דילוג לתוכן הראשי
Reboost

פודקאסט ויוטיוב לעורכי דין, מה מותר, כמה זה עולה ומה מביא פניות

פודקאסט ויוטיוב לעורכי דין הם פרקים ארוכים, באודיו או בווידאו, שבהם עורך הדין מסביר לעומק שאלה שלקוחות שואלים לפני שהם פונים למשרד. כלל 3(ד) לכללי הפרסומת מתיר סרטונים וראיונות אם הם קשורים לשירות, לא מטעים, לא מזלזלים בעורך דין אחר ולא פוגעים בכבוד המקצוע. בעמוד הזה נפרט אילו פורמטים מתאימים לנושאים משפטיים, כמה עולה פרק לפי מחירונים שפורסמו, מה אסור לספר על תיק, מה צריך כשלקוח או אורח מופיע, ואיך פרק אחד הופך לעמוד באתר, לתשובה בחיפוש ולסרטונים קצרים.

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך מוניטין למשרד עורכי דין, והוא עוסק באודיו ובווידאו ארוכים, פודקאסט, ערוץ YouTube ופרקים מצולמים של עשרים דקות ומעלה. בבדיקה שעשינו בגוגל ב־26 באוקטובר 2026, החיפוש ״פודקאסט עורך דין״ לא הציע אף השלמה מלבד עצמו, ואילו ״הפקת פודקאסט״ הציע את ״עלות הפקת פודקאסט״ ואת ״הפקת סרטוני פודקאסט״, ו״אולפן פודקאסט״ הציע תשע השלמות, מ״להשכרה״ ועד שמות של ערים. כלומר, אנשים מחפשים איך להפיק, ומעט מחפשים פודקאסט של עורך דין בשמו. הערך של פודקאסט למשרד לא מגיע מחיפוש של המילה פודקאסט. הוא מגיע ממה שהפרק עושה אחרי שהוא מוקלט.

מה פודקאסט וערוץ YouTube נותנים למשרד, ולמי זה לא מתאים

פרק ארוך עושה משהו שסרטון של דקה לא יכול לעשות. הוא נותן למאזין לשמוע את עורך הדין מסביר שאלה מורכבת במשך עשרים או ארבעים דקות, עם הסתייגויות, עם דוגמאות ועם הקול שלו. מי שמתלבט אם לפנות לעורך דין לגירושין, לתביעת רשלנות או לפירוק שותפות, ושמע שלושה פרקים, מגיע לשיחה הראשונה כשהוא כבר יודע איך עורך הדין חושב. זה ההבדל בין וידאו ארוך לבין וידאו קצר לעורכי דין, שמיועד לתפוס תשומת לב ולענות על שאלה אחת בדקה.

שלושה דברים פרק טוב מייצר למשרד:

  1. היכרות לפני הפגישה. המאזין יודע מה הוא יקבל, וחלק מהשאלות הבסיסיות כבר נענו בפרק.
  2. חומר גלם לכל שאר הערוצים. מפרק אחד של ארבעים דקות יוצאים תמליל, עמוד באתר, שלושה או ארבעה קטעים קצרים, פוסט ללינקדאין ופסקה לניוזלטר.
  3. תוכן שעונה על שאלות לעומק. Google ממליצה לוודא שתוכן חשוב זמין בטקסט, גם בהנחיות שלה על תשובות ה־AI בחיפוש. תמליל ערוך של פרק הוא בדיוק טקסט כזה.

מה שפודקאסט לא נותן הוא פניות מהירות. אין לו מנגנון של מודעה שמופיעה למי שמחפש עורך דין עכשיו. משרד שצריך תיקים חדשים החודש יקבל אותם מהר יותר מפרסום בגוגל לעורכי דין, והפודקאסט מתאים כשכבה שנייה, מעל אתר שממיר ומעל טלפון שעונים לו.

מתי לא כדאי להתחיל

יש ארבעה מצבים שבהם אנחנו ממליצים לחכות:

  • אין עורך דין שמוכן לדבר. פודקאסט עומד על אדם אחד שנהנה להסביר ומוכן לעשות את זה פעם בשבועיים לאורך שנה.
  • אין אתר שאפשר לשלוח אליו. מאזין שמחפש את המשרד ומוצא אתר ישן, בלי עמוד על התחום, לא יפנה.
  • התחום הוא כולו סיפורי תיקים. אם כל מה שיש לספר הוא ״מה קרה בתיק של לקוח״, הסודיות תחסום את רוב הפרקים, כפי שנפרט בהמשך.
  • אין זמן לבדוק לפני פרסום. כל פרק וכל קטע קצר צריכים לעבור קריאה של עורך הדין. מי שלא יכול לפנות לזה שעה, ייתקע עם פרקים מוקלטים שלא עולים.

מי מאזין ומי צופה, הנתונים בישראל

נתון עדכני אחד פורסם בגלובס ב־1 ביולי 2026. מדובר בסקר של גיאוקרטוגרפיה עבור ADIO, פלטפורמה לפרסום באודיו, שנערך בקרב 1,004 משיבים מהאוכלוסייה הבוגרת, כולל החברה הערבית. לפי הסקר, 57% מבני 18 עד 34 מאזינים לפודקאסטים, וכך גם 58% מבני 35 עד 54. בקבוצת הגיל הצעירה, רק 47% מאזינים לרדיו FM. בכתבה לא פורסם שיעור כולל לכל הגילים.

הסקר מדד גם זמן האזנה יומי ממוצע לכל ערוץ, וזה מה שיצא בו.

זמן האזנה יומי ממוצע בדקות לפי ערוץ
  • סטרימינג70
  • רדיו FM43
  • פודקאסטים32
  • רדיו דיגיטלי31

גלובס, 1.7.2026, סקר גיאוקרטוגרפיה עבור ADIO בקרב 1,004 בגירים

שתי מסקנות למשרד. הראשונה היא שקבוצות הגיל שמאזינות לפודקאסטים הן בדיוק הגילים שבהם אנשים מתגרשים, קונים דירה, מקימים עסק או מפוטרים. השנייה היא ש־32 דקות ביום הן בערך אורך של פרק אחד. מאזין שבחר פרק של המשרד נתן לו את כל זמן ההאזנה שלו באותו יום, וזה יותר זמן ממה שרוב האנשים מקדישים לאתר של עורך דין.

הסקר לא מבחין בין האזנה לפודקאסט באפליקציה לבין צפייה בפרק ב־YouTube, ולא מצאנו נתון ישראלי מבוסס על החלוקה הזו. ההמלצה שלנו בהמשך, להקליט בווידאו ולהפיץ גם באודיו, נובעת מהעלות ומההפצה, לא מנתון צפייה.

כמה עורכי דין מתחרים על אותה תשומת לב

לפי מאגר הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, כפי שהוא מוצג בטופדין, יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים, ובספירה של טופדין לפי תחום מוצהר יש 20,167 הצהרות על תחום התמחות. בהשלמה האוטומטית של ״פודקאסט משפטי״ הופיעו ״פודקאסט משפטים״ ו״פודקאסט לימודי משפטים״, כלומר חלק מהחיפושים מגיעים מסטודנטים ולא מלקוחות. פודקאסט של משרד צריך לכן להיות ממוקד בשאלות של לקוח, ולא בעולם המשפט באופן כללי. ״שאלות לעורך דין פינוי בינוי״, שהופיעה בהשלמה של ״שאלות לעורך דין״, היא דוגמה לנושא של סדרת פרקים שלקוחות אמיתיים מחפשים.

איזה פורמט מתאים לנושא משפטי

לא כל פורמט שעובד בפודקאסטים כלליים מתאים למשרד. הטבלה מחברת בין הפורמט, מה הוא דורש, ואיפה הוא נתקל בכללים. הפורמטים וההערכות הם ההמלצה שלנו, לא נתון:

פורמט איך זה נראה יתרון סיכון לפי הכללים
שאלות ותשובות עורך הדין עונה על חמש עד שמונה שאלות שלקוחות שואלים בפגישה הראשונה הכי קל להפוך לעמוד באתר ולקטעים קצרים נמוך, אם ההסבר נכון ולא מבטיח תוצאה
ראיון עם בעל מקצוע שמאי, רואה חשבון, פסיכולוג או מגשר מסבירים את הצד שלהם בתהליך נותן ערך למאזין ומרחיב את הקהל בינוני, אם האורח מקדם את העסק שלו בפרק שמוטמע באתר
הסבר פסק דין פסק דין שפורסם, מה הוא אומר למי שנמצא במצב דומה חומר טרי ופומבי נמוך, כל עוד לא מציגים אותו כהצלחה של המשרד
תהליך מאחורי הקלעים ״מה קורה מהיום שמגישים תביעה ועד הדיון הראשון״ מוריד את החשש לפנות נמוך
שיחה עם עורך דין אחר שני עורכי דין מתחומים משלימים, למשל משפחה ומיסוי אמינות וקהל של המשרד השני בינוני, אסור לזלזל בעורך דין אחר לפי כלל 3(ד)(3)
לקוח מספר את הסיפור שלו לקוח לשעבר מתאר את התהליך שעבר חזק רגשית גבוה, סודיות, הסכמה בכתב והמלצה שאסור שתטעה

התאמה לפי תחום

בדיני משפחה, הפורמט הבטוח והיעיל הוא שאלות ותשובות וראיון עם בעל מקצוע, למשל מגשר או פסיכולוג שמסבירים את הצד הרגשי. סיפורי לקוחות כמעט לא אפשריים כאן, כי עניני משפחה נדונים בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט. את השיווק בתחום הזה, כולל איך לקוחות מחפשים, פירטנו בעמוד שיווק לעורכי דין לדיני משפחה.

במקרקעין ובהתחדשות עירונית, ההסבר על תהליך עובד טוב. דייר שמתלבט אם לחתום על הסכם פינוי בינוי רוצה לשמוע מה קורה בכל שלב, וזה נושא שאפשר לפרק לסדרה של שישה או שמונה פרקים. בתחום המסחרי, הקהל נמצא יותר בלינקדאין, ופרק עם רואה חשבון על מבנה של חברה מתאים לשם. את העבודה בלינקדאין פירטנו במדריך על לינקדאין לעורכי דין.

בתחום הפלילי, הסבר זכויות כללי הוא כמעט הפורמט היחיד שאין בו סיכון. כל פרק שנוגע בתיק פתוח, גם בלי שם, נכנס לשאלות של סודיות ושל איסורי פרסום.

אורך ותדירות

אין אורך נכון לפרק, אבל יש אורך שמתאים לשאלה. הסבר של תהליך גירושין לא נכנס בעשר דקות, ושאלה על דמי הודעה מוקדמת לא צריכה ארבעים. ההמלצה שלנו היא לקבוע תבנית קבועה, למשל פרק של עשרים עד שלושים וחמש דקות פעם בשבועיים, ולהחזיק בה שנה. תדירות קבועה חשובה יותר מאורך, כי מאזינים חוזרים לפרק הבא כשהם יודעים מתי הוא יוצא.

כמה עולה פרק, שלושה מודלים של הפקה

״עלות הפקת פודקאסט״ היא אחת ההשלמות שגוגל מציעה, ולכן ריכזנו את מה שמצאנו במחירונים ובכתבות שפורסמו. אלה לא מחירי שוק ממוצעים ולא הצעת מחיר, אלא נקודות ייחוס שאפשר לבדוק:

מקור מה מתומחר מחיר שפורסם
גיקטיים, מרץ 2024 שעת הקלטה באולפן 100 עד 200 ש״ח
גיקטיים, מרץ 2024 שעת עריכה אצל עורך חיצוני 100 עד 150 ש״ח
גיקטיים, מרץ 2024 שני מיקרופונים וכרטיס קול או מיקסר, חד פעמי 500 עד 1,000 ש״ח
אולפן בראשון לציון, מחירון באתר שעת הקלטה באודיו, כולל טכנאי ועריכת סאונד 350 ש״ח
אותו אולפן שעת הקלטה עם צילום, כולל צלם ועריכת סאונד ווידאו 650 ש״ח
חברת הפקה, חבילה באתר פרק מצולם בגרסה ל־YouTube של עד 50 דקות ושלושה קטעים קצרים 989 ש״ח ועוד מע״מ
חברת שיווק, נובמבר 2023 פרק לא מצולם 300 ש״ח ועוד מע״מ
חברת שיווק, נובמבר 2023 פרק מצולם באיכות גבוהה מ־2,000 ש״ח ועוד מע״מ

שלושה מודלים עולים מהטבלה. הראשון הוא הקלטה עצמית במשרד, עם ציוד חד פעמי ועורך חיצוני. השני הוא שכירת אולפן לפי שעה, עם טכנאי ועריכה בסיסית. השלישי הוא חבילת הפקה, שבה חברה מכינה גם שאלות, צילום, עריכה וקטעים קצרים.

מה בודקים בחבילת הפקה

בחבילה אחת שבדקנו, ההצעה כוללת גם ״חשיפה״ של הפרק ברשתות של חברת ההפקה. זה נשמע כמו תוספת, אבל לפי הקריאה שלנו זה ראיון בתשלום שמתפרסם אצל אחר. כלל 3(י)(2) מתיר לשלם בעד פרסום ראיונות ״ובלבד שייכתב מפורשות במקום הפרסום כי מדובר בפרסומת״. לכן אם הפרק עולה גם בערוץ של המפיק, מבקשים שיסומן שם כפרסומת, ושומרים עותק.

כדאי לשאול כל מפיק עוד ארבע שאלות לפני שחותמים:

  • למי שייכים הקבצים הגולמיים? משרד שעוזב מפיק צריך את ההקלטות המלאות, לא רק את הפרק הערוך.
  • מי מאשר את הקטעים הקצרים? קטע של שלושים שניות שנחתך מהקשר יכול ליצור רושם מטעה, גם כשהפרק המלא מדויק.
  • איך התשלום בנוי? תשלום לפי פרק או לפי חודש לא מעורר בעיה. תשלום לפי פנייה או לפי לקוח שהגיע עלול להיות שיתוף אסור בהכנסות לפי סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין. את הניתוח פירטנו בעמוד רכישת לידים לעורכי דין.
  • האם מופיעים בפרק פרסומות של אחרים? כלל 3(ח) אוסר פרסומות של אחרים באתר של עורך דין, והפרק אמור להיות מוטמע באתר.

חישוב לדוגמה לשנה של פרקים

החישוב הבא הוא דוגמה. מחיר האולפן לקוח מהמחירון שבטבלה, אבל מספר השעות ושווי השעה של עורך הדין הם הנחות שבחרנו כדי להראות את השיטה. הציבו את המספרים של המשרד שלכם:

רכיב הנחה לדוגמה חשבון
פרקים בשנה פרק פעם בחודש 12 פרקים
הקלטה מצולמת באולפן שעה אחת לפרק, 650 ש״ח לשעה 12 × ₪650 = ₪7,800
הכנה של עורך הדין, שאלות ונקודות שעה אחת לפרק 12 שעות
הקלטה, עורך הדין באולפן שעה אחת לפרק 12 שעות
בדיקה של התמליל והקטעים הקצרים שעה אחת לפרק 12 שעות
סך שעות עורך הדין 36 שעות
שווי שעה לדוגמה ₪600 36 × ₪600 = ₪21,600
סך עלות שנתית לדוגמה ₪7,800 + ₪21,600 = ₪29,400

עכשיו ההשוואה. לפי מדד הבנצ׳מרק של BoostIt, בענף המשפטי העלות החציונית לפנייה בקמפייני חיפוש בגוגל היא ₪108, לעומת ₪105 בכלל הענפים, והעלות החציונית לקליק היא ₪16.4, לעומת ₪8.7. סכום של ₪29,400 היה קונה, במחיר החציוני, בערך ₪29,400 ÷ ₪108 = 272 פניות, או ₪29,400 ÷ ₪16.4 = 1,793 קליקים. המדד מבוסס על חשבונות של לקוחות הסוכנות, והוא חציון ולא מחיר מובטח.

המסקנה לא שפודקאסט הוא בזבוז. היא שאי אפשר להצדיק אותו לפי מספר פניות ישירות, כי בחשבון כזה הוא תמיד יפסיד לפרסום ממומן. הוא מוצדק כשהוא מוריד עלויות אחרות. אם התמלילים הופכים לשנים עשר עמודים באתר שמביאים כניסות מחיפוש, אם שיחות הייעוץ מתקצרות כי הפונים כבר שמעו את ההסבר, ואם שיעור החתימה עולה. את הקשר בין עלות לפנייה לבין עלות לתיק שנחתם אפשר לחשב במחשבון עלות לפנייה ולתיק.

מה כללי הפרסומת אומרים על פודקאסט וסרטון ארוך

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, לא מזכירים פודקאסט במילה הזו, אבל הם מכסים אותו. כלל 3(א)(5) מתיר פרסום ״באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין״, למעט אתרים שמיועדים לקטינים, אתרים שמכילים תוכן אלים, פורנוגרפי או בלתי חוקי, אתרים שפוגעים בכבוד המקצוע ופרסומת קופצת. כלל 3(ד) מתיר ״סרטונים, לרבות ראיונות וסרטוני תדמית״ בארבעה תנאים:

  1. יש להם קשר לשירות המקצועי שעורך הדין מציע.
  2. אין בהם כדי ליצור רושם מטעה.
  3. אין בהם כדי לגרום, במישרין או בעקיפין, לזלזול בעורך דין אחר.
  4. אין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע.

לפי הקריאה שלנו, פרק מצולם ב־YouTube הוא סרטון לפי כלל 3(ד), ופרק אודיו שמוטמע באתר הוא מלל קולי לפי כלל 3(ז), שמתיר שפרסומת באתר תלווה ״במלל קולי או במוסיקה ששומרת על כבוד המקצוע״. מעל שניהם עומד כלל 2א, שאוסר פרסומת שעלולה להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שפוגעת בכבוד המקצוע, גם אם היא עומדת בשאר הכללים.

טבלה, רגע בפרק מול הכלל שחל עליו

רגע בפרק מה מותר הכלל
עורך הדין מסביר שאלה משפטית מותר, אם ההסבר נכון ולא מטעה 3(ד), 2א
״בתיקים כאלה אנחנו כמעט תמיד מנצחים״ לא, יוצר רושם מטעה 3(ד)(2), 2א
ביקורת על משרד אחר או על ״עורכי דין שגובים יותר מדי״ לא 3(ד)(3)
מחיר, הנחה או ״ייעוץ ראשון בחינם״ בסוף הפרק לא, שכר טרחה לא נמצא ברשימת הפרטים המותרים בפרסומת 3(ב), 3(ב)(14)
לקוח מופיע בצילום רק בהסכמה בכתב, עם מקום הפרסום ומשכו 3(ה)
שם של לקוח באתר, בעמוד הפרק רק בהסכמה בכתב לפי אותו נוסח 3(ט)
לקוח ממליץ על המשרד מותר, אם אין בכך רושם מטעה 3(יא)
אזכור דירוג במדריך דירוג מותר, אם אין בכך רושם מטעה 3(יא)
קטע חסות של עסק אחר בפרק שמוטמע באתר לפי הקריאה שלנו, לא 3(ח)
ראיון בפודקאסט של אחר בתשלום רק עם סימון מפורש שזו פרסומת 3(י)(2)
מוזיקת פתיחה מותרת אם היא שומרת על כבוד המקצוע 3(ז), 2א

שכר טרחה ודירוגים בפרק

שתי שאלות חוזרות אצל משרדים. הראשונה היא שכר טרחה. כלל 3(ב) קובע שפרסומת יכולה לכלול ״פרטים כמפורט להלן בלבד״, ושכר טרחה לא מופיע ברשימה כפרט מותר. הפריט היחיד ברשימה שמזכיר אותו הוא כלל 3(ב)(14), שמגדיר את המלל החופשי המותר בפרסומת כ״מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״. בפרק זה אומר שבקריאה לפעולה בסוף אין מחיר ואין הנחה. הסבר כללי על איך נקבע שכר טרחה בתחום הוא נושא אחר, ואותו פירטנו בעמוד שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין.

השאלה השנייה היא דירוגים. כלל 3(יא) מתיר לפרסם ״המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג״, בתנאי שהמידע יימסר ״באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה״. מנחה שמציג את עורך הדין כ״המשרד המדורג ביותר בתחום״ בלי שם המדריך, השנה והקטגוריה, עלול ליצור רושם כזה. מה הדירוגים בודקים ואיך משתמשים בהם פירטנו בעמוד על דירוגי עורכי דין.

שמירת עותק

כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהפסיקה, עם רישום של מקומות הפרסום ומועדיו, ולהמציא אותם ללשכה לפי דרישה. בפודקאסט זה אומר לשמור את הקובץ הסופי של כל פרק, כל קטע קצר שנחתך ממנו, ורשימה של המקומות שבהם עלה ותאריכים. פרק שנמחק מ־YouTube עדיין צריך עותק בארכיון של המשרד.

סיפורי תיקים וסודיות בשיחה ארוכה

בפרק של ארבעים דקות קל יותר לספר יותר ממה שתכננתם. השיחה זורמת, המנחה שואל ״ומה קרה בסוף?״, ועורך הדין מוסיף פרט ועוד פרט. בסרטון של דקה כל מילה כתובה מראש. בפרק ארוך רוב הדברים נאמרים בעל פה, ולכן הסיכון לחשוף לקוח גבוה יותר.

כלל 19 לכללי האתיקה קובע שעורך דין ״ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת״. השמטת השם לא מספיקה כשהצירוף של עיר, מקצוע, מספר ילדים ושנה מזהה את האדם. בפרק מצולם יש עוד שכבה, כי הצופים רואים את הבעות הפנים של עורך הדין כשהוא מדבר על ״לקוחה מאזור השרון״.

שני איסורים בחוק בתי המשפט רלוונטיים במיוחד:

  • סעיף 70(א). ״לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט״. לפי סעיף 68(ה), עניני משפחה נדונים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. כלומר, פרק שמספר מה נאמר בדיון בתיק גירושין, גם בלי שמות, עלול להפר את החוק.
  • סעיף 70(ב)(1). אסור לצלם באולם בית משפט, ואסור לפרסם צילום כזה, בלי רשות בית המשפט. ערוץ YouTube שרוצה צילומי ״יום בבית המשפט״ מצלם מחוץ לאולם.

רשימת בדיקה לפני שפרק עולה

לפני כל פרסום, עורך הדין או מי שהוא הסמיך עוברים על הפרק המלא, לא רק על התקציר, ובודקים את השאלות האלה:

  1. האם הוזכר תיק של לקוח, גם בעקיפין? אם כן, יש הסכמה מפורשת בכתב לכל מה שנאמר?
  2. האם אפשר לזהות את הלקוח או את הצד השני מצירוף של פרטים? אם כן, חותכים את הקטע.
  3. האם נאמר משהו על דיון בדלתיים סגורות? אם כן, חותכים, אלא אם יש רשות.
  4. האם יש בפרק הבטחה לתוצאה, ״אחוזי הצלחה״ או השוואה למשרד אחר?
  5. האם הוזכר שכר טרחה של המשרד בקריאה לפעולה?
  6. האם אורח קידם עסק משלו בצורה שהופכת את הקטע לפרסומת של אחר?
  7. האם הכתוביות האוטומטיות תוקנו? YouTube עצמה מזהירה שכתוביות אוטומטיות עלולות לא לייצג נכון את מה שנאמר.
  8. האם נשמר עותק סופי ורישום של מקום הפרסום והתאריך, לפי כלל 3א?

החלופה שעובדת, תרחיש שמסומן כדוגמה

במקום ״היה לי לקוח ש…״, אומרים ״נניח שזוג מתגרש ויש לו דירה שנקנתה לפני הנישואים על שם אחד מהם״. התרחיש מתאר מאות תיקים ולא תיק אחד, והוא מאפשר לדבר לעומק על השיקולים. אומרים בפרק במפורש שזו דוגמה ולא מקרה של המשרד. חומר נוסף שבטוח לשימוש הוא פסיקה שפורסמה, ואת הכללים לכתיבה ולדיבור עליה פירטנו במדריך על פסקי דין כתוכן שיווקי.

לקוחות, אורחים והמלצות בפרק

לקוח מרוצה שמספר על התהליך הוא הפרק המשכנע ביותר שיש, והוא גם הפרק שדורש הכי הרבה הכנה. יש בו שלוש שכבות של הסכמה, והן לא מחליפות זו את זו.

הראשונה היא הסכמה לגלות מידע. כלל 19 דורש שהלקוח יסכים במפורש לכל מה שנאמר על הטיפול בעניינו. השנייה היא הסכמה להופיע. כלל 3(ה) מתיר תמונות של עורך הדין עם לקוחותיו רק אם הלקוחות ״הצהירו בכתב כי הבינו שהם חופשיים לסרב לכך וכי מתן שירותיו של עורך הדין לא הותנה בפרסום שמם״, וההסכמה צריכה לבטא את ״הבנתו לפרטי הפרסום ובכלל זה היכן תתפרסם התמונה ולמשך כמה זמן״. כלל 3(ט) קובע דרישה דומה לציון שם הלקוח באתר. השלישית היא ההמלצה עצמה. כלל 3(יא) מתיר המלצות אם אין בהן רושם מטעה, ולכן לקוח שאומר ״הם תמיד מנצחים״ מכניס לפרק משפט שהמשרד אחראי לו.

לפי הקריאה שלנו, טופס ההסכמה לפרק מצולם צריך לפרט את הדברים האלה:

  • שהלקוח יודע שהוא חופשי לסרב, ושהטיפול בעניינו לא תלוי בכך
  • אילו נושאים ייאמרו בפרק, ואילו פרטים לא ייאמרו
  • איפה הפרק יתפרסם, כולל YouTube, אפליקציות האודיו, האתר וקטעים קצרים ברשתות
  • לכמה זמן, ומה קורה אם הלקוח מבקש להוריד את הפרק
  • שהלקוח ראה את הגרסה הערוכה ואישר אותה לפני הפרסום

נוסח מלא של טופס הסכמה, ומה מותר לצטט מביקורות, פירטנו בעמוד פרסום המלצות לקוחות.

אורחים שאינם לקוחות

אורח שהוא בעל מקצוע, כמו שמאי, רואה חשבון או מגשר, לא כפוף לכללי הלשכה, אבל המשרד כן. כשהפרק מוטמע באתר, כלל 3(ח) קובע שהאתר לא יכלול ״במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים״. לפי הקריאה שלנו, אורח שמסביר את התחום שלו זה בסדר, ואורח שמסיים ב״ולמי שרוצה הנחה, תתקשרו אלינו״ הופך את הקטע לפרסומת שלו. מסבירים לאורח את הגבול לפני ההקלטה, ומורידים בעריכה את מה שחורג ממנו.

עוד גבול נוגע להפניות. אם האורח מפנה לקוחות למשרד והמשרד מפנה לקוחות אליו, הפרק המשותף הוא לא בעיה. תמורה לפי לקוח שהגיע היא כבר שאלה אחרת. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שידול, וסעיף 58 אוסר שיתוף בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.

הקלטה של אורח ושל לקוח

ההקלטה עצמה מעלה שאלות של הסכמה ושל שמירת הקובץ, ובפרט כשמקליטים שיחה מרחוק ומעלים אותה לכלי תמלול. את הכללים על הקלטה ותמלול, כולל חוק האזנת סתר וכלל 22 לכללי האתיקה, פירטנו בעמוד על תמלול פגישות עורך דין. ואם משתמשים בכלי AI כדי לתמלל, לחתוך קטעים או לכתוב תקציר, הסודיות לא משתנה. את הגבולות פירטנו בעמוד בינה מלאכותית במשרד עורכי דין.

מפרק אחד לחיפוש, לתשובות AI ולסרטונים קצרים

פרק שקיים רק באפליקציית האודיו נשאר שם. הוא לא נכנס לאינדקס של גוגל כטקסט, הוא לא נותן לאתר כניסות, והוא נעלם מהעין אחרי שבועיים. כדי שאותה שעה של הקלטה תעבוד גם בחיפוש, מפרקים כל פרק לחמישה תוצרים.

תוצר מה עושים מה זה נותן
הפרק המלא ב־YouTube כותרת שהיא השאלה, תיאור שמקשר לעמוד באתר, פרקים לפי חותמות זמן חיפוש בתוך YouTube וצפייה מהטלפון ומהטלוויזיה
הפרק באפליקציות האודיו אותו קובץ בלי תמונה, דרך שירות אחסון עם פיד RSS מאזינים בדרכים
עמוד באתר תמליל ערוך, כותרות לפי השאלות, הפרק מוטמע למעלה כניסות מחיפוש וטקסט שגוגל ומנועי AI יכולים לקרוא
שלושה עד ארבעה קטעים קצרים כל קטע עונה על שאלה אחת מהפרק חשיפה ברילס, ב־Shorts ובטיקטוק
פסקה לניוזלטר ופוסט ללינקדאין תקציר של התשובה הכי חשובה, עם קישור לעמוד חזרה של לקוחות קודמים וממליצים

פרקים לפי חותמות זמן

לפי מרכז העזרה של YouTube, אפשר לחלק סרטון לפרקים באמצעות חותמות זמן בתיאור. החותמת הראשונה חייבת להתחיל ב־00:00, צריך לפחות שלוש חותמות בסדר עולה, וכל פרק צריך להיות באורך של עשר שניות לפחות. בפרק של שאלות ותשובות, כל שאלה היא פרק, והכותרת שלה היא השאלה כפי שלקוח מנסח אותה. כך צופה שמחפש רק את התשובה על ״מה קורה עם הדירה״ מגיע אליה ישר. YouTube מפעילה גם פרקים אוטומטיים כברירת מחדל בסרטונים חדשים, אבל לא כל סרטון מתאים להם, ולכן עדיף לכתוב אותם ידנית.

תמלילים, כתוביות ותשובות AI

YouTube מציעה כתוביות אוטומטיות בעברית, והיא עצמה מזהירה שהן עלולות לא לייצג נכון את מה שנאמר. בפרק משפטי, שם של חוק או מספר ימים שגוי בכתובית הם מידע מטעה, ולכן בודקים ומתקנים לפני הפרסום. ב־Apple Podcasts המצב שונה. לפי Apple, תמלול אוטומטי זמין באנגלית ובכמה שפות אירופיות, ועברית לא ברשימה. מי שרוצה תמליל שם צריך לספק אותו בעצמו בפיד ה־RSS.

התמליל הערוך באתר הוא החלק החשוב ביותר מבחינת חיפוש. Google כותבת שאין דרישות נוספות כדי להופיע ב־AI Overviews או ב־AI Mode, שהעמוד צריך להיות באינדקס וזכאי להופיע עם קטע טקסט, ושכדאי לוודא שתוכן חשוב זמין בטקסט, עם תמונות וסרטונים שתומכים בו. פרק שקיים רק כקובץ שמע לא עונה על זה. אותו פרק עם תמליל ערוך, כותרות לפי השאלות ומקורות כן. את מה שגורם לעמוד להיות מצוטט בתשובות של מנועי AI פירטנו בעמוד קידום עורכי דין בבינה מלאכותית, ואת הסימון של הסרטון בנתונים מובנים פירטנו במדריך על נתונים מובנים לעורכי דין.

תמליל הוא לא העתק מילה במילה של השיחה. מורידים חזרות, מוסיפים כותרות, ומוסיפים קישורים לעמודי התחום באתר ולמקורות של החוקים שהוזכרו. עמוד כזה הוא בעצם מאמר שנכתב בדיבור, ואת העבודה על הכתיבה לאתר פירטנו במדריך על בלוג לעורך דין.

העלאה דרך RSS ל־YouTube

לפי מרכז העזרה של YouTube, אפשר לחבר את פיד ה־RSS של פודקאסט אודיו ל־YouTube Studio, ו־YouTube יוצרת סרטון לכל פרק עם תמונת הפודקאסט כרקע סטטי. השירות זמין במדינות נבחרות, ולא מצאנו אישור שהוא זמין בישראל, ולכן כדאי לבדוק ב־YouTube Studio לפני שמתכננים סביבו. גם כשהוא זמין, סרטון עם תמונה סטטית הוא פתרון ביניים. מי שכבר מקליט באולפן, עדיף שיצלם.

הקטעים הקצרים

מכל פרק אפשר לחתוך שלושה או ארבעה קטעים קצרים, כל אחד עם תשובה שלמה לשאלה אחת. כאן הסיכון הוא הוצאה מהקשר. משפט כמו ״במקרים כאלה בית המשפט כמעט תמיד פוסק לטובת האב״, שבפרק המלא הגיע אחרי חמש דקות של הסתייגויות, נשמע כהבטחה כשהוא עומד לבד. לכן כל קטע עובר בדיקה נפרדת לפי כלל 3(ד)(2). את הכללים המיוחדים לסרטונים קצרים, כולל ההנחיות של ועדת האתיקה הארצית שדווחו ב־9 באוגוסט 2026 על מוזיקה, לבוש ואפקטים, פירטנו במדריך על וידאו קצר שקישרנו למעלה.

איך מודדים אם הפודקאסט מביא פניות

ספירת האזנות וצפיות היא לא מדידה של עסק. פרק עם 300 צפיות שהביא שתי שיחות ייעוץ שווה יותר מפרק עם 5,000 צפיות שלא הביא אף אחת. לפי גיקטיים, דרושות לפחות 5,000 האזנות לפרק כדי להתחיל למכור חסויות מוזרקות. משרד עורכי דין לא מוכר חסויות, ולכן המספר הזה לא רלוונטי לו. מה שרלוונטי הוא אם אנשים פונים.

ארבעה מדדים, מהקל למדויק:

  1. כניסות לעמודי התמליל באתר. רואים ב־Google Analytics כמה אנשים הגיעו לכל עמוד, ומאיפה. כניסה מ־YouTube או מאפליקציית אודיו מסומנת כהפניה.
  2. חיפושים של שם המשרד. ב־Search Console רואים אם חיפושים של שם המשרד או של שם עורך הדין עלו בחודשים שאחרי תחילת הפודקאסט.
  3. קישור עם פרמטר מעקב בתיאור. כל קישור מתיאור הפרק לאתר כולל פרמטר שמזהה את הפרק, כך שפנייה שהתחילה בפרק מסוים נספרת לו. את ההגדרה של מעקב כזה פירטנו במדריך על מעקב המרות לעורכי דין.
  4. שאלה קבועה בשיחה הראשונה. ״איך שמעתם עלינו?״, עם אפשרות ״פודקאסט או YouTube״. את השיחה הזו, ואיך רושמים את התשובה, פירטנו במדריך על מעקב אחרי פנייה.

חישוב לדוגמה של החזר

נמשיך מהדוגמה של ₪29,400 לשנה. נניח, כדוגמה בלבד, ששנים עשר עמודי התמליל מביאים יחד 400 כניסות בחודש מחיפוש אורגני. לקנות 400 קליקים במחיר החציוני של הענף היה עולה 400 × ₪16.4 = ₪6,560 בחודש, ו־₪78,720 בשנה. אם, שוב כדוגמה, מתוך הכניסות ומתוך המאזינים מגיעות שש פניות בחודש, לפי העלות החציונית לפנייה הן שוות 6 × ₪108 = ₪648 בחודש, כלומר ₪7,776 בשנה. בחשבון של פניות בלבד, הפרויקט מחזיר רק ₪7,776 ÷ ₪29,400, בערך 26%, מהעלות בשנה הראשונה.

לכן ההחלטה תלויה בשאלה אם הפרקים מגדילים גם את שיעור החתימה ואת גודל התיק, ולא רק את מספר הפניות. מי שהגיע אחרי שלושה פרקים כבר בחר בעורך הדין לפני השיחה. ההכנסה מתיק אחד בתחום כמו דיני משפחה או נדל״ן יכולה לכסות חלק גדול מהעלות. את החשבון הזה, עם המספרים של המשרד שלכם, אפשר לעשות במחשבון החזר על ריטיינר. ושתי הסתייגויות. כניסה אורגנית לעמוד תמליל שווה פחות מקליק על מודעה של מי שמחפש עורך דין עכשיו, ולכן הכפל ב־₪16.4 הוא גבול עליון. ו־400 כניסות בחודש הן הנחה, לא תחזית.

טעויות שחוזרות אצל משרדים

כל אחת מהטעויות האלה נוגעת לכלל או לעניין מעשי שתיארנו למעלה:

  • מתחילים בלי תוכנית לשנה. שלושה פרקים, ואז הפסקה של חצי שנה. ערוץ נטוש נראה גרוע יותר מערוץ שלא קיים.
  • פרק על ״העולם המשפטי״. שיחה על חדשות כלליות ולא על שאלה של לקוח. היא מעניינת עורכי דין אחרים, ולא מי שעומד להתגרש.
  • סיפור תיק שזורם בשיחה. ״ובסוף השופטת אמרה…״ בפרק על תיק משפחה, בניגוד לסעיף 70(א).
  • קריאה לפעולה עם מחיר. ״פגישה ראשונה בחינם, רק למאזינים״, בניגוד לכלל 3(ב)(14).
  • אורח שמוכר. קטע של שתי דקות שבו האורח מציע הנחה על השירות שלו, בפרק שמוטמע באתר, בניגוד לכלל 3(ח) לפי הקריאה שלנו.
  • חבילה עם ״חשיפה״ בלי סימון. הפרק עולה בערוץ של המפיק כראיון רגיל, בלי סימון שזו פרסומת שהמשרד שילם עליה.
  • כתוביות שלא נבדקו. שם של חוק שהשתבש, או ״30 יום״ שהפך ל״13 יום״.
  • קטע קצר מחוץ להקשר. משפט שנשמע כהבטחה כשהוא עומד לבד.
  • אין עמוד באתר. הפרק קיים רק ב־Spotify וב־YouTube, ומי שמחפש את הנושא בגוגל מגיע לאתר של משרד אחר.
  • אין עותק. פרק שנמחק בלי שנשמר קובץ סופי ורישום של מקום הפרסום, בניגוד לכלל 3א.
  • שליחה לכל אנשי הקשר. הודעה בוואטסאפ על פרק חדש לכל מי שבטלפון של עורך הדין. כלל 3(יג) מתיר מידעון רק למי שביקש, וסעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר לתבוע עד ₪1,000 על כל הודעה בלי הוכחת נזק. את הכללים פירטנו בעמוד על חוק הספאם לעורכי דין, ואת בניית רשימת התפוצה בהסכמה, בעמוד על ניוזלטר למשרד עורכי דין.

תוכנית ל־12 חודשים

התוכנית בנויה למשרד בוטיק בתחום פרטי, כמו דיני משפחה או מקרקעין, שמקליט פרק מצולם פעם בחודש באולפן שכור. היא מניחה שלוש שעות של עורך דין לכל פרק, כמו בחישוב לדוגמה.

חודש מה עושים תוצר
1 אוספים עשרים שאלות שלקוחות שואלים בפגישה הראשונה, ובודקים בהשלמה האוטומטית של גוגל איך הם מנסחים אותן. בוחרים שנים עשר נושאים לשנה רשימת נושאים ותבנית קבועה לפרק
1 מכינים טופס הסכמה לאורחים וללקוחות, ורשימת בדיקה לפני פרסום שני מסמכים שעורך הדין אישר
2 מקליטים שני פרקים ביום אחד באולפן, כדי שיהיה מלאי שני פרקים מוקלטים
2 מעלים את הפרק הראשון ל־YouTube ולאפליקציות האודיו, עם פרקים לפי חותמות זמן, ובונים עמוד תמליל באתר פרק ראשון ועמוד ראשון
3 פרק שני, ושלושה קטעים קצרים מכל פרק שני פרקים, שישה קטעים
4 עד 6 פרק בחודש. מוסיפים לטופס הפנייה ולשיחה הראשונה את השאלה ״איך שמעתם עלינו״ שישה פרקים ושישה עמודים באתר
6 בדיקה ראשונה של כניסות לעמודי התמליל, חיפושים של שם המשרד ותשובות בשיחה הראשונה טבלה לפי פרק
7 עד 9 ממשיכים בקצב. פרק אחד ברבעון עם אורח בעל מקצוע, אם הנושא מתאים תשעה פרקים
10 עד 11 מעדכנים עמודי תמליל ישנים לפי שאלות שעלו בשיחות, ומוסיפים קישורים בין הפרקים עמודים מעודכנים
12 מחליטים על השנה הבאה לפי הנתונים. נושאים שהביאו פניות ממשיכים, ופורמט שלא עבד נעצר תוכנית לשנה השנייה

שנים עשר פרקים בשנה הם קצב שמשרד קטן יכול להחזיק. אחרי שנה יש לו שנים עשר עמודים באתר שעונים על השאלות האמיתיות של הלקוחות, כשלושים וחמישה קטעים קצרים, וארכיון שאפשר לשלוח לכל מי שמתלבט. הפודקאסט משתלב עם שאר ערוצי המוניטין, ופרק טוב הוא גם בסיס להרצאה, כפי שפירטנו בעמוד על הרצאות וכנסים לעורכי דין, או למאמר, כפי שפירטנו בעמוד על פרסום מאמרים לעורכי דין.

איך Reboost עובדת עם פודקאסט ווידאו ארוך

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא בתשלום לפי פנייה. אנחנו לא אולפן הקלטות. החלק שלנו הוא מה שקורה לפני ההקלטה ואחריה. אנחנו בוחרים נושאים לפי מה שלקוחות מחפשים, מכינים שאלות, ואחרי ההקלטה הופכים את הפרק לעמוד באתר שמוביל לטופס הפנייה. כל מודעה יוצאת בשם המשרד, ועורך הדין מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה.

בדוח החודשי אתם רואים כמה פניות חדשות הגיעו. את העבודה על השם של המשרד, מהלוגו ועד הקול שלו, תיארנו בעמוד מיתוג לעורכי דין, ואת העבודה על התוכן באתר בעמוד קידום אתרים לעורכי דין. לא נעבוד עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. אם אתם רוצים לדעת קודם איפה הפניות נעצרות היום, מהכניסה לאתר ועד הפגישה, אפשר להתחיל בבדיקת משפך הפניות, בדיקה במחיר קבוע שמקוזזת מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הציטוטים מהכללים ומהחוקים נלקחו מהנוסח שבוויקיטקסט, והיישום שלהם לפודקאסט ולסרטונים ארוכים הוא הקריאה שלנו, וסימנו אותו ככזה. המחירים שמופיעים כאן לקוחים ממחירונים ומכתבות שפורסמו, ואינם הצעת מחיר. לפני פרק שעוסק בתיק אמיתי כדאי לבדוק עם ועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

מותר לעורך דין להקליט פודקאסט עם לקוח שלו?

מותר, אבל בשני תנאים שונים. הראשון הוא סודיות. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל דבר שהלקוח הביא לידיעת עורך הדין, אלא אם הלקוח הסכים במפורש אחרת, ולכן לקוח שמספר בפרק על התיק שלו צריך הסכמה מפורשת לכל מה שייאמר. השני הוא ההופעה עצמה. כלל 3(ה) מתיר תמונות של עורך הדין עם לקוחותיו רק אם הלקוח הצהיר בכתב שהבין שהוא חופשי לסרב ושהשירות לא הותנה בכך, וההסכמה צריכה לפרט היכן הפרסום יופיע ולכמה זמן. בפרק מצולם אנחנו קוראים את זה כחל על הסרטון כולו. בתיק משפחה, שנדון בדלתיים סגורות, צריך גם לבדוק את סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט.

כמה עולה להפיק פרק של פודקאסט למשרד?

לפי מחירונים וכתבות שפורסמו, הטווח רחב. בגיקטיים דווח ב־2024 על 100 עד 200 ש״ח לשעת הקלטה באולפן ועוד 100 עד 150 ש״ח לשעת עריכה. אולפן בראשון לציון מפרסם 350 ש״ח לשעת הקלטה באודיו עם טכנאי ועריכת סאונד, ו־650 ש״ח לשעה עם צילום. חברת שיווק כתבה ב־2023 על 300 ש״ח ועוד מע״מ לפרק לא מצולם, ועל 2,000 ש״ח ועוד מע״מ ומעלה לפרק מצולם באיכות גבוהה. העלות הגדולה יותר היא בדרך כלל הזמן של עורך הדין, בהכנה, בהקלטה ובבדיקת הקטעים לפני הפרסום. את החשבון המלא, עם דוגמה לשנה, פירטנו בעמוד.

האם צריך לסמן פודקאסט של המשרד כפרסומת?

פודקאסט שהמשרד מפיק ומעלה לערוץ שלו הוא תוכן של המשרד, וכלל 3(י) לא דורש עליו סימון. הסימון נדרש כשהמשרד משלם כדי להופיע במקום של אחרים. כלל 3(י)(2) מתיר לשלם בעד פרסום ראיונות רק אם נכתב מפורשות במקום הפרסום שזו פרסומת. לכן ראיון בפודקאסט של מישהו אחר בלי תשלום מותר בלי סימון, ואותו ראיון בתשלום מחייב סימון. שימו לב לחבילות הפקה שכוללות ״חשיפה״ בערוצים של חברת ההפקה. לפי הקריאה שלנו, פרק כזה הוא ראיון בתשלום שמתפרסם אצל אחר, וצריך לבקש שיסומן כפרסומת.

מותר לשים חסות או פרסומת של עסק אחר בפודקאסט של המשרד?

כאן צריך זהירות. כלל 3(ח) קובע שאתר האינטרנט של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים. לפי הקריאה שלנו, פרק שמוטמע באתר המשרד ובו קטע חסות של יועץ משכנתאות או של שמאי מכניס פרסומת של אחר לאתר. גם בערוץ YouTube של המשרד, חסות כזו מעוררת שאלה של כבוד המקצוע לפי כלל 2א, ומאזין עלול להבין שהמשרד ממליץ על נותן החסות. ואם החסות היא חלק מהסכם שבו המשרד משלם לנותן החסות על כל לקוח שהופנה, נכנסים לסעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, שאוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות. הפתרון הפשוט הוא פודקאסט בלי חסויות, שהמשרד מממן בעצמו.

פודקאסט או ערוץ YouTube, במה כדאי להתחיל?

לרוב משרדים אנחנו ממליצים להקליט בווידאו מההתחלה ולהעלות קודם ל־YouTube, ואת אותו פרק גם לאפליקציות האודיו. הסיבה מעשית. מווידאו אפשר להוציא אודיו, ואילו מאודיו אי אפשר להוציא וידאו. YouTube מציעה כתוביות אוטומטיות בעברית ופרקים לפי חותמות זמן, וקל לקשר משם לעמוד באתר. Apple Podcasts, לעומת זאת, לא מייצרת תמלול אוטומטי בעברית, ולכן אם רוצים תמליל שם, צריך לספק אותו בעצמכם בפיד. ההפרש בעלות לפי המחירון שבדקנו הוא 350 ש״ח לשעה באודיו מול 650 ש״ח לשעה עם צילום.

כמה זמן לוקח עד שפודקאסט מביא פניות?

לא מצאנו נתון מבוסס על משרדי עורכי דין, ולכן לא נמציא מספר. מה שאפשר לומר הוא שפודקאסט בונה היכרות, ושהפניות מגיעות לרוב דרך ערוץ אחר. מאזין שומע כמה פרקים, ואחר כך מחפש את שם המשרד בגוגל או מגיע לעמוד באתר שעונה על אותה שאלה. לכן מודדים שלושה דברים לאורך שישה עד שנים עשר חודשים, חיפושים של שם המשרד ב־Search Console, כניסות לעמודי התמליל באתר, והתשובה לשאלה ״איך שמעתם עלינו״ בשיחה הראשונה. משרד שמצפה לפניות כבר מהפרק הראשון יתאכזב, ועדיף שיחליט מראש על תקופת ניסיון של שנים עשר פרקים לפחות.

האם מותר לדבר בפרק על שכר הטרחה של המשרד?

לא במסגרת הפרסומת. כלל 3(ב)(14) מתיר בפרסומת מלל חופשי שמציע שירות משפטי ״שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״. לפי הקריאה שלנו, פרק של המשרד שמזמין לפנות אליו הוא פרסומת לפי כלל 3(ד), ולכן לא אומרים בו כמה המשרד גובה, לא מציעים הנחה ולא מבטיחים פגישה ראשונה בחינם. שאלה אחרת היא הסבר כללי על המסגרת המשפטית של שכר טרחה, למשל מה קובעת תקנה מסוימת בתחום. את ההבחנה הזו, ומה מותר לכתוב על שכר טרחה באתר, פירטנו בעמוד על שכר טרחה בשיווק משרד עורכי דין. בכל מקרה של ספק כדאי לשאול את ועדת האתיקה של המחוז.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.