דילוג לתוכן הראשי
Reboost

איך להשיג לקוחות כעורך דין, מאיפה מגיעים התיקים ומה בוחרים קודם

איך להשיג לקוחות כעורך דין תלוי פחות בכישרון שיווקי ויותר בשלוש שאלות, מאיפה הלקוחות בתחום שלך מחפשים, כמה זמן אתה יכול לחכות לפנייה הראשונה, וכמה שעות בשבוע יש לך לתת לזה. המדריך משווה תשעה מקורות לקוחות, מהפניות ועד גוגל, לפי זמן, עלות וכללי הלשכה, ומסיים בתוכנית לתשעים יום.

כרטיס ריק עומד על שולחן אבן כהה, לידו פעמון קבלה מפליז ומחברת עור באור כתום

השאלה איך מביאים לקוחות למשרד עורכי דין עולה בכל שלב של המשרד, והתשובה שונה מאוד בין עורכת דין שפתחה משרד לפני חודש לבין משרד של חמישה עורכי דין שרוצה לגדול. המדריך הזה הוא חלק מקידום אתרים לעורכי דין בגוגל ובמפה, אבל הוא לא מתחיל מגוגל. הוא מתחיל מהשאלה מאיפה לקוחות בכלל מוצאים עורך דין, עובר על המקורות אחד אחד, ומראה איך בוחרים ביניהם לפי שלב המשרד, תחום העיסוק והזמן שיש לך. מי שרק פתח משרד ימצא את הצעדים שלפני השיווק במדריך על פתיחת משרד.

מאיפה לקוחות מוצאים עורך דין, מה הנתונים אומרים

לא מצאנו סקר ישראלי פומבי שבדק איך לקוחות בוחרים עורך דין. הנתונים המפורטים ביותר שמצאנו הם של Clio, ספקית תוכנה למשרדי עורכי דין, שסקרה 2,000 צרכנים בארצות הברית לדוח Legal Trends Report של 2019. השוק שונה, אבל הדפוס הבסיסי מוכר לכל מי שעובד בישראל.

מה נמדד התוצאה
ביקשו הפניה ממישהו שהם מכירים 59%
חיפשו עורך דין בעצמם, בלי הפניה 57%
הצעד הראשון היה בקשת הפניה 45%
הצעד הראשון היה חיפוש עצמאי 39%

שני דברים יוצאים מהטבלה. הראשון, הפניות וחיפוש עצמאי הם בערך באותו גודל, ואין מקור אחד שמכסה את כל הלקוחות. השני, הקבוצות חופפות. מי שקיבל שם מחבר בודק אותו בגוגל, ומי שחיפש בגוגל שואל חבר אם הוא מכיר את המשרד. לכן גם משרד שכל הלקוחות שלו מגיעים מהפניות צריך שיהיה מה למצוא כשמחפשים את השם שלו.

בצד ההיצע, לפי מאגר עורכי הדין של הנהלת בתי המשפט מאוגוסט 2025, כפי שהוא מוצג באינדקס טופדין, יש בישראל 66,359 עורכי דין פעילים. בערים הגדולות יש עשרות משרדים בכל תחום, ולקוח שמחפש יכול להשוות ביניהם בדקות. פירוט לפי עיר ותחום נמצא בעמוד שוק עורכי הדין לפי עיר ותחום. החיפושים, התיקים בבתי המשפט ומחיר הקליק מרוכזים יחד בנתוני שוק עורכי הדין.

תשעה מקורות לקוחות בטבלה אחת

הטבלה מסכמת את המקורות שמשרדים בישראל משתמשים בהם בפועל. הזמנים הם הערכה שלנו לתכנון, לא מדידה, והעלות מתייחסת לכסף ולשעות של המשרד.

מקור זמן עד פנייה ראשונה עלות עיקרית מה הכללים אומרים
לקוחות לשעבר והפניות לא צפוי, תלוי ברשת שיש לך זמן בלבד אסור לתגמל מפנה שאינו עורך דין
עורכי דין ואנשי מקצוע חודשים זמן, פגישות חלוקת שכר טרחה רק בין עורכי דין, בהסכמה מפורשת
פרופיל עסק בגוגל ומפות שבועות עד חודשים זמן, ביקורות פרסומת לכל דבר, אסור להטעות
קידום אורגני באתר חצי שנה ויותר כתיבה ובנייה פרסומת, חל כלל 3(ב)
פרסום ממומן בגוגל ימים תקציב מדיה וניהול פרסומת, בלי התייחסות לשכר טרחה
תוכן, מאמרים והרצאות חודשים זמן כתיבה והכנה מותר, אסור לשדל אחרי ההרצאה
לינקדאין ורשתות חודשים זמן, לעיתים מודעות חלים כללי הפרסומת והנחיות ועדת האתיקה
פורטלים ואינדקסים שבועות מנוי או חינם מותר, בתנאי שהתשלום לא לפי לקוח
קניית לידים ימים תשלום לפי פנייה תשלום לפי הפניה הוא שיתוף אסור בשכר טרחה

השורה האחרונה שונה מהאחרות. כל השאר הם ערוצים שהכללים מתירים בתנאים. קניית לידים בתשלום לפי לקוח היא הסדר שוועדת האתיקה רואה בו שיתוף אסור, ונרחיב עליה בהמשך.

לקוחות לשעבר והפניות, המקור שכולם סומכים עליו

לרוב המשרדים הוותיקים, הפניות הן המקור הגדול ביותר של תיקים. לקוח שהיה מרוצה מספר לחבר, ובן משפחה שעבר גירושין ממליץ על מי שייצג אותו. הבעיה היא שזה מקור שאי אפשר לשלוט בקצב שלו, ושעורך דין חדש עוד לא בנה.

מה שמותר לעשות כדי להגדיל אותו הוא בעיקר לבקש בזמן הנכון ולשמור על קשר. מבקשים בסוף טיפול שהסתיים טוב, בשיחה או בהודעה אישית, ונותנים ללקוח דרך פשוטה להעביר את פרטי המשרד. מה שאסור הוא לתגמל. סעיף 58 לחוק הלשכה אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בהכנסות, ובהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה שכל תגמול שניתן בזיקה להפניה הוא שיתוף אסור, גם שובר או הנחה בתיק הבא. כלל 43 לכללי האתיקה אוסר לתת טובת הנאה כדי לקבל עבודה.

עוד דבר שכדאי לדעת הוא שהפניות לא נמדדות מעצמן. פונה שקיבל את השם מחבר מקליד את שם המשרד בגוגל, ובכלי המדידה הוא נרשם כחיפוש ממותג. לכן שואלים כל פונה איך שמע על המשרד, ורושמים. הפירוט של מה מותר לתת למפנה, מתי מבקשים ואיך רושמים נמצא במדריך על הפניות מלקוחות ומאנשי מקצוע בלי תשלום למפנה.

עורכי דין אחרים ואנשי מקצוע שמפנים

רואי חשבון, שמאים, יועצי משכנתאות, מגשרים ועורכי דין מתחומים אחרים פוגשים כל שבוע אנשים שצריכים עורך דין. עורכת דין לדיני משפחה שמכירה שלושה רואי חשבון שמטפלים במשפחות ושני עורכי דין למקרקעין תקבל מהם תיקים שאף מודעה לא הייתה מביאה.

הכללים מבחינים כאן בין שני סוגים של מפנים. בין עורכי דין, כלל 30 לכללי האתיקה מאפשר לעורך דין שהעביר עניין לקבל חלק משכר הטרחה, כשהדבר הוסכם במפורש. כדאי לכתוב את ההסכמה לפני שהתיק עובר. לגבי מפנה שאינו עורך דין, כמו רואה חשבון או שמאי, חל האיסור של סעיף 58, ואין לו זכות לשום תשלום על ההפניה.

איך בונים רשת כזו בלי לשלם? נותנים ערך מקצועי. סקירה קצרה של שינוי בפסיקה שנוגע ללקוחות של רואה החשבון, זמינות לשאלה מהירה כשהלקוח שלו בלחץ, והפניה בחזרה כשלקוח שלך צריך את השירות שלו. הפניות בין אנשי מקצוע עובדות בשני הכיוונים, ומי שרק מבקש מפסיק לקבל.

פרופיל עסק בגוגל ומפות, הלקוח המקומי

כשאדם מחפש עורך דין בעיר שלו, התוצאות הראשונות שהוא רואה הן בדרך כלל מפה עם שלושה משרדים. גוגל מסבירה שהדירוג המקומי נקבע לפי שלושה גורמים, רלוונטיות לחיפוש, מרחק מהמחפש ובולטות. בולטות כוללת גם את מספר הביקורות ואת הדירוג שלהן. על המרחק אין לך שליטה, ועל שני הגורמים האחרים יש הרבה.

לעורך דין עם משרד פיזי, פרופיל עסק בגוגל הוא כנראה הצעד הזול ביותר ברשימה. הוא בחינם, והוא מתחיל להופיע אחרי האימות. מה שקובע אם הוא יביא פניות הוא בעיקר שלושה דברים. שם המשרד כפי שהוא בשלט, בלי מילות מפתח שגוגל אוסרת להוסיף לשם. הקטגוריה הראשית הנכונה. וביקורות אמיתיות שמגיעות בקצב קבוע.

ההנחיות של גוגל לייצוג העסק מחמירות, ופרופיל שמפר אותן עלול להיות מושעה. משרד שעובד מהבית או ממשרד וירטואלי צריך לבדוק את ההנחיות לפני שהוא פותח פרופיל. ההדרכה המלאה נמצאת בפרופיל עסק בגוגל לעורך דין, ואת הכללים לבקשה מלקוחות פירטנו בעמוד על ביקורות בגוגל.

קידום אורגני באתר, מקור איטי וזול לאורך זמן

קידום אורגני הוא העבודה שגורמת לאתר המשרד להופיע בתוצאות הרגילות של גוגל, בלי לשלם על כל קליק. היתרון הוא שעמוד שמדורג טוב מביא פניות כל חודש בלי עלות נוספת. החיסרון הוא הזמן. עמוד חדש באתר חדש לוקח בדרך כלל חודשים כדי להגיע לעמוד הראשון בביטויים שיש עליהם תחרות.

לעורך דין שרוצה להתחיל, הכלל המעשי הוא לבנות עמוד לכל שאלה שלקוח שואל, ולא עמוד אחד שמנסה לענות על הכול. עמוד שמסביר מזונות ילדים בחיפה עונה על חיפוש אחר מעמוד על גירושין בהסכמה. איך בונים עמודים כאלה בלי לשכפל אותם מוסבר במדריך על עמודי עיר, ואיך מוצאים מה לקוחות מקלידים במחקר מילות מפתח למשרד עורכי דין.

אתר הוא גם פרסומת לפי חוק הלשכה, ולכן גם הוא כפוף לכלל 3(ב) לכללי הפרסומת, שמונה את הפרטים שמותר לכלול. מה צריך להיות באתר כדי שיביא פניות ולא רק יופיע מוסבר במה חייב להיות באתר עורך דין.

פרסום ממומן בגוגל, המקור המהיר ביותר

פרסום בגוגל הוא המקור היחיד ברשימה שאפשר להפעיל ולראות פניות באותו שבוע. אתה בוחר ביטויים, כותב מודעה, וקובע תקציב. לפי מדד BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, שמבוסס על חשבונות מאוגוסט 2025 עד יולי 2026, אלה המספרים בענף המשפטי.

מחיר חציוני לקליק בחיפוש בגוגל, ישראל
  • משפט, נוטריונים ואזרחות₪16.4
  • כל הענפים₪8.7

מדד BoostIt לגוגל אדס בישראל, אוגוסט 2025 עד יולי 2026

מדד, ענף משפט במדד BoostIt ערך
מחיר חציוני לקליק ₪16.4
עלות חציונית לפנייה ₪108
עלות לפנייה ברבע הטוב ₪67
שיעור המרה חציוני 18.4%

הקליק במשפט יקר כמעט פי שניים מהחציון של כל הענפים, אבל שיעור ההמרה גבוה, ולכן העלות לפנייה סבירה. הפער בין ₪108 לבין ₪67 לפנייה הוא בעיקר ההבדל בין חשבון שמנוהל היטב לחשבון רגיל. מילות שלילה, עמוד נחיתה ממוקד ומענה מהיר לטלפון הם מה שמזיז את המספר הזה.

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. הראשון, הכללים מגבילים את מה שכותבים במודעה. כלל 3(ב) לכללי הפרסומת לא כולל שכר טרחה ברשימת הפרטים המותרים, ולכן ״ייעוץ ראשון חינם״ במודעה הוא סיכון. השני, המחיר לקליק משתנה מאוד בין תחומים. ההשוואה בין תחומים נמצאת במחיר קליק לפי תחום משפטי, והחשבון המלא בכמה עולה פרסום בגוגל לעורך דין. אפשר לבדוק תקציב לפי המספרים שלך במחשבון תקציב פרסום בגוגל.

תוכן, מאמרים והרצאות

עורך דין שמסביר טוב בונה אמון לפני הפגישה הראשונה. זה עובד בשלוש צורות עיקריות. מאמרים באתר שעונים על שאלות שלקוחות מחפשים, מאמרים בעיתונות מקצועית או כללית, והרצאות לקהל שעשוי להזדקק לשירות.

לכל אחת מהן יש מקום אחר. מאמר באתר הוא חלק מהקידום האורגני, ושווה רק אם הוא עונה על שאלה שמישהו מקליד. איך בוחרים נושאים כאלה מוסבר בבלוג לעורך דין. מאמר בעיתון מביא אמינות וקישור, ולפעמים פנייה ממי שקרא, ויש על זה פירוט בעמוד על פרסום מאמרים. הרצאה מביאה את הקהל הקרוב ביותר לפנייה, למשל הרצאה על ייפוי כוח מתמשך במרכז לגיל השלישי.

ההרצאה היא גם המקום שבו קל לטעות. סעיף 56 לחוק הלשכה אוסר לשדל אדם למסור עבודה, ולכן אחרי ההרצאה לא פונים למשתתפים כדי להציע שירות. מותר להשאיר פרטים ולתת למי שמעוניין לפנות. שליחת עדכונים במייל מותרת רק למי שביקש, לפי כלל 3(יג) לכללי הפרסומת ולפי חוק הספאם. הפירוט נמצא בעמוד על הרצאות וכנסים לעורכי דין כמקור לקוחות.

לינקדאין ורשתות חברתיות

ערוץ הרשתות מתאים לסוג מסוים של משרד. לינקדאין מתאים למשרד שהלקוחות שלו הם עסקים, מנהלים ויזמים. מנהל כספים שצריך עורך דין לחוזים בודק מי האדם לפני שהוא מתקשר, ופרופיל שמראה ניסיון בתחום עוזר לו להחליט. הוא פחות מתאים לפנייה דחופה של אדם פרטי. איך בונים פרופיל ודף משרד מוסבר במדריך על לינקדאין.

פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב מתאימים יותר לתחומים של לקוחות פרטיים, ובעיקר כשיש מי שמוכן להופיע מול מצלמה באופן קבוע. כללי הפרסומת חלים גם על פוסט וגם על סרטון, וועדת האתיקה פרסמה הנחיות ספציפיות לרשתות. השוואה בין הערוצים, ומה הכללים מתירים בכל אחד, נמצאת בערוצי פרסום לעורכי דין.

פורטלים ואינדקסים משפטיים

פורטלים משפטיים מרכזים מאמרים, שאלות ותשובות ורשימות של עורכי דין לפי תחום ועיר. הם מדורגים גבוה בגוגל בחיפושים רבים, ומנועי AI מצטטים אותם הרבה כשהם עונים על שאלות משפטיות.

לעורך דין, הפורטל הוא מקום להיות בו, לא תחליף לאתר. פרופיל מלא ועקבי, עם אותו שם, אותה כתובת ואותם תחומים כמו באתר ובפרופיל העסק, עוזר לגוגל ולמנועי AI לזהות את המשרד. מנוי בתשלום שווה רק אם אפשר למדוד כמה פניות הגיעו ממנו. את ההשוואה בין פרסום באינדקס משפטי לאתר עצמאי, עם חישוב לשלוש שנים, ריכזנו בעמוד נפרד, והפירוט של הפורטלים עצמם בפורטלים משפטיים.

יש הבדל חשוב בין סוגי התשלום. מנוי חודשי קבוע על חשיפה הוא פרסום רגיל. תשלום לפי לקוח שהגיע, או אחוז מהתיק, הוא כבר הסדר אחר, ועליו בסעיף הבא.

קניית לידים, ולמה רוב ההצעות בעייתיות

כל עורך דין מקבל מדי פעם הצעה לקנות לידים. חברה שמפרסמת באתרים שלה, אוספת פרטים של אנשים שמחפשים עורך דין, ומוכרת אותם למשרד. ההצעה נשמעת יעילה, כי משלמים רק על מה שמגיע.

הבעיה היא בדיוק בצורת התשלום. הכללים לא אוסרים לשלם על שיווק, אבל הם אוסרים לקשור את התשלום להפניה של לקוח. סעיף 58 לחוק הלשכה וההחלטה 218/24 של ועדת האתיקה רואים בתשלום שתלוי בהפניה שיתוף אסור בשכר טרחה. יש גם שאלה של פרטיות. ליד הוא מידע אישי על אדם, לעיתים על עניין רגיש כמו גירושין או חוב, ותיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחמיר את החובות של מי שאוסף ומעביר מידע כזה.

ההבחנה המעשית פשוטה. תשלום קבוע לספק שיווק על עבודה מוגדרת, בלי קשר למספר הלקוחות, הוא בדרך כלל בסדר. תשלום לפי ליד, לפי פגישה או לפי תיק חתום הוא סיכון. הפירוט נמצא ברכישת לידים לעורכי דין, והמסגרת הכללית בכללי האתיקה בפרסום עורכי דין.

מה בוחרים לפי שלב המשרד ותחום העיסוק

אין שילוב אחד שמתאים לכל משרד. הטבלה מציעה נקודת פתיחה לפי שלב המשרד, והטבלה שאחריה לפי סוג התחום.

שלב המשרד מה בדרך כלל עובד קודם מה כדאי לדחות
עצמאי בשנה הראשונה פרופיל עסק, הפניות מהרשת האישית, פרסום ממומן בתקציב קטן ובתחום אחד תוכן בכמויות, רשתות בלי זמן להופיע
משרד קטן, שניים עד חמישה עורכי דין אתר עם עמוד לכל תחום, ביקורות, פרסום ממומן מדוד פורטלים בתשלום בלי מדידה
משרד בינוני שרוצה לגדול קידום אורגני רחב, תוכן, יחסי ציבור, מעקב מלא אחרי מקור כל תיק ערוצים חדשים לפני שהקיימים נמדדים
סוג התחום איך הלקוח מחפש מקורות מתאימים
דחוף, לקוח פרטי, כמו פלילי ותעבורה בטלפון, מיד, לרוב בחיפוש בגוגל פרסום ממומן, מודעות חיוג, מענה בכל שעה
מתוכנן, לקוח פרטי, כמו משפחה וירושות בודק כמה משרדים, קורא, שואל חברים ביקורות, עמודי תחום, הפניות, תוכן
לקוחות עסקיים, כמו מסחרי וחוזים דרך היכרות ובדיקת רקע אנשי מקצוע מפנים, לינקדאין, מאמרים, הרצאות
קהל ממוקד, כמו גיל שלישי או עולים דרך קהילה ובשפה שלו הרצאות, תוכן בשפה, ארגונים מקומיים

לתחומים ולסוגי משרדים מסוימים יש עמודים מפורטים. ראו שיווק למשרד עורכי דין חדש, שיווק לעורך דין עצמאי ושיווק למשרד עורכי דין קטן.

דוגמה מחושבת, עורכת דין עצמאית לדיני משפחה

נניח עורכת דין שפתחה משרד עצמאי לדיני משפחה בעיר בינונית, עם תקציב של ₪3,000 בחודש לפרסום וכשלוש שעות בשבוע לשיווק. המספרים בדוגמה הם הנחות לתכנון, חוץ מנתוני המדד של BoostIt.

פרסום ממומן. לפי העלות החציונית לפנייה במדד, ₪108, תקציב של ₪3,000 מביא כ־28 פניות בחודש. המדד הוא חציון של כל הענף המשפטי, ובתחום ספציפי העלות יכולה להיות גבוהה ממנו, ולכן הנחה שמרנית יותר היא 20 עד 25 פניות. אם עורכת הדין סוגרת תיק עם אחד מכל חמישה פונים, הנחה שהיא צריכה לבדוק מול המספרים שלה, זה ארבעה עד חמישה תיקים בחודש. עלות לתיק חתום יוצאת בערך ₪600 עד ₪750.

פרופיל עסק וביקורות. שעה בשבוע. בקשת ביקורת מכל לקוח שסיים טיפול, עדכון שעות ותמונות. בחודשים הראשונים הפרופיל לא מביא הרבה, אבל אחרי חצי שנה עם עשרים ביקורות ומעלה הוא מתחיל להופיע בחיפושים מקומיים.

רשת מפנים. שעה בשבוע. פגישה עם רואה חשבון אחד או מגשר אחד בחודש. אחרי שנה, חמישה או שישה מפנים שמכירים אותה.

אתר. שעה בשבוע לעמוד אחד חדש בחודש, על שאלה אחת שהלקוחות שואלים.

החשבון הזה מראה למה התקציב הממומן נושא את החודשים הראשונים, ולמה אסור להסתמך עליו לבד. אם המחיר לקליק עולה, או שהמשרד לא עונה לטלפון בזמן, העלות לתיק מכפילה את עצמה. אפשר להריץ את החשבון עם המספרים שלך במחשבון עלות לפנייה ולתיק, ולבדוק כמה שווה השעה שלך במחשבון עלות שיווק עצמי.

הפנייה הגיעה, ועכשיו מה

רוב המדריכים על השגת לקוחות נגמרים כאן, אבל הרבה משרדים מאבדים את הלקוח בדיוק בשלב הזה. בבדיקת לקוח סמוי של Clio משנת 2024, לפי הסיכום של 2Civility, רק 33% מהמשרדים ענו למייל ורק 40% ענו לטלפון. 48% לא ענו לשיחה וגם לא חזרו אליה. בבדיקה המקבילה של 2019, 56% מהשיחות נענו.

המשמעות פשוטה. פנייה שעלתה ₪108 והגיעה לתא קולי שאף אחד לא בודק עלתה ₪108 בלי שום תוצאה. לפני שמגדילים תקציב בודקים שלושה דברים. תוך כמה זמן חוזרים לכל פנייה, מה קורה לשיחה כשאתה בדיון, ומה הפונה מקבל כשהוא שולח טופס בלילה.

הפירוט נמצא במדריך על זמן מענה לפניות במשרד עורכי דין ובמדריך על מעקב לידים. כמה פניות הולכות לאיבוד אצלך אפשר להעריך במחשבון פניות שהולכות לאיבוד.

איך יודעים מאיפה הגיעו הלקוחות

בלי מדידה, כל ההחלטות שלמעלה הן ניחוש. המדידה הבסיסית לא דורשת מערכת יקרה. היא דורשת שלושה דברים.

  1. שאלה אחת לכל פונה. איך שמעת עלינו. רושמים את התשובה בגיליון או ב־CRM, עם שם המפנה אם יש.
  2. מעקב המרות באתר ובפרסום. טופס שנשלח, לחיצה על טלפון ולחיצה על וואטסאפ נספרים כהמרות, כדי לדעת איזו מודעה ואיזה עמוד הביאו פנייה. ההדרכה נמצאת במעקב המרות לעורכי דין.
  3. ספירה חודשית. בסוף כל חודש סופרים פניות ותיקים חתומים לפי מקור. אחרי שלושה חודשים כבר רואים איזה מקור מביא תיקים ואיזה רק מביא שיחות.

משרד שעושה את זה יודע אחרי חצי שנה כמה עולה לו תיק מכל מקור, ויכול להעביר תקציב ושעות למקור שעובד.

טעויות שחוזרות אצל משרדים

להתחיל בכל הערוצים יחד. משרד שמפרסם בגוגל, בפייסבוק, בשני פורטלים ובאינסטגרם עם תקציב קטן מקבל מעט נתונים מכל ערוץ, ולא לומד כלום. עדיף ערוץ אחד או שניים שנמדדים היטב.

לפרסם על כל התחומים. עורך דין חדש נוטה לקבל כל תיק, וזה הגיוני. אבל תקציב שמתפזר על ארבעה תחומים מביא כמה קליקים לכל אחד. בשיווק בוחרים תחום מוביל אחד, גם אם בפועל מקבלים תיקים מתחומים אחרים.

לשלם לפי לקוח. הצעה של תשלום לפי ליד או לפי תיק נראית בטוחה, אבל היא ההסדר שהכללים אוסרים. ספק שיווק מקבל תשלום על עבודה, לא על לקוחות.

לשכוח את המענה. שיווק שמביא פניות למשרד שלא עונה לטלפון הוא בזבוז. זה הדבר הראשון שבודקים.

לא לשאול איך הגיעו. בלי השאלה הזו, אחרי שנה המשרד עדיין לא יודע מה עובד.

תוכנית לתשעים יום

חודש ראשון, בסיס. בוחרים תחום מוביל אחד ועיר או אזור. פותחים ומאמתים פרופיל עסק בגוגל. מוודאים שיש באתר עמוד לתחום המוביל, טופס שעובד וטלפון שנענה. מכינים רשימה של עשרים אנשים שמכירים אותך מקצועית ומודיעים להם, באופן אישי, שפתחת משרד ובמה אתה עוסק. מוסיפים לכל שיחה ראשונה את השאלה איך שמעת עלינו.

חודש שני, ערוץ מהיר. מפעילים פרסום ממומן בתקציב קטן ובתחום אחד, עם מעקב המרות מהיום הראשון ורשימת מילות שלילה. מבקשים ביקורת מכל לקוח שסיים טיפול. קובעים פגישה אחת לפחות עם איש מקצוע שעשוי להפנות.

חודש שלישי, מדידה ותיקון. סופרים פניות ותיקים לפי מקור. בודקים את זמן המענה ואת השיחות שלא נענו. מחליטים אם להגדיל את התקציב הממומן, להוסיף עמוד תוכן, או לשפר קודם את המענה. מוסיפים עמוד אחד באתר לשאלה הנפוצה ביותר שעלתה בשיחות.

אחרי תשעים יום יש למשרד מספרים משלו, ולא רק הנחות. זה הבסיס לכל החלטה הבאה, כולל ההחלטה אם לעשות את זה לבד או לתת למישהו אחר. ההשוואה בין שתי האפשרויות נמצאת בעמוד על ניהול קמפיין בגוגל לבד או דרך סוכנות.

המדריך הוא מידע כללי על שיווק, ולא ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. במקרה גבולי כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז לפני שמפרסמים.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין גיוס לקוחות למשרד עורכי דין לבין שיווק?

גיוס לקוחות למשרד עורכי דין הוא התוצאה, ושיווק הוא הדרך. גיוס כולל גם את מה שקורה אחרי שהפנייה הגיעה, כמה מהר עונים, מה שואלים בשיחה הראשונה ואיך נראית הצעת שכר הטרחה. משרדים שמשקיעים רק בפרסום מגלים לא פעם שהפניות מגיעות, אבל מעטות הופכות לתיקים. לכן המדריך הזה מסתיים בזמן המענה ובמעקב אחרי כל פנייה, ולא רק במקורות הלקוחות.

מה המקור הכי מהיר להשיג לקוחות כעורך דין חדש?

בדרך כלל פרסום ממומן בגוגל, כי מודעה יכולה להופיע כבר ביום שבו החשבון אושר, בלי לחכות לדירוג. הפניות מאנשים שאתה מכיר יכולות להיות מהירות עוד יותר, אבל אי אפשר לתכנן אותן. קידום אורגני ותוכן מביאים פניות זולות יותר לאורך זמן, אבל רק אחרי כמה חודשים. לכן משרד חדש מתחיל בדרך כלל בשני מסלולים במקביל, ערוץ אחד שמביא פניות עכשיו ובסיס שמתחיל להחזיר את עצמו בשנה השנייה.

מותר לשלם למי שמפנה אליי לקוחות?

לאדם שאינו עורך דין, לא. סעיף 58 לחוק הלשכה אוסר לשתף מי שאינו עורך דין בשכר הטרחה, ובהחלטה 218/24 קבעה ועדת האתיקה שכל תגמול שניתן בזיקה להפניה הוא שיתוף אסור, גם אם אינו אחוז מהתיק. בין עורכי דין המצב שונה. כלל 30 לכללי האתיקה מאפשר חלוקת שכר טרחה עם עורך דין שהעביר עניין, כשהדבר הוסכם במפורש. מותר לשלם לספק שיווק סכום קבוע על עבודה, כל עוד התשלום לא תלוי במספר הלקוחות שהגיעו.

כמה עולה פנייה מגוגל לעורך דין?

לפי מדד BoostIt לפרסום בגוגל בישראל, בענף המשפטי קליק עולה בחציון 16.4 ש״ח ופנייה עולה 108 ש״ח, ובחשבונות ברבע הטוב פנייה עולה 67 ש״ח. אלה ממוצעים של כל הענף, ותחומים כמו פלילי או צבאי יקרים יותר. פנייה היא לא לקוח. כדי לדעת כמה עולה תיק חתום, מחלקים את העלות לפנייה בשיעור הסגירה של המשרד עצמו, וזה מספר שכל משרד צריך למדוד בעצמו.

כדאי לפרסם באינדקס עורכי דין או בפורטל משפטי?

זה תלוי בתחום ובעיר. פורטל מביא חשיפה בלי שצריך לבנות קהל, אבל המשרד מופיע שם ליד מתחרים, והפונה לא נשאר אצלו. מנועי AI מצטטים פורטלים הרבה בתשובות על שאלות משפטיות, ולכן פרופיל מלא ועקבי בפורטלים המרכזיים שווה את השעה שלוקח למלא אותו. מנוי בתשלום שווה רק אם אפשר למדוד כמה פניות הגיעו ממנו, ולכן כדאי לבקש מספר טלפון ייעודי או קישור עם תיוג לפני שמשלמים.

כמה זמן ביום צריך להקדיש לשיווק עצמי?

עורך דין עצמאי שעושה הכול לבד מקדיש בדרך כלל כמה שעות בשבוע, לא כמה שעות ביום. השאלה החשובה היא איפה השעות האלה הולכות. שעה בשבוע על בקשת ביקורות ועל קשר עם מפנים מחזירה בדרך כלל יותר משלוש שעות על פוסטים שאף אחד לא מחפש. כדאי לחשב את עלות השעות האלה לפי התעריף שלך, ולהשוות אותה לעלות של מישהו אחר שיעשה את העבודה.

מה עושים כשהפניות מגיעות אבל לא הופכות ללקוחות?

בודקים את הדרך מהפנייה ועד הפגישה לפני שמוסיפים תקציב. בבדיקת לקוח סמוי של Clio משנת 2024 רק <span dir="ltr">40%</span> מהמשרדים ענו לטלפון, ו־<span dir="ltr">48%</span> לא ענו וגם לא חזרו. משרד שמגדיל תקציב כשהבעיה היא מענה רק משלם יותר על אותן פניות שהולכות לאיבוד. מקשיבים לשיחות, מודדים תוך כמה זמן חוזרים לכל פנייה, ובודקים באילו שלבים הפונים נעלמים.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.