״מומחה״ היא המילה שעורכי דין רוצים לכתוב יותר מכל מילה אחרת, ולקוחות גם מקלידים אותה בגוגל. היא שייכת לכללי האתיקה בפרסום עורכי דין, ובפרט לשאלה מה מותר לומר על עורך הדין עצמו. שאלה קרובה, מה מותר לצטט מלקוחות שאומרים עליך דברים טובים, נדונה בעמוד על המלצות לקוחות. כאן העניין הוא מה המשרד כותב על עצמו, באתר, בפרופיל העסק בגוגל, במודעות ובלינקדאין.
התשובה הקצרה היא שהלשכה פרסמה את עמדתה כבר בשנים הראשונות של הכללים, ולא מצאנו החלטה שמשנה אותה. התשובה הארוכה יותר מעניינת, כי הכללים תוקנו ב־2018, נוספה להם פסקה של ״מלל חופשי״, וב־2026 ועדת האתיקה הארצית פרסמה גילוי דעת על סרטונים שמדבר על ״התפארות עצמית״ בלשון חדה. המשרד צריך לדעת מה נאמר, מתי, ומה נשאר פתוח.
מה כללי הפרסומת אומרים על תארים
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, בנויים כרשימה סגורה. כלל 3(ב) קובע שפרסומת ״יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד״, ומונה 19 פסקאות. המילה ״בלבד״ היא העיקר. מה שלא מופיע ברשימה לא מותר רק משום שהוא נכון.
הפסקאות שנוגעות לתארים ולכישורים הן אלה:
| פסקה בכלל 3(ב) | מה מותר לציין | דוגמה בנוסח של משרד |
|---|---|---|
| (3) | שעורך הדין נוטריון | ״עו״ד ונוטריון״ |
| (4) | תארים אקדמיים או הכשרה כמגשר | ״LL.M במשפט מסחרי״, ״מגשרת שעברה הכשרה בגישור משפחתי״ |
| (5) | תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו | רישיון מקצועי לפי חוק, כמו בהחלטה על סוכן ביטוח |
| (6) | כשירות לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל | ״חבר לשכת עורכי הדין בניו יורק״ |
| (10) | תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו | ״תחומי עיסוק, דיני משפחה וירושה״ |
| (13) | מועד ההסמכה לעורך דין | ״הוסמכה ב־2009״ |
| (14) | מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי, בלי התייחסות לשכר טרחה | ״המשרד מלווה הורים בהליכי משמורת ומזונות״ |
| (15) | ספרים, מאמרים ועבודות מחקר שחיבר | רשימת מאמרים עם קישור |
| (16) | משרות הוראה | ״מרצה לדיני משפחה במכללה״ |
| (17) | תפקידים וחברות בלשכה ובארגונים משפטיים | ״חבר בפורום דיני משפחה של הלשכה״ |
| (18) | תפקידים בעבר, כולל משרה ציבורית ושירות צבאי בתחום המשפטי | ״שימש תובע בפרקליטות״ |
שתי פסקאות נוספות קובעות את הגבול של כל השאר. כלל 2א אוסר פרסומת ״אף אם היא עומדת בתנאים שנקבעו בכללים אלה, אם יש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע״. וסעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין לעשות פרסומת ״במישרין או בעקיפין״ שלא לפי הכללים. כלומר, גם פרופיל שמישהו אחר כתב בשם המשרד, ושהמשרד אישר או שילם עליו, נבחן לפי אותם כללים.
שימו לב למה שחסר ברשימה. אין בה פסקה של ״כישורים״, ״הישגים״ או ״מומחיות״. המקום שבו הכללים מאפשרים לדבר על ניסיון בהרחבה הוא כלל 5, ״מידע בכתב״, שמתיר לתת ״ללקוחותיו על פי פנייתם, ולאחרים הפונים אליו, מידע על אודות משרדו, ניסיונו והתיקים שבהם היה מעורב״, בתנאי שאין בו רושם מטעה. כלומר, הניסיון עובר ללקוח שפנה, לא למודעה.
ההחלטות שאסרו את ״מומחה״ ואת ״מתמחה״
מכוח כלל 3(ח) בנוסח המקורי של הכללים הוקמה בלשכה ועדת ייעוץ לענייני פרסומת, בראשות יושב ראש ועדת האתיקה הארצית, שנותנת לעורכי דין אישור מראש על נוסח פרסומת. תמצית ההחלטות שלה פורסמה באתר הלשכה בשלוש רשימות. ברשימה השנייה, שפורסמה ב־8 בנובמבר 2002, מופיע תחת ״תכנים אסורים של פרסומת״ הסעיף ״ציון כי עורך הדין ׳מתמחה בתחום מסוים׳ או ׳מומחה בתחום מסוים׳״.
ב־30 בדצמבר 2004 פרסמה הלשכה סיכום בשם ״למען לא נחטא, המותר והאסור בפרסומת של עורכי דין״. הסיבה שנכתבה בפתיחתו היא שחלק ממודעות הפרסומת של עורכי דין בעיתון לא עמדו בדרישות. ברשימת הפרטים שאסור לכלול ״באף אחת מצורות הפרסומת שהותרו בכללים״ מופיע ראשון ״ציון כי עורך־דין הינו ׳מומחה׳ או ׳מתמחה׳ בתחום מסוים״, ולצדו המשפט ״הביטוי המותר עפ״י הכללים הינו ׳תחומי עיסוק׳״.
באותן רשימות מופיעות החלטות קרובות שמראות את ההיגיון:
- מותר לפרט את תחומי העיסוק בלי הגבלה, כולל סוגי עסקאות ותיקים. הדוגמה בהחלטה היא ״נזיקין, תאונות דרכים, תאונות עבודה, נזקי גוף ורכוש״. הפירוט מותר, והתואר לא.
- מותר לתאר ניסיון כעובדה. ועדת הייעוץ אישרה לכתוב באתר ״לפני פתיחת משרדי עבדתי שנתיים כעו״ד שכיר בתחום דיני הנדל״ן, בנקאות וחוזים״.
- אסור לציין סיום של ״קורסי השתלמות תעודה״, כי אפשר לציין רק תארים אקדמיים או תארים שדין אחר מסדיר.
- אסור לציין הסמכה של המשרד לתקן ISO 9000.
- מודעה שכתוב בה ״טיפול וייעוץ חינם ע״י מיטב עו״ד״ נפסלה, ועורכת הרשימה כתבה שכל תוכנה, למעט מספר הטלפון, הוא הפרה בוטה של הכללים.
מה השתנה מאז, ומה לא
ההחלטות האלה ניתנו לפני תיקון התשע״ח (2018) לכללים. התיקון הרחיב את רשימת הפרטים המותרים והוסיף את פסקה (14), ״מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי״. אפשר לטעון שמאז, ״מומחה״ יכול להיכנס למלל החופשי. אנחנו לא קוראים את הכללים כך, משלוש סיבות. הראשונה היא שהמלל החופשי מוגדר כמלל ש״עניינו הצעת שירות משפטי״, כלומר תיאור של השירות, ולא תואר של עורך הדין. השנייה היא שהרשימה עצמה מטפלת בתארים בפסקאות (4) ו־(5), וקובעת אילו תארים מותרים. מילה שאינה תואר אקדמי ואינה מוסדרת בדין לא נכנסת דרך הדלת האחורית של המלל החופשי. והשלישית היא שכלל 2א חל על הכל, וטענה שעורך דין הוא מומחה, כשאין גוף שמעניק את התואר, היא בדיוק טענה שהציבור לא יכול לבדוק.
ויש גם כיוון הפוך. ב־9 באוגוסט 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית את גילוי הדעת את/215/22 על סרטונים ברשתות החברתיות. הוא קובע שסרטון צריך לכלול ״מידע ענייני שמשקף נאמנה את המצב המשפטי או את ניסיונו של עורך הדין״, ומבקש מעורכי הדין ״לא להפריז בהתפארות עצמית״. בהחלטה את/75/24 מ־2024 קבעה הוועדה שפרסומת שמציעה מסמך משפטי אישי כמוצר ״פרימיום״ היא פרסומת מטעה. הכיוון של הוועדה בשנים האחרונות הוא החמרה בניסוח שמשבח את עורך הדין, לא הקלה.
לא מצאנו החלטה שפורסמה אחרי 2018 ועוסקת במילה ״מומחה״ עצמה. זה לא אומר שאין כזו. משרד שרוצה ודאות שולח את הנוסח לוועדת האתיקה של המחוז ומבקש תשובה בכתב.
למה דווקא ״מתמחה״
ל״מתמחה״ יש בעיה נוספת שאין ל״מומחה״. בחוק לשכת עורכי הדין, ״מתמחה״ הוא מונח מוגדר. סעיף 26 לחוק עוסק ב״תנאים לרישום מתמחה״, כלומר בבוגר משפטים שעובר התמחות לפני ההסמכה. משפט כמו ״עו״ד כהן מתמחה בדיני עבודה״ יכול להתפרש כתיאור של מומחיות, ויכול להתפרש, אצל מי שמכיר את המונח, כרמז שמי שמטפל בתיק הוא עדיין לא עורך דין. שתי הקריאות לא טובות למשרד.
באותה משפחה של מילים נמצאים גם ״התמחות״, ״תחומי התמחות״ ו״מומחיות״. ההחלטה מ־2002 מדברת על ״מתמחה בתחום מסוים״, והקריאה שלנו היא ש״תחומי התמחות״ אומר אותו דבר בניסוח אחר. הביטוי שהכללים עצמם משתמשים בו הוא ״תחומי עיסוק״, ולכן זה הביטוי שאנחנו משתמשים בו.
ספר המומחים שלא יצא לפועל
אם הלשכה הייתה מעניקה תואר מומחה, הוא היה נכנס לפסקה (5), ״תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו״, או לפחות היה בסיס לטענה שהוא מותר. היה ניסיון כזה. לפי דיווח ב־TheMarker מאוגוסט 2009, הוועד המרכזי של הלשכה אישר במאי 2009 המלצות לפתוח ״ספר מומחים״, עם 15 תחומים משפטיים. בטיוטת הטופס שתוארה בכתבה הופיעו עשר שנות ותק כעורך דין, חמש שנים בתחום, 120 שעות השתלמות, הצגת פרויקטים וראיון. לפי הכתבה, הקריטריונים עוד היו טעונים אישור, והמומחים הראשונים היו אמורים להיבחר ״בתוך כמה חודשים״.
לא מצאנו שום מקור שמראה שהתוכנית יצאה לפועל, ולא מצאנו באתר הלשכה פנקס מומחים לפי תחום. כרגע, לפי מה שבדקנו, אין גוף בישראל שמעניק לעורך דין תואר ״מומחה״ בדיני משפחה, בנזיקין או בכל תחום אחר. מכאן שכל ״מומחה״ בפרסום הוא תיאור עצמי, לא תואר.
מילה אחרי מילה, מה מותר ומה מסוכן
הטבלה הזו מרכזת את המילים שאנחנו פוגשים בפועל באתרים, בפרופילים ובמודעות של משרדים. בעמודה האמצעית כתוב על מה ההכרעה נשענת. כשאין החלטה, כתבנו שזו הקריאה שלנו.
| הניסוח | מצב | על מה זה נשען | מה כותבים במקום |
|---|---|---|---|
| ״מומחה לגירושין״ | אסור | החלטת ועדת הייעוץ, 2002; סיכום הלשכה, 2004 | ״תחומי עיסוק, דיני משפחה וגירושין״ |
| ״מתמחה בדיני עבודה״ | אסור | אותן החלטות | ״עוסק בדיני עבודה, בייצוג עובדים״ |
| ״תחומי התמחות״ | מסוכן | הקריאה שלנו, אותו שורש ואותה טענה | ״תחומי עיסוק״ |
| ״מומחיות רבה בתחום״ | מסוכן | כלל 2א, וגילוי הדעת את/215/22 על התפארות | פירוט של סוגי התיקים שהמשרד מטפל בהם |
| ״מיטב עורכי הדין״ | אסור | החלטת ועדת הייעוץ, 2002 | שמות עורכי הדין במשרד, לפי כלל 3(ב)(7) |
| ״משרד מוביל״, ״מספר 1״ | אסור או מסוכן מאוד | כלל 2א, השוואה שהציבור לא יכול לבדוק | דירוג אמיתי עם מקור, ראו בהמשך |
| ״עורך דין בכיר״ | מסוכן | הקריאה שלנו, שבח עצמי | מועד הסמכה, תפקידים קודמים |
| ״שותף בכיר״ | מותר אם נכון | תפקיד אמיתי במשרד | כמו שהוא |
| ״20 שנות ניסיון״ | מותר אם נכון | כלל 3(ב)(13) מתיר מועד הסמכה, והחלטה מ־2002 התירה תיאור עובדתי של ניסיון | ״הוסמך ב־2006״, או מספר השנים אם הוא מדויק |
| ״מנוסה״, ״ותיק״ | אפור | הקריאה שלנו. עובדתי אם יש מאחוריו שנים, ריק אם לא | מספר שנים או מועד הסמכה |
| ״המשרד עוסק בדיני משפחה בלבד״ | מותר אם נכון | כלל 3(ב)(10), תיאור של תחום העיסוק | כמו שהוא |
| ״בוטיק לדיני משפחה״ | אפור | הקריאה שלנו. תיאור גודל, לא תואר, אבל לא מוסיף מידע | ״משרד קטן שעוסק בדיני משפחה״ |
| ״פרימיום״ | אסור | החלטה את/75/24 | תיאור של מה כלול בשירות |
| ״LL.M במשפט מסחרי״ | מותר | כלל 3(ב)(4), והחלטה מ־2002 | כמו שהוא |
| ״מגשר מוסמך״ | מותר בכפוף לנכונות | כלל 3(ב)(4), הכשרה כמגשר | ״עבר הכשרה בגישור״ |
| ״בוגר קורס בעסקאות מקרקעין״ | אסור | החלטות מ־2002 ו־2003, אין דין שמסדיר את התואר | רשימת מאמרים או הרצאות בנושא |
| ״מוסמך ISO 9000״ | אסור | החלטה מ־2002 | אין צורך |
| ״מרצה לדיני ירושה״ | מותר אם נכון | כלל 3(ב)(16), משרות הוראה | שם המוסד והקורס |
| ״המרכז המשפטי לתעבורה״ על שלט | אסור | החלטה מ־2003 | שם המשרד |
שלוש הערות על הטבלה. ״מותר אם נכון״ הוא תנאי אמיתי. ״שותף בכיר״ במשרד של שני עורכי דין, או ״20 שנות ניסיון״ כשחלק מהשנים היו בתחום אחר, נופלים בכלל 2א. ההערה השנייה היא שהמילים האפורות לא נפסלו בהחלטה, אבל הן לא מוסיפות מידע שהלקוח יכול לבדוק, ולכן אנחנו לא מתעקשים עליהן. וההערה השלישית היא שהחלופה כמעט תמיד חזקה יותר מבחינה שיווקית. ״מומחה לגירושין״ הוא מה שכל המשרדים כותבים. ״מטפל בהליכי גירושין בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, כולל חלוקת רכוש של עצמאים״ הוא מה שהלקוח הנכון מחפש.
תארים שדין אחר מסדיר, ומה נחשב כזה
פסקה (5) היא המקום שבו המילה ״מומחה״ יכולה להופיע בפרסומת באופן חוקי, כשהיא חלק מתואר שחוק מסדיר. הדוגמה היחידה שמצאנו בהחלטות היא מ־2003. ועדת הייעוץ קבעה ש״רישיון לסוכן ביטוח מומחה״ הוא תואר שמותר לעורך דין לציין לפי כלל 3(ב)(5). באותה רשימה נקבע שאסור לכתוב ״בוגר קורס השתלמות תעודה בנושא עסקאות מקרקעין״, ״שכן זהו תואר שאין דין המסדיר אותו״.
המבחן שעולה מההחלטות פשוט. יש חוק או תקנה שמגדירים את התואר וקובעים מי רשאי להשתמש בו? אם כן, מותר לציין אותו. אין? אז זה לא תואר לצורך הכללים, גם אם יש לו תעודה מעוצבת. ההבדל בין שני המקרים הוא בדיוק ההבדל בין ״סוכן ביטוח מומחה״, שהוא רישיון, לבין ״מומחה לדיני ביטוח״, שהוא תיאור עצמי.
כמה מקרים שעולים במשרדים, לפי הקריאה שלנו:
- עורך דין שהוא גם רואה חשבון, שמאי מקרקעין או מתווך מורשה. אלה מקצועות שחוק מסדיר, והקריאה שלנו היא שמותר לציין אותם לפי פסקה (5). כדאי לציין את הרישיון כפי שהוא מופיע בתעודה.
- מגשר. פסקה (4) מתירה ״הכשרתו כמגשר״. ״מגשר מוסמך״ מקובל, אבל המילים המדויקות הן ״עבר הכשרה בגישור״.
- תואר דוקטור או מרצה. תואר אקדמי מותר לפי פסקה (4), ומשרת הוראה לפי פסקה (16). ״ד״ר״ ליד השם מותר כשמדובר בתואר אקדמי אמיתי.
- תעודה ממוסד בחו״ל. תואר אקדמי מוכר נכנס לפסקה (4). תעודת השתתפות בכנס לא נכנסת.
- השתלמות של הלשכה. לא מצאנו החלטה על אזכור של השתלמות שהלשכה עצמה העבירה. לפי ההיגיון של ההחלטה על קורסי תעודה, היא לא תואר. מה שאפשר לציין הוא תפקיד או חברות בפורום של הלשכה, לפי פסקה (17).
״מוביל״, ״בכיר״ ו״מספר 1״
״מוביל״ שונה מ״מומחה״ כי הוא לא טוען לכישור אלא למקום ביחס לאחרים. זו השוואה, ולכלל 2א אין הרבה סבלנות להשוואות שאי אפשר לבדוק. גילוי הדעת מ־2026 מוסיף שעורכי דין ״ככלל, לא יזכירו בפרסומיהם צדדים שלישיים, ודאי לא חברים למקצוע״, ו״משרד מוביל״ מזכיר את כל המשרדים האחרים במשתמע.
הדרך החוקית לומר ״מוביל״ עוברת דרך דירוג. כלל 3(יא) מתיר לפרסם ״דירוג במדריכי דירוג״, בתנאי שאין בו רושם מטעה. במדריכים הישראליים יש קבוצות בשמות כמו ״מובילים״ ו״בולטים״, ומשרד שדורג בקבוצה כזו יכול לכתוב את זה, עם שם המדריך, התחום והשנה. ״מדורג בקבוצת המובילים בדיני משפחה וירושה, Dun’s 100, 2026״ הוא משפט שהקורא יכול לבדוק. ״משרד מוביל בדיני משפחה״ הוא לא. את הניסוחים המדויקים לכל מדריך פירטנו בעמוד על דירוג עורכי דין.
יש גבול אחד לדירוגים שכדאי להכיר. ב־3 בפברואר 2015 פרסמה ועדת פרסומת ועיסוק אחר של הלשכה שעורך דין שביקש להיכלל ברשימה שמדרגת עורכי דין אסור לו לשלם באופן שהתשלום משפיע על מיקומו או מבליט אותו, אלא אם ברור מהפרסום עצמו שמדובר בקישור ממומן. הוועדה הוסיפה שעל הרשימה בכללותה להבהיר שמדובר בפרסומת ״ולא ברשימה נטולת פניות״. כלומר, ״מדורג ראשון״ ברשימה שבה המקום הראשון נקנה, בלי סימון, הוא בעיה כפולה, גם לאתר וגם לעורך הדין. אותו היגיון של תשלום שתלוי בתוצאה עומד מאחורי האיסור שתיארנו בעמוד על רכישת לידים לעורכי דין.
״בכיר״ הוא מקרה אחר. כשהוא שם של תפקיד, כמו ״שותף בכיר״ או ״עורכת דין בכירה במחלקת הליטיגציה״, הוא עובדה על המבנה של המשרד, וכלל 3(ב)(7) מתיר לפרט את עורכי הדין שעובדים במשרד ואת הפרטים שלהם. כשהוא תואר כללי, ״עורך דין בכיר לדיני משפחה״, הוא שבח עצמי. גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית על רשתות חברתיות מ־2015, לפי הדיווח בגלובס, אסר על הצגת ״דברי שבח עצמיים״ בעמוד של עורך דין ברשת, וגילוי הדעת מ־2026 חוזר על אותו רעיון בסרטונים. את ההקשר המלא של שני גילויי הדעת פירטנו בעמוד על כללי האתיקה ברשתות חברתיות לעורכי דין.
איפה המילה נכנסת לפרסום בלי שמישהו החליט
רוב הפעמים שאנחנו מוצאים ״מומחה״ בפרסום של משרד, אף אחד במשרד לא כתב אותה. היא הגיעה מתבנית של בונה אתרים, ממילת מפתח בקמפיין, מכלי AI שכתב ביוגרפיה, או מפורטל שמילא פרופיל. אלה המקומות שכדאי לבדוק.
אתר המשרד
המקומות הנפוצים הם כותרת העמוד (תגית title), תיאור המטא, הכותרת הראשית, עמוד ״אודות״ ותגיות alt של תמונות. תגית title ותיאור המטא לא נראים בגוף העמוד, אבל הם מופיעים בתוצאות החיפוש, ולכן הם פרסומת לכל דבר. סוכנות שכתבה ״עורך דין מומחה לגירושין בתל אביב״ בתגית title כדי לתפוס חיפושים יצרה פרסומת עם המילה, גם אם בעמוד עצמו היא לא מופיעה.
מקור נוסף הוא טקסט שנכתב בכלי AI. מודלים לומדים מהשוק האמריקאי, שבו ״expert״ ו״leading״ הם ניסוח רגיל, והם מכניסים ״מומחה״ ו״מוביל״ לביוגרפיות בעברית כמעט באופן אוטומטי. את הנוהל שלנו לכתיבה ולבדיקה של טקסט כזה, ואת מה שאסור להזין לכלים, תיארנו בעמוד על בינה מלאכותית במשרד עורכי דין.
פרופיל העסק בגוגל
בפרופיל העסק יש שני שדות שהמילה נכנסת אליהם, השם והתיאור. ההנחיות של גוגל עצמן כבר אוסרות את רוב מה שהכללים אוסרים. לפי עמוד ההנחיות לייצוג העסק, השם צריך להיות השם שבו העסק מוכר בעולם, כמו על השלט ועל נייר המכתבים, ו״הוספת מידע לא נחוץ לשם העסק אסורה״. הדוגמאות שגוגל נותנת כוללות סלוגן שיווקי ומידע על השירות. ״עו״ד כהן, מומחה לגירושין״ בשדה השם מפר גם את כללי הלשכה וגם את ההנחיות של גוגל, ופרופיל כזה חשוף להשעיה.
בתיאור העסק גוגל מבקשת מידע שימושי על השירותים, על המשימה ועל ההיסטוריה של העסק, ואוסרת תוכן שמתמקד במבצעים ובמחירים. כאן ״מומחה״ לא נאסר לפי גוגל, אבל הוא נאסר לפי הלשכה. הקטגוריות הן מקום שבו אין בעיה. קטגוריה כמו ״עורך דין לגירושין״ היא תחום עיסוק, לא תואר. את ההגדרה המלאה של הפרופיל פירטנו במדריך על פרופיל עסק בגוגל לעורך דין.
מודעות בגוגל
מילת מפתח במודעה לא נראית לגולש. משרד שמכוון את הקמפיין לחיפוש ״עורך דין מומחה לגירושין״ לא כותב שהוא מומחה, הוא רק מציג מודעה למי שחיפש את הצירוף. לפי הקריאה שלנו זה מותר, כל עוד טקסט המודעה עצמו נקי.
הבעיה מתחילה בתכונה אחת. לפי מרכז העזרה של Google Ads, הכנסת מילת מפתח (Keyword insertion) ״מאפשרת לעדכן את המודעות באופן אוטומטי עם מילות המפתח בקבוצת המודעות שגרמו להן להופיע״. משרד שהפעיל אותה בכותרת, בקבוצת מודעות שיש בה ״עורך דין מומחה לגירושין״, יקבל מודעה שבה כתוב בדיוק הצירוף הזה, בלי שאף אחד הקליד אותו. הכלל שלנו הוא לא להשתמש בהכנסת מילות מפתח בקבוצות שיש בהן ״מומחה״, ״מתמחה״, ״הכי טוב״ או ״מוביל״, ולשמור את המילים האלה בקבוצה נפרדת עם כותרות קבועות.
לינקדאין
בלינקדאין המילה נכנסת בעיקר לכותרת הפרופיל האישי, שהיא השורה שמופיעה מתחת לשם בכל מקום ברשת. ״מומחית לדיני עבודה״ היא כותרת שגרתית בלינקדאין, ובמקצועות אחרים אין עליה מגבלה. לעורכת דין יש. הנוסח הבטוח הוא תפקיד ותחום, ״עורכת דין, דיני עבודה למעסיקים״, ואחריו מה שהכללים מתירים, כמו ״מרצה ב…״ או ״לשעבר בפרקליטות״. אותו דבר חל על אזור ״אודות״ ועל רשימת הכישורים. כישור בשם ״דיני עבודה״ הוא תחום עיסוק. כישור בשם ״מומחיות בדיני עבודה״ הוא אותו ״מומחה״ בצורה אחרת.
סרטונים ופוסטים
בסרטון, ״אני מומחה ל…״ נאמר בקול, וקשה לתפוס אותו בבדיקה של טקסט. גילוי הדעת את/215/22 קובע שסרטון צריך לשקף ״נאמנה״ את ניסיונו של עורך הדין, ושמשפט כמו ״קל מאד להתגרש״ יוצר רושם מטעה. אנחנו עוברים על התמלול של כל סרטון לפני העלאה, ומחפשים בו את המילים מהטבלה למעלה.
פורטלים, מדריכים וכתבות
כשפורטל משפטי או מדריך מקצועי כותב על עורך דין ״מומחה״, השאלה היא מי כתב. סעיף 55 לחוק חל על פרסומת ״במישרין או בעקיפין״. פרופיל שעורך הדין מילא, אישר או שילם עליו הוא הפרסומת שלו, והוא צריך לבקש תיקון. כתבה עיתונאית שעורך הדין לא שילם עליה ולא ניסח היא מקרה אחר. ועדת הפרסומת קבעה ב־2014 שאין מניעה לפרסם באתר המשרד כתבות עיתונאיות על נושאים משפטיים שקשורים לעורך הדין. הקריאה שלנו היא שכדאי לצטט כתבה כזו בלי השורה שקוראת לו מומחה, כי באתר המשרד הציטוט הופך לפרסומת של המשרד.
הלקוחות מחפשים ״מומחה״, ואיך עונים להם בלי לכתוב את המילה
הסתירה כאן אמיתית. לקוחות מקלידים ״מומחה״. בייצוא של Google Keyword Planner לישראל מ־26 באוקטובר 2026, ״עורך דין מומחה לביטוח לאומי״, ״עורך דין המתמחה בביטוח לאומי״, ״עו״ד מומחה לביטוח לאומי״ ו״עורך דין מומחה לדיני עבודה״ הופיעו כל אחד עם כ־50 חיפושים בחודש. ההצעה לראש העמוד בשלושת הצירופים של ביטוח לאומי נעה בערך בין 7 ל־44 ש״ח לקליק. כלומר, יש מי שמחפש את המילה, ויש מי שמוכן לשלם עליה.
אבל המחפש לא מבקש תעודה. הוא מבקש סימן שהמשרד עשה את זה הרבה פעמים. גוגל לא צריכה שהמילה ״מומחה״ תופיע בעמוד כדי להבין שהעמוד עונה לחיפוש. היא צריכה עמוד שמכסה את הנושא לעומק, עם המונחים שמי שעוסק בתחום משתמש בהם. ארבע דרכים שעובדות לנו:
- כותרת לפי תחום, לא לפי תואר. ״עורך דין לביטוח לאומי, נכות כללית ונפגעי עבודה״ תופס את רוב החיפושים של ״עורך דין מומחה לביטוח לאומי״, כי החלק המשמעותי של החיפוש הוא התחום.
- פירוט שאי אפשר לזייף. רשימת סוגי ההליכים, הוועדות שבהן המשרד מופיע, השאלות שהלקוח ישאל בפגישה הראשונה. זה תוכן שמראה ניסיון, והוא מותר לפי פסקה (10) ופסקה (14).
- מה שהכללים מתירים במפורש. מאמרים שעורך הדין חיבר, משרות הוראה, תפקידים בפורומים של הלשכה ותפקידים קודמים, לפי פסקאות (15) עד (18). כל אחד מהם הוא ראיה, לא טענה.
- שאלה בגוף שלישי. מאמר בשם ״מה לבדוק כשבוחרים עורך דין לביטוח לאומי״ עונה לאותו חיפוש. הקריאה שלנו היא שכותרת שמתארת את החיפוש של הלקוח, ולא את עורך הדין, אינה טענה למומחיות. אנחנו מקפידים שהיא לא תשב ליד שם עורך הדין או ליד טופס הפנייה.
דוגמה לעבודה על ביוגרפיה
הדוגמה כאן להמחשה בלבד. היא לא מבוססת על משרד אמיתי.
לפני. עו״ד דנה לוי היא מומחית לדיני משפחה, מהמובילות בתחום, עם ניסיון עשיר ומומחיות מוכחת בהליכי גירושין מורכבים. המשרד מתמחה בחלוקת רכוש ובמשמורת ומעניק שירות פרימיום ללקוחותיו.
אחרי. עו״ד דנה לוי, הוסמכה ב־2008. תחומי עיסוק, דיני משפחה, גירושין, משמורת, מזונות וחלוקת רכוש, כולל רכוש של עצמאים ובעלי חברות. מופיעה בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. לפני פתיחת המשרד עבדה שש שנים כעורכת דין שכירה במשרד לדיני משפחה. מרצה בהשתלמויות של הלשכה בנושא איזון משאבים. חיברה את המאמרים שברשימה למטה.
הגרסה השנייה ארוכה יותר, ואין בה אף מילה מהטבלה. כל משפט בה נשען על פסקה בכלל 3(ב). והיא אומרת ללקוח יותר. ״מתמחה בחלוקת רכוש״ לא מספר לבעל עסק אם המשרד מבין במניות. ״כולל רכוש של עצמאים ובעלי חברות״ כן. הפרטים בגרסה השנייה צריכים להיות נכונים, כי ״שש שנים״ שהיו בפועל ארבע הן הטעיה לפי כלל 2א, גם בלי המילה מומחה.
מה אומרים בפגישה
כלל 5 מתיר לתת למי שפנה מידע על הניסיון ועל התיקים שבהם עורך הדין היה מעורב, בלי רושם מטעה. בפגישת ייעוץ מותר לספר כמה תיקים דומים המשרד ליווה, ומה בדרך כלל קורה בהם, בכפוף לסודיות. זה המקום שבו הלקוח שומע את מה שחיפש כשהקליד ״מומחה״. הפרסומת מביאה אותו לפגישה, והניסיון מוצג לו שם.
רשימת בדיקה לפני פרסום
אנחנו עוברים על הרשימה הזו בכל טקסט חדש של משרד, ובבדיקה הראשונה של אתר קיים:
- חיפוש מילים. ״מומחה״, ״מומחית״, ״מומחיות״, ״מתמחה״, ״התמחות״, ״מוביל״, ״מובילה״, ״בכיר״, ״מיטב״, ״הכי״, ״מספר 1״, ״פרימיום״, ״ייחודי״. בעברית וגם בגרסאות באנגלית ובשפות אחרות של האתר.
- מקומות נסתרים. תגיות title, תיאורי מטא, תגיות alt, נתונים מובנים (Schema), כתובות URL. כתובת עמוד בשם ״מומחה־לגירושין״ היא טקסט שמופיע בתוצאות החיפוש.
- פרופיל העסק בגוגל. שם העסק בדיוק כמו על השלט, ותיאור בלי תארים.
- קמפיינים. קבוצות מודעות עם ״מומחה״ כמילת מפתח, בלי הכנסת מילות מפתח בכותרות.
- לינקדאין. כותרת הפרופיל, ״אודות״ וכישורים של כל עורך דין במשרד, לא רק של השותפים.
- פורטלים ומדריכים. כל פרופיל שהמשרד מילא או משלם עליו.
- סרטונים. תמלול, וחיפוש של אותן מילים.
- דירוגים. כל ״מוביל״ מופיע עם שם המדריך, התחום והשנה, ורק אם הדירוג לא נקנה.
- עובדות. כל מספר שנים, תפקיד ותואר נבדק מול תעודה או מסמך.
- ארכיון. עותק של כל נוסח שהוחלף, לפי כלל 3א, שמחייב לשמור פרסומת שלוש שנים מיום הפסקתה.
כשהמילה כבר פורסמה
רוב המשרדים שאנחנו בודקים מוצאים את המילה במקום אחד לפחות. ההמלצה שלנו היא לתקן, לא להסתיר. מתקנים את הטקסט, שומרים עותק של הנוסח הקודם עם התאריך, לפי כלל 3א, ומעדכנים את מפת האתר כדי שגוגל תסרוק את העמוד מחדש. כתובת URL שיש בה ״מומחה״ מחליפים בכתובת חדשה עם הפניה קבועה (301), כדי לא לאבד את הקישורים שהצטברו אליה. לא מצאנו מקרה שבו ועדת אתיקה פתחה הליך על נוסח שהמשרד תיקן ביוזמתו, אבל זה גם לא משהו שאפשר להבטיח.
איך Reboost מטפלת בניסוח
אנחנו כותבים לכל משרד מילון קצר בתחילת העבודה. בצד אחד המילים שלא נכנסות לשום טקסט, ובצד השני הניסוח שמחליף אותן, לפי הפסקאות של כלל 3(ב). המילון עובר לכל מי שכותב בשם המשרד, כולל הצוות שמנהל את המודעות ומי שמכין את הסרטונים. כל טקסט עובר לאישור של עורך הדין לפני פרסום, כי האחריות על הפרסומת שלו.
זה חלק מהריטיינר החודשי, שנע בין 3,000 ל־7,000 ש״ח, ולא שירות נפרד. משרד שרוצה לדעת איפה המילה מופיעה אצלו היום יכול לבקש בדיקה של האתר, של הפרופיל בגוגל ושל המודעות, ונחזיר לו רשימה של כל מקום ונוסח חלופי לכל אחד.
המידע בעמוד הזה כללי ואינו ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. ההחלטות של ועדת הייעוץ לענייני פרסומת שמובאות כאן פורסמו באתר הלשכה ב־2002 עד 2004, לפני תיקון התשע״ח לכללים, ולא מצאנו החלטה מאוחרת שמשנה אותן. בשאלה על נוסח מסוים כדאי לפנות לוועדת האתיקה של המחוז לפני הפרסום.
מקורות
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א 2001, כללים 2א, 3(ב), 3(ד), 3(יא), 5 (נבדק 18.11.2026)
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א 1961, סעיפים 26, 53, 55, 56 ו־61 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, החלטות ועדת הייעוץ לענייני פרסומת (1), 8.11.2002 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, החלטות ועדת הייעוץ לענייני פרסומת (2), 8.11.2002 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, החלטות ועדת הייעוץ לענייני פרסומת (3), 11.11.2003 (נבדק 18.11.2026)
- לשכת עורכי הדין, למען לא נחטא, המותר והאסור בפרסומת של עורכי דין, 30.12.2004 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת האתיקה הארצית, גילוי דעת את/215/22, סרטונים ברשתות החברתיות, 9.8.2026 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת האתיקה הארצית, החלטה את/75/24, פרסומים בדבר מוצר משפטי ״פרימיום״, 31.7.2024 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת פרסומת ועיסוק אחר, תשלום על פרסום ברשימה המדרגת עורכי דין, 3.2.2015 (נבדק 18.11.2026)
- ועדת הפרסומת של הלשכה, פרסום כתבות עיתונאיות באתר של משרד עורך דין, 27.11.2014 (נבדק 18.11.2026)
- גלובס, גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית על רשתות חברתיות, 14.1.2015 (נבדק 18.11.2026)
- TheMarker, כרטיס הכניסה לספר המומחים החדש של לשכת עורכי הדין, 6.8.2009 (נבדק 18.11.2026)
- Google Business Profile Help, הנחיות לייצוג העסק בגוגל, שם העסק ותיאור העסק (נבדק 18.11.2026)
- Google Ads Help, הכנסת מילות מפתח למודעה (Keyword insertion) (נבדק 18.11.2026)
- Google Keyword Planner, ייצוא נפחי חיפוש לישראל מ־26.10.2026 (נבדק 18.11.2026)