דילוג לתוכן הראשי
Reboost

איך לבחור חברת קידום אתרים לעורך דין, משיחה ראשונה ועד חתימה

איך לבחור חברת קידום אתרים לעורך דין? משווים את מה שכל חברה מוכיחה, ולא את מה שהיא מבטיחה. שאלות קבועות לכל מועמדת, הצעה כתובה עם רשימת עבודה, בדיקה של ממליצים ושל טענות, וחוזה שמשאיר את האתר, החשבונות והפניות על שם המשרד. בסוף ממלאים טבלת ציון אחת ובוחרים לפיה.

איך לבחור חברת קידום אתרים לעורך דין היא החלטה שנמשכת שנה לפחות, ולכן כדאי להשקיע בה כמה שעות מסודרות לפני החתימה. העמוד הזה הוא חלק מהעמוד הראשי על קידום אתרים לעורכי דין, ומתמקד בתהליך הבחירה עצמו. את שאלת המחיר, טווחי השוק ואיך מחשבים נקודת איזון, פירטנו בנפרד במדריך כמה עולה קידום אתרים לעורך דין, ואת ההשוואה בין חברה חיצונית לבין איש שיווק בתוך המשרד בהשוואה בין סוכנות לעובד שיווק. כאן מניחים שהמשרד כבר החליט לעבוד עם חברה, ושואלים איך בוחרים את הנכונה.

חמישה שלבים, ארבעה עד שישה שבועות

בחירה מסודרת לא דורשת הרבה זמן של השותפים, אבל היא דורשת סדר. זה התהליך שאנחנו ממליצים עליו, עם הזמן שכל שלב לוקח בדרך כלל:

שלב מה עושים זמן של המשרד מה יוצא ממנו
1. רשימה ארוכה אוספים שש או שבע חברות ממקורות שונים שעה רשימה עם אתר ואיש קשר לכל חברה
2. סינון בודקים את האתר של כל חברה ומה היא כותבת על עצמה שעה וחצי שלוש או ארבע חברות לשיחה
3. שיחה ראשונה שואלים את אותן שאלות את כולן ורושמים תשובות 45 דקות לחברה תשובות שאפשר להשוות
4. הצעה כתובה ובדיקת ממליצים מבקשים הצעה לפי רשימה קבועה, ומדברים עם שני לקוחות של כל חברה שעתיים לחברה הצעות וממצאים מתועדים
5. ציון וחוזה ממלאים טבלת ציון, בוחרים, ועוברים על סעיפי החוזה שעתיים חוזה חתום עם רשימת עבודה

כל השלבים יחד דורשים בערך עשר שעות של שותף או של מנהלת המשרד, מפוזרות על חודש. זה נשמע הרבה, אבל ריטיינר של שנה במחיר שוק הוא עשרות אלפי שקלים, וההחלטה קובעת גם מה יקרה לאתר אם הקשר ייגמר. עשר שעות על החלטה כזו הן מעט.

שני כללים לאורך כל התהליך. הראשון הוא לשאול את כל החברות את אותן שאלות, באותו סדר, ולרשום את התשובות באותה תבנית. אחרת זוכרים את מי שדיבר הכי יפה ולא את מי שענה הכי טוב. השני הוא לבקש כל טענה חשובה בכתב. ״אנחנו לא קונים קישורים״ בשיחה שווה פחות מאותו משפט בהצעה החתומה.

איך בונים רשימה קצרה של חברות קידום

הרשימה הארוכה מגיעה בדרך כלל משלושה מקורות. עמיתים שמרוצים מהחברה שלהם, חיפוש בגוגל, ופניות שהגיעו למשרד ביוזמת החברה. לכל מקור יש חולשה אחרת, וכדאי לדעת אותה מראש.

המלצה של עמית. המקור הכי אמין, בתנאי ששואלים את העמית שאלות של תוצאה ולא של תחושה. ״אתם מרוצים?״ היא שאלה חלשה. ״כמה פניות בחודש מגיעות מגוגל היום, וכמה הגיעו לפני שהתחלתם?״ היא שאלה טובה. עמית שלא יודע לענות לא בהכרח עובד עם חברה גרועה, אבל ההמלצה שלו לא מספרת הרבה.

חיפוש בגוגל. חברה שמופיעה גבוה על ביטויים כמו ״קידום אתרים לעורכי דין״ הוכיחה שהיא יודעת לקדם את עצמה. זו ראיה חלקית בלבד. האתר של חברת קידום הוא פרויקט שהיא משקיעה בו בלי הגבלת תקציב, והאתר שלכם יקבל חלק קטן מזה. מה שהדירוג שלה כן מראה הוא שהיא מבינה את התחום ואת השוק בעברית.

פניות יזומות. גוגל כותבת בדף שלה על בחירת ספק קידום שכדאי להיזהר מחברות ששולחות מייל ״משום מקום״. זה לא אומר שכל חברה שפנתה אליכם פסולה, אבל מייל שמתחיל ב״בדקנו את האתר שלכם ומצאנו 47 בעיות קריטיות״ הוא בדרך כלל דוח אוטומטי עם כותרת מפחידה.

בשלב הסינון בודקים כל חברה ברשימה בחמש דקות, לפי ארבע שאלות:

  • האם האתר שלה מציג אנשים אמיתיים, כתובת וחברה רשומה, או רק טופס?
  • האם היא מציגה לקוחות או דוגמאות שאפשר לבדוק, או רק לוגואים ו״מאות לקוחות מרוצים״?
  • האם יש לה תוכן שמראה הבנה בתחום המשפטי, למשל התייחסות לכללי הפרסומת של הלשכה?
  • האם היא מבטיחה מקום ראשון, ״עמוד ראשון תוך 30 יום״ או ״קשר מיוחד עם גוגל״? אם כן, היא יוצאת מהרשימה כבר כאן.

שאלות לחברת קידום בשיחה הראשונה, ומה נחשב תשובה טובה

בשיחה הראשונה המטרה היא לא לשמוע מצגת, אלא לשמוע איך החברה חושבת על המשרד שלכם. גוגל מציעה רשימת שאלות בסיסית, ופירטנו אותה בעמוד הראשי. הטבלה כאן מוסיפה את השאלות שמבדילות בין חברות כשכולן כבר יודעות לענות על השאלות של גוגל:

שאלה תשובה חזקה תשובה חלשה
מה בדקתם באתר שלנו לפני השיחה? ממצא אחד או שניים ספציפיים, למשל עמוד תחום שמדורג במקום 12 ״נעשה בדיקה מקיפה אחרי החתימה״
מי יעבוד על האתר שלנו בפועל, ומה הניסיון שלו? שמות ותפקידים, כולל מי כותב ומי עושה את העבודה הטכנית ״הצוות שלנו״, בלי שמות
איך תחליטו אילו עמודים לכתוב קודם? לפי חיפושים בפועל של תחום ועיר, ולפי עמודים שכבר קרובים לעמוד הראשון ״נכתוב ארבעה מאמרים בחודש״
מה אסור לכתוב בעמוד של משרד עורכי דין? דוגמאות מכללי הפרסומת, כמו הטעיה לפי כלל 2א ושמות לקוחות בלי הסכמה ״אנחנו כותבים תוכן איכותי״
איך תמדדו הצלחה, ומה יופיע בדוח? פניות לפי מקור, שיחות, וואטסאפ וטפסים, לצד חשיפות ומיקומים מיקומים בלבד
איך תשתמשו בכלי AI בכתיבה? טיוטה שעוברת בדיקה ועריכה של אדם, ואישור של עורך דין במשרד ״הכול אוטומטי, לכן אנחנו זולים״
אילו משרדים בתחום שלנו ובעיר שלנו אתם מקדמים היום? תשובה ישירה, והצעה לכתוב בחוזה איך מטפלים בניגוד עניינים התחמקות
מה יקרה לאתר ולחשבונות אם נפסיק לעבוד יחד? הכול על שם המשרד מהיום הראשון, ורשימת מסירה כתובה ״נסדר את זה כשנגיע לשם״

השאלה על משרדים מתחרים חשובה במיוחד בתחום המשפטי. חברה שמקדמת שני משרדי גירושין באותה עיר עובדת, בפועל, על אותם ביטויים בשביל שני לקוחות. זה לא אסור, ויש חברות שמנהלות את זה בהגינות, אבל המשרד צריך לדעת על זה לפני החתימה ולא לגלות את זה בדוח.

תשובה טובה לשאלה על AI היא לא ״אנחנו לא משתמשים בזה״. גוגל לא אוסרת תוכן שנכתב בעזרת כלים כאלה. מה שהיא מגדירה כספאם הוא יצירה של הרבה עמודים בהיקף גדול שמטרתם העיקרית היא לתמרן דירוג, בלי ערך לקורא. ההבדל בין שתי החברות הוא אם יש אדם שבודק כל עמוד, ואם יש עורך דין שמאשר אותו.

רושמים את התשובות בטבלה אחת, ובסוף השיחה מבקשים מכל חברה שלושה דברים בכתב. הצעה לפי הרשימה בסעיף הבא, שני אנשי קשר של לקוחות לבדיקה, ודוגמה לדוח חודשי אמיתי שהוסרו ממנו פרטים מזהים.

מה לדרוש בהצעה של חברת קידום אתרים

הצעה טובה היא לא מחירון. היא תוכנית עבודה עם מחיר בסופה. את ההשוואה בין מחירים, ואיך מחלקים ריטיינר במספר העמודים שנכתבים בפועל, פירטנו במדריך על מחירי קידום אתרים. כאן הרשימה של מה שצריך להופיע בהצעה, בלי קשר למחיר:

  1. אבחון של האתר שלכם. שלושה עד חמישה ממצאים שנוגעים לאתר הזה ולא לכל אתר. עמודים שלא נכנסו לאינדקס, ביטויים שבהם המשרד כבר קרוב לעמוד הראשון, עמודי תחום חסרים. הצעה שאפשר להחליף בה את שם המשרד בשם של משרד אחר היא תבנית.
  2. רשימת ביטויים ועמודים ראשונה. לא רשימה סופית, אבל כיוון. אילו תחומים, אילו ערים, ואילו עמודים ייכתבו או יעודכנו ברבעון הראשון.
  3. רשימת עבודה חודשית. כמה עמודים חדשים, כמה עדכונים, מה ייעשה בפרופיל העסק, אילו בדיקות טכניות. זה הבסיס לבדיקה אם החברה עמדה בחלק שלה.
  4. אנשים בשם. מי מנהל את הקשר, מי כותב ומי עושה את העבודה הטכנית. אם הכתיבה נעשית אצל ספק משנה, זה צריך להיות כתוב.
  5. הגדרת מדידה. מה נחשב פנייה, איך נמדדות שיחות וטפסים, ומה יופיע בדוח החודשי. בלי הגדרה מראש, כל דוח נראה טוב.
  6. הנחות. מה החברה מניחה שהמשרד יעשה, למשל לאשר עמוד בתוך שלושה ימי עבודה, לבקש ביקורות או לתת זמן לראיון של עורך דין לכתיבה. הצעה בלי הנחות מניחה שהמשרד לא עושה כלום, וזה לא קורה.
  7. מה לא כלול. פרסום ממומן, עיצוב מחדש, צילום, כתיבה באנגלית. מה שלא כתוב כאן יגיע אחר כך כתוספת.
  8. לוח זמנים לשלושת החודשים הראשונים. מה יקרה בחודש הראשון, מה בשני ומה בשלישי, ומתי צפוי הדוח הראשון.

כשמקבלים שלוש הצעות, כדאי לסמן בכל אחת אילו מהסעיפים האלה מופיעים. בדרך כלל ההבדל בין ההצעות גדול יותר בסעיפים האלה מאשר במחיר.

איך בודקים ממליצים וטענות של חברת קידום

כל חברה תציג תוצאות. השאלה היא איך מוודאים שהן אמיתיות, ושהן של החברה הזו. גוגל עצמה ממליצה לבקש דוגמאות לעבודה קודמת וסיפורי הצלחה, אבל לא אומרת איך לבדוק אותם. אלה הבדיקות שאנחנו ממליצים עליהן, מהקלה לקשה.

שיחה עם שני לקוחות. לא לקוח אחד שהחברה בחרה, אלא שניים, ואחד מהם עדיף שיהיה לקוח שעובד איתה יותר משנה. השאלות לממליץ הן שאלות של תהליך ולא של שביעות רצון:

  • כמה זמן אתם עובדים איתם, ומה השתנה בפניות מגוגל מאז שהתחלתם?
  • האם קיבלתם בכל חודש את מה שהופיע ברשימת העבודה?
  • מי מהצד שלהם עונה כשיש בעיה, ותוך כמה זמן?
  • האם היה משהו שלא אהבתם, ואיך הם טיפלו בו?
  • האם הדומיין, Search Console ופרופיל העסק רשומים אצלכם?

צפייה משותפת ב־Search Console. צילום מסך של גרף עולה מכלי מעקב מיקומים לא מוכיח הרבה, כי אפשר לבחור ביטויים וטווח תאריכים שנראים טוב. Search Console הוא הנתון של גוגל עצמה. בקשה סבירה היא שיחה קצרה שבה איש החברה משתף מסך של הנכס של לקוח שנתן לכך אישור, ומראה חשיפות וקליקים על פני שנה. חברה שעובדת טוב יכולה לעשות את זה ברבע שעה.

בדיקה של הדוגמאות בעצמכם. אם החברה מציגה אתר של לקוח, חפשו בגוגל את הביטויים שהיא טוענת שקידמה, בחלון גלישה בסתר ובמיקום הנכון. אם היא טוענת שבנתה את האתר או כתבה את העמודים, בדקו בארכיון האינטרנט (Wayback Machine) איך האתר נראה לפני התאריך שבו היא אומרת שהתחילה. זו בדיקה של עשר דקות שחושפת לא מעט ״תיקי עבודות״ של אתרים שהחברה לא נגעה בהם.

ביקורות על החברה. גם חברת קידום נבדקת בביקורות, אבל קוראים אותן בזהירות. מדיניות התוכן של גוגל במפות אוסרת ביקורות ששולמו בכסף או בשווה כסף, ביקורות של עובדים או של מי שיש לו קשר חוזי לעסק, ובקשה סלקטיבית של ביקורות חיוביות בלבד. עשרות ביקורות של חמישה כוכבים שנכתבו באותו שבוע, בלי פירוט, הן סימן שכדאי לשאול עליו.

פרטי החברה. שם משפטי, מספר חברה או עוסק, וכתובת. זה הגורם שאיתו חותמים, ומולו פועל סעיף היציאה. חברה שהאתר שלה לא מציג את הפרטים האלה צריכה לתת אותם בהצעה.

מה עושים כשחברה לא מוכנה לחשוף לקוחות? בתחום המשפטי זה קורה, כי משרדים לא תמיד רוצים שיידעו מי מקדם אותם. סירוב לשמות הוא סביר. סירוב לכל חלופה, כולל צפייה משותפת במסך או שיחה עם לקוח שהסכים מראש, הוא כבר בקשה לסמוך בלי ראיה.

סעיפי חוזה שחשוב לקרוא לפני שחותמים עם חברת קידום

רוב הבעיות בין משרדים לחברות קידום לא מתחילות בעבודה, אלא ביום שבו מחליטים להיפרד. אז מתברר על שם מי רשום הדומיין, למי שייכים העמודים ומי מחזיק את המפתחות. את הבסיס בחוק זכות יוצרים, למי שייכת יצירה שהוזמנה מספק חיצוני, פירטנו בהשוואה בין משרד פרסום לאיש שיווק בתוך המשרד. כאן הסעיפים עצמם, ומה לבקש בכל אחד:

סעיף מה לבקש בחוזה למה
זכויות בתוכן ובקוד כל הטקסטים, התמונות שנוצרו בשבילכם והקוד עוברים למשרד עם התשלום בלי סעיף כזה, ביצירה שהוזמנה הבעלים הראשון הוא היוצר
דומיין ואחסון הדומיין רשום על שם המשרד, והחשבון אצל רשם הדומיינים ואצל ספק האחסון בבעלות המשרד את בעל הדומיין אפשר לבדוק ב־Whois של איגוד האינטרנט הישראלי
Search Console המשרד בעלים מאומת, והחברה בעלים מואצל או משתמש מלא לפי גוגל, נכס בלי בעלים מאומת בארגון שלכם דורש אימות מחדש כשהבעלים עוזב
פרופיל העסק בגוגל המשרד בעלים ראשי, והחברה מנהלת רק הבעלים הראשי יכול להעביר בעלות ראשית
רשימת עבודה ודיווח רשימת עבודה חודשית כתובה, ודוח עם פניות לפי מקור עד תאריך קבוע בחודש בלי זה אין דרך לבדוק אם השירות ניתן
אישור תוכן כל עמוד מאושר בכתב על ידי עורך דין במשרד לפני פרסום, והחברה שומרת גרסה מתוארכת כלל 3א מחייב שמירת עותק שלוש שנים, והאחריות על פרסום מטעה נשארת אצל המשרד
שיטות אסורות התחייבות לא לקנות קישורים, לא להקים רשתות אתרים ולא ליצור עמודים בהיקף גדול בלי ערך גוגל כותבת שבעל האתר אחראי בסוף לפעולות של כל חברה שהוא שוכר
ביקורות התחייבות לא לכתוב, לקנות או לתמרץ ביקורות מדיניות גוגל אוסרת ביקורות בתמורה ומסירה אותן
יציאה הודעה מוקדמת של 30 עד 60 יום, ויציאה מיידית אם רשימת העבודה לא בוצעה חודשיים ברצף התחייבות ארוכה בלי יציאה מעבירה את כל הסיכון למשרד
מסירה רשימה של מה נמסר ביציאה, כולל קבצים, סיסמאות, מפת הפניות 301 ותיעוד שינויים יציאה בלי רשימה מסתיימת בוויכוח
מידע אישי בפניות הסכם לפי תקנה 15 לתקנות אבטחת המידע, כשהחברה נוגעת בטפסים או בפניות ראו בסעיף הבא
ניגוד עניינים גילוי של משרדים מתחרים באותו תחום ובאותה עיר, או בלעדיות לתקופה מוגדרת שני לקוחות על אותם ביטויים הם ניגוד עניינים מובנה

שני סעיפים שכדאי לא לחתום עליהם. הראשון הוא תשלום שתלוי במספר הפניות או בתיקים. ועדת האתיקה של הלשכה בחנה הסדר כזה בהחלטה 218/24 כתשלום עבור הפניית לקוחות, ולכן אנחנו עובדים בריטיינר קבוע. השני הוא ״דמי שחרור״ או ״דמי העברה״ על אתר או חשבונות. כל נכס שהמשרד שילם עליו צריך לעבור אליו בלי תשלום נוסף.

כשחברת הקידום רואה את הפניות, מה החוק דורש

חברת קידום שמנהלת את האתר נוגעת כמעט תמיד בטפסי יצירת קשר, ולפעמים גם במערכת שאליה הפניות נכנסות. פנייה למשרד עורכי דין היא לא ליד רגיל. היא יכולה לכלול פרטים על גירושין, חובות, מחלה או חשד פלילי. מאז 14 באוגוסט 2025, כשתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף, לרשות להגנת הפרטיות יש סמכות להטיל עיצומים כספיים, וההתקשרות עם ספקים היא אחד הדברים שהיא בודקת.

תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחייבת את המשרד, לפני שהוא נותן לגורם חיצוני גישה למאגר, לבחון את הסיכונים ולחתום על הסכם שמפרט את המידע ואת המטרה, את המערכות, את סוג העיבוד, את משך ההתקשרות ומה קורה למידע בסופה, את חובות האבטחה, התחייבות לסודיות של העובדים, את הכללים לספק משנה, ודיווח שנתי והודעה על כל אירוע אבטחה. התקנה לא חלה על התקשרות עם אדם יחיד, אבל רוב חברות הקידום הן חברות.

בשלב הבחירה מספיק לשאול שלוש שאלות. איפה נשמרות הפניות שמגיעות מהאתר, מי אצלכם רואה אותן, והאם תוכן של פנייה מגיע אי פעם לכלי פרסום או לכלי AI חיצוני. חברה שלא חשבה על זה תענה ״אצלנו הכול מאובטח״. חברה שחשבה תתאר את הזרימה. את טבלת הסעיפים המלאה, מה התקנה דורשת מול מה לכתוב בחוזה, ריכזנו בעמוד על תיקון 13 ומאגר הפניות של המשרד.

דגלים אדומים בהתנהגות של חברת קידום

את סימני האזהרה שמופיעים בהצעת המחיר עצמה, הבטחה למקום ראשון, חבילות קישורים וחוזה שמחזיק את האתר, ריכזנו במדריך על העלות של קידום אתרים. יש סימנים אחרים, שמופיעים בשיחה ובשבועות הראשונים, ולא בהצעה.

סודיות לגבי השיטה. גוגל כותבת שצריך להיזהר מחברה שלא מסבירה בבירור מה היא מתכוונת לעשות. ״זה סוד מקצועי״ על השאלה איך תשיגו קישורים היא תשובה שמסתירה משהו.

בקשה לגישה מלאה בשלב הבדיקה. לפי גוגל, בשלב של בדיקה ראשונית מספיקה הרשאת קריאה ב־Search Console, בלי הרשאת כתיבה. חברה שמבקשת להיות בעלים לפני שחתמתם מבקשת יותר ממה שהיא צריכה.

קישור לחברה בתחתית האתר. גוגל כותבת במפורש שלא אמורים להידרש לקשר לחברת הקידום. ״נבנה על ידי״ עם קישור הוא עניין של טעם. סעיף בחוזה שמחייב קישור כזה הוא סימן.

״כלי מאושר על ידי גוגל״. גוגל מזהירה מפני כלים שטוענים שהם ״מאושרים״ על ידה, וגם מפני הגשת האתר לאלפי מנועי חיפוש. אין אישור כזה.

הצעה לטפל בביקורות. חברה שמציעה ״להוסיף כמה ביקורות כדי להתחיל״ מציעה מעורבות מזויפת, שגוגל מסירה. מעבר לסיכון בגוגל, ביקורת בדויה על משרד עורכי דין היא פרסום מטעה לפי כלל 2א.

מאות עמודי ערים זהים. ״נבנה לכם עמוד לכל עיר בישראל״ נשמע כמו היקף. בפועל זה בדיוק תוכן בהיקף גדול שגוגל מגדירה כספאם כשאין בו ערך ייחודי. את ההבדל בין עמוד עיר שעובד לבין דף מעבר פירטנו במדריך על עמודי תחום ועיר.

איש קשר שמתחלף. אם בתוך חודשיים מאז השיחה הראשונה החליפו לכם את איש הקשר פעמיים, זה מראה איך ייראה הקשר בשנה.

טבלת ציון להשוואה בין חברות קידום

אחרי השיחות, ההצעות ובדיקת הממליצים, ממלאים טבלה אחת. כל קריטריון מקבל ציון 1 עד 5, ומוכפל במשקל שלו. סך המשקלים הוא 20, ולכן הציון המקסימלי הוא 100. המשקלים כאן הם המלצה שלנו, ומשרד יכול לשנות אותם לפי מה שחשוב לו, בתנאי שמחליט עליהם לפני שרואים את ההצעות.

קריטריון משקל מה מקבל 5 מה מקבל 1
אבחון של האתר שלכם 3 ממצאים ספציפיים עם נתונים הצעה כללית שמתאימה לכל משרד
רשימת עבודה חודשית 3 כתובה ומפורטת, עם מספר עמודים ופעולות ״קידום שוטף״
מדידת פניות 3 פניות לפי מקור, שיחות, וואטסאפ וטפסים מיקומים בלבד
בעלות ויציאה 3 כל הנכסים על שם המשרד, יציאה בהודעה של חודש או חודשיים נכסים על שם החברה, התחייבות לשנה בלי יציאה
הבנה של כללי הפרסומת 2 מסבירה מה אסור ואיך היא שומרת עותקים לא מכירה את הכללים
ממליצים ובדיקת טענות 2 שני ממליצים וצפייה ב־Search Console אין דרך לבדוק
אנשים בשם 2 מי כותב ומי עושה את העבודה הטכנית, בשם ״הצוות שלנו״
מידע אישי ופניות 1 זרימה מתוארת והסכם לפי תקנה 15 ״הכול מאובטח״
התאמה למחיר 1 המחיר תואם את רשימת העבודה מחיר שלא מוסבר

דוגמה מחושבת, בדויה. משרד לדיני משפחה בשני סניפים קיבל שלוש הצעות. הנתונים בדויים, והם מראים איך הטבלה משנה החלטה:

קריטריון (משקל) חברה א, ‎2,200 ש״ח חברה ב, ‎4,500 ש״ח חברה ג, ‎6,800 ש״ח
אבחון (3) 2 4 5
רשימת עבודה (3) 2 5 4
מדידת פניות (3) 1 4 5
בעלות ויציאה (3) 2 5 3
כללי הפרסומת (2) 1 4 4
ממליצים (2) 3 4 4
אנשים בשם (2) 2 4 5
מידע אישי (1) 1 3 4
התאמה למחיר (1) 4 4 2
ציון משוקלל 38 85 83

חברה א זולה, אבל לא מודדת פניות ולא מתחייבת לרשימת עבודה. חברה ג קיבלה את הציון הגבוה ביותר באבחון ובמדידה, אבל החוזה שלה כולל התחייבות של שנה עם יציאה רק אחרי תשעה חודשים. חברה ב קיבלה ציון מעט גבוה מחברה ג, במחיר נמוך בשליש. במקרה הזה המשרד יכול לבחור בחברה ב, או לחזור לחברה ג ולבקש לשנות את סעיף היציאה. טבלה כזו לא מחליטה במקום השותפים, אבל היא מראה על מה הם בעצם מתווכחים.

כלל אחד חשוב בטבלה. חברה שקיבלה 1 בבעלות ויציאה לא נבחרת, גם אם הציון הכולל שלה גבוה. זה הסעיף היחיד שבו טעות לא ניתנת לתיקון אחרי החתימה בלי עלות.

90 הימים הראשונים, איך יודעים שבחרתם נכון

את התוצאות בגוגל שופטים אחרי חודשים. את החברה עצמה אפשר לשפוט מהר יותר, לפי מה שהיא עושה ב־90 הימים הראשונים. אלה נקודות הבדיקה שכדאי לקבוע מראש, ולרשום בחוזה כחלק מרשימת העבודה:

מתי מה צריך לקרות מה בודקים
שבוע ראשון הרשאות ב־Search Console, באנליטיקס ובפרופיל העסק, כשהמשרד נשאר בעלים ב־Search Console, תחת משתמשים והרשאות, שהמשרד בעלים מאומת
סוף חודש ראשון בדיקה כתובה של האתר, ורשימת ביטויים ועמודים לרבעון שהממצאים ספציפיים, ושיש סדר עדיפויות
חודש ראשון הגדרת מדידה של שיחות, וואטסאפ וטפסים פנייה לניסיון מכל ערוץ מופיעה בדוח
סוף חודש שני העמודים הראשונים נכתבו, עברו אישור ועלו שכל עמוד נשמר בגרסה מתוארכת
סוף חודש שלישי דוח רבעוני, מה נעשה, מה השתנה בחשיפות, מה מתוכנן שהדוח מסביר ולא רק מציג גרפים

בתוך 90 יום לא צפויות הרבה פניות חדשות מגוגל, וזה תקין. מה שכן צפוי הוא שכל השורות בטבלה בוצעו. חברה שלא נתנה הרשאות בשבוע הראשון, או שלא מסרה בדיקה כתובה בחודש הראשון, לא תשתפר בחודש השישי. איך קוראים את הנתונים בעצמכם, בלי לחכות לדוח של החברה, פירטנו במדריך על Search Console לעורכי דין.

מתי מחליפים חברת קידום, ואיך יוצאים בלי לאבד דירוג

החלפה של חברה היא החלטה סבירה, אבל לא בגלל חודש חלש אחד. אלה הסיבות הטובות להחליף:

  • רשימת העבודה לא בוצעה חודשיים ברצף, ואין לכך הסבר.
  • התגלה שימוש בשיטה שהחוזה אוסר, כמו קנייה של קישורים או ביקורות.
  • אחרי שנה, החשיפות בביטויי התחום לא עלו, והחברה לא יודעת להסביר למה.
  • הדוח לא מראה פניות לפי מקור גם אחרי שביקשתם.

כשמחליטים לצאת, הסדר חשוב. קודם מוודאים שהמשרד בעלים של הכול, ורק אחר כך מודיעים. ב־Search Console מסירים את המשתמשים של החברה, ובודקים את האסימונים. לפי גוגל, הסרה של משתמש לא מוחקת את אסימון האימות שלו, ובעלים מאומת שהוסר יכול לאמת את עצמו מחדש כל עוד הקובץ, התג או רשומת ה־DNS שלו נשארו באתר. בפרופיל העסק בגוגל, אם החברה היא הבעלים הראשי, רק היא יכולה להעביר את הבעלות הראשית, ומי שמקבל אותה מוגבל בחלק מהפעולות במשך שבעה ימים. לכן מבקשים את ההעברה לפני ההודעה, ולא אחריה.

אם היציאה כוללת מעבר לאתר חדש או לשרת אחר, השלב הקריטי הוא שמירה על הכתובות הישנות. את רשימת הבדיקות, כולל מפת הפניות 301, פירטנו במדריך העברת אתר בלי לאבד דירוג. ואם החברה הקודמת בנתה קישורים בדרכים שגוגל אוסרת, כדאי לבדוק את פרופיל הקישורים לפני שמתחילים עם חברה חדשה, לפי מה שפירטנו במדריך על קישורים לאתר עורך דין ממקורות משפטיים ומקומיים.

איך אנחנו עונים על אותן שאלות

אנחנו מצפים שמשרד ישאל אותנו בדיוק את מה שכתוב בעמוד הזה, ולכן הנה התשובות שלנו בקצרה. אנחנו עובדים רק עם משרדי עורכי דין, בריטיינר חודשי של 3,000 עד 7,000 ש״ח, ואף פעם לא לפי פנייה או לפי תיק. הדומיין, Search Console, האנליטיקס ופרופיל העסק רשומים על שם המשרד מהיום הראשון, ואנחנו מקבלים הרשאה. כל עמוד עובר אישור של עורך דין במשרד לפני שהוא עולה, ואנחנו שומרים גרסה מתוארכת שלו. החוזה מאפשר יציאה בהודעה מוקדמת, עם רשימת מסירה כתובה.

הצעד הראשון אצלנו הוא בדיקת משפך הפניות, במחיר קבוע שמקוזז מהחודש הראשון אם ממשיכים. היא נותנת למשרד בדיוק את מה שהעמוד הזה ממליץ לדרוש מכל חברה, אבחון כתוב של האתר שלכם, עם ממצאים ספציפיים, שאפשר להשוות מולו כל הצעה אחרת שתקבלו. ואם אחרי הבדיקה תבחרו בחברה אחרת, הממצאים נשארים אצלכם. כדי לבדוק אם הריטיינר שאתם שוקלים בכלל מחזיר את עצמו, אפשר להשתמש במחשבון החזר על ריטיינר.

הסעיפים והשאלות בעמוד הם המלצה מעשית לבחירת ספק שיווק, לא ייעוץ משפטי לניסוח חוזה. את נוסח ההסכם הסופי, ובכלל זה סעיפי פרטיות ואבטחת מידע, כדאי לבדוק כמו כל הסכם ספק אחר של המשרד. הדוגמאות המספריות בעמוד בדויות ומסומנות ככאלה.

מקורות

צוות Reboost · עודכן לאחרונה ב־

שאלות נפוצות

כמה חברות קידום כדאי לראיין לפני שבוחרים?

שלוש עד ארבע. פחות משלוש לא נותן בסיס להשוואה, ויותר מחמש לוקח לשותפים זמן שאין להם, ובדרך כלל לא משנה את ההחלטה. את שלוש החברות בוחרים מתוך רשימה של שש או שבע, אחרי בדיקה קצרה של האתר שלהן ושל ההמלצות שהגיעו מעמיתים.

האם חברה שמתמחה רק בעורכי דין עדיפה על חברה כללית?

לא בהכרח, אבל היא צריכה לענות בלי לגמגם על שתי שאלות שחברה כללית לא תמיד מכירה. מה כללי הפרסומת של הלשכה אוסרים בעמוד באתר, ואיך היא שומרת עותק של כל פרסום לפי כלל 3א. חברה כללית שעונה על שתיהן טוב, ויש לה תהליך מסודר, יכולה להתאים. חברה שמתמחה בעורכי דין ולא יודעת לענות עליהן לא מתמחה באמת.

מה עושים כשחברה לא מוכנה לתת שמות של לקוחות לבדיקה?

זה יכול להיות לגיטימי, כי משרדי עורכי דין לא תמיד רוצים שיידעו מי מקדם אותם. במקרה כזה מבקשים חלופה, שיחה עם לקוח שהסכים מראש, או צפייה משותפת במסך של Search Console של לקוח שנתן אישור. חברה שמסרבת גם לחלופות האלה מבקשת שתסמכו עליה בלי שום ראיה.

האם מותר לקשור את התשלום לחברה למספר הפניות?

כדאי להימנע. ועדת האתיקה של הלשכה בחנה בהחלטה 218/24 הסדר של תשלום שתלוי בהפניית לקוחות כבעיה אתית. מה שאפשר לקשור לביצועים הוא תנאי היציאה. אם רשימת העבודה החודשית לא בוצעה, המשרד יכול לצאת מיד. זה מגן על המשרד בלי לשלם לפי פנייה.

חברת הקידום כותבת את העמודים. מי אחראי אם עמוד מפר את כללי הפרסומת?

המשרד. בהחלטה 361/2024 ועדת האתיקה לא קיבלה טענה של עורך דין שחברת הפרסום אחראית למודעה המטעה. לכן החוזה צריך לקבוע שכל עמוד ומודעה עוברים אישור של עורך דין במשרד לפני פרסום, ושהחברה שומרת גרסה מתוארכת של כל אחד.

כמה זמן לתת לחברה לפני שמחליטים שהיא לא מתאימה?

את התוצאות בגוגל שופטים אחרי חצי שנה עד שנה, אבל את החברה עצמה אפשר לשפוט כבר אחרי 90 יום. אם עד אז לא התקבלו כל ההרשאות, לא נמסרה בדיקה כתובה של האתר, ורשימת העבודה של החודשים הראשונים לא בוצעה, אין סיבה לחכות לתוצאות.

רוצים לדעת כמה פניות המשרד מפספס?

בדיקת משפך הפניות עוברת על כל הדרך מהחיפוש בגוגל ועד שיחת הייעוץ, ומראה איפה הולכים לאיבוד פניות וכסף.