועה בעצמו, אבל הוא מוריד את הפחד מהפגישה הראשונה, וקישור אליו נכנס לכל אישור פגישה. לקוח שהגיע מהמפה ולא מצא חניה עלול לא להגיע בפעם הבאה.

מי שרוצה להגיע לקהל של נהגים צעירים בערוץ ויזואלי, ולא דרך החיפוש, ימצא את האפשרויות בעמודים על פרסום ביוטיוב לעורכי דין ועל וידאו קצר לעורכי דין. רשתות חברתיות נמצאות במפורש ברשימה של כלל 3(א)(5), ולכן השאלה שם היא מה מותר לומר, ולא אם מותר להיות שם.

איך מודדים, אם וויז תיפתח בישראל

אם המלאי של וויז יגיע לישראל דרך Performance Max, המדידה תהיה שונה ממה שמשרדים מכירים מחיפוש. לפי ההודעה של Google מנובמבר 2025, דוח ביצועי הערוצים זמין עכשיו בכל קמפייני Performance Max, ומראה איך התקציב והתוצאות מתחלקים בין הערוצים שבהם הקמפיין רץ. זה הכלי הראשון שצריך לבדוק כל חודש, כדי לדעת אם חלק מהתקציב הלך לוויז.

אלה המדדים שהיינו בודקים, לפי הסדר:

1. חלק התקציב שהלך לכל ערוץ, מתוך דוח הערוצים. בלי זה אי אפשר לדעת על מה שילמנו.
2. בקשות מסלול ושיחות, שהן היעדים המקומיים שהקמפיין מכוון אליהם. בקשת מסלול היא עוד לא פנייה, ולכן צריך לחבר אותה לפגישה שנקבעה בפועל.
3. פניות אמיתיות, כלומר שיחות שנענו וטפסים שמולאו, לפי מעקב המרות באתר ומעקב שיחות. איך מגדירים את זה מוסבר בעמודים על מעקב המרות ועל מעקב שיחות.
4. התשובה לשאלה ״איך הגעתם אלינו״ בשיחה הראשונה. לקוח שראה סיכה ואחר כך חיפש את שם המשרד ייספר בגוגל כחיפוש ממותג, ורק השאלה הישירה תחשוף את המסלול.
5. עלות לפנייה ועלות לתיק שנפתח, בהשוואה לערוצים האחרים של המשרד באותו חודש.

כל פנייה שמגיעה דרך טופס כפופה לחוק הגנת הפרטיות. מאז 14 באוגוסט 2025, תיקון 13 בתוקף, וסעיף 11 מחייב להודיע לפונה, בזמן איסוף המידע, למה המידע נאסף ולמי הוא יועבר. את מה שצריך להופיע ליד טופס פנייה פירטנו בעמוד על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. ואם המשרד שולח אחר כך הודעות שיווקיות לאותו פונה בלי הסכמה, סעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעה.

טעויות נפוצות

אלה הטעויות שהיינו מצפים לראות אצל משרדים ששואלים על וויז:

• להניח שמותר כי כולם עושים את זה. מסעדות וחנויות מפרסמות בוויז, אבל הן לא כפופות לרשימה סגורה של אמצעי פרסום. כלל 3(א) חל רק על עורכי דין, והוא לא משתנה לפי מה שמקובל אצל עסקים אחרים.
• לקנות מגורם שמוכר ״פרסום בוויז״ בלי לבדוק מה הוא מוכר. המוצר העצמאי נסגר ב־2023. מי שמציע היום חבילה כזו בישראל צריך להסביר דרך איזה מוצר רשמי היא נקנית, ולהציג דוח שמראה שהמודעה הופיעה בוויז.
• להריץ קמפיין אוטומטי בלי לבדוק את דוח הערוצים. אם וויז תיכנס לישראל, קמפיין Performance Max עם יעדי חנות עלול להתחיל להופיע שם בלי שינוי בהגדרות. משרד שלא בודק לא ידע.
• לכתוב במודעה מחיר או הטבה. ״בדיקת תיק חינם״ או ״ערעור על דוח במחיר קבוע״ הם התייחסות לשכר הטרחה, וכלל 3(ב)(14) לא מתיר אותה במלל החופשי. מה מותר לכתוב על מחירים באתר עצמו מוסבר בעמוד על מחירון באתר משרד עורכי דין.
• למדוד חשיפות במקום פניות. עשרה מיליון חשיפות בדוגמה שלמעלה הן מספר מרשים, ואין בו מידע על פנייה אחת. המדד שמעניין משרד הוא כמה אנשים התקשרו וכמה תיקים נפתחו.
• לא לשמור עותקים. כלל 3א מחייב לשמור כל פרסומת ואת מקומות הפרסום שלוש שנים. בקמפיין שבו המערכת מרכיבה מודעות לבד, זה דורש לייצא את הנכסים ואת דוח הערוצים בכל חודש.

תוכנית בדיקה ל־90 יום

התוכנית הזו בנויה כך שהמשרד מרוויח ממנה גם אם וויז לעולם לא תיפתח בישראל. שלושת החודשים מוקדשים לבסיס המקומי, ובמקביל לבירור של השאלה האתית והזמינות.

אם בסוף 90 הימים יש תשובה חיובית בכתב מוועדת האתיקה, והמלאי של וויז זמין בישראל, אפשר לשקול ניסוי קטן ומוגדר מראש. מגדירים תקציב ניסוי שהמשרד מוכן להפסיד, משך של 30 יום לפחות, כפי שעמוד הטיפים של Google ממליץ לקמפיין עם יעדי חנות, ובודקים בדוח הערוצים מה חלק וויז. אם אין תשובה, או שהתשובה שלילית, הערוץ יורד מהתוכנית, והמשרד נשאר עם בסיס מקומי שעובד.

איך אנחנו עובדים על ערוץ כזה

Reboost עובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא בתשלום לפי ליד. כל המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות שהגיעו. אנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

מי שרוצה לדעת איפה הפניות שלו נופלות היום, לפני שהוא מוסיף ערוץ חדש, יכול להתחיל בבדיקת משפך. זו בדיקה במחיר קבוע של כל הדרך מהחיפוש ועד הפגישה, והתשלום עליה מתקזז מהחודש הראשון אם המשרד ממשיך לעבוד איתנו. מה קורה לפנייה אחרי שהיא מגיעה מוסבר בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הציטוטים מהכללים ומהחוק נלקחו מהנוסח שבוויקיטקסט, והקריאה שלהם לגבי וויז היא הקריאה שלנו, וסימנו אותה ככזו. לא מצאנו החלטה מפורסמת של ועדת האתיקה על פרסום של עורך דין באפליקציית ניווט, ולכן לפני כל הוצאה על ערוץ כזה כדאי לבקש תשובה בכתב מוועדת האתיקה. המחירים מ־2015 מובאים כרקע היסטורי בלבד ואינם מחיר שאפשר לקנות בו היום.

מקורות

• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3(א), 3(ב)(14), 3(ד), 3(ה), 3(ט), 3(י), 3(יא), 3(יג) ו־3א
• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 55, 56 ו־58
• Waze Ads Help, שאלות ותשובות על סגירת Waze Ads (31.8.2023), נבדק 28.10.2026
• Waze Ads, ״How each Waze Ads format helps you stand out״, מסמך פורמטים רשמי (קובץ מ־2022)
• Google Ads Help, מלאי חדש ודוח ערוצים ב־Performance Max, כולל Waze (6.11.2025), נבדק 28.10.2026
• Google Ads Help, יצירת קמפיין Performance Max עם יעדי חנות, נבדק 28.10.2026
• Google Ads Help, טיפים לאופטימיזציה של Performance Max ליעדי חנות, נבדק 28.10.2026
• Google Ads Policies, עסקים מוגבלים אחרים, נבדק 28.10.2026
• Globes English, ״2.9m Israelis use Waze each month״ (11.6.2015)
• Globes English, ״Half of Israeli drivers use Waze״, סקר iPanel עבור MIS (15.11.2012)
• כיכר השבת, ההנחיות החדשות של ועדת האתיקה לעורכי הדין ברשתות החברתיות (9.8.2026)
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל, קטגוריה משפטית
• Google Keyword Planner, ייצוא של בעל האתר, אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026 (26.10.2026)
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981, סעיף 11 (בנוסח תיקון 13)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום בוויז״ (28.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום באינסטגרם״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום בטיקטוק״ (26.10.2026)
• Google, השלמה אוטומטית לחיפוש ״פרסום ביוטיוב״ (26.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־28.10.2026