העמוד הזה הוא חלק מהמדריך על קידום אתרים לעורכי דין, ומשלים את המדריך לSearch Console. שם הסברנו איך קוראים את הדוחות. כאן נסביר מה עומד מאחורי הממצאים, ומה מתקנים קודם. SEO טכני הוא השכבה שמתחת לתוכן. הוא לא כותב עמוד טוב יותר, אבל הוא קובע אם העמוד הטוב שכבר כתבתם מגיע לגוגל בכלל. באתר של משרד, עם עמוד לכל תחום, כמה עמודי עיר ובלוג, רוב הבעיות הטכניות חוזרות על עצמן, ואפשר למצוא אותן בכמה שעות.
לפי Semrush, הביטוי ״seo טכני״ מחופש בישראל כ־260 פעמים בחודש, רובם בידי מי שמנסה להבין מה הספק שלו עושה או לא עושה.
מה SEO טכני כולל באתר של משרד, ומה לא
רוב התוכן שנכתב על SEO טכני נכתב לאתרי מסחר עם מאות אלפי מוצרים. שם יש בעיות של תקציב סריקה, סינונים שמייצרים מיליוני כתובות ועמודים שמשתנים כל שעה. גוגל עצמה כותבת שהמדריך שלה לתקציב סריקה מיועד לאתרים עם כמיליון עמודים ייחודיים, או לאתרים עם כעשרת אלפים עמודים שמשתנים מדי יום, ושאם העמודים שלכם נסרקים ביום שבו פורסמו, אין צורך לקרוא אותו. אתר של משרד עורכי דין לא שם.
מה שכן רלוונטי לאתר של משרד מתחלק לשש שאלות:
- האם הבוט של גוגל יכול להגיע לכל עמוד תחום, דרך קישורים רגילים?
- האם העמודים החשובים נכנסים לאינדקס, והעמודים שלא צריכים להיכנס נשארים בחוץ?
- האם לכל נושא יש עמוד ראשי אחד, או ששני עמודים מתחרים על אותו חיפוש?
- האם כתובות ישנות מפנות למקום הנכון, ואין שגיאות שגוגל רואה ואתם לא?
- האם הקוד מתאר את המשרד בצורה עקבית, בשם, בכתובת ובסוג העסק?
- האם העמוד נטען מספיק מהר בטלפון, אצל לקוחות אמיתיים?
מה לא נכלל כאן. בחירת ביטויים וכתיבת תוכן שייכות למחקר מילות המפתח ולעבודה על התוכן. קישורים מאתרים אחרים הם נושא נפרד. מעבר בין פלטפורמות או דומיינים הוא פרויקט בפני עצמו, ופירטנו אותו במדריך על העברת אתר עורך דין. ומהירות מקבלת כאן סיכום קצר בלבד, כי יש לה עמוד משלה.
סריקה, האם גוגל מגיעה לכל עמוד תחום
לפני שגוגל מכניסה עמוד לאינדקס היא צריכה לגלות אותו ולסרוק אותו. באתר של משרד הגילוי קורה כמעט תמיד דרך קישורים פנימיים, מהתפריט, מדף הבית ומעמודים אחרים. ארבעה דברים עוצרים את זה.
קישורים שהבוט לא מזהה
לפי גוגל, קישור שאפשר לסרוק הוא אלמנט a עם מאפיין href. קישור שקיים רק כפעולת JavaScript על כפתור, או אלמנט בלי href, לא נסרק בצורה אמינה. זה קורה באתרים שנבנו עם תבנית ״מודרנית״ שבה התפריט נפתח בלחיצה ומנווט בקוד. המשתמש לא מרגיש בהבדל, אבל הבוט לא רואה את עמודי התחום שבתפריט. הבדיקה פשוטה. פותחים את קוד המקור של דף הבית בדפדפן ומחפשים את הכתובת של עמוד תחום. אם היא לא מופיעה בתוך href, יש בעיה.
אותו מדריך של גוגל מבקש טקסט עוגן קצר ותיאורי, ולא ״לחצו כאן״ או ״קראו עוד״. באתרי משרדים זה נפוץ במיוחד בכרטיסיות של תחומים בדף הבית, שבהן כל כרטיס נגמר ב״לפרטים נוספים״. שינוי לטקסט כמו ״דיני משפחה וגירושין״ הוא תיקון של חמש דקות.
תוכן שנטען רק ב־JavaScript
גוגל מעבדת JavaScript, אבל בשלב נפרד. לפי התיעוד שלה, היא סורקת את הכתובת, מכניסה אותה לתור של רינדור בדפדפן Chromium, ורק אחרי הרינדור מכניסה לאינדקס את מה שיצא. היא עדיין ממליצה על רינדור בצד השרת, בין השאר כי לא כל הבוטים מריצים JavaScript. זה רלוונטי גם לבוטים של כלי בינה מלאכותית שמחפשים תשובות משפטיות. באתר של משרד שבו טקסט עמוד התחום נטען רק אחרי הרצת קוד, כדאי לבדוק בכלי בדיקת הכתובות, בבדיקה בזמן אמת, שהטקסט המלא מופיע ב־HTML שגוגל רואה.
robots.txt שחוסם יותר מדי
robots.txt הוא קובץ שאומר לבוטים לאילו נתיבים לא להיכנס. לפי גוגל, הוא נועד לנהל עומס סריקה ולא להוציא עמודים מהחיפוש. הטעות הנפוצה באתרי משרדים היא קובץ שנשאר מסביבת הפיתוח וחוסם את כל האתר, או חסימה של תיקיית קבצים שמכילה את קובצי העיצוב. בודקים את הכתובת robots.txt בשורש הדומיין, ומוודאים שאין שם חסימה גורפת.
קודי סטטוס ושגיאות שרת
כל עמוד מחזיר לבוט קוד. עמוד תקין מחזיר 200. לפי גוגל, שגיאות 5xx ו־429 גורמות לה להאט את הסריקה, ועמודים שממשיכים להחזיר שגיאה יוצאים בסוף מהאינדקס. אתר על אחסון זול שנופל בשעות עומס יכול לאבד עמודים בלי שאף אחד במשרד ישים לב, כי בשעה שבה בודקים האתר עובד. סימן לזה הוא קפיצה בשגיאות שרת בדוח הוספת הדפים לאינדקס.
אינדוקס, מה נכנס ומה נשאר בחוץ
המטרה היא לא שכל כתובת באתר תיכנס לאינדקס. המטרה היא שכל עמוד שמישהו יכול לחפש ייכנס, וכל השאר יישאר בחוץ.
מה צריך להישאר מחוץ לאינדקס
באתר של משרד אלה בדרך כלל:
- עמוד התודה אחרי שליחת טופס.
- עמודי תגיות, ארכיוני תאריכים ועמודי כותב שנוצרים אוטומטית בוורדפרס ומכילים רק רשימת קישורים.
- תוצאות חיפוש פנימי באתר.
- סביבת בדיקות או אתר ישן שנשאר באוויר על תת דומיין.
- כתובות עם פרמטרים של קמפיינים, שגוגל אמורה לאחד לכתובת הנקייה דרך תגית קנונית.
noindex, ולמה לא לחסום אותו ב־robots.txt
להוצאת עמוד מהאינדקס משתמשים בתגית meta robots עם הערך noindex, או בכותרת HTTP בשם X-Robots-Tag לקבצים כמו PDF. לפי גוגל, כדי שהתגית תעבוד, העמוד חייב להיות פתוח לסריקה. אם robots.txt חוסם אותו, הבוט לא קורא את התגית, והעמוד יכול להמשיך להופיע בתוצאות כשאתרים אחרים מקשרים אליו. זו טעות שחוזרת, כי שני הכלים נראים כמו ״שני מנעולים״, ובפועל אחד מבטל את השני.
עוד פרט מהתיעוד של גוגל לאתרים שבנויים ב־JavaScript. אם התגית noindex מופיעה ב־HTML המקורי, גוגל עלולה לדלג על הרינדור, ולכן הסרה שלה בקוד לא תמיד עובדת. עמוד שרוצים באינדקס לא צריך להכיל noindex בקוד המקורי בכלל.
עמוד חשוב שלא נכנס
כשעמוד תחום לא נכנס לאינדקס, כלי בדיקת הכתובות ב־Search Console אומר למה. את הסיבות הנפוצות ואת מה שעושים עם כל אחת פירטנו בטבלה במדריך ל־Google Search Console למשרד עורכי דין, ולא נחזור עליהן. ההבחנה שחשובה כאן היא בין בעיה טכנית לבעיה של תוכן. ״נסרק, כרגע לא נוסף לאינדקס״ הוא כמעט תמיד החלטה של גוגל על איכות או כפילות, ולא תקלה, והפתרון שלו עובר בפרק הבא.
כתובות קנוניות ועמודי תחום כפולים
זו הבעיה הטכנית הנפוצה ביותר באתרי משרדים, והיא לא נראית כמו בעיה טכנית. היא נראית כמו אתר שמשקיעים בו ולא מתקדם.
איך נוצרים עמודים כפולים באתר של משרד
הכפילות נוצרת בשתי דרכים. הראשונה טכנית, כשאותו עמוד זמין בכמה כתובות. עם www ובלי, עם לוכסן בסוף ובלי, באותיות גדולות וקטנות בכתובת באנגלית, ועם פרמטרים. לפי גוגל, כתובות הן תלויות רישיות, כך שגרסה עם אותיות גדולות וגרסה עם קטנות הן שתי כתובות שונות בעיניה.
הדרך השנייה היא כפילות של תוכן, והיא הנפוצה באתרי משרדים. המשרד כותב עמוד ״גירושין״ בתפריט, אחר כך מאמר ״איך מתגרשים בישראל״, אחר כך עמוד ״עורך דין גירושין בתל אביב״ ועוד אחד לרמת גן עם אותו טקסט. ארבעה עמודים שכולם עונים על אותו חיפוש. גוגל בוחרת אחד מהם, לא תמיד את זה שהמשרד היה בוחר, ולפעמים מחליפה ביניהם מחודש לחודש. בדוח הביצועים זה נראה כך שעל אותו ביטוי מופיעות כמה כתובות לסירוגין, וכל אחת עם מיקום ממוצע בינוני.
מה גוגל מקבלת כאות
לפי גוגל, יש שלוש דרכים לסמן לה איזו כתובת היא הראשית, ולכל אחת חוזק שונה:
| הדרך | החוזק לפי גוגל | מתי משתמשים בה באתר של משרד |
|---|---|---|
| הפניה קבועה (301 או 308) | אות חזק | כשהעמוד הכפול לא צריך להתקיים יותר, למשל אחרי איחוד של שני עמודי גירושין |
| תגית rel canonical | אות חזק | כשהכתובת הכפולה צריכה להמשיך לעבוד, למשל כתובת עם פרמטר של קמפיין |
| מפת אתר | אות חלש | תמיד, כתוספת. רק כתובות ראשיות נכנסות למפה |
גוגל מוסיפה שאפשר לשלב כמה דרכים, וזה מחזק את האות. היא גם מונה טעויות שכדאי להכיר. לא משתמשים ב־robots.txt כדי לבחור כתובת ראשית, לא משתמשים ב־noindex למטרה הזו כי הוא מוציא את העמוד מהחיפוש לגמרי, ולא שולחים אותות סותרים, למשל תגית קנונית שמצביעה על כתובת אחת ומפת אתר שמכילה את השנייה. העמוד הראשי עצמו צריך תגית קנונית שמצביעה עליו.
מה עושים עם ארבעה עמודי גירושין
ההחלטה היא קודם כול של תוכן ורק אחר כך טכנית. כל עמוד צריך לענות על כוונת חיפוש אחרת. עמוד שירות ״עורך דין גירושין״ פונה למי שמחפש עורך דין. מאמר על ״איך מתגרשים״ פונה למי ששואל שאלה, והוא יכול להתקיים אם הוא באמת עונה עליה ומקשר לעמוד השירות. עמוד עיר מוצדק רק כשיש לו תוכן שלא קיים בשום עמוד אחר, ואת המבחן הזה פירטנו במדריך על עמודי תחום ועיר. עמוד שלא עומד באף אחד מהתנאים מתאחד לעמוד הראשי בהפניה קבועה, והתוכן הטוב שבו עובר לשם.
כתובות בעברית
באתר בעברית יש עוד מקור לכפילות. לפי גוגל, תווים שאינם ASCII צריכים להיות מקודדים באחוזים, והיא מראה דוגמאות בשפות אחרות. הדפדפן מציג כתובת בעברית, אבל השרת, מפת האתר והתגית הקנונית צריכים להשתמש באותה צורה בדיוק. באתר שבו התגית הקנונית כתובה בעברית ומפת האתר מקודדת, או ההפך, כדאי לוודא בכלי בדיקת הכתובות שגוגל רואה את שתיהן ככתובת אחת. גוגל ממליצה גם על מקף בין מילים בכתובת, ולא על קו תחתון.
מפת אתר ו־robots.txt
מפת אתר היא רשימה של הכתובות שאתם רוצים בחיפוש. לפי גוגל, קובץ מפה אחד מוגבל ל־50,000 כתובות או ל־50 מגה בייט, וזה לא רלוונטי לאתר של משרד. מה שכן רלוונטי מאותו מדריך:
- כתובות מלאות ומוחלטות, כולל https והדומיין, כי גוגל סורקת את הכתובות בדיוק כפי שהן כתובות.
- רק כתובות ראשיות, אלה שרוצים שיופיעו בחיפוש. לא כתובות עם הפניה, לא עמודי noindex.
- גוגל מתעלמת מהשדות priority ו־changefreq, ולכן אין טעם לכוונן אותם.
- גוגל משתמשת ב־lastmod רק כשהוא מדויק בעקביות, ורק כשהוא משקף שינוי משמעותי בתוכן, בנתונים המובנים או בקישורים. שינוי של שנת זכויות היוצרים בתחתית לא נחשב.
הבעיה הנפוצה באתרי וורדפרס של משרדים היא מפה שמכילה הכול, כולל תגיות, עמודי כותב וקבצים מצורפים, לצד עמודים שכבר נמחקו. מפה כזו שולחת לגוגל אותות סותרים. הבדיקה היא לפתוח את המפה, לעבור על הכתובות, ולבדוק שכל אחת מחזירה 200, היא הכתובת הראשית של עצמה, ואין לה noindex.
את מיקום המפה רושמים בקובץ robots.txt, ומגישים אותה גם ב־Search Console. כך רואים בדוח מפות האתר אם גוגל הצליחה לקרוא אותה.
הפניות, שגיאות 404 ושרשראות
איזה סוג הפניה
לפי גוגל, הפניות 301 ו־308 מצד השרת הן קבועות, וגוגל מתייחסת ליעד שלהן ככתובת הראשית. גם רענון meta מיידי והפניה ב־JavaScript נחשבים קבועים, אבל הפניה ב־JavaScript תלויה ברינדור, ואם הוא נכשל גוגל עלולה לא לראות אותה. הפניות 302, 303 ו־307 הן זמניות, והכתובת המקורית יכולה להישאר בחיפוש. ההמלצה של גוגל היא הפניה בצד השרת, ו־301 או 308 רק כשבטוחים שהשינוי לא יבוטל.
באתרי משרדים רואים הרבה פעמים תוסף הפניות בוורדפרס שמוגדר כברירת מחדל ל־302. כל הפניה נראית תקינה בדפדפן, אבל גוגל מקבלת אות שהשינוי זמני.
שרשראות ולולאות
שרשרת היא הפניה שמובילה להפניה נוספת. היא נוצרת כשמחליפים כתובות פעמיים, למשל http לכתובת עם www ומשם לכתובת חדשה. הבדיקה היא לקחת את הכתובות הישנות שעדיין מקבלות קישורים מבחוץ, ולוודא שכל אחת מגיעה ליעד הסופי בקפיצה אחת. בקבצי הפניות של Cloudflare Pages, שבהם האתר הזה מתארח, גם הסדר של הכללים משנה, ולכן בודקים אחרי כל שינוי.
404, 410 ו־404 רכה
לפי גוגל, כל שגיאות 4xx חוץ מ־429 מטופלות אותו דבר. הכתובת יוצאת מהאינדקס, והסריקה שלה נעשית נדירה יותר בהדרגה. אין צורך להתלבט בין 404 ל־410.
מה שכן מזיק הוא 404 רכה, עמוד שאומר ״הדף לא נמצא״ אבל מחזיר קוד 200. גוגל מסמנת אותו ב־Search Console. הוא נוצר באתרי משרדים בעיקר כשמוחקים מאמר ותבנית האתר מציגה עמוד ריק. מה שלא עושים הוא להפנות עשרות כתובות שנמחקו לדף הבית. כתובת שיש לה מקבילה מקבלת הפניה אליה, וכתובת שאין לה מקבילה מחזירה 404 אמיתי. את התהליך המלא למקרה של החלפת אתר, עם מלאי הכתובות ומפת ההפניות, פירטנו במדריך להעברת אתר בלי לאבד דירוג.
נתונים מובנים, הצד הטכני בקצרה
נתונים מובנים הם קוד JSON־LD שמתאר לגוגל את המשרד. בבדיקה טכנית שואלים ארבע שאלות בלבד:
- האם הקוד קיים בעמוד הבית ובעמודי הסניפים, ולא רק בתוסף שהותקן ונשכח?
- האם הוא עובר את Rich Results Test בלי שגיאות?
- האם השם, הכתובת והטלפון בקוד זהים לאלה שבעמוד, בפרופיל העסק ובשלט?
- האם יש סימון כפול, למשל תוסף SEO ותבנית שכל אחד מוציא סימון Organization משלו עם פרטים שונים?
השאלה הרביעית היא הנפוצה. שני תוספים שמוציאים כל אחד את הסימון שלו נותנים לגוגל שתי גרסאות של המשרד. איזה סוג schema לבחור, אילו שדות למלא, דוגמאות קוד מלאות ומה גוגל הפסיקה להציג, כולל שאלות נפוצות, פירטנו במדריך לנתונים מובנים לעורכי דין.
מהירות ומדדי הליבה, בקצרה
גוגל ממליצה להגיע לערכים טובים במדדי הליבה לחוויית משתמש, וכותבת שהם, יחד עם היבטים אחרים של חוויית העמוד, תואמים את מה שמערכות הדירוג שלה מנסות לתגמל. היעדים לפי גוגל הם טעינה של התוכן הגדול ביותר בתוך 2.5 שניות, תגובה ללחיצה בפחות מ־200 אלפיות שנייה, ותזוזת פריסה מתחת ל־0.1.
שתי הערות לבדיקה טכנית. הראשונה, לפי התיעוד של PageSpeed Insights, הנתונים שקובעים הם נתוני שדה, ממשתמשי Chrome אמיתיים ב־28 הימים האחרונים, באחוזון ה־75. ציון מעבדה של 90 ומעלה לא מבטיח חוויה טובה אצל משתמשים אמיתיים. השנייה, באתר של משרד קטן לרוב אין מספיק נתוני שדה לכל עמוד, ואז הכלי מציג נתונים של כל הדומיין.
אצלנו מהירות היא לא הסיבה הראשונה לבעיה. עמוד תחום שלא נכנס לאינדקס או שמתחרה בעמוד אחר יפסיד הרבה יותר מעמוד איטי. ולכן בסדר העדיפות שבהמשך היא באה אחרי אינדוקס וכפילות. מה מאט אתרים של משרדים, איך מודדים בטלפון ומה מתקנים קודם פירטנו במדריך על מהירות אתר.
כללי הלשכה והצד הטכני של האתר
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, לא מדברים על תגיות ועל הפניות. אבל כמה מהם נוגעים ישירות בהחלטות טכניות, וכדאי להכיר אותם לפני שמוחקים, מאחדים או מתקינים משהו.
| ההחלטה הטכנית | הכלל הרלוונטי | מה זה אומר בפועל |
|---|---|---|
| מחיקה או איחוד של עמודים | כלל 3א, שמירת עותק של פרסום שלוש שנים מיום הפסקתו, ורישום מקומות ומועדי הפרסום | לפני מחיקה שומרים עותק של העמוד ואת תאריך ההסרה. noindex לא פוטר מכך, העמוד עדיין גלוי למי שמגיע אליו |
| תוסף, ווידג׳ט או תבנית שמציגים פרסומות | כלל 3(ח), אתר של עורך דין לא יכלול פרסומות של אחרים, במישרין או בעקיפין | בודקים שאין באתר רכיבים של צד שלישי שמציגים מודעות, כולל תבניות חינמיות עם קישורים ממומנים בתחתית |
| חלונות קופצים | כלל 3(א)(5) מחריג פרסום בדרך של חלונות קופצים | לא מוסיפים חלון קופץ שמפרסם את המשרד באתרים אחרים, ובאתר עצמו שוקלים בזהירות חלונות כאלה |
| קישורים יוצאים | כלל 3(ו), קישור מאתר המשרד צריך להיות קשור ישירות לעיסוק המקצועי | בבדיקת קישורים שבורים בודקים גם לאן מובילים הקישורים היוצאים, ומסירים קישורים שלא קשורים לעיסוק |
| טפסים וכתובות | כלל 3(יב), טופס פנייה מקוון בכפוף לחוק הגנת הפרטיות | פרטים מהטופס לא עוברים בכתובת העמוד כפרמטרים, כי כתובות נשמרות ביומנים ובכלי מדידה. עמוד התודה מסומן noindex |
| נתונים מובנים | כלל 3(ב), רשימת הפרטים המותרים בפרסומת | בקוד ממלאים רק פרטים שמותר לכתוב בעמוד. בלי טווח מחירים ובלי ביקורות עם שמות לקוחות |
השורה של הטפסים היא קריאה שלנו של הכלל יחד עם חוק הגנת הפרטיות, ולא החלטה של ועדת אתיקה. בפועל זה כלל עבודה פשוט, פרטים אישיים נשלחים בגוף הבקשה ולא בכתובת.
יומן תיקונים לפי סדר עדיפות
בבדיקה טכנית של אתר משרד יוצאת בדרך כלל רשימה של עשרים עד ארבעים ממצאים. לא כולם שווים. הסדר שלנו נקבע לפי שאלה אחת, כמה פניות הממצא יכול לעלות למשרד. עמוד שלא בחיפוש בכלל עולה הכול. עמוד שמתחרה בעמוד אחר עולה חלק. עמוד איטי עולה מעט.
| עדיפות | הממצא | איך מזהים | מי מתקן | זמן משוער |
|---|---|---|---|---|
| 1 | האתר או עמודי התחום חסומים, ב־robots.txt או ב־noindex | כלי בדיקת הכתובות, קוד המקור | בונה האתר | שעה |
| 1 | עמוד תחום מרכזי לא באינדקס | כלי בדיקת הכתובות לכל עמוד תחום | ספק הקידום ובונה האתר | שעה עד יום |
| 1 | שגיאות שרת חוזרות | דוח הוספת הדפים לאינדקס, קפיצה בשגיאות 5xx | חברת האחסון | תלוי בספק |
| 2 | שני עמודים או יותר על אותו ביטוי | דוח הביצועים, כמה כתובות על אותו חיפוש | ספק הקידום, ואחר כך בונה האתר | יום עד שלושה |
| 2 | כתובות ישנות בלי הפניה, או הפניות זמניות | רשימת הכתובות הישנות, בדיקת קוד התגובה | בונה האתר | חצי יום |
| 2 | גוגל בחרה כתובת ראשית אחרת מזו שסומנה | כלי בדיקת הכתובות, השוואת שני השדות | ספק הקידום | שעתיים |
| 3 | מפת אתר עם כתובות מפנות, מחוקות או noindex | פתיחת המפה ובדיקת הכתובות | בונה האתר | שעתיים |
| 3 | קישורים פנימיים שלא נסרקים או עם עוגן ״לפרטים נוספים״ | קוד המקור של דף הבית והתפריט | בונה האתר | שעתיים |
| 3 | סימון נתונים מובנים כפול או עם פרטים שונים | Rich Results Test | בונה האתר | שעה |
| 4 | מדדי ליבה במצב ״טעון שיפור״ | PageSpeed Insights, נתוני שדה | בונה האתר | יום עד שבוע |
| 4 | 404 רכה, קישורים שבורים, שרשראות הפניה | Search Console וכלי סריקה | בונה האתר | שעתיים |
את הטבלה מחזיקים כגיליון פשוט, עם עמודה נוספת לתאריך התיקון ועמודה לתוצאה אחרי ארבעה שבועות. גוגל ממליצה לחכות כמה שבועות אחרי שינוי לפני שמנתחים שוב, ולכן לא בודקים ממצא בשבוע שבו תוקן. היומן הזה הוא גם מה שמשרד מקבל בחזרה כשמחליף ספק. בלעדיו הספק הבא מתחיל מאפס.
דוגמה, אתר של משרד עם שלושה עמודי גירושין
הדוגמה להמחשה. המשרד בדוי, והמספרים נבחרו כדי להראות את סדר העבודה.
משרד לדיני משפחה, אתר וורדפרס עם 64 כתובות במפת האתר. בדוח הביצועים, על הביטוי ״עורך דין גירושין״ עם שם העיר, מופיעות שלוש כתובות במהלך שלושה חודשים, עמוד השירות, מאמר על הליך הגירושין ועמוד עיר שכונתי. אף אחת לא נמצאת בעמוד הראשון.
מה נמצא בבדיקה, לפי סדר העדיפות:
- עדיפות 1. עמוד ״מזונות ילדים״ מסומן noindex. התגית נשארה מגרסת טיוטה. הוא לא היה בחיפוש מאז שעלה.
- עדיפות 2. שלושת העמודים על גירושין. עמוד העיר הוא העתק של עמוד השירות עם שם שכונה. המאמר עונה על שאלה אחרת, ״כמה זמן לוקח הליך גירושין״, אבל כותרתו ״עורך דין גירושין, כל מה שצריך לדעת״.
- עדיפות 2. כתובות מהאתר הקודם של המשרד מפנות ב־302 דרך תוסף.
- עדיפות 3. מפת האתר מכילה 19 עמודי תגיות ו־6 כתובות שכבר מחזירות 404.
- עדיפות 3. התבנית ותוסף ה־SEO מוציאים כל אחד סימון Organization, אחד עם שם המשרד ואחד עם שם האתר.
- עדיפות 4. דף הבית נטען לאט בטלפון, בגלל סרטון רקע.
מה תוקן ובאיזה סדר. בשבוע הראשון הוסרה התגית מעמוד המזונות והוגשה בקשה להוספה לאינדקס. עמוד העיר אוחד לעמוד השירות בהפניה קבועה, אחרי ששמרו עותק שלו בארכיון המשרד. כותרת המאמר שונתה לשאלה שהוא באמת עונה עליה, והוא קיבל קישור לעמוד השירות. ההפניות הוחלפו ל־301. בשבוע השני נוקתה מפת האתר ובוטל סימון אחד. הסרטון נשאר לסוף.
מה בודקים אחרי ארבעה שבועות. האם על הביטוי מופיעה עכשיו כתובת אחת. האם עמוד המזונות נכנס לאינדקס וקיבל חשיפות. האם בכלי בדיקת הכתובות הכתובת הראשית שגוגל בחרה זהה לזו שסומנה. אלה שאלות שאפשר לענות עליהן בכן או לא, ולכן הן טובות יותר מ״האם הדירוג עלה״.
בדיקה עצמית לעומת בדיקה של ספק
רוב הבדיקות בעמוד הזה לא דורשות כלים בתשלום. Search Console, קוד המקור בדפדפן, Rich Results Test ו־PageSpeed Insights מספיקים לאתר של עשרות עמודים. מי שרוצה לעבור על האתר בעצמו, צעד אחרי צעד, עם טבלת ניקוד, ימצא את זה בבדיקת קידום אתר שמשרד עושה בעצמו. התיקונים עצמם דורשים גישה לאתר, ולכן הם עוברים לבונה האתר. כשבונים אתר חדש, את רוב הבעיות האלה אפשר למנוע מראש, וכתבנו מה לדרוש בשלב הבנייה בעמוד על בניית אתרים לעורכי דין.
מתי כדאי ספק. כשיש כפילות בין עמודים ולא ברור איזה עמוד צריך לשרוד, כי זו החלטה של תוכן ושל ביטויים ולא רק טכנית. כשהאתר עבר החלפה ונעלמה תנועה. וכשאף אחד במשרד לא רוצה להחזיק את היומן.
איך זה עובד אצלנו
בחודש הראשון של ריטיינר קידום אנחנו עוברים על כל הבדיקות בעמוד הזה ובונים את יומן התיקונים לפי הסדר שלמעלה. מה שאפשר לתקן בעצמנו אנחנו מתקנים, ומה שדורש גישה לאתר אנחנו מעבירים לבונה האתר עם הוראה מדויקת, או מתקנים אם האתר אצלנו. אחר כך הבדיקה הטכנית הופכת לחלק מהבדיקה החודשית, ורוב החודשים היא לוקחת כמה דקות. הנכס ב־Search Console והיומן נשארים על שם המשרד. אנחנו לא מבטיחים מיקום, כי תיקון טכני מסיר מכשול ולא מחליף עמוד טוב. אם יש שאלה ספציפית על האתר שלכם, אפשר להתחיל מהמדריך על קידום אורגני בגוגל לעורכי דין או לדבר איתנו.
את ההתנהגות של גוגל בדקנו בתיעוד הרשמי של Google Search Central ב־18 בנובמבר 2026. גוגל מעדכנת את התיעוד מדי פעם, ולכן כדאי לחזור למקור לפני שינוי גדול באתר. הדוגמה בעמוד היא דוגמה להמחשה ולא אתר של משרד אמיתי.
מקורות
- Google Search Central, איחוד כתובות כפולות וכתובת קנונית (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, מבוא לקובץ robots.txt (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, חסימת הוספה לאינדקס עם noindex (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, בנייה והגשה של מפת אתר (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, הפניות וחיפוש Google (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, מבנה כתובות URL (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, קודי סטטוס HTTP ושגיאות רשת (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, קישורים שאפשר לסרוק (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, יסודות SEO ל־JavaScript (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, ניהול תקציב סריקה באתרים גדולים (נבדק 18.11.2026)
- Google Search Central, מדדי הליבה לחוויית משתמש (נבדק 18.11.2026)
- PageSpeed Insights, נתוני שדה ונתוני מעבדה (נבדק 18.11.2026)
- Search Console Help, כלי בדיקת כתובות URL (נבדק 18.11.2026)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 3(א)(5), 3(ב), 3(ו), 3(ח), 3(יב) ו־3א (נבדק 18.11.2026)
- Semrush, מסד הנתונים לישראל, נפח החיפוש של ״seo טכני״ (נבדק 18.11.2026)