כלי AI לעורכי דין, מה כל סוג עושה ומה לבדוק לפני שקונים

העמוד הזה הוא חלק מהמדור AI לעורכי דין, והוא עונה על שאלה אחת. אילו כלים קיימים, מה כל אחד מהם צריך לקבל מהמשרד כדי לעבוד, ומה לשאול את הספק לפני שמזינים לו שם של לקוח. הוא לא מדרג ספקים. כל כלי שמוזכר כאן מופיע כדוגמה לקטגוריה, עם מה שהספק עצמו כותב בעמוד הרשמי שלו, כפי שבדקנו ב־25 באוקטובר 2026.

החיפושים בגוגל מראים מה עורכי דין מחפשים. בהשלמה האוטומטית של ״ai לעורכי דין״ מופיעים ״בחינם״, ״קורס״, ״תוכנת ai לעורכי דין״ ו״כלי ai לעורכי דין״. כלומר רוב המחפשים רוצים לדעת מה לקנות, וכמה זה יעלה. התשובה הקצרה היא שהמחיר הוא השאלה הקלה. השאלה הקשה היא אם הכלי פתוח או סגור לפי גילוי הדעת של לשכת עורכי הדין, ואת זה קובעים החוזה וההגדרות, לא שם המוצר.

חמישה סוגים של כלים, ומה כל אחד מקבל מכם

הדרך הפשוטה לחשוב על כלי AI במשרד היא לפי המידע שעובר דרכו. אותו מודל שפה יכול לשמש לניסוח פוסט כללי וגם לתקציר של פרוטוקול דיון, והסיכון בשני המקרים שונה לגמרי. הטבלה מסדרת את הקטגוריות לפי המשימה ולפי סוג המידע שהן צריכות:

העמודה האחרונה היא הסיבה שאי אפשר לבחור כלי לפי רשימת פיצ׳רים. לפי סעיף 39.2 לגילוי הדעת העדכני, האיסור להזין מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה לא מוגבל למסמכים מלאים. הוא חל על כל עיבוד של המידע. ולפי סעיף 38.2, השמטת שם לא מספיקה אם אפשר להסיק מהמידע שנשאר את זהות הלקוח, את ענייניו או את עצם קיומו של ייצוג. את ההגדרות האלה, ואת ההבחנה בין כלי פתוח לסגור, פירטנו בעמוד בינה מלאכותית וסודיות במשרד עורכי דין. כאן נשתמש בהן כדי לעבור על כל קטגוריה.

עוזרי שיחה כלליים, ChatGPT, Claude ו־Gemini

זה הכלי שרוב המשרדים כבר משתמשים בו, לעיתים קרובות בחשבון אישי של עורך דין או של מזכירה. הוא טוב בניסוח, בקיצור טקסט, בתרגום ובהצעת מבנה למסמך. הוא לא מאגר משפטי. הוא יכול להמציא פסק דין בביטחון מלא. במרץ 2026 הטיל בית הדין הארצי לעבודה הוצאות אישיות על עורכת דין שהגישה פסיקה שלא קיימת, ומקרים נוספים ריכזנו בעמוד על AI וסודיות.

השאלה הראשונה היא איזה סוג חשבון יש במשרד. שלוש החברות הגדולות מבחינות בעמודים הרשמיים שלהן בין חשבון אישי לחשבון ארגוני:

• OpenAI. לפי עמוד העזרה של החברה, בתוכניות האישיות Free, Plus ו־Pro היא רשאית להשתמש בתוכן כדי לאמן מודלים, ואפשר לכבות זאת בהגדרה Improve the model for everyone. גם אחרי הכיבוי, משוב של אגודל למעלה או למטה עלול להכניס את כל השיחה לאימון. בתוכניות ChatGPT Business, Enterprise ו־Edu ובממשק ה־API, החברה כותבת שהיא לא משתמשת בקלט ובפלט לאימון כברירת מחדל. לפי מרכז העזרה של החברה, שיחה שנמחקה מתוזמנת למחיקה מהמערכות בתוך 30 יום, אלא אם נדרשת שמירה ארוכה יותר מסיבות אבטחה או בגלל חובה משפטית.
• Anthropic. לפי מרכז הפרטיות של החברה, ברירת המחדל במוצרים המסחריים, כלומר Claude for Work וה־API, היא לא להשתמש בקלט ובפלט לאימון. החריג הוא משוב, למשל באגודל למעלה או למטה, או הצטרפות מפורשת לאימון. בתוכניות האישיות Free, Pro ו־Max יש בהגדרות הפרטיות מתג שקובע אם שיחות חדשות ישמשו לאימון, וכיבוי שלו לא מוציא מידע שכבר נכנס לאימון שהתחיל.
• Google. לפי מרכז הפרטיות של Google Workspace, הפרומפטים נחשבים מידע של הלקוח לפי נספח עיבוד הנתונים של Google Cloud, ולא משמשים לאימון מודלים מחוץ לדומיין של הארגון בלי רשות. העמוד הזה עוסק בחשבונות Workspace של ארגון, לא בחשבון Google אישי.

גילוי הדעת עצמו מצטט את תנאי השימוש של OpenAI ושל Anthropic כדוגמה לכך שחשבון כללי נחשב פתוח, עד שיש בסיס חוזי לסווג אותו אחרת. סעיף 40.2 מוסיף שגם שירות ענן לציבור הרחב יכול להיחשב סגור ביחס לחשבון, לגרסה ולהגדרות מסוימים. בפועל זה אומר שאותו מוצר יכול להיות פתוח בטלפון של עורך הדין וסגור בחשבון הארגוני של המשרד. את ההשוואה המלאה בין שלושת הספקים, עם התוכניות, משך השמירה ובקרות הניהול, ריכזנו בעמוד ההשוואה בין ChatGPT, Claude ו־Gemini למשרד.

מה מתאים לחשבון כללי, גם בלי בדיקה. שאלה שאפשר היה לשאול בכנס מקצועי, ניסוח מודעה בלי פרטי לקוחות, רשימת מסמכים כללית לפגישה ראשונה, תרגום של טקסט שפורסם. מה לא מתאים. הודעת וואטסאפ של פונה, גם בלי שם, תיאור מקרה, פרוטוקול, מסמך מהתיק, וכל מידע על בן זוג או על צד שלישי. לגבי צד שלישי, לפי סעיפים 39.4 ו־43.1, גם הסכמה של הלקוח לא מכשירה הזנה של המידע שלו לכלי פתוח.

מאגרי פסיקה וחקיקה עם שאלות בשפה חופשית

הקטגוריה הזו קרובה יותר לעבודה המשפטית עצמה, ולכן היא מחוץ לליבה של העמוד, שעוסק בשיווק ובטיפול בלקוחות. היא מופיעה כאן כי משרדים שואלים עליה ראשונה, וכי היא מראה טוב את ההבדל בין כלי שעונה מתוך מאגר לבין כלי שעונה מהזיכרון.

שני המאגרים המשפטיים הגדולים בישראל מציעים היום ממשק כזה:

• נבו. בעמוד הבית של נבו מופיע צ׳אט ב־ai.nevo.co.il, שלפי הספק ״בודק את השאלות על מקורות מהחקיקה, מהפסיקה ומהספרות״. בעמוד הבית לא מצאנו התייחסות לשימוש בשאלות של המשתמשים לאימון. ההפניה היא למדיניות הפרטיות הכללית.
• טקדין AI. בעמוד של טקדין AI, שפותח בקבוצת Guideline, מתוארות שאלות על חקיקה ועל פסיקה עם שאלות המשך, חיפוש חומרים משפטיים וקבלת סימוכין לפסיקה. בגרסה העדכנית שמופיעה בעמוד נוספו ניתוח של כמה מסמכים יחד, OCR למסמכים סרוקים ובדיקת חוזים. בעמוד לא מצאנו פירוט על שמירת המידע או על אימון.

בצד הבינלאומי, Harvey מציגה את עצמה כתוכנת AI לעבודה משפטית ולשירותים מקצועיים, ופונה למשרדי עורכי דין ולמחלקות משפטיות בחברות. בעמוד האבטחה שלה נכתב שהיא לא משתמשת בקלט, בפלט או במסמכים שהועלו כדי לאמן את המודלים, שהיא מחייבת את ספקי המודלים לשמירה אפסית של נתונים, ושהמידע יכול להישמר באזורים של האיחוד האירופי ושווייץ, ארצות הברית או אוסטרליה. ישראל לא מופיעה ברשימה, ולכן משרד ישראלי שבוחר כלי כזה נכנס גם לשאלה של העברת מידע לחו״ל, שמפורטת בהמשך.

הנקודה החשובה בקטגוריה הזו נמצאת בסעיף 30 לגילוי הדעת. כלי שמחפש במאגר מוגדר ומציג מקורות מפחית את הסיכון, אבל לא פוטר מבדיקה. סעיף 32.2 מתאר את הבדיקה. מאתרים כל פסק דין שהכלי מפנה אליו במאגר מוסמך, קוראים אותו, ומוודאים שהוא קיים ושהוא אומר את מה שהכלי טוען. ההבדל בין עוזר כללי לבין מאגר עם AI הוא בכמה זמן הבדיקה לוקחת, לא בשאלה אם צריך אותה.

תמלול וסיכום של פגישות ושיחות

כאן הסיכון הכי גבוה ביחס לתועלת הנראית לעין. כלי תמלול חוסך לעורך הדין את כתיבת הסיכום אחרי פגישת ייעוץ, אבל הוא מקבל את כל מה שנאמר בחדר, כולל שמות, סכומים, ילדים ומחלות. לפי חוק הגנת הפרטיות אחרי תיקון 13, מידע על צנעת חיי המשפחה, מידע רפואי, עבר פלילי ופעילות פיננסית הוא מידע בעל רגישות מיוחדת. הקלטה של פגישת ייעוץ בדיני משפחה מכילה בדרך כלל את כולם.

שלוש בדיקות לפני שמפעילים כלי כזה:

1. עברית. לא כל כלי מתמלל עברית. בהודעה של Google מ־12 במרץ 2025 על הפיצ׳ר Take notes for me ב־Google Meet, נוספו לאנגלית שבע שפות, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יפנית, קוריאנית, פורטוגזית וספרדית. גם בדף העזרה של Meet, כפי שבדקנו ב־25 באוקטובר 2026, אלה שמונה השפות היחידות, ועברית לא ביניהן. מנגד, Transkriptor כותבת בעמוד שלה לתחום המשפטי שהיא תומכת ביותר מ־100 שפות, ועברית ביניהן, עם זיהוי דוברים וחותמות זמן. בדקו את הרשימה העדכנית אצל כל ספק, ועשו ניסיון על הקלטה שאין בה מידע אמיתי.
2. מה כתוב על אימון ושמירה. באותו עמוד של Transkriptor מופיעים סמלים של GDPR, ISO 27001 ו־SOC, אבל לא מצאנו בו פירוט על אימון, על משך השמירה ועל מיקום האחסון. זה מצב נפוץ בעמודי שיווק, ולא אומר שהתשובות שליליות. זה אומר שצריך לשאול אותן ולקבל אותן בכתב.
3. בוט שמצטרף לפגישה לבד. חלק מכלי הסיכום מתחברים ליומן ומצטרפים לכל פגישת וידאו. סעיף 40.4 לגילוי הדעת ממליץ לא לחבר כלי חדש, גם סגור, לדוא״ל, למערכות ניהול מסמכים או למאגרי המידע של המשרד לפני שנבדק ונוסה לאורך זמן. בוט שמתחבר ליומן ומצטרף לפגישות לבד שייך לאותה זהירות. בוט שמקליט פגישה עם צד שכנגד או עם מגשר הוא בעיה מסוג אחר לגמרי.

גם כשהכלי סגור, הדרך הנקייה היא לומר לפונה בתחילת הפגישה שהיא מוקלטת לצורך סיכום, ולשמור את התמליל רק בתיק. על מבנה הפגישה עצמה ועל הסיכום שנשלח ללקוח אחריה כתבנו במדריך פגישת ייעוץ שהופכת פנייה ללקוח.

בוטים לקליטת פניות באתר ובוואטסאפ

זו הקטגוריה שהכי קרובה לשיווק, כי היא נוגעת בפנייה ברגע שהיא מגיעה. בוט טוב עונה מיד, אוסף שם, טלפון ותחום, וקובע שיחה עם עורך דין. בוט גרוע מתחיל לייעץ, או אוסף את כל סיפור הגירושין לפני שמישהו אמר לפונה מה יקרה במידע.

ארבעה דברים מגדירים את הקטגוריה הזו:

• הודעת פרטיות לפני השאלה הראשונה. סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, בנוסח שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, מחייב לומר למי שמתבקש למסור מידע אם המסירה מרצון, למה המידע נאסף, מי בעל השליטה, למי הוא יועבר, ושיש זכות לעיין בו ולתקן אותו. בבוט, ההודעה צריכה להופיע לפני שהפונה כותב.
• בוט שאוסף ולא מייעץ. סעיף 52 לגילוי הדעת אוסר לתת למערכת אוטונומית למסור ייעוץ משפטי עצמאי או לקבל החלטות מהותיות על הייצוג בלי פיקוח ואישור אנושיים. אותו סעיף מתיר פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול. אישור קבלה, שאלה על תחום וקביעת שיחה בחלון פנוי נמצאים בצד המותר.
• תנאי WhatsApp. סעיף 4.7 בתנאים של Meta לפלטפורמת WhatsApp Business אוסר על ספקי AI להשתמש בפלטפורמה כדי להציע עוזר כללי כשזה עיקר השירות. עסק רשאי להעסיק ספק AI כספק פתרון, אבל אסור לו לאפשר שימוש בנתוני הפלטפורמה לאימון מודלים, חוץ מהתאמה של מודל לשימוש הבלעדי שלו. מדיניות ההודעות של WhatsApp, שעודכנה ב־23 בספטמבר 2026, מתירה אוטומציה במענה בחלון של 24 שעות, ומחייבת דרכי הסלמה מהירות, ברורות וישירות, כמו העברה לנציג בתוך השיחה, טלפון או דוא״ל.
• הודעות המשך. תשובה למי שפנה היא מענה לפנייה. הודעת שיווק שנשלחת אחר כך, למשל ״הוצאנו מדריך חדש״, היא דבר פרסומת לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, ובלי הסכמה מפורשת כל הודעה יכולה לעלות עד 1,000 ש״ח בתביעה. פירטנו את הגבול בעמוד חוק הספאם ודיוור של משרד עורכי דין.

את התסריט המלא, מה הבוט אומר, מה הוא שואל ומתי הוא מעביר לאדם, כתבנו בעמוד על צ׳אטבוט לקליטת פניות. את ההגדרות של חשבון עסקי ושל ספקי פלטפורמה בוואטסאפ ריכזנו במדריך לוואטסאפ במשרד.

כלים למסמכים, ו־AI בתוך מערכות שכבר יש במשרד

הקטגוריה האחרונה היא כלים שעובדים בתוך המסמכים. חלקם תוספים ל־Word, וחלקם עוזרים שמובנים בחבילה המשרדית או במערכת ניהול המשרד, וקוראים את כל מה שהמשתמש רשאי לראות.

תוסף ל־Word. Spellbook כותבת בעמוד האבטחה שלה שהיא מסופקת כתוסף ל־Microsoft Word עם כניסה דרך חשבון Microsoft, שיש לה הסכמים לשמירה אפסית של נתונים עם OpenAI ועם Anthropic, ושהמידע נשמר ומעובד במרכזי נתונים בקנדה ובארצות הברית. בעמוד האבטחה לא מצאנו התייחסות מפורשת לשאלה אם הספק עצמו מאמן מודלים על המסמכים.

עוזר בתוך החבילה המשרדית. לפי התיעוד של Microsoft, Microsoft Copilot ניגש לתוכן ב־Microsoft Graph, כלומר דוא״ל, צ׳אטים, מסמכים ויומן, ומציג רק מידע שלמשתמש יש לפחות הרשאת צפייה בו. הפרומפטים, התשובות והמידע מ־Graph לא משמשים לאימון מודלי היסוד. לקוחות מחוץ לאיחוד האירופי עשויים לקבל עיבוד של השאילתות בארצות הברית, באיחוד האירופי או באזורים אחרים.

המשפט על ההרשאות הוא החשוב למשרד. עוזר כזה מכבד את ההרשאות הקיימות, ולכן הוא חושף כל טעות בהן. אם מתמחה יכול לפתוח את התיקייה של תיק רגיש כי אף אחד לא הגביל אותה, העוזר יכול לסכם לו אותה. סעיף 41.3 לגילוי הדעת קובע שההפרדות הקיימות, כולל חומות סיניות, צריכות להישמר גם דרך כלי ה־AI. לפני שמפעילים עוזר כזה, עוברים על ההרשאות של התיקיות. העבודה הזו נחוצה ממילא לפי תקנה 8 לתקנות אבטחת המידע, שמחייבת הרשאות לפי תפקיד.

AI בתוך מערכת ניהול משרד או CRM. חלק מהספקים הישראליים כבר מוסיפים פיצ׳רים כאלה. במדריך למערכת ניהול משרד עורכי דין מצאנו שארבעה מתוך שמונה ספקים שבדקנו מציינים פיצ׳ר AI, ובמדריך ל־CRM לעורכי דין הסברנו למה כדאי להשאיר סיכום אוטומטי של פניות כבוי עד שהחוזה עונה על שאלת האימון. היתרון של כלי כזה הוא שהמידע כבר נמצא אצל הספק, ויש איתו חוזה. החיסרון הוא שפיצ׳ר AI יכול להפעיל ספק משנה חדש, ולכן שואלים מי מעבד את הטקסט בפועל.

השאלות לספק, לפי גילוי הדעת ותיקון 13

אותן שאלות חלות על כל חמש הקטגוריות. לפי ההערה להגדרה בסעיף 11 לגילוי הדעת, מערכת נחשבת פתוחה אלא אם יש בסיס חוזי או אחר לסווג אותה כסגורה, ונטל הבדיקה על המשרד. תקנה 15 לתקנות אבטחת המידע מחייבת לבדוק סיכונים לפני התקשרות עם כל ספק שמעבד מידע אישי עבור המשרד, ולחתום איתו על חוזה. בפועל זו אותה בדיקה, ואפשר לעשות אותה פעם אחת:

שאלת המדינה דורשת הסבר. כמעט כל הכלים בעמוד הזה שומרים מידע מחוץ לישראל. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות על תקנה 2(4), כשהמחזיק יושב בחו״ל הוא צריך לעמוד בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות שלו במלואם. כשמסתמכים על התחייבות חוזית של מקבל בחו״ל, הרשות דורשת שיתחייב לעמוד בתקנות אבטחת המידע הישראליות, או שיחזיק בתקן ISO/IEC 27001 ויעמוד בבקרות הרלוונטיות שלו. ספק שמציג ISO 27001 עונה על חלק מהשאלה. הוא לא עונה על שאלת האימון.

ויש שאלה שלא שואלים את הספק אלא את עצמכם. כמה אנשים במשרד יקבלו גישה לכלי. לפי תקנות אבטחת המידע, מאגר עם מידע על חיים פרטיים הוא ברמה בינונית, וחוזר לרמה בסיסית כשיש עד עשרה בעלי הרשאה. כל כלי AI שמחזיק פניות או תיקים הוא חלק מהמאגר. את החובות בכל רמה פירטנו בעמוד תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות במשרד עורכי דין.

איך מחשבים אם כלי שווה את הכסף, שתי דוגמאות

ספקים מוכרים חיסכון בזמן. כדאי לחשב אותו על משימה אחת שחוזרת במשרד, עם המספרים של המשרד. שתי הדוגמאות כאן בנויות על הנחות שסימנו במפורש. המחיר של הכלי בהן הוא מספר לחישוב בלבד, לא מחיר של ספק מסוים, ואת המחיר האמיתי בודקים בעמוד התמחור של הספק ביום הרכישה.

דוגמה ראשונה, תמלול פגישות ייעוץ. משרד של שלושה עורכי דין לדיני משפחה מקיים 30 פגישות ייעוץ ראשונות בחודש. אחרי כל פגישה עורך הדין כותב סיכום ב־20 דקות. נניח שכלי תמלול סגור, שתומך בעברית, מקצר את זה ל־5 דקות של בדיקה ותיקון.

על הנייר זה משתלם. אבל יש שלוש עלויות שלא מופיעות בטבלה. שעה או שתיים של בדיקת הספק מול הטבלה של הסעיף הקודם. שורה בנוהל ותדריך קצר לצוות. והסבר לכל פונה שהפגישה מוקלטת. אם בפועל עורך הדין ממשיך לכתוב את הסיכום מחדש כי התמלול בעברית לא מדויק, החיסכון נעלם. לכן מודדים חודש אחד, ומחליטים לפי המספר.

דוגמה שנייה, מענה ראשון לפניות. כאן הערך לא נמדד בשעות אלא בפניות שלא הולכות למשרד אחר. לפי מדד הבנצ׳מרק של BoostIt ל־Google Ads בישראל, העלות החציונית לפנייה בקטגוריה המשפטית היא ₪108, ושיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%, כשהוא כולל לחיצות על שיחה ועל וואטסאפ. נניח משרד שמקבל 50 פניות בחודש מגוגל, ושחמישית מהן מגיעות אחרי שעות העבודה.

הסכום הזה הוא הרצפה, כי הוא סופר רק את מחיר הקליק. ההפסד האמיתי הוא שכר הטרחה של התיקים שלא נפתחו, ואותו אפשר לחשב עם המספרים של המשרד במחשבון הפניות שהולכות לאיבוד. מה שהדוגמה מראה הוא שבוט לא חייב להיות ״חכם״ כדי לעבוד. הודעת אישור מיידית עם הודעת פרטיות, שאלה על התחום וקישור לקביעת שיחה פותרות את רוב הבעיה. מה שקובע אם הפנייה נשמרת הוא כמה מהר אדם חוזר אליה, וכתבנו על זה במדריך על זמן מענה לפניות.

איזה כלי מתאים לאיזה משרד

אין סדר אחד שמתאים לכולם, אבל יש היגיון. מתחילים בכלי שנוגע בפחות מידע ומחזיר את ההשקעה מהר, ומוסיפים כלים שנוגעים בתיקים רק אחרי שיש נוהל. הטבלה מסדרת את זה לפי גודל המשרד:

ההיגיון של הטבלה הוא מספר הספקים. כל כלי הוא עוד מחזיק לפי החוק, עוד חוזה לפי תקנה 15 ועוד שורה בבדיקה התקופתית שסעיף 48 לגילוי הדעת דורש. משרד של שלושה עורכי דין עם שבעה כלים שונים, שכל אחד מהם נבחר על ידי עובד אחר, לא יכול לענות על השאלה איפה נמצא המידע של לקוח מסוים.

רשימת בדיקה לפני רכישה

את הרשימה הזו אפשר להדפיס ולמלא לכל כלי. אם יש סעיף שאין עליו תשובה כתובה, הכלי לא מקבל מידע של לקוחות עד שתהיה:

1. המשימה מוגדרת. כתוב במשפט אחד מה הכלי יעשה, ומי ישתמש בו.
2. סוג המידע ידוע. כתוב איזה מידע יוזן, ואם יש בו מידע מוגבל או מידע על צד שלישי.
3. החשבון נכון. החשבון שייך למשרד, לא לעובד, והוא בתוכנית העסקית שהספק מתחייב בה לא לאמן על המידע.
4. ההגדרות נבדקו. אימון כבוי, משוב לספק כבוי אם הוא פותח את השיחה לאימון, וחיבורים לדוא״ל וליומן כבויים עד שנבדקו.
5. יש נספח עיבוד נתונים. הספק מוגדר כמחזיק, עם רשימת ספקי משנה, משך שמירה ומחיקה בסוף ההתקשרות.
6. מיקום המידע ידוע. המדינה או האזור כתובים, ויש בסיס להעברה לפי התקנות.
7. ההרשאות סודרו. כל משתמש בחשבון אישי, ההרשאות לתיקיות תואמות את החומות הסיניות, ויש דרך לחסום משתמש שעזב.
8. התוצר נבדק. כתוב מי מאמת כל פסק דין, כל מספר וכל ציטוט לפני שימוש, כמו שסעיף 32.2 דורש.
9. הלקוח יודע כשצריך. כשהשימוש מהותי לייצוג או לשכר הטרחה, יש שקיפות לפי סעיף 42. כשמזינים מידע מוגבל לכלי פתוח, יש הסכמה קונקרטית לפי סעיף 43.
10. הכלי נכנס לנוהל. שם הכלי, החשבון, המשימות המותרות והמידע האסור כתובים בנוהל ה־AI של המשרד.
11. יש תאריך לבדיקה הבאה. בעוד שישה חודשים, או כשהספק מודיע על שינוי בתנאים.

את הנוהל עצמו, עם תבנית שהמשרד ממלא, תמצאו בעמוד על מדיניות AI כתובה במשרד. שם נכנסים הסעיפים 3, 8 ו־10 של הרשימה.

טעויות שחוזרות בבחירת כלים

לבחור לפי הדגמה. הדגמה של ספק נעשית על מסמך באנגלית ועל שאלה שהוא הכין מראש. הניסיון האמיתי הוא על מסמך בעברית מהמשרד, אחרי שמחקתם ממנו כל פרט מזהה, או על מסמך פומבי מאותו סוג.

להסתמך על השם ״משפטי״ או ״ארגוני״. סעיף 47.2 לגילוי הדעת אומר במפורש שמערכת שמשווקת למגזר המשפטי, או שמוצגת כמאובטחת, לא פטורה מבדיקה. בשני המאגרים הישראליים שבדקנו, עמוד הבית לא עונה על שאלת האימון, ולכן שואלים.

חשבון אחד לכולם. חשבון משותף חוסך דמי מנוי, אבל אין בו יומן כניסות לפי משתמש, ואי אפשר לחסום עובד אחד שעזב. לפי תקנה 9(ג), ביטול הרשאה צריך לקרות מיד כשעובד עוזב.

לשכוח את התוספים. תוסף לדפדפן שמסכם כל דף, או אפליקציה בטלפון שמתמללת שיחות, הם כלי AI לכל דבר. הם נכנסים לרשימת הכלים המאושרים או שהם לא מותקנים.

להעתיק תשובה של הכלי לאתר. טקסט שיווקי שנכתב בעזרת AI כפוף לכלל 2א לכללי הפרסומת, שאוסר פרסומת שעלולה להטעות. בהחלטה 361/2024 דחתה ועדת האתיקה ניסיון של עורך דין להטיל על חברת הפרסום את האחריות למודעה, כלומר עורך הדין אחראי לנוסח גם כשמישהו אחר כתב אותו. על תהליך העבודה, מהבריף ועד אישור עורך הדין, כתבנו בעמוד על כתיבת תוכן שיווקי בעזרת AI.

לחשוב שהכלי הוא הפתרון. משרד שמאבד פניות בגלל שאף אחד לא חוזר אליהן לא יפתור את זה עם בוט. בוט שאוסף פרטים אל תיבה שאף אחד לא בודק רק מעביר את הבעיה למקום אחר. קודם מסדרים מי מטפל בפנייה ומתי, ורק אחר כך מוסיפים אוטומציה.

תוכנית ל־90 יום

התוכנית מניחה משרד קטן שמשתמש היום בעוזר שיחה בחשבונות אישיים, בלי נוהל.

בשלבים הראשונים לא צריך יועץ חיצוני. צריך שמישהו אחד במשרד יהיה אחראי לתוכנית. כשמגיעים לשאלות על חוזה של ספק בחו״ל או על חיבור כלי למערכת התיקים, סעיף 47.2 לגילוי הדעת ממליץ להיעזר במומחה לאבטחת מידע או לפרטיות כשהנסיבות מצדיקות.

איפה Reboost נכנסת לתמונה, ואיפה לא

אנחנו לא מוכרים כלי AI, ובעמוד הזה אין קישורי שותפים. אנחנו סוכנות שיווק שעובדת רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי, ולא בתשלום לפי פנייה. הנגיעה שלנו בנושא נמצאת בשני מקומות.

הראשון הוא קליטת הפניות. כשאנחנו מנהלים קמפיינים, המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. בשירות ניהול הפניות אנחנו מחברים את הערוצים למקום אחד, עם מענה ראשוני מהיר ותזכורת לכל פנייה פתוחה, ומדווחים כל חודש כמה פניות חדשות הגיעו. פירטנו את זה בעמוד ניהול פניות למשרד עורכי דין. השני הוא השאלה ההפוכה, אם המשרד מופיע כשלקוח פוטנציאלי שואל את ChatGPT או את Gemini על עורך דין. שם לא מזינים מידע של לקוחות לשום כלי, ועבודה שמתחילה בדאגה למידע הציבורי על המשרד. היא מתוארת בעמוד קידום עורכי דין בבינה מלאכותית.

לפני שמוסיפים בוט או כלי שנוגע בפרטי פונים, בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרכים שבהן פנייה מגיעה למשרד ועל הכלים שכבר נוגעים בה. היא במחיר קבוע, שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי, חוות דעת אתית או המלצה על ספק. הכלים מוזכרים כדוגמאות בלבד, בלי דירוג ובלי קישורי שותפים, והנתונים עליהם לקוחים מהעמודים הרשמיים שלהם כפי שנבדקו ב־25 באוקטובר 2026. תנאי שימוש משתנים, ולכן בודקים אותם שוב לפני רכישה. בשאלה על מקרה מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

• לשכת עורכי הדין, גילוי דעת עדכני את/60/24, שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (ספטמבר 2026), נוסח מלא
• לשכת עורכי הדין, תקציר גילוי הדעת העדכני
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א 1981 (נוסח מעודכן אחרי תיקון 13)
• תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז 2017
• הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי לתיקון 13
• הרשות להגנת הפרטיות, גילוי דעת על תקנה 2(4) לתקנות העברת מידע אל מאגרים מחוץ לישראל
• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב 1982, סעיף 30א
• OpenAI, Enterprise privacy (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• OpenAI Help Center, How your data is used to improve model performance (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Anthropic Privacy Center, Is my data used for model training (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Google Workspace, Generative AI in Google Workspace Privacy Hub (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Anthropic Privacy Center, How do I change my model improvement privacy setting (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Google Meet Help, Take notes for me in Google Meet (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Bizportal, בית הדין הארצי לעבודה הטיל הוצאות אישיות על עורכת דין בשל פסיקה שלא קיימת (23.3.2026)
• כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001
• עלון אתיקה מקצועית גיליון 78, החלטה 361/2024
• Google Workspace Updates, More languages for Take notes for me in Google Meet (12.3.2025)
• נבו, עמוד הבית ונבו AI (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• טקדין AI, עמוד הבית (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Harvey, Security (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Transkriptor, תמלול לתחום המשפטי (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Spellbook, Security (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Microsoft Learn, Data, Privacy, and Security for Microsoft Copilot (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• Meta, Terms for WhatsApp Business Platform, סעיף 4.7 (נבדק ב־25 באוקטובר 2026)
• WhatsApp Business Messaging Policy (עודכן ב־23.9.2026)
• BoostIt, מדד הבנצ׳מרק של Google Ads בישראל
• השלמה אוטומטית בגוגל, ״ai לעורכי דין״, 25 באוקטובר 2026

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־25.10.2026