דילוג לתוכן הראשי
Reboost

שיווק לעורך דין שעוזב משרד

שיווק לעורך דין שעוזב משרד מתחיל עוד לפני היום האחרון במשרד הקודם. הלקוחות שליוויתם, הביוגרפיה באתר של המשרד, הביקורות בגוגל שנכתבו עליכם והמספר שכולם מכירים לא עוברים איתכם אוטומטית, וחלק מהם לא יעברו בכלל. העמוד הזה מפרק מה הכללים מתירים, מה נשאר מאחור ואיך בונים את המשרד החדש סביב מה שכן עובר.

עורך דין שעוזב משרד לא מתחיל מאפס, וגם לא ממשיך מאותה נקודה. יש לו שם בשוק, לקוחות שמכירים אותו ועמיתים שמפנים אליו, אבל רוב הנכסים הדיגיטליים שהביאו לו פניות רשומים על שם המשרד שהוא עוזב. העמוד הזה הוא חלק מסדרת שיווק לפי סוג המשרד, ועוסק ברגע המעבר עצמו. את התוכנית הכללית לשנה הראשונה, התקציב והקמפיין הראשון פירטנו בשיווק למשרד עורכי דין חדש, וכאן אנחנו לא חוזרים עליה. מה שמופיע כאן הוא מה שייחודי למי שיוצא ממשרד קיים, הלקוחות, הכללים, מה נשאר מאחור ואיך מודיעים.

מה שונה כשעוזבים משרד, לעומת פתיחה מאפס

מי שפותח משרד ישר מההתמחות לא צריך להחליט מה לעשות עם לקוחות של אחרים. מי שעוזב אחרי שבע או חמש עשרה שנה נמצא במצב הפוך. יש לו יותר ממה שהוא יכול לקחת, והשאלה היא מה מותר לקחת, מה כדאי להשאיר ואיך להודיע בלי לשרוף את הקשר עם המשרד הקודם.

נכס מי שפותח מאפס מי שעוזב משרד
לקוחות אין יש לקוחות שבטיפול, ולקוחות עבר של המשרד שמכירים אותו
שם בשוק אין שם מוכר, אבל מחובר לשם של המשרד הקודם
ביקורות בגוגל אין יש, אבל בפרופיל של המשרד הקודם
עמוד באתר אין ביוגרפיה באתר של המשרד הקודם, שתרד או תשתנה
טלפון ומייל חדשים מספר ומייל שהלקוחות שמרו, שאולי שייכים למשרד
מאמרים ותוכן אין מאמרים שפורסמו באתר המשרד או בשמו
מגבלות חוזיות אין הסכם שותפות או חוזה עבודה עם תניות אפשריות
קשר עם המשרד הקודם לא רלוונטי עמיתים שעוד יפנו תיקים, או צד לסכסוך

השורה האחרונה משנה את כל התוכנית. מעבר בהסכמה, עם מכתב משותף ללקוחות והפניה הדדית של תיקים, מאפשר לשווק את המשרד החדש מהיום הראשון כהמשך טבעי. מעבר בסכסוך מחייב זהירות בכל הודעה, כי כל מכתב וכל פוסט יכולים להפוך לראיה. העמוד בנוי כך שיתאים לשני המצבים, אבל ההמלצה שלנו עקבית. כמה שיותר מהמעבר נעשה בתיאום, וכמה שפחות מההודעות נכתבות בכעס.

ההבדל השני הוא הזמן. משרד חדש בונה מוניטין במשך שנה או שנתיים. עורך דין שעוזב צריך לגשר על פער של כמה חודשים, בין היום שבו הוא מפסיק להופיע באתר של המשרד הקודם לבין היום שבו האתר והפרופיל החדשים מתחילים להופיע בחיפוש. מי שמתכנן את הפער הזה מראש שומר על רוב הפניות שמגיעות בשמו. מי שלא מתכנן מגלה שאנשים שחיפשו אותו בשם הגיעו למשרד הקודם, ושם מישהו אחר ענה להם.

מה הכללים אומרים על הודעה ללקוחות המשרד הקודם

כדאי להתחיל במה שאין. חיפשנו בכללי האתיקה, בכללי הפרסומת, בחוק הלשכה ובעלוני האתיקה שפורסמו, ולא מצאנו כלל או החלטה של ועדת האתיקה שעוסקים במפורש בעורך דין שעוזב משרד ופונה ללקוחות שלו. מה שיש הוא כמה הוראות כלליות שחלות על המצב הזה, ומהן אפשר לגזור תשובה. כל מה שמסומן כאן כ״קריאה שלנו״ הוא פרשנות שלנו, לא ציטוט של הכלל.

הוראה מה כתוב בה למה היא חשובה במעבר
כלל 13(ב) לכללי האתיקה עורך דין שמחליט להפסיק טיפול בעניין לפני סיומו ייתן הודעה ללקוח בלי דיחוי, ויפסיק באופן שלא יפגע בו ככל האפשר לקוח שאתם מטפלים בתיק שלו צריך לשמוע שאתם עוזבים, ומוקדם
כלל 13(ג) בעניין שתלוי ועומד בבית משפט, הפסקת הייצוג כפופה להוראות החיקוק בתיקים בבית משפט המעבר עובר גם דרך בית המשפט
כלל 18 אסור להעביר ייפוי כוח לעורך דין אחר בלי הסכמה נפרדת ומפורשת של הלקוח בכתב, גם אם ייפוי הכוח מתיר העברה הלקוח חותם על ההחלטה, לא המשרד ולא אתם
כלל 27 עורך דין שמקבל עניין שמטופל בידי אחר ימסור לו הודעה בלי דיחוי ויוודא שנמסרה כשתיק עובר אליכם, אתם מודיעים למשרד הקודם בכתב
כלל 19 חובת סודיות על כל מה שהלקוח מסר המידע על הלקוח לא הופך לרשימת שיווק
סעיף 56 לחוק הלשכה אסור לשדל אדם למסור עבודה מקצועית, בעצמו או דרך אחר הודעה עובדתית אינה שידול. לחץ, הצעות מחיר והשמצת המשרד הקודם קרובים אליו
סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות שימוש בידיעה על עניינו הפרטי של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה הוא פגיעה בפרטיות רשימת הלקוחות של המשרד נמסרה לצורך הטיפול, לא לצורך שיווק המשרד החדש

הקריאה שלנו, שלוש קבוצות של לקוחות

הכללים לא מבחינים בין סוגי לקוחות, אבל במעשה יש שלוש קבוצות, וכל אחת מקבלת יחס אחר.

  1. לקוחות שאתם מטפלים בתיק שלהם עכשיו. כאן יש חובה להודיע לפי כלל 13, וזו גם הקבוצה שבה ללקוח יש אינטרס הכי ברור לדעת. ההודעה אומרת שאתם עוזבים, ממתי, ושהלקוח יכול לבחור אם להמשיך איתכם או להישאר במשרד. היא לא אומרת למה המשרד הקודם פחות טוב.
  2. לקוחות שסיימתם לטפל בהם במשרד. אין חובה להודיע, והשאלה היא אם מותר. הקריאה שלנו היא שהודעה אישית ועובדתית על שינוי בפרטי הקשר שלכם, למי שעבדתם איתו ישירות, קרובה יותר לכלל 3(ב)(8) מאשר לשידול. אבל כאן נכנס חוק הספאם, ונכנס גם השאלה אם הפרטים שלו בכלל נמצאים אצלכם כדין, וזה מה שהופך את הקבוצה הזו לרגישה.
  3. לקוחות של המשרד שלא טיפלתם בהם. אין לכם קשר אישי איתם, והפרטים שלהם הגיעו אליכם רק דרך המערכות של המשרד. פנייה אליהם היא הכי קרובה לשידול ולשימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר. אנחנו לא בונים שום פעולה שיווקית על הקבוצה הזו.

נוסח הודעה ללקוח בתיק פתוח

הנוסח הבטוח ביותר הוא מכתב משותף של המשרד ושל עורך הדין העוזב. כשזה לא אפשרי, מכתב של עורך הדין צריך להיות קצר ועובדתי. אלה הרכיבים שאנחנו ממליצים עליהם, ולא נוסח מחייב:

  • שמכם, ושמהתאריך מסוים אתם כבר לא עובדים במשרד הקודם.
  • שהתיק יכול להמשיך במשרד הקודם או לעבור אליכם, ושההחלטה של הלקוח.
  • מה צריך לעשות בכל אחת מהאפשרויות, כולל חתימה על ייפוי כוח חדש לפי כלל 18 אם הוא בוחר לעבור.
  • פרטי הקשר במשרד הקודם ופרטי הקשר שלכם, באותה בולטות.
  • מועד שבו לא יקרה שום דבר בתיק בלי החלטה שלו, כמו דיון קרוב או מועד הגשה.

מה לא נכנס למכתב. השוואה בין המשרדים, הנחה בשכר טרחה למי שעובר, טענה שהמשרד הקודם לא יוכל לטפל בתיק, ושיחות חוזרות ללקוח שלא ענה. כל אחד מאלה הופך הודעה למה שסעיף 56 אוסר.

זכות הלקוח לבחור, ומי מחזיק בתיק

אין בכללים סעיף שאומר במילים ״הלקוח רשאי לבחור את עורך הדין שלו״. אבל המבנה כולו מניח את זה. כלל 18 דורש הסכמה כתובה של הלקוח להעברת ייפוי הכוח, וכלל 27 מסדיר מה קורה כשעניין עובר מעורך דין אחד לאחר. כלומר, לא המשרד ולא עורך הדין העוזב מחליטים לאן התיק הולך. הלקוח מחליט, ושני הצדדים צריכים לאפשר לו להחליט.

במעשה הלקוח לא רואה ״משרד״ ו״עורך דין״. הוא ראה את האדם שישב איתו בפגישות ושהופיע בדיונים. לכן ברוב המעברים חלק מהלקוחות בוחרים ללכת אחרי עורך הדין, וחלק נשארים. משרד חכם מכין את עצמו לזה, ועורך דין חכם לא מנסה להגדיל את החלק שעובר בלחץ.

שאלה מה ההוראה אומרת מה זה אומר בפועל
מי מחליט לאן עובר התיק כלל 18 דורש הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב להעברת ייפוי כוח ייפוי כוח חדש, חתום, לכל לקוח שעובר
מי מודיע למי כלל 27 מחייב את עורך הדין המקבל להודיע לעורך הדין הקודם ולוודא שההודעה נמסרה מכתב למשרד הקודם על כל תיק שעבר, עם אישור קבלה
האם המשרד הקודם יכול לעכב את התיק סעיף 88 לחוק הלשכה מתיר לעכב מסמכים וכספים של לקוח להבטחת שכר טרחה והוצאות, בתנאי שתוגש תביעה תוך שלושה חודשים מדרישה בכתב מסכמים מראש את שכר הטרחה על העבודה שכבר נעשתה, כדי שהתיק לא יתקע
מה קורה בתיק בבית משפט כלל 13(ג) מפנה להוראות החיקוק הודעה על החלפת ייצוג לפי סדרי הדין, בתיאום עם המשרד הקודם
האם אפשר לטפל נגד לקוח של המשרד הקודם כלל 16 אוסר לטפל נגד לקוח בעניין שטיפלתם בו עבורו, או בעניין שיש לו זיקה של ממש למידע שקיבלתם ממנו בודקים כל תיק חדש מול רשימת התיקים שטיפלתם בהם במשרד הקודם

השורה האחרונה רלוונטית לשיווק יותר ממה שנראה. עורך דין שעזב משרד שמייצג חברות ביטוח, ופתח משרד שמייצג נפגעים, ימצא את עצמו מול לקוחות לשעבר. לפני שמפרסמים תחום חדש, עושים רשימה של הלקוחות והתיקים מהמשרד הקודם שעלולים ליצור ניגוד. כלל 16(ב) מאפשר לפנות לוועד המחוזי ולבקש החלטה מראש, לפני שמקבלים תיק כזה.

שכר הטרחה הוא החלק שהכי הרבה מעברים נתקעים בו. לקוח שעבר באמצע תיק השאיר מאחור עבודה שהמשרד הקודם עשה, ולפעמים שכר טרחה שעוד לא שולם. ההחלטה איך מתחלקים בו היא עניין של ההסכם ביניכם ושל הסכם שכר הטרחה עם הלקוח, לא של שיווק. מה שהשיווק צריך ממנה הוא שהיא תתקבל מהר, כי לקוח שהתיק שלו תקוע בין שני משרדים לא ימליץ על אף אחד מהם.

תניות אי תחרות ואי שידול בהסכם

לפני כל הודעה, קוראים את ההסכם. הסכם שותפות או חוזה עבודה של עורך דין יכולים לכלול תניית אי תחרות, התחייבות שלא לפנות ללקוחות המשרד, הודעה מוקדמת ארוכה, או הסדר על חלוקת לקוחות ושכר טרחה ביום הפרידה. זה לא ייעוץ משפטי, ובשאלה אם התנייה שלכם תקפה צריך לשאול עורך דין שמתמחה בזה. מה שאפשר לתאר כאן הוא נקודת המוצא בפסיקה, ואיך היא משפיעה על התוכנית השיווקית.

פסק הדין המרכזי הוא ע״א 6601/96 AES נ׳ סער, שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2000. לפי התקציר שקראנו, בית המשפט קבע שהתחייבות ״ערומה״ לאי תחרות, שכל תכליתה למנוע תחרות, נוגדת את תקנת הציבור ובטלה. מנגד, הוא הכיר בסודות מסחריים וברשימת לקוחות, ככל שהיא סודית, כאינטרסים לגיטימיים של המעסיק. ההגבלה נבחנת לפי סבירות ומידתיות, כלומר לפי משך הזמן, האזור וסוג העיסוק, ובית המשפט יכול לצמצם תנייה רחבה מדי במקום לבטל אותה. פסק הדין עסק בעובד ומעסיק, לא בשותפים במשרד עורכי דין, ולכן היישום שלו על הסכם שותפות תלוי בנוסח ובנסיבות.

סוג התנייה איך היא נראית בהסכם מה היא עלולה לחסום בשיווק מה בודקים עם עורך הדין שלכם
אי תחרות כללית לא לעסוק בתחום מסוים, באזור מסוים, לתקופה מסוימת את המשרד החדש כולו, אם היא תקפה אם היא מגינה על אינטרס לגיטימי או רק מונעת תחרות
אי פנייה ללקוחות לא לפנות ללקוחות המשרד לתקופה מסוימת מכתבים, מיילים ופניות אישיות ללקוחות עבר למי היא חלה, האם רק ללקוחות שטיפלתם בהם, וכמה זמן
אי פנייה לעובדים לא לגייס עובדים של המשרד גיוס המזכירה או המתמחה שעבדו איתכם לאיזו תקופה, והאם היא חלה גם כשהעובד פונה מיוזמתו
סודיות לא להשתמש במידע של המשרד שימוש ברשימות, בתבניות ובנתוני שיווק של המשרד מה נחשב מידע סודי, ומה הוא הידע המקצועי שלכם
קניין במאמרים ובתוכן התוכן שנכתב במשרד שייך למשרד פרסום מחדש של מאמרים שכתבתם האם הוסכם אחרת. לפי סעיף 34 לחוק זכות יוצרים, יצירה של עובד לצורך עבודתו שייכת למעביד אלא אם הוסכם אחרת

שתי מסקנות שיווקיות עולות מהטבלה. הראשונה, תוכנית שבנויה על פנייה ישירה ללקוחות המשרד הקודם היא התוכנית הכי פגיעה, כי היא נשענת על הדבר שההסכם הכי סביר שיגביל. תוכנית שבנויה על חיפוש, על פרופיל בגוגל ועל המוניטין המקצועי שלכם לא תלויה בזה. השנייה, ידע מקצועי שצברתם הוא שלכם. אפשר לכתוב מאמרים חדשים על אותו תחום, בניסוח חדש, בלי להעתיק את מה שפורסם באתר של המשרד.

מה נשאר במשרד הקודם, ומה אפשר לבקש ממנו

רוב הנכסים הדיגיטליים של עורך דין שעבד במשרד רשומים על שם המשרד. זה לא חייב להיות סכסוך. משרד שמתנהל נכון רוצה בעצמו לעדכן את האתר ולהעביר פניות שמגיעות בשמכם, כי לקוח שמחפש אתכם ומקבל מישהו אחר לא יישאר לקוח של אף אחד. הטבלה הבאה היא רשימת הנושאים שכדאי לסגור בכתב לפני היום האחרון.

נכס בדרך כלל שייך ל מה הכללים או הפלטפורמה אומרים מה כדאי לבקש
ביוגרפיה באתר המשרד המשרד כלל 3(ב)(7) מתיר לפרט רק את עורכי הדין שעובדים בפועל במשרד שהעמוד יוסר או יעודכן במועד מוסכם, ולא יישאר חודשים
מאמרים שכתבתם באתר המשרד המשרד, אם לא הוסכם אחרת סעיף 34 לחוק זכות יוצרים לגבי עובד, והסכם השותפות לגבי שותף שהמאמרים יישארו עם שמכם ככותב, כי אתם כתבתם אותם
פרופיל המשרד בגוגל המשרד הביקורות שייכות לפרופיל ולא לאדם שלא יופיע בפרופיל המשרד שאתם עדיין שם
פרופיל איש מקצוע בגוגל, אם יש מי שמנהל אותו לפי גוגל, איש מקצוע צריך להיות זמין בכתובת המאומתת בשעות שמופיעות לברר מי הבעלים, ולהסכים מה קורה בו
מספר טלפון מי שהמנוי רשום על שמו אין כלל אתי מיוחד, זו שאלה חוזית אם המספר של המשרד, הודעה קולית או הפניה לתקופה מוסכמת
מייל על הדומיין של המשרד המשרד התיבה והדומיין של המשרד מענה אוטומטי לתקופה מוסכמת, עם פרטי הקשר במשרד ובמשרד החדש
פרופיל בפורטלים משפטיים תלוי מי פתח הפורטל קובע לעדכן פרופיל אישי, או לבקש להוריד אתכם מפרופיל המשרד
שם המשרד, אם הוא כולל את שמכם תלוי בהסכם סעיף 59ב, וכלל 3(ב)(9) שמתיר שם של שותף רק אם פרש לגמלאות או נפטר לסכם מראש מה קורה לשם

ביקורות שנכתבו עליכם

זה הנכס שהכי כואב להשאיר. לקוחות כתבו, למשל, ״עורך הדין כהן ליווה אותנו בכל שלב״, והביקורת נמצאת בפרופיל של המשרד. גוגל קובעת שכשעסק עובר כתובת ושומר על אותו שם, הביקורות עוברות איתו באופן אוטומטי, וגם מזהירה שלא לפתוח פרופיל חדש בגלל שינוי מיקום או בעלות. אבל עורך דין שעוזב לא ״מעביר״ את העסק. הוא פותח עסק אחר. הקריאה שלנו היא שהביקורות נשארות בפרופיל של המשרד הקודם, ואין דרך לגיטימית להעביר אותן.

מה שכן אפשר לעשות:

  • לקוחות שעוברים איתכם יכולים לכתוב ביקורת חדשה בפרופיל של המשרד החדש, אחרי שהם מקבלים שירות במשרד החדש. ביקורת שנכתבה עבור המשרד החדש על עבודה של המשרד החדש היא ביקורת רגילה.
  • אל תעתיקו ביקורות מהמשרד הקודם לאתר החדש. כלל 3(יא) מתיר להציג המלצות ומכתבי תודה, אבל רק באופן שאינו יוצר רושם מטעה. ביקורת שנכתבה על משרד אחר, שמוצגת באתר שלכם, מטעה לגבי מי קיבל אותה.
  • שם של לקוח באתר מחייב הצהרה כתובה שלו לפי כלל 3(ט), גם אם הוא כבר אמר עליכם מילים טובות במקום אחר.

פרופיל איש מקצוע בגוגל

לפי ההנחיות של גוגל, עורך דין שפונה לציבור ושאפשר ליצור איתו קשר ישירות בכתובת המאומתת בשעות שמופיעות, יכול לקבל פרופיל משלו. כשהוא עורך הדין היחיד שפונה לציבור בכתובת ומייצג מותג, גוגל ממליצה שישתף פרופיל עם המשרד, בשם שמתחיל בשם המותג ואחריו שם איש המקצוע. כלומר, יש משרדים שבהם יש לכם פרופיל נפרד, ויש משרדים שבהם השם שלכם הוא חלק מהפרופיל של המשרד.

ההנחיות לא אומרות מה קורה לפרופיל של איש מקצוע שעזב, ולא מצאנו בהן התייחסות ישירה. מה שנובע מהתנאי שאיש מקצוע יהיה זמין בכתובת המאומתת הוא שפרופיל בכתובת של המשרד הקודם, אחרי שעזבתם, כבר לא עומד בתנאים. לכן הדבר הראשון הוא לברר מי מנהל אותו. אם הפרופיל בחשבון שלכם, אפשר לעדכן את הכתובת לכתובת החדשה. אם הוא בחשבון של המשרד, זה נושא לשיחה ולהסכם. בשני המקרים, לא פותחים פרופיל כפול שמתחרה על אותו שם, וזה מפורט גם במדריך על שם למשרד עורכי דין, בחלק על שינוי שם בלי לאבד דירוג.

איך מודיעים על המעבר בלי לעבור על הכללים

הודעה על מעבר היא פרסומת, וחלים עליה כללי הפרסומת. זה דווקא נוח, כי הכללים מתירים במפורש את רוב מה שצריך לומר. כלל 3(ב)(8) מתיר לפרסם את כל הפרטים של כתובת המשרד ודרכי ההתקשרות וכל שינוי בהם. כלל 3(ב)(18) מתיר לפרסם כל תפקיד שעורך הדין ממלא או מילא בעבר. הקריאה שלנו היא ש״שותף לשעבר במשרד פלוני״ הוא תפקיד שמילאתם בעבר, ולכן מותר לכתוב אותו, כל עוד הוא מדויק ואינו מטעה.

מה רוצים לכתוב מה הכלל אומר נוסח שעובר נוסח שלא
שעברתם כלל 3(ב)(8), שינוי בפרטי המשרד ״מ־1 בינואר המשרד שלי נמצא ברחוב הרצל 10, והטלפון החדש הוא…״ ״עזבתי כי שם כבר לא מטפלים בלקוחות כמו פעם״
איפה הייתם קודם כלל 3(ב)(18), תפקיד שמילאתם בעבר ״בין 2015 ל־2026 הייתי שותף במשרד כהן ושות׳ בתחום דיני המשפחה״ ״המשרד של כהן ושות׳, עכשיו בכתובת חדשה״
מה התחום כלל 3(ב)(10), תחומי עיסוק ״המשרד עוסק בגירושין, משמורת ומזונות״ ״אותו צוות, אותו מקצוענות, בלי המחיר של משרד גדול״
השוואה למשרד הקודם כלל 3(ד)(3), לא לגרום לזלזול בעורך דין אחר. כלל 2א, לא להטעות אין נוסח כזה שעובר ״לקוחות שעברו אליי מגלים…״
שמות לקוחות שעברו כלל 3(ט), רק בהצהרה כתובה אין צורך לכתוב ״לקוחות כמו חברת X כבר איתנו״
ניסיון ותיקים כלל 5, מידע על הניסיון שאינו יוצר רושם מטעה ״ליוויתי מאות הליכי גירושין בבתי המשפט לענייני משפחה במרכז״ אם זה נכון ואפשר להראות ״הובלתי את התיקים הגדולים של המשרד״ כשהם נוהלו בידי צוות

כלל 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת ושל כל מידעון שלוש שנים מיום שהופסק הפרסום או שנשלח המידעון, עם המקום והמועד. ההודעה על המעבר היא הפרסומת הראשונה של המשרד החדש, וזה הזמן לפתוח את התיקייה.

לינקדאין

לינקדאין הוא המקום הטבעי להודעה, כי שם כבר נמצאים העמיתים, הלקוחות העסקיים ועורכי הדין שמפנים. לפי לינקדאין, כשמוסיפים תפקיד חדש לפרופיל אפשר לבחור אם לשתף את העדכון עם הרשת, והעדכון יכול להופיע בפיד, בהתראה או במייל, תוך עד שעתיים. מי שנכנס לפרופיל רואה את השינוי מיד גם אם לא שיתפתם אותו.

זה אומר שהתזמון בידיים שלכם. אנחנו ממליצים לכבות את השיתוף בזמן שאתם מעדכנים פרטים קטנים בפרופיל לפני המעבר, ולהדליק אותו רק כשאתם מוסיפים את התפקיד החדש, אחרי שהמשרד הקודם והלקוחות שבטיפולכם יודעים. ההודעה עצמה עומדת באותם כללים כמו כל פרסומת. היא אומרת מה פתחתם, באיזה תחום ואיפה, ומודה לעמיתים במשרד הקודם בלי לפרט למה עזבתם.

מייל לאנשי הקשר שלכם

כאן רוב עורכי הדין טועים, כי הם מתייחסים לרשימת אנשי הקשר כאל רכוש אישי. סעיף 30א לחוק התקשורת אוסר לשלוח דבר פרסומת בהודעה אלקטרונית או במסרון בלי הסכמה מפורשת מראש, בכתב, ומאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעה שנשלחה בניגוד לסעיף, בלי הוכחת נזק. הודעה על פתיחת משרד שמזמינה לפנות אליו היא כמעט תמיד דבר פרסומת.

שני פרטים בחוק חשובים במיוחד למי שעוזב:

  1. החריג ללקוח קיים חל על המפרסם שקיבל את הפרטים. סעיף 30א(ג) מתיר לשלוח בלי הסכמה רק אם הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של שירות, קיבל הודעה שהם ישמשו לפרסומת, קיבל הזדמנות לסרב, וההודעה עוסקת בשירות דומה. הקריאה שלנו היא שלקוח שמסר את פרטיו למשרד הקודם מסר אותם למשרד, ולא לכם כמפרסם חדש, ולכן החריג לא עובר איתכם.
  2. פנייה חד פעמית לבית עסק מותרת. סעיף 30א(ב) קובע שפנייה חד פעמית לנמען שהוא בית עסק, שמציעה לו להסכים לקבל פרסומת, אינה הפרה. לעורך דין מסחרי שהלקוחות שלו הם חברות, זו דרך להציג את המשרד החדש פעם אחת ולבקש הסכמה, בלי לשלוח ניוזלטר.

מה כן עושים. שולחים הודעה אישית רק למי שביקש לשמוע מכם, או למי שהתיק שלו עובר אליכם, ואז היא כבר לא פרסומת אלא חלק מהטיפול. לכל השאר נותנים למצוא אתכם, דרך לינקדאין, החיפוש בגוגל ושיחות. איך בונים רשימת תפוצה מחדש, עם הסכמה מתועדת, פירטנו בעמוד על חוק הספאם לעורכי דין.

90 הימים הראשונים של מי שעזב משרד

התוכנית הכללית לשנה הראשונה, עם התקציב, הקמפיין הראשון והפרופיל בגוגל מאפס, נמצאת בעמוד על משרד עורכי דין חדש. מי שפותח משרד לבד אחרי העזיבה ימצא את החלוקה של הזמן בין עבודה משפטית לשיווק בעמוד על שיווק לעורך דין עצמאי. כאן אנחנו מוסיפים רק את מה שמשתנה כשמגיעים ממשרד קיים. ההבדל העיקרי הוא שיש ביקוש לשם שלכם כבר ביום הראשון, ומי שלא תופס אותו מאבד אותו למשרד הקודם.

תקופה מה עושים, מעבר לתוכנית הכללית למה דווקא עכשיו
לפני ההודעה שם, דומיין, תיבת מייל, עמוד בית בסיסי, טיוטת מכתב ללקוחות. בלי שום דבר ציבורי כדי שביום ההודעה יהיה לאן להפנות
שבוע 1 מכתבים ללקוחות בתיקים פתוחים, עדכון לינקדאין, עמוד אודות שמתאר את הניסיון לפי כלל 3(ב)(18) הלקוחות צריכים לשמוע מכם לפני שהם שומעים מאחרים
שבועות 2 עד 4 פרופיל בגוגל בכתובת החדשה, עדכון פורטלים, בקשה למשרד הקודם על הביוגרפיה, המייל והטלפון כדי שמי שמחפש את השם שלכם יגיע אליכם
חודש 2 עמוד לכל הליך שהלקוחות שעברו איתכם שואלים עליו, ובקשת ביקורת מכל לקוח שקיבל שירות במשרד החדש הביקורות הראשונות של המשרד החדש יגיעו מהלקוחות שכבר מכירים אתכם
חודש 3 בדיקה של החיפושים על שמכם, מי מופיע ראשון, ומה נשאר לתקן עד עכשיו גוגל אמורה לעדכן את רוב המקורות

החיפוש על השם שלכם

החיפוש החשוב ביותר בחודשים הראשונים הוא לא ״עורך דין לגירושין בחיפה״. הוא השם שלכם. לקוחות עבר, עמיתים ומי שקיבל המלצה עליכם יחפשו אתכם בשם, ובשבועות הראשונים התוצאה הראשונה עשויה להיות עדיין הביוגרפיה שלכם באתר של המשרד הקודם. בדיקה פשוטה עושים פעם בשבוע בחודש הראשון. מחפשים את השם המלא, את השם עם המילה ״עורך דין״ ואת השם עם התחום, ורושמים מה מופיע בשלוש התוצאות הראשונות ומה מופיע בפרופיל בצד.

כל תוצאה ישנה היא משימה. עמוד באתר המשרד הקודם הוא שיחה עם המשרד. פרופיל בפורטל עם הטלפון של המשרד הוא עדכון שאתם עושים בעצמכם. כתבה ישנה בעיתון שמציגה אתכם כשותף במשרד אינה בעיה, כי היא נכונה לזמנה. המטרה היא שבתוך כמה שבועות מי שמחפש את השם שלכם ימצא את המשרד החדש בין התוצאות הראשונות, ושהפרטים בכל מקום יהיו אחידים.

ריטיינר מול שכר טרחה, חישוב לדוגמה

עורך דין שעזב משרד יודע בדרך כלל מה שכר הטרחה הממוצע בתחום שלו, כמה פניות מגיעות לתיק וכמה מהן נסגרות. זה יתרון גדול על מי שפותח משרד ישר מההתמחות, כי ההנחות שלו פחות מנחשות. המחשבון בתחתית העמוד מראה חישוב לדוגמה. בערכים שבחרנו, תיק ממוצע של 8,000 ש״ח, ריטיינר של 4,000 ש״ח ו־3,000 ש״ח מדיה בחודש, עלות של 7,000 ש״ח בחודש מכוסה בפחות מתיק אחד. אם המשרד סוגר תיק אחד מכל חמש פניות, הוא צריך כארבע עד חמש פניות בחודש כדי להגיע לאיזון. אלה ערכים לדוגמה, לא נתוני שוק. מה שחשוב הוא לשים במחשבון את המספרים שאתם מכירים מהמשרד הקודם, ולהחליף אותם במספרים של המשרד החדש אחרי שלושה חודשים, כי שיעור הסגירה בלי השם של המשרד הקודם יכול להיות שונה.

שם ודומיין למשרד שנולד מפרידה

השם הוא ההחלטה הראשונה, והיא קשה יותר למי שהשם שלו כבר מופיע בשם של המשרד הקודם. סעיף 59ב לחוק הלשכה קובע ששם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא את שמות חברי החברה. כלל 3(ב)(9) מתיר לפרסם שמות של שותפים שפרשו לגמלאות או נפטרו, עם שנות הפעילות שלהם, ולא מזכיר שותף שעבר למשרד אחר. הקריאה שלנו היא שהמשרד הקודם צריך להחליט מה לעשות עם השם, ושאתם לא צריכים לבחור שם שמזכיר אותו.

שלושה מצבים חוזרים:

  1. השם שלכם היה חלק משם המשרד. אם המשרד ממשיך להשתמש בשם, נוצר בלבול בחיפוש בין שני משרדים עם אותו שם משפחה. כדאי לסכם בכתב מה קורה לשם, ובמשרד החדש לבחור שם שמבחין, למשל שם מלא ולא רק שם משפחה.
  2. עוזבים כמה שותפים יחד. השם צריך לכלול את כולם או אף אחד, והוא צריך להחזיק גם אם אחד מכם יעזוב בעוד עשר שנים. זו ההזדמנות לחשוב על זה מראש.
  3. עורך דין שכיר שפותח משרד ראשון. השם הוא בדרך כלל השם שלו, והאתגר הוא להבדיל אותו ממשרדים אחרים עם שם דומה.

את הבדיקה של זמינות השם, הבחירה בין עברית לאנגלית וההשוואה בין כמה אפשרויות פירטנו במדריך איך בוחרים שם למשרד עורכי דין.

הדומיין הוא השאלה השנייה. הטעות שחוזרת אצל מי שעוזב היא לבקש את הדומיין של המשרד הקודם, או להשתמש בדומיין דומה לו. דומיין דומה לשם של משרד אחר מבלבל לקוחות, וזה בדיוק מה שכלל 2א אוסר כשהוא יוצר רושם מטעה. בחרו דומיין לפי השם החדש, רשמו אותו על שמכם ולא על שם ספק, ופתחו את המייל עליו מהיום הראשון. ההנחיות על סיומת, רישום ומייל על הדומיין מפורטות במדריך על דומיין ואחסון. הלקח מהפרידה הוא לא לחזור עליה. אם אתם פותחים עם שותפים, ההסכם ביניכם קובע כבר עכשיו על שם מי רשומים הדומיין, הפרופיל בגוגל, דף הלינקדאין והטלפון.

בדיקה לפני היום האחרון במשרד

הרשימה הזו נועדה לשבוע או שבועיים שלפני העזיבה, וחלק ממנה תלוי בהסכם שלכם. היא לא מחליפה ייעוץ על ההסכם עצמו.

  1. קראתם את ההסכם. תניית אי תחרות, אי פנייה ללקוחות, הודעה מוקדמת, סודיות וקניין בתוכן. אם יש ספק, התייעצתם לפני ההודעה.
  2. יש רשימה של התיקים הפתוחים שלכם. לכל תיק, מועד קרוב, שכר טרחה פתוח, ומי מודיע ללקוח.
  3. סיכמתם עם המשרד על ההודעה ללקוחות. מכתב משותף אם אפשר, נוסח עובדתי אם לא, ובכל מקרה בלי השוואה ובלי לחץ.
  4. לא העתקתם רשימות. אנשי קשר, פרטי לקוחות ונתוני שיווק של המשרד נשארים בו. סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות וחובת הסודיות בכלל 19 חלים גם עליכם.
  5. סיכמתם על הנכסים הדיגיטליים. ביוגרפיה באתר, פרופיל איש מקצוע בגוגל אם יש, מענה אוטומטי במייל, הודעה בטלפון, פרופילים בפורטלים.
  6. השם והדומיין החדשים מוכנים, עם תיבת מייל שעובדת ועמוד בית שאפשר להפנות אליו.
  7. לא פרסמתם שום דבר לפני הזמן. לא מודעה, לא פרופיל ציבורי בגוגל ולא עדכון בלינקדאין, לפני שהמשרד והלקוחות שבטיפולכם יודעים.
  8. יש תיקייה לפרסומות. עותק של ההודעה, של המכתב ללקוחות ושל כל מודעה, עם המקום והמועד, לפי כלל 3א.

טעויות שחוזרות אצל מי שעוזב משרד

  1. הודעה לכל אנשי הקשר ביום העזיבה. נשלחת בהתרגשות לכל מי שבטלפון ובמייל, כולל לקוחות של המשרד שלא טיפלתם בהם. זה מקום שבו נפגשים חוק הספאם, הסודיות וההסכם.
  2. רשימת לקוחות שהועתקה ״ליתר ביטחון״. גם אם לא משתמשים בה, היא מה שמשרד יחפש אם יהיה סכסוך, ובפסק דין AES רשימת לקוחות סודית הוכרה כאינטרס שראוי להגנה.
  3. השמצה של המשרד הקודם. בהודעה, בפוסט או בשיחה עם לקוח. כלל 3(ד)(3) אוסר לגרום לזלזול בעורך דין אחר, והלקוח שומע בעיקר שאתם ידברו כך גם עליו.
  4. ביקורות מועתקות לאתר החדש. צילומי מסך של ביקורות מהפרופיל של המשרד הקודם, מוצגים כאילו נכתבו על המשרד החדש.
  5. פרופיל כפול בגוגל. פרופיל חדש באותו שם, בזמן שהפרופיל של איש המקצוע במשרד הקודם עוד פעיל. שני הפרופילים מתחרים, והמחפש לא יודע לאן להתקשר.
  6. הבטחה ללקוח שהתיק ״יעבור אוטומטית״. תיק עובר רק כשהלקוח חותם על ייפוי כוח חדש לפי כלל 18, וההודעה לפי כלל 27 נמסרה למשרד הקודם.
  7. מספר אישי שהיה מספר המשרד. עורך דין שנתן ללקוחות את המספר הנייד שלו גילה שהוא משויך לחשבון של המשרד. שאלו את זה לפני היום האחרון, לא אחריו.
  8. הנחה שהלקוחות כבר יודעים. חלק מהלקוחות מחפשים בגוגל חודשים אחרי המעבר, ומגיעים לעמוד שכבר לא קיים או למשרד הקודם. בלי עדכון עקבי בכל המקורות, הם לא ימצאו אתכם.

איך Reboost עובדת עם עורך דין שעוזב משרד

אנחנו לא מתחילים מקמפיין. אנחנו מתחילים מהשאלה מה מותר לכם לעשות, ובונים את התוכנית סביב הנכסים שעוברים איתכם. בפועל זה אומר שלושה שלבים.

  • לפני ההודעה. בדיקה של מה שמופיע היום כשמחפשים את השם שלכם, רשימת הנכסים שצריך לסגור עם המשרד הקודם, שם ודומיין, ועמוד בית שמוכן לעלות ביום ההודעה. את ההסכם ואת ההודעה ללקוחות אתם בודקים עם עורך הדין שלכם, לא איתנו.
  • החודש הראשון. פרופיל בגוגל בכתובת החדשה, עמוד אודות שמתאר את הניסיון בלי להטעות, עדכון פורטלים ולינקדאין, ובדיקה שבועית של החיפוש על שמכם.
  • חודשים 2 ו־3. עמודים להליכים שהלקוחות שלכם שואלים עליהם, בקשת ביקורות מלקוחות המשרד החדש, ופרסום בגוגל בתחום אחד אם התחום והתקציב מתאימים, לפי התוכנית שבעמוד על משרד חדש.

הריטיינר שלנו הוא 3,000 עד 7,000 ש״ח בחודש, בלי תשלום לפי ליד או לפי תיק. מי שעוזב עם קבוצה של שותפים ימצא גם את השאלות של חלוקת תקציב בין שני תחומים או יותר בעמוד על משרד בוטיק, ומי שפותח את המשרד בחדר בבית ימצא את השאלות של כתובת ופרופיל בגוגל בעמוד על משרד שעובד מהבית.

העמוד הוא מידע כללי על שיווק ועל כללי הלשכה, ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הסכם השותפות או חוזה העבודה שלכם, והנסיבות של כל לקוח, יכולים לשנות את התשובה. בשאלה אתית על המעבר שלכם אפשר לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה המחוזית לפי סעיף 60א לחוק הלשכה. הסכומים בדוגמאות הם ערכים לדוגמה ולא נתוני שוק.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

המספרים של משרד כזה, במחשבון

אלה ערכים לדוגמה לעורך דין שעזב משרד ופתח משרד משלו בתחום אחד. שכר טרחה ממוצע של 8,000 ש״ח לתיק, ריטיינר של 4,000 ש״ח, 3,000 ש״ח מדיה וסגירה של 20% מהפניות הם הנחות ולא נתוני שוק. החליפו אותם במספרים שאתם מכירים מהמשרד הקודם, ובדקו אותם שוב אחרי שלושה חודשים במשרד החדש.

ערך לדוגמה. הכניסו את הנתון של המשרד

מה שמשולם לגוגל ולמטא

ערך לדוגמה. הכניסו את הנתון של המשרד

תיקים בחודש לנקודת איזון

0.9

כמה תיקים חדשים מכסים את הריטיינר ואת המדיה, בהכנסות ולפני עלויות המשרד.

פניות בחודש לנקודת איזון
4.4
עלות שיווק חודשית
₪7,000
עלות שיווק כוללת מקסימלית לפנייה
₪1,600

ריטיינר ומדיה יחד. מעל הסכום הזה כל פנייה עולה יותר ממה שהיא מכניסה בממוצע.

החישוב נעשה בדפדפן שלכם. שום נתון לא נשלח אלינו.

שאלות נפוצות

מותר לי להודיע ללקוחות שטיפלתי בהם במשרד הקודם שאני עוזב?

לא מצאנו כלל או החלטה של ועדת האתיקה שעוסקים בזה במפורש. מה שיש הוא כלל 13, שמחייב עורך דין שמפסיק טיפול בעניין להודיע ללקוח בלי דיחוי ולהפסיק באופן שלא יפגע בו, וכלל 27, שמחייב עורך דין שמקבל עניין שמטופל בידי אחר להודיע לו. מכאן הקריאה שלנו. לקוח שאתם מטפלים בתיק שלו צריך לדעת שאתם עוזבים ומה האפשרויות שלו, ועדיף שההודעה תצא בתיאום עם המשרד ובנוסח עובדתי. מה שאסור לפי סעיף 56 לחוק הלשכה הוא לשדל, כלומר ללחוץ על לקוח למסור לכם את העבודה. אם המצב שלכם לא ברור, סעיף 60א מאפשר לבקש חוות דעת מקדימה מוועדת האתיקה המחוזית.

מי מחזיק בתיק של הלקוח אחרי שאני עוזב?

הלקוח מחליט מי ימשיך לטפל בעניין שלו, והמשרד והעורך דין העוזב מסדרים את המסירה לפי ההחלטה. כלל 18 אוסר להעביר ייפוי כוח לעורך דין אחר בלי הסכמה נפרדת ומפורשת של הלקוח בכתב, כך שגם המשרד לא יכול להעביר אתכם ממנו ואליו בלי שהלקוח חתם. סעיף 88 לחוק הלשכה מתיר לעורך דין לעכב מסמכים וכספים של לקוח להבטחת שכר טרחה, בתנאי שיגיש תביעה תוך שלושה חודשים מהדרישה בכתב. בהליך שתלוי ועומד בבית משפט, כלל 13(ג) מפנה לסדרי הדין, ולכן החלפת הייצוג נעשית גם מול בית המשפט.

תניית אי תחרות בהסכם השותפות שלי תקפה?

זה תלוי בנוסח ובנסיבות, ולכן זו שאלה לעורך דין שמתמחה בדיני עבודה או בהסכמי שותפות, לא לעמוד שיווקי. נקודת המוצא בפסיקה היא ע״א 6601/96 AES נ׳ סער. בית המשפט העליון קבע שהתחייבות שכל תכליתה למנוע תחרות נוגדת את תקנת הציבור, והכיר בסודות מסחריים וברשימת לקוחות, ככל שהיא סודית, כאינטרסים שראויים להגנה. הגבלה נבחנת לפי סבירות, זמן, מקום וסוג העיסוק. לכן גם כשהתנייה הכללית חלשה, התחייבות שלא לפנות ללקוחות מסוימים יכולה להחזיק.

אפשר להעביר את הביקורות שלי מהפרופיל של המשרד הקודם בגוגל?

בדרך כלל לא. ביקורת שנכתבה בפרופיל של המשרד שייכת לפרופיל של המשרד, גם כשהיא מזכירה אתכם בשם. גוגל מעבירה ביקורות כשאותו עסק עובר כתובת ושומר על אותו שם, ולא כשעורך דין יוצא מעסק אחד ופותח עסק אחר. אם היה לכם פרופיל נפרד של איש מקצוע, זו שאלה אחרת, וכדאי לברר מי מנהל אותו לפני היום האחרון. אל תעתיקו ביקורות מהמשרד הקודם לאתר החדש כהמלצות. כלל 3(יא) מתיר המלצות רק כשאינן יוצרות רושם מטעה, וביקורת שנכתבה על משרד אחר מציגה את המשרד החדש כמי שקיבל אותה.

מותר לשלוח מייל לכל אנשי הקשר שלי שפתחתי משרד?

לא לכולם. כלל 3(ב)(8) מתיר לפרסם את פרטי המשרד וכל שינוי בהם, כך שהתוכן מותר. אבל כלל 3(יג) מתיר מידעון רק ללקוחות שביקשו ולאחרים שביקשו, וסעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעת פרסומת שנשלחה בלי הסכמה מפורשת מראש. החריג ללקוח קיים חל על מי שהלקוח מסר לו את הפרטים, וברוב המקרים זה המשרד הקודם ולא אתם. מה שבטוח יותר הוא לעדכן את לינקדאין, לשלוח הודעה אישית למי שביקש לשמוע, ולתת לשאר למצוא אתכם בחיפוש.

כמה זמן לפני העזיבה כדאי להתחיל להכין את השיווק של המשרד החדש?

את מה שלא נראה לציבור אפשר להכין מוקדם, ואת מה שנראה לציבור רק אחרי שהמעבר גלוי. שם, דומיין, תיבת מייל, עמוד בית בסיסי ותוכנית ל־90 יום אפשר להכין בשבועות שלפני ההודעה, כל עוד זה לא נעשה בזמן ובמשאבים של המשרד הקודם ולא נוגע בלקוחות שלו. פרסום, פרופיל בגוגל עם כתובת והודעה בלינקדאין עולים רק אחרי שהמשרד הקודם והלקוחות שבטיפולכם יודעים. מי שמפרסם משרד חדש בזמן שהוא עוד מופיע כשותף באתר אחר יוצר רושם מטעה, וזה בדיוק מה שכלל 2א אוסר.

אני עוזב עם עוד שני שותפים. מה משתנה?

בעיקר ההיקף. שלושה שותפים לוקחים איתם יותר לקוחות שבטיפול, ולכן ההודעה ללקוחות צריכה להיות מתואמת עוד יותר, עם רשימה מוסכמת של מי מקבל איזה מכתב. השם הוא שאלה גדולה יותר, כי בחברת עורכי דין סעיף 59ב קובע שהשם יכלול רק את שמות חברי החברה. וההחלטות על הדומיין, הפרופיל בגוגל והטלפון צריכות להיות בהסכם ביניכם מהיום הראשון, כדי שלא תחזרו על אותה פרידה בעוד עשר שנים. מבחינה שיווקית, משרד של שלושה מתחיל ממקום טוב יותר, כי יש לו כבר ניסיון משותף שאפשר לתאר.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.