נתוני שוק עורכי הדין, מה ידוע על השוק המשפטי בישראל ואיך משתמשים בזה בתכנון שיווק

ריכזנו כאן ארבעה מחקרים על השוק המשפטי בישראל, כל אחד בעמוד משלו. שוק עורכי הדין לפי עיר ותחום סופר את ההיצע, כמה עורכי דין יש בכל עיר ובמה הם הצהירו שהם עוסקים. חיפושים משפטיים בגוגל מראה איך לקוחות מנסחים את החיפוש בכל תחום. היקף התיקים בבתי המשפט מודד את הביקוש כפי שהוא נרשם בבתי המשפט. ומחיר קליק לפי תחום משפטי מראה כמה עולה להגיע ללקוח בפרסום ממומן. יחד הם עונים על השאלה שכל משרד שואל לפני שהוא מוציא שקל על שיווק, מי מחפש, כמה זה עולה, וכמה משרדים מתחרים על אותו לקוח.

אילו נתונים קיימים על השוק המשפטי בישראל

מי שמחפש נתונים על השוק המשפטי בישראל מגלה מהר שאין מקור אחד. יש כמה מקורות רשמיים, כל אחד סופר משהו אחר, באיחור אחר ובפירוט אחר, ויש כלים של גוגל שמראים את צד החיפוש. אלה המקורות שהשתמשנו בהם, לפי מה שכל אחד מהם יודע לספר:

• על עורכי הדין. מאגר עורכי הדין של הנהלת בתי המשפט וספר עורכי הדין של לשכת עורכי הדין, שניהם ברישיון CC-BY. אנחנו קוראים אותם דרך האינדקס של טופדין, שמשלב את שניהם ומפרסם סכומים לכל עיר.
• על האוכלוסייה. מפקד האוכלוסין והדיור 2022 של הלמ״ס, המפקד האחרון שנערך, עם סך האוכלוסייה של כל יישוב.
• על התיקים. הדוחות השנתיים של הנהלת בתי המשפט, הדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה, הסיכום השנתי של הממונה על הליכי חדלות פירעון, ומענים לבקשות חופש מידע שהנהלת בתי המשפט מפרסמת.
• על החיפוש. שירות ההשלמה האוטומטית של גוגל, שמראה אילו צירופים אנשים מקלידים, ומתכנן מילות המפתח של Google Ads, שמראה רמות חיפוש מעוגלות והערכה של הצעות המחיר.
• על העלות בפועל. מדד הבנצ׳מרק של BoostIt לישראל, שמבוסס על חשבונות שהחברה מנהלת ומדווח על עלות לקליק ועלות לליד לפי ענף.

הרשימה של מה שאין ארוכה לא פחות. אין מקור ציבורי שסופר כמה פניות מגיעות למשרדי עורכי דין, כמה מהן הופכות לתיק, או כמה גובים בכל תחום. הדוחות של הרשות השופטת לא מפרקים סוגי הליכים לפי עיר. בתי הדין הרבניים, השרעיים והכנסייתיים אינם חלק מהרשות השופטת, ולכן חלק גדול מהגירושין של יהודים לא נספר בדוחות שלה. ההשלמה האוטומטית לא מראה נפח. מתכנן מילות המפתח מעגל את הנפח לארבעה ערכים בלבד. וניסינו לאסוף גם נתונים מ־Semrush, ב־26 וב־28 באוקטובר 2026, אבל בשני המועדים לא היו בחשבון יחידות שימוש, ולכן אין בעמודים נתון ממנו.

המסקנה מזה מעשית. אף מספר בעמודים האלה לא אומר למשרד כמה לקוחות יקבל. הם אומרים איפה שווה לחפש אותם, מול מי מתחרים, ומה סדר הגודל של העלות. את המספר האחרון, כמה פניות מגיעות וכמה מהן חותמות, אפשר לדעת רק ממעקב בתוך המשרד, כפי שמוסבר בעמוד על ניהול פניות למשרד עורכי דין.

ארבעת עמודי הנתונים במבט אחד

הטבלה מסכמת על איזו שאלה עונה כל עמוד, מאיפה הנתונים, מתי נאספו, ומה המגבלה הכי חשובה שלו.

ארבעת העמודים בנויים באותה צורה. בכל אחד יש פרק שיטה, טבלאות וגרפים, פרק מגבלות, פרק על מה הנתונים אומרים לשיווק בכל תחום, ופרק שמסביר מתי נעדכן. בכל אחד מהם יש גם קובץ סכומים גולמי, ששמו מופיע בעמוד. בקבצים האלה אין שמות ואין פרטים מזהים.

כמה עורכי דין יש ואיפה הם

האינדקס של טופדין מונה 66,359 עורכי דין. 38,958 מהם משויכים ל־140 ערים, כ־58.7% מהסך הכול. בדקנו את 40 הערים הגדולות, שמחזיקות 33,368 עורכי דין, כ־85.7% מאלה שמשויכים לעיר. באותן 40 ערים גרים 5,478,402 תושבים לפי המפקד, כלומר 164 תושבים לכל עורך דין רשום, בממוצע משוקלל לפי האוכלוסייה של הערים האלה.

הריכוז הוא הנתון הראשון שבולט. תל אביב־יפו לבדה מחזיקה 8,705 עורכי דין, 22.3% מאלה שמשויכים לעיר, וחמש הערים הראשונות יחד מחזיקות 47.1%. בתל אביב־יפו יש 57 תושבים לכל עורך דין רשום, ובבת ים 555. הסיבה היא שהעיר באינדקס היא עיר המשרד ולא עיר המגורים. עורך דין שגר בחולון ועובד בתל אביב נספר בתל אביב.

הנתון השני הוא התחומים. טופדין מפרסם 19 קטגוריות של תחומים מוצהרים. הגדולות הן מסחרי ותאגידים עם 4,265 הצהרות, מקרקעין ונדל״ן עם 3,500 ודיני מיסים עם 2,078. בדיני משפחה וגירושין יש 1,252 הצהרות, ובדין פלילי 864. אבל ב־40 הערים רק 5,508 מתוך 33,368 עורכי הדין הרשומים, 16.5%, פרסמו תחום כלשהו. מי שלא הצהיר לא נספר באף תחום, גם אם הוא עוסק בו כל יום. לכן כל מספר תחומי הוא רף תחתון, ומתאים להשוואה בין ערים ובין תחומים ולא לספירה של כל העוסקים.

כאן גם מקומו של התיקון החשוב ביותר שעשינו בנתונים של עצמנו. 20,167 הוא סכום ההצהרות ב־19 התחומים, ובחלק מעמודי האתר הוא תואר בעבר כמספר עורכי הדין שהצהירו על תחום. הנתונים לפי עיר מראים שזה לא נכון. בחיפה יש 2.33 הצהרות לכל עורך דין שהצהיר, ובאשדוד 2.86. לכן 20,167 הוא מספר ההצהרות, ומספר עורכי הדין הייחודיים שהצהירו קטן ממנו. המספרים של כל תחום בנפרד נשארים נכונים.

למשרד לדיני משפחה, השאלה המעשית היא כמה תושבים יש על כל מתחרה מקומי שמציג את התחום. בחולון יש 12,041 תושבים לכל עורך דין שהצהיר על דיני משפחה, בירושלים 11,697, ובתל אביב־יפו 3,080. בערים כאלה משרד עם כתובת בעיר מתחרה מול מעט משרדים מקומיים שמציגים את התחום. את הפירוט לפי תחום ועיר, כולל נוטריונים ומוסמכים לייפוי כוח מתמשך, תמצאו בעמוד שוק עורכי הדין לפי עיר ותחום.

מה הלקוחות מקלידים בגוגל

ב־26 באוקטובר 2026 שלחנו 357 שאילתות לשירות ההשלמה האוטומטית של גוגל, ל־21 תחומי משפט ו־15 ערים. לכל תחום שלחנו את הביטוי עצמו, למשל ״עורך דין גירושין״, את הביטוי עם האות ב, ואת הביטוי עם כל אחת מהערים. ההשלמה האוטומטית מראה אילו צירופים אנשים באמת מקלידים, ולא כמה פעמים. לכן השתמשנו בה כדי לענות על שאלה של צורה, איך מחפשים, ולא של כמות.

הממצא המרכזי הוא שהתחומים מתחלקים לפי האופן שבו מחפשים אותם. מתוך 315 השאילתות של תחום ועיר, 124 קיבלו השלמה, 39%. בשבעה תחומים גוגל הכיר את הצירוף עם העיר ב־10 ערים או יותר, ובראשם מקרקעין, שהושלם בכל 15 הערים. בשישה תחומים, ובהם מיסוי, הגירה, פנסיה ותביעות ביטוח, גוגל לא השלים אף עיר.

מה אנשים מוסיפים לביטוי משלים את התמונה. 21 הביטויים הבסיסיים החזירו 176 השלמות שמוסיפות משהו לביטוי. העיר או האזור הופיעו ב־91 מהן, הבעיה או הנושא ב־35, ״מומלץ״ ודומיו ב־22, מחיר בחמש וחינם בחמש. מחיר כמעט לא מופיע בשום תחום. ההשערה בעמוד היא שבשלב הזה המחפש מחפש בעיקר מישהו לסמוך עליו, ושואל על המחיר בשיחה. ההשלמה לא מוכיחה את זה, היא רק מראה שהצירוף עם מחיר פחות נפוץ.

גם הערים מתנהגות אחרת זו מזו. חיפה הושלמה ב־15 מתוך 21 התחומים, ירושלים ותל אביב ב־13 כל אחת. חולון הושלמה רק בארבעה תחומים, בני ברק ובת ים בשלושה, ובית שמש בשניים, אף שאלה ערים גדולות. ההסבר הסביר לערי גוש דן הוא שתושביהן מחפשים ״בתל אביב״ או ״במרכז״, או לא מוסיפים עיר כלל. לבית שמש אין לנו הסבר, והעמוד מסמן אותה לבדיקה נוספת בכלי נפח.

לפי שני המדדים חילקנו את 21 התחומים לחמש קבוצות, עירוני ארצי, עירוני חלקי, עירוני מרוכז, מונחה בעיה ודל נתונים. החלוקה הזו היא אולי הכלי הכי שימושי בכל ארבעת העמודים, כי היא קובעת אם משרד צריך קודם עמוד עיר ופרופיל עסק, או עמודים לפי בעיה. ההגדרות, הטבלה המלאה ודוגמאות ההשלמה נמצאים בעמוד חיפושים משפטיים בגוגל.

כמה תיקים נפתחים בשנה

הדוחות השנתיים של הנהלת בתי המשפט הם המדד הכי קרוב שיש בישראל לביקוש לשירותים משפטיים. כל תיק שנפתח הוא מישהו שנכנס להליך, ורבים מהם מחפשים עורך דין או מידע לפני ההליך או במהלכו. ב־2023 נפתחו בכל בתי המשפט ובתי הדין 897,342 תיקים, גידול של 5.1% לעומת 2020. בתי משפט השלום מקבלים 87.9% מהם.

הטבלה מביאה את סוגי ההליכים שהכי רלוונטיים למשרדים שעובדים עם לקוחות פרטיים, כפי שהם מופיעים בעמוד המלא.

שני דברים חשוב להבין לפני שמשתמשים במספרים האלה. הראשון הוא שתיק אינו לקוח. בני זוג שמתגרשים יכולים לפתוח כמה תיקים, מזונות, משמורת ורכוש, ותיק אחד יכול לכלול כמה צדדים מיוצגים. השני הוא שהנתונים חלקיים בזמן. דוח 2024 של הרשות השופטת לא נמצא אצלנו במועד האיסוף, ולשנת 2022 יש לנו רק דיווח עיתונאי על הדוח. הירידה בכתבי האישום ב־2023 לא מתפרשת בעמוד כירידה בביקוש, כי הדוח עצמו מציין שמאז אוקטובר 2023 פעלו בתי המשפט במתכונת חירום.

כדי לתת למספרים קנה מידה, חילקנו בעמוד את התיקים שנפתחו ב־2023 במספר עורכי הדין שהצהירו על התחום. זה חישוב שלנו, על נתונים משתי שנים שונות. בדיני משפחה יוצאים כ־72 תיקים חדשים בשנה לכל עורך דין שהצהיר, בכתבי אישום בשלום כ־36, ובסכסוכי עבודה בסמכות שופט כ־13. היחס האמיתי נמוך יותר, כי רוב העוסקים בכל תחום לא הצהירו עליו. בכל זאת הוא מראה הבדל ברור בין התחומים. בדיני משפחה המגבלה של משרד היא בדרך כלל לא כמות הביקוש, אלא כמה ממנו מגיע אליו ראשון. הפירוט המלא, כולל משך החיים של תיק בכל סוג הליך והתפלגות התביעות הקטנות לפי סכום, נמצא בעמוד היקף התיקים בבתי המשפט.

כמה עולה להגיע ללקוח בגוגל

לקחנו ייצוא של מתכנן מילות המפתח של Google Ads מ־26 באוקטובר 2026, שמכסה את אוקטובר 2025 עד ספטמבר 2026. מתוך 523 ביטויים השארנו 257, אחרי שהורדנו ביטויים עם שמות של עורכי דין, משרדים או חברות, ביטויים שלא שייכים לאף תחום וחיפושים של שירות ממשלתי. אחרי איחוד כפילויות נשארו 252. מיינו אותם ל־20 תחומים וחישבנו לכל תחום חציון של הצעות המחיר לראש העמוד בביטויי ״עורך דין״, שבהם המחפש מבקש ייצוג.

הפער בין התחומים גדול. בחציון של ההצעה הגבוהה, משפט צבאי נמצא בראש עם ₪74.07, ודיני עבודה בתחתית עם ₪20.60. בכל ביטויי ״עורך דין״ עם תחום יחד, החציון של ההצעה הנמוכה הוא ₪10.27 והחציון של הגבוהה ₪37.95. לפי Google, הטווח הנמוך הוא קירוב לאחוזון ה־20 של מה שמפרסמים שילמו כדי להופיע בראש העמוד, והגבוה קירוב לאחוזון ה־80. אלה הערכות, לא מחירים ששולמו.

המדד של BoostIt נותן נקודת השוואה ממקור אחר. לפיו, המחיר החציוני לקליק בענף ״משפט, נוטריונים ואזרחות״ הוא ₪16.4, בטווח טיפוסי של ₪12 עד ₪29, לעומת ₪8.7 בכל הענפים יחד. העלות החציונית לליד בענף היא ₪108, והרבעון המצטיין משלם ₪67. שיעור ההמרה החציוני הוא 18.4%. שני המקורות לא סותרים זה את זה. BoostIt מדווחת על מה ששולם בפועל בחשבונות שהיא מנהלת, ומתכנן מילות המפתח על טווח של הצעות בכל ביטוי ובכל המפרסמים. לכן הגיוני שהחציון של BoostIt נמצא בין שני החציונים של המתכנן.

שני ממצאים מהעמוד שווים תשומת לב מיוחדת. הראשון הוא שחיפושי מידע, בלי המילים ״עורך דין״, זולים בערך פי שלושה, עם חציון של ₪14.18 בהצעה הגבוהה. מעט מפרסמים משלמים על מי שעוד לא החליט לפנות, ולכן החיפושים האלה מתאימים לתוכן באתר יותר מאשר למודעות. השני הוא שבדיני משפחה ובפלילי, הביטוי הנפוץ ביותר יקר בערך פי שניים מהחציון של התחום, וניסוחים מדויקים יותר זולים בהרבה. החשבון לפי תקציב, ההפרדה לפי רמת חיפוש ותיאור של כל תחום נמצאים בעמוד מחיר קליק לפי תחום משפטי.

איך אספנו את הנתונים, והכללים שחלים על כולם

כל ארבעת העמודים נאספו באותם ימים ולפי אותם כללים. הכללים האלה הם חלק מהנתונים, כי הם קובעים מה אפשר להסיק מכל מספר:

1. מקור ותאריך לכל מספר. כל מספר בעמודים לקוח ממקור שקראנו, או מקובץ שאספנו בעצמנו, והתאריך מופיע לידו. כשמקור היה חסר, כמו דוח 2024 של הרשות השופטת, כתבנו שהוא חסר ולא השלמנו בהערכה.
2. סכומים בלבד. אף עמוד לא מציג עורך דין, משרד או ביטוי שכולל שם. את עמודי הערים של טופדין, שכוללים רשימות, מחקנו מיד אחרי שחילצנו מהם את בלוק הסיכום.
3. סף של 5. כל תא עם פחות מ־5 עורכי דין מוצג כ״פחות מ־5״, ותחום עם פחות מ־5 ביטויים עם הצעת מחיר לא מקבל חציון.
4. חישוב מסומן כחישוב. יחסים כמו תושבים לכל עורך דין או תיקים לכל מצהיר הם חישוב שלנו, ומסומנים ככאלה. לא תיקנו אוכלוסייה לפי אומדן, ולא הצגנו מספר מחושב כאילו נמדד.
5. בדיקה חוזרת. את עמוד הסיכום של טופדין ואת עמודי חיפה ובת ים קראנו פעמיים באותו יום. שש שאילתות של השלמה שלחנו שוב ב־28 באוקטובר. את הסיכומים של בתי המשפט בדקנו מול הסה״כ שמפרסם כל דוח.
6. קובץ גולמי לכל עמוד. הקבצים שמורים במאגר האתר, בשמות lawyers-by-city.csv, legal-autocomplete-2026-10.csv, court-cases-by-type.csv ו־keyword-planner-by-area.csv.

הבדיקה החוזרת של ההשלמה האוטומטית מראה למה הכללים האלה חשובים. ארבע מתוך שש השאילתות החזירו את אותה רשימה. בשתיים התחלפה הצעה אחת, ב״עורך דין מסחרי״ עפולה התחלפה ב״שכר״, וב״עורך דין צבאי ב״ אשדוד התחלפה בנתניה. השינויים היו בשולי הרשימה, אבל הם מספיקים כדי לא להסיק דבר מהפרש של עיר אחת בתחום מסוים.

גם האופן שבו קוראים את הנתונים בעמודי התחומים באתר נבדק מול העמודים האלה. בעמוד על דיני משפחה כתוב שגוגל משלים את ״עורך דין גירושין ב…״ עם שבע מתוך 15 ערים, ובעמוד החיפושים אותו תחום מוכר ב־13 ערים. שני המספרים נכונים, כי הם מודדים דברים שונים. שבע היא מספר הערים מהרשימה שלנו שמופיעות בעשר ההצעות לשאילתה הקצרה עם ב, ו־13 הוא מספר הערים שבהן הצירוף המלא מחזיר השלמה. כשמצאנו פער כזה, הסברנו אותו בעמוד הנתונים ולא מחקנו אחד מהמספרים.

המגבלות שחוזרות בכל הנתונים

לכל עמוד יש פרק מגבלות משלו. כמה מגבלות חוזרות בכולם, ומי שמשתמש בנתונים לתכנון צריך להחזיק אותן בראש.

הראשונה היא פער הזמנים. נתוני עורכי הדין הם מ־2025 ומ־2023, האוכלוסייה מסוף 2022, תיקי בתי המשפט עד 2023, ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון עד 2025, ונתוני החיפוש והמחיר מאוקטובר 2025 עד אוקטובר 2026. כשמחברים שני עמודים, מחברים בדרך כלל שתי שנים שונות. בעיר שגדלה מאז המפקד, היחס בין תושבים לעורכי דין גבוה ממה שמופיע.

השנייה היא שההיצע נספר רק בחלקו. האינדקס של טופדין לא כולל את כל חברי הלשכה, ורק 16.5% מעורכי הדין ב־40 הערים הצהירו על תחום. כל ספירה תחומית היא רף תחתון.

השלישית היא שהביקוש נמדד בעקיפין. תיק אינו לקוח, בתי הדין הדתיים לא כלולים, וההשלמה האוטומטית מראה שחיפוש קיים ולא כמה פעמים חיפשו אותו. בדקנו ביטוי אחד לכל תחום ו־15 ערים בצורה אחת, האות ב לפני שם העיר. מתוך 91 ההשלמות של עיר או אזור לביטויים הקצרים, 70 כתובות בלי ב, ולכן כנראה שהמספר של ערים מוכרות מקטין את החיפוש המקומי בחלק מהתחומים.

הרביעית היא שהעלות היא הערכה. הצעות המחיר של מתכנן מילות המפתח הן אחוזונים של מה ששילמו מפרסמים אחרים, ורמות החיפוש מופיעות בארבעה ערכים בלבד, 50, 500, 5,000 ו־50,000. 172 מתוך 257 הביטויים ברמה 50. בחמישה תחומים, הגירה, הוצאה לפועל, התחדשות עירונית, מיסוי ופנסיה, היו בין ביטוי אחד לשלושה, ולכן אין להם חציון. ומדד BoostIt מבוסס על חשבונות מנוהלים ולא על מדגם מייצג, והחברה עצמה מציינת שחשבונות בלי ניהול מקצועי מציגים כנראה מספרים גבוהים יותר.

אף אחת מהמגבלות האלה לא הופכת את הנתונים לחסרי ערך. הן קובעות את השימוש הנכון בהם, להשוואה בין ערים ובין תחומים, לזיהוי כיוון, ולבחירת המקום שבו מתחילים. הן לא מתאימות לחיזוי של מספר הלקוחות.

איך מחברים את ארבעת העמודים בתכנון

כל עמוד עונה על חלק אחד של השאלה. ההיצע לבד לא אומר אם יש ביקוש, והביקוש לבד לא אומר כמה עולה להגיע אליו. כך אנחנו מחברים אותם, בחמישה צעדים:

1. סוג החיפוש. מתחילים בעמוד החיפושים, ובודקים לאיזו קבוצה שייך התחום. אם הוא עירוני, ההחלטות הבאות הן לפי עיר. אם הוא מונחה בעיה, ההחלטות הן לפי נושא, ועמוד העיר נדחה.
2. התחרות המקומית. בתחום עירוני עוברים לעמוד שוק עורכי הדין, מסמנים שלוש עד חמש ערים בטווח נסיעה מהמשרד, ומשווים את מספר התושבים לכל עורך דין שהצהיר על התחום. עיר עם יחס גבוה היא עיר שבה פחות משרדים מקומיים מתחרים על אותם חיפושים.
3. גודל ומגמה. בעמוד התיקים בודקים אם התחום גדל, יציב או יורד, ובאיזה סוג הליך נמצא רוב הביקוש. תחום שגדל, כמו ביטוח לאומי או תעבורה, מצדיק השקעה בתוכן עכשיו.
4. עלות. בעמוד מחיר הקליק בודקים את החציונים של התחום, ואם הביטוי הראשי בו יקר בהרבה מהחציון. מחשבים כמה פניות צריך ומה הן עולות בחציון של BoostIt.
5. מדידה. אחרי שלושה חודשים משווים את מה שקרה בפועל, פניות, תיקים ועלות לתיק, למה שהנתונים הציעו, ומעבירים תקציב לערוץ שהביא תיקים.

הטבלה מתרגמת כל החלטה נפוצה לעמוד ולמספר שעוזרים לקבל אותה.

הצעד החמישי הוא היחיד שנשען על נתונים של המשרד עצמו, והוא גם החשוב ביותר. בלי רישום של כל פנייה, מאיפה הגיעה ואם חתמה, אין דרך לדעת אם הבחירות שנעשו לפי הנתונים הארציים היו נכונות. המדריך על מעקב המרות למשרד עורכי דין מסביר איך מגדירים את זה לפני שמוציאים שקל.

דוגמה מחושבת, משרד לדיני משפחה בחולון

הדוגמה הזו היא המחשה בלבד, ולא תחזית. היא מראה איך מחברים את ארבעת העמודים, והמספרים בה לקוחים מהם כפי שהם. המשרד, היעד ושיעור הסגירה הם דוגמה שבחרנו.

ההיצע. בחולון גרים 192,655 תושבים לפי המפקד, ורשומים בה 568 עורכי דין, 339 תושבים לכל אחד. 16 מהם הצהירו על דיני משפחה, ולכן יש בעיר 12,041 תושבים לכל מצהיר בתחום, היחס הגבוה בעשר הערים הגדולות. בבת ים הסמוכה יש 13 מצהירים על דיני משפחה, כ־9,858 תושבים לכל אחד. בתל אביב־יפו היחס הוא 3,080, עם 160 מצהירים. כלומר, משרד עם כתובת בחולון מתחרה מול מעט משרדים מקומיים שמציגים את התחום.

החיפוש. גירושין הוא תחום עירוני ארצי. הצירוף עם העיר מוכר לגוגל ב־13 מתוך 15 הערים שבדקנו. אבל חולון עצמה הושלמה רק בארבעה תחומים מתוך 21, ובשאילתה הקצרה ״עורך דין גירושין ב״ היא לא הופיעה בין שבע הערים שגוגל הציע. ההסבר הסביר הוא שתושבי חולון מחפשים גם ״בתל אביב״, ״במרכז״ או בלי עיר. המשמעות היא שהמשרד צריך להופיע גם בחיפושים שאין בהם שם העיר, וכאן נכנס פרופיל העסק בגוגל, שהתוצאות המקומיות שלו מושפעות ממרחק.

הביקוש. ב־2023 נפתחו בבתי המשפט לענייני משפחה 90,567 תיקים, כ־7,547 בחודש בממוצע, והמספר כמעט לא זז מאז 2020. הדוח לא מפרק לפי עיר, ולכן אין לנו מספר לחולון. בכל מקרה הוא מראה שהביקוש בתחום רחב ויציב, ושאפשר לבנות עליו נכס אורגני לאורך זמן.

העלות. בדיני משפחה החציון של ההצעה הנמוכה לראש העמוד הוא ₪10.73, והחציון של הגבוהה ₪43.80. הביטוי הנפוץ ביותר בתחום יקר בערך פי שניים מהחציון.

החשבון. נניח שהמשרד רוצה שישה תיקים חדשים בחודש, ושהוא חותם עם אחד מכל ארבעה פונים. הוא צריך כ־24 פניות בחודש. בעלות החציונית לליד של BoostIt, ₪108, זה ₪2,592 בחודש על מודעות. בחשבון שלנו, הסכום הזה קונה כ־59 קליקים אם כל קליק עולה כמו החציון של ההצעה הגבוהה, וכ־242 קליקים אם הוא עולה כמו החציון של ההצעה הנמוכה. 24 פניות הן פחות מאחוז אחד מכ־7,547 תיקי המשפחה שנפתחים בחודש. שני מקורות המחיר לא מתחברים לחשבון אחד, כי BoostIt סופרת בעלות לליד רק טופס שנשלח או שיחה שנמדדה, והמתכנן מדווח על הצעות ולא על מחיר ששולם. הפער בין 59 ל־242 קליקים הוא בדיוק הסיבה למדוד בחשבון של המשרד.

ההחלטה. הקריאה שלנו של הנתונים היא להתחיל בפרופיל עסק מלא בכתובת בחולון, עם ביקורות שמתעדכנות, ובעמוד אחד באתר שמחבר את התחום לחולון ולבת ים עם תוכן אמיתי לאזור. במקביל, קמפיין על ניסוחים מדויקים, עם סוג ההליך או עם העיר, ולא על הביטוי הכללי היקר, מוגבל לאזור שהמשרד משרת. אחרי שלושה חודשים בודקים ב־Search Console על אילו ביטויים האתר מופיע, וברישום הפניות כמה פניות הגיעו מכל ערוץ וכמה חתמו. איך בונים את הנוכחות המקומית מוסבר בעמוד על גוגל מפות וביקורות לעורכי דין ובמדריך עמודי תחום ועיר, ואת התקציב עם המספרים של המשרד אפשר לחשב במחשבון תקציב פרסום בגוגל ובמחשבון עלות לפנייה ולתיק.

מה הנתונים אומרים לפי סוג תחום

כשמניחים את ארבעת העמודים זה לצד זה, התחומים מתקבצים לכמה דפוסים. הטבלה מסכמת אותם. היא לא ממליצה על תחום, אלא מראה מה הנתונים מרמזים על אופי הביקוש ועל הערוץ שכדאי לבדוק ראשון.

שני כללים עולים מהטבלה. בתחומים שבהם התיקים רבים והערך לתיק נמוך יחסית, הכסף בשיווק נקבע ביכולת לסנן ולענות מהר. בתחומים שבהם התיקים מעטים והערך גבוה, הוא נקבע ביכולת למדוד איזו פנייה הפכה לתיק ומאיזה ערוץ היא הגיעה. בשני המקרים, החלק האורגני של העבודה מתואר בעמוד על קידום אתרים לעורכי דין, והחלק הממומן בעמוד על פרסום בגוגל לעורכי דין. את רשימת הביטויים של התחום בונים לפי המדריך על מחקר מילות מפתח למשרד, ואת החיפושים שלא מביאים לקוחות מסננים לפי המדריך על מילות שלילה. את כל התחומים שיש להם עמוד באתר תמצאו בעמוד השיווק לפי תחום משפטי.

לוח העדכונים

כל עמוד מתעדכן לפי הקצב שבו המקור שלו מתחדש. הטבלה מרכזת את מה שכתוב בכל אחד מהם.

כמה כללים חלים על כל העדכונים. בעמוד החיפושים נשמור בכל מחזור קובץ חדש עם החודש בשם, ולא נדרוס את הקודם, כדי שאפשר יהיה להשוות בין תקופות. אם נוסיף תחומים או ערים, נסמן אותם בנפרד, כדי ששינוי ברשימה לא ייראה כמו שינוי בביקוש. בעמוד התיקים נבדוק שהסכום של סוגי ההליכים שווה לסה״כ שהדוח מפרסם לכל ערכאה, ונעדכן את היחס לעורכי דין לפי הנתונים העדכניים של טופדין. בעמוד מחיר הקליק נרחיב את הרשימה להגירה, מיסוי, פנסיה, קניין רוחני ולשון הרע, כדי שיגיעו לסף של 5 ביטויים, ואת המספרים של BoostIt נעדכן כשתתפרסם המהדורה הבאה של המדד, שלפי החברה מתעדכן פעם בשנה. אם יהיו לנו נתוני Semrush, הם יופיעו כעמודה נפרדת, בלי לערבב אותם עם ההערכות של גוגל.

כשעמוד מתעדכן, התאריך בראש העמוד והקובץ הגולמי מתעדכנים יחד, וכל שינוי בשיטה מתועד בעמוד עם התאריך. גם העמוד הזה יתעדכן בכל פעם שאחד המספרים שהוא מסכם ישתנה, כדי שהמספר כאן והמספר בעמוד המלא יהיו תמיד אותו מספר.

איך Reboost משתמשת בנתונים

אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, ולא עובדים עם שני משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר. לכן הנתונים על התחום והעיר הם גם הנתונים שלפיהם אנחנו בודקים אם אפשר לקבל משרד, ומול כמה משרדים מקומיים הוא מתחרה. הם משמשים אותנו בתחילת העבודה כדי לבחור איפה להתחיל, ובמהלכה כדי להשוות את מה שקורה בחשבון של המשרד לטווח המקובל בתחום.

העבודה היא בריטיינר חודשי של ₪3,000 עד ₪7,000, ולא בתשלום לפי ליד. המודעות רצות בשם המשרד, והמשרד מאשר כל מודעה לפני שהיא עולה. בכל חודש המשרד מקבל דוח על הפניות החדשות שהגיעו, והוא המדד שלפיו נמדדת העבודה, לא קליקים ולא צפיות.

ההתחלה היא בדיקת משפך במחיר קבוע. היא עוברת על הדרך מהחיפוש ועד שיחת הייעוץ, האתר, פרופיל העסק בגוגל והאופן שבו נענות פניות, ומשווה את מה שמצאה לנתונים בעמודים האלה. התשלום עליה מקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים לעבוד יחד.

המספרים בעמוד הזה לקוחים כפי שהם מארבעת עמודי הנתונים שלנו, יחד עם ההסתייגויות שלהם. הנתונים נאספו ב־26 באוקטובר 2026, וחלקם נבדקו שוב ב־28 באוקטובר 2026. אנחנו מפרסמים סכומים בלבד, בלי שמות של עורכי דין או משרדים, ומשמיטים כל תא שיש בו פחות מ־5. חישובים שעשינו בעצמנו מסומנים כחישוב, והדוגמה המחושבת היא המחשה ולא תחזית. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מקורות

• טופדין, עורכי דין בישראל במספרים (מאגר עורכי הדין של הנהלת בתי המשפט 08/2025 וספר עורכי הדין של הלשכה 01/2023, CC-BY, תחומים מוצהרים שלא אומתו), נקרא 26.10.2026
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין והדיור 2022, אוכלוסייה ומשקי בית לפי יישוב (data.gov.il)
• Google, שירות ההשלמה האוטומטית (suggestqueries), דוגמה לשאילתה ״עורך דין גירושין״, נאסף 26.10.2026
• Google Search Help, How Google autocomplete predictions work (נקרא 26.10.2026)
• הנהלת בתי המשפט, דו״ח שנתי 2023 (פורסם ביולי 2024)
• הנהלת בתי המשפט, דו״ח שנתי 2021 (עותק באתר הכנסת)
• רשות האכיפה והגבייה, דוח שנתי על פעילות הרשות לשנת 2025
• הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיכום פעילות שנת 2025
• Google Ads, מתכנן מילות המפתח, ייצוא Keyword Stats מ־26.10.2026 לתקופה 1.10.2025 עד 30.9.2026 (הסכומים לפי תחום ב־docs/data/keyword-planner-by-area.csv)
• Google Ads Help, About Keyword Planner forecasts, הגדרות Competition ו־Top of page bid (נקרא 26.10.2026 ושוב 28.10.2026)
• BoostIt, מדד גוגל אדס ישראל 2026, עלויות פרסום בגוגל לפי ענף (פורסם 4.9.2026, עודכן 19.9.2026, נקרא 26.10.2026 ושוב 28.10.2026)

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־28.10.2026