דילוג לתוכן הראשי
Reboost

E־E־A־T לאתר עורך דין

E־E־A־T לאתר עורך דין הוא הדרך שבה גוגל שואלת אם אפשר לסמוך על העמוד, על מי שכתב אותו ועל המשרד שעומד מאחוריו. זה לא ציון ולא תוסף שמתקינים. זו רשימה של דברים שקורא, מדרג של גוגל ומערכות הדירוג שלה מחפשים באתר, וחלק גדול מהם משרד יכול לסדר בשבועיים.

E-E-A-T הוא קיצור של ארבע מילים באנגלית, Experience, Expertise, Authoritativeness ו־Trust, כלומר ניסיון, מומחיות, סמכות ואמינות. באתר של משרד עורכי דין זה החלק בקידום אתרים לעורכי דין שעוסק בשאלה למה לסמוך על העמוד, ולא בשאלה על איזו מילת מפתח הוא עונה. המדריך הזה מסביר מה גוגל כותבת על E-E-A-T ועל נושאי YMYL במסמכים שלה, ומתרגם את זה לצ׳קליסט לאתר של משרד, עם מה שכללי הפרסומת של הלשכה לא מתירים לכתוב בדרך.

כל ציטוט מגוגל בעמוד הזה לקוח משני מסמכים. הראשון הוא ההנחיות למדרגי איכות החיפוש, בגרסה מ־11 בספטמבר 2025, מסמך באנגלית של יותר ממאה וחמישים עמודים שגוגל מפרסמת לאנשים שמעריכים את תוצאות החיפוש. השני הוא העמוד של Google Search Central על יצירת תוכן מועיל ואמין. בדקנו את שניהם ב־18 בנובמבר 2026.

מה זה E־E־A־T, ומה גוגל אומרת עליו בעצמה

המונח התחיל כ־E-A-T. ב־15 בדצמבר 2022 גוגל הודיעה בבלוג של Search Central שהיא מוסיפה E לניסיון, וכתבה שתוכן מראה ניסיון כשהוא נכתב מתוך מעורבות אישית, למשל שימוש במוצר או ביקור במקום. באותה הודעה הדגישה שההנחיות משמשות את המדרגים כדי להעריך את מערכות הדירוג, ושהן לא משפיעות ישירות על הדירוג.

ההגדרות עצמן נמצאות בסעיף 3.4 של ההנחיות למדרגים. המסמך קובע שהמרכיב החשוב ביותר, שנמצא במרכז, הוא אמינות. הנימוק שלו הוא שעמוד לא אמין מקבל E-E-A-T נמוך גם אם הוא נראה מנוסה, מומחה וסמכותי. הדוגמה שגוגל נותנת היא הונאה פיננסית, שנשארת לא אמינה גם אם מי שכתב אותה הוא נוכל מנוסה מאוד. שלושת המרכיבים האחרים מוגדרים ככלים שתומכים בהערכת האמינות.

כמה דברים שגוגל כותבת במפורש, ושכדאי לדעת לפני שמישהו מוכר למשרד ״שירות E-E-A-T״:

  • זה לא גורם דירוג אחד. בעמוד על תוכן מועיל כתוב ש־E-E-A-T עצמו אינו גורם דירוג ספציפי, ושגוגל משתמשת בשילוב של גורמים שמזהים תוכן עם E-E-A-T טוב.
  • המדרגים לא מזיזים אתרים. סעיף 0.1 בהנחיות קובע שאף דירוג בודד לא משפיע ישירות על המיקום של עמוד, ושהדירוגים משמשים למדידה ולשיפור של מנוע החיפוש.
  • לא כל עמוד צריך את כל הארבעה. גוגל כותבת שהמרכיבים האחרים תורמים לאמינות, ושתוכן לא חייב להראות את כולם.
  • הסוג והכמות של האמינות תלויים בעמוד. סעיף 3.4 מונה דוגמאות. חנות צריכה תשלום מאובטח ושירות לקוחות, ועמוד מידע בנושא YMYL מובהק חייב להיות מדויק כדי למנוע נזק.

מה נשאר אחרי כל ההסתייגויות? המסמכים האלה הם התיאור הכי מפורט שגוגל פרסמה של עמוד שהיא רוצה להציג ושל עמוד שהיא לא רוצה להציג. מי שבונה אתר של משרד לפי התיאור הזה בונה אותו לפי המטרה של מערכות הדירוג, וגם לפי מה שלקוח שמחפש עורך דין בודק בעצמו לפני שהוא מתקשר.

למה אתר של עורך דין נבחן בחומרה, נושאי YMYL

סעיף 2.3 בהנחיות מגדיר נושאי YMYL, קיצור של Your Money or Your Life. אלה נושאים שתוכן עליהם יכול להשפיע באופן ממשי על הבריאות, על היציבות הכלכלית או על הביטחון של אנשים, או על רווחת החברה. ההנחיות מבחינות בין שני סוגים. נושא שהוא מסוכן מעצם טיבו, ונושא שעלול לגרום נזק אם התוכן עליו לא מדויק ולא אמין. בסוג השני גוגל מביאה דוגמאות כמו איך להשקיע כסף, או אילו תנאים צריך כדי לקבל רישיון נהיגה.

המסמך לא מונה ״משפט״ כקטגוריה נפרדת. הוא מחלק את הנזק לארבעה סוגים, ורוב השאלות שמביאות לקוחות לאתר של משרד נופלות לפחות באחד מהם:

סוג הנזק לפי סעיף 2.3 ההגדרה בהנחיות שאלות שמגיעות לאתר של משרד
בריאות או ביטחון פגיעה בבריאות הנפשית, הגופנית או הרגשית, או בביטחון צו הגנה, אלימות במשפחה, משמורת ילדים
ביטחון כלכלי פגיעה ביכולת של אדם לפרנס את עצמו ואת משפחתו פיטורים, פיצויים, חלוקת רכוש, מזונות, חובות וחדלות פירעון
ממשל, אזרחות וחברה נושאים שנוגעים לאמון במוסדות ולמידע אזרחי הליך פלילי, הגירה ואזרחות, תביעה נגד רשות
אחר כל נושא שעלול לפגוע באנשים או ברווחת החברה ירושה וצוואות, נזיקין, תאונות

סעיף 3.4.1 מוסיף הבחנה שחשובה למשרדים. בנושא YMYL, עמוד שנועד לתת מידע או עצה דורש בדרך כלל רמה גבוהה של מומחיות כדי להיות אמין. עמוד שמשתף חוויה אישית, כמו פורום של אנשים שעוברים גירושין, יכול להיות בעל ערך בלי מומחיות, כל עוד הוא תואם את הקונצנזוס של המומחים. הדוגמה שגוגל נותנת קרובה מאוד לעולם המשפטי. סרטון הומוריסטי על התסכול ממילוי דוחות מס הוא חוויה, והוראות איך למלא את הטפסים הן עניין למומחים.

מכאן עולה כלל עבודה פשוט. עמוד באתר של משרד שמסביר זכויות, מועדים או סיכויים הוא עמוד עצה בנושא YMYL. הוא צריך להראות מי המומחה שעומד מאחוריו, מתי הוא נבדק, ועל מה הוא נשען. אם אחד מהשלושה חסר, העמוד מתחרה בעמודים של משרדים אחרים שבהם הוא קיים.

ארבעת המרכיבים בשפה של משרד עורכי דין

ההגדרות בסעיף 3.4 כלליות. הטבלה מתרגמת כל מרכיב לשאלה שהמדרג שואל, לראיה שאפשר להציג באתר של משרד, ולטעות הנפוצה בכל אחד מהם.

המרכיב השאלה בהנחיות ראיה באתר של משרד הטעות הנפוצה
ניסיון האם ליוצר יש ניסיון אישי או ניסיון חיים בנושא תיאור של שלבי ההליך כפי שהמשרד מנהל אותם, שאלות שחוזרות בפגישה הראשונה, טעויות שלקוחות עושים לפני שהם מגיעים טקסט כללי שאפשר להעתיק לכל משרד בארץ
מומחיות האם ליוצר יש את הידע או המיומנות שהנושא דורש עורך דין בשמו, שנת הסמכה, תחומי עיסוק, מאמרים שחיבר כותב לא מזוהה, או תואר ״מומחה״ בלי בסיס
סמכות האם היוצר או האתר ידועים כמקור מרכזי בנושא הרצאות, מאמרים באתרים מקצועיים, אזכורים בתקשורת, הפניות מאתרים אחרים רשימת ״כפי שפורסם ב״ בלי קישור לפרסום עצמו
אמינות האם העמוד מדויק, ישר, בטוח ואמין מקורות לכל טענה משפטית, תאריך עדכון, פרטי משרד מלאים, מדיניות פרטיות הבטחות לתוצאה, מספרים בלי מקור, תאריך שמתעדכן אוטומטית

סעיף 3.4 מונה גם שלושה מקורות שמהם המדרג מרכיב את התמונה. מה האתר והכותבים אומרים על עצמם, ונקודת ההתחלה היא עמוד ״אודות״ או עמוד הפרופיל של הכותב. מה אחרים אומרים עליהם, כלומר ביקורות, הפניות וכתבות ממקורות עצמאיים. ומה רואים בעמוד עצמו. באותו סעיף כתוב שניגוד עניינים ברור פוגע באמינות. הצ׳קליסט בהמשך בנוי לפי שלושת המקורות האלה.

עמוד עורך דין ותיבת מחבר, מה לכלול ואיך

בעמוד על תוכן מועיל גוגל ממליצה לשאול על כל עמוד מי כתב אותו. היא כותבת שהיא ממליצה בחום להוסיף מידע מדויק על המחבר, כמו שורת מחבר, במקום שבו קורא מצפה לה, ושהשורה תוביל למידע נוסף על הכותב ועל תחום ההתמחות שלו. באתר של משרד המשמעות היא שני רכיבים. עמוד לכל עורך דין, ותיבת מחבר קצרה בכל מאמר שמקשרת אליו.

עמוד עורך הדין הוא המקום שבו המדרג מתחיל, לפי סעיף 3.4. הוא גם פרסומת לפי כללי הלשכה, ולכן כל פרט בו צריך להישען על אחד מ־19 הפרטים שכלל 3(ב) מתיר. הטבלה ממפה את מה שכדאי לשים בעמוד לפרט המתאים בכלל.

מה בעמוד עורך הדין הפרט בכלל 3(ב) מה זה נותן ל־E-E-A-T מה לבדוק
שם מלא, כפי שהוא רשום בפנקס (1) ו־(2), שם עורך הדין והיותו עורך דין זיהוי חד ערכי של הכותב אותו שם בדיוק בעמוד, במאמרים ובפרופיל העסק
שנת ההסמכה (13), מועד ההסמכה ניסיון שאפשר לאמת שנה מדויקת, לא ״מעל 20 שנות ניסיון״ מעוגל כלפי מעלה
תארים אקדמיים והכשרה כמגשר (4) מומחיות רק תואר שהתקבל בפועל
תחומי עיסוק (10) התאמה בין הכותב לנושא המאמרים ״תחומי עיסוק״, לא ״מומחה ל״
מאמרים, ספרים ומחקרים שחיבר (15) סמכות קישור לפרסום עצמו, כשאפשר
משרות הוראה (16) סמכות משרה קיימת, בשמה הנכון
תפקידים בלשכה ובארגונים משפטיים (17) סמכות בכפוף לפסקה 18
תפקידים בעבר, כולל משרה ציבורית ושירות צבאי בתחום המשפטי (18) ניסיון לא תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי שהוא עדיין מכהן בו
שפות (12) התאמה ללקוחות שעורך הדין עצמו דובר אותן
תמונה אמיתית (19) דרך כלל 3(ד) זיהוי לא תמונה שנוצרה בכלי ולא תמונת מאגר

מספר רישיון וקישור לחיפוש בלשכה. משרדים רבים שואלים אם להציג את מספר הרישום בפנקס. הכללים לא עונים במפורש. כלל 2(ג) מחייב לציין את מספר הרישום על המסמך הראשון שמוגש בשם לקוח בבית משפט, על תצהיר שעורך הדין מאשר ועל מסמכים אחרים שכוללים אישור של עורך דין. רשימת הפרטים המותרים בפרסומת בכלל 3(ב) לא מזכירה את המספר, אבל מתירה את ״דבר היותו עורך דין״. הקריאה שלנו היא שמספר רישום הוא אמצעי לאמת את הפרט הזה ולא טענה שיווקית נוספת. לא מצאנו החלטה של ועדת האתיקה שעוסקת בזה, ולכן אנחנו מציגים את זה כקריאה ולא כהיתר.

בפועל יש שתי דרכים, ושתיהן משרתות את אותה מטרה של אימות:

  1. הדרך השמרנית. שם מלא כפי שהוא בפנקס, שנת הסמכה, ומשפט שמפנה את הקורא לחיפוש עורכי הדין באתר לשכת עורכי הדין, עם קישור לעמוד החיפוש. קישור כזה עומד בכלל 3(ו), כי הוא נוגע ישירות לעיסוק המקצועי. לפני שמפרסמים, פותחים את הקישור בדפדפן ומוודאים שהוא מגיע לעמוד החיפוש עצמו.
  2. הדרך המלאה. אותו דבר, ובנוסף מספר הרישום בפנקס ליד השם. משרד שבוחר בה ורוצה ודאות יכול לשאול את ועדת האתיקה של המחוז לפני כן.

בשתי הדרכים העיקרון זהה לסעיף 5.6 בהנחיות למדרגים. שם כתוב שהערכת E-E-A-T צריכה להתבסס על התוכן, על מחקר מוניטין ועל הסמכות שאפשר לאמת, ולא רק על טענה של הכותב שהוא מומחה. פרט שקורא יכול לבדוק בעצמו שווה יותר מתואר שהוא צריך להאמין לו.

תיבת המחבר במאמר. שלוש עד ארבע שורות בראש המאמר או בסופו. שם עורך הדין עם קישור לעמוד שלו, שנת הסמכה ותחומי עיסוק, ושורת ״נבדק לאחרונה״ עם תאריך. לא מעתיקים לכאן את כל הביוגרפיה. המטרה היא שהקורא יבין בתוך שנייה מי עומד מאחורי הטקסט, ויוכל ללחוץ אם הוא רוצה לדעת יותר.

מי כותב ומי בודק, תאריכים ומקורות במאמרים

אחת השאלות ברשימת הבדיקה העצמית של גוגל היא אם התוכן נכתב או נבדק על ידי מומחה שמכיר את הנושא היטב. המילה ״נבדק״ פותחת אפשרות שמתאימה למשרדים. לא כל עורך דין רוצה לכתוב, אבל כל עורך דין יכול לבדוק. מה שחשוב הוא שהבדיקה תהיה אמיתית ושהיא תופיע בעמוד בצורה כנה.

מי ניסח את הטיוטה מי חותם מה כותבים בעמוד
עורך הדין עצמו עורך הדין ״מאת עו״ד [שם]״
עורך דין מתמחה או עורך דין זוטר עורך הדין הבכיר שבדק, או שניהם ״מאת [שם], נבדק על ידי עו״ד [שם]״
כותב תוכן חיצוני עורך הדין שבדק ואישר ״נכתב על ידי צוות המשרד, נבדק ואושר על ידי עו״ד [שם]״
טיוטה שכלי AI ניסח עורך הדין שבדק ואישר כמו בשורה הקודמת, ואם הכלי כתב חלק מהותי, משפט על אופן הכתיבה
אף אחד מהמשרד לא קרא אין חתימה כנה אפשרית לא מפרסמים

השורה האחרונה היא גם עניין אתי. לפי החלטות ועדת האתיקה שפירטנו בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין, עורך הדין אחראי לפרסום גם כשסוכנות ניסחה אותו. מאמר באתר המשרד הוא פרסום של המשרד.

תאריכים. גוגל ממליצה בהנחיות לסימון מאמר לציין שני תאריכים, מועד הפרסום הראשון ומועד השינוי האחרון. בתוכן משפטי שני התאריכים צריכים להיות אמיתיים. תאריך עדכון שמשתנה אוטומטית בכל פעם שמישהו שומר את העמוד מטעה את הקורא, וזה בדיוק סוג הדבר שסעיף 2א לכללי הפרסומת אוסר כשהוא יוצר רושם מטעה. הכלל שלנו פשוט. תאריך העדכון משתנה רק כשעורך דין קרא את המאמר מחדש ואישר שהוא נכון לפי הדין הנוכחי.

מקורות. גוגל שואלת ברשימת הבדיקה העצמית אם התוכן מציג מידע בדרך שגורמת לרצות לסמוך עליו, למשל מקורות ברורים, ואם יש בו טעויות עובדתיות שקל לאמת. במאמר משפטי מקור הוא סעיף חוק, תקנה, פסק דין או הנחיה של רשות. מספיק לציין אותם בשמם ובמספרם, ולקשר לנוסח כשהוא זמין באתר ציבורי. כלל 3(ו) מתיר קישור כזה, כי הוא נוגע ישירות לעיסוק. איך הופכים פסיקה לתוכן שקוראים מבינים הסברנו במדריך על כתיבת תוכן לאתר עורכי דין.

גבולות התשובה. משפט אחד בכל מאמר שמסביר מתי התשובה הכללית לא חלה. זה מגן על הקורא, מקטין את הסיכון לרושם מטעה לפי כלל 2א, ומראה בדיוק את סוג הזהירות שהמדרגים מחפשים בעמוד עצה בנושא YMYL.

תוכן שנוסח בעזרת AI ועבר בדיקה של עורך דין

גוגל לא אוסרת תוכן שנכתב בעזרת AI. בעמוד ההנחיות שלה לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית גנרטיבית היא כותבת שמודלים כאלה מנבאים רצף מילים סביר ולא שולפים עובדות, ולכן הטקסט שלהם עלול להכיל טעויות שצריך לבדוק לפני פרסום. בסעיף 4.6.6 בהנחיות למדרגים כתוב שהשימוש ב־AI לבדו לא קובע את רמת המאמץ או את הדירוג של עמוד.

ארבעה דברים מהמסמכים של גוגל נוגעים ישירות ל־E-E-A-T באתר של משרד:

  1. פרופיל כותב מומצא הוא הטעיה. בעמוד על תוכן מועיל גוגל מונה יצירת פרופיל כותב מפוברק כסוג של הטעיה, וכותבת שכל הטעיה הופכת עמוד ללא אמין בעיני משתמשים ובעיני המערכות שלה. ״עו״ד דנה לוי״ שלא קיימת, עם תמונה שנוצרה בכלי, היא בדיוק זה.
  2. גילוי במקום שקורא שואל. גוגל מציעה לשקול לספר איך התוכן נוצר כשקורא סביר עשוי לשאול, ובמיוחד כשאוטומציה יצרה חלק מהותי ממנו.
  3. הבדיקה חלה גם על מה שלא רואים. גוגל מבקשת לבדוק גם כותרת, תיאור מטא, נתונים מובנים וטקסט חלופי של תמונות, כי גם הם עלולים להופיע בתוצאות.
  4. כמות בלי ערך היא הבעיה. יצירה של הרבה עמודים בלי ערך למשתמשים עלולה להפר את מדיניות הספאם של גוגל, בלי קשר לכלי שבו נכתבו.

בתהליך שלנו טיוטה מכלי עוברת ארבע תחנות לפני פרסום. בדיקת עובדות מול המקור, כולל כל מספר וכל הפניה לפסק דין. הוספה של מה שרק המשרד יודע, כמו השאלות שחוזרות בפגישות. בדיקה מול כללי הפרסומת, כי כלים נוטים לכתוב ״מומחים״ ו״ליווי עד הצלחה״. ואישור בכתב של עורך הדין שחותם. את התדריך לכלי, רשימת בדיקת העובדות ודוגמה של פסקה מתוקנת פירטנו בעמוד כתיבת תוכן עם AI לעורכי דין. מה מותר להזין לכלי בלי לפגוע בסודיות מוסבר בעמוד בינה מלאכותית וסודיות במשרד.

נתונים מובנים לאמינות, Person, LegalService ו־Organization

נתונים מובנים לא יוצרים אמינות. הם מתארים לגוגל, בשפה שהיא קוראת בלי לנחש, את מה שכבר כתוב בעמוד. לכן הם מגיעים אחרי עמוד עורך הדין ותיבת המחבר, לא לפניהם. שלושה סוגים רלוונטיים ל־E-E-A-T:

  • Organization או LegalService בעמוד הבית או בעמוד יצירת הקשר, עם שם, כתובת, טלפון, לוגו וקישורים לפרופילים של המשרד. איזה סוג לבחור, ולמה לא Attorney, פירטנו במדריך על נתונים מובנים לעורכי דין.
  • ProfilePage עם Person בעמוד של כל עורך דין. לפי גוגל עמוד עובד באתר של חברה הוא אחד מסוגי העמודים שמתאימים לסימון הזה. שדה החובה הוא mainEntity מסוג Person עם שם.
  • Article עם author בכל מאמר. בהנחיות לסימון מחבר גוגל מבקשת לשים בשדה name רק את השם, בלי תואר, בלי ״עו״ד״ ובלי שם המשרד, ולהעביר את התואר לשדות jobTitle או honorificPrefix. היא מבקשת גם לקשר בשדה url לעמוד שמזהה את הכותב באופן חד ערכי, וכשיש כמה כותבים, לסמן כל אחד בנפרד.

בסוג Person ב־schema.org, בגרסה 30.1, יש שדות שמתאימים במיוחד לעורך דין, בהם hasCredential לתעודה, alumniOf למוסד הלימודים, knowsAbout לתחומי העיסוק, knowsLanguage לשפות ו־worksFor למשרד. הנה דוגמה לעמוד של עורכת דין בדויה. כל הפרטים בה להמחשה בלבד.

{
  "@context": "https://schema.org",
  "@type": "ProfilePage", "dateModified": "2026-11-18T10:00:00+02:00",
  "mainEntity": { "@type": "Person", "@id": "https://www.example.co.il/צוות/רונית-כהן/#person",
    "name": "רונית כהן", "honorificPrefix": "עו״ד", "jobTitle": "עורכת דין, שותפה",
    "worksFor": { "@id": "https://www.example.co.il/#org" },
    "alumniOf": { "@type": "CollegeOrUniversity", "name": "שם מוסד הלימודים" },
    "knowsAbout": ["דיני משפחה", "ירושה וצוואות"], "knowsLanguage": ["he", "en"],
    "sameAs": ["https://www.linkedin.com/in/example"], "image": "https://www.example.co.il/images/ronit.jpg" }
}

שלושה דברים שאנחנו בודקים בכל סימון כזה. שהשדה jobTitle לא כולל ״מומחית״ או כל ניסוח שאסור בעמוד עצמו, כי מה שאסור לכתוב בעמוד לא כותבים גם בקוד. שכל פרט בסימון מופיע גם בעמוד הגלוי, כי בהנחיות הכלליות לנתונים מובנים גוגל כותבת שלא מסמנים תוכן שהקוראים לא רואים בעמוד. ושהשם זהה בעמוד, בסימון, בתיבת המחבר ובפרופיל העסק בגוגל.

ביקורות, מוניטין ומה אחרים אומרים על המשרד

המקור השני שהמדרג בודק לפי סעיף 3.4 הוא מה אחרים אומרים. סעיף 3.3.4 מזכיר במפורש עורכי דין ורופאים כאנשי מקצוע שעליהם צפוי להימצא מידע על מוניטין, ומונה תארים, הכרה של עמיתים, כותבים שותפים מומחים וציטוטים כראיות למוניטין חיובי. סעיף 3.3.2 עוסק בביקורות של לקוחות. הוא קובע שמספר גדול של ביקורות מפורטות ואמינות הוא ראיה למוניטין חיובי, ומבקש מהמדרג להיות סקפטי, כי כל אחד יכול לכתוב ביקורת, כולל בעל העסק או מי ששכר. הוא מוסיף שכמה ביקורות שליליות הן דבר רגיל.

שלושה מקומות שבהם משרד יכול לבנות את זה, ומה הכללים אומרים על כל אחד:

איפה מה בונה מוניטין מה הכללים אומרים
פרופיל העסק בגוגל ביקורות אמיתיות ומפורטות, ותגובות של המשרד אליהן כלל 3(יא) מתיר המלצות ודירוג בלי רושם מטעה
אתר המשרד המלצות של לקוחות שם לקוח רק בהסכמה בכתב, לפי כלל 3(ט), שמפרטת איפה ולכמה זמן. כוכבים מסימון באתר לא יוצגו, כי גוגל לא מציגה ביקורות שהעסק שולט בהן
אתרים אחרים מאמרים, ראיונות, הרצאות, דירוגים מקצועיים כלל 3(י) מתיר מאמר או ראיון בלי תשלום. בתשלום, רק אם כתוב במפורש שזו פרסומת

הסעיף על ביקורות שהעסק שולט בהן חשוב כי ספקים מציעים לפעמים וידג׳ט שמציג ביקורות מגוגל באתר עם סימון של כוכבים. בהנחיות לקטעי ביקורת גוגל כותבת שעמודים שמסומנים כעסק מקומי או כארגון לא זכאים לתצוגת כוכבים כשהעסק שולט בביקורות, והיא נותנת דוגמה מפורשת של וידג׳ט שמשלב ביקורות מפרופיל העסק או מפייסבוק. הווידג׳ט יכול להישאר בשביל הקורא, אבל לא בשביל הכוכבים בתוצאות.

את הדרך לבקש ביקורות בלי להפר את הכללים פירטנו במדריך איך לבקש ביקורות מלקוחות, ואת טופס ההסכמה להמלצות בעמוד פרסום המלצות לקוחות. פרסום מאמרים מקצועיים באתרים אחרים, שהוא הדרך הישירה לבנות סמכות, מוסבר בעמוד פרסום מאמרים של עורך דין.

עמוד אודות, צור קשר ושקיפות

סעיף 2.5.2 בהנחיות קובע שבכל אתר צריך להיות ברור מי אחראי לאתר ומי יצר את התוכן בעמוד. סעיף 2.5.3 מוסיף שכמות פרטי הקשר הנדרשת תלויה בסוג האתר. סעיף 4.5.1 קובע שאתר שמטפל במידע אישי, פרטי או רגיש חייב לתת פרטי קשר מפורטים, ושעמודי YMYL או אתרים שמטפלים במידע רגיש בלי שום מידע על האתר או על היוצר יקבלו את הציון הנמוך ביותר. אתר של משרד עם טופס פנייה שבו אנשים מתארים גירושין, חוב או תיק פלילי הוא אתר כזה בדיוק.

סעיף 5.5 מוסיף את הצד השני. עמודי YMYL ועמודים שדורשים רמה גבוהה של אמון יקבלו ציון נמוך אם אין מספיק מידע על מי אחראי לאתר או מי יצר את התוכן. הרשימה למשרד:

  • עמוד אודות שאומר מי המשרד, אילו עורכי דין עובדים בו בפועל, לפי כלל 3(ב)(7), ומאיזו שנה הוא פועל. בלי ״המשרד המוביל בעיר״.
  • עמוד צור קשר עם כתובת, טלפון, מייל ושעות קבלת קהל, זהים לפרופיל העסק בגוגל ולסימון בקוד.
  • מדיניות פרטיות והודעה ליד הטופס לפי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. את הנוסח פירטנו בעמוד תיקון 13 וטופס יצירת קשר.
  • הצהרת נגישות, שהיא חובה חוקית ולא רק סימן אמון. הפרטים בעמוד נגישות אתר עורך דין.
  • פרטי המשרד בכל עמוד, בתחתית האתר, כך שמי שנכנס ישר למאמר מגוגל יודע מי עומד מאחוריו בלי לחפש.

סעיף 2.5.3 מסתיים במשפט שכדאי לקחת בחשבון. למקומות שונים יש מוסכמות שונות לגבי המידע שאמור להופיע באתר, והמדרג מתבקש להשתמש בידע שלו על המקום. מדרג ישראלי יודע מה זה פנקס עורכי הדין ומה זו לשכת עורכי הדין, ולכן קישור לחיפוש בלשכה הוא ראיה שהוא יזהה. את הכתיבה של העמוד עצמו, עם דוגמאות למשפטים חלשים ולמשפטים שעומדים בכללים, פירטנו במדריך עמוד אודות לעורך דין.

מה כללי הלשכה (פרסומת) מגבילים בעבודת E־E־A־T

רוב המדריכים על E-E-A-T נכתבו לשוק האמריקאי, ושם הם ממליצים להבליט פרסים, תוצאות תיקים ו״מומחיות״. משרד בישראל לא יכול להעתיק את הרשימה הזו. כלל 3(ב) הוא רשימה סגורה של פרטים מותרים, וכלל 2א אוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור, גם אם היא עומדת בשאר התנאים. הטבלה עוברת על ההמלצות הנפוצות ומראה מה מהן נשאר. הפרשנות של הלשכה ל״מומחה״ והחלטה 83/24 על אחוזי הצלחה מפורטות, עם המקורות, בעמוד כללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

המלצה נפוצה במדריכי E-E-A-T מה הכללים אומרים מה עושים במקום
להציג את עורך הדין כ״מומחה״ כלל 3(ב)(10) מתיר ״תחומי עיסוק״. הלשכה פירשה בעבר ש״מומחה״ עלול להטעות ״תחומי עיסוק״, ומומחיות שמראים דרך מאמרים שחיבר
״המשרד הכי טוב״, ״מספר 1״ נתפס כרושם מטעה לפי כלל 2א, או כזלזול באחרים עובדות שאפשר לבדוק, כמו שנת הסמכה ותחומים
אחוזי הצלחה ותוצאות תיקים ועדת האתיקה קבעה בהחלטה 83/24 ש״אחוזי הצלחה גבוהים״ מטעה תיאור הסוגיה המשפטית בלי סיסמה ובלי סכום מנותק מהקשר
לוגואים של לקוחות ושמות לקוחות שם לקוח רק בהסכמה בכתב, לפי כלל 3(ט) הסכמה בכתב שמפרטת איפה ולכמה זמן, או לא לפרסם
תמונות עם לקוחות בהסכמה בכתב, לפי כלל 3(ה) אותה הסכמה, וכל עוד היא בתוקף
״כפי שפורסם ב״ על כתבה ממומנת כלל 3(י), תוכן בתשלום מותר רק עם סימון מפורש שזו פרסומת לציין רק כתבות שלא שולמו, או לסמן
קישורים לאתרים ״סמכותיים״ בכל נושא כלל 3(ו), קישור רק לאתר שנוגע ישירות לעיסוק קישור לחוק, לפסק דין, לרשות או ללשכה
באנרים או ״תוכן מומלץ״ של אחרים כלל 3(ח), אתר עורך דין לא יכלול פרסומות של אחרים לבדוק שהתבנית לא מוסיפה רכיב כזה
עדכון שוטף בלי תיעוד כלל 3א, שמירת עותק של כל פרסומת לשלוש שנים מיום הפסקתה היסטוריית גרסאות של האתר

יש כאן חפיפה שכדאי לשים לב אליה. סעיף 5.6 בהנחיות למדרגים קובע ציון נמוך לעמוד שבו המידע על האתר או על הכותב מוגזם או מטעה במידה קלה, למשל טענה לניסיון או למומחיות שנראית מוגזמת ונועדה רק להרשים. כלומר, הניסוחים שכללי הלשכה אוסרים הם גם הניסוחים שגוגל מבקשת מהמדרגים להעניש. משרד שכותב לפי הכללים לא מוותר על E-E-A-T. הוא כותב בדיוק את סוג הטקסט שההנחיות מתארות כאמין.

החלטה אחת נוספת חשובה לעבודה עם ספק. לפי החלטות ועדת האתיקה שריכזנו בעמוד הכללים, עורך הדין אחראי לפרסום גם כשסוכנות ניסחה אותו. כל עמוד עורך דין, תיבת מחבר וסימון בקוד שאנחנו מכינים עובר אישור של המשרד לפני שהוא עולה.

דוגמה להמחשה, בדיקת E־E־A־T למשרד בדוי בדיני משפחה

הדוגמה הבאה היא להמחשה בלבד. המשרד בדוי, והממצאים מייצגים בעיות שאנחנו רואים באתרים של משרדים, לא אתר מסוים. משרד של שלושה עורכי דין בדיני משפחה, עם אתר בוורדפרס ו־40 מאמרים שנכתבו לאורך חמש שנים, חלקם על ידי כותבת חיצונית.

הממצא למה הוא בעיה התיקון זמן משוער
40 מאמרים חתומים ״מנהל האתר״ אין כותב מזוהה בעמודי YMYL, סעיף 5.5 חתימה של אחד משלושת עורכי הדין על כל מאמר שהוא קרא ואישר 6 עד 8 שעות קריאה של עורכי הדין
אין עמוד לכל עורך דין למדרג אין נקודת התחלה, סעיף 3.4 שלושה עמודים לפי טבלת הפרטים המותרים 3 שעות כתיבה ושעה אישור
תאריך עדכון שמשתנה בכל שמירה תאריך שלא מעיד על בדיקה, רושם מטעה תאריך ידני שמשתנה רק אחרי בדיקה שעה הגדרה
12 מאמרים על מזונות בלי הפניה לחוק או לפסיקה אין מקור שקורא יכול לבדוק הפניות לסעיפים ולפסקי הדין שהתשובה נשענת עליהם 4 שעות
5 מאמרים על חוק שתוקן מאז מידע לא מדויק בנושא YMYL עדכון או הסרה עם הפניה לעמוד מעודכן 3 שעות
״עו״ד מומחית לגירושין״ בכותרת עמוד הבית ניסוח שהלשכה פירשה כמטעה, וטענה מוגזמת לפי סעיף 5.6 ״תחומי עיסוק, דיני משפחה וגירושין״ 15 דקות
וידג׳ט ביקורות עם סימון כוכבים גוגל לא מציגה כוכבים מביקורות שהעסק שולט בהן השארת הווידג׳ט, הסרת הסימון חצי שעה
סימון Article עם author מסוג Organization בכל המאמרים המחבר האמיתי לא מזוהה Person עם קישור לעמוד עורך הדין שעתיים

סך הכול כ־20 עד 23 שעות, מתוכן כ־10 שעות של עורכי הדין עצמם, בעיקר קריאה ואישור. זה החלק שאי אפשר להעביר לספק, וזה גם החלק שנותן לעבודה את הערך שלה. אחרי התיקון לכל מאמר יש עורך דין שאפשר לאמת, תאריך שמשמעותו בדיקה, ומקורות. אנחנו לא מבטיחים שינוי בדירוג כתוצאה מזה, וגם גוגל לא מבטיחה. מה שכן משתנה מיד הוא מה שלקוח רואה כשהוא נכנס מגוגל למאמר על מזונות ושואל את עצמו אם לסמוך על המשרד.

הצ׳קליסט המלא לאתר של משרד

הרשימה מסודרת לפי שלושת המקורות של סעיף 3.4, מה המשרד אומר על עצמו, מה רואים בעמוד, ומה אחרים אומרים. כל שורה כוללת את הכלל או הסעיף שעליו היא נשענת.

מה המשרד אומר על עצמו

  1. עמוד לכל עורך דין שעובד במשרד בפועל, עם שם כפי שהוא רשום בפנקס, שנת הסמכה, תארים, תחומי עיסוק ופרסומים, לפי כלל 3(ב).
  2. קישור לחיפוש עורכי הדין באתר הלשכה, ואם המשרד בוחר בכך, מספר הרישום ליד השם.
  3. תמונה אמיתית של כל עורך דין. לא תמונת מאגר ולא תמונה שנוצרה בכלי.
  4. עמוד אודות שאומר מי המשרד ומי עובד בו, בלי סופרלטיבים.
  5. עמוד צור קשר עם כתובת, טלפון, מייל ושעות, זהים בכל מקום.
  6. מדיניות פרטיות והודעה ליד הטופס, לפי תיקון 13.
  7. הצהרת נגישות.

מה רואים בעמוד

  1. תיבת מחבר בכל מאמר, עם קישור לעמוד עורך הדין.
  2. שורת ״נבדק על ידי״ כשמישהו אחר ניסח את הטיוטה.
  3. תאריך פרסום ותאריך עדכון אמיתיים.
  4. הפניה לסעיף חוק, לתקנה או לפסק דין בכל טענה משפטית.
  5. משפט שמסביר מתי התשובה הכללית לא חלה.
  6. בדיקה של כל טיוטה שכלי ניסח, כולל כותרת, תיאור מטא וטקסט חלופי.
  7. בלי ״מומחה״, בלי ״הכי טוב״, בלי אחוזי הצלחה ובלי שכר טרחה בטקסט החופשי.
  8. סימון Organization או LegalService, ProfilePage עם Person, ו־Article עם author מסוג Person.

מה אחרים אומרים

  1. פרופיל עסק בגוגל עם ביקורות אמיתיות ותגובות של המשרד.
  2. המלצות באתר רק בהסכמה בכתב לפי כללים 3(ט) ו־3(יא).
  3. מאמרים, ראיונות והרצאות באתרים אחרים, מסומנים כפרסומת כשהם בתשלום.
  4. קישורים באתר רק לאתרים שנוגעים ישירות לעיסוק, לפי כלל 3(ו).
  5. עותק של כל גרסה של כל עמוד לשלוש שנים, לפי כלל 3א.

את הרשימה הכללית של מה שצריך להיות באתר של משרד, מעבר לאמינות, ריכזנו במדריך מה חייב להיות באתר של עורך דין.

מה E־E־A־T לא יעשה, ומה לא לקנות בשמו

הביטוי נמכר היום כשירות נפרד, ולכן כדאי לדעת מה הוא לא. גוגל לא מפרסמת ציון E-E-A-T, ואין כלי שמודד אותו. כל ״ציון E-E-A-T״ בדוח של ספק הוא מדד שהספק המציא. אין תוסף שמוסיף E-E-A-T לאתר. תוסף יכול להוסיף סימון של מחבר, אבל אם המחבר לא קיים או לא בדק את הטקסט, הסימון רק מתאר משהו שלא קרה. הגדרה קצרה של E-E-A-T, לצד שאר המונחים שמופיעים בהצעות של ספקים, נמצאת במילון מונחי שיווק לעורכי דין.

גם קישורים שנקנו, ביקורות שנכתבו בהזמנה או ״אזכורים בתקשורת״ בתשלום בלי סימון לא בונים אמינות. סעיף 3.3.2 מבקש מהמדרגים להיות סקפטיים כלפי ביקורות בדיוק בגלל שקל לזייף אותן, ובשוק הישראלי חלק מהם גם מפרים את כללי הלשכה. מה שנשאר הוא עבודה איטית ופשוטה. עורכי דין אמיתיים, שכותבים או בודקים כל עמוד, עם תאריכים ומקורות, באתר שבו ברור מי עומד מאחוריו.

E-E-A-T גם לא מחליף את העבודה הבסיסית. עמוד אמין שלא עונה על מה שאנשים מחפשים לא יביא פניות. הסדר אצלנו הוא קודם עמודי תחום שעונים על חיפוש אמיתי, כפי שמוסבר במדריך קידום אורגני בגוגל לעורכי דין, ואז שכבת האמינות שמתוארת כאן על כל אחד מהם. אותה שכבה משרתת גם תשובות של מנועי AI, שמצטטים מקורות שאפשר לזהות את הכותב שלהם, כפי שפירטנו במדריך על AI Overviews לעורכי דין.

המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. הקריאה שלנו בכללי הפרסומת מסומנת בעמוד ככזו. בשאלה על מקרה מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

האם E־E־A־T הוא גורם דירוג?

לא כגורם אחד. בעמוד של גוגל על תוכן מועיל כתוב שהמושג עצמו אינו גורם דירוג ספציפי, ושהמערכות שלה משתמשות בשילוב של גורמים שמזהים תוכן עם ניסיון, מומחיות, סמכות ואמינות. גוגל כותבת שם גם שנתוני המדרגים לא משמשים ישירות באלגוריתמי הדירוג, וסעיף 0.1 בהנחיות למדרגים אומר שאף דירוג בודד לא מזיז עמוד בתוצאות. מה שכן נכון הוא שהדברים שהמדרגים מתבקשים לחפש, כמו מי כתב, מי אחראי לאתר ומה אחרים אומרים עליו, הם מה שגוגל מנסה למדוד בדרכים אחרות. לכן עבודה על אמינות היא עבודה על מה שגוגל מכוונת אליו, גם אם אין ציון אחד שעולה.

כל מאמר באתר המשרד חייב להיות חתום על ידי עורך דין?

גוגל לא מחייבת, אבל היא כותבת שהיא ממליצה בחום להוסיף מידע מדויק על המחבר, כמו שורת מחבר, במקום שבו קורא מצפה לה. במאמר שמסביר זכויות בגירושין או בפיטורים קורא מצפה לה. לכן אנחנו חותמים כל מאמר משפטי בשם עורך דין אמיתי מהמשרד, עם קישור לעמוד שלו באתר. כשכותב תוכן או כלי AI ניסחו טיוטה, החתימה הנכונה היא של עורך הדין שבדק ואישר, ואפשר להוסיף שורה ״נכתב על ידי צוות המשרד ונבדק על ידי עו״ד״ עם השם. מה שלא עושים הוא להמציא כותב.

מותר לפרסם באתר את מספר הרישיון של עורך הדין?

הכללים לא עונים על זה במפורש. כלל 2(ג) לכללי הפרסומת מחייב לציין את מספר הרישום בפנקס על כתב טענות ראשון, על תצהיר שעורך הדין מאשר ועל מסמכים שכוללים אישור של עורך דין. רשימת הפרטים המותרים בפרסומת בכלל 3(ב) לא מזכירה מספר רישום, אבל מתירה את ״דבר היותו עורך דין״ ואת מועד ההסמכה. הקריאה שלנו היא שמספר הרישום מאמת את היותו עורך דין ולא מוסיף טענה שיווקית, אבל לא מצאנו החלטה של ועדת האתיקה בנושא. משרד שרוצה להיות שמרן יציג את שנת ההסמכה ואת השם המלא כפי שהוא רשום בפנקס, ויפנה את הקורא לחיפוש עורכי הדין באתר הלשכה.

תוכן שנכתב בעזרת AI פוגע ב־E־E־A־T של האתר?

לא בגלל הכלי. ההנחיות למדרגים קובעות בסעיף 4.6.6 שהשימוש ב־AI לבדו לא קובע את רמת המאמץ או את הדירוג, וגוגל כותבת שהבעיה היא תוכן רב בלי ערך למשתמשים. מה שפוגע הוא תוכן שאף עורך דין לא בדק, טעות עובדתית שקל לאמת, או פרופיל כותב מומצא, שגוגל מגדירה כהטעיה. בתוכן משפטי הבדיקה היא גם דרישה אתית, כי עורך הדין אחראי לכל פרסום שיוצא בשמו.

משרד קטן שאין עליו כתבות או ביקורות ברשת נפגע מזה?

לא בהכרח. סעיף 3.3.5 בהנחיות למדרגים אומר שלאתרים קטנים יכול להיות מעט מידע על מוניטין או בכלל לא, ושזה לא מעיד על איכות גבוהה או נמוכה. עסקים מקומיים רבים נשענים על המלצות מפה לאוזן. אבל באותו סעיף כתוב שכשאין מידע על מוניטין, המדרג צריך לשים לב יותר לשיקולים האחרים, במיוחד בנושאי YMYL. למשרד קטן זה אומר להשקיע במה שבשליטתו, כלומר עמוד עורך דין מלא, חתימות, תאריכים ומקורות, ופרופיל עסק בגוגל עם ביקורות אמיתיות.

סימון Person ו־ProfilePage מעלה את הדירוג?

גוגל לא אומרת את זה. הסימון עוזר לה לחבר בין שם הכותב, העמוד שלו באתר והפרופילים שלו במקומות אחרים, כלומר להבין מי האדם. בהנחיות לסימון מאמר גוגל מבקשת לשים בשדה המחבר רק את השם, ולקשר לעמוד שמזהה את הכותב באופן חד ערכי. הסימון לא יוצר אמינות שלא קיימת בעמוד, והוא חייב לתאר את מה שהקורא רואה. לכן הוא השלב האחרון בצ׳קליסט ולא הראשון.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.