דילוג לתוכן הראשי
Reboost

פרסום בלינקדאין לעורכי דין, מודעות שמגיעות למנהלים לפי תפקיד וחברה

פרסום בלינקדאין לעורכי דין הוא הערוץ היחיד בין הרשתות שמאפשר לבחור קהל לפי תפקיד, ותק וגודל החברה שבה האדם עובד. לכן הוא מתאים למשרד שהלקוח שלו הוא חברה, ולא לאדם פרטי שצריך עורך דין היום. בעמוד הזה נעסוק רק במודעות בתשלום, עם מה שמדיניות לינקדאין וכללי הלשכה אומרים עליהן.

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך ערוצי פרסום לעורכי דין, שעוסק בערוצים בתשלום מעבר לחיפוש בגוגל, באותו מבנה שבו כתבנו על פרסום ביוטיוב לעורכי דין. כאן נעסוק רק בקמפיינים בתשלום שהמשרד מריץ דרך Campaign Manager של לינקדאין. הפרופיל של השותפים, דף המשרד והפוסטים האורגניים הם נושא אחר, ופירטנו אותם במדריך על לינקדאין לעורכי דין שעובדים עם עסקים. שם יש גם את יסודות התקציב בקצרה. כאן נרד לפרטים שמשרד צריך לפני שהוא מוציא את הדולר הראשון. איזה פורמט, איזה קהל, מה מותר לכתוב, מה קורה לפרטים של מי שמילא טופס, וכמה זמן לתת לניסיון לפני שמחליטים.

בבדיקה שעשינו בגוגל ב־18 בנובמבר 2026, החיפוש ״פרסום בלינקדאין״ השלים ל״פרסום ממומן בלינקדאין״ ול״פרסום משרה בלינקדאין״. השני הוא כוונה אחרת לגמרי, גיוס עובדים, ולפי עמוד הפורמטים של לינקדאין למודעת משרה יש מטרת קמפיין אחת בלבד, מועמדים למשרה. לכן הוא לא נכלל כאן. מי שמחפש ״פרסום ממומן בלינקדאין״ רוצה לדעת איך זה עובד וכמה זה עולה, ועל שתי השאלות ננסה לענות עם מקורות, בלי מספרים שאין לנו.

מה כלל 3(א) אומר על מודעות בלינקדאין

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, פותחים את כלל 3 במשפט ״פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין״. הרשימה סגורה. לינקדאין נכנסת לפסקה (5), שמתירה פרסומת באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות וביישומונים. הפסקה לא מבחינה בין תוכן חינמי למודעה בתשלום, ולכן לפי הקריאה שלנו קמפיין ב־Campaign Manager מותר באותה מידה כמו פוסט בפרופיל.

הפסקה מוציאה מההיתר ארבעה סוגי מקומות. אלה אתרים עם תוכן אלים, פורנוגרפי או בלתי חוקי, אתרים ויישומונים שמיועדים לקטינים, אתרים שפוגעים בכבוד המקצוע, ופרסומת קופצת. בתוך הפיד של לינקדאין אף אחד מהם לא רלוונטי במיוחד. הבעיה מתחילה מחוץ לפיד.

רשת Audience Network, המקבילה של שותפי הווידאו

לפי עמוד העזרה של לינקדאין, רשת LinkedIn Audience Network מציגה את המודעות ״באפליקציות ובאתרים של צד שלישי״, והיא מופעלת אוטומטית בכל קבוצת מודעות חדשה של תמונה בודדת, קרוסלה, מסמך או וידאו. כלומר, משרד שלא שינה את ההגדרה מפרסם גם באתרים שהוא לא מכיר. לינקדאין מציעה רשימות חסימה ורשימות היתר, וסינון לפי קטגוריות של מפרסמים, וכותבת שהחשיפות והקליקים ברשת הזו לא מאושרים על ידי MRC, הגוף האמריקאי שמאשר מדידה של פרסום.

לפי הקריאה שלנו, מודעה של משרד שמופיעה באפליקציית משחק או באתר שאת התוכן שלו המשרד לא בדק מעוררת בדיוק את השאלות שהחריגים בפסקה (5) נועדו לענות עליהן. ההגדרה מתבטלת בשלב ההגדרה של קבוצת המודעות, תחת Placements, בהסרת הסימון. אנחנו מבטלים אותה בכל קמפיין של משרד עורכי דין, כמו שאנחנו מבטלים את שותפי הווידאו ב־Google Ads. גם Thought Leader Ads, שנפרט בהמשך, יכולות לרוץ ברשת הזו לפי עמוד העזרה שלהן, ולכן הבדיקה חלה גם עליהן.

מה חל על התוכן של המודעה

מודעה בלינקדאין היא פרסומת, ולכן כל כללי הפרסומת חלים עליה, לא רק כלל 3(א). אלה החמישה שעולים הכי הרבה בקמפיין מסחרי:

  • כלל 3(ב)(14). מלל חופשי מותר רק אם ״אינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה״. ״פגישת היכרות ללא עלות לחברות בשלב גיוס״ היא התייחסות לשכר טרחה, לפי הקריאה שלנו.
  • כלל 2א וכלל 3(ד). אסור רושם מטעה ואסור זלזול בעורך דין אחר. ״המשרד המוביל לעסקאות הייטק״ בלי ביסוס הוא בעיה גם לפי הכללים וגם לפי מדיניות לינקדאין, שדורשת ביסוס עובדתי לכל טענה.
  • כלל 3(ט). שמות לקוחות מותרים באתר רק בהסכמה בכתב שמפרטת איפה ולכמה זמן. הקריאה שלנו היא שאותו סטנדרט חל על לוגו של לקוח בקרוסלה.
  • כלל 3(יא). המלצות מותרות כל עוד אין בהן רושם מטעה. ציטוט של סמנכ״ל כספים במודעה מחייב את הסכמתו ואת הסכמת החברה.
  • כלל 3א. שומרים עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהפסיקה לרוץ, עם רישום של המקומות והמועדים.

לפי הדיווח בכיכר השבת על ההנחיות שוועדת האתיקה הארצית פרסמה ב־9 באוגוסט 2026, אסור להבטיח תוצאה, אסור להפריז בהתפארות עצמית, ומוזיקה רועשת, אנימציה ואפקטים בולטים עלולים להיחשב התנהגות שאינה הולמת. לפי הקריאה שלנו, ההנחיות חלות על מודעת וידאו בלינקדאין כמו על סרטון באינסטגרם.

מה מדיניות הפרסום של לינקדאין אומרת על משרד עורכי דין

בדקנו את מדיניות הפרסום של לינקדאין ב־18 בנובמבר 2026. הנוסח עודכן לאחרונה ב־18 בנובמבר 2025. המדיניות לא מזכירה עורכי דין, משרדים או שירותים משפטיים. שירותים פיננסיים כמו הלוואות, משכנתאות והשקעות מופיעים כקטגוריה מוגבלת, ושירותים משפטיים לא. ארבעה סעיפים כן נוגעים ישירות למשרד:

  1. ביסוס עובדתי. ״כל טענה במודעה צריכה תמיכה עובדתית״, והשירות צריך להתאים לתוכן המודעה. זה חופף לכלל 2א.
  2. קשר עם גוף אחר. אסור לרמוז שהמפרסם קשור לגוף אחר או מומלץ על ידו בלי רשותו. לוגו של לקוח, של קרן הון סיכון או של דירוג בינלאומי בלי אישור מפר את המדיניות, ולפי הקריאה שלנו גם את כלל 3(ט).
  3. מידע רגיש. אסור לטרגט לפי מידע רגיש, ובכלל זה ״מידע שקשור לעבר פלילי או לביצוע עבירה, בפועל או לכאורה״, וגם מידע בריאותי והכנסה. משרד צווארון לבן או פלילי לא יכול לבנות קהל על הסימן הזה.
  4. אחריות לדין המקומי. המפרסם אחראי להכיר ולקיים כל דין שחל עליו, וגם את דיני הגנת הפרטיות. כלומר, אישור של לינקדאין למודעה לא אומר שהיא עומדת בכללי הלשכה.

הקריאה שלנו היא שמודעה שעוברת את כללי הפרסומת של הלשכה תעבור כמעט תמיד גם את מדיניות לינקדאין. הכיוון ההפוך לא נכון. לינקדאין לא תעצור מודעה שמזכירה פגישה חינם או מציגה לוגו של לקוח שנתן הסכמה בעל פה בלבד.

טבלה, משפט במודעה מול הכלל

מה כתוב או מוצג במודעה הכלל הקריאה שלנו
״ייעוץ ראשוני ללא עלות לסטארטאפים״ 3(ב)(14) אסור במודעה
״ליווינו 120 עסקאות מיזוג ורכישה״ 2א, ומדיניות לינקדאין על ביסוס מותר רק אם המספר מתועד ונבדק
קרוסלה עם לוגואים של לקוחות 3(ט), ומדיניות לינקדאין על קשר עם גוף אחר רק עם הסכמה בכתב מכל לקוח
״בניגוד למשרדים הגדולים, אצלנו השותף עונה״ 3(ד)(3), זלזול אסור
מסמך ״עשר שאלות לפני הסכם מייסדים״ 3(ד)(1), קשר לשירות המקצועי מותר, וזה הסוג שעובד
ציטוט של מנכ״ל על הליווי 3(יא), כלל 19 לכללי האתיקה מותר עם הסכמה בכתב שלו ושל החברה
ראיון בתשלום בניוזלטר של אחר בלינקדאין 3(י)(2) מותר רק עם סימון מפורש שזו פרסומת

מי נמצא בלינקדאין בישראל, ומה המספרים לא אומרים

לפי נתוני כלי הפרסום של לינקדאין, כפי שסיכם אותם DataReportal בדוח Digital 2026 Israel, היו ללינקדאין בישראל כ־3.10 מיליון חברים רשומים בסוף 2025, שהם 47.8% מהאוכלוסייה בגיל 18 ומעלה. 61.7% מקהל הפרסום הם גברים ו־38.3% נשים. DataReportal מזהירה שהמספר סופר חשבונות רשומים, לא משתמשים פעילים. מקור שני, NapoleonCat, מראה 2,947,000 משתמשים בספטמבר 2026, שמהם 47.5% בני 25 עד 34 ו־27.8% בני 35 עד 54.

למשרד שמפרסם, המספר הכללי פחות חשוב מהמספר שמופיע ב־Campaign Manager אחרי שבוחרים קהל. סמנכ״לי כספים בחברות של 51 עד 200 עובדים בישראל הם קבוצה קטנה בהרבה משלושה מיליון, ולינקדאין מציגה הערכה של גודל הקהל לפני שמשלמים. לא מצאנו מקור פומבי שמפרסם את המספרים האלה לישראל, ולכן לא נכתוב אותם. בדוגמה בהמשך נראה איך עובדים עם המספר שהמערכת מציגה.

שפת הפרופיל, הפרט שמפיל קמפיינים בעברית

לפי עמוד השפות של לינקדאין, עברית נתמכת. אבל כשבוחרים שפה שאינה אנגלית, המודעה מגיעה רק למי ששפת הפרופיל שלו היא השפה שנבחרה. כשבוחרים אנגלית, המודעה מגיעה לכל החשבונות במיקום, בלי קשר לשפת הפרופיל. בישראל, הרבה מנהלים בחברות הייטק ובחברות עם פעילות בחו״ל מחזיקים פרופיל באנגלית. קמפיין בעברית שמוגדר לעברית עלול לפספס אותם. הפתרון שאנחנו משתמשים בו הוא שתי קבוצות מודעות לאותו קהל, אחת בעברית לשפת פרופיל עברית ואחת באנגלית לשפת פרופיל אנגלית, עם אותו מסר.

פורמטים של מודעות בלינקדאין ומה מתאים למשרד

לפי עמוד העזרה על Sponsored Content, המודעות בפיד מגיעות בשישה פורמטים: תמונה בודדת, קרוסלה, וידאו, מודעת משרה, מודעת אירוע ומודעת מסמך. בכל קמפיין יש פורמט אחד, למעט אפשרות ״flexible ads״ שמשלבת תמונה ווידאו. בנוסף יש שני סוגי מקור: מודעה שנבנית ב־Campaign Manager, ומימון של פוסט קיים, של דף המשרד או של אחד מעורכי הדין.

פורמט מה זה, לפי עמודי העזרה מתאים למשרד?
תמונה בודדת תמונה אחת בפיד כן, לבדיקה הראשונה
מסמך מסמך שנקרא בתוך הפיד כן, לרשימת בדיקה או מדריך קצר
קרוסלה כמה תמונות ברצף, כפתור פעולה רק עם טופס לידים אפשר, בזהירות עם לוגואים
וידאו סרטון בפיד אפשר, אם יש סרטון שעונה על שאלה
אירוע קידום אירוע מדף המשרד או אירוע חיצוני כן, לוובינר או לכנס של המשרד
Thought Leader Ads מימון פוסט של עורך דין, באישורו כן, לרוב הפורמט הטבעי למשרד
Message ads ו־Conversation ads הודעה ממומנת בתיבת ההודעות לא, מול קהל שלא פנה
מודעת משרה גיוס בלבד לא רלוונטי לשיווק

Thought Leader Ads, פוסט של שותף שהמשרד מממן

לפי עמוד העזרה, Thought Leader Ads מאפשרות לממן פוסט ציבורי של עובד בחברה או של חבר שמחובר אליה. הבעלים של הפוסט צריך לאשר את הבקשה, והוא יכול לבטל את האישור בכל רגע, ואז המודעה נכבית מיד. מטרות הקמפיין האפשריות הן מודעות, מעורבות וצפייה בסרטון. העמוד לא מזכיר טופסי לידים, ולכן זה לא הפורמט לאיסוף פניות.

למשרד זה הפורמט הקרוב ביותר לאופן שבו לקוח עסקי בוחר עורך דין. אנשים מגיבים לאנשים, ופוסט של שותף שמסביר מה השתנה בדיני החברות מגיע אחרת ממודעה של דף המשרד. שתי נקודות זהירות. הראשונה, הפוסט הופך לפרסומת מרגע שמממנים אותו, ולכן שומרים עותק לפי כלל 3א. השנייה, אם עורך הדין עוזב את המשרד, האישור שלו ממשיך עד שהוא מבטל אותו, וכדאי לעצור את הקמפיינים שלו ביום העזיבה.

מודעת מסמך

מודעת מסמך מציגה קובץ שאפשר לדפדף בו בתוך הפיד. לעורכי דין זה פורמט טבעי, כי זה מה שהם כותבים בכל מקרה. רשימת בדיקה לפני חתימה על הסכם השקעה, טבלת מועדים לדיווח, שאלות שמעסיק צריך לשאול לפני שימוע. עמוד הפורמטים לא מפרט אילו מטרות קמפיין זמינות לכל פורמט, ולכן את האפשרות לבקש פרטים לפני קריאת המסמך המלא בודקים ב־Campaign Manager לפני שמתכננים סביבה. הכלל שלנו פשוט: המסמך צריך להיות שימושי גם בלי פגישה, אחרת הוא נקרא כמו פרסומת ולא כמו ידע.

אירועים

מודעת אירוע מקדמת אירוע שנוצר מדף המשרד או אירוע חיצוני. משרד מסחרי שמארגן מפגש ליזמים, או משרד דיני עבודה שמארגן הדרכה למנהלות משאבי אנוש, יכול להגיע בדרך הזו לקהל מוגדר בלי להשתמש ברשימות. ההרשמה לאירוע יוצרת קשר, אבל לא הסכמה לדיוור. כלל 3(יג) מתיר מידעון רק למי שביקש אותו, ולכן תיבת הסכמה נפרדת לניוזלטר בטופס ההרשמה.

טירגוט לפי תפקיד וגודל חברה, למשרד מסחרי

לפי עמוד אפשרויות הטירגוט של לינקדאין, בכל קבוצת מודעות חובה לבחור מיקום ושפת פרופיל אחת. מעבר לזה אפשר לבנות קהל משתי משפחות של מאפיינים:

  • מאפייני חברה. שם חברה, ענף, גודל, הכנסות, קצב צמיחה, שלב גיוס, סוג החברה ואזורים שהיא משרתת. וגם ״קשרים של עובדי חברה״, רק בחברות של יותר מ־500 עובדים.
  • מאפיינים מקצועיים. תפקיד, פונקציה, דרג, כישורים, ותק בשנים, השכלה, קבוצות ותחומי עניין, וגם גיל ומגדר.

לפי תיעוד ה־API של לינקדאין, גודל החברה נמדד בתשעה טווחים של מספר עובדים: 1, 2 עד 10, 11 עד 50, 51 עד 200, 201 עד 500, 501 עד 1,000, 1,001 עד 5,000, 5,001 עד 10,000, ו־10,001 ומעלה. הוותק נמדד בשנים, מ־1 ועד 12 ומעלה. אפשר לבחור עד 100 ערכים לכל מאפיין, ועד 200 לשם חברה ולמיקום.

איך זה נראה למשרד מסחרי

הטבלה הבאה היא הקריאה שלנו על קהלים שמתאימים לסוגי עבודה במשרד מסחרי. היא לא נתון, ואת גודל כל קהל בודקים ב־Campaign Manager.

סוג עבודה תפקיד גודל חברה מאפיין נוסף
הסכמי מייסדים והקמת חברה Founder, Co-Founder, מנכ״ל 1 עד 10 שלב גיוס מוקדם
סבב השקעה מנכ״ל, סמנכ״ל כספים 11 עד 200 שלב גיוס
חוזים מסחריים שוטפים סמנכ״ל כספים, מנהל רכש, יועץ משפטי פנימי 51 עד 500 ענף
מיזוגים ורכישות מנכ״ל, סמנכ״ל כספים, פיתוח עסקי 201 עד 5,000 הכנסות החברה
ליווי משפחתי של עסק בעלים, Owner 11 עד 200 ותק 12 שנה ומעלה

התחום המסחרי מורכב יותר מכל ערוץ, ואת שאר הכלים, מאתר ועד ניהול פניות, פירטנו בעמוד על שיווק למשרד מסחרי וחברות. כאן נשאר בתוך לינקדאין.

גודל הקהל

לפי עמוד העזרה, המינימום הוא 300 חשבונות. מתחת לזה המערכת מציגה ״Audience Too Narrow״ ולא מאפשרת לשמור. לינקדאין ממליצה על קהל גדול בהרבה כדי לקבל תוצאות. בישראל, הצירוף של תפקיד, ענף, גודל חברה ושפת פרופיל עברית מוריד קהל מהר מתחת לסף. שלוש דרכים להרחיב, לפי הסדר שאנחנו מנסים: להוסיף תפקידים סמוכים, למשל ״Controller״ ליד ״CFO״, לפתוח טווח גודל אחד נוסף, ולהוסיף קבוצת מודעות באנגלית.

הרחבת קהל אוטומטית

לפי אותו עמוד, Auto-Targeting משלב את הקהל שהמפרסם הגדיר עם אותות של הפלטפורמה כדי לבנות קהל רחב יותר, וקהלים ״predictive״ מחפשים אנשים שדומים לרשימה או לממירים קיימים. למשרד מסחרי שבחר קהל מדויק, ההרחבה עלולה להחזיר אותו לקהל כללי. אנחנו מתחילים בלי הרחבה, ובודקים אותה רק אחרי שיש נתון בסיס להשוואה.

טירגוט למשרד דיני עבודה מצד המעסיק

משרד שמייצג מעסיקים מוכר למנהלות ולמנהלי משאבי אנוש, לסמנכ״לי כספים ולבעלי עסקים. אלה תפקידים שקל לזהות בלינקדאין, וזה אחד התחומים שבהם הטירגוט של לינקדאין טוב יותר מכל ערוץ אחר. הצד של העובד הוא סיפור אחר. עובד שפוטר מחפש בגוגל באותו יום, ולא יעזור לו לראות מודעה בלינקדאין בעוד שבוע.

קהל גודל חברה מה המודעה מציעה
מנהלות משאבי אנוש 11 עד 200 מסמך על נוהל שימוע, או הרשמה להדרכה
מנכ״לים ובעלים 2 עד 50 הסבר על חוזה העסקה הראשון ועל הסכם סודיות
סמנכ״לי כספים 51 עד 500 שינויים בדיני עבודה שמשפיעים על עלות שכר

שתי זהירויות שייחודיות לדיני עבודה. הראשונה היא שמדיניות לינקדאין מחייבת לעמוד בדינים שאוסרים אפליה בתעסוקה. משרד שמפרסם לא מגייס, אבל מסר כמו ״איך לסנן מועמדות בהיריון״ פסול גם לפי החוק וגם לפי המדיניות. השנייה היא שאסור לטרגט לפי מאפיינים רגישים, ולכן אין קהל של ״עובדים שפוטרו״.

רשימת חברות ורשימת אנשי קשר, מה מותר להעלות

לינקדאין מאפשרת לטרגט לפי רשימה שהמפרסם מעלה. יש שני סוגים, והם שונים מאוד מבחינת משרד עורכי דין.

רשימת חברות

לפי עמוד העזרה, רשימת חברות צריכה לכלול לפחות 300 שורות, לינקדאין ממליצה על 1,000 חברות ומעלה, והגבול הוא 300,000 חברות או 20 מגה בייט. בכל שורה צריך מזהה אחד לפחות: שם החברה, אתר, דומיין של דוא״ל, כתובת דף החברה בלינקדאין או סימול בבורסה. ההתאמה לוקחת עד 48 שעות, ורשימה שלא שובצה בקבוצת מודעות פעילה או בטיוטה תוך 90 יום פגה. כדי לרוץ, הרשימה צריכה להתאים ל־300 חשבונות לפחות.

רשימת חברות היא רשימה של ארגונים ולא של אנשים. משרד מסחרי יכול לבנות אותה ממקורות פומביים, למשל רשימות של חברות שגייסו בשנה האחרונה או חברות בענף מסוים, בלי לחשוף מי מהן לקוחה שלו. לפי הקריאה שלנו, זו הדרך הנכונה לעשות בלינקדאין את מה שבשיווק לעסקים נקרא ABM, שיווק לרשימת חשבונות מוגדרת. רשימה של לקוחות קיימים של המשרד, גם אם היא רשימה של חברות, מגלה לפלטפורמה זרה מי הלקוחות. אנחנו לא מעלים רשימה כזו בלי הסכמה.

רשימת אנשי קשר

רשימת אנשי קשר בנויה מכתובות דוא״ל או מפרטים של אנשים. כאן הקריאה שלנו זהירה יותר. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל דבר שהלקוח מסר, וגם עצם הקשר עם המשרד הוא מידע כזה. העלאה של כתובות של לקוחות ללינקדאין מעבירה אותן לצד שלישי. בנוסף, לפי חוק הגנת הפרטיות, מידע שנאסף כדי לטפל בתיק לא משמש בלי הודעה ובסיס חוקי למטרה אחרת, כמו פרסום. את החובות שנוספו בתיקון 13 ריכזנו בעמודים אחרים באתר, והכלל המעשי שלנו פשוט. לא מעלים רשימת לקוחות ולא רשימת פונים ללינקדאין.

מה כן אפשר. קהל של מי שביקר באתר דרך Insight Tag, קהל של מי שצפה בסרטון או פתח טופס במודעה, וקהל של עוקבי דף המשרד. כל אלה נבנים בתוך לינקדאין, בלי שהמשרד מעביר אליה מידע על לקוחות. גם כאן צריך הודעת פרטיות באתר שמזכירה את השימוש בכלי מדידה.

טופס לידים בלינקדאין ותיקון 13

טופס לידים, Lead Gen Form, נפתח בתוך לינקדאין עם פרטים שממולאים מראש מהפרופיל. זה היתרון שלו, ממלאים בשתי לחיצות, וזו גם הסכנה, כי מי שממלא לא תמיד שם לב מה הוא שולח. לפי עמוד המפרט של לינקדאין, אלה הגבולות:

  • עד 12 שדות מהפרופיל, כולל השאלות המותאמות.
  • עד 3 שאלות מותאמות, עד 100 תווים כל אחת, ומי שממלא חייב לענות עליהן.
  • עד 20 שדות נסתרים למעקב, שהממלא לא רואה. אנחנו משתמשים בהם לשם הקמפיין ולמקור.
  • כותרת של עד 60 תווים, והודעת תודה של עד 300 תווים.

פרטיות והסכמה

לפי עמוד העזרה על פרטיות בטופס, חובה להזין כתובת של מדיניות הפרטיות, ולינקדאין כותבת שהעמוד צריך להיות ״מוקדש כולו״ למדיניות הפרטיות. אפשר להוסיף עד חמש תיבות סימון, עד 500 תווים כל אחת, ולסמן אותן כחובה. לינקדאין לא מציגה תיבת הסכמה כברירת מחדל לחברים באיחוד האירופי מאז אפריל 2020, ולכן המפרסם מוסיף אותן בעצמו.

בישראל, טופס כזה צריך הודעה לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, שעודכן בתיקון 13 שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. ההודעה מפרטת למה המידע נאסף, אם חובה למסור אותו ולמי הוא יועבר. כלל 3(יב) לכללי הפרסומת מתיר טופסי פנייה מקוונים ״בשים לב״ לחוק הגנת הפרטיות. בפועל, אנחנו בונים כל טופס כך:

  1. קישור לעמוד מדיניות הפרטיות של המשרד, ולא לדף הבית.
  2. טקסט פרטיות קצר שמסביר שהפרטים ישמשו לחזרה אל הפונה בעניין שפנה אליו.
  3. תיבה נפרדת, לא חובה, להסכמה לקבל עדכונים ומידעון, לפי כלל 3(יג).
  4. אין שאלה פתוחה על הבעיה המשפטית. שם, חברה, תפקיד ודרך חזרה מספיקים לשיחה הראשונה.

כמה זמן הפרטים נשמרים אצל לינקדאין

לפי עמוד העזרה על הורדת לידים, פרטי הפרופיל שנאספו בטופס נשמרים שנה אחת לפי מדיניות הפרטיות של לינקדאין, והנתונים הסטטיסטיים נשארים אחר כך. מדריכים ישנים יותר, ובהם עמודים של לינקדאין עצמה, מדברים על 90 יום. בכל מקרה, פנייה שיושבת ב־Campaign Manager היא פנייה שאף אחד לא חזר אליה. מחברים את הטופס למערכת ניהול הפניות של המשרד, ושולחים ליד ניסיון כדי לוודא שהוא מגיע. להורדה צריך הרשאת צפייה בחשבון המודעות והרשאת ניהול טפסים בדף המשרד, ולכן מחליטים מראש מי במשרד מחזיק בהן.

הודעות ממומנות ושידול לפי סעיף 56

לפי עמוד העזרה על Sponsored Messaging, לינקדאין מציעה שני סוגים של הודעות ממומנות שמגיעות לתיבת ההודעות: Message ads, הודעה עם כפתור פעולה אחד, ו־Conversation ads, הודעה עם כמה מסלולי תשובה. ההודעות מוצגות כשהחבר פעיל בלינקדאין, מחויבות לפי שליחה, נמחקות שישה חודשים אחרי המשלוח, ומקבלות אוטומטית כפתור ״Not Interested״. לינקדאין מגבילה כמה הודעות כאלה חבר יכול לקבל בפרק זמן, בלי לפרסם את המספר.

אנחנו לא משתמשים בפורמט הזה מול קהל שלא פנה למשרד, משתי סיבות:

  • שידול. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל אדם למסור עבודה מקצועית, בעצמו או דרך אחר. מודעה בפיד היא פנייה כללית שהקורא בוחר אם להגיב עליה. הודעה פרטית לאדם מסוים שמציעה לו שירות משפטי קרובה יותר לשידול, גם כשמערכת ולא אדם בחרה את הנמען. זו הקריאה שלנו, ולא מצאנו החלטה של ועדת האתיקה בעניין.
  • חוק הספאם. סעיף 30א לחוק התקשורת חל על דבר פרסומת שנשלח בהודעה אלקטרונית בלי הסכמה מראש, ומאפשר פיצוי של עד 1,000 ש״ח לכל הודעה. לא מצאנו פסיקה שקבעה אם הודעה ממומנת בתיבת לינקדאין היא ״הודעה אלקטרונית״ לעניין הסעיף. לפי הקריאה שלנו, ההגדרה רחבה מספיק כדי שזה יהיה סיכון.

שימוש אחד שנראה לנו סביר הוא הודעה למי שכבר נרשם לאירוע של המשרד, עם תזכורת ותוכן, בלי הצעת שירות. גם שם עדיף דוא״ל למי שהסכים לקבל אותו.

כמה זה עולה, ומה ידוע באמת

נתחיל במה שאין. לינקדאין לא מפרסמת מחיר לקליק, לאלף חשיפות או לליד בישראל או בתחום המשפטי, ובעמוד אסטרטגיות הביד היא כותבת שאין עלות קבועה לתוצאה ושהתוצאות לא מובטחות. מצאנו מאמר אמריקאי מפברואר 2026 של סוכנות לשיווק משפטי, Good2BSocial, עם נתוני עלות לתחום המשפטי. בדקנו אותו: הוא לא מפרסם שיטה או גודל מדגם, ובאותו מאמר מופיעים מחירים שונים לקליק בכותרת ובגוף הטקסט. לכן לא נשתמש במספרים שלו. מי שמציג ״מחיר קליק בלינקדאין לעורכי דין״ בלי מקור מציג הערכה.

מה כן ידוע, המנגנון

לפי עמוד התקציב של לינקדאין, התקציב היומי המינימלי הוא $10 לכל פורמט, ותקציב כולל של $100 לפחות לקמפיין חדש, שאחרי ההשקה מתעדכן ל־$10 כפול מספר הימים המתוכננים. למפרסם חדש לינקדאין מציעה $25 ליום. לפי עמוד התקציבים במרכז העזרה, ההוצאה ביום מסוים יכולה להגיע עד פי שניים מהתקציב היומי, אבל בשבוע היא לא עוברת פי שבעה ממנו.

לפי עמוד אסטרטגיות הביד, יש שלוש אסטרטגיות:

אסטרטגיה איך מחויבים מה זה אומר למשרד
Maximum delivery לפי אלף חשיפות, בלי אפשרות לקבוע ביד או תקרה המערכת מוציאה את כל התקציב, ויש שלב למידה עם תוצאות לא יציבות
Cost cap לפי חשיפות, עם יעד עלות לתוצאה שהמפרסם קובע שליטה בעלות ללידים, במחיר של פחות היקף
Manual bidding לפי קליק, חשיפות, צפייה או שליחה, לפי המטרה והפורמט הכי הרבה שליטה, לפעמים פחות תוצאות

ב־Cost cap וב־Manual לינקדאין מציגה טווח מומלץ, שהוא הערכה של מה שמפרסמים אחרים מציעים על אותו קהל. זה הנתון הכי קרוב למחיר שוק שיש למשרד, והוא נראה רק מתוך החשבון. כשהקהל צר ובכיר, הטווח עולה.

עלויות שלא מופיעות בחשבון של לינקדאין

  • התוכן. מסמך של שמונה עמודים או סרטון של דקה דורשים שעות של עורך דין, בכתיבה ובבדיקה.
  • דף נחיתה. מי שלא משתמש בטופס של לינקדאין צריך עמוד באתר שממשיך את המודעה.
  • זמן חזרה לפניות. מנהל שמילא טופס ביום שלישי ושמע מהמשרד ביום ראשון כבר דיבר עם משרד אחר.
  • שער החליפין. לינקדאין מחייבת במטבע של חשבון המודעות, ומשרד שמתכנן בשקלים צריך להשאיר מרווח.

דוגמה מחושבת, משרד מסחרי בתקציב ניסיון

הדוגמה הזו היא תרגיל חשבון ולא תחזית. המספרים של המשרד הם הנחות שכל משרד מחליף במספרים שלו, ומחירי הקליק בטבלה הם תרחישים להמחשה, לא מחירים שמצאנו.

שלב 1, התקציב. משרד מסחרי קטן מריץ קמפיין אחד בתקציב של $25 ליום, ההצעה של לינקדאין למפרסם חדש. ב־30 יום זה עד $750.

שלב 2, מה שווה פנייה. נניח שהמשרד יודע מהנתונים שלו שמתוך חמש פניות רלוונטיות של חברות נחתם לקוח אחד, ושלקוח מסחרי חדש מכניס בממוצע $6,000 בשנה הראשונה. אז כל פנייה רלוונטית שווה בממוצע $1,200, לפני עלויות העבודה. המספר נראה גבוה, אבל הוא תלוי לגמרי בשיעור הסגירה של המשרד.

שלב 3, כמה קליקים לכל פנייה. בשיטת תשלום לפי קליק, מספר הקליקים בחודש הוא התקציב חלקי המחיר לקליק. הטבלה מראה מה צריך לקרות כדי שהניסיון יגיע ליעד צנוע של שתי פניות רלוונטיות בחודש.

מחיר לקליק, תרחיש קליקים בחודש פניות רלוונטיות ליעד שיעור המרה נדרש
$5 150 2 פנייה אחת לכל 75 קליקים
$10 75 2 פנייה אחת לכל 37 עד 38 קליקים
$15 50 2 פנייה אחת לכל 25 קליקים

שלב 4, מה עושים עם התוצאה. אחרי החודש הראשון המשרד יודע את המחיר לקליק בפועל ואת מספר הפניות, ויכול לראות באיזו שורה הוא נמצא. שתי פניות בחודש בעלות של $375 כל אחת רחוקות מנקודת האיזון של $1,200, ולכן כדאי להמשיך. אם הגיעה פנייה אחת בשלושה חודשים, העלות לפנייה היא $2,250, ועוצרים או משנים קהל ומסר לפני שמגדילים.

שלב 5, מה החשבון לא סופר. מנהל שראה את המודעה שלוש פעמים, ואחר כך קיבל המלצה על המשרד מחבר, לא יופיע בדוח של לינקדאין. ההשפעה הזו אמיתית אבל קשה למדידה, ולכן מודדים אותה בנפרד, כפי שנפרט עכשיו.

איך מודדים קמפיין בלינקדאין

לקוח עסקי מחליט לאט. בין הקליק הראשון לפגישה יכולים לעבור שבועות, ובדרך הוא בודק את המשרד בגוגל ושואל קולגות. לכן מדידה של לינקדאין צריכה שלוש שכבות.

השכבה הראשונה, פניות ישירות. טפסים שמולאו בתוך לינקדאין, ופניות מהאתר שנמדדות דרך Insight Tag. שתיהן נכנסות לאותה רשימה שבה המשרד מנהל את כל הפניות, עם שדה מקור.

השכבה השנייה, תנועה מסומנת. כל קישור במודעה מקבל פרמטרים כמו utm_source=linkedin ו־utm_campaign, וכך רואים ב־Google Analytics מה עשו המבקרים באתר. בטופס של לינקדאין, השדות הנסתרים עושים את אותה עבודה.

השכבה השלישית, השאלה בשיחה. בכל שיחה ראשונה שואלים ״איך שמעתם עלינו״ ורושמים את התשובה כמו שהיא. בלקוחות עסקיים זה לעתים קרובות המקור היחיד שמראה שמודעה בלינקדאין הייתה חלק מהדרך.

מה לא למדוד

לייקים, תגובות ועוקבים חדשים לדף המשרד מראים שהמודעה נקראה. הם לא מראים שהגיעה פנייה. גם שיעור הקלקה גבוה יכול להגיע מקהל לא נכון, למשל סטודנטים למשפטים שמתעניינים במסמך. המדד שמחליטים לפיו הוא עלות לפנייה רלוונטית, כלומר פנייה שעורך דין דיבר איתה והיא בתחום ובגודל שהמשרד מחפש.

מתי לא לפרסם בלינקדאין

לינקדאין בתשלום לא מתאים לכל משרד. במצבים הבאים אנחנו ממליצים לא להתחיל בו, או לעצור:

  1. הלקוח הוא אדם פרטי. משרד גירושין, פלילי, נזיקין, תעבורה או ירושות ישלם על חשיפה למנהלים שלא צריכים אותו עכשיו. מי שצריך עורך דין לגירושין מחפש בגוגל ושואל חברים.
  2. אין בסיס באתר. מודעה ששולחת לדף הבית של משרד בלי עמוד על סוג העסקה תבזבז את הקליק. קודם עמודים, אחר כך מודעות.
  3. אין מי שחוזר לפניות באותו יום. טופס לידים מביא פנייה בשתי לחיצות, ופנייה כזו מתקררת מהר.
  4. הקהל קטן מדי. אם אחרי שלוש הרחבות הקהל עדיין סביב הסף של 300, הניסיון לא יגיע לנתונים שאפשר להחליט לפיהם.
  5. אין תקציב לשלושה חודשים. חודש אחד בתקציב המינימלי נותן בעיקר שלב למידה.
  6. התחום רגיש למיקוד. משרד צווארון לבן לא יכול לטרגט לפי חשד לעבירה, ולפי מדיניות לינקדאין גם לא כדאי לנסות לעקוף את זה דרך תחומי עניין.
  7. המשרד רוצה להבטיח תוצאה. אם המסר היחיד שהמשרד מוכן לפרסם הוא ״אנחנו מנצחים״, הוא לא יעבור את כללי הלשכה, ולא משנה באיזה ערוץ.

במקרים האלה התקציב יעיל יותר בחיפוש, או בערוץ שמתאים ללקוח פרטי. את ההשוואה בין הרשתות לפי סוג לקוח פירטנו בעמודים על פרסום באינסטגרם לעורכי דין ועל טיקטוק.

טעויות נפוצות

  1. להשאיר את Audience Network פעילה. היא מופעלת כברירת מחדל, והמודעה רצה באתרים שהמשרד לא בדק.
  2. קמפיין בעברית שמוגדר לעברית בלבד. הוא מפספס את המנהלים שהפרופיל שלהם באנגלית.
  3. קהל מדויק מדי. תפקיד אחד, ענף אחד וגודל אחד בישראל מגיעים לסף של 300 או מתחת לו.
  4. להעלות רשימת לקוחות. זה חושף לצד שלישי מי לקוח של המשרד, וזה מנוגד לכלל 19 לפי הקריאה שלנו.
  5. לוגואים של לקוחות בלי הסכמה בכתב. מפר גם את כלל 3(ט) וגם את מדיניות לינקדאין על קשר עם גוף אחר.
  6. הודעות ממומנות לאנשים זרים. קרוב לשידול לפי סעיף 56, ועלול להיחשב ספאם.
  7. טופס עם שאלה פתוחה על הבעיה. אוסף מידע שאין בו צורך בשלב הזה, ושמגיע לפלטפורמה זרה.
  8. פניות שנשארות ב־Campaign Manager. בלי חיבור למערכת של המשרד אף אחד לא רואה אותן בזמן.
  9. Thought Leader Ad של עורך דין שעזב. הקמפיין ממשיך להציג אותו כנציג של המשרד.
  10. בלי עותקים. כלל 3א מחייב לשמור כל פרסומת שלוש שנים, כולל פוסטים שמומנו.

תוכנית ניסיון ל־90 יום

ניסיון בלינקדאין צריך כלל החלטה שנקבע לפני שמתחילים. התוכנית הבאה היא מה שאנחנו מציעים למשרד מסחרי או למשרד דיני עבודה מצד המעסיק שכבר יש לו אתר עם עמודים לפי סוג עבודה, ומערכת שמתעדת פניות.

ימים 1 עד 30, קהל, תוכן ותשתית

  1. בוחרים סוג עבודה אחד, למשל סבב השקעה או נוהל שימוע, וקהל אחד לפי תפקיד וגודל חברה.
  2. בודקים את גודל הקהל ב־Campaign Manager, בעברית ובאנגלית, ומרחיבים עד שהוא רחוק מהסף.
  3. כותבים מסמך שימושי אחד, ופוסט אחד של שותף שאפשר לממן.
  4. בונים טופס לידים עם קישור למדיניות פרטיות, טקסט לפי סעיף 11 ותיבת הסכמה נפרדת לדיוור.
  5. מתקינים Insight Tag, מחברים את הטופס למערכת הפניות ושולחים ליד ניסיון.
  6. מכבים Audience Network, ושומרים עותק של כל מודעה ושל ההגדרות לפי כלל 3א.

ימים 31 עד 60, שני מסרים מול אותו קהל

מריצים את מודעת המסמך ואת הפוסט הממומן במקביל, באותו תקציב. אם מריצים טופס לידים, בודקים כל פנייה באותו יום ומסמנים אם היא רלוונטית. בסוף החודש משווים עלות לפנייה רלוונטית בין שני המסרים, ובודקים את השדה ״איך שמעתם עלינו״ בכל הפניות של המשרד, גם אלה שלא הגיעו מטופס.

ימים 61 עד 90, השוואה והחלטה

מעבירים את רוב התקציב למסר שהביא פניות רלוונטיות, ומשווים את העלות לפנייה לערוצים האחרים של המשרד באותו חודש. ההחלטה היא אחת משלוש. ממשיכים ומרחיבים לקהל שני, ממשיכים באותו היקף, או עוצרים ומשאירים את לינקדאין לפעילות האורגנית של השותפים. אם אין אף פנייה רלוונטית ואף תשובה ״ראיתי בלינקדאין״, עוצרים.

איך Reboost עובדת עם לינקדאין

Reboost היא סוכנות שעובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ולא בתשלום לפי ליד. לינקדאין בתשלום הוא אצלנו ערוץ למשרדים שהלקוח שלהם הוא עסק, כמו מסחרי, דיני עבודה מצד המעסיק, מיסוי ונדל״ן מצד יזמים. למשרד שהלקוח שלו הוא אדם פרטי אנחנו אומרים את זה מראש, ולא מציעים קמפיין.

המודעות רצות בחשבון של המשרד ובשם שלו, והמשרד מאשר כל מודעה, כל מסמך וכל פוסט ממומן לפני שהם עולים. אנחנו לא מעלים רשימות לקוחות, לא שולחים הודעות ממומנות לאנשים שלא פנו, ומכבים את Audience Network. בדוח החודשי מופיעות הפניות החדשות לפי ערוץ, כולל לינקדאין, והעלות לפנייה רלוונטית. ואנחנו לא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר.

את הערוצים האחרים, באותו מבנה, תמצאו בעמודים על פרסום ביוטיוב, על פרסום בוויז ועל תוכן ממומן באתרי חדשות דרך טאבולה ואאוטבריין.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הציטוטים מכללי הפרסומת ומהחוקים נלקחו מהנוסח שבוויקיטקסט, והיישום שלהם למודעות בלינקדאין הוא הקריאה שלנו, וסימנו אותו ככזה. ההנחיות של ועדת האתיקה מאוגוסט 2026 מסוכמות לפי דיווח בעיתונות. עמודי העזרה של לינקדאין לא מציגים תאריך עדכון, למעט מדיניות הפרסום, ולכן ליד כל אחד מהם כתבנו את התאריך שבו בדקנו אותו, 18 בנובמבר 2026. לינקדאין משנה פורמטים והגדרות לעתים קרובות, ולפני קמפיין כדאי לבדוק את המצב ב־Campaign Manager.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

מותר לעורך דין לפרסם מודעות בתשלום בלינקדאין?

לפי הקריאה שלנו, כן. כלל 3(א)(5) לכללי הפרסומת מתיר פרסומת ״באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין״, ולינקדאין היא רשת חברתית. הכלל לא מבחין בין פוסט חינמי למודעה בתשלום. מה שכן משנה הוא איפה המודעה רצה. רשת Audience Network של לינקדאין מציגה מודעות גם באתרים ובאפליקציות של צד שלישי, ושם חלים ארבעת החריגים של פסקה (5), למשל אתרים שמיועדים לקטינים. לכן אנחנו מכבים אותה בכל קמפיין של משרד.

האם לינקדאין מגבילה מודעות של משרדי עורכי דין?

במדיניות הפרסום של לינקדאין, בנוסח שעודכן ב־18 בנובמבר 2025, לא מצאנו הגבלה על שירותים משפטיים. יש בה ארבעה כללים שנוגעים למשרד. לכל טענה במודעה צריך ביסוס עובדתי. אסור לרמוז על קשר או המלצה של גוף אחר בלי רשותו. אסור לטרגט לפי מידע רגיש, ובכלל זה מידע על עבר פלילי או על ביצוע עבירה. והמפרסם אחראי לעמוד בכל דין שחל עליו, כלומר גם בכללי הלשכה.

אפשר לטרגט מודעה לפי תפקיד ולפי גודל החברה?

כן, וזה היתרון העיקרי של לינקדאין. לפי עמוד העזרה על אפשרויות הטירגוט, אפשר לבחור תפקיד, פונקציה, דרג, ותק, ענף, שם חברה וגודל חברה. לפי תיעוד ה־API, גודל החברה נמדד בטווחים קבועים של מספר עובדים, מעובד אחד ועד יותר מ־10,000. הקהל צריך להגיע ל־300 חשבונות לפחות, אחרת לינקדאין לא תאפשר לשמור אותו, ובישראל קהל מסחרי צר מגיע לגבול הזה מהר.

כמה עולה פרסום בלינקדאין למשרד עורכי דין?

לינקדאין קובעת תקציב יומי מינימלי של <span dir="ltr">$10</span> לכל פורמט, ותקציב כולל של <span dir="ltr">$100</span> לפחות לקמפיין חדש, ומציעה <span dir="ltr">$25</span> ליום כברירת מחדל למפרסם חדש. לינקדאין לא מפרסמת מחיר לקליק בישראל או בתחום המשפטי, ולפי עמוד הביד שלה אין עלות קבועה לתוצאה. הנתונים האמריקאיים שמצאנו על תחום המשפטי סותרים זה את זה בתוך אותו מאמר, ולכן לא נשתמש בהם. העלות האמיתית מתבררת רק בניסיון מדוד.

מותר להעלות ללינקדאין רשימה של לקוחות המשרד כדי לטרגט אותם?

לפי הקריאה שלנו, רשימת אנשי קשר של לקוחות היא בעייתית. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב לשמור בסוד כל דבר שהלקוח מסר, וגם עצם הקשר עם המשרד הוא מידע כזה. העלאה של כתובות דוא״ל של לקוחות לפלטפורמה זרה מעבירה אותו לצד שלישי, ובנוסף נכנסת לשאלות של מטרת האיסוף לפי חוק הגנת הפרטיות. רשימת חברות, לעומת זאת, היא רשימה של ארגונים ולא של אנשים. אפשר לבנות אותה ממידע פומבי, בלי לחשוף מי לקוח של המשרד.

אפשר לשלוח הודעות ממומנות למנהלים בלינקדאין?

טכנית כן, דרך Sponsored Messaging, שמחויבת לפי שליחה. אנחנו לא משתמשים בה מול קהל שלא פנה למשרד. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר לשדל אדם למסור עבודה מקצועית, והודעה פרטית לאדם זר שמציעה שירות משפטי קרובה לזה יותר ממודעה בפיד. לפי הקריאה שלנו, הודעה כזו עלולה להיחשב גם דבר פרסומת בהודעה אלקטרונית לפי סעיף 30א לחוק התקשורת. מודעה בפיד, שהקורא בוחר אם ללחוץ עליה, רחוקה יותר משתי הבעיות.

מתי לא כדאי למשרד לפרסם בלינקדאין?

כשהלקוח הוא אדם פרטי. משרד גירושין, פלילי, נזיקין או תעבורה ישלם בלינקדאין על חשיפה לאנשים שלא מחפשים עורך דין, בלי דרך לסנן לפי הצורך שלהם. גם משרד מסחרי לא צריך להתחיל שם אם אין לו עדיין אתר עם עמודים לפי סוג עסקה ומערכת שמתעדת פניות. ומשרד שלא יכול להקצות לניסיון לפחות 90 יום ותקציב של כמה מאות דולרים בחודש לא יקבל מספיק נתונים כדי להחליט.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.